יום שלישי, 5 ביולי 2011

צבי הנינג'ה כמודל כלכללי-גסטרונומי, האמנם?

בילדותי חיבבתי מאוד את צבי הנינג'ה. הייתי צופה בתוכנית באדיקות באנגלית ובעברית, ניהלתי קרבות יומיומיים בשרדר וקרנג לצד חברי, ושיחקתי בכל הזדמנות עם בובות צבי הנינג'ה האהובות שלי (בתגבורן האדיב של כמה ברביות. מה לעשות שהיו לי רק שני צבי נינג'ה?).

צב הנינג'ה האהוב עלי היה דונטלו, הסגול - הוא היה היחיד שבאמת היו לו כישורים שימושיים כלשהם. לאונרדו היה המנהיג, אבל יכולות המנהיגות שלו הגיעו בד בבד עם שתלטנות מעצבנת ונטייה לחפרנות. רפאל היה סתם חוצפן, ייתכן כתוצאה מההורמונאליות של גיל ההתבגרות, והוא התאמץ יותר מדי להיות מגניב (סליחה, מדליק). אמנם מיכאלנג'לו היה מצחיק וחברה'מן,  אבל הוא היה גם טיפה מטומטם וחסר אחריות. בהתחשב בכך שהדבר היחיד שאמרו עליו בשיר הפתיחה זה שהוא רקדן, נראה לי שהזלזול הקל שחשתי כלפיו היה מוצדק. מה תעשה כששרדר יגיע, הא מיכאלנג'לו? תרקוד איתו פסדובלה??

ההורים שלי לא ממש הבינו למה אהבתי אותם כל כך. נראה לי שמה שהכי הפריע להם היה סיפור המסגרת, שבאמת היה אחד מהמופרכים, אפילו בשביל תוכנית אקשן מצויירת לילדים. נינג'ה גולה לניו יורק, חי בתעלות הביוב ומגדל כמה צבים נטושים להנאתו. יום אחד, עקב חשיפה ל-"מוטגן" ירוק בוהק, הוא הופך לחצי עכברוש וצביו נהפכים לחצי בני אדם. לאור זאת, הוא עושה מה שכל אדם (או חצי אדם, חצי עכברוש) שפוי במצבו היה עושה - הוא מחליט לגדל את הצבים ולהכשיר אותם באומנויות הלחימה כדי שיוכלו להיאבק ברשע. כילדה קטנה בשלב התפתחות קוגנטיבי בו האמיתי והאפשרי לא היו מובדלים כל כך מהפנטסטי והדמיוני, כל הסיפור הזה התקבל אצלי בשלוות נפש גמורה. צבים מדברים? סבבה. נלחמים ברשע? בטח. אוכלים פיצה? מובן מאוד, גם אני אוכלת פיצה.

כאדם בוגר, אני מבינה את ההורים שלי קצת יותר. למעשה, עוד בצעירותי, כשאחותי החלה לצפות ב"אופנוברים ממאדים" באדיקות, שהיה מגוכח ומטומטם לחלוטין בעיני, הבנתי שכנראה גם צבי הנינג'ה לא היו פאר היצירה האנושית. הוי התמימות שאבדה.

לאחרונה מצאתי את עצמי מהרהרת שוב בצבי הנינג'ה (בהשראת המתכון בהמשך), ופתאום זה הכה בי - ככל הנראה האלמנט הכי מופרך בסדרה הזו. איך לעזאזל היה לצבי הנינג'ה כל כך הרבה כסף לפיצה?? הם הזמינו פיצה בערך פעמיים בפרק בממוצע. בהנחה שכל פעם הם הזמינו 2 משפחתיות (לצבים מתבגרים יש תיאבון גדול, והם היו צריכים כמה חתיכות ספייר כדי לזרוק אחד על השני) ב-40 ש"ח לפיצה, מדובר בהוצאה של 30880 ש"ח על פיצה לאורך 193 פרקים. זה מלא כסף! יא אללה איתכם צבים מטומטמים! אולי אם הייתם מבזבזים קצת פחות הייתם יכולים להרשות לעצמם לשכור איזו דירה נחמדה בפרוורים במקום לגור בתעלת ביוב מסריחה.
ליאונרדו! אתה המנהיג! לא חשבת לתפוס קצת אחריות וללמד את הצבים התנהלות כלכלית נבונה מהי??
אמרתי לכם שליאונרדו מעאפן.

עדויות תומכות לתיאוריה של אישי.
כמה פיצות יש פה?!


(אישי מתערב פה ומבקש להעיר 2 דברים. ראשית, ככה"נ הם הזמינו הרבה יותר מ-2 פיצות בכל הזמנה שכן זכורות לו ערימות של מגשי פיצה, לפחות 5-6. שנית, הוא מעיר ש-30880 זה ממש לא מספיק כדי לשכור דירה מרוווחת דיה לאורך זמן, אפילו במחירים של שנות השמונים, ושבתעלות הביוב לפחות לכל אחד היה חדר משל עצמו. יש לקחת את ההערות הללו בעירבון מוגבל שכן מדובר בבחור שהתחפש בילדותו לשרדר, מרצונו החופשי.)

כיום אנחנו ילדים גדולים, ורובנו כבר לא צופים בצבי הנינג'ה. נהיינו צופים ביקורתיים ומתוחכמים יותר, שיודעים לסנן החוצה מסרים בעייתיים כמו יעילותו של האלימות בפתרון סכסוכים, והלגיטימיות להוצאות מופרזות על פיצה בטייק אווי. אבל איך נלחמים בפיתוי? (של להזמין פיצה בטייק אווי, לא של לפתור סכסוכים בעזרת אלימות. לשם כך תיאלצו להיעזר במומחה בבריאות הנפש, ולא בבלוג אוכל באינטרנט)
אז הא לכם מתכון מעולה למאפי פיצה טעימים, קלים ומהירים שמצאתי בבלוג טולטולים. מלבד העובדה שמאוד כיף לקרוא בבלוג, יש במתכון שם גם תמונות של שלבי ההכנה (מה שלי אין, כי אני עצלנית), אז בהחלט כדאי לסור ולראות. שימו לב במיוחד להנחיות ליצירת בצק בצורת ראשו של צב נינג'ה. ברגע שהיא כתבה את זה ידעתי שאני חייבת לנסות להכין את השבלולים הללו. בחורות שמבינות בצבי נינג'ה הן זן איכותי במיוחד שראוי לסמוך על דבריהן.
האווריריות של הבצק במתכון הזה מגיעה מאבקת אפייה ולא משמרים, כך שאמנם לא מדובר בפיצה הכי אוטנטית, אבל אפשר להכין את המאפים האלה מהר. מדדתי 10 דקות מתחילת ההכנה ועד ההכנסה לתנור. עם אפייה של 15-20 דקות יש לכם מענה לפיצה קרייבינג תוך פחות זמן משיקח לכם לקבל פיצה שהזמנתם מטייק אווט. הם מעולים כארוחת ערב מהירה וידידותית לילדים, או כנשנוש לאירוח קליל.

שבלולי פיצה 
מבוסס על: מתכון מהבלוג טלטולים (עם שינויים קלים שלי)
עלות: כ-11 ש"ח (לפני תוספות)
כמות: כ-20 מאפים

מרכיבים:
1/2 כוס שמן
1 כף חומץ
3/4 כוס חלב
1 כפית מלח
1 כפית אבקת אפייה
2.5 כוסות קמח

6-8 כפות רסק עגבניות, עגבניות מרוסקות, או רוטב עגבניות מוכן
גבינה צהובה מגוררת (אני השתמשתי ב-150 גרם בערך. אפשר גם להשתמש בכמה פרוסות גבינה צהובה שקרעתם לפיסות)
תוספות - תירס, פלפל קצוץ, זיתים פרוסים, טונה... (רק לא אנשובי!!)

הוראות הכנה:טורפים בקערה את השמן החומץ החלב והמלח (החומץ יגרום לחלב להתפרק קצת, זה בסדר).
מערבבים פנימה את אבקת האפייה והקמח עד לקבלת בצק נוח לעבודה (הוסיפו עוד כף או שתיים קמח אם הבצק דביק מדי).
מחלקים את הבצק לשתיים ומרדדים כל חלק לעלה מלבני דק.
מורחים על כל עלה 3-4 כפות רסק או רוטב, מפזרים מעל גבינה, ותוספות אם רוצים.
מגלגלים כל עלה לרולדה (מגלגלים מהצד הרחב), פורסים כל רולדה לכעשרה פרוסות, ומעבירים את הפרוסות בזהירות לתבנית אפייה משומנת. אם השתמשתם בעגבניות מרוסקות או ברוטב מימי הפרוסות שלכם יגירו קצת נוזלים בשעת החיתוך. לא נורא.
אופים בחום בינוני, 180 מעלות במשך 15-20 דקות עד שהמאפים מזהיבים והגבינה נמסה ומבעבעת.
קוואבנגה!




המממ... לא בדיוק מה שהזמנתי בטלפון. אי אפשר לסמוך על השליחים האלה.


הייתי כותבת פה נומנומנום אבל לא נראה לי שהנומנומנום היה קיים
בתחילת שנות התשעים.

19 תגובות:

  1. יאמי על השבלולים שלך! נראים נהדר
    אהבתי את ההקדמה על צבי הנינג'ה, בתור ילדה הייתי רואה הרבה. גם אני אהבתי הכי את דונאטלו! אבל זה בעיקר בגלל שהכזה שלו היה סגול, ואני אהבתי כל דבר סגול בתור ילדה...כנראה שיש סיבה שהצב הכי אינטיליגנט יהיה בסגול...כי זה צבע של חכמים!!
    הכי לא אהבתי את אפריל. משהו בחליפת הפוליאסטר הצהובה שלה לא עשה לי את זה....
    אני מקווה שהבצק שלך יצא דומה לדונאטלו ולא לקרייג חס וחלילה!

    אהבתי מאוד את הפוסט ובא לי ביס!

    השבמחק
  2. מעניין מה שאת אומרת... יכול להיות שעמוק בפנים גם אני אהבתי אותו רק כי הוא היה סגול וכל היתר זה סתם רציונליזציה? אולי כדאי שאעשה קצת חשבון נפש בעניין.
    בכל מקרה, אל דאגה הבצק יצא ממש כמו דונאטלו. שתי טיפות מים :)
    איזה מצחיק זה - אמנם מדובר בתוכנית מאויירת, אבל ברור לכל בר דעת שהחליפה הצהובה הזו הייתה מאיזה חומר סינטטי מזעזע.

    אני ממש שמחה שאהבת ותודה על המחמאות :)

    השבמחק
  3. אמנם ניסיתי בינתיים רק מתכון אחד שלך,
    של החיתוכיות (של חנוכה)
    וזה היה מזמן, ואני לא ממש זוכרת איך יצא
    (צורה עדינה להגיד- לא יצא משהו... אולי כי הילדים עזרו לי?!)
    אבל אני מאד נהנית לקרוא אותך, את מצחיקה מאד!
    והעתקתי עכשיו את המתכון של החומיות (ממ..)
    נראה איך יצא.
    תמשיכי לעשות חייל
    (את הפיצה אני אכין בעז"ה כשנקנה גבינצ')

    השבמחק
  4. הצחקת אותי נורא.
    פוסט נהדר.

    השבמחק
  5. אני דווקא אהבתי את מיכאלאנג'לו כילדה. אבל כעבור כמה שנים ראיתי את הסרט הגרוע שיצא (יכול להיות שהייתי בערך בת עשרים כשזה קרה. מה ילדותי ולא בוגר בזה?) ופתאום רפאל שבה את לבי. דווקא לגבי דונטלו תמיד הייתי די אדישה.. וואו, אני חושבת שאנשים לא מדברים על השואה באותה הרצינות התהומית בה דיברתי עכשיו על צבי הנינג'ה.
    הצחקת אותי מאד, פתחת לי את העיניים לגבי דברים שמעולם לא חשבתי עליהם (עזבי שניה את ההיבט הכלכלי, איך הם נשארו כל כך שריריים וחטובים עם תזונה המורכבת כולה מפיצה? ואיך אני יכולה לעשות שזה יקרה גם לי?) ואם תגידי לי עכשיו שגם את העדפת את הפאואר ריינג'רית הצהובה על פני הוורודה, אני בכלל אתרגש עד מאד.
    אבל עכשיו השיר של הצבים לא יוצא לי מהראש.
    not cool, man. not cool

    השבמחק
  6. אנונימית - תודה על העדינות :) ועל המחמאות. אני מקווה שהמתכון הבא יצא יותר טוב.
    pormeleg - תודה :) את יודעת שאני מאוד אוהבת לקרוא אותך אז ממך זה באמת מחמאה.
    מור - תראי, זה נושא עמוק, מורכב ומרובד. עד כה השיח בנושא היה באמת מועט ופשטני. אשרי שזכיתי שהפוסט הזה היווה קטליזטור לפיתוח השיח בעניין הכל כך חשוב הזה, אפילו אם זה היה בעיקר בקרב בלוגריות אוכל חנוניות.
    בנוגע לנקודות הספציפיות שהעלית -
    הסרט ממש הפחיד אותי כילדה. הוא היה הרבה יותר אפל מהסדרה, ובובות צבי הנינג'ה ממש הטרידו אותי. אולי כדאי שבתור אדם בוגר עם יתר כוחות נפש אצפה בזה שוב. אז לפחות לא תהיי היחידה שעשתה את זה :)
    לגבי השריריות - זה ברור, הם כל הזמן התאמנו באומנויות לחימה ולפחות פעם בשבוע הם הצילו את העולם מאבדון. ידוע שלהציל את העולם מאבדון שורף המון קלוריות.
    האמת היא שלא ממש אהבתי את הפאוור ריינג'רס. הם תמיד התחילו את הקרב בקארטה רגיל ורק אחרי שהם הגיעו לאיזה נקודה קריטית שבה היה סכנה שיובסו הם עשו מורפינג. מה הקטע? למה לא פשוט עשיתם מורפינג על ההתחלה ודרכתם על כל האנשים הרעים והמוזרים? תחושת התסכול הזו לא ממש עודדה אותי לצפות בסדרה. אבל כן, זכור לי שהוורודה הייתה צפונית וקצת מטומטמת. היא הייתה מין סטריאוטיפ נשי שלילי לא? הצהובה באמת הייתה יותר מגניבה.

    השבמחק
  7. הצהובה באמת הייתה יותר מגניבה
    אבל במקרה שלי נראה לי שזה רק בגלל שהייתי ילדת אנטי ושנאתי ורוד ודברים של בנות (אממ כמו היום)

    ואני לא מבינה, אם לריטה כל כך כאב הראש למה היא לא לקחה אקמול או משהו?

    D:

    השבמחק
  8. שלום!
    נהניתי מהסיפור והמתכון. כילדה הייתי רואה עם אחי את התכנית, והוא, שהיה בטוח שהוא אחד הצבים, היה "מתאמן" עלי בכיסוחים... מצחיק להיזכר...

    שאלה: לרגישים ללקטוז, שיכולים להסתדר עם חמאה או גבינות צהובות או קשות למיניהן (אבל לא עם חלב נוזלי), האם הבצק יוצא טוב גם אם אחליף את החלב במים?
    תודה!

    השבמחק
  9. וואו. מזל שאני הייתי האחות הגדולה... :)
    אני לא יודעת אם זה ילך, אף פעם לא ניסיתי. אני מניחה שהמרקם והטעם ישתנו קצת. הרגישים ללקטוז המדוברים יכולים לאכול יוגורט? יש לי הרגשה שיוגורט מדולל בקצת מים ילך יותר טוב. אולי יוגורט כבשים מדולל?

    השבמחק
  10. (לא נעים להודות, גם אני הייתי האחות הגדולה...)
    יוגורט נשמע לי רעיון מצויין, אני רצה לנסות.
    תודה!

    דרך אגב, רעיון שקבלתי מזמן ואני משתמשת בו המון: בצק לפיצה על בסיס יוגורט: לקחת גביע יוגורט רגיל, 1/2 כפית מלח וקצת שמן זית, לערבב בקערה בעזרת כף, ותוך כדי ערבוב לשפוך פנימה קמח "תופח" (קמח רגיל מעורב באבקת אפיה, בערך כוס קמח לכל כפית אבקת אפיה או טיפה פחות) - עד שנוצר בצק, וכשהמרקם בצקי (זה יוצא בערך כוס וחצי עד שתיים של קמח), ללוש אותו עד שמתאחד ומתרכך. לרפד תבנית אפיה, רוטב (או רסק)עגבניות, גבינה ותוספות אהובות. נכון, זה לא בצק שמרים ריחני ומושקע, אבל לפעמים כשצריך משהו מהיר, זה "עושה את העבודה".
    בהצלחה!

    השבמחק
  11. נשמע מעניין, אנסה. תודה! (ותנחומי על היותך אחות גדולה מוכה :)

    השבמחק
  12. ניסיתי, יצא מצויין, תודה!
    (דווקא האדון הרגיש ללקטוז לא אכל...ההפסד כולו שלו!)

    השבמחק
  13. תודה רבה על המתכון, ניסיתי לעשות ויצא נורא טעים...
    היום ממש מיהרתי והחלפתי את הבצק הזה בבצק עלים....יצא ממש נחמד!!!

    השבמחק
  14. אני האנונימית ממפעם, סוף סוף חזרתי
    תקשיבי, הפיציות האלה מעולות, בדיוק מה שאני אוהבת
    פשוט להכנה וטעים נורא, אני עושה אותם המון והכל נגמר ברגע! (לא רק אני, יש גם בעל וילדים)
    לחשוב שיש אנשים שמכינים פיציות מבצק עלים, ורק אני כזאתי בריאותית וכזאתי משקיענית...

    השבמחק
  15. היי!
    איזה כיף מצאתי פה הרבה קינוחים לרגישים לחלב! :)
    במתכון הזה, לאיזה חומץ הכוונה? הפשוט 5%?
    אפשר להחליף חלב+חומץ בשמנת או יוגורט?
    שאלה אחרונה, אפשר להקפיא את השבלולים אחרי האפייה?
    תודה לך!! :)

    השבמחק
    תשובות
    1. היי, סליחה על העיכוב בתשובה...
      אכן הכוונה לחומץ רגיל הכי פושט שיש. אני לא בטוחה אם ההחלפה שהצעת תלך כי נראה לי שיש לחומץ חלק גם בייצוב של הבצק ולא רק בטעם. אבל אני לא סגורה. אם את\ה סקרנ\ית את\ה מוזמנ\ת לנסות ולחזור לדווח :)
      את השבלולים (כמו רוב המאכלים לדעתי) אפשר להקפיא. הם לא יהיו טעימים כאילו הם בדיוק יצאו מהתנור, אבל הם יהיו סבבה.
      בהצלחה!

      מחק
  16. הכנתי השבוע עם הילדונת ויצא מצויין אז הכנתי שוב עוד כמות כפולה לשבת :-)
    בפעם הראשונה גיליתי שנשארה ממש מעט גבינה-צהובה, אז בחצי מהכמות עשיתי מילוי אחר של פסטו + דלורית (בישלתי במיקרו ותיבלתי בקצת בשמן-שום-מלח-פלפל) ויצא ממש מגניב.
    שוב תודה על המתכונים המעולים והפוסטים המשעשעים

    השבמחק