יום רביעי, 25 באפריל 2012

קטנה ליום העצמאות

שוב הגענו ליום הזכרון/עצמאות - הולכים לטקסים, שומעים את הסיפורים וזוכרים, אבל זוכרים גם לעבור בסופר לקנות את הקבב בשקל. עבור חלקנו זה יותר קל, עבור חלקנו זה הרבה יותר קשה. 
כנראה שהייתי צריכה לתזמן את הפוסט הזה שיעלה לפני יום הזיכרון. מרגיש לי קצת לא במקום ללהג על מתכונים בזמן שכולנו חושבים על החיילים שנהרגו כדי שאנחנו נוכל להמשיך בקיומנו היומיומי. 
לכן הפוסט הזה יהיה מינימליסטי למדי. אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי משנה שעברה, עם שלל טיפים למנגל חסכוני. באמת, תקראו, אחלה פוסט.
היום באמתחתי מתכון קליל לפרוסות חזה עוף במרינדת סויה ותפוזים שכולם יאהבו, גדולים וקטנים. הסוד לחזה עוף עסיסי הוא פשוט - לא לצלות יותר מדי! כמה דקות מכל צד, וזהו. 
שיהיה לכולכם יום זיכרון משמעותי וחג עצמאות שמח!

חזה עוף במרינדת תפוזים וסויה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-15 ש"ח
כמות: כ-8 פרוסות עוף (יספיק לכ-3 סועדים כמנת בשר בלעדית, וליותר אם יש עוד סוגי בשר במנגל)


מרכיבים
1 חזה עוף פרוס לשניצלים
1 תפוז
2 כפות סויה
1 כף שמן

הוראות הכנה
מגררים את הגרידה מהתפוז, וסוחטים ממנו את המיץ. מערבבים את המיץ, הגרידה, הסויה והשמן ומשרים את העוף במרינדה לפחות שעה, ועד 24 שעות.
צולים במנגל או במחבת פסים 3-4 דקות מכל צד, עד שהעוף מלבין ויש עליו פסי חריכה קלים.





טוזיג פטריוטי

יום שלישי, 10 באפריל 2012

מרק עוף עם קניידלובה


לכבוד החג החליטה בישול בזול לנוח קמעא מכתיבת הבלוג, ועל כן מוצגת בפניכם ההזדמנות הנדירה לקרוא את טור האורח שלי, אָפָפי הרשע, ידידה הקרוב של בעלת הבית, שהטריד אתכם בעבר הלא רחוק עם וריאציות על שם הבלוג. אל דאגה, שלטון האימים שלי יהא קצר ימים ויסתיים הלכה למעשה בסופו של טור זה.

משסיימנו עם הגינונים, ניגש לעיקר – הימים ימי חול המועד, מה נבשל ומה נאכל? איך יכולים שומרי הכשרות – וגרוע מכך, האשכנזים האומללים נטולי הקטניות – לגוון את תפריט פסח הפיסח? כמה אפשר לאכול מצה עם שוקולד או גבינה צהובה? (רעיון: נסו לשלב ביניהם. סתם). בחדר אוכל בצבא זכיתי לראות פעם צ'יפס, פירה, תפו"א אפויים ולביבות דרים בכפיפה אחת (בין הקוראים שינחשו נכונה מה משותף לכל הארבעה תוגרל הערכתי העמוקה). ובכן, לפני שנתיים-שלוש התנסיתי במילוי קניידלעך (לעך? לאך? לך? היידיש שלי לא סגורה על עצמה) בבשר טחון והתוצאה הייתה טעימה מאוד. את הרעיון קיבלתי מדובי, גיאולוג פנסיונר שהשתתף כשומע חופשי בקורס ארכיאולוגיה פרהיסטורית (האחראית לגילוי הקניידלעך לראשונה). הוא קרא להם: "קניידלעך עם נשומלעך" (נשמות). אני כשלעצמי סבור שהשילוב המאוזן הזה בין חומר הגלם המזרח-אירופאי לקונספט העיראקי/כורדי הוא הוא תמצית רעיון כור ההיתוך, וביסודו ומהותו הוא כולם יחד, דהיינו: ישראלי *מוחה דמעה*. לכן גם מגיע לכדורים המחוכמים שם בעל צליל ישראלי מעודכן: קניידלובה! אשמח אם תעלו הצעות טובות יותר או אפילו עלובות פחות, לשם ראוי למאכל החגיגי. ולידיעה שהגיעה זה עתה: לאחר שנעסוק בכופתאות ממולאות, נכין מרק עוף בו הן תתארחנה. בעצם זה כתוב כבר בכותרת. לא חשוב.

כמות המילוי בכל קניידל קטנה למדי, ולכן אם קניתם 500 גרם בשר טחון, אפשר להשתמש רק בחלק ממנו ולנצל את השאר למשהו אחר – מנה של קציצות, למשל. כך שבסופו של דבר יוצא שהבישול בזול (הבנתם?). אני ממליץ לקנות בשר באטליז או בקצבייה של הסופר, ואם בחרתם באחרון כדאי לבקש שיטחן אותו מול עיניכם הבוחנות. אם אתם ביישנים, לא חובה. הבשר שטוחנים בדרך כלל הוא מהצוואר ומהצלעות והוא מעט שמן, מה שמתאים לנו כי אנחנו רוצים מילוי עסיסי.

ולעסק:

קניידלעך ממולאים
מבוסס על: מסורות, רעיונות, השראה/פלגיאט
עלות: כ-20 ₪
כמות: כ-7 מנות (20 כופתאות)

מרכיבים
לכופתאות:
3 כוסות קמח מצה
3 ביצים
2-3 כפות שמן
חצי כוס מים או מרק צח
*להרפתקנים: כף או שתיים בשר טחון, שיוסיפו צבע, עניין ובת טעם

למילוי:
כף שמן
150-200 גרם בשר טחון
בצל בינוני
2 גבעולי סלרי
גזר
עגבניה
מלח ופלפל

הוראות הכנה
מערבבים את כל חומרי המעטפת. התערובת אמורה להיות חלקה, לא רכה ולא קשה. אם היא פירורית מדי, מוסיפים עוד מים, ואם היא דביקה מדי, עוד קצת קמח מצה.
כמעט כל התצלומים באדיבות אחי היקר שוקי

קוצצים דק-דק את הבצל, הסלרי והגזר. מרסקים את העגבניה בפומפיה. מחממים את השמן במחבת ומטגנים בו את הבצל עד להזהבה. מוסיפים את הבשר הטחון ומטגנים אותו תוך ערבוב מפעם לפעם, עד שישחים יפה. מצרפים בנונשלנט (אחרת זה לא עובד) את הסלר והגזרי ומטגנים עוד שתי דקות. מוסיפים את העגבניה המרוסקה וממתינים עוד דקה, מה אכפת לכם. מכבים את האש ומצננים לגמרי, כרבע שעה. שמים בסיר בסיר 2 ליטרים של מים עם כפית מלח ומביאים לרתיחה.
 
בינתיים – מכפתים כופתאות.

קורצים (בוצעים?) מתערובת הקמחמצה כדור בגודל כדור פינג פונג או מעט קטן יותר, אחד שיכול לעמוד על כפית בלי לבלוט משוליה. משטחים אותו לכדי דיסקית, כשהמרכז מעט דק יותר מהשאר. שמים בתוך הדיסקית כפית מילוי. סוגרים אותה לשניים, בצורת סמבוסק ומהדקים. מקרבים את הקצוות למרכז ומעגלים בידיים.

סדר הקריאה מימין לשמאל. זה לא קרם ידיים, אלא שמן מתערובת שמנונית

וכך הם נראים במצב טרום-בישולי.

מכניסים את הכופתאות בזהירות לתוך המים הרותחים (אני טובל את קצה הקניידל במים ואז עוזב, וכך נמנע שפריץ רותח). לא כדאי לצופף אותם יותר מדי, הכי טוב להכין 2-3 נגלות. אחרי 12-15 דקות מוציאים את החבר'ה מהמים ושמים בקערה שתגיח בתורה אל פנים המקרר. ונעבור למרק.
שרטוט מס' 2.4: חתך סטרטוספרי

מרק עוף, הפניצילין היהודי וכו'. הכנתו זולה למדי: חלקי העוף שנותנים למרק טעם הם חלקים שיש בהם עצמות כגון כנפיים וגרונות ועלותם מזערית למדי: כנף עולה בערך שקל. אני מודה ומתוודה שמעולם לא יצא לי מרק ממש ממש טעים של דודות וסבתות, אך יתכן שהבעיה נעוצה בעובדה שאינני, ולעולם לא אוכל להיות, דודה או סבתא. המתכון הבא בסיסי למדי וטעים סבבה, לא מטורף.

כמה מהחברים העיקריים בנבחרת המרק. מימין למטה שורש סלרי ולצידו גרגרי כוסברה, זה שנראה כמו גזר לבן הוא שורש פטרוזיליה. ליד הכרישה הארוכה למעלה נח גרון הודו ודרומית לבצל אבקת כורכום.

מרק עוף
מבוסס על: כל מיני, פה ושם
עלות: כ-30 ש"ח
כמות: סיר גדול, כ-7-8 מנות נראה לי

מרכיבים
2 בצלים
כרישה
קישוא
3 גזרים
שורש סלרי
גבעולי סלרי
שורש פטרוזיליה
צרור פטרוזיליה ושמיר – בערך חצי חבילה מהסופר/שוק מכל אחד
1 ק"ג כנפיים, שוקיים, גרונות (אפשר גרונות הודו)
תבלינים (מה שבא לכם מהרשימה): כורכום, גרגירי כוסברה, טיפה אגוז מוסקט, פפריקה
2 כפות שמן

הוראות הכנה
מקלפים את הדרוש קילוף (גזר, שורשים) ופורסים הכל גס – בצלים לרבעים, גזר לשלשות, וכו'. את הפטרוזיליה והשמיר משאירים כפי שהם. צריך להיאבק בשורש הסלרי עד שנפטרים מכל האדמה ורואים רק לבן, אבל זה שווה את המאמץ כי יש לו ריח מעולה. המהדרין חותכים או שוברים את העצמות כדי למקסם את טעמן. מכניסים הכל לסיר הכי גדול שיש ומכסים במים. מביאים לרתיחה על אש בינונית ומשמגיעה רתיחה עדינה, לא פראית, מקטינים את האש ונותנים לבעבוע החרישי להתקיים בעולם למשך שעתיים-שלוש. אחר כך מכבים ומניחים להצטנן. מוציאים את כל התכולה (אפשר להוסיף לה קצת מהמרק ו/או מים, לטחון בבלנדר ומתקבל מרק-צד גרברי). מכניסים למקרר ללילה ובבוקר מסירים את השומן שהצטבר למעלה. לפני ההגשה מכניסים פנימה את הקניידלובה ומרתיחים. זהו.
היה כיף, אני מקווה שגם לכם. יאללה ביי!

לבחירתכם תצלום בלי פלאש ותצלום עם. שימו לבכם לנטייתם המרתקת של הכדורים להחזיר אור בוהק שביכולתו לסנוור את מדוזה. כמו כן נא התייחסותכם לעלי הפטרוזיליה הדקורטיביים. 

יום ראשון, 1 באפריל 2012

פוסחות בשני סעיפים: בשר עם שזיפים וקניידלך

יום לפני בוקר הצילומים שקבעתי עם הדר מלילות שימורים ואני קצת בלחץ. אמנם אנחנו חצי מכירות עוד מקודם דרך חבר משותף, אבל אני מעולם לא הייתי מהמצטיינים בכישורים חברתיים. מה אם יגמרו לנו הדברים לדבר עליהם? מה אם היא תחשוב שהאוכל שהכנתי לא טעים? מה אם היא לא תאהב אותי??? 


אולי כדאי שאסביר. הדר ברוב אדיבותה הציעה לנדב את כישורי הצילום המאממים שלה (האתר עדיין בבנייה אבל בהחלט שווה להתרשם) לטובת הבלוג, ואני ששתי על ההצעה כמוצאת שלל רב. התכתבנו חודש בערך, מנסות למצוא את היום בשנה בו לשנינו יש כמה שעות פנויות כשאור בחוץ. על הדרך החלטנו שזה יהיה יותר זוג פוסטים חגיגיים ומשותפים לכבוד פסח. כדי לאזן את העניינים הצעתי שהיא תצלם לי ואני אצלם לה והיא הסכימה בתנאי שמיכאלנג'לו גם יופיע בתמונה. כנראה שלצב הזה יש כוחות פיתוי מרשימים, אחרת אין לי דרך להסביר את הסכמתה.
אז תכננו מה כל אחת מכינה ומביאה, דיברנו על איך נעצב (מיכאלנג'לו ופרחי שקדייה. אתם תראו את זה בעוד חודשיים על כל הספות באיקאה. חותמת לכם), והדר הציעה כותרת הולמת במיוחד. 
אני ממש לא מהפולניות שצריכות שהאורחים יוכלו לראות את השתקפותם במרצפות, אז מה פתאום אני נתקפת בדחף עז לקרצף את הבית?


---


אוקי, הכל עבר בשלום. בטוב אפילו. דיברנו על אוכל, על צילום, על סטיילינג ("נראה לי שזה צריך פטרוזיליה"), על בלוגינג ועל החיים. הכנו מרציפן בורוד זוהר (אשמתי. 5 טיפות צבע מאכל זה יותר מדי מסתבר), וגיליתי שמרציפן ביתי זה טעים בטירוף. ואני משונאי המרציפן התעשייתי. תנסו את זה. באמת. זה מאכל אחר לחלוטין. כזה שהייתי שמחה לאכול את שאריותיו בכפית. לא שהייתי עושה את זה. בטח לא כשאני מארחת אורחת נכבדת בביתי.
טוב, שקר. לגמרי עשיתי את זה.
הדר הראתה לי גם איך בודקים טמפרטורה של סירופ סוכר בלי מדחום סוכר (תמיד קראתי על זה אבל אף פעם לא ראיתי מישהו עושה את זה), ויללתי מפחד כל פעם שהיא עשתה את זה. יש לי קצת פוביה מדברים חמים. עלינו גם על הבדל מנטליות מטבחי תהומי - אצלה במטבח משקל זה מאסט ואילו מדחום סוכר מאן דכר שמיה. אצלי, אני משתמשת במדחום סוכר מאז ומעולם, ואת המשקל שלי רכשתי רק לאחרונה עם תלושים שלא היה לי משהו יותר טוב לעשות איתם.
בהחלט ייתכן שגישתה הגיונית יותר. 
רכנו מעל צלחת של בשר (חום) עם קניידלך (בז') ושזיפים (שחור) וניסינו לעצב אותו לכדי שלמות קולינרית סטייליסטית בעזרת כמה גבעולי פטרוזיליה עייפים (אבל ירוקים!). מי שלא ראה שתי נשים בוגרות בוחנות בריכוז צלחת עמוסת תבשיל, מזיזות כדורי קניידלך שתי סנטימטרים ימינה ושזיף חצי סנטימטר צפונה, במשך כעשרים דקות, לא ראה גיחוך מימיו.
ואז התחיל לרדת ברד כשהיא רכנה כמו נינג'ה מעל הסט, מנסה להוציא את התמונה המושלמת. היו תמונות שתיעדו את חירוף הנפש שלה, אבל נתבקשתי לשמור אותם במערכת.

אז נכון שאתם רוצים לראות את פרי עמלנו? קבלו:


צלי בשר עם שזיפים וקניידלך. צילום: לילות שימורים


מרציפן שקדים ביתי. צילום: בישול בזול

קניידלמוס ואהובתו המרציפנית. צילום: לילות שימורים
של מי היה הרעיון החולני לצלם את הכדורים ביחד אתם שואלים? של שנינו כמובן. גרייט מיינדז וגו'.

יפה נכון? איזה כיף זה כשמישהו שיודע מה הוא עושה מצלם את המאכלים החומים שלך, וגם עורך לך את התמונות. יש לציין שתמונת המרציפן היא שלי, ואני חושבת שהיא לא רעה בכלל, אם כי האובייקט שלי היה הרבה יותר קל לצילום, וגם את התמונות האלה הדר ערכה... :)

רוצים מתכונים? ברור שאתם רוצים! את המתכון למרציפן הקל להכנה, הכה טעים, והכשר לפסח כמובן, תוכלו למצוא בפוסט האח בבלוג לילות שימורים. סורו לשם. שם גם תוכלו לקרוא את הגרסא של הדר למפגש הפסגה שלנו.

וכעת, צלי בשר עם שזיפים וקניידלך. 
המתכון הזה הוא מתכון חגיגי אך פשוט שאהוב מאוד על משפחתי. אנחנו תמיד מוודאים שאחותי מכינה מתכון כפול של קניידלך כדי שיהיה לנו גם למרק וגם לצלי. 
החלק הכי מסובך הוא הכנת הקניידלך, אותם אתם מוזמנים להכין על פי המתכון המועדף עליכם, או ממיקס, אני לא אגלה. ברגע שיש לכם קניידלך כל שעליכם לעשות הוא לטגן בצלים, להוסיף את הבשר, לבשל עם קצת מים, ולהוסיף את השזיפים והקניידלך לקראת הסוף. זהו. הבישול הארוך כבר ירכך את הבשר, ימזג את הטעמים וייצור תבשיל עשיר ומתקתק עם בשר נימוח וקניידלך אווריריים לספיגת הרוטב. אם אין לכם כוח להכין קניידלך, או שאתם לא אוהבים (לא ברור לי מי יכול שלא לאהוב אותם, אבל ניחא), בהחלט אפשר להשמיט לקבלת צלי בשר ושזיפים טעים וחגיגי אף הוא.

צלי בשר עם שזיפים וקניידלך
מבוסס על: מתכון מתוך ספרון מתכונים של היפרכל עם שינויים שלי (ראו פוסט קודם על זה)
עלות: כ-68 ש"ח, פחות אם אתם מכינים בלי הקניידלך
כמות: כ-8 מנות

מרכיבים
3 בצלים פרוסים
2 כפות שמן
נתח של כ- 1.6 ק"ג בשר המתאים לבישול ארוך - חזה (מס' 3), צלעות (מס' 2) או שריר הזרוע (מס' 8)
מלח 
פלפל
מים 
1 כוס שזיפים מיובשים מגולענים (בערך 150 גרם)
1 מתכון קניידלך מוכנים, על פי המתכון האהוב עליכם (אפשר גם מתערובת)

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר שיכול להכיל את נתח הבשר, ומטגנים את הבצלים עד שהם מתחילים להזהיב. 
ממליחים ומפלפלים קלות את נתח הבשר, מסיטים את הבצלים לצדדים, מוסיפים אותו לסיר, ומטגנים כמה דקות מכל צד.
מוסיפים לסיר מים עד ל-3/4 מגובה הבשר, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים על אש נמוכה במשך שעתיים וחצי. הופכים פעם או פעמיים את הנתח במהלך הבישול כדי שכל חלקיו יתבשלו בנוזלים.
מוסיפים את השזיפים ומבשלים עוד רבע שעה.
מוסיפים את הקניידלך (אם משתמשים) ומבשלים עוד חצי שעה. אם אתם לא משתמשים בקניידלך, פשוט מבשלים עוד 45 דקות מזמן הוספת השזיפים.
כשהתבשיל מתקרר פורסים את הבשר ומסדרים יפה בכלי הגשה, מוקף בשזיפים וקניידלך. 
מגישים חם.

והנה מיכאלנג'לו כמובטח. חג שמח אנשים!