בנני ובנוני בהקפאה

אח... הקיץ. ימים ארוכים של חוסר מעש... בריכה או ים מדי פעם, קורטוב של קייטנה, טלוויזיה, שעמום והתעלמות מופגנת מחוברות העבודה לחופש.
קשה להרגיש את אווירת הקיץ המשוחררת כשעובדים בעבודה של גדולים. אין אצלנו בריכה או ים, אין ימי בישול או ביקורים בלונה פארק, וכנראה שהתעלמות מופגנת ממטלות מקצועיות הניתנות בין יולי לאוגוסט תביא לפיטורי.
אפילו הטלויזיה החינוכית היא לא מה שהייתה פעם. איך בא לי לחזור, רק ליום או יומיים, לבקרי השרב האלה, עם ענבים קפואים מהפריזר ושידורים חוזרים של פלטפוס (במקרה הטוב) ובנני ובנוני (במקרה הרע).
אגב בנני ובנוני, ידעתם שהתוכנית הזו משודרת בכל העולם? אני תמיד חשבתי שזו סתם תוכנית דלת תקציב ותוכן שהופקה באיזה סטודיו יוסי סרטי חתונות ובר מצוות אי שם במרכז הארץ. אז מסתבר שמדובר בלהיט אוסטרלי שמשודר ברחבי העולם.
ידעתם שקוראים לתוכנית Bananas de Pijamas בברזיל, Bananes me pitzames ביוון ו-Pyjamabanaanit בפינלנד?
גיליתי את הפופולריות ההיסטרית של התוכנית בשיחת אגב עם חברות, שהסתיימה בכך שכולנו שרנו בו זמנית את שיר הפתיחה בעברית ("בנני ובנוני"), באנגלית ("Bananas in Pyjamas") ובדנית ("Bananer i pyjamas"). רב תרבותי להחריד ורדוד להפליא.

בעקבות באסת ה-אוף-למה-אין-למבוגרים-חופש-גדול של שנה שעברה, החלטתי שהפעם אני עושה דברים אחרת. יש לי ימי שישי, יש לי שבתות, יש לי ערבים, ואני מתכוונת לנצל אותם. על אף החיבה שלי לימי שישי של בישולים, וערבים רגועים בבית, אני משתדלת גם לסדר לעצמי פעילויות קיציות כיפיות - להיפגש יותר עם חברים, ללכת יותר למקומות עם מים, להיות בחוץ יותר, וכמובן, לאכול יותר אוכל של קיץ. משמשים, אפרסקים, דובדבנים, תותים, ענבים, עגבניות, קישואים, קרטיבים, שייקים, סלטים מפוצצים בטעם ובצבע... אוכל של קיץ ממש מכניס אותי לאווירה הנכונה. אפילו שמדובר בשייקים על המרפסת עם חברים אחרי העבודה, ולא בימי החופש האינסופיים של ילדותי, אני עדיין מצליחה להיות הרבה יותר שמחה והרבה פחות ממורמרת משהייתי בתקופה הזו שנה שעברה.

אז שנאכל קצת אוכל של קיץ? מה דעתכם על חטיף סופר קל להכנה, טעים, כיפי, אבל עדיין בריא? אם כך קבלו - גלידוניות בננה. מתחילים בלפרוס 2 בננות למטבעות (מי שזה עושה לו טוב יכול לדמיין שהוא מבתר את בנני ובנוני). מסדרים את פרוסות הבננה בתבנית, מורחים מעט חמאת בוטנים מעל כל טבעת (לא חובה אם אתם לא אוהבים), ומזליפים מעל שוקולד מומס. אחרי כמה שעות במקפיא יש לכם גלידוניות קרירות ומתוקות. 
אם הילדים שלכם אוהבים לרקוח מטעמים במטבח, ורמות הסוכר והשומן בעוגיות וכדורי השוקולד שהם מכינים מתחילים להטריד אתכם, מדובר באחלה אלטרנטיבה.
עוד בונוס - הגלידוניות טבעוניות, והן מהוות נשנוש מעולה, מתוק ומרענן, בסוף ארוחה בשרית.
די הסברתי לכם כבר מה צריך לעשות, אבל למי שבכל זאת צריך הסברים מפורטים יותר...

גלידוניות בננה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-4 ש"ח
כמות: כמה עשרות גלידוניות, יספיק ל- 3-4 אנשים, תלוי עד כמה הם רעבים

מרכיבים
2 בננות
מעט חמאת בוטנים (אופציונלי)
50 גרם שוקולד מריר

הוראות הכנה
מקלפים את הבננות, חותכים לטבעות ומסדרים על מגש מרופד בנייר אפייה.
מורחים על כל בננה מעט חמאות בוטנים אם רוצים.
ממיסים את השוקולד במיקרוגל, מעבירים לתוך הפינה של שקית סנדוויץ', חותכים את קצה קצהו של פינת השקית, ומזליפים את השוקולד המומס מעל פרוסות הבננה.
מעבירים להקפאה של כמה שעות, ואוכלים קר מהמקפיא.

את הפיג'מות שלהם קברתי מתחת לשיח בחצר. אם המשטרה שואלת אתכם אתם לא יודעים על זה כלום טוב?

ארץ זבת חלב ודבש – איך לבשל בזול כשאתה עולה חדש (פוסט אורח)

*פוסט אורח*

התבקשתי לכתוב קצת על חווית האוכל של עולה חדש. להיכנס לתרבות אוכל חדשה זה לא סתם ללמוד לאהוב חומוס ולאכול סלט בבוקר. יש הרבה דברים שפשוט לא יודעים כשמגיעים לארץ זבת חלב ודבש - מה בכלל אפשר לקנות פה ומה אפשר להכין מזה? 
קודם כל, הבהרה: אני רק אוכל להעביר את החוויה האישית שלי. אבל מכל השיחות שהיו לי עם עולים חדשים אחרים אני מבינה שזו חוויה שחוזרת על עצמה. כתבתי את הטקסט הזה במו ידי אבל אני מודה לבעלת הבלוג שעזרה לי בעריכה קלה, כך שתוכלו להבין אותי למרות השגיאות בעברית. אני גם מודה לכם על הסבלנות והסובלנות בקריאה.


הופתעתי מהרבה דברים כשעליתי ארצה מקופנהגן (דנמרק) לפני כשלוש שנים. חלק מהדברים שהופתעתי מהם לא היה צפויים בכלל ובמרכז היה הקטע של האוכל.
לדעתי יש שני אתגרים לעולים חדשים: אחד, פשוט אוצר המילים – איך שואלים בשוק או בסופר "יש לכם..." כשאתה לא יודע את המילה העברית למאכלים הכי בסיסיים. ובאותו כיוון: איך לעזור במטבח – משהו שאני מאוד אוהבת – כשלא למדת באולפן את כל שמות הפועל הרלבנטיים?
האתגר השני הוא גם קשור להבנה, אבל לא הבנה מילית אלא יותר תרבותית: מה מקובל לבשל פה? אילו שילובים של אוכל יתקבלו בברכה ומה יתקבל בפרצוף עקום ותהייה לא ממש מנומסת בסגנון "אתם אוכלים את זה בדנמרק??". 


הפתרון לבעיות הללו הוא קודם כל, לדבר ולשאול בלי בושה וללא הפסקה. למזלי, רוב הפעמים קיבלתי הסברים טובים בחיוך גדול. אז אם מישהו שואל אתכם משהו כזה, כדאי לענות...
כמה דוגמאות:  
אני למדתי עברית באולפן באוניברסיטה, וכתוצאה מכך לא למדתי מילים של אוכל.  לכן, במשך החודשים הראשונים שלי כאן, בכל ארוחה הצקתי לכולם בשאלות של "איך אומרים את זה?" במקום לנהל שיחה נורמלית. היה כיף וגם טעים! 
המילה הראשונה שהבנתי שאני חייבת ללמוד הייתה ''כוסברה'' -  מפני שאני שונאת בשנאה עמוקה את טעמה, והיה חשוב לברר לפני כל ביס שלא הייתי בדרך לאכול כוסברה. 
אבל במקרים שאני מחפשת משהו ספציפי שלא נמצא מולי כרגע המצב יותר מורכב, כי אני לא יכולה פשוט להצביע על אותו הדבר. במקרים כאלה אני בדרך כלל נאלצת להציג הצגה קטנה. כשרציתי לקנות גבינת עיזים אפשר היה רק לפעות כמו עז. כן, אני אכן עמדתי ברמי לוי ופעיתי, כי היה חשוב לי לשים דווקא גבינת עזים על הפיצה. 

פיצה מעולה: רוטב עגבניות, גבינת עיזים, בצל אדום, עגבניות שרי וקצת זיתים שחורים
מה חבל שלא הספקנו לצלם לפני שהכל נטרף. אז קבלו כפיצוי תמונה של פיצה
עם גבינה צהובה, עגבניות שרי ובזיליקום טרי. הסוד לפיצה טעימה -
בצק מעשה בית שהעביר את הלילה במקרר

כמו שאתם רואים להסביר מה אתה מחפש זה לא תמיד קל. גם כי רוב הישראלים אומרים ''תגידי לי באנגלית'' אבל אין לי מושג איך קוראים לתבלינים באנגלית. אמנם למדנו אנגלית בבית ספר אבל זה היה שייקספיר ולא ספרי בישול. 
גם אוצר המילים והמושגים הקשורים לתהליך הבישול חשובים מאוד. אני רושמת ברשימה די ארוכה על המקרר מילים כמו ''קולפן'' ו''פריך'' ו''לקטוף'' ו'להרתיח''. הכי אהבתי את הערב שגילינו שבעברית אומרים ''לתת לו לעמוד'' (משהו עם רוטב או בצק) אבל בדנית אומרים ''לתת לו לשבת''. מצחיק איך מדברים שונה על אותו הדבר. 

שייקספיר היה שונא כוסברה ידוע

כמו שאמרתי מקודם, ההבדלים הם לא רק לשוניים, הם גם תרבותיים. רציתי יום אחד לאפות עוגה והלכתי לשוק כדי לקנות את התבלינים. הגעתי למוכר התבלינים וגיליתי שלא ידעתי מה לבקש ממנו. הוא היה מאוד סבלני ואני הסברתי שרציתי לאפות עוגה עם ''משהו מתוק וחום''. כמובן שהוא הציע לי קינמון אבל את המילה הזאת הכרתי, ולא רציתי קינמון. הוא התחיל לתת לי להריח כל מיני תבלינים חומים. קודם הוא הוציא לי קינמון כי הוא לא האמין שלא רציתי קינמון. אבל באמת ידעתי מה אני רוצה וזה לא היה קינמון. אחרי שהוא נתן לי להריח שלושה תבלינים חזקים כבר איבדתי את היכולת להריח לגמרי. מתוך ייאוש שלחתי הודעת הצילו לחברה משוודיה שדוברת דנית וכבר גרה כאן שנים. היא מבשלת נהדר אז ידעתי שהיא תכיר את המילה. כשקיבלתי את התשובה – הל – המוכר הסתכל עליי בהלם ואמר ''אבל הל שמים בקפה, לא אופים איתו!'. אפילו אחרי שכבר ידעתי מה אני רוצה (ואפילו אחרי שכבר קניתי את ההל!) הוא לא הפסיק לנסות לשכנע אותי שאני בעצם רוצה קינמון, כי פשוט לא אופים פה עם הל.

בעצם אני מבינה מאוד את התמיהה שלו, ומזדהה איתה, כי אני מרגישה את זה בעצמי: מה נסגר פה? למה לשים הל בקפה? למה להכין טחינה עם סילאן? (אגב, סילאן היה אחד מהמרכיבים ששמחתי להכיר, להתחיל לבשל איתו ולהמציא דברים חדשים – כמו עוף בסילאן, ג'ינג'ר ושום וגזר. גזר הולך נפלא עם הסילאן הזה) כיום אני בכיף מוסיפה כל מיני דברים לטחינה, כמו ישראלית טובה, אבל זה היה מוזר לי בהתחלה (טחינה עם יוגורט זה גם טעים מסתבר). 


בגלל הרגלי הבישול שרכשתי בדנמרק מולדתי, אני לפעמים מכינה אוכל שלא מוצא חן בעיני החברים שלי. ועכשיו, כל דבר מקורי או לא מוכר שטועמים אצלי, מתוייג כאוכל דני מסורתי. נחמד לפעמים להרגיש שאני נושאת הדגל של הבישול הדני בארץ ישראל, אבל אני ממש לא מבשלת בצורה דנית מסורתית. ולו רק מכיוון שאני שומרת כשרות והאוכל הדני המסורתי כמעט תמיד מכיל חזיר או פירות ים.

אוכל דני מסורתי אמיתי. צולם במטבח של ההורים שלי בביקור המולדת האחרון.
קוסמופוליטנים ביתיים. כי איפה שהוא בעולם עכשיו 5 בערב.

יש גם דברים שמפריעים לי פה בתרבות האוכל. בדנמרק השתדלתי לקנות מוצרים אורגניים. מוצרים אורגניים בארץ הם הרבה פחות זמינים והרבה יותר יקרים. גם ככה האוכל פה יקר יחסית למשכורת הממוצעת ומעציב שאני לא יכולה להרשות לעצמי לקנות אורגני, כמו שהייתי רוצה. אפילו כשהייתי סטודנטית תפרנית בקופנהגן אכלתי אוכל אורגני. 
אני מרגישה שיש פה באוכל גם יותר תוספים וחומרים משמרים. למשל: חלב. אני באמת לא מבינה למה החלב שלי פה יכול להיות טוב שישה ימים אחרי שפתחתי אותי. בדנמרק זה היה ארבעה. כך עם הרבה מאכלים – הם נשמרים יותר זמן מאשר בצפון אירופה, אף על פי שפה יותר חם. אני לא ממש מתלהבת מאכילת הכימיקלים שמאפשרים את השמירה הארוכה זאת. 


עוד הבדל בולט בין דנמרק לארץ, מה שמחזיר אותנו לנושא הבלוג, הוא – איזה אוכל הוא זול. בדנמרק חלב יחסית זול ושיבולת שועל – אפילו כשהוא אורגני – הוא ממש זול. לכן, בהתחלה, כשרציתי לחסוך כסף קניתי חלב, דגני בוקר ושיבולת שועל, והתכוונתי לאכול את הדברים ה"זולים" הללו בכל הארוחות. ברור שלא חסכתי כסף. השותפות שלי, שמהר הבינו שהייתי זקוקה לעזרה גם עם העברית וגם עם הקניות – הסבירו לי שזה לא חכם לקנות ''ארוחת בוקר אמריקאית''. מה שצריך זה ''ארוחת בוקר ישראלית''. ואכן, ביצה עין, סלט ירקות קטן ולחם יוצא הרבה יותר זול. שוב למדתי כמה חשוב להתייעץ עם תושבי המקום! ברור שיותר נוח וקל לאכול מה שאכלת בחו''ל אבל עדיף גם להכיר את האוכל המקומי.


יש הרבה אתגרים בעלייה לארץ – השפה, התרבות, משרד הקליטה... דווקא בתחום האוכל, חשבתי שילך חלק. לא ציפיתי לאתגרים בתחום כל כך פשוט. אני בעיקר התרגשתי מהמחשבה על סוּפרים מלאים באוכל כשר שאני יכולה לאכול. לא חשבתי על העובדה שעברית יומיומית של בישול לא לומדים באולפן. לא דמיינתי שבשלושת השנים הראשונות שלי בארץ אני אבשל עם מילון ולא עם ספר בישול. 
אבל אף על פי שהופתעתי, היה לי נורא כיף לגלות את המטבח הישראלי ולאט לאט לאמץ אותו. כמובן עם תבלינים דניים :) . לכן אני ממליצה לכל עולה חדש לצאת מהכיתה ומהבית ולרוץ לשוק, לעמוד במטבח בזמן הבישול ולהכיר את טעמי הארץ דרך הבטן.  
בטעבון ולבראיות!*

*גילוי נאות: כותבת הפוסט אכן יודעת לאיית בתיאבון ולבריאות

פיצילים - פרוייקט ארוחות קיץ

חברנו יחד כמה בלוגריות, בעלות כיוונים שונים והערכה משותפת, ל"פרוייקט ארוחות קיץ". במסגת הפרוייקט נגיש לכם אסופת מתכונים לארוחות קלות וקיציות שלא יצריכו שעות של עמל במטבח מהביל. כחומר גלם מאחד בחרנו את העגבניה, הכוכבת הקיצית האהובה על כולנו. 

לפעמים אפשר להרגיש את השמש דרך הדברים שאנחנו אוכלים. כשאני אוכלת ירקות של קיץ - עגבניות, חצילים, קישואים, במיה - אני מרגישה שהם מתוקים יותר, צבעוניים יותר, עזי טעם יותר. אני מסתובבת בין הירקות למכירה, מריחה את עשבי התיבול, הלימונים, רואה את הפלפלים בכל צבעי הקשת ואני חושבת לעצמי, כמה מזל יש לי לחיות כאן ועכשיו, כשיש בנמצא כל כך הרבה יופי ושפע.

כדי לחגוג את החום, הצבעים והמתיקות של ירקות הקיץ הכנתי מעין פיצות על בסיס חצילים. הם פשוטים להכנה, דורשים ממש מעט התעסקות ומרכיבים, ואפשר כמעט לטעום דרכם את השמש. הם מושלמים למנה ראשונה, או לארוחה שלמה בימים שבהם אין כוח להשקיע בבישולים. הבעיה היחידה שיש איתם? ובכן... יש את עניין השם. פיצה על בסיס חציל זה קצת ארוך מדי, חציפיצות? נשמע... חצי משביע. בסוף החלטתי על פיצילים אפילו שזה נשמע קצת כמו פין פציל של M16. שום דבר לא מושלם.

רוצים לראות איך יתר חברות הפרוייקט עמדו באתגר? גלגלו לרשימת הלינקים בסוף הפוסט.


פיצילים, פיצה על בסיס חציל
מאת: בישול בזול
עלות: כ-10 ש"ח
כמות: 2-3 ארוחות שלמות או כ-6 מנות פתיחה

מרכיבים
1 חציל גדול
2-3 כפות שמן זית
3 עגבניות בינוניות חצויות ופרוסות דק
1/4 בצל סגול קטן קצוץ דק
כ-100 גרם גבינה מגוררת (צהובה, מוצרלה, פטה... מה שאתם אוהבים)
מלח ופלפל שחור גרוס

הוראות הכנה
פורסים את החציל לרוחב לקבלת 5-6 פרוסות חציל ארוכות בעובי של 2-3 ס"מ. אלה יהיו בסיסי הפיצה שלנו.
מסדרים את פרוסות החציל בתבנית גדולה ומברישים בשמן הזית בעזרת מברשת מטבח, או באצבעות (אני מעדיפה למרוח עם האצבעות).
מפזרים מעל החצילים מעט מלח ופלפל ומעבירים לתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך 10-15 דקות, עד שהחצילים מתרככים ומתחילים להשחים מעט.
מסדרים את פרוסות העגבנייה מעל בסיסי החציל, ומפזרים מעל את הבצל הסגול הקצוץ. אם יש נשאר לכם קצת מיץ שהעגבנייה הגירה בחיתוך שפכו גם אותו מעל החצילים. בוזקים מעל עוד קצת מלח ופלפל.
מחזירים את החצילים לתנור למשך של 15-20 דקות, עד שהבצל מתחיל להזהיב והעגבניות מיובשות ומקורמלות מעט.
מפזרים מעל החצילים את הגבינה המגוררת ומחזירים לתנור לעוד 3-4 דקות, עד שהגבינה נמסה וניגרת.

לתוהים, אל דאגה, קיבלנו את ברכתו של מרן הרה"ג אייל שני שליט"א

רוצים עוד מנפלאות העגבנייה הקיצית? בטח שאתם רוצים! הנה מה שיתר החברות בפרוייקט כתבו:
עגבניות ממולאות בורגול ועשבי תיבול של טולטולים
גריסיני עם ממרח עגבניות מיובשות של המערוך המקפץ
קינוח עגבניות ממולאות ועגבניות שרי בקרמל - לילות שימורים
אורז אפוי עם עגבניות מיובשות של מעז יצא מתוק
קיש עגבניות וקישואים על תחתית מקינואה של וויני מ"משהו מתוק - הבלוג של וויני"

אולימפוסטיאדה - הגרסא של ביזול

למורקייק ולי היו תוכניות גרנדיוזיות למפגש שלנו. התחלנו בלחשוב על אולימפיאדה, על אוכל בריטי, ודי מהר התחלנו להתחרפן עם הרעיונות - נכין טרייפל! וסקונז! וקאפקייקס! ודונאטס עם פרוסטינג בטעמים! 
ובכן, כמאמר חז"ל, האדם מתכנן והאלוהים אומר פחחחחח. 
קצת רקע: אני אוהבת את מורקייק. גם אתם צריכים לאהוב אותה. היא פצצה של מצחיקות ושוקולד וחמאת בוטנים ולק בצבעים שקשה לעמוד בפניו. מור הסכימה להיענות לחיזורי הקולינריים ולעלות לירושלים (שם נמצאים כל הבלוגרים הקולים), ולבשל איתי דברים מגניבים. אני התרגשתי מאוד. ברמות קצת פטולוגיות, כי למקרה שעוד לא הבנתם את זה עכשיו, אני חנונית ומפחיד אותי לפגוש אנשים חדשים, במיוחד כאלה שניהלת איתן מערכת יחסים אינטרנטית במשך יותר משנה. אבל לבשתי את חולצת המיכאלנג'לו שלי (שתיתן לי כוחות וכדי שמור תוכל לזהות אותי), והלכתי לביתה של אפרת לאסוף אותה.   
כך זכיתי גם לפגוש שתי בלוגריות במחיר אחת וגם לשזוף את עיני ביצירות הפאר שלהן.  

כשהגענו אלי ("זה בסדר שאני פה עם גופייה?", "בטח, אבל את התיק שלך עדיף לא להשאיר באוטו"), פצחנו מייד באפייה אינטנסיבית. מור רידדה וקרצה דונאטס אבולוציוניים, ואני אפיתי קאפקייקס שוקולד עם צ'אנקס של שוקולד עם סוכריות קופצות (הסוכריות נעלמות באפייה. חבל על המאמץ).

האבולוציה של הדונאטס

בין לבין עברתי על תוכנה של מזוודת ההפתעות של מור, שכללה ספרינקלז וסוכריות מכל מיני סוגים, מנז'טים בשלל צבעים וגדלים, קורצנים, חותכנים, תבניות וכל מיני כלי אפייה ופיצ'יפקעס. לא אשקר, היתה שם מעט קנאה. 
החלטנו שהמשימה החשובה ביותר שלנו היא קאפקייקס האולימפיאדה שלשמם התכנסנו. לכן, בילינו את השעה הבאה בלעטר עוגיות זהבה ושלושת הדובים בשוקולד לבן מומס, בייגלה וספרינקלז. למה? כדי ליצור את המשלחת האולימפית הראשונה של מדינת דוביסטאן כמובן!
מי שלא צייר בקיני משוקולד לבן על עוגיות זהבה לא ידע שמחה מימיו.

כדורעף חופים חברה'! הספורט הכי פופולרי באולימפיאדה הודות לבקינים

ללא כל ספק, חברי המשלחת האהובות עלי הן המתעמלות האומנותיות. הן עשויות מ-2 עוגיות אבא דוב והמון ספרינקלז, סוכריות ונצנצים אכילים. מור בהברקה אופיינית קראה להם אבא קומוניצ'י.
אני יודעת מה תגידו לי. דוביסטאן היא מדינה דמיונית. חברות נבחרת ההתעמלות האומנותית שלה לא התחרו באליפות העולם או בתחרויות אחרות בענף. הן בגובה 4 ס"מ, הן עשויות מקמח סוכר ושמן צמחי ומחוברות פיזית לקאפקייקס שוקולד. לא אכפת לי. אני יודעת, ואתם יודעים למי באמת מגיע לזכות במדליות אולימפיות בהתעמלות אומנותית בלונדון 2012. 

אבא קומוניצ'י(ות)

על אף שיתר חברי המשלחת הדוביסטנית הם משמעותית פחות מהממים, בכל זאת כדאי להכיר את הנפשות הפועלות. אין לדעת מי מהם עשוי להיות העוגייה הראשונה בהיסטוריה שתקטוף מדליה אולימפית.
האם אתם מצליחים לזהות את כולם?

ולכן אני כל כך שמחה שפגשתי את מור.

רוצים להכין גם קאפקייקס עם דובונים מקושטים? 
הכינו קאפקייקס בטעם האהוב עליכם, אנחנו השתמשנו במתכון האהוב עלי לעוגת שוקולד בחושה.
רכשו שקית של עוגיות זהבה ושלושת הדובים.
הצטיידו במיטב הסוכריות הספרינקלז, הבייגלה ושאר קישוטים אכילים.
המיסו כמה קוביות שוקולד לבן, חלב או מריר והשתמשו בו כדי לקשט את העוגיות ולהדביק עליהן את הסוכריות והבייגלה.

רוצים להכין גם דונאטס?
האמת שזה די הרבה מאמץ ובלאגן, ולא כזה התלהבתי מהמתכון. לא היה יותר טעים מכל סופגנייה ביתית אחרת שטעמתי. היה בצק, הוא טוגן, סה טו. עד שגררתי את מור עד אלי וניצלתי את כישורי הטיגון העמוק שלה ("חלוקת העבודה: את מטגנת, אני מתחבאת מאחורי הכסא וצורחת מפחד טוב? טוב."), ציפיתי ליותר. הנה המתכון אם אתם רוצים בכל זאת. תכננו לצבוע אותם בצבעי המעגלים של הלוגו האולימפי (כי ייצוג של תחרות ספורטיבית על ידי פחמימות מטגנות בשמן עמוק זה הכי פאסיב אגרסיב שיש!), אבל בשלב הזה שנינו רצינו כבר להקיא מהרעלת סוכר. אולי בעוד ארבע שנים...

רוצים לראות מה מור חשבה על כל העניין הזה? סורו לבלוגה לראות.


אולימפיאדה שמחה אנשים ובהצלחה לנבחרת דוביסטאן!

אתם יכולים לראות שם בפינה גם את אתנה (בירוק), מתעמלת אולימפית אוטנטית

באילו תרגילי התעמלות אומנותית מתאמנות אבא קומוניצ'י?

תראו מור הייתה פה! יעידו הלק והאייפון!

דלוריות או לא להיות

והיום פוסט אורח של שמואל. חבר, בשלן צמחוני ויצירתי (מישהו אמר גלידת עגבניות ובזיליקום?), ששותף גם הוא לחיפוש אחר מתכונים טעימים וזולים. 
קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות!
----


הכותרת הממש צ'יזית הזאת באה לתאר מתכון טעים במיוחד שהמצאנו לאחרונה- דלורית במילוי גבינות. אני מודה לבישול בזול על האכסניה ועל האפשרות לחלוק אתכם קצת צ'יזיות עסיסית, במקום שאכתוב כהרגלי על אקטואליה משעממת... 


ובכן, היו אלה ימיהם האחרונים של ספירת העומר, רגע לפני הסתערות הגבינות הגדולה ואני ואשתי טיילנו להנאתנו בסופרמרקט החביב עלינו, ופתאום נחה עינינו על דוכן הדלורית. אולי זו העונה, או שמא קרה משהו לדלוריות, אבל כמעט כל הדלוריות היו קטנטנות, חמודות ממש. ואז, ממש שלא כהרגלנו, הבזיק במוחה של אשתי הרעיון- נמלא אותם בגבינות!

תמונה סקסית של דלוריות לפני אפייתן

ולמה אני אומר שלא כהרגלנו? לא על מנת לזלזל ביצירתיות של אשתי, חלילה, אלא פשוט כדי לתאר את המצב הרגיל שלנו: בכל יום רביעי, לפני שיוצאים לקניות, אנחנו יושבים ושוברים את הראש- מה ל%*#@^!@ נאכל השבוע?! הרבה פעמים התשובה מגיעה מהבלוג הנהדר הזה של חברתנו, בישול, שמנסה עלינו את מתכוניה בכל פעם שאנו מתארחים בבית משפחת בזול. לכן, ההברקה הזאת היא פשוט נס גלוי, לא פחות.  
המתכון שהמצאנו הוא פשוט מאוד. הוא מצריך אפייה מראש של הדלוריות, הוצאת כל הקישקעס שלהם החוצה, ולבסוף החזרתם פנימה. התוצאה היא מנה טעימה ומשביעה שאפשר להגיש בצלחות אישיות לכל סועד. 


דלוריות ממולאות בגבינות
מאת: שמואל הקוסם מ-il
עלות: כ-27 ש"ח
כמות: 6 מנות (גדולות)

מרכיבים
3 דלוריות קטנות
1 גביע קוטג'
כ-100 גר' גבינה מלוחה - פטינה, בולגרית או פטה, אנחנו משתמשים בחצי קובייה פטינה
50-100 גר' גבינת מוצרלה מגורדת
תבלינים: 
מלח 
פלפל שחור
שום גבישי 
פפריקה מתוקה
פפריקה חריפה
טימין


הוראות הכנה
שוטפים היטב את הדלוריות ומניחים אותם בתבנית אפייה. אופים ב-180 מעלות לשעה וחצי-שעתיים. 
מחכים שהדלוריות תתקררנה, חותכים אותן לחצאים לאורך. מוציאים עם כף את הגרעינים וזורקים, ואילו את ה'בשר' עצמו מוציאים לתוך קערה גדולה. יש לשמור על הקליפה של הדלורית שלמה. 
בקערה, מועכים את תוכן הדלוריות במזלג, מוסיפים את הקוטג' ומפוררים פנימה את הגבינה המלוחה. מתבלים במעט מלח, פלפל, טימין, קמצוץ שום גבישי ופפריקה מתוקה ומערבבים. 
מחזירים את המחית לתוך קליפות הדלורית. המחית אמורה לגלוש מעט מעבר לקליפה. 
מפזרים מעל את המוצרלה, ולאחר מכן עוד טימין, ומעט פפריקה חריפה (בזהירות). 
מחזירים לתנור ואופים כ-45 דקות נוספות. 

כתום וצ'יזי, כמו מיכאלנג'לו

בתיאבון!

חרדל ודבש בקטנה

אחד המאכלים המעובדים שהכי קל להכין בעצמכם בבית הוא רוטב לסלט. הגרסא הביתית היא גם טעימה הרבה יותר, ללא ספק.
אם עוד לא השתכנעתם שכדאי לכם להכין רוטב לסלט בבית, זכרו שרטבים תעשייתיים מכילים כל מיני חומרים מייצבים ומשמרים כדי לשמור על הרוטב לאורך זמן - שלא יתקלקל, שהשמן לא יפרד ויצוף למעלה, שהרוטב יישמור על מרקם נכון... רוטב ביתי אפשר להכין במהירות הבזק ובכמויות קטנות, לפי החשק. את מה שלא מסיימים שומרים במקרר לפעם הבאה, ואם הרוטב נפרד פשוט מנערים את הצנצנת (בידוע שהרוטב הכי טעים מוכן בצנצנות ריבה משומשות ומנוקות ששמרתם בארון למטרה זו בדיוק).
למעשה אין אף סיבה טובה לקנות רטבים מוכנים לסלט, חוץ מחוסר ידע. ועכשיו שקראתם את מבוא לבישול בזול ואתם יודעים שזול ובריא יותר להכין אוכל בעצמכם, כבר לא יהיה לכם שום תירוץ :)
מה שמזכיר לי...

<הפסקת פרסומת>
ריכזתי לנוחיותכם את כל הפוסטים של "מבוא לבישול בזול" תחת התווית "איך מתחילים לחסוך" ממש מתחת לכותרת הבלוג. אם אתם מכירים אנשים שמחפשים איך לחסוך ורוצים קצת הכוונה בנושא - סטודנטים שיוצאים לראשונה מהבית, זוגות צעירים בתחילת דרכם, או סתם אנשים שרוצים לצמצם הוצאות ולא ממש יודעים מאיפה להתחיל - שלחו אותם לדף הזה. אני רוצה שכמה שיותר אנשים יחשפו לעקרונות האלה של צרכנות נבונה והתנהלות כלכלית אחראית.
<סוף פרסומת>

רוטב חרדל ודבש הוא אחד הרטבים האהובים עלי, הוא מתוק ופיקנטי ומתאים למגוון ענק של סלטים.
מה מתכוני הרטבים האהובים עליכם קוראים יקרים?

רוטב חרדל ודבש
מאת: בישול בזול
עלות: פחות מ-2 ש"ח
כמות: רוטב שיספיק לסלט עבור כ-3 אנשים


מרכיבים
1 כף חרדל דיז'ון
1 כף דבש
1 כפית שמן
2 כפיות חומץ 
קמצוץ מלח


הוראות הכנה
מעבירים את כל המרכיבים לצנצנת ומנערים היטב.

סלט עם פנכה של רוטב חרדל ודבש. כי סלט עם רוטב כבר עליו זה הדבר הכי לא פוטוגני בעולם.

מבוא לבישול בזול #7 - טיפים לקניות ובישולים

זהו חברים, הגענו לפוסט האחרון במבוא לבישול בזול. אתם יודעים כבר שיותר זול לבשל בבית מאשר לאכול במסעדה או לקנות מוצרים מועבדים. אתם יודעים אילו מאכלים עדיף לצרוך יותר ואילו פחות, ואתם יודעים איך להשוות מחירים. נשארו רק כמה טיפים קטנים שאני רוצה לתת לכם לפני שאני שולחת אתכם לדרככם הזולה והחסכונית.


בקניות

התייחסו בחשדנות למבצעים - זה שמוצר הוא במבצע לא אומר שהוא זול, משתלם, או שכדאי לכם לקנות אותו. כדאי לשאול את עצמכם כמה שאלות:
האם המחיר באמת יותר טוב מהמתחרים, או שהם סתם אומרים את מילת הקסם "מבצע" כדי לפתות אותי?
האם זה מוצר שהייתי קונה בכל מקרה, או שאני סתם הולך לבזבז כסף על משהו שאפשר להסתדר גם בלעדיו?
האם המבצע הזה גורם לי לקנות כמות גדולה של מוצרים בעלי תאריך תפוגה קרוב? האם אני אספיק לאכול את כל מה שקניתי לפני שהוא יתקלקל?
אם הם מציעים לי מתנה, האם יוצא שאני משלם עליה אקסטרה? האם אני באמת צריך את המתנה הזאת? 

בדרך כלל יותר חסכוני לקנות אריזות גדולות יותר, אבל לא תמיד - השוו מחירים, ולפני שאתם קונים את האריזה הגדולה וודאו שאתם באמת הולכים להשתמש בכל מה שקניתם. חבל לקנות צנצנת ענקית של מיונז אם אתם אוכלים מיונז פעם בחודשיים. זכרו גם שלפעמים אי אפשר לשפוט את גודל המוצר לפי המראה. מכירים את שקיות הצ'יפס שהן 70% אוויר? את הבונבוניירות שהן 80% פלסטיק ונייר גרוס?. חפשו תמיד את המשקל או הנפח שמצויינים על האריזה.


לפעמים צריך לברר את המחיר ל-100 גרם/מיליליטר כדי להשוות מחירים בין מוצרים בגדלים שונים -  בקבוק של 1 ליטר שמן זית עולה 40 שקל, ובקבוק של 700 מ"ל עולה רק 35 ש"ח. מה עדיף?  אם הסופר שלכם נחמד, הוא יכתוב את המחיר ל-100 מ"ל על תווית המחיר שעל המדף. אם לא, אתם יכולים לחשב אותו בעצמכם. אם ליטר (שזה 1000 מיליליטר) עולה 40 שקל, אז 100 מיליליטר עולים 40/10=4 ש"ח. אם 700 מ"ל עולים 35 ש"ח, אז 100 מיליליטר עולים 35/7= 5 ש"ח ל-100 מיליליטר. כלומר, עדיף לקנות במקרה זה את הבקבוק הגדול, כי המחיר למ"ל יותר זול. אל תהססו לשלוף את הפלאפון ולחשב במחשבון מה עדיף. אין צורך להתבייש. כולם יחשבו שאתם סתם כותבים סמס :)


אם אתם רואים מוצר שמחירו קפץ באופן קיצוני ובלתי צפוי, נסו לחשוב איך אפשר להחליף אותו במשהו אחר - בניתם על מרק כתום וגיליתם שמחיר הבטטות שוב זינק? אפשר להחליף בגזר ודלורית. תכננתם להכין קציצות ברוטב עגבניות וגיליתם שזכינו בעוד משבר עגבניות? אפשר להכין קציצות ברוטב חמוץ מתוק במקום. שינוי התפריט בהתאם למחירים מצריכה גמישות (במיוחד אם מי שעושה קניות הוא לא זה שמבשל), אבל כשיש עליות מחירים קיצוניות היא משתלמת. אפשר גם להרים טלפון לבן הזוג או לחבר ולהתייעץ ולחפש השראה. אתם יכולים להשתמש בגמישות הזאת גם לניצול ירידות מחירים חדות. גיליתם שמחיר האפרסקים צנח? הכינו מהם עוגה במקום עוגת השוקולד.שתכננתם.

בבישולים

למתוח למתוח למתוח - אם יש לכם מוצר יקר כמו בשר, עוף או גבינה, השתדלו למתוח אותו עם מרכיבים זולים יותר. אם יש לכם כמות מסויימת של בשר טחון לקציצות, תקבלו יותר קציצות אם "תנפחו" את התערובת בפירורי לחם, אורז או תפוח אדמה מגורר. חזה עוף אחד יספיק להמון מנות אם מקפיצים אותו עם שלל ירקות ורוטב ומגישים אותו על אורז. פשטידת ירקות וגבינה תעלה לכם הרבה פחות מפשטידת גבינה בלי ירקות.


להקפיא שאריות - נשאר לכם אוכל משבת אבל אין לכם כוח לראות אותו שוב השבוע? נשאר קצת יין שעוד מעט יעבור זמנו? גבינה מגוררת שלא סיימתם? בננה שעוד שנייה מתקלקלת ואין לכם זמן להכין ממנה עוגה עכשיו? אקסטרה חלבונים או חלמונים? כמעט הכל אפשר להקפיא, במיוחד אם מדובר בחומרי גלם לבישול. אוכל מבושל כדאי להקפיא במנות אישיות ולסמן כדי שכל בני הבית יוכלו למצוא אותם בעת רעב.


להכפיל מתכונים ולהקפיא - הטיפ הזה חשוב במיוחד לאלה מכם שקצרים בזמן. הכנת מתכונים בכמויות כפולות לוקחת הרבה פחות זמן מלהכין את אותו המתכון פעמיים. כל פעם שאתם מכינים משהו, הכינו כמות כפולה והקפיאו, או במנות אישיות או במרוכז. ככה, בפעם הבאה שהרעב מציק ואתם קצרים בזמן יש לכם ארוחה ביתית זולה ובריאה שכבר מחכה לכם בפריזר, ולא תתפתו להזמין טייק אווט. 

תלמדו מהזבל שלכם - כולנו מכירים את השלב הזה פעם בכמה שבועות שצריך לעבור על המקרר ולזרוק את כל האוכל שהתחבא מאחור והתחיל להעלות עובש. השאיפה היא לצמצם את כמות האוכל שנזרקת למינימום, ולכן אנחנו צריכים להסיק מסקנות ממה שנזרק. אתם זורקים פירות, ירקות או מוצרי חלב שהתקלקלו? בפעם הבאה קנו פחות. אתם יכולים לרשום לעצמכם תזכורת ברשימת הקניות ("לא צריך יותר מ-5 עגבניות!!") שלא תשכחו. אתם זורקים אוכל מבושל? השתדלו להקפיא שאריות כמה שיותר מהר ו/או הכינו כמויות קטנות יותר.




זהו חברים. את הדברים החשובים באמת לבישול זול וחסכוני, ולצמצום הוצאות האוכל אתם כבר יודעים. מי שכל הנושא הזה חדש לו יוכל עכשיו להבין הרבה יותר מה מנחה אותי בכתיבת הבלוג - למה אני בוחרת את המתכונים שאני בוחרת, מה משמעות הטיפים וכולי. 


אם יש לכם שאלות או תהיות אתם מוזמנים לשאול פה בבלוג, או בדף הפייסבוק. יש סביב הבלוג גם קהילת קוראים חכמה ומנוסה, וביחד בטוחני שנוכל לענות על כל שאלה שלא תעלה.


אז יאללה קוראים יקרים, שרשרו את הטיפים שלכם לבישול בזול, כי אני יודעת שגם לכם יש כמה טיפים מנצחים שלא כתבתי פה...

תמצית הקיץ

אני מאוד מרוצה מעצמי בימים האחרונים. 
לא, זה לא בגלל שזכיתי בפרס מטעם מכון וולקני על זן הבזיליקום העמיד בפני ציפורים שפיתחתי (בזיליבסקו = עלי בזיליקום שמשפריצים עליהם טבסקו כדי שהציפורים המקוללות האלה יפסיקו לאכול לי את הפסטו בפוטנציה. תודה ששאלתם). 
וזה לא בגלל שהעברתי צהרים בלצייר ביקינים ובגדי גוף נוצצים מספרינקלז ושוקולד לבן על עוגיות זהבה ושלושת הדובים עם מורקייק האחת והיחידה. כלומר, זה גם בגלל זה, כי דובים בבגדי גוף נוצצים ואכילים זה אדיר וגם מורקייק היא אדירה. אבל את הנושא הזה אכסה בפרוטרוט כשנתקרב יותר לאולימפיאדה.
ובכן הסיבה שאני כל כך מרוצה מעצמי הוא שפיתחתי מתכון לעוגת לימונענע. מחיפוש בגוגל גיליתי שאני לא היחידה שחשבה על הרעיון הזה, אבל לפחות חשבתי עליו באופן עצמאי. המתכון שלי גם שונה מעט מהמתכונים האחרים, בעיקר בזה שהוא מבוסס על שמן, כלומר העוגה פרווה ללא מרגרינה, כיאה לרוח הבלוג. 


מאיפה הרעיון אתם שואלים? (תשאלו. נו.. תשאלו! תודה.)
לפני המון זמן ראיתי ב-tastespotting מתכון מבלוג איטלקי לעוגה עם עלי נענע טריים, שנטחנים בבלנדר מוט לתוך השמן. ניסיתי פעם אחת בלי הבלנדר מוט כי לא היה לי כוח, סתם קצצתי את הנענע, וקיבלתי כעונש עוגה בטעם "ירוק" (השלב הבא בעוגות ברוח הקיץ: עוגת דשא! בקרוב בבישול בזול). 
עבר זמן, הטראומה שכחה, ונמשכתי בחזרה למתכון. המרכיב החלבי היחיד במתכון המקורי הוא חלב, ולא היה שום סיבה לא לנסות להחליף אותה, ובכך להפוך את העוגה לפרווה. כמובן שלימון הולך עם נענע ומשם כל העניין כבר התגלגל בטבעיות. 
לא רציתי להוסיף את גרידת הלימון לעוגה עצמה כדי לתת לנענע לתפוס את מרכז הבמה, לכן היא התגלגלה לציפוי - שכבה דקה, מתוקה ולימונית, שמתייבשת ומתקשה לאחר כמה דקות ונותנת כמעט אפקט של ארטיק.
התוצאה היא עוגה מתוקה-חמצמצה עם ניחוח נענע ולימון משגע, שנותנת הרגשה של תמצית הקיץ. היא גם נראית חמודה מאוד עם ציפוי לבן צהבהב בהיר, וחתיכות קטנטנות של עלי נענע שמשבצות את העוגה מבפנים.


בקיצור, אם אתם אוהבים לימונענע, או סתם רוצים עוגה קיצית קלילה וכיפית, אני ממליצה בחום. 
(והופ! קיבלתם עוד עוגה על בסיס שמן, פרווה וללא מרגרינה לאוסף)


עוגת לימונענע (פרווה ללא מרגרינה)
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכון מהבלוג Dulcis in Furno
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: 1 תבנית אינגליש קייק, כ-12 מנות

מרכיבים
לעוגה:
2/3 כוס שמן
35 עלי נענע מופרדים מהגבעול (עלים מ- 5-6 גבעולים)
2 ביצים
2/3 כוס סוכר
1 ו-7/8 כוס קמח (1 ו-3/4 כוס + 2 כפות)
2 כפיות אבקת אפייה
מיץ מלימון אחד + מים שישלימו ל-3/4 כוס נוזלים

לציפוי:
1/2 כוס אבקת סוכר
גרידה מלימון אחד
2 ו-1/2 כפיות מים, או לפי הצורך


הוראות הכנה
טוחנים את השמן ועלי הנענע במעבד מזון או בכוס, בעזרת בלנדר מוט, עד שכל העלים טחונים לפיסות קטנטנות. השמן יקבל צבע קצת ירוק-חום-אפור ויראה כמו בִיצה לא אטרקטיבית במיוחד.
מקציפים במערבל את הביצים והסוכר במשך 3-4 דקות, עד שהתערובת תפוחה ובהירה. לשאלתכם, עדיף לא להשתמש במטרפה ידנית, כי כנראה לא תוכלו להגיע לרמת התפיחות הרצויה, והעוגה תצא קצת דחוסה ופחות אוורירית.
מוסיפים את שמן הנענע לתוך תערובת הביצים בזרם דק, תוך כדי ערבול. 
מערבבים את הקמח ואבקת האפייה ומוסיפים לתערובת הביצים לסירוגין עם מי הלימון. מערבלים רק עד שהתערובת אחידה.
מעבירים לתבנית אינגליש קייק משומנת ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה זהובה וריחנית, וקיסם הננעץ במרכזה יוצא נקי.


בתום האפייה נותנים לעוגה להתקרר לטמפרטורת החדר, מחלצים מהתבנית אם רוצים, ומכינים את הציפוי:
מערבבים בקערה קטנה את הסוכר וגרידת הלימון, ומוסיפים בהדרגה את המים, עד שמתקבלת מרקם נוזלי מעט שניתן למריחה, אבל לא נוזלי מדי.
מורחים את הציפוי על העוגה ומשהים כ-10 דקות עד להתקשות הציפוי.

זורז'ט עושה סטיילינג וגם מדגמנת

מבוא לבישול בזול #6 - מה לאכול

בפוסט הקודם בסדרת המבוא לבישול בזול דיברנו על השוואת מחירים. אם אתם משווים מחירים אתם יכולים לחסוך כסף בקניות, גם אם אתם לא משנים בכלל את התפריט הביתי. היום נדבר יותר בפירוט על מה מרכיב תפריט זול, כי שם, בצמצום המוצרים היקרים ותגבור הזולים, מסתתר החיסכון האמיתי. 


הוזלת הארוחות שלכם זה לא עניין מסובך. פשוט צריכים לתת משקל שונה למרכיבים השונים בארוחה.  
למה אני מתכוונת? 
בואו נסתכל על ארוחה "קלאסית" שהמוקד שלה הוא סטייק/רבע עוף/שניצל במרכז הצלחת. הארוחה זאת היא ארוחה יקרה יחסית. למה? הדבר שאוכלים הכי הרבה ממנו הוא גם הדבר שעולה הכי הרבה - עוף או בשר. 
קערה של ספגטי בולונז לעומת זאת, תהיה יותר זולה, כי יש בה הרבה פחות בשר, ומה שאוכלים ממנו הכי הרבה זה הפסטה, שהיא זולה יחסית.
גם מוקפץ עם אורז יצא זול יותר. רוב הנפח שם הוא הירקות והאורז, ויש שם די מעט עוף או בשר.
אפשר להסתכל גם על דוגמא חלבית - ארוחה שהמוקד שלה הוא קיש גבינות, תהיה יותר יקרה מאשר ארוחת סלט שמכילה המון ירקות וקרוטונים, ויחסית מעט גבינה.

קרדיט לתמונות: פה ופה

אם תכינו ארוחות שמבוססות בעיקר על מרכיבים זולים, תקבלו אוכל זול יותר. 
זהו חבר'ה. זאת כל התורה כולה.


עכשיו נשארה רק השאלה - איזה אוכל הוא אוכל זול?
אצלי האוכל מתחלק לשלוש קטגוריות:
1. האוכל הכי זול, שכדאי להתמקד בו, שעדיף שירכיב את רוב הנפח בארוחה
2. אוכל במחיר סביר, שכדאי לשלב בארוחות אבל בכמויות קצת יותר קטנות
3. אוכל יקר שכדאי להמעיט בו - לא לשלב אותו בכל ארוחה, ולהשתמש בו בכמויות קטנות.


האוכל הזול שכדאי להמתקד בו הוא:
דגנים - פסטה, פתיתים, אורז, לחם, קמח, בורגול, חיטה, גריסים... הרשימה ארוכה. ארוחות שהמוקד שלהן הוא אחד מהנ"ל תהיינה זולות יותר: פסטה עם רוטב, סנדוויצ'ים וטוסטים, סלטי דגנים, מאפינס, ממליגה... אפשר להכין המוני ארוחות שמבוססות על דגנים. ארוחות כאלה יכולות להיות גם בריאות מאוד אם אתם משתמשים בפסטה או לחם מקמח מלא, או בדגנים מלאים כמו בורגול וגריסים. מחירם של רוב הדגנים נמוך. אפשר לקנות חבילת אורז או דגנים שתספיק לכמה ארוחות ב-7-8 ש"ח. חבילות פסטה זולות אפשר גם לקנות ב-3-4 ש"ח. מחיר הלחם מפוקח ואפשר לקנות כיכר בכ-5 ש"ח.


קטניות - עדשים, חומוס, שעועית ודומיהם. לפעמים הם דורשים השרייה ובישול מוקדמים אבל הם שווים את המאמץ. הם טעימים, בריאים מאוד, והם מקור טוב לחלבון זול משמעותית מעוף ובשר. איך משלבים אותם בארוחה? במרקים, תבשילי קטניות וירקות, בסלטים, שלא לדבר על המג'דרה האהובה. מחיר הקטניות הוא גם נמוך, פחות מ-10 ש"ח לשקית של חצי קילו. הקטניות לרוב מכפילות או משלשות את גודלן בבישול, כך ששקית אחת תספיק לכם לכמה ארוחות.


ירקות זולים - יש המון ירקות שנמכרים במחיר זול עד זול מאוד - גזר, בצל, מלפפונים, עגבניות, כרוב, חציל, תפוח אדמה, קישוא, חסה... רוב הירקות עולים פחות מ-10 ש"ח לקילו, חלקם עולים 3 לקילו ואף פחות. ירקות יכולים לתפקד היטב כמרכיב המרכזי בארוחה. אפשר להכין איתם מרקים, רטבים, מוקפץ, סלטים מושקעים, ירקות מוקרמים... כמובן ארוחות המכילות המון ירקות תהיינה גם בריאות מאוד.


האוכל שמחירו סביר ושכדאי לשלב בתפריט:
ביצים ומוצרי חלב בפיקוח - יש כמה מוצרים בישראל שמחירם מפוקח על ידי הממשלה. הממשלה קובעת עבורם מחיר מקסימלי, ואסור למכור את המוצרים האלה ביותר כסף. מוצרי החלב שבפיקוח הם:

• חלב 1% ו-3% בשקית (הכי זול!) ובקרטון. כל חלב אחר - בכד, מועשר, בטעם של פעם וכו' וכו' לא בפיקוח ויעלה יותר.
• אשל, גיל, ושמנת חמוצה
• חמאה (לא מלוחה, 100 גרם)
• גבינת עמק וגבינת גלבוע (שנמכרים במשקל! במעדנייה! המחיר לא מפוקח אם קונים אותו באריזה יפה עם ניירות. המכיר כמעט כפול כשהוא ארוז)
• ביצים רגילות (לא אורגניות, לא עם אומגה 3. ודאו שאתם לא קונים ביצים שלא התכוונתם, כי האריזות דומות)

מוצרי חלב שבפיקוח הם זולים משמעותית ממוצרי חלב שאינם בפיקוח. לכן, אם תשתדלו שרוב מוצרי החלב שתצרכו יהיו בפיקוח תחסכו המון כסף. (גם מחירי המלח והלחם מפוקחים. אני יותר מממליצה לכם ללכת לאתר של משרד התמ"ת ולקרוא בעיון את רשימת המוצרים בפיקוח ואת המחירים המקסימליים עבור כל אחד).


פירות וירקות עונתיים - בקבוצת האוכל שכדאי להתמקד בו הזכרתי ירקות זולים. אבל יש אצלנו גם ירקות ופירות עונתיים. אפרסקים, משמשים, ענבים, דובדבנים, תותים, רימונים, סלרי, שעועית ירוקה, במיה... אפשר להתפנק איתם בכיף כשמחירם שפוי, אבל כדאי להתאפק כשהם לא בעונה, כי הם יקרים נורא והרבה פחות טעימים. איך יודעים שמשהו בעונה? פשוט פוקחים עין על המחירים. אני משתדלת לא לקנות פירות וירקות שעולים יותר מ-10 ש"ח לקילו.


נתחי עוף ובשר זולים - בעיקרון עוף ובשר הם מוצר יקר, אבל יש גם נתחים משתלמים יותר. חזה עוף לרוב עולה סביבות ה-20 ש"ח לקילו, ובניגוד לחלקי עוף אחרים, הוא מכיל כמעט נטו בשר, אז אתם לא מבזבזים כסף על עצמות שנזרקות בסוף. גם עוף טחון, שמחירו בדרך כלל דומה למחיר החזה, ובשר טחון, שעולה 30-40 ש"ח לקילו, נאכלים בשלמות. היתרון של של חזה עוף ועוף/בשר טחון הוא שאפשר "למתוח" אותם, ולשלב אותם בתבשילים. לא חייבים להגיש אותם שלמים, כמו כרעיים לדוגמא. חזה עוף אחד יכול להספיק לסיר שלם של תבשיל, שמקבל את רוב נפחו מירקות/דגנים/קטניות כמו שהזכרתי לעיל. קציצות אפשר לנפח עם ירקות מגוררים ופירורי לחם ולהוסיף לתבשיל מבוסס ירקות/דגנים/קטניות. 


אוכל יקר שכדאי למעט בו:
נתחי עוף ובשר יקרים - עוף ובשר זה דבר יקר. קשה למצוא אותם בפחות מ-20 ש"ח לקילו, לרוב הם עולים הרבה יותר, ובהרבה מקרים חצי ממה שאתם קונים זה עור ועצמות שלא נאכל. לא משוכנעים? תעברו על הקבלה שלכם מהפעם האחרונה שעשיתם קניות. איזה אחוז מהחשבון הלך על קניות בקצבייה? אם תצמצמו את הצריכה בתחום הזה אתם יכולים לחסוך המון כסף. לא צריך להוציא בשר ועוף מהתפריט לגמרי, אבל כדאי להשתדל לקנות את הנתחים הזולים יותר (שהוזכרו לעיל), ולהוריד את תדירות קניית הנתחים היקרים. אתם תראו את השינוי בהוצאות האוכל באופן מיידי.


גבינות שלא בפיקוח- נכון שאוכל חלבי הוא יותר זול? לא אם אתם קונים המון גבינות יקרות. גבינת מוצרלה עולה 70-80 ש"ח לקילו, גבינת פרמזן וגבינת קשקבל עולה בסביבות ה-100 ש"ח לקילו. גם אם אתם קונים מעט זה יוצא די יקר. שלא לדבר על קופסאות החמודות של הבולגרית והפטה שמכילות בסביבות ה-200 גרם גבינה ועולות בסביבות ה-20 ש"ח. אתם קונים גבינה צהובה פרוסה ארוזה, כלומר לא מהמעדנייה? אתם תשלמו כמעט פי-2 מהמחיר המפוקח, כ-17 ש"ח ל-200 גרם.
אין כמו גבינה טעימה ואיכותית, באמת שאין. אבל אם אתם מנסים לחסוך כסף כדאי לראות גבינות יותר כפינוק מאשר כחלק יומיומי ורגיל מהתפריט.


מוצרים מעובדים - שניצלים וטבעולים קפואים, רטבים קנויים, תערובות למרקים ולתבשילים... אתם כבר מכירים את הסיפור. הם חוסכים לכם זמן, אבל הם יותר יקרים ופחות בריאים. ככל שתאכלו אותם פחות תחסכו יותר.


=====


שימו לב למה שהלך פה כרגע. אמרתי לכם שתפריט זול יכלול המון דגנים, קטניות וירקות, כמות סבירה של מוצרי חלב, עוף ובשר דלים בשומן ופירות, ומעט בשר, עוף, גבינות שמנות ומוצרים מעובדים. נשמע כאילו זה לקוח הישר מפיה של דיאטנית לא? אם תלכו לפי הכללים האלה תעשו טוב לא רק לארנק שלכם, אלא גם לגוף שלכם. 
וזה כבר ממש משתלם.


זכרו שהמפתח להתמדה בכל שינוי בחיים הוא לא להיות פנאטים. המונח של "אוכל אסור".הוא לא טוב בדיאטות והוא לא טוב בשמירה על תקציב. אם יש אוכל יקר שאתם אוהבים נסו לחשב מתי כמה ואיך אתם משלבים אותו בלי להעיק על חשבון הבנק יותר מדי. אולי זה אומר להשקיע יותר באוכל לשבת ולהכין אוכל פשוט יותר לאמצע השבוע, אולי זה אומר לשמור את הדברים היקרים לארוחות קטנות ואינטימיות, אולי זה אומר להקטין כמויות...
הסוד לבישול בזול לאורך זמן הוא למצוא את הדרך שבה אתם יכולים לצמצם את המוצרים היקרים ולהגביר את הזולים, בלי להרגיש שאתם סובלים או מפספסים את הנאות החיים.

תוספת בצבעי הקשת

(הכותרת בערך מתחרזת לא? 
... טוב, לא באמת)

מחשבות על נושא הקשת:
מאוד אהבתי לצייר קשתות כשהייתי קטנה. זה היה הדבר הראשון שהייתי עושה כשהייתי מקבלת סט חדש של לורדים: לוקחים את הלורדים אחד אחד, פותחים ביראת כבוד, מציירים פסים דקים, אחד ליד השני, ומחזירים אותם בזהירות למקומם באריזה. אפשר למלא ככה דף שלם, ואפילו כמה דפים. במיוחד את דפי הפקס שאבא הביא הביתה מהעבודה, שאפשר היה לתלוש מהם את השוליים המחוררים. מובן שאם היצרן התבלבל ולא סידר מלכתחילה את הלורדים באריזה לפי צבעי הקשת, דאגתי גם לסדר אותם מחדש כראוי.

כשאמרו לי שאני מזל קשת התלהבתי, כי חשבתי שמדובר בקשת היפה שבשמיים ולא בדבר הזה שיורים איתו חיצים. לא עזר לי העניין שחילקו פעם מדבקות בבית ספר עם המזלות שלנו, ועל שלי הופיע קשת בענן. רק לא הבנתי למה האיש הזה עם הקשת והחיצים עומד מקדימה ומסתיר לי את המזל. מאז שגיליתי שמדובר בכלי הנשק ולא בתופעה המטאורולוגית המרהיבה התלהבותי מעניין המזלות הצטננה לחלוטין.

פעם כשתליתי כביסה החלטתי לתלות אותה לפי צבעי הקשת. לקח לי לפחות פי שתיים זמן, אבל הייתי גאה מאוד במעשה ידי. ממש לא רציתי לאסוף את הכביסה כשהיא התייבשה. או אז החלטתי שכשאני אהיה גדולה ויהיה לי בית משלי, אתלה תמיד את הכביסה לפי צבעי הקשת, וכל העוברים והשבים יתרשמו עד מאוד כשיראו את שובל הכביסה הצבעוני המתנפנף מהחלון עד למרפסת. בפעם הבאה שתליתי כביסה לא היה לי כוח והחלום ירד מהפרק. והיום ממילא אישי הוא זה שעושה כביסה.

למה אובססיית הקשתות הזאת? נראה לי שזה בגלל שאני תמיד רוצה לנסות הכל - את כל טעמי המסטיק, את כל הווריאציות על המתכון, את כל הכפתורים באפליקציה, ואת כל הצבעים של כל הטושים והלורדים בעולם. 


אחת התוספות האהובות עלי היא אנטיפסטי. קצת שמן זית וחום איטי מוציאים את המתיקות הטבעית מכל ירק. לא צריך כמויות מדוייקות, לא צריך לדקדק בזמני הבישול או בטמפרטורה . בשלב כלשהו הירקות יתרככו ויתבשלו. כל עוד אתם לא שוכחים אותם בתנור במשך כמה שעות ונותנים להם להתפחם (לא שזה קרה לי) אי אפשר לפספס.
 אילו ירקות שמים באנטיפסטי? כמעט את כולם:
עגבניות שרי, תפוחי אדמה, בטטות, דלורית, פלפלים, קישואים, חצילים, פלחי בצל, ראשי שום או שיני שום, פלחי כרוב...
צריך רק לוודא שכל ירק מקבל את כמות האפייה שמתאימה לו. ירקות קשים כמו גזר ובטטה צריכים יותר זמן אפייה מאשר קישואים ופלפלים נגיד. לכן אני אוהבת לאפות כל ירק באיזור מובחן בתבנית אפייה. כך אני יכולה להוציא את הירקות המוכנים מהתבנית, ולהחזיר לתנור את כל מי שצריך עוד זמן, בלי להתחיל לחטט בתוך ערימות של ירקות מעורבבים. אה, וגם בגלל שאם אופים אותם בנפרד אפשר אחר כך לסדר אותם בתבנית הגשה לפי צבעי הקשת. כמובן!
אני לא נותנת לכם כמויות מדוייקות במתכון הזה, אבל אפשר לשערך את הכמות לפי גודל וכמות הירקות. אם נכין אנטיפסטי מ-2 פלפלים, חציל, קישוא ובטטה, האנטיפסטי יספיק לכ-6 סועדים (כל ירק נותן מנה, חוץ מהחציל שנותן שניים).


אנטיפסטי ירקות בתנור
מבוסס על: הגרסא שלי למתכון מוכר
עלות: כעלות הירקות, 1-2 ש"ח למנה
כמות: לפי כמות הירקות, בערך מנה לכל ירק  (ו-2 מנות או יותר לירקות גדולים כמו חציל או כרוב)

מרכיבים:
ירקות על פי העדפותיכם (ראו דוגמאות לעיל)
1-2 כפיות שמן זית לכל ירק
פלפל שחור גרוס
מלח 
תיבול אופציונלי: שום כתוש, מחטי רוזמרין או ענף טימין

הוראות הכנה:
חותכים את הירקות לקוביות או פלחים. מעבירים כל פעם את הירק שחתכתם לקערה, מערבבים לתוכה את שמן הזית, ומסדרים את חתיכות הירק בתבנית אפייה (אפשר להעביר ישירות לתבנית ולהזליף מעל את שמן הזית אבל אז נוטים להשתמש ביותר שמן כדי לנסות ולכסות את כל הירקות).
גורסים מעל התבנית עם הירקות מעט פלפל שחור, וזורים מעל מעט מלח ואת התיבול אם משתמשים.
אופים בתנור בחום בינוני-גבוה, 190 מעלות, עד שהירקות שחומים ורכים, כ-40 דקות (זמן האפייה תלוי בסוג ובגודל הירקות שלכם, בחוזק התנור, וכו', כך שמדובר בהערכת זמן גסה מאוד). אם יש לכם ירקות שדורשים זמני אפייה שונים, הוציאו את הירקות המהירים יותר כשהם מוכנים, והחזירו את היתר להמשך האפייה.