יום חמישי, 24 בפברואר 2011

איך לחסוך כסף עם מוצרים בפיקוח ולזניה במייקאובר

הפוסט היום הוא אולי הפוסט החשוב ביותר שהעליתי עד כה. מוצרים בפיקוח מחיר, מכירים? אם לא, אמנם אתם בחברה טובה, אבל כדאי שתכירו. מוצרים בפיקוח יכולים לחסוך לכם הרבה כסף בהוצאות האוכל. ההגיון פשוט - ישנם כמה מוצרי יסוד שמחיריהם מפוקחים על ידי המדינה. המדינה קובעת מחיר מקסימלי למוצרים אלה ובכך מקלה במקצת על חייהם וכיסם של השכבות החלשות/אנשים עם פחות כסף*. 


מוצרי היסוד שבפיקוח הם:
לחם, מלח, חלב, אשל, גיל, שמנת חמוצה, חמאה, גבינה צהובה, וביצים
קוטג' כבר לא בפיקוח, אפשר לזהות לפי המחיר המאמיר.


איך מתחילים לחסוך? קודם כל, הולכים לאתר של משרד התמ"ת וקוראים בעיון את הרשימה המפורטת של המוצרים בפיקוח. לאחר שהעפתם מבט על הרשימה המלאה, אתם מוזמנים לעיין בטיפים שלי לניצול פוטנציאל החיסכון הטמון במוצרים בפיקוח. לא התייחסתי כאן לכל המוצרים שברשימה, אלu תובנות שמבוססות על דפוסי הצריכה שלנו, אבל נראה לי שהם יהיו רלוונטיים להרבה מקוראי. כל סעיף פה זכאי בפני עצמו להדגשת הטיפים הקבועה, אבל אני מרחמת על העיניים שלכם. אם כך נתחיל:


טיפ מס' 9: חלב בשקית זול יותר מחלב בקרטון: 3.67 ש"ח לעומת 4.43 ש"ח. חלב במיכל פלסטיק של 2 ליטר לא בפיקוח בכלל ולרוב עולה בסביבות ה-6 ש"ח לליטר (12 ש"ח למיכל). חלב בשקית היא דרך קלה לחסוך, במיוחד אם אתם שותים כמה ליטרים לשבוע. ואל תגידו לי שזה מתקלקל יותר מהר. השקיעו בקליפ חזק, העבירו את החלב לבקבוק זכוכית מעוצב עם ציורים חינניים של פרות, שמרו אותו בחלק הפנימי הקר יותר של המקרר... מי שבאמת רוצה למצוא פתרון מוצא.

טיפ מס' 10: רק חלב 1% ו-3% רגילים נמצאים בפיקוח. חלב בטעם וניל, חלב בטעם של פעם, חלב על הבוקר ושאר שטויות כגון אלה נועדו להוציא מכם יותר כסף. מחירם כפול לפחות ממחיר חלב רגיל. אל תעשו את זה. אתם יכולים גם לערבב מעט תמצית וניל וסוכר לתוך החלב שלכם בעצמכם אם אתם מתעקשים.


טיפ מס' 11: נסו לאכול יותר אשל וגיל. אתם לא חייבים לוותר על כל מוצרי החלב והממרחים שלכם אם זה יגרום לכם לעגמת נפש, אבל נסו פעם אחת להחליף את הקוטג' ליד החביתה בלבן. בחייאת, זה עולה פחות משקל וחצי ליחידה (והקוטג' עולה 7 ש"ח לפחות...)
. העולם לא יתפוצץ אם מדי פעם תבחרו באלטרנטיבה הזולה יותר, ועכשיו אתם יודעים שאכן קיימת אלטרנטיבה כזאת. בונוס: מלבד החיסכון אתם מרוויחים גם שיק נוסטלגי לא מבוטל.

טיפ מס' 12: השתמשו בשמנת חמוצה. באפייה, בבישול, להקרמה... אני עוד בתחילת התהליך אבל אני בחיפוש מתמיד אחר מתכונים שעושים שימוש בשמנת חמוצה על פני גבינות ומוצרי חלב יקרים יותר. כבר בפוסט הזה תקבלו אחד.

ולבסוף הטיפ הכי חשוב. טיפ מס' 13: קנו גבינה צהובה במעדנייה!!!!
קוראי הקבועים, אתם מכירים אותי. אתם יודעים שקשה יהיה להאשים אותי בשימוש יתר בסימני קריאה, ואני בספק אם תמצאו שניים או יותר ברצף בכל הבלוג שלי. כן כן, גם בסימני קריאה אני חסכנית. חרגתי ממנהגי הפעם בכדי להדגיש בפניכם את חשיבות העניין. גבינה צהובה נמצאת בפיקוח מחירים כשהיא נמכרת בחריץ. לא כשהיא נמכרת פרוסה, מופרדת בניירות וארוזה באריזת פלסטיק מיוחדת לסגירה חוזרת ולשמירה על הטריות. אריזת "חיסכון" של 400 גרם גבינה צהובה פרוסה עולה לרוב מעל 30 ש"ח, כלומר, הגבינה נמכרת ב-75 ש"ח לקילו. באריזה שאיננה אריזת חיסכון היא עולה אף יותר. המחיר לגבינה בפיקוח לעומת זאת היא סביבות ה-40 ש"ח לקילו. אם תקנו 400 גרם גבינת גלבוע פרוסה במעדנייה, תשלמו 15.70 ש"ח לכל היותר. אין שום סיבה לשלם כמעט פי שתיים על אריזה מעוצבת וכמה ניירות מפרידים.

אלה היו כמה טיפים פרטניים מאוד, אבל אפשר לתרגם אותם ל-2 כללי אצבע ברורים:
1. רק מה שברשימה של משרד התמ"ת בפיקוח. כל שכלול באריזה, בעיצוב, בטעם וכד', יעלה לכם יותר.
2. נסו לחפש מתכונים שמכילים מוצרים בפיקוח. אם אתם בקטע, נסו גם לשחק עם המתכונים שיש לכם כך שיעשו יותר שימוש במוצרים זולים יותר.

זהו. זאת כל התורה.
וכעת למתכון, שמגוייס היום כדי להדגים יישום של כלל האצבע השני.

היום אנחנו נעשה מייקאובר ללזניה האהובה, אך היקרה, בין היתר בעזרת מוצרים בפיקוח.
ראשית, הבה נעריך את מחירה של הלזניה הקלאסית:
500 גרם עלי לזניה- 10 ש"ח.
1 פחית של 800 גרם עגבניות מרוסקות - 7 ש"ח
200 גרם גבינת מוצרלה - 13 ש"ח
100 גרם גבינת פרמזן- 8 ש"ח
1 חבילה גבינת ריקוטה - 13 ש"ח
שנמשיך? כבר עברנו את ה-50 שקל ונראה לי שהבהרתי את הנקודה שלי.
עכשיו אל תבינו אותי לא נכון. לזניה עשויה כמו שצריך היא נפלאה. קרמית וטעימה ונימוחה ובהחלט כיף להתפנק ולהכין אותה מדי פעם. אבל בפוסט הזה אנחנו ניקח את הלזניה ונהפוך אותה למשהו שאפשר להכין מתי שמתחשק, בלי לגמור את תקציב האוכל השבועי.

בואו נעבור סעיף סעיף:
עלי לזניה - חברה' תחזיקו חזק, אנחנו נפתרים מעלי הלזניה. חבילה של 500 גרם פסטה אפשר לקנות גם ב-3-4 ש"ח אם לא מתעקשים על צורה מסויימת. כמעט תמיד יש משהו במבצע.
רוטב עגבניות - אלא אם כן אנחנו בשלהי משבר עגבניות, יותר זול (וטעים) לקנות עגבניות ולקצוץ אותם בעצמנו. שימו לב שאפילו לא התייחסתי לשימוש ברוטב קנוי, שזה גם הרבה יותר יקר, גם הרבה פחות טעים, ובגדול מהווה עבורי מעשה שלא ייעשה.
גבינה למלית - יעירו פה מנוסי הלזניות בצדק, שלא חייבים להכין לזניה עם ריקוטה. כדי להוריד משמעותית את העלויות אפשר להכין מלית של רוטב בשמל, שמכיל סך הכל חלב עם קצת חמאה וקמח. מכיוון שאני מהאסכולה שמאמינה שאין דבר כזה קרמי מדי, החלטתי להעשיר את הרוטב עם שמנת חמוצה, ביצה וגבינה צהובה. עכשיו יש לנו רוטב גבינה עשיר, ראוי לשמו, ועשוי כמעט כולו ממוצרים בפיקוח.
גבינה לציפוי - מוצרלה ופרמז'ן, שניהם עולים פי 2 עד פי 3 מגבינה צהובה. בצער רב וביגון קודר אני מעיפה אותם מהמתכון ומחליפה אותם בגבינה צהובה מגוררת שנקנתה במשקל במעדנייה. ברמי לוי אפשר לקנות אותה ב-3.80 ש"ח למאה גרם.

זהו, סיימנו. עם החלפות האלה קיבלנו מתכון זול הרבה יותר, אבל עדיין באותו סגנון - שכבות פסטה עם רוטב עגבניות מלא טעם, רוטב גבינה קרמי ונימוח, וקראסט זהוב של גבינה מעל. 

והנה המתכון.

לזניה בזול - מאפה פסטה עם רוטב עגבניות וגבינות
מאת: בישול בזול (מתכון שלי לגמרי! ווהו!) 
עלות: כ-27 ש"ח
כמות: יספיק לכ-12 מנות (יותר אם זו לא העיקרית היחידה)


מרכיבים
1-2 כפות שמן זית
2 בצלים בינוניים קצוצים
2 שיני שום קצוצות
4 עגבניות גדולות מאוד ועסיסיות, קצוצות
3 כפות רסק עגבניות
1/2 כפית טימין (מיובש)
1 כפית אורגנו (מיובש)

1/2 כפית מלח
כמה סיבובים ממגרסת הפלפל



1 חבילת פסטה במשקל 500 גרם (רצוי זיטי או פנה, אבל אפשר כל צורה)

25 גרם חמאה
2 כפות קמח
2 כוסות חלב
1 מיכל שמנת חמוצה
1/4 כפית אגוז מוסקט
1/2 כפית מלח
1 ביצה
300 גרם גבינה צהובה מגוררת

הוראות הכנה
מכינים את רוטב העגבניות: מטגנים בשמן זית את הבצלים על חום בינוני, עד שהם נהיים שקופים. מוסיפים את השום ומטגנים עוד 2-3 דקות.
מוסיפים את העגבניות, הרסק, ויתר התבלינים (טימין, אורגנו, מלח, פלפל), מערבבים, ומביאים לרתיחה. מורידים לאש לנמוכה ומבשלים מכוסה 20-30 דקות.



בזמן שהרוטב מתבשל מכינים את הפסטה: מרתיחים מים ומבשלים את הפסטה 2 דקות פחות ממה שמצויין על האריזה. הפסטה צריכה להיות קצת פחות מאל דנטה (כי היא תתבשל עוד בתנור בנוזלים של הרטבים). מסננים את הפסטה ושומרים בצד.

מכינים רוטב גבינה: בסיר קטן על חום בינוני ממיסים את החמאה. כשהיא נמסה ומתחילה לבעבע מוסיפים את הקמח ומטגנים תוך כדי בחישה כ-2 דקות עד שמתקבל צבע חום בהיר.
מוסיפים בהדרגה את החלב לסיר, תוך כדי בחישה נמרצת, ומנסים להימנע מהיווצרות גושים. מביאים לרתיחה (ממשיכים לערבב מדי פעם), מרתיחים 2 דקות ומורידים מהאש.
מערבבים פנימה את השמנת החמוצה, המלח ואגוז המוסקט, ונותנים לתערובת להתקרר מעט (לא לדאוג אם יש גושים של שמנת. החום ימיס אותם בסופו של דבר). כשהתער
ובת מגיעה לטמפרטורה שלא תמיס את הגבינה מערבבים פנימה את הביצה ו-200 גרם מהגבינה המגוררת  (את היתר שומרים כדי לפזר למעלה).

מרכיבים את המאפה: בתבנית גדולה מפזרים חצי מרוטב העגבניות. מעל מפזרים חצי מהפסטה ומעל חצי מרוטב הגבינה. מוסיפים מעל את יתר הפסטה, אז את יתר רוטב העגבניות ואת יתר רוטב הגבינה. לבסוף, מפזרים מעל את 100 גרם הגבינה הנותרים.
מניחים את התבנית בחצי התחתון של התנור ואופים בחום בינוני- 180 מעלות, כחצי שעה עד שהגבינה נמסה ומבעבעת.








*המושג שכבות חלשות נשמע לי פטרוני משהו בהקשר הזה, שכן לדעתי הבחירה לחיות בצניעות ו/או "מתחת לאמצעים" יכולה בהחלט להצביע גם על חוזק, או סתם הגיון בריא. אבל אני כותבת בלוג על בישול בזול. זה לא אמור להפתיע אתכם.




יום רביעי, 16 בפברואר 2011

מי צריך דירה כשיש תפוחי אדמה?

הגיע כבר הזמן להעלות מתכון לתפוחי אדמה. בישול בזול פה, לא?
תפוח אדמה נראה כמו ירק משמים קצת, אבל ההיסטוריה שלו מרתקת - ירק קל לגידול, שמספק פי 2 עד 4 קלוריות מדגן שגדל באותו כמות שטח, פורץ לאירופה ומשנה הכל. מעכשיו, לא צריך שטחי חקלאות נרחבים כדי להתפרנס, מספיק לחכור פיסת אדמה קטנה, ובה לגדל תפוחי אדמה שיספיקו למשפחה שלמה. תפוח האדמה אחראי באופן אישי לגידול מאסיבי באוכלוסיית אירופה בתחילת המאה ה-19, פשוט כי פתאום נהיה הרבה יותר קל לא למות מרעב. מסופר ש-אקר אחד, כ-4050 מ"ר, של תפוחי אדמה, וחלב מפרה אחת, הספיקו להאכיל משפחה אירית ממוצעת.
חשבו על זה. יש לכם אדמה, פחות מ-70 על 70 מטר, ופרה, ואתם מסודרים. מי צריך דירת 3 חדרים במרכז במליון וחצי שקל?
עזבו אותי באמאש'כם
נשמע טוב מדי? זה אכן המצב. מה שידוע לנו היום על החשיבות של גיוון גנטי לא היה כל כך ברור אז. אם כולם באירלנד מגדלים בדיוק את אותו הזן העשיר בקלוריות של תפוחי אדמה, מספיקה מחלה אחת שתחריב את מקור המזון של כולם ותיצור רעב המוני. ואכן, הכימשון הגיע, והפך את תפוחי האדמה לעיסה ספוגית ומסריחה בעודם באדמה. כך נוצר רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד, בו מתו מאות אלפים, אם לא מליון איש. 
חרב פיפיות, תפוח האדמה הזה. משעמם הוא לא.
למי שמתעניין, מומלץ לקרוא את The Botany of Desire של מייקל פולן, שם הוא מדבר על הקשר של ארבעה צמחים להיסטוריה ולחברה האנושית - תפוחים, טוליפים, תפוחי אדמה וקנאביס. טיפה פופוליסטי, בהתאם לז'אנר המדע הפופולרי, אבל קריאה מעניינת ומהנה.


ולמתכוננו. 

המתכון הפעם הוא לתפוחי אדמה בסגנון יווני, עוד מתכון של מוסווד, מהספר השני שלהם. המתכון הזה הוא ללא שום ספק מתכון תפוחי האדמה האהוב על משפחתי. הוא פשוט, רשימת המרכיבים קצרה והמכלול עולה על סך מרכיביו. הבישול הארוך מסמיך את הרוטב והופך את תפוחי האדמה לרכים ונימוחים, מה שעשוי לגרום לכוויות בלשון והיעלמויות בלתי מוסברות של אחוזים ניכרים מהמנה עוד לפני ההגשה. עוד בונוס הוא ריח השום, הלימון והאורגנו הנפלא שמתפשט בבית (שעל פי הספר יגרום לכם לפרוץ בריקוד יווני אתני כלשהו). 



תפוחי אדמה יוונים
מבוסס על: מתכון מתוך הספר New Recipes from the Moosewood Restaurant
עלות: כ-10 שקלים 
כמות: יספיק כתוספת ל-6 סועדים


מרכיבים:
6 תפוחי אדמה בינוניים
1/2 כוס מיץ לימון (סחוט טרי זה נפלא, אבל אם אין לכם כוח אפשר בהחלט מבקבוק)
1/3 כוס שמן
1 כף שמן זית
2 כפיות מלח
1/2 כפית פלפל שחור 
1 וחצי כפיות אורגנו (יבש)
2 שיני שום כתושות או קצוצות
בערך 3 כוסות מים חמים


הוראות הכנה:
מקלפים את תפוחי האדמה וחותכים לקוביות.
מערבבים בתבנית גדולה עם יתר המרכיבים, חוץ מהמים. אם נשאר לכם מקום בתבנית ואתם במוזה, אפשר להוסיף גם בצל פרוס.
מוסיפים מים חמים, עד 3/4 מגובה תפוחי האדמה (הכמות המדוייקת תלויה בגודל התבנית שלכם).
אופים (לא מכוסה) בתנור בחום גבוה - 250 מעלות, כשעה וחצי. מדי פעם מערבבים את התפו"א, ומוסיפים קצת מים אם הם מתייבשים יותר מדי.







יום שלישי, 8 בפברואר 2011

עוגיות שוקולד ללא מרגרינה

אכליני לאלתר
במעקב האובססיבי והלא פתטי בכלל שלי אחרי מקורות התנועה של הבלוג, שמתי לב שיש לי הרבה היטים מחיפושי עוגיות שוקולד ללא מרגרינה/עם שמן. הם מגיעים (כהתפשרות?) למתכון של עוגיות השוקולד צ'יפס ללא מרגרינה, אבל לא ראוי למנוע מהמחפשים את מבוקשם. אם כך, כהמשך השירות שלי לציבור בתחום, מוגשות לכם בזאת עוגיות שוקולד עם שוקולד צ'אנקס, אפויים עם שמן, ללא חמאה או מרגרינה. כזכור לכם, שוקולד צ'יפס קנויים זה למי שאוהב להוציא יותר כסף, ו/או למי שאוהב את הטעם של שומן צמחי מוקשה חלקית, לכן זה צ'אנקס ולא צ'יפס. 
בעוגיות האלה אני ממליצה לנסות ולתפוש את הנקודה הקסומה הזאת בדיוק בין לא אפוי לפריך. זמן אפייה מדוייק יניב עוגיות פאדג'יות ומושחתות. זמן אפייה ארוך יותר יניב עוגיות פריכות, שזה סבבה אם אתם בקטע של פריכות. זמן אפייה קצר מדי עשוי להניב סלמונלה. סתם שתדעו.

רק בקשה אחת אחרונה - שמישהו בבקשה ימצא מונח עברי ראוי למילה צ'אנקס. גושים לא נראה לי מתאים, וגושישים נשמע כמו מינוח ביולוגי לא מפתה בעליל.


עוגיות שוקולד עם צ'אנקס שוקולד ללא מרגרינה
מבוסס על: מתכון כשמצאתי בפורום שאומר שהוא ממגזין בשם Binah עם עיבודים ושינויים שלי
עלות: כ-9 שקלים
כמות: כ-50 עוגיות 


מרכיבים:
1/2 כוס שמן
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1/4 כוס קקאו
2 ביצים
1 כפית וניל
כוס וחצי קמח
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית מלח
1 חבילת שוקולד מריר קצוצה (100 גרם)


הוראות הכנה
מחממים את התנור לחום בינוני- 180 מעלות.
מערבבים את כל המרכיבים למעט השוקולד עד שהתערובת חלקה, במיקסר או ביד.
מוסיפים את השוקולד הקצוץ.
מסדרים כפות גדושות מהבצק בתבנית משומנת קלות ואופים בחום בינוני 7-10 דקות עד שהן אפויות מבחוץ אבל עדיין רכות מבפנים (כלומר, לא שחומות מדי. זה קצת עניין של ניסוי וטעייה עד שמזהים את הזמן המדוייק שמתאים לתנור ולטעם שלכם).




יום שלישי, 1 בפברואר 2011

מרק קרם ברוקולי סודי

קשה לי לתאר בכותרת את המרק הזה. מצד אחד, הוא קרמי וטעים ויפה. מצד שני, ההקרמה נעשית בעזרת מרכיב סודי (ששש!!) כך שהמרק לא מכיל מוצרי חלב - הוא טבעוני, פרווה למהדרין, ובריא מאוד. ניתן להגיש אותו לרגישים ללקטוז, לשומרי כשרות בארוחה בשרית או חלבית, לטבעונים, לדיאטטים, וכמובן, סתם לאנשים רגילים. מצד שלישי, רוב האנשים לא בדיוק מתחילים להזיל ריר למשמע התיאורים "פרווה" או "טבעוני" בכותרות של מתכונים ופוסטים. מכיוון שלא רציתי להבריח קוראים פוטנציאלים, החלטתי להשתמש בטריק הידוע והמסריח קמעה - לשים את המילה "סודי" בכותרת. זה תמיד עובד. תודו - אם הייתי מעלה פוסט בשם "מתכון מפתיע לקרח" או "קורנפלקס עם חלב, המתכון הסודי" לא הייתם קוראים? אני הייתי קוראת. בכל מקרה, אם תחושו אכזבה בסוף הפוסט תוכלו לפנות אלי ולקבל את כספכם בחזרה.

הופתעתי לגלות לאחרונה שלברוקולי יש עונה. אני בבורותי חשבתי שלפעמים אפשר להשיג, לפעמים לא, וזה תמיד יקר. אבל בשבועות האחרונים, לשמחתי כי רבה, ראיתי גם בשוק וגם ברמי לוי ברוקולי ב-6 שקל לקילו. זה נפלא! זה מרגש! ברוקולי הוא ירק כל כך יפה ובריא וטעים. הפרחים שלו נראים כמו עצים קטנים עם עלווה מוריקה ופסטורלית. הוא גם טעים מאוד, עם טעם רענן אבל לא חריף או עשבי מדי, שלא לדבר על ערכיו התזונתיים מרקיעי השחקים. בקיצור, אני לא צריכה להסביר לכם שיש מליון סיבות טובות לאכול ברוקולי. 



החלטתי לחגוג את הגילוי המרגש שלי במרק שהתכוונתי להכין כבר מלא זמן. אתם בטח כבר מתפוצצים מסקרנות בגלל הסוד שהבטחתי, אז הבה ואקל עליכם. הסוד פה הוא שמשתמשים בשיבולת שועל כדי להסמיך את המרק. נשמע מוזר, אבל זה עובד. לא אשלה אתכם, אין פה את הטעם החלבי שנותנים חלב או שמנת, אבל המרק יוצא סמיך וקרמי ולא מימי ורדוד כמו שמרקי ירקות לפעמים יוצאים. המרק הזה רענן, קליל, אבל לא דליל או חסר טעם, וכאמור, פרווה, טבעוני, דיאטטי וכו'. אם נמאס לכם קצת מקדירות חורף מהבילות (טעים טעים, אבל לא תמיד יש זמן לישון אחר כך שעתיים), זה המרק בשבילכם.


מרק קרם ברוקולי פרווה/טבעוני
מבוסס על: מתכון מתוך הספר האהוב The Moosewood Restaurant Daily Special 

עלות: כ-10 שקלים (תלוי במחיר הברוקולי. ותבדקו מה המחיר! לרוב הוא סביבות ה-17 שקל לקילו, ואז המרק קצת פחות זול...)
כמות: 5-6 מנות


מרכיבים:
1 כף שמן
1 בצל גדול
2 ענפי סלרי ללא עלים
2 שיני שום
1/2 כפית מלח
2 ראשי ברוקולי בינוניים או 1 גדול
1/2+4 כוסות ציר ירקות או מים
1/3 כוס שיבולת שועל מהיר הכנה (אם יש לכם רק שיבולת שועל שלא מהיר הכנה השתמשו בקצת פחות מחצי כוס ורסקו אותו בבלנדר במשך 15 שניות)
1 כף שמיר טרי קצוץ (לא היה לי שמיר טרי, במתכון טוענים שאפשר מיובש, אני העדפתי להשתמש בבזיליקום טרי)
1 כף מיץ לימון (אני השתמשתי ב-3 כפות בערך)
1/2 כפית פלפל שחור טחון (אני השתמשתי בכמה סיבובים הגונים ממגרסת הפלפל)


הוראות הכנה:
קוצצים גס את הבצל, הסלרי והשום. מניחים בסיר יחד עם השמן והמלח ומבשלים מכוסה על חום בינוני במשך כעשר דקות.
בינתיים שוטפים את הברוקולי, וקוצצים אותו. שומרים בצד בערך 2 כוסות של פרחים קטנים.
כשהירקות בסיר מתרככים, מוסיפים את הברוקולי, למעט הפרחים ששמורים בצד, ו-4 כוסות ציר או מים. מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים 5 דקות.
מוסיפים לסיר את שיבולת השועל, ומערבבים. מבשלים כעשר דקות נוספות, עד שהמרק מסמיך והירקות רכים,  ומכבים את האש.
מוסיפים לסיר את השמיר, מיץ הלימון והפלפל השחור, וטוחנים בבלנדר מוט (או מעבירים לבלנדר וטוחנים בנאגלות).
בסיר קטן נפרד, מביאים לרתיחה את 1/2 הכוס הנוספת של המים או הציר, מוסיפים את הפרחים ששמרנו בצד ומאדים 2-3 דקות עד שהם ירוקים מאוד ורכים-פריכים.
מערבבים את הפרחים ומי האידוי לתוך המרק הטחון (אפשר לשמור חלק מהפרחים להגשה אם רוצים).
מגישים מעוטר פרוסות לימון דקות, שמיר או עירית קצוצים, ושבבי פרמז'ן, אם הסועדים מאפשרים זאת.