גלילות חזה עוף בפלפלים וקלישאות שאני שונאת

התפרנית בפוסט האחרון שלה העלתה שאלה מעניינת: מה הקלישאה השנואה עליכם?
הקלישאה השנואה עלי כרגע, בתקופה זו של חזרה לעבודה המלאה בריצות ונסיונות לעמוד בזמנים, היא מונטאז' האימונים/עבודה מאומצת שרואים המון בסרטים ובטלויזיה. 
הגיבור עומד בפני אתגר שנראה בלתי אפשרי - יש לו הררים של עבודה שהוא צריך לסיים, תחרות ספורטיבית שאליה הוא לא מוכן בכלל או משהו בסגנון. הוא מנסה להשתלט על העניין פעם פעמיים ונוחל כשלון צורב. פתאום ברקע נשמעת מוזיקת רוק קצבית. זום על מבטו הנחוש של הגיבור שעכשיו יתחיל לעבוד/להתאמן על אמת. כמה דקות של שוטים קצרים בהם הגיבור עובד/מתאמן ללא הרף, מוחה אגלי זיעה, שותה עוד כוס קפה ב-4 בבוקר וממשיך ללא לאות. לבסוף נראה שהגיבור הצליח לעמוד במשימה ותוך כ-3 דקות ו-20 שניות הוא הפך מסמרטוט שמנמן לספורטאי שרירי ומוכשר, מעצלן בלגניסט שלא מוצא את ידיו ורגליו, למולטי טאסקר תקתקן ופרפקציוניסט. 

החיים הם לא ככה לעזאזל! איך הייתי רוצה שכל פעם אני צריכה לעשות משהו קשה ומעצבן כל מה שהיה צריך זה כמה דקות של עבודה מאומצת עם eye of the tiger ברקע, והופ! הפרוייקט בעבודה גמור/נכנסתי לכושר/הבית מצוחצח.
התקדמות אמיתית בחיים דורשת התמדה ועבודה שחורה כך אומרים. אוף. להמשיך להתאמן יום אחרי יום, אפילו לאחר שעשיתי כמה עשרות אימונים וגיליתי להפתעתי כי רבה שאני עוד לא מסוגלת לרוץ מרתון. לעשות משהו שוב ושוב ושוב עד שמשתפרים טיפ טיפה. קלישאת המונטאז' גורמת ל"שוב ושוב ושוב" להרגיש עוד יותר אפור וקשה ובלתי נגמר. לא הייתי אמורה כבר להגיע כבר מזמן להצלחה המיוחלת?? או כמו שאומר זאת הומר סימפסון שליט"א:

אולי הבעיה היא שפשוט אין לי את מוזיקת הרקע הנכונה. מעולם לא ניסיתי להקשיב ל-eye of the tiger בלופ תוך כדי ביצוע משימה מאומצת וארוכת תווך. אולי פסקול בלתי הולם הוא הדבר היחיד העומד ביני ובין מוצלחות פורצת גבולות בכל תחומי החיים! אם זה יעבוד אעדכן אתכם.

בכל מקרה, עד שאהפוך לנינג'ה, צריך לאכול משהו. הפעם, מתכון ממש טוב לעיקרית שבתית - גלילות עוף ברוטב פלפלים. בסך הכל מדובר בחזה עוף פרוס שנטבל בביצה ופירורי לחם, ונאפה יחד עם פלפלים מוקפצים ורוטב מעט מתקתק, רכיבים פשוטים שיש בכל בית, ולא המון עבודה. איכשהו התוצאה הסופית מצליחה להתחבב על מבוגרים וילדים כאחד, ועם זאת לשמור על לוק מיוחד ומושקע - עוף מגולגל, פלפלים צבעוניים... לא מדובר בסתם עוף בתנור. המתכון הזה רץ חזק בפורום מתכונים בכיפה והוא הועלה אצל מעז יצא מתוק שבלשה אחר המתכון והבהירה שמקורו בפורום אוכל כשר ב-ynet, מגולשת בשם דבורושקה. בגרסא שלי עשיתי קצת שינויים ברוטב, והכמויות קצת יותר מדוייקות, אבל הרעיון אותו רעיון.

גלילות חזה עוף בפלפלים
מבוסס על: מתכון של הגולשת דבורושקה מפורום אוכל כשר ב-ynet, עם שינויים שלי
עלות:
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים

2 כפות שמן

1 בצל

3 פלפלים (הירק), רצוי בצבעים שונים, פרוסים

3 שיני שום פרוסות

1 חבילה קטנה של רסק עגבניות

1 כוס מים

2 כפות סוכר חום

1 כף רוטב סויה

1 כף מיץ לימון

2 ביצים

1/4 כפית מלח

1/4 כפית פלפל (התבלין)

750 גרם חזה עוף פרוס לשניצלים (3-4 שניצלים גדולים)

פירורי לחם (בערך חצי חבילה)

הוראות הכנה

מכינים את הרוטב: מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מתרכך, כ-10 דקות. מוסיפים את פרוסות הפלפלים והשום ומטגנים עד שהפלפלים מתרככים, עוד כ-10 דקות. מוסיפים את הרסק, המים הסוכר הסויה והלימון, מערבבים, מביאים לרתיחה ומבשלים 2 דקות.

מכינים את הגלילות: מכינים 2 קערות - באחת טורפים את הביצים עם המלח והפלפל (התבלין), ובשני מניחים כמות נדיבה של פירורי לחם. טובלים כל שניצל בביצים ואז בפירורי הלחם, ומגלגלים לגלילה. חותכים כל גלילה לחצי ומסדרים את הגלילות בתבנית בינונית, כשהצד החתוך (והיציב...) כלפי מטה. מעבירים את הרוטב לתבנית ומסדרים את פרוסות הפלפלים מסביב לגלילות.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהגלילות זהובות, כ-50 דקות.

סלט חצילים מעולה ללא טיגון

אני לא רוצה שהבלוג הזה יהפוך לבלוג הורות. על אף שכרגע הביזולית הקטנה מרתקת אותי ואת כל סובביה (ככה זה נכדה ראשונה) אני מודעת לכך שאת רוב שאר העולם היא לא מעניינת יותר מדי. אולי ההכרה הזאת מגיעה לי יותר בקלות עכשיו שהיא החליטה שלחייך לאמא זה פאסה, והיא מעדיפה לחייך לקירות ולרהיטים, מה שנותן לי את ההרגשה שעבורה אני סתם כאחד האדם. אל דאגה, היא מחייכת לאבא, ולשאר בני המשפחה מדי פעם, והיא ממש מריצה דאחקות עם השידה והארון. כשפניה של אמא מופיעות מולה היא מסיטה את הראש במין "אוף אמא זוזי, את מסתירה את הספה!".
אולי זה אומר שהיא תהיה מעצבת פנים מהוללה. או לחילופין, מוכרת מצטיינת באיקאה ("קחו את הכוורת הזאת, היא מהממת... ממ... שבבית בציפוי מלמין... גוון ליבנה... וואו... קשה להפסיק להביט בו...").

והנה תוך כדי זה שדיברתי על איך שאני לא רוצה להפוך לאמאבלוגרית דיברתי עליה במשך פיסקה וחצי. זה קורה לי גם עם חברים. אנחנו סוף סוף יוצאים מהבית, נפגשים עם בני אנוש מבוגרים... ומדברים על הרגלי השינה שלה ואיך חיינו השתנו מאז הלידה. כשאני מדברת בטלפון ויצא שדיברתי יותר מ-5 (או 10, או 20...) דקות ברציפות על עצמי ועל הילדה, האיש מופיע מולי ולוחש בקול "תשאלי אותה גם מה שלומה!!".

בקיצור, אני עוד מחפשת את האיזון. לכן מיעטתי לכתוב בשבועות האחרונים. לא היה לי יותר מדי מה להגיד מעבר לניתוחים מעמיקים אודות תנוחת ההחזקה היעילה ביותר לשחרור גרעפסים. אולי זה ישתנה עכשיו שחזרתי לעבודה - אתחכך קצת יותר עם העולם החיצוני, ויהיו לי עוד כמה גירויים בחיים.
את סוף חופשת הלידה ניצלתי למרתון ניסויים קולינרים, בינות החתלה להאכלה, כדי שיהיה לי סטוק של מתכונים מנוסים ומצולמים לשבועות אחרי החזרה לעבודה. ככה"נ אני הולכת להפוך לאחד ההורים הלחוצים והמתמרנים, ומעט הזמן הפנוי שאיכשהו נוצר לי לקראת סוף חופשת הלידה יתפוגג כליל. אז אולי לא יהיה לי שום דבר אינטילגנטי להגיד, אבל מתכונים יהיו!
ועכשיו למתכון.

אמא שלי מכינה סלט חצילים ממש טעים. החצילים יוצאים רכים וכיפיים, וכל העניין נעשה ללא טיגון. כל המשפחה שלי מסכימה שעל אף שלטגן זה טעים, זה גם מציק ומסריח. את פרוסות החציל קולים בתנור, אז חותכים אותם לקוביות, מערבבים מיד עם הרוטב ומכסים. משהו שם עם החום וההשרייה של החצילים ברוטב הופך אותם לרכים ונהדרים. אמא מכינה את החצילים עם שום ופטרוזיליה, את שלי אני מכינה עם סויה ולימון. אתם יכולים להכין את שתי האופציות ולראות את מי אתם אוהבים יותר.

סלט חצילים בשום ופטרוזיליה/סויה ולימון
מאת: אמא של בישול בזול ובישול בזול
עלות: כ-6 ש"ח
כמות: קערה בינונית שתספיק לכ-4 מנות כתוספת, או יותר, אם אתם מגישים אותה כחלק ממנת סלטים מורחבת

מרכיבים
1 חציל גדול

לגרסת השום ופטרוזיליה:
2 כפות שמן זית
2 כפות חומץ בלסמי או חומץ בן יין
1 שן שום מעוך
חופן פטרוזיליה קצוצה

לגרסת הסויה והלימון:
2 כפות שמן
2 כפות סויה
3 כפות מיץ לימון
גרידה מלימון אחד
1 שן שום מעוך
1/2 פלפל חריף קצוץ (או לפי הטעם)

הוראות הכנה
פורסים את החציל לעיגולים בעובי 1-2 ס"מ. מסדרים בתבנית בשכבה אחת. מרססים במעט תרסיס שמן או מטפטפים מעליהם מעט שמן ומנסים לפזר אותו קצת עם האצבעות. קולים את החצילים בתנור בחום בינוני- גבוה (הטמפרטורה המדוייקת לא ממש משנה, תעשו לפי מה שנמצא במילא בתנור באותו זמן) עד שהם מתרככים ומתחילים להשחים. אז הופכים את פרוסות החציל וקולים עוד כמה דקות עד שגם הצד השני משחים. מוציאים את החצילים ונותנים להם להתקרר רק עד שאפשר לחתוך אותם בלי לחטוף כוויה.
עורמים כל פעם כמה פרוסות חציל אחד על השני וחותכים את הפרוסות לקוביות. מעבירים את הפרוסות לקערה עם מכסה, מוסיפים את יתר מרכיבי הרוטב - רוטב השום והפטרוזיליה או רוטב הסויה והלימון, מכסים ומשהים במשך שעה לפחות, כדי שהחציל יתרכך ויספוג את טעמי הרוטב.
מגישים קר או בטמפרטורת החדר.

נכון שהם נראים מטוגנים??
אגב, עד לסגירת הגליון הביזולית חזרה לחייך לאמא. על אף שהשידה עדיין מובילה עלי בהרבה אני לא מתלוננת.

קוקילידה שוקו בננה

עוד אתגר של מנטקה, הפעם בנושא גלידה. מזל שיש אתגרים חודשיים שמדגדגים את הצד התחרותי שבי ומפתים אותי לצאת מהתרדמת ולכתוב. לא שזה תחרות, אבל רק קיומה של המילה אתגר בכותרת מדרבנת אותי. ווהו! אתגר! בואו ננסה! כן, אני חנונית מטורפת. איך ידעתם?
החודש האתגר היה גלידה. נראה לי שרצו שנשתמש בגלידה בתור רכיב במנה גדולה יותר, אבל אם יש לכם גלידה, לא הגיוני פשוט לאכול אותה? ברצינות, מה לא בסדר איתכם?
ככה"נ רוב משתתפי האתגר הסכימו איתי ולכן הרבה מהמתכונים הם מתכונים לגלידה, כולל כמה מתכונים לגלידה ללא מכונה. סורו לעמוד המסכם וצפו ברשימה המלאה.

לנו יש בעיקרון מכונת גלידה, אבל אני ממש לא מרוצה ממנו. הוא תוסף לקיצ'ן אייד אבל הוא לא באמת מתלבש עליו בצורה טובה. משהו שקשור לחוסר התאימות בין מודל הקיצ'ן אייד האירופי ומודל התוסף האמריקאי. בהתחלה זה לא התאים בכלל, וחיפוש באינטרנט העלה כמה הצעות יצירתיות לתיקון, שהצריכו מברג ומקדחה. התלוננתי בדף הפייסבוק של קיצ'ן אייד והם שלחו לי כמה חלקים שאמורים להתאים את התוסף לסוג המכשיר שיש לי, וזה עובד בערך. אבל כשהמכונה מסתובבת היא עושה רעשים מפחידים, ולפעמים הקערה מתנתקת מהראש המסתובב, וצריך ממש להתאמץ כדי לחבר הכל כמו שצריך, והגלידה עולה על גדותיה, והיא לא באמת קופאת לגמרי בגלל שהלמעלה של התוסף לגמרי פתוח... מכונת הגלידה הזאת עשתה לי כל כך הרבה עצבים. חשבתי שהיא תהפוך אותי לאחד האנשים המגניבים האלה שמכינים גלידה כל שני וחמישי, אבל היא לא.
אני לא יודעת למה אני משתפת אתכם בכל הבלה בלה הזה, זה לא ממש מעניין, סתם אני צריכה כתף תומכת. שלום קוראים לי ביזול ואני מאוכזבת ממכונת הגלידה שלי. 

בכל מקרה, בהינתן אתגר גלידתי התחלתי בלנסות להכין גלידת אננס ללא מכונה. זה לא הלך וקיבלתי קוביית שמנת ואננס ללא מכונה. לא מומלץ. הקובייה הופשרה, יוצבה עם קצת פודינג וניל, וסיימה את חייה כציפוי לעוגה. סיום מכבד ביותר למתכון לא משהו.
לכן קוראים לכל הסיפור הזה אתגר. כי הוא מאתגר. צריך להיכשל כמה פעמים בדרך.
ההתנסות הבאה היתה כבר הצלחה. מכירים גלידת בננה שמכינים עם מעבד מזון? למי שלא מכיר את השטיק - מקפיאים כמה בננות, טוחנים, ומקבלים גלידה סמיכה ונהדרת. היא גם בריאה, פרווה וטבעונית. את הגלידה הזאת סינדווצ'תי (זה לגמרי פועל) בין שתי מגה-עוגיות שוקולד עם שוקולד צ'יפס. את הגלידה שביצבצה בין העוגיות גלגלתי בסוכריות צבעוניות, והא לכם מגה קוקילידה שוקו בננה. שוקובננילידה?
אפשר כמובן להכין עוגיות רגילות ולהכין קוקילידות אישיות. את העוגיות הכנתי מהמתכון שכבר הופיע פה בבלוג, ושאצלנו בבית חורשים עליו עקב היותו טעים, שוקולדי, קל להכנה ופרווה ללא מרגרינה.

התוצאה בסך הכל די מיוחדת ומרשימה, היא כיפית מאוד להגשה ואכילה, ויחסית פשוטה להכנה. אחלה קינוח רושם ליומולדת בשבת קיץ או משהו בסגנון. 

קוקילידה שוקו בננה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-16 ש"ח
כמות: כ-12 מנות

מרכיבים
לעוגיות:
1/2 כוס שמן
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1/4 כוס קקאו
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
כוס וחצי קמח
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית מלח
1 חבילת שוקולד מריר קצוצה (100 גרם)

לגלידת הבננה:
3-4 בננות
3 כפות סילאן

להרכבה:
סוכריות צבעוניות לקישוט עוגות (ספרינקעלז בלע"ז)


הוראות הכנה
מכינים את העוגיות:
מערבבים את כל המרכיבים למעט השוקולד עד שהתערובת חלקה, במיקסר או ביד. מוסיפים את השוקולד הקצוץ. משמנים היטב תבנית עגולה קטנה, עדיף מסיליקון, ומשטחים לתוכה מחצית מכמות הבצק. אופים בחום בינוני 15-20 דקות עד שהעוגייה אפוייה מבחוץ אבל עדיין רכה מבפנים. נותנים לעוגייה להתקרר ולהתייצב מעט, מחלצים אותה מהתבנית ואופים באותו אופן את יתר הבצק.
שומרים את העוגות במקרר או במקפיא עד להרכבת הקוקילידה.

מכינים את גלידת הבננה:
יום לפני הכנת הגלידה מקלפים ומקפיאים את הבננות. מעבדים את הבננות הקפואות במעבד מזון יחד עם הסילאן עד שמתקבלת גלידה אחידה ללא גושים. מעבירים במהירות את הגלידה לכלי ומחזירים לפריזר להקפאה מחדש.

מרכיבים את הקוקילידה:
מוציאים את גלידת הבננה מהמקפיא ונותנים לה להתרכך טיפה בטמפ' החדר. מניחים יריעה יפה של נילון נצמד על השיש ומניחים מעל את אחד העוגיות. משטחים מעל את גלידת הבננה, ומכסים בעוגייה השנייה. מיישרים את הצדדים עם סכין כדי לוודא שגלידת הבננה מגיעה עד לקצה העוגיות מכל הצדדים. סוגרים מעל הקוקילידה את הניילון הנצמד, ומצפים מסביב בעוד ניילון נצמד כך ששכבת הגלידה כלואה ולא תנזל החוצה לפני שתתקשה. מכניסים את הקוקילידה לפריזר ומקפיאים עד שהגלידה יציבה, לפחות כחצי שעה.
לפני ההגשה מוציאים את הקוקילידה ומפשיטים אותה מהנילון הנצמד. מניחים בצלחת שטוחה כמות נדיבה של סוכריות ומגלגלים את שכבת גלידת הבננה החשופה בסוכריות עד לציפוי.
את השאריות (אם יש) עוטפים חזרה בנילון נצמד כמה שיותר מהר ומחזירים לפריזר.

למה כל התמונות הן של קוקילידה חצי אכולה?
ובכן שכחתי לצלם לפני שבת, והזמנתי חברים לסעודה שלישית בה הקוקילידה הלא מצולמת הוגשה...