יום שני, 27 בפברואר 2012

משלוח מנות, הטיפים האולטימטיביים


בואו נדבר על משלוחי מנות, אחד האובססיות שלי הנושאים האהובים עלי.
אני אוהבת לתכנן באילו מתכונים חדשים ומיוחדים אתנסה, אני אוהבת לפנטז על עטיפות וכלי הגשה צבעוניים, אני אוהבת את שעות האפייה והבישול, וכמובן, את שלב ההרכבה, שבסופה מסודרים משלוחי המנות, כמו חיילים במדי צלופן, על השולחן של המטבח.
אני אוהבת להסתובב אצל כל החברים עם תיק ענק מלא במשלוחי מנות, לראות למה כולם התחפשו, לברך אותם בחג שמח לתת ולקבל משלוחים ולהתפעל מהיצירתיות אחד של השני... אין על פורים.


הבעיה היא שזה יכול להיות עסק קצת יקר.
הבה נסתכל על משלוח המנות הישראלי המצוי:
סלסלת קש בינונית - 3 ש"ח
חבילת ביסלי קטנה - 2 ש"ח
טבלת שוקולד 100 גרם- 5 ש"ח
מיני מקופלת ומיני פסק זמן - 2 ש"ח
אוזן המן + כמה סוכריות גומי או מסטיקים - 1 ש"ח 
קיבלנו עלות של כ-13 ש"ח למשלוח די סטנדרטי, לא מפוצץ, מהודר או מקורי במיוחד. 
אם אתם מתכוונים לתת רק משלוח אחד או שניים, זה עוד בגדר הסביר, אבל עם עשרה משלוחי מנות כאלה הוצאתם 130 ש"ח. 
חבל לא?


בואו נפרק את משלוח המנות המשעמם והקצת יקר הזה, וננסה לראות איך אנחנו מרכיבים משלוחים יפים ומקוריים, בפחות כסף.


צמצמו את גודל האריזה
אתם מכירים את הטריק של הדיאטות - לאכול מצלחת קטנה יותר? הוא תקף גם למשלוחי מנות. אם אתם קונים סלסלות גדולות למשלוחי מנות, תצטרכו למלא אותם בהרבה יותר ג'אנק כדי להימנע ממראה ריק ועלוב. אתם עשויים אפילו למצוא את עצמכם בעולם הבמבה וביסלי בתפזורת, או יותר גרוע, תצטרכו לקנות נייר גרוס כדי למלא את החללים.  
פשוט אמרו לא. אותו כמות משלוח שתיראה פטטית במגש רחב ידים, תיראה נדיבה ומפנקת ארוזה בקפידה בכלי קטן יותר.


תחשבו מחוץ לסלסלה 
אתם יודעים שאף אחד לא באמת משתמש בכל הסלסלות האלה שמקבלים בפורים, יפות ככל שתהיינה. סלסלה ממוצעת תשמש להעברת משלוחי מנות ממוחזרים כמה פעמים לאורך החג, עד שלבסוף תאוכסן מעל למקרר, תעלה אבק עד פסח ותישרף עם החמץ. 
חבל לקנות משהו כל כך חסר פואנטה לא? 
אתם יכולים לקנות צלחת או קערה חד פעמית יפה בפחות מחצי שקל במגוון עצום של צורות, צבעים ודוגמאות. סורו לכם לחנות למוצרים חד פעמיים, היווכחו במבחר, ורכשו לכם סט של עשרות צלחות חד פעמיות יפות ומכובדות ב-10-20 ש"ח. 
מודאגים מזיהום הסביבה? זכרו שחד פעמי לא אומר פלסטיק בהכרח. יש גם צלחות שעשויות מחומרים מתכלים כמו קנה סוכר. 
כמובן שהאופציה הכי סביבתית היא לנצל קופסאות וצנצנות שיש ממילא בבית למשלוח מנות. שנה אחת ארזנו את המשלוחים בתוך סלסלאות הפלסטיק הכחולות של הפטריות והעגבניות שרי ששמרנו במשך כמה חודשים.


אוזן המן ארטיזאן? הלוואי.
וותרו על אוזני ההמן הקנויות 
אף. אחד. לא. אוהב. אותן.
אם אתם מכינים אותם לבד בבית, סבבה.
אם אתם קונים אותם במאפיית גורמה קטנה, סבבה.
אם אתם קונים אותם באריזה בסופר, או במשקל במאפיית זיל הזול בשוק, חבל על הכסף. אתם אוכלים את כל אוזני ההמן הקנויות שנותנים לכם? כמו שאמרו חז"ל, מה ששנוא עליך אל תשים לחברך במשלוח מנות.


קנו ממתקים ושוקולדים בשוק או בחנויות לסיטונאים 
אם אתם מכינים מספר מצומצם של משלוחי מנות ואין לכם כוח לעבור בעוד חנויות נוותר לכם. אבל אם אתם מתכוונים להפציץ בממתקים קנויים, חפשו את החנויות שיתנו לכם דילים. חפיסת שוקולד שווה יכולה לעלות בסופר 6 ש"ח ויותר בכיף. בחנויות סיטונאות יש המון מבצעים של 2 ו-3 בעשר שיחסכו לכם עשרות שקלים במצטבר. שלא לדבר על אריזות הגומי הקטנות והיקרות בטירוף בסופר לעומת שקיות הקילו שאפשר לקנות בשוק ב-20 ש"ח. חפשו בגוגל "ממתקים בסיטונאות" יחד עם שם העיר שבה אתם גרים ותוכלו למצוא בקלות חנות קרובה אליכם.


צמצמו את כמות הפריטים הקנויים במשלוח 
אם אין לכם כוח להכין כלום בבית, ואתם רוצים רק לעבור בסופר, לארוז ולצאת ידי חובה, אני לא אנסה לשכנע אותכם לאפות 20 סוגי עוגיות ביתיות.
אבל תחשבו שנייה על העלויות.
חפיסת שוקולד חביבה של 100 גרם עולה כאמר 5-6 ש"ח. שלושה פאדג' בראוניז  מעוטרים בשוקולד לבן, מפנקים וקלים להכנה (מתכון בהמשך), תופסים יותר מקום במשלוח, הם טעימים ומושקעים יותר, והם עולים שקל וחצי. אם אתם מחפשים לחסוך באמת, העיפו את המוצרים הקנויים היקרים, והחליפו אותם במאפים ומרקחות מעשה ידיכם, שקל להכין בכמויות גדולות.


תפתחו את הראש 
מי אמר שמשלוח מנות חייב להיות מורכבת מג'אנק? יש עולם שלם של מאכלים ומשקאות איתם אפשר לפנק את חבריכם, שלא כוללים במבה וטורטית. אולי הם יעריכו דווקא משלוח של חומוס ביתי, כמה פיתות טריות וסלט? אולי טאפרוור עם מרק טעים, שקיק קרוטונים וכמה כפות חד פעמיות? כשפורים בירושלים יוצא ביום שישי, הרבה מכינים חלות טריות למשלוח מנות, ולפעמים גם פשטידה או קוגל לשבת.
רוצים לצאת הכי מגניבים? רכשו כמה לחמניות טריות, כמה מאות גרמים של פסטרמה (ברוב הסופרים יש מבצע קבוע - קונים 400 גרם ומשלמים על 300), עגבנייה ופחית חמוצים, והרכיבו לכל החברים שלכם סנדוויצים לתפארת. אם אתם באמת עפים עליהם צרפו גם בקבוק בירה.
אחרי יום שלם של ממתקים וסוכר הרוב ישמחו לקצת אוכל אמיתי. את הבמבה והטורטית מישהו אחר כבר יספק להם.


תפסיקו לנסות להרשים את כולם 
אתם עומדים מול מדף השוקולדים/חטיפים/מפיות/יין פטישים ותוהים לעצמכם אם לקנות את היקר יותר או את הזול יותר? קחו את הזול יותר. אף אחד לא יזכור אם נתתם סוכריות גומי של עלית או של כרמית, ולאף אחד לא באמת אכפת. משלוחי מנות נועדו להרבות שמחה בינינו, לא תחרות ועצבים.


רוצים עוד רעיונות וטיפים?
הריני להודיע על הקו החם לענייני משלוחי מנות בפייסבוק של בישול בזול. רוצים רעיונות לגבי:
איך להכין משלוח מרשים בתקציב נתון?
איך להתאים את משלוחי המנות לתחפושת המשפחתית? 
איך להרכיב משלוח למשפחה של אבא עם צליאק, אמא בדיאטה וילדים אלרגיים לחלב?
כתבו לי בעמוד הפייסבוק של בישול בזול ואני מבטיחה לנסות לעזור ולחשוב איתכם.


קבלו עוד טיפ לשדרוג משלוחי המנות: שקיות צלופן.
7-8 ש"ח ל-30 שקיות, נותנים למאפים ביתיים לוק מהוקצע ומרשים.


עכשיו לבראוניז. הם פאדג'יים ושוקולדיים וקלים להכנה, מה עוד צריך? טעם השוקולד מגיע מקקאו, במקום ממאות גרמים של שוקולד, כך שמדובר במתכון זול משמעותית ממתכוני בראוניז אחרים שתראו. לא רק שזה המתכון האהוב עלינו במשפחה, רובנו כבר זוכרים אותו בעל פה.


פאדג' בראוניז
מבוסס על: מתכון מתוך הספר Favorite Recipes of America Desserts, של Marry Anne Richards
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: כ-20 בראוניז


מרכיבים
110 גרם חמאה
7 כפות קקאו
2 ביצים
1 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
3/4 כוס קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
1/2 כפית מלח


לקישוט אופציונאלי: כ-16 גרם שוקולד לבן (4 קוביות)


הוראות הכנה
ממיסים במיקרוגל את החמאה והקקאו ומערבבים עד שהתערובת אחידה.
טורפים את הביצים והסוכר ומערבבים פנימה את תערובת הקקאו ואת הוניל.
מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה.
אופים בתבנית קטנה-בינונית בחום בינוני, 180 מעלות, במשך 25-30 דקות.


לקישוט השוקולד הלבן:
נותנים לבראוניז להתקרר. אם אתם רוצים ציפוי שלא יסדק בזמן חיתוך הבראוניז, חתכו את הבראוניז לפני הציפוי, וסדרו את הפרוסות על מגש או תבנית עם מרווח קטן בין כל פרוסה לפרוסה. 
ממיסים את השוקולד הלבן במיקרו בפולסים של 30 שניות. מערבבים בין פולס לפולס עד שהשוקולד נמס.
מעבירים בזהירות את השוקולד המומס לפינה של שקית סנדוויץ', חותכים חור קטנטן בקצה עם מספריים, ומזליפים את השוקולד מעל הבראוניז.


הערות
אוהבי הבראוניז הפאדג'יים על גבול הלא אפוי - תתחילו לשקול להוציא את הבראוניז כבר אחרי 20 דקות.
גודל התבנית ישפיע על עובי הבראוניז מן הסתם. אם אתם אוהבים אותם עבים, השתמשו בקטנה יותר. אם אתם אוהבים אותם דקים, השתמשו בתבנית בינונית. שימו לב שזמן האפייה מתקצר ככל שהבראוניז שלכם דקים יותר.


גיוונים
- הוסיפו לתערובת כפית תמצית מנטה יחד עם תמצית הוניל לבראוניז מנטה. טעים ברמות.
- אפשר להוסיף לבראוניז שוקולד צ'יפס או שוקולד קצוץ מכל סוג שתרצו, אגוזים, חמוציות, סוכריות עדשים, שברי עוגיות, מה שבראש שלכם.
- אפשר לקשט עם קצפת, שוקולד מומס, או כל ציפוי אהוב עליכם.
- המתכון הזה מעולה בתור בסיס לעוגות יותר מורכבות - אופים בתבנית קפיצית עגולה, מצפים בשכבות של מוס וגנאש, ויש עוגת רושם שלא מהעולם הזה.
- המתכון מתפרוות בהצלחה על ידי החלפת החמאה במרגרינה. אם אתם מעדיפים להתשמש בשמן יש לי מתכון אחר לבראוניז עם שמן פה.


יום שישי, 24 בפברואר 2012

חרם צרכנים, מדריך למשתמש


אז קראתם בזעם את הכתבה על הפסק זמן, נשבעתם שלעולם לא תקנו יותר מוצר של עלית או שטראוס וגם שיתפתם לכל החברים בפייסבוק. מה עכשיו? 


אתם נכנסים לסופר יום למחרת, זועמים אבל אופטימיים, סמוכים ובטוחים ששום מוצר של עלית או שטראוס לא יעבור את מפתן העגלה שלכם. ואז אתם מסתכלים על רשימת הקניות: מילקי וניל ומוקצ'ינו, שמיניית אקטימל, רביעיית גמדים תות, חומוס אחלה 500 גרם, שוקו יטבתה, 2 גבינת סקי 5%, סימפוניה שום שמיר, שוקולד פרה, תפוצ'יפס ודוריטוס לטיול השנתי של הילד... הממ... 
פרי אקזוטי ומתנשא שפוגע בערכי הלכידות
של החברה הישראלית (התמונה מפה)
ולהזכירכם עוד שבועיים פורים. אתם הולכים להמשיך להחרים גם אז ולתת משלוחי מנות חפים מממתקי עלית, מכיף כיף עד מיני מקופלת? או שאתם הולכים להגיד שזה רק חד פעמי, שאין לכם באמת אפשרות אחרת ולהעמיס ערימת חפיסות שוקולד פרה כשאף אחד לא מסתכל?


על כל שיתוף שאני רואה בפייסבוק על החרם האחרון, אני רואה סטטוס של "הצרכן הישראלי טיפש ופראייר, והוא בחיים לא יצליח לעשות חרם".
אני לא חושבת שהצרכן הישראלי הוא טיפש ופראייר. אני פשוט חושבת שהוא לא מתורגל בלהחרים חברות ענק בעלות שליטה כל כך רחבה בשוק האוכל. 
לו היינו מחליטים מחר להחרים פסיפלורות (כי הם פרי אקזוטי ומתנשא שפוגע בערכי הלכידות של החברה הישראלית! או משהו), נראה לי שהצרכן הישראלי היה עומד בכך בכבוד. להחרים מוצר אחד זה קל. 
לעומת זאת, להחרים חברת ענק שמייצרת המוני מוצרים שכולנו צורכים באופן יומיומי, זה סיפור אחר לגמרי. זה לא בלתי אפשרי, אבל זה דורש הרבה יותר מהצרכן, שצריך לתכנן מראש, להתגמש ולוותר על מוצרים שהוא רגיל אליהם. 
אם אתם צרכנים שמסתפקים בקצת זעם בפייסבוק ושיחות סלון מיואשות, אתם מוזמנים להמשיך בשלכם, לקנות מדי פעם סניקרז במקום פסק זמן ולסמן וי. 
אבל אם אתם באמת רוצים להחרים חברת ענק, בין אם מדובר בשטראוס, בתנובה, באסם או בכל חברה אחרת, הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לשרוד את המחאה בלי שהמשפחה שלכם תחרים אתכם:


1. תעשו שיעורי בית 
בדיקה בתמונה שקיבלתם בפייסבוק כדי לגלות מאיזה מוצרים צריך להימנע זו התחלה טובה. אבל אם אתם באמת מחויבים לחרם טוטאלי, לכו לאתר האינטרנט של החברה, שם תוכלו למצוא רשימה של כל המותגים המשותפים וחברות הבת של החברה, כולל תמונות. יהיה קצת מגוכח אם תחליטו שאתם מחרימים מילקי ותקנו דני במקום.


2. תכנון מקדים זה שם המשחק 
עברו על רשימת הקניות שלכם לפני שאתם מגיעים לסופר, ואתרו את כל המוצרים ברשימה ששייכים לחברה שאתם מחרימים. אם  30% מרשימת הקניות שלכם נמצא כעת בחרם, אתם לא באמת תזכרו מה לעזאזל מותר לכם לקנות כשאתם בלחץ של הסופר, עם אנשים נדחפים מכל כיוון וילד בוכה בעגלה על למה אתם לא קונים את היוגורט שהוא אוהב.


3. חפשו את התחליפים 
זכרו שאין כמעט מוצרים ללא מתחרים בשוק. יש המון חברות קטנות יותר שהמוצרים שלהם נמצאים בכל סופר, שיעזרו לכם לשרוד את החרם בלי לוותר על האוכל שאתם אוהבים.
הנה כמה דוגמאות:
טרה - מייצרת חלב, משקאות חלב, מעדנים ומעדני קצפת, יוגורטים, גבינות ועוד.
כרמית - מייצרת שוקולדים, וופלים ועוגיות, שלל סוכריות ועוד.
מעדני מיקי - מייצרים חומוס, טחינה ומגוון סלטים אחרים, ומוצרי דגים מעושנים, כבושים וקפואים.
יש גם את המותגים הפרטיים של הסופרמרקטים כמו "מגה", "שופרסל" ו-"המותג" של רמי לוי.
לרוב תמצאו את המוצרים הדומים באותו איזור בסופר. אם אתם יודעים שאתם לא רוצים לקנות פסטה של אסם לדוגמא, פשוט חפשו קצת במדפים מסביב. סביר שתמצאו לפחות עוד חברה אחת שגם מייצרת את הפסטה שאתם מחפשים.


4. שתפו את המשפחה והכינו אותם נפשית 
אנשים נקשרים למותגים ולטעמים שהם רגילים אליהם, ילדים במיוחד. אתם לא יכולים לצפות שהם לא ישימו לב אם פתאום תתחילו לקנות חטיף ביסלי של חברה אחרת. מתכוונים להפסיק לילד את אספקת הגמדים ללא התראה מראש ועד להודעה חדשה? גם עופרה שטראוס תשמע את הצרחות. 
אם אתם רציניים לגבי החרמת החברה ומתכוונים להתמיד בכך, דברו עם המשפחה. ספרו להם שזה חשוב לכם, ובקשו מהם עזרה במציאת תחליפים שיספקו את כולם עד יעבור זעם. מי יודע, אולי תמצאו את עצמכם קונים פחות מוצרים מעובדים באופן כללי.


5. זה לא הכל או כלום 
ניסיתם תחליפים וזה פשוט לא אותו הטעם? יש מוצר שאתם באמת לא מצליחים להסתדר בלעדיו? זה לא סוף העולם. תמשיכו להימנע ממה שאתם יכולים, ואל תזרקו את כל הרעיון לפח רק בגלל שאתם לא מצליחים לעמוד בו במאה אחוז. אם אתם מצמצמים את קניית המוצרים מהחברה, אפילו אם אתם לא מצליחים להימנע מכך לגמרי, יש לזה ערך.


חרם שמח!

יום שלישי, 21 בפברואר 2012

בייגעלשניצל

יקר לחיות כאן. בכל מקום מדברים סביבי על כמה מוציאים על קניות לחודש ומה גובה חשבון החשמל וכמה עלה מחיר הדלק. ביום שישי קיבלתי עוד תזכורת להיקף עליות המחירים האחרונות. הלכתי לעשות השלמת ציוד בסופר בדמות 2 סוכר לבן, 2 אורז לבן ואחד סוכר חום. בקטנה לא? שילמתי יותר מ-30 ש"ח וקצת נכנסתי לשוק. אני תמיד עם עין על החשבון כשאני עושה קניות, ולרוב מה שמנפח לי את החשבון זה המוצרים היקרים יותר - מוצרי חלב, עוף, בשר. פתאום הובהר לי עד כמה מוצרי יסוד כמו אורז וסוכר כבר לא ניחנים במחירים יסודיים.
זה קצת מפחיד אותי לפעמים. אני פוחדת בשביל האנשים שעומדים לפני בתור לקצב ומזמינים 3 קילו פרגיות ו-2 קילו סינטה ואני מתפללת שהם יוכלו לעמוד במחיר. אני פוחדת בשביל עצמי - עד כמה המחירים עוד ימשיכו לעלות, כשהשכר נשאר באותו מקום כמובן? 


יש לי בראש מחשבה כזאת של "כשנהיה גדולים ומבוססים יותר, אז יהיה לנו בית משל עצמנו, ויהיה לנו אוטו, ונצטרך להתקמצן קצת פחות בסופר..." אני בטוחה שזה הלך רוח נפוץ אצל זוגות צעירים במצבנו.
אבל כשאני מדברת עם חברים כמה שנים מעלי ואני רואה שמצב נהיה קשה יותר לפני שהוא נהיה קל יותר. כשיש ילדים להאכיל ולחתל ומעונות ובתי ספר וחוגים ורופאים התקציב לא בדיוק נושם לרווחה.


מה המטרה של הקיטור דלעיל? לא יודעת. אני סתם עצבנית. גם כאן בבישול בזול מתעצבנים מעליות מחירים. עם כל הטריקים והעצות שלי - תאכלו קטניות, פירות בעונה, בלי בשרים יקרים ומוצרי נוחות וכולי וכולי, אני לא יודעת איך לעשות סטייק מחומוס יבש ואני לא יודעת לעשות טריקולד ממלפפונים ואבקת פודינג וניל. גם לי קשה מדי פעם, עד שבא לי להגיד לקצב "יודע מה? תן לי גם 2 קילו סינטה ולעזאזל עם התקציב".


גם אתם מרגישים ככה מדי פעם?


<שינוי נושא בעזרת וואחד שיר שמבטא שילוב מושלם של עצבים על הממסד שדופק את האדם הפשוט, וחוסר אונים אל מול כמויות גדולות של בייגלה. גם הקליפ חמוד>



בשבועים החולפים עבר עלי שגעון של בייגלה. טבלתי מקלות בייגלה בשוקולד. הכנתי ורסיה משלי לפאי צ'אבי האבי המפורסם של Morcake, עם קלתית מתוקה-מלוחה של בייגלה גרוס (מומלץ בחום!). אבל עדיין נשאר לי יותר מחצי חבילת בייגלה. מה עושים? 
נזכרתי שראיתי את המתכון הזה לחזה עוף אפוי עם חרדל ובייגלה, ושהרעיון היה נראה לי מעניין ביותר. 
אני בחיפוש מתמיד אחר מתכונים חדשים עם חזה עוף. מחיר של 20 שקל לקילו תמורת עוף כמעט נטו, גם דל שומן ובריא למדי, הופך את חזה העוף לאחד המוצרים המשתלמים בקצבייה. 
משום מה צץ לי לראש הרעיון שהעוף עם בייגלה הזה ילך מעולה עם משהו מתוק. חיפשתי ומצאתי בבלוג ביסטייל מתכון נפלא לריבת בצל שהכנתי ברוב חוכמתי באמצע סופה, כך שהבית שלנו הריח מבצל במשך יומיים וחצי עד שיכלנו לפתוח חלונות. 
בקיצור, יצא שילוב מעולה. טעם המליחות האופייני של הבייגלה ורמז הפיקנטיות של החרדל מקבלים באהבה את ריבת הבצל. כל עוד אתם לא אופים יותר מדי את חזות העוף ומייבשים אותם, אין איך לפספס. 
שימו לב שאני פורסת את החזות, ולא רק מסיבות אסטטיות.
קודם כל, זה עוזר לאנשים לקחת אוכל בכמות שהם באמת רוצים. חבל לקחת חתיכת עוף ענקית, להשאיר חצי על הצלחת ולזרוק (זה קורה הרבה עם ילדים, אבל לא רק). 
אבל הסיבה האמיתית לחיתוך היא הפרנויה שלי בנוגע לזמן האפייה. אני יודעת שצריך לאפות 25 דקות, עשיתי את זה מלא פעמים וזה תמיד היה אפוי גם מבפנים, אבל... הבדיקה תמיד מרגיעה אותי. אני יודעת שבמקרה והעוף לא אפוי לגמרי אני אגלה די מהר ואוכל להחזיר רק את החלקים הרלוונטים לתנור לעוד כמה דקות.



חזה עוף אפוי בפירורי בייגלה 
מאת: בישול בזול
עלות: כ-44 ש"ח
כמות: 8-10 מנות


מרכיבים
1.5 כוסות פירורי בייגלה (כ-90 גרם בייגלה גרוסים במעבד מזון)
2 ביצים גדולות
1 כף חרדל
3 חזות עוף (פרפרים) חצויים ומנוקים


הוראות הכנה
מניחים את פירורי הבייגלה בקערה. בקערה שנייה מערבבים את הביצים והחרדל.
טובלים כל חצי חזה עוף בתערובת הביצים, ואז מגלגלים בפירורי הבייגלה, ומניחים בתבנית גדולה מספיק כדי להכיל את כל חצאי החזה בשכבה אחת, עם מעט רווח ביניהם.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך 25 דקות. 
פורסים את החזות לפרוסות. 
מגישים חם, עם ריבת בצל בצד (אפשר גם עם צ'ילי מתוק, פסטו, או כל רוטב אחר שאתם מעדיפים).


ריבת בצל
מבוסס על: מתכון מהבלוג ביסטייל
עלות: כ-6 ש"ח
כמות: צנצנת גדולה של ריבה


מרכיבים
4 בצלים פרוסים
1 כף שמן זית
2 כפות חומץ בן יין
1.5 כוסות סוכר חום
כוכב אניס או כפית ג'ינג'ר טרי מגורר (אופציונלי, אני לא שמתי, אבל אני בטוחה שזה טעים)


הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא שקוף.
מוסיפים את הסוכר ובוחשים מעט.
מערבבים פנימה את החומץ בן יין ואת התבלינים, אם אתם משתמשים.
מביאים לרתיחה ומבשלים על אש בינונית נמוכה עד לקבלת צבע קרמל אחיד. ממשיכים לבשל על אש קטנה כשעה נוספת עד שמתקבל צבע חום-שחור עמוק ויפה.



כולם ביחד - האאאאאאאר של בייגלאך!


ריבת בצל קרמלית ושחומה ונפלאה


יום שלישי, 14 בפברואר 2012

I'd rather fall in chocolate


מתוך האנציקלופדיה היופיטרית החינוכית לחייזר הצעיר, בני אנוש, פרק 14 - חגים ומועדים:
"... אחד המועדים החשובים ביותר לבני האנוש הינו חג ה"ולנטיינז", המכונה גם חג האהבה. בחג זה, בני האנוש מבטאים את אהבתם לרשתות השיווק (מבין האלים הרבים הנמצאים בפנתאון הדת הקפיטליסטית, כפי שתיארנו בפרק 11). בני האנוש מבטאים את אהבתם על ידי רכישה של דברי מתיקה, הלבשה תחתונה ושאר אובייקטים (שמטרתם איננה ברורה לחוקרים עד היום), במחירים הגבוהים בהרבה משוויים בפועל. המוצרים הנקנים מעוטרים לרוב בדוגמאות גאומטריות, המורכבות מהצורה הקדושה לאנושות ה-"לב", והם צבועים בצבעי אדום ורוד ולבן. 
לאחר הרכישה, בני האנוש נוהגים להעניק זה לזה את האובייקטים שרכשו בטקסיות רבה, ככל הנראה כדי להוכיח בפומבי את נאמנותם לרשתות השיווק. בני אנוש אשר לא בצעו רכישה לכבוד החג, או שבצעו רכישה שאיננה מספקת, מחוייבים לבצע רכישות יקרות אף יותר כדי לכפר על הזלזול שהביעו כלפי קדושת האלים, ולעיתים אף מוקעים מהחברה אם אינם עושים זאת בצורה משביעת רצון...."

הייתי מעתיקה מפה את כל העבודות שלי לביה"ס היסודי.
משום מה תמיד אמרו לי שאני נורא מקורית.
אז מה? חג האהבה אה?
מלבד החיבה העזה שיש לי לצבע אדום ולנצנצים, אין לי יותר מדי חיבור לחג הזה. אז למה בכל זאת אני מעלה מתכון לתותים בשוקולד בערב ה-14 לפברואר? 
יש לכך שתי סיבות.
ראשית, לכל אלו שכן חוגגים את חג האהבה, אני מנסה להציל את הארנק שלכם. אם כבר החלטתם לפנק את בן/בת זוגכם ברוח החג, עדיף שתעשו זאת בצורה חסכונית, בלי להוציא 100 ש"ח על בונבוניירה שכוללת 87 גרם שוקולד, או סלסלת קש עם 2 סבונים בצורת לב והמון נייר גרוס.
תותים בשוקולד מהווים אלטרנטיבה ביתית פשוטה, מפתה ומפנקת בהחלט, אך זולה בהמון. אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני מעדיפה לקבל מתנה שאני יודעת שהשקיעו בה, על פני איזהשהו אובייקט פרוותי נוצץ מייצור המוני שנקנה בהפנינג ברגע האחרון (כי חייבים לקנות משהו!). 
שנית, וזו סיבה הרבה יותר טובה, עכשיו שט"ו בשבט עבר, פורים מתקרב! ווהו!
עכשיו כבר לגיטימי לתכנן תחפושות ומשלוחי מנות, בלי שיאשימו אותי באובססיביות. מזל, כי אני באמת אובססיבית לגבי משלוח מנות. אתם עוד תיווכחו בכך ככל שנתקרב לפורים.
כבר שנים שאצלנו בבית התותים בשוקולד מככבים במשלוחי המנות. ברור למה - הם קלים להכנה, מרשימים, כולם אוהבים אותם, ולרוב הם בשיא העונה בסביבות פורים. 


אז אם אתם רוצים לפנק מישהו לכבוד חג האהבה, להרכיב משלוח מנות עם סטייל, או שאתם סתם מחפשים קינוח קליל אך מרשים לסוף החורף הגעתם למקום הנכון. 
יש לכם פה הוראות מפורטות עד מאוד. ההכנה היא ממש לא מסובכת כמובן - ממיסים שוקולד, טובלים תותים, ונותנים להם להתמצק על נייר אפייה, זהו. ניסיתי רק לפרט כמה שיותר כדי להנגיש את המתכון הזה למתחילים. גם אם אתם לא יודעים לטגן חביתה, תאמינו לי, תותים בשוקולד אתם דווקא יכולים להכין.


תותים (ואחרים) בשוקולד
מבוסס על: קשה להצביע על אדם ספציפי שעלה על הרעיון הזה...
עלות: כ-14 ש"ח כרגע, בתקווה שמחיר התותים ירד עוד
כמות: חצי קילו תותים בשוקולד


מרכיבים
1/2 ק"ג תותים
100 גרם שוקולד (מריר זה קלאסי, אבל אפשר להשתמש בכל שוקולד שאתם אוהבים)


הוראות הכנה
שוטפים את התותים ונותנים להם להתייבש בשכבה אחת על מגבת או מגבות נייר (אפשר גם לייבש אותם בעדינות עם מגבת מלמעלה ולהאיץ קצת את הייבוש) . וודאו שאתם משאירים את העלים והעוקצים מחוברים לתות, אתם תאחזו בהם כשתטבילו את התותים.
מרפדים תבנית גדולה, או כמה קטנות, בנייר אפייה.
שוברים את השוקולד לקוביות ומעבירים לקערה קטנה המתאימה לשימוש במיקרוגל. מחממים את השוקולד במיקרו בפולסים של 30 שניות, ומערבבים בין פולס לפולס, רק עד שהשוקולד נמס ברובו. מערבבים בעדינות עד שהשוקולד נמס לגמרי.
ועכשיו לטבילה!
אוחזים כל תות בעוקץ שלו ותובלים בקערת השוקולד. אפשר ורצוי להשתמש בכפית כדי לדחוף את השוקולד שיצפה את כל התות, וכדי להוריד עודפי שוקולד- אנחנו לא רוצים שתיווצר לנו שלולית שוקולד מסביב לתות. 
מסדרים את התותים הטבולים על נייר האפייה ונותנים להם להתקשות בטמפרטורת החדר. ניתן להעביר אותם למקרר לצינון מהיר, אבל אל תאכסנו אותם שם יותר מדי זמן. כששוקולד מקורר ואז מוחזר לטמפ' החדר הוא "מזיע" - נוצרות עליו טיפות מים קטנות וכל העסק נהייה קצת מושי.
אוכלים תוך 24 שעות. אחרי זה התותים כבר מתחילים להגיר נוזלים ונהיים פחות אסטטיים.


תותים מתמצקים להם על נייר האפייה
כמאמר הביטוי המוכר:
Forget love, I'd rather fall in chocolate


גיוונים:
וואו, יש אינסוף. אפשר לטבול בשוקולד פלחי תפוז או קלמנטינה, פרוסות בננה, דובדבנים, בבודדים או בצרור (קישוט מעולה לעוגת רושם). אפשר לטבול פירות מיובשים כמו משמש או אננס, ואפשר לטבול גם דברים אחרים - מקלות בייגלה, עוגיות, מרשמלו... 
את כולם אפשר גם לקשט - אפשר לטבול בשוקולד מריר ולהזליף מעל מעט שוקולד לבן לקישוט, אפשר לטבול בשוקולד לבן ואז לטבול שוב בחצי גובה בשוקולד מריר או חלב כדי לקבל שתי שכבות, ואפשר לפזר מעל סוכריות צבעוניות לקישות, השמים הם הגבול, באמת.
הנה מה שעשיתי עם שאריות השוקולד בקערה שלא היו עמוקים מספיק כדי להטביל בהם תותים:



מלוח, מתוק וממכר


יום שני, 6 בפברואר 2012

(סלט) פירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל

קוראי בישול בזול הותיקים כבר מכירים את האיבה רבת השנים שאני רוחשת לפירות יבשים. הם יקרים - פי 3 לפחות מפירות רגילים, הם מפוצצים בסוכר, ומעטים האנשים שבאמת באמת אוהבים אותם. רובנו סתם מוצאים את עצמנו מנשנשים עוד משמש, ועוד תפוח מיובש, ועוד אננס מסוכר (או איך שאבא שלי קורא לזה "סוכר עם קצת אננס בפנים"), לא כי אנחנו באמת רעבים או נהנים מהם הנאה גסטרונומית עמוקה, אלא סתם, כי הם שם. 
אז מה דעתכם, לכבוד ט"ו בשבט, אשכרה לחגוג עם פירות הארץ, ולא עם פירותיהן המיובשים והמצ'וקמקים של טורקיה או איראן?
מה דעתכם על איזה... סלט פירות?
רגע רגע! לאן אתם הולכים!?
סלט פירות לא חייב להיות בליל של פירות חבוטים בגווני בז' שמוגש מתוך טאפרוור.
הוא יכול להיות גם חגיגה צבעונית ומקורית של פירות עם טעמים עזים ומיוחדים. 

לא משוכנעים? קבלו כמה טיפים לשדרוג סלט הפירות שלכם:
  • גרעינים או אגוזים - רוצים תוספת של קראנצ'יות לסלט הפירות? תוסיפו גרעיני חמניה או דלעת, אגוזי מלך, שבבי שקדים, פקאנים מסוכרים, כיד הדמיון. אם רוצים לשדרג עוד קצת, קולים את האגוזים. אין כמו הריח והטעם המשכרים של אגוזי מלך ופקאנים קלויים (להסברים על איך לקלות אגוזים ראו במתכון של הפוסט הזה). בכל מקרה, זכרו להוסיף את האגוזים לסלט הפירות ממש לפני ההגשה, שלא יספגו נוזלים ויאבדו את הקראנצ'יות שלהם.
  • יש בין הסועדים ילדים שאתם רוצים להפתיע? הוסיפו לסלט הפירות חופן שוקולד צ'יפס או מרשמלו. קניתם אותם ברגע.
  • אין ילדים בנמצא? זה הזמן לפרוץ למרתף היינות או ארון המשקאות שלכם. כל סלט פירות טעים יהיה טעים יותר עם קצת יין, אדום או לבן, גרנד מרינייה, צ'רי הרינג או סתם שוט של וודקה. במקרי חירום אפשר להסתפק גם ביין פטישים.
  • תבלינים יבשים - שדרוג מוכר, אהוב ועדיין טעים. מוסיפים מעט קינמון, ציפורן, אגוז מוסקט, ג'ינג'ר, ואפילו צ'ילי גרוס, לחריפות מעניינת ובלתי צפוייה.
  • עשבי תיבול טריים - אני לא צריכה להגיד לכם שנענע היא תוספת מצויינת לסלט פירות. אבל מה דעתכם על קצת לואיזה מהעציץ? אולי בזיליקום? או רוזמרין? שימוש בעשבי תיבול לא שגרתיים תכניס את סלט הפירות המשעמם לעולם של טעמים שלא הכרתם. וכל החברים שלכם יחשבו שאתם מה זה פודיז מגניבים. רק בעדינות עם הכמויות אם אתם מתנסים בשילוב שחדש לכם.
  • ג'ינג'ר מסוכר, מכירים? נכון הקוביות המסוכרות בצבע חום בהיר שכולם קונים בטעות ואף אחד לא אוכל? אם במקרה יש לכם בבית קצת ג'ינג'ר מסוכר, נסו לקצוץ דק כמה קוביות ולהוסיף אותם לסלט הפירות. כך תקבלו פיקנטיות נעימה שמפוזרת בסלט, ולא גוש ג'ינג'ר לפנים שאף אחד לא רוצה לאכול חוץ מדוד אברם. תזכרו לשמור לו כמה קוביות שלמות בצד, שלא יתלונן.
  • אתם מתכוונים להשתמש בתפוז בסלט הפירות שאתם מכינים? מעולה! לפני שאתם מקלפים, הורידו גרידה מהקליפה והוסיפו גם אותו לסלט, לטעם הדרי נפלא. אפשר להשתמש כמובן גם בגרידת לימון אם יש לכם. בכל מקרה זכרו, אתם רוצים רק גרידה דקיקה של החלק הכתום/צהוב, בלי הלבן המר.
  • עדיין משעמם לכם? תתחילו לשחק עם אופן ההגשה. אפשר להגיש בכוסות אישיות. אפשר לחלק את הפירות לפי צבעים ולסדר אותם בשכבות בקערת זכוכית יפה. אפשר לסדר את הפירות על מגשים ולתת לכל אחד להרכיב את סלט הפירות האישי שלו. 
  • רוצים עיצוב למתקדמים? חפשו קצת על טכניקות של גילוף/פיסול בפירות. יש המון אתרים וסרטי הדגמה ברשת על הנושא. חלקם יחסית פשוטים, חלקם די מורכבים, ואת חלקם קשה להאמין שיצר בן אנוש. אני התנסיתי קצת בטכניקות, כפי שאתם רואים, סתם ממה שראיתי ברשת. גילפתי חצאי קלמנטינות בזיגזג, וניסיתי לגלף פלח תפוח לצורת עלה, בהצלחה חלקית (והנה עצה בגרוש - אם אתם מגלפים על תפוח, השתמשו בתפוח אדום. קשה יותר להתרשם מגילופים על תפוח ירוק כי הקונטרסט לא מספיק חזק). כל העניין לוקח כמה דקות לאנשים שמנוסים בשימוש בסכין.  מי יודע, אולי יש בכם כישרון חבוי שרק מחכה להתפרץ? יצויין שאם אתם מאלה שלא מסתדרים עם חפצים חדים וכל הזמן חותכים את עצמם במטבח, כדאי שתמצאו אומנות אסייתית אובססיבית אחרת, קצת פחות מסוכנת לבריאותכם. אולי אוריגמי? 



ועוד קטנה לפני הסיום - נכון שאני כל הזמן חוזרת על המנטרה של פירות העונה? איך שהם טריים יותר ובריאים יותר וזולים יותר? פה ההזדמנות שלכם לנצל אותם בגדול.
מה בעונה עכשיו? 
שלל פירות הדר - תפוזים, לימונים, קלמנטינות, אשכוליות, פומלות וכו', תפוחים ואגסים בכל מיני צבעים, אפרסמונים, בננות, קיווי מתחיל להיכנס, התותים עדיין קצת יקרים אבל כבר אפשר למצוא אותם במחירים יותר שפויים בשוק, והרימונים הם בסוף של הסוף של העונה.
אז צאו ליהנות מהפירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל! 
ט"ו בשבט שמח!