שלג בירושלים וכרובית בתחמיץ

ברביעי בבוקר האזהרות היו באוויר. חלק מהירושלמים עוד ניסו לתפקד כרגיל, אבל כולם היו מוכנים ומזומנים לרוץ הביתה ברגע שייחזה ולו פתית שלג אחד. תהיתי האם מזג האוויר הסוער יגרום לכך שהסופר יהיה ריק, או שמא הפחד מפני השלג והאופטימיות שהפעם הוא ייתפס ויצטבר וישתק את העיר, יגרמו לכך שכל העולם ואישתו ירוץ לסופר ויקנה מספיק אוכל כדי להאכיל עיר שלמה במצור. ובכן מסתבר שחשיבותה של המוכנות הקולינרית עולה לאין ערוך על הרצון להימנע מקצת גשם ורוח. הרי אי אפשר ליהנות כהוגן מיום שלג אם אין שוקו חם או מרק מהביל, או מאפה ריחני.

אז היה שלג בירושלים. היה מרגש. הצצנו מהחלון בנוף המוכר שתחת מעטה השלג (יותר מ-10 ס"מ!!) נראה פתאום שונה וקסום וקשה לזיהוי. התפעלנו מהשקט, הדלקנו תנורים, והתכרבלנו חזרה בין השמיכות לעוד חצי שעה של שינה. לבסוף החלטנו לשנס מותניים ולצאת החוצה. עטינו על עצמנו טייץ וטרנינג, ודגמ"ח, וגופייה, וטי שרט, וסווטשרט, ופליז, וגרביים, ועוד גרביים, ומעיל, וצעיף, וכפפות, וכובע, ואז נזכרנו שלא עשינו פיפי לפני היציאה וקיללנו חרישית. 

ואחרי שטיילנו, מפזרים חיוכים מתלהבים לכל העוברים והשבים, שבנו הביתה, דחפנו עיתונים מכווצ'צ'ים למגפיים הרטובים, הנחנו גרביים על הרדיאטור לייבוש וגילינו שזה גורם לכל החדר להריח כמו גרביים (או שזה היה רק אני?). אז חזרנו להתכרבל, ועם כוס שוקו או קערת מרק חמה לצידנו, העלינו תמונות לפייסבוק. 
שגרת שלג ירושלמית. 

בגלל שאני עצלנית ועשיתי סיבוב של אולי 10 דקות בשלג, תמונות השלג בפוסט הם של שמואל הצלם המחונן.
פה כנסת מושלגת.

רחוב יפו ופסי רכבת קלה מושלגים.

השלט לתל אביב נפל והתכסה בשלג. בטח יש בזה איזה סימבוליות.
נסחו לעצמכם איזה משהו פואטי על היחס בין ירושלים המושלגת לאחותה הרטובה והפקוקה.

וכעת, מתכון די לא קשור, חוץ מזה שמדובר במתכון חורפי בערך.
יש כמה ירקות שהם הרבה יותר טעימים ואיכותיים בחורף, אחת מהם היא הכרובית. הכרוביות כעת זולות יותר, רעננות יותר ונקיות יותר (קרי, יש הרבה פחות סיכוי לפגוש את הזוחלים הירוקים האלה שלפעמים פוגשים עליהן בקיץ). אחד ממתכוני הכרובית האהובים עלי הוא כרובית בתחמיץ. הוא קליל ופריך, חמצמץ וממכר, ומהווה תוספת נפלאה לסלטים ירוקים שצריכים בעיטה בתחת, או סתם כתוספת ירק לארוחה.

כרובית בתחמיץ
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכון של מוסווד ועוד בליל של כמה מתכונים דומים שמסתובבים באינטרנט
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: יספיק כסלט/תוספת לארוחה גדולה, או לכמה ארוחות קטנות יותר,

מרכיבים
2 כפות שמן זית
1/4 כוס חומץ בן יין 
1 כוס מים
3 שיני שום פרוסות
3/4 כפית מלח
1 כפית גרגרי פלפל שלמים, או חצי כפית פלפל שחור גרוס
2 עלי דפנה
1 כפית טימין
1 כרובית מנוקה ומפורקת לפרחים

הוראות הכנה
מניחים את כל הרכיבים בסיר ומערבבים להמסת המלח.
מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים בחום בינוני כ-10 דקות, עד שהכרובית מרוככת, אבל עדיין מעט פריכה ולא סמרטוטית לגמרי.
מגישים את פרחי הכרובית קרים או בטמפרטורת החדר. לא מגישים את נוזל התחמיץ עצמו, אבל אם אתם מתכננים לאכסן את הכרובית במקרר לאורך זמן, מאכסנים אותו עם הנוזלים. היא יכולה להחזיק ככה שבועות במקרר.

היי היי אולי הכרובית נראית קצת כמו שלג? איכשהו?

אגב, כתלות בחומץ שלכם, הכרובית יוצאת לפעמים בגוון וורדרד מעט. אין צורך להיבהל. זה קורה.

חנוכה, האדם הראשון ומרק ארטישוק ירושלמי וגזר

חנוכה הוא חג של של ניסים ונפלאות, גבורה וניצחון, עצמאות וזהות. אבל סיפור החנוכה האהוב עלי הוא דווקא סיפור קטן, שמופיע בתלמוד במסכת עבודה זרה (דף ח' ע"א)

תנו רבנן: 
לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך
אמר: 
אוי לי, שמא בשביל שסרחתי 
עולם חשוך בעדי 
וחוזר לתוהו ובוהו 
וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים 

עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה 

כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך 
אמר: 
מנהגו של עולם הוא 
הלך ועשה שמונה ימים טובים 

לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים

-----

העולם ריק מאנשים, שומם ושקט, הולך ומחשיך, הולך ומתקרר. 
בהתחלה האדם הראשון משכנע את עצמו שהוא מדמיין. בשבוע שעבר הספיק הרבה יותר לפני השקיעה, אבל זה סתם כי הוא התעצל. עכשיו הוא כבר לא יכול להתכחש. הלילות הולכים ומתארכים, הרוחות שורקות, הגשמים שוטפים את העולם, והוא לבד. 
האדם מתחבא במערה, מתכרבל ליד המדורה הקטנה, ומנסה לחשוב. מה קורה פה?  האם ארגיש שוב את חום השמש אי פעם? האם העולם שוקע לתהום של קור וחושך אינסופי? אולי חטאתי? אולי התנהלותי בעולם היא זו שהביאה את הגזירה הזאת? 
הוא מתפלל באימה, מתחנן שהחום והאור ישובו לעולם. 
האש דעכה מזמן, והצללים שעל הקירות מתקצרים ומתארכים עם מעגל השמש החלושה. האדם כבר לא זוכר כמה זמן הוא שם, רועד ומביט בצללים, שפתיו ממלמלות תפילה. 
אולי... אולי זה חלום או הזיה, השמש עדיין מסתתרת, אבל פתאום הוא מרגיש בדל שינוי. הצללים קצת פחות ארוכים, קצת פחות כהים ומאיימים. באוויר יש נימה של תקווה. על אף העננים והגשמים האדם מתחיל להבחין בימים המתארכים, בשמש שכל יום משתהה עימו עוד כמה רגעים נוספים. האור חוזר. החום חוזר. העולם עוד ישוב לכוחו כבראשונה.

-----

אני כל כך אוהבת את הסיפור הזה. חז"ל מצליחים, בקומץ מילים, לצייר תמונה בראשיתית עזה של פחד, בדידות וחושך המתהפכים לתקווה, רווח ואור. חז"ל מכירים בסיפור זה, באוניברסליות של חג החנוכה. לא במקרה לכל כך הרבה דתות ותרבויות יש חג סביב נקודת ההיפוך החורפית, בימים הקצרים בשנה. הפחד שבראיית הימים מתקצרים ומתקררים הוא טבעי ואמיתי לגמרי. יש ניסיות גם בתהליך הטבעי, כשהשמש והחום נעלמים, ואז חוזרים אלינו לאט לאט, מדי שנה בשנה.
כשאני מדליקה נרות חנוכה, כשאני רואה את הלהבות הקטנות ניבטות אלי מחלונות הבתים, אני חושבת על האדם הראשון. האמונה בכך שגם החורף הזה לא יימשך לנצח, שהאור עוד יחזור אלינו, ראויה לחג.

היום, מתכון שמדבר בשקט ובפשטות, כמו הסיפור שלנו, עם טעמים שורשיים מורכבים ומתוקים. חמישה מרכיבים (טבעוניים!), מעט התעסקות, ומקבלים מרק סמיך ומשביע שמתאים לכל ארוחה, ובמיוחד להתחממות בלילות קרים וחשוכים. לא חייבים לדייק פה בכמויות ובזמנים. את רוב העבודה עושים הגזרים והארטישוקים הירושלמים שמעניקים למרק מטעמיהם הנפלאים. 
חג אורים שמח!

מרק ארטישוק ירושלמי וגזר
מאת: בישול בזול
עלות: כ-14 ש"ח
כמות: 6-8 מנות

מרכיבים
1 בצל גדול קצוץ גס
2 כפות שמן זית
8 ארטישוקים ירושלמים, כ-800 גרם (לא צריך לדייק בכמויות)
6 גזרים
ליטר מים

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני ומטגנים את הבצל עד שהוא רך ומתחיל להזהיב, כ-10 דקות. בינתיים קולפים את הארטישוקים והגזרים וחותכים לחתיכות גסות.
מוסיפים את הירקות והמים לסיר, מביאים לרתיחה, ומבשלים על אש בינונית עד שהירקות רכים מאוד, כ-50 דקות.
טוחנים את המרק עם בלנדר מוט או במעבד מזון, ומוסיפים עוד מעט מים לדילול, לפי הצורך וההעדפה האישית.
מגישים עם שמנת חמוצה, שקדי מרק, או בלי כלום ונהנים מטעמי המתיקות והאדמה.

Winter is coming. אז תאכלו מרק.
(לא באמת חשבתם שאצליח לכתוב פוסט שכזה בלי להזכיר את המנטרה של בית סטארק)

אומנות הספאם וניצול ירקות עייפים

לאור ההצלחה של סטטוס הפייסבוק אתמול, אודות המאפיינים הליריים של שירת הספאמר, החלטתי לעסוק בנושא בפוסט זה בצורה קצת יותר מעמיקה.

ספאמרים היו מאז ומעולם האמנים הבלתי מוערכים של האינטרנט, אנדרדוגים נרדפים תמידית שאינם מרפים משאיפתם למכור ויאגרה מזוייפת (הויאגרה המזוייפת הינה כמובן מטאפורה לשקרים שהאדם מספר לעצמו כדי להתגונן בפני העולם המודרני והמנוכר).
הספאמר, אמן מולטי דיציפלינרי, אינו מגביל את עצמו רק לאי מייל כפי שמקובל לחשוב. נהפוך הוא! הספאמרים נמצאים בחוד החנית של ההתפתחויות הטכנולוגיות והניו מדיה: בפייסבוק, ביוטיוב, בויקיפדיה, בפורומים ובלוגים, ואף בטלפוניה אינטרנטית (קוראים לזה SPIT - Spam over Internet Telephony. לא יכלתי להמציא את זה בעצמי)
הבה ונביט בכמה דוגמאות בולטות של יצירות ספאמריות:

רק אתה יכול להציל את (הכסף של) הנסיך הניגרי 
לפעמים מדובר בבנו התמים של שליט מודח המנסה להינצל מרודפיו, לפעמים מדובר ברואה חשבון אפרורי הפונה אליך כמפלט אחרון. ביצירה זו הספאמר מעורר את רגשות החמלה של הקורא כלפי הקורבן חסר האונים, ומציע כסף רב תמורת עזרה מינורית. בכך הספאמר מציב בפנינו מראה אכזרית המשקפת לנו את רצונותינו האמיתיים והאנוכיים, הרחוקים כמרחק שמים וארץ מהדמות האלטרואיסטית ואוהבת האדם שאנו אוהבים להציג כלפי חוץ.

זכית ב-10000000000 פאונד בהגרלה הבריטית הלאומית
היצירה הקלאסית הזו עושה צחוק מהאובססיה הקפיטליסטית העוטפת את כולנו. הרי לא משנה אם ראית את ההודעה הזאת באייפון 17 שנרכש אתמול תמורת אלפי שקלים, עדיין אי אפשר להימנע מרגע התקווה החמקמק הזה ש"הנה גם שעתי הגיעה, כעת אעשה גם אני את המכה". הספאמר מבטא בכך את שאט נפשו מחוסר היכולת להימלט מהמציאות החומרית, על אף יומרותינו הרוחניות.

מחפשים אהבה אמיתית, אולי את/ה האחד!
מלבד ההתכתבות הכנה עם הצורך האנושי הבסיסי באהבה וחום, יצירה זו עוסקת באופן חתרני ביותר בניפוץ של מיתוסים מגדריים הקשורים לזוגיות. הפתיחה האופיינית והבלתי מחייבת "Hello dear" מספרת בעצם את כל הסיפור. לא משנה מי את\ה, מה את\ה, איך את\ה מגדיר\ה את עצמך ולמי את\ה נמשכ\ת. הכמיהה לקשר מתעלה מעל ההגדרות והתוויות שאנו עוטים על עצמנו.
"So could you please reciprocate to my message with soonest reply so we can introduce ourselves better and also share our hearts together"
נפלא!

כפי שאתם רואים, הספאמר לא נרתע מלהתעסק בנושאים המהותיים ביותר לקיומנו. מוטיבים של זהות עצמית, תשוקה, וביקורת חברתית רב מימדית שזורים כחוט השני ביצירות הספאם הפשוטות והטורדניות לכאורה.
אסיים בשיר, שקיבלתי לא מזמן כתגובה בבלוג. השיר הזה מבטא בעיני את התסכול של אמן הספאם מחוסר ההבנה וההכרה ממנה הוא סובל, על אף עבודתו האומנותית המסורה, והבלתי מתפשרת.

Can I simply say 

what a relief to discover somebody 

that actually understands 

what they are discussing on the web.

You actually realize 

how to bring a problem to light 

and make it important.

A lot more people have to read this 

and understand this side 

of the story.

It's surprising you aren't 

more popular 

since you surely possess 

the gift.

Also visit my web site 

about UnitedCash loans provides

-----

היום, מנה טובה לאמצע השבוע, כשהשאריות משבת נגמרו מזמן (וממילא כבר נמאס מהם), אבל הקניות הבאות תרם יצאו לפועל. אתם מכירים את המצב, כשהמקרר מאוכלס בעיקר על ידי בדלי ירקות עייפים - רבע כרוב פה, חצי פלפל שם... המתכון הזה ינצל את כל הירקות הנדכאים והנשכחים שלכם, ועם תחזוק של כמה עגבניות אדמדמות ועדשים כתומות מהירות הכנה, תקבלו רוטב עשיר וסמיך שישדרג קערת פסטה או פתיתים לארוחה מלאה, טעימה ובריאה. לא צריך להשקיע יותר מדי בחיתוך הירקות לחתיכות קטנטנות ואחידות - בשביל זה יש בלנדר מוט. רק וודאו שירקות קשים במיוחד, כמו גזר ובטטה, אתם כן קוצצים דק יחסית,  אחרת הם לא יתבשלו תוך 25 דקות. אפשר גם לפרוס אותם לסרטים בעזרת קולפן.


רוטב ירקות, עגבניות ועדשים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-10 ש"ח (תלוי בעלות הירקות...)
כמות: 5-6 מנות

מרכיבים
2 כפות שמן זית
1 בצל, פרוס או קצוץ גס
2 שיני שום פרוסות או קצוצות
ירקות שיש במקרר - כרוב, דלורית, קישוא, גזר, חציל, קולרבי, פלפל, כרובית, ברוקולי... חתוכים לקוביות (ככל שהירק קשה יותר כך יש לחתוך אותו קטן יותר, שיתבשל)
פלפל שחור גרוס
1 כפית מלח
4-5 עגבניות גדולות ובשלות, קצוצות גס
2 כפות יין (עדיף אדום אבל אפשר לבן)
3/4 כוס עדשים כתומות
2.5 כוסות מים

הוראות הכנה
בסיר בינוני מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא נהיה שקוף. מוסיפים את השום, הירקות, המלח והפלפל ומטגנים עוד 3-4 דקות. מוסיפים את העגבניות, היין העדשים והמים, מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים כ-25 דקות עד שכל העדשים והירקות מבושלים.
טוחנים מעט את הרוטב בעזרת בלנדר מוט, ומתקנים תיבול אם צריך (יכול להיות שתצטרכו עוד מלח, בהתאם לכמות הירקות ששמתם).
מגישים חם מעל אורז או פסטה (או בורגול, או פתיתים...).
אפשר לשדרג בהגשה עם גבינה מגוררת ו/או עשבי תיבול טריים קצוצים כמו בזיליקום או פטרוזיליה.

שלום לקיץ, קובלר עגבניות

אני מנסה לכתוב את הפוסט הזה כבר חודש. כל פעם קורה משהו אחר. חגים, אירועים, שינויים, הסחות דעת... התחלתי לקרוא את משחקי הכס... קשה לי לאחרונה פשוט להתיישב, לפקס, ולכתוב. אך לא עוד! ז'ורז'ט ברוב אדיבותה הלחיצה אותי, והפוסט הזה יצא היום! מחר! מחרתיים! 

אנחנו כבר בסתיו, אבל יש לי עוד מאפה אחד של קיץ שצריך לצאת לפני שאנחנו פוצחים בשלב המרקים, הנזידים ושאר מנות המתוארים כ-"מהביל" ו"מנחם" (שם תואר שצריך להוציא דחוף מאוצר המילים הקולינרי עקב שימוש יתר).
במסגרת חיטוטי ב-How to Cook Everything Vegetarian, הספר/משקולת 10 קילו של מארק ביטמן, נתקלתי ברעיון פשוט אך חדשני. אנחנו תמיד מכינים פשטידות מירקות יבשים כמו תפוחי אדמה ובצל ופטריות... למה שהעגבניות לא תקבלנה גם הן פשטידה משל עצמן? מכיוון שהעגבניות מתקתקות ומלאות מיץ, למה שלא נכין את הפשטידה באותה צורה שבה מכינים קראמבל פירות? כך, העגבניות מקבלות טיפול מינימלי, יושבות בנחת בתחתית הפשטידה ומתבשלות להן, ומעליהן סוכך בצק זהוב עם טעם עשיר של תירס וחמאה. באמת שאני לא יודעת איך זה קורה. יש רק 55 גרם חמאה במתכון שזה לא המון, אבל בכל זאת טועמים את החמאה, בעדינות אך בבירור, בבצק.
בקיצור, די התאהבתי בפשטידה הזאת. היא קלה להכנה (אין הקפצות או טיגונים מקדימים, אין קיצוצי ירקות אינסופיים), ומכילה רכיבים פשוטים שמשתלבים ביחד לכדי שיר הלל לקיץ (או שיר פרידה ממנו). 

שימו לב:
- השתמשו בעגבניות בשלות. הן מרכז המנה. יש עדיין עגבניות יפות בסופרים ובשווקים, אבל אם אתם נופלים על יום רע, וכל העגבניות ירוקות-צהובות, וותרו והכינו משהו אחר.
- זכרו, יש הבדל בין קמח תירס וקורנפלור! קורנפלור הוא אבקה לבנה דקה שמשתמשים בה בכמויות קטנות כדי לעבות תבשילים. פה מערבבים אותו עם העגבניות כדי שהמיצים שהם מגירים במהלך האפייה יתעבו קצת. קמח תירס הוא קמח צהוב וגרגרי שמכינים איתו מאפים, פולנטה, ממליגה וכו'. פה הוא מהווה את שדרת הבצק של הפשטידה, יחד עם הקמח הרגיל. לקריאה נוספת אודות נפלאותיו של הקורנפלור ראו פה ופה.
- הפשטידה/קובלר לא נפרסת יפה. תחשבו על קראמבל תפוחים. אי אפשר להוצא ממנו פרוסות מסותתות. אנחנו הולכים על לוק כפרי פה.

קובלר עגבניות

מבוסס על: מתכון של מארק ביטמן (שמופיע גם באתר שלו)

עלות: כ-12 ש"ח

כמות: 8-10 מנות

מרכיבים

1.5 ק"ג עגבניות (8-10 עגבניות בינוניות)

1 כף קורנפלור

1/4 כפית מלח

פלפל שחור טחון

1 כוס קמח

1 כוס קמח תירס

1 ו-1/2 כפית אבקת אפייה

1/4 כפית סודה לשתייה

1 כפית מלח

55 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות

1 ביצה טרופה קלות

3/4 כוס רוויון (או 3/4 כוס חלב + כפית חומץ או מיץ לימון - מערבבים ונותנים להם לעמוד כמה דקות עד שהתערובת מתגבששת ונפרדת קצת)

הוראות הכנה

משמנים תבנית מלבנית בינונית ומחממים את התנור ל-180 מעלות.

מוציאים את עוקצי העגבניות חותכים אותן לפרוסות (8-12 פרוסות לעגבניה בערך. זה לא צריך להיות פיצי). מערבבים בעדינות בקערה עם הקורנפלור, המלח (1/4 כפית) והפלפל.

מניחים במעבד מזון את הקמח, קמח התירס, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח (1 כפית). מוסיפים את החמאה ומעבדים בכמה פולסים עד שהתערובת פירורית-חולית שכזו. מוסיפים את הביצה והרוויון ומעבדים בקצרה, רק עד שמתגבש בצק.

לחלופין, אפשר בלי מעבד מזון - מניחים בקערה את המצרכים היבשים שצוינוי לעיל, מוסיפים את החמאה ומועכים אותה עם מזלג לתוך תערובת הקמח, עד שמתקבל מרקם פירורי. מוסיפים את הביצה והרוויון ומערבבים רק עד שהתערובת מתאחדת ומתגבשת לכדי בצק. 

משטחים את תערובת העגבניות בתבנית, ומפזרים מעל את הבצק, אפשר עם האצבעות, אפשר עם כף. בגלל שהעגבניות נוזליות והבצק מעט קשיח, לא תוכלו לשטח אותו לגמרי בצורה אחידה. זה בסדר גמור. אנחנו הולכים על לוק כפרי פה. ובכל מקרה רצוי להשאיר כמה חורים קטנים שיאפשרו לאדים מנוזלי העגבניות לצאת.

אופים במשך כ-45 דקות, עד שהבצק מזהיב והעגבניות מבעבעות.

מגישים חם או בטמפרטורת החדר בעזרת כף גדולה (כאמור, לוק כפרי).

פיצילים - פרוייקט ארוחות קיץ

חברנו יחד כמה בלוגריות, בעלות כיוונים שונים והערכה משותפת, ל"פרוייקט ארוחות קיץ". במסגת הפרוייקט נגיש לכם אסופת מתכונים לארוחות קלות וקיציות שלא יצריכו שעות של עמל במטבח מהביל. כחומר גלם מאחד בחרנו את העגבניה, הכוכבת הקיצית האהובה על כולנו. 

לפעמים אפשר להרגיש את השמש דרך הדברים שאנחנו אוכלים. כשאני אוכלת ירקות של קיץ - עגבניות, חצילים, קישואים, במיה - אני מרגישה שהם מתוקים יותר, צבעוניים יותר, עזי טעם יותר. אני מסתובבת בין הירקות למכירה, מריחה את עשבי התיבול, הלימונים, רואה את הפלפלים בכל צבעי הקשת ואני חושבת לעצמי, כמה מזל יש לי לחיות כאן ועכשיו, כשיש בנמצא כל כך הרבה יופי ושפע.

כדי לחגוג את החום, הצבעים והמתיקות של ירקות הקיץ הכנתי מעין פיצות על בסיס חצילים. הם פשוטים להכנה, דורשים ממש מעט התעסקות ומרכיבים, ואפשר כמעט לטעום דרכם את השמש. הם מושלמים למנה ראשונה, או לארוחה שלמה בימים שבהם אין כוח להשקיע בבישולים. הבעיה היחידה שיש איתם? ובכן... יש את עניין השם. פיצה על בסיס חציל זה קצת ארוך מדי, חציפיצות? נשמע... חצי משביע. בסוף החלטתי על פיצילים אפילו שזה נשמע קצת כמו פין פציל של M16. שום דבר לא מושלם.

רוצים לראות איך יתר חברות הפרוייקט עמדו באתגר? גלגלו לרשימת הלינקים בסוף הפוסט.


פיצילים, פיצה על בסיס חציל
מאת: בישול בזול
עלות: כ-10 ש"ח
כמות: 2-3 ארוחות שלמות או כ-6 מנות פתיחה

מרכיבים
1 חציל גדול
2-3 כפות שמן זית
3 עגבניות בינוניות חצויות ופרוסות דק
1/4 בצל סגול קטן קצוץ דק
כ-100 גרם גבינה מגוררת (צהובה, מוצרלה, פטה... מה שאתם אוהבים)
מלח ופלפל שחור גרוס

הוראות הכנה
פורסים את החציל לרוחב לקבלת 5-6 פרוסות חציל ארוכות בעובי של 2-3 ס"מ. אלה יהיו בסיסי הפיצה שלנו.
מסדרים את פרוסות החציל בתבנית גדולה ומברישים בשמן הזית בעזרת מברשת מטבח, או באצבעות (אני מעדיפה למרוח עם האצבעות).
מפזרים מעל החצילים מעט מלח ופלפל ומעבירים לתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך 10-15 דקות, עד שהחצילים מתרככים ומתחילים להשחים מעט.
מסדרים את פרוסות העגבנייה מעל בסיסי החציל, ומפזרים מעל את הבצל הסגול הקצוץ. אם יש נשאר לכם קצת מיץ שהעגבנייה הגירה בחיתוך שפכו גם אותו מעל החצילים. בוזקים מעל עוד קצת מלח ופלפל.
מחזירים את החצילים לתנור למשך של 15-20 דקות, עד שהבצל מתחיל להזהיב והעגבניות מיובשות ומקורמלות מעט.
מפזרים מעל החצילים את הגבינה המגוררת ומחזירים לתנור לעוד 3-4 דקות, עד שהגבינה נמסה וניגרת.

לתוהים, אל דאגה, קיבלנו את ברכתו של מרן הרה"ג אייל שני שליט"א

רוצים עוד מנפלאות העגבנייה הקיצית? בטח שאתם רוצים! הנה מה שיתר החברות בפרוייקט כתבו:
עגבניות ממולאות בורגול ועשבי תיבול של טולטולים
גריסיני עם ממרח עגבניות מיובשות של המערוך המקפץ
קינוח עגבניות ממולאות ועגבניות שרי בקרמל - לילות שימורים
אורז אפוי עם עגבניות מיובשות של מעז יצא מתוק
קיש עגבניות וקישואים על תחתית מקינואה של וויני מ"משהו מתוק - הבלוג של וויני"

מבוא לבישול בזול #6 - מה לאכול

בפוסט הקודם בסדרת המבוא לבישול בזול דיברנו על השוואת מחירים. אם אתם משווים מחירים אתם יכולים לחסוך כסף בקניות, גם אם אתם לא משנים בכלל את התפריט הביתי. היום נדבר יותר בפירוט על מה מרכיב תפריט זול, כי שם, בצמצום המוצרים היקרים ותגבור הזולים, מסתתר החיסכון האמיתי. 


הוזלת הארוחות שלכם זה לא עניין מסובך. פשוט צריכים לתת משקל שונה למרכיבים השונים בארוחה.  
למה אני מתכוונת? 
בואו נסתכל על ארוחה "קלאסית" שהמוקד שלה הוא סטייק/רבע עוף/שניצל במרכז הצלחת. הארוחה זאת היא ארוחה יקרה יחסית. למה? הדבר שאוכלים הכי הרבה ממנו הוא גם הדבר שעולה הכי הרבה - עוף או בשר. 
קערה של ספגטי בולונז לעומת זאת, תהיה יותר זולה, כי יש בה הרבה פחות בשר, ומה שאוכלים ממנו הכי הרבה זה הפסטה, שהיא זולה יחסית.
גם מוקפץ עם אורז יצא זול יותר. רוב הנפח שם הוא הירקות והאורז, ויש שם די מעט עוף או בשר.
אפשר להסתכל גם על דוגמא חלבית - ארוחה שהמוקד שלה הוא קיש גבינות, תהיה יותר יקרה מאשר ארוחת סלט שמכילה המון ירקות וקרוטונים, ויחסית מעט גבינה.

קרדיט לתמונות: פה ופה

אם תכינו ארוחות שמבוססות בעיקר על מרכיבים זולים, תקבלו אוכל זול יותר. 
זהו חבר'ה. זאת כל התורה כולה.


עכשיו נשארה רק השאלה - איזה אוכל הוא אוכל זול?
אצלי האוכל מתחלק לשלוש קטגוריות:
1. האוכל הכי זול, שכדאי להתמקד בו, שעדיף שירכיב את רוב הנפח בארוחה
2. אוכל במחיר סביר, שכדאי לשלב בארוחות אבל בכמויות קצת יותר קטנות
3. אוכל יקר שכדאי להמעיט בו - לא לשלב אותו בכל ארוחה, ולהשתמש בו בכמויות קטנות.


האוכל הזול שכדאי להמתקד בו הוא:
דגנים - פסטה, פתיתים, אורז, לחם, קמח, בורגול, חיטה, גריסים... הרשימה ארוכה. ארוחות שהמוקד שלהן הוא אחד מהנ"ל תהיינה זולות יותר: פסטה עם רוטב, סנדוויצ'ים וטוסטים, סלטי דגנים, מאפינס, ממליגה... אפשר להכין המוני ארוחות שמבוססות על דגנים. ארוחות כאלה יכולות להיות גם בריאות מאוד אם אתם משתמשים בפסטה או לחם מקמח מלא, או בדגנים מלאים כמו בורגול וגריסים. מחירם של רוב הדגנים נמוך. אפשר לקנות חבילת אורז או דגנים שתספיק לכמה ארוחות ב-7-8 ש"ח. חבילות פסטה זולות אפשר גם לקנות ב-3-4 ש"ח. מחיר הלחם מפוקח ואפשר לקנות כיכר בכ-5 ש"ח.


קטניות - עדשים, חומוס, שעועית ודומיהם. לפעמים הם דורשים השרייה ובישול מוקדמים אבל הם שווים את המאמץ. הם טעימים, בריאים מאוד, והם מקור טוב לחלבון זול משמעותית מעוף ובשר. איך משלבים אותם בארוחה? במרקים, תבשילי קטניות וירקות, בסלטים, שלא לדבר על המג'דרה האהובה. מחיר הקטניות הוא גם נמוך, פחות מ-10 ש"ח לשקית של חצי קילו. הקטניות לרוב מכפילות או משלשות את גודלן בבישול, כך ששקית אחת תספיק לכם לכמה ארוחות.


ירקות זולים - יש המון ירקות שנמכרים במחיר זול עד זול מאוד - גזר, בצל, מלפפונים, עגבניות, כרוב, חציל, תפוח אדמה, קישוא, חסה... רוב הירקות עולים פחות מ-10 ש"ח לקילו, חלקם עולים 3 לקילו ואף פחות. ירקות יכולים לתפקד היטב כמרכיב המרכזי בארוחה. אפשר להכין איתם מרקים, רטבים, מוקפץ, סלטים מושקעים, ירקות מוקרמים... כמובן ארוחות המכילות המון ירקות תהיינה גם בריאות מאוד.


האוכל שמחירו סביר ושכדאי לשלב בתפריט:
ביצים ומוצרי חלב בפיקוח - יש כמה מוצרים בישראל שמחירם מפוקח על ידי הממשלה. הממשלה קובעת עבורם מחיר מקסימלי, ואסור למכור את המוצרים האלה ביותר כסף. מוצרי החלב שבפיקוח הם:

• חלב 1% ו-3% בשקית (הכי זול!) ובקרטון. כל חלב אחר - בכד, מועשר, בטעם של פעם וכו' וכו' לא בפיקוח ויעלה יותר.
• אשל, גיל, ושמנת חמוצה
• חמאה (לא מלוחה, 100 גרם)
• גבינת עמק וגבינת גלבוע (שנמכרים במשקל! במעדנייה! המחיר לא מפוקח אם קונים אותו באריזה יפה עם ניירות. המכיר כמעט כפול כשהוא ארוז)
• ביצים רגילות (לא אורגניות, לא עם אומגה 3. ודאו שאתם לא קונים ביצים שלא התכוונתם, כי האריזות דומות)

מוצרי חלב שבפיקוח הם זולים משמעותית ממוצרי חלב שאינם בפיקוח. לכן, אם תשתדלו שרוב מוצרי החלב שתצרכו יהיו בפיקוח תחסכו המון כסף. (גם מחירי המלח והלחם מפוקחים. אני יותר מממליצה לכם ללכת לאתר של משרד התמ"ת ולקרוא בעיון את רשימת המוצרים בפיקוח ואת המחירים המקסימליים עבור כל אחד).


פירות וירקות עונתיים - בקבוצת האוכל שכדאי להתמקד בו הזכרתי ירקות זולים. אבל יש אצלנו גם ירקות ופירות עונתיים. אפרסקים, משמשים, ענבים, דובדבנים, תותים, רימונים, סלרי, שעועית ירוקה, במיה... אפשר להתפנק איתם בכיף כשמחירם שפוי, אבל כדאי להתאפק כשהם לא בעונה, כי הם יקרים נורא והרבה פחות טעימים. איך יודעים שמשהו בעונה? פשוט פוקחים עין על המחירים. אני משתדלת לא לקנות פירות וירקות שעולים יותר מ-10 ש"ח לקילו.


נתחי עוף ובשר זולים - בעיקרון עוף ובשר הם מוצר יקר, אבל יש גם נתחים משתלמים יותר. חזה עוף לרוב עולה סביבות ה-20 ש"ח לקילו, ובניגוד לחלקי עוף אחרים, הוא מכיל כמעט נטו בשר, אז אתם לא מבזבזים כסף על עצמות שנזרקות בסוף. גם עוף טחון, שמחירו בדרך כלל דומה למחיר החזה, ובשר טחון, שעולה 30-40 ש"ח לקילו, נאכלים בשלמות. היתרון של של חזה עוף ועוף/בשר טחון הוא שאפשר "למתוח" אותם, ולשלב אותם בתבשילים. לא חייבים להגיש אותם שלמים, כמו כרעיים לדוגמא. חזה עוף אחד יכול להספיק לסיר שלם של תבשיל, שמקבל את רוב נפחו מירקות/דגנים/קטניות כמו שהזכרתי לעיל. קציצות אפשר לנפח עם ירקות מגוררים ופירורי לחם ולהוסיף לתבשיל מבוסס ירקות/דגנים/קטניות. 


אוכל יקר שכדאי למעט בו:
נתחי עוף ובשר יקרים - עוף ובשר זה דבר יקר. קשה למצוא אותם בפחות מ-20 ש"ח לקילו, לרוב הם עולים הרבה יותר, ובהרבה מקרים חצי ממה שאתם קונים זה עור ועצמות שלא נאכל. לא משוכנעים? תעברו על הקבלה שלכם מהפעם האחרונה שעשיתם קניות. איזה אחוז מהחשבון הלך על קניות בקצבייה? אם תצמצמו את הצריכה בתחום הזה אתם יכולים לחסוך המון כסף. לא צריך להוציא בשר ועוף מהתפריט לגמרי, אבל כדאי להשתדל לקנות את הנתחים הזולים יותר (שהוזכרו לעיל), ולהוריד את תדירות קניית הנתחים היקרים. אתם תראו את השינוי בהוצאות האוכל באופן מיידי.


גבינות שלא בפיקוח- נכון שאוכל חלבי הוא יותר זול? לא אם אתם קונים המון גבינות יקרות. גבינת מוצרלה עולה 70-80 ש"ח לקילו, גבינת פרמזן וגבינת קשקבל עולה בסביבות ה-100 ש"ח לקילו. גם אם אתם קונים מעט זה יוצא די יקר. שלא לדבר על קופסאות החמודות של הבולגרית והפטה שמכילות בסביבות ה-200 גרם גבינה ועולות בסביבות ה-20 ש"ח. אתם קונים גבינה צהובה פרוסה ארוזה, כלומר לא מהמעדנייה? אתם תשלמו כמעט פי-2 מהמחיר המפוקח, כ-17 ש"ח ל-200 גרם.
אין כמו גבינה טעימה ואיכותית, באמת שאין. אבל אם אתם מנסים לחסוך כסף כדאי לראות גבינות יותר כפינוק מאשר כחלק יומיומי ורגיל מהתפריט.


מוצרים מעובדים - שניצלים וטבעולים קפואים, רטבים קנויים, תערובות למרקים ולתבשילים... אתם כבר מכירים את הסיפור. הם חוסכים לכם זמן, אבל הם יותר יקרים ופחות בריאים. ככל שתאכלו אותם פחות תחסכו יותר.


=====


שימו לב למה שהלך פה כרגע. אמרתי לכם שתפריט זול יכלול המון דגנים, קטניות וירקות, כמות סבירה של מוצרי חלב, עוף ובשר דלים בשומן ופירות, ומעט בשר, עוף, גבינות שמנות ומוצרים מעובדים. נשמע כאילו זה לקוח הישר מפיה של דיאטנית לא? אם תלכו לפי הכללים האלה תעשו טוב לא רק לארנק שלכם, אלא גם לגוף שלכם. 
וזה כבר ממש משתלם.


זכרו שהמפתח להתמדה בכל שינוי בחיים הוא לא להיות פנאטים. המונח של "אוכל אסור".הוא לא טוב בדיאטות והוא לא טוב בשמירה על תקציב. אם יש אוכל יקר שאתם אוהבים נסו לחשב מתי כמה ואיך אתם משלבים אותו בלי להעיק על חשבון הבנק יותר מדי. אולי זה אומר להשקיע יותר באוכל לשבת ולהכין אוכל פשוט יותר לאמצע השבוע, אולי זה אומר לשמור את הדברים היקרים לארוחות קטנות ואינטימיות, אולי זה אומר להקטין כמויות...
הסוד לבישול בזול לאורך זמן הוא למצוא את הדרך שבה אתם יכולים לצמצם את המוצרים היקרים ולהגביר את הזולים, בלי להרגיש שאתם סובלים או מפספסים את הנאות החיים.

נוסחה לסלט עגבניות

עכשיו העונה רבותי! העגבניות מבשילות והמשבר במחירן חלף עבר לו.
אין כמו סלט עגבניות קטן ומתובל בפשטות כדי לאפשר לעגבנייה להשוויץ בטעמי הקיץ המתוקים שלה.
אין לי מתכון אחד יחיד לסלט עגבניות, כי יש כל כך הרבה וורסיות אפשריות - עם עשבי תיבול שונים, עם בצל, עם חומץ או לימון... 
לכן היום, במקום מתכון, תקבלו נוסחה שאפשר לשחק איתה בהתאם למה שיש בבית.

נוסחה לסלט עגבניות
כמות: סלט קטן שיספיק ל-1-2 סועדים. אתם מוזמנים כמובן להכפיל כמויות. 
עלות: פחות מ-1 ש"ח, תוספות יקרות יותר כמו גבינה ואגוזים יעלו את המחיר קצת כמובן

הנוסחה:
על כל עגבנייה אחת גדולה, או 2 עגבניות קטנות-בינוניות הוסיפו לסלט:

• 1/2 כפית שמן זית
• 1/8 כפית מלח (או לפי הטעם)

אפשר להפסיק פה אם אתם מינימליסטים - רק חותכים את העגבניות לקוביות, ומוסיפים שמן זית ומלח. 
אם אתם רוצים טעמים קצת יותר מורכבים, בחרו לכם כמה תוספות. אפשר לבחור אחד, או שניים או את כולם:

• מעט עשבי תיבול קצוצים: בזיליקום ו/או פטרוזיליה ו/או כוסברה ו/או בצל ירוק ו/או שמיר...
• משהו חרפרף: שן שום קצוצה ו/או רבע בצל קצוץ (לבן או סגול) ו/או גבעול בצל ירוק קצוץ ו/או מעט פלפל חריף קצוץ
• משהו חמצמץ: 1/2 כפית מיץ לימון סחוט או חומץ בלסמי או כל חומץ שאוהבים
• משהו עשיר: מעט גבינה מלוחה מפוררת ו/או אגוזי מלך קלויים ו/או קוביות אבוקדו טרי...

אוכלים את הסלט עם לחם, או טוסט, או כתוספת לפסטה, או... או...

הוורסיות האהובות עלי 
עגבניות עם פטרוזיליה ומיץ לימון (חמצמץ, מרענן ונקי)
עגבניות עם בזיליקום, בלסמי, ומעט גבינת פטה מפוררת (קלאסי)
עגבניות עם כוסברה, בצל סגול, שום ופלפל חריף (סלסה טרייה ופשוטה)
עגבניות עם לימון ואבוקדו (עם לחם מדובר בארוחה שלמה)

איך אתם אוהבים את סלט העגבניות שלכם?

מסתבר שז'ורז'ט היא לא רק עוגה, היא גם סטייליסטית אוכל מולדת. בשבוע שעברה היא ביקשה להצטרף אלי לראות איך עובד סשן צילומים, ואני הסכמתי בכיף. אחרי צילום אחד או שניים גיליתי שהיא פשוט רואה דברים שאני לא. היא בחרה מפות ומפיות, סידרה סכו"ם, עיצבה צלחות ואני פשוט מצאתי את עצמי עומדת שם וממלמלת "איך לא ראיתי את זה...?"
אז תודה לך ז'ורז'ט, כולי תקווה שתרשי לי להמשיך ולנצל את כישורייך.

נ.ב.- האיש התלונן שאם אני אומרת נוסחה, אז צריך שיהיה נוסחה אמיתית. לכן, קבלו (ברוב אדיבותו) נוסחה לסלט עגבניות בגרסת מדעי הטבע:

שימו לב לווקטור התיבול

קדירת בשר למתחילים

עדיין חולה. כמעט שבוע. היום גיליתי שזה דלקת ריאות. כיף. לפחות השמש יצאה היום. הכביסה מיום חמישי סוף סוף התייבשה כמו שצריך.
אני אוהבת חורף. אני רק קצת מתקשה להרגיש את זה כרגע. אני עסוקה בלהרגיש את הגרון שלי יבש ומגרד ואת גלי החום והקור של השפעת הדלקת הארורה הזו. למי מכם שמרגיש כמוני, או שסתם צריך משהו מהביל ומשביע כדי לחמם את הלב ולהבריח את הוירוסים, החידקים ושאר המזיקים הפוטנציאלים, זה הפוסט בשבילכם. 


היום, מתכון פשוט מאוד לקדירת בשר עם ירקות וגריסים. אם אף פעם לא בישלתם בשר, המתכון הזה הוא מקום טוב להתחיל בו. הוא לא דורש טכניקות מסובכות, והוא מאוד סלחני בכל הנוגע לזמנים ולשינויים במרכיבים.
אני עושה פה שימוש בשריר הזרוע - בשר מספר 8, המצריך בישול ארוך בנוזלים (לכן הרבה משתמשים בו לחמין). הנתח הזה הוא נתח פחות "נחשב", למעשה הוא מהזולים שיש, אבל אל דאגה, הבישול האיטי מרכך אותו ומוציא ממנו טעם בשרי ועשיר. לא חייבים להשתמש בבשר מס' 8, אפשר להשתמש בכל נתח המתאים לבישול ארוך בנוזלים: מספר 2 (צלעות), מספר 3 (חזה), מספר 10 (צוואר), וכדומה.
אני מצוותת פה את הבשר עם שלל ירקות חורף - תפוח אדמה, בטטה, גזר, לפת, וסלרי. לבדם הם ירקות צנועים למדי, אבל ביחד, בבישול ארוך יחד עם הבשר, מתקבל נזיד עשיר בטעם ובויטמינים.
הכמויות פה במתכון מאוד נזילות. אפשר יותר ירקות אם יש לכם עוד מקום בסיר. אפשר להגדיל או להקטין את נתח הבשר. אפשר להוסיף או להחסיר ירקות מהרשימה לפי העדפותיכם ולפי מה שיש במקרר. כל עוד הכל מתבשל מספיק זמן ויש לכם מספיק מים בסיר, די מובטח שיצא לכם משהו טעים.
עוד נקודה אחרונה לגבי סגירת הבשר. מתכונים שכתובים כמו שצריך יגידו לכם קודם לטגן את הנתח כמה דקות מכל צד - מה שנקרא "לסגור" את הנתח, אז להוציא אותו לצלחת, לטגן את הבצל, ואז להוסיף חזרה את הבשר עם הנוזלים. לפעמים אני עושה את זה, אבל כשאין לי כוח, אני מטגנת את הבצל שלוש ארבע דקות, אז מזיזה אותו לצידי הסיר, מוסיפה את הבשר באמצע, וככה אני מטגנת את הבשר ואת הבצל בו זמנית. זו לא הסגירה הכי טובה, אבל נו, אף אחד לא באמת ישים לב. כשבאמת אין לי כוח אני מוותרת על סגירת הבשר לגמרי, ורק מטגנת את הבצל ואז מוסיפה את הנוזלים והבשר, בלי לסגור אותו בכלל. בגלל שמדובר בקדירה בבישול ארוך זה לא כזה מורגש. אתם מוזמנים לבחור את רמת ההשקעה או העצלנות שמתאימה לכם. 
בתיאבון ולבריאות!


קדירת בשר, ירקות וגריסים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-40 ש"ח
כמות: כ-10 מנות


מרכיבים:
3 כפות שמן
2 בצלים פרוסים
1 ק"ג בשר מס' 8 (שריר הזרוע), או נתח אחר המתאים לבישול ארוך כמו מספר 2, 3, או 10
מים לכיסוי
1 כפית מלח
1/8 כפית פלפל אנגלי
1/4 כפית פלפל שחור גרוס
3 שיני שום קצוצות גס
1 עלה דפנה
3 גבעולי סלרי
2 גזרים
2 תפוחי אדמה
1 בטטה
1 לפת 
3/4 כוס גריסי פנינה 
1 כף קורנפלור (אופציונלי)


הוראות הכנה:
מחממים את השמן בסיר גדול על חום בינוני ומטגנים את הבצל כמה דקות עד שהוא מתרכך ומתחיל להזהיב. 
מוסיפים את הבשר (אפשר לסגור אותו לפני כן, אבל לא חובה, ראו הערה לעיל), ומים כדי שהבשר יהיה מכוסה עד 3/4 גובהו בנוזלים. מוסיפים את המלח, הפלפל האנגלי, הפלפל השחור, השום ועלה הדפנה, מכסים, ומביאים לרתיחה. מורידים את החום לנמוך ומבשלים מכוסה שעה וחצי. לפחות פעם אחת במהלך הבישול הפכו את נתח הבשר, כדי שכולו יתבשל בתוך המים, לפחות חלק מהזמן.
בזמן שהבשר מתבשל מכינים את הירקות: קולפים את הגזר, תפוחי האדמה, הבטטה והלפת, מפרידים את העלים מגבעולי הסלרי, וחותכים את כל הירקות לקוביות גדולות. את עלי הסלרי קוצצים גס ושומרים בנפרד.
לאחר שהבשר התבשל שעה וחצי, מוסיפים את כל הירקות לסיר, מפזרים מעל את עלי הסלרי הקצוצים, ומבשלים עוד חצי שעה.
מוסיפים לסיר את הגריסים. השתדלו "להטביע" את הגריסים ברוטב, שהם לא סתם ישבו על איזה חתיכת ירק ולא יהיו במגע עם המים. מבשלים עוד שעה לפחות, עד שמזלג נכנס לבשר בקלות.
אם אתם רוצים להסמיך עוד את הרוטב אפשר לעבות אותו עם קורנפלור בסוף: שמים את הקורנפלור בקערה, ומערבבים פנימה בהדרגה כמה כפות מהרוטב. מטפטפים את תערובת הקורנפלור חזרה לסיר תוך כדי ערבוב (קצת קשה כשיש גושי בשר וירקות אבל השתדלו), נותנים לתבשיל לרתוח עוד דקה, ומכבים את האש.


כשהתבשיל התקרר מעט, מחלצים את גוש הבשר מהסיר, חותכים אותו לפרוסות או לחתיכות, ומחזירים את החתיכות לרוטב. באותו הזדמנות נסו גם לדוג החוצה ולזרוק את עלה הדפנה.


מגישים חם עם אורז או פרוסות של חלה שיספגו את הרוטב העשיר.

לא יכלתי להתאפק מלהוסיף לתמונה את החלה הדוגמנית ש-ל' וא' הביאו לנו לשבת
היה טעים :)

לכל תשעה באב יש מוצאי תשעה באב

בטח שמתם לב שלא הבאתי פה הרבה מתכונים למנות עיקריות בשריות. יש לי המון עוגיות, סלטים, ותוספות, יש פה מאפים ורטבים למיניהם, אבל ספרתי רק שש מנות בשריות בכל הבלוג. בואו נגיד שזה לא בדיוק מייצג את הרגלי האכילה שלנו. במיוחד את של אישי, שקורא לימים שלפני תשעה באב - בהם נוהגים שלא לאכול מאכלי בשר כאות אבל - צום תשעת הימים. למחסור הזה במתכונים בשריים יש כמה סיבות. קודם כל, הנסיון שלי בהכנת ה"מסביב" הוא הרבה יותר משמעותי. אני עוזרת במטבח מאז שאני זוכרת את עצמי (בגיל 16 אבא שלי כבר הרשה לי להפריד ביצים לבד!), אבל לרוב מה שהכנתי היה קינוח או תוספת. אמא ואבא היו אלה שדאגו למנה העיקרית בבית.

היום אני כבר ילדה גדולה ואני יודעת לבשל עיקריות (ואני אפילו לא אומרת איכס כשאני נוגעת בבשר נא. חוץ מכשאני מפרקת עוף שלם. טוב למעשה, אישי הוא זה שמפרק את העופות השלמים. ואני עדיין אומרת על זה איכס (איכס!!). אך בהחלט ניתן להגיד שהשתפרתי), אבל כשפתחתי את הבלוג לא היו לי יותר מדי מתכונים לעיקריות בעלות נמוכה. מה יותר קל ונפלא מלבשל צלי עם קצת יין וירקות על אש קטנה במשך כמה שעות? או לתבל קלות כמה חתיכות אסאדו, לעטוף אותם בנייר כסף ולשגר אותם לצלייה איטית בתנור בחום נמוך במשך הלילה? חצי שעה לפה, חצי שעה לשם, זה לא ממש משנה. כל עוד לא תתפוצץ לכם המלחייה על התבשיל בזמן שאתם ממליחים אותו, באמת קשה לפספס.

בשר זול מאוד. קראו פה לטיפים שימושיים
בנושא כמו איך לוודא שהגווייה טרייה
ואיך להימנע מהידבקות בכלבת.
בתיאבון!

אבל עם עוף, בעיקר חלקים זולים יותר כמו חזה עוף או עוף טחון, צריך להיות קצת יותר זהירים. צריך לוודא שלא מייבשים אותם, הטעם שלהם קצת פחות עשיר ודומיננטי אז צריך לחשוב קצת יותר על התיבול... אני לא אומרת שכל נתחי הבשר היקרים הם פשוטים להכנה וכל הנתחים הזולים דורשים מיומנות של מאסטר שף במשימת הדחה, אבל לקח לי קצת זמן עד שאספתי כמה מתכוני עיקריות זולים שאני באמת עומדת מאחוריהם ומרגישה שהם מוכנים לבלוג.

איזה בשר זול יש בכלל?

קורקבנים - יש להם טעם מאוד אופייני, אבל למי שאוהב, מדובר באופציה מצויינת וזולה מאוד, לרוב הם עולים פחות מ-10 ש"ח לקילו. אני ניסיתי כמה מתכונים ולא מתתי על זה. אבל אם אתם יודעים שאתם אוהבים ו/או פתוחים לטעמים חדשים, כדאי לנסות. אולי תגלו תוספת חדשה וחסכונית לתפריט שלכם.

כנפיים - לגבי כנפיים יש לי רגשות מעורבים. מצד אחד, הם זולים, ונעים בסביבות ה-7-12 לקילו. מצד שני, יש בהם הרבה עור ועצמות, לא יותר מדי בשר, ויש כאלה שלא באמת ישבעו רק מכנפיים. אני קונה אותם בעיקר למרק, שם עור ועצמות זה דבר טוב שנותן טעם, לפעמים אני מגישה אותם בתור מתאבן, וכמובן שהם הולכים אחלה במנגלים, בעיקר כשכבר לא באמת רעבים אבל עדיין רוצים לנשנש משהו.

עוף שלם - תמו הימים של מלחמת העופות, בהם היה אפשר לקנות קילו עוף בשקל. כיום עוף שלם עולה לפחות 10 ש"ח לקילו אצלנו בסופר, וגם זה לעיתים נדירות במבצע שופרא דשופרא. האם יותר שווה לקנות עוף שלם ולפרק מאשר לקנות את כל החלקים בנפרד? תלוי במחירים מן הסתם. כשקונים עוף שלם משלמים גם על הרבה עור ועצמות שלא ממש אוכלים. אפילו אם מנצלים אותם ושמים אותם במרק, עדיין שילמנו עליהם יותר ממה שהם שווים לכאורה. מתישהו (כשאגנוב משקל מטבח מההורים שלי) אעשה ניסוי של קנייה ופירוק עוף שלם וחישוב כמה הייתי משלמת לו הייתי קונה את החלקים בנפרד.


חזה עוף - כנראה נתח העוף/בשר שאנחנו קונים הכי הרבה בבית. יש עליו מבצעים של 20 ש"ח לקילו לעיתים קרובות, והוא כמעט 100% אכיל, כלומר, לא משלמים על סחוסים, עצמות וכו' שלא נאכלים. מדובר בנתח ורסטילי מאוד (סליחה, רב שימושי ;) ואין סוף למאכלים שאפשר להכין איתו - שניצלים למיניהם, מוקפץ בכל מיני סגנונות, גלילות, תבשילים, פסטרמות... רק צריך להיזהר לא לייבש אותו על ידי בישול יתר.


עוף טחון - עוד להיט אצלנו. לרוב אפשר להשיג אצלנו עוף טחון ב20-24 ש"ח לקילו. גם אם אתם לא רואים עוף טחון בויטרינה של הקצבייה, שאלו אותם אם הם מוכנים לטחון לכם וכמה זה יעלה. אתם עשויים להיות מופתעים לטובה. אנחנו מכינים הרבה מתכוני בשר טחון עם עוף טחון - מוסקה, פאי רועים וקציצות כמובן. אם אתם אוהבים את הרעיון אבל רוצים לגוון, חפשו גם הודו טחון. בקצבייה שהייתה ליד הבית שלנו היו מוכרים עוף טחון והודו טחון ב-20 ש"ח לקילו. אנחנו עדיין מבכים את סגירתה. 


אם כך, למתכון של היום - קציצות עוף אפויות עם עגבניות צלויות.
אצלי בבית לא אהבו לטגן, וכך גדלתי בלי לדעת טעמה של קציצה מטוגנת מהי. זה היה נראה לי כמו סתם סינג'ור משמין שלא הוסיף יותר מדי לקציצה. הוי כמה טעיתי! לאט לאט אני לומדת לא לפסול אוטומטית מתכונים שדורשים טיגון פרטני, אבל פה האפייה דווקא מתאימה. מתחילים בלצלות כמות נכבדת של עגבניות קיץ בשלות ויפות עם מעט תבלינים, שימוש יעיל בזמן שבו תערובת הקציצות צריכה לנוח. לאחר כ-40 דקות מתקבל מעין רוטב עגבניות מתוק ומרוכז, אליו מוסיפים את הקציצות, ומחזירים לתנור לעוד 30 דקות בערך. זהו. גם הכל בסיר אחד (בעצם הכל בתבנית אחת), גם מנצל בצורה מאוד יפה את ירקות הקיץ היפים שיש לנו עכשיו, וגם בריא עד דיאטטי. אבל זה באמת היה בטעות, מבטיחה לכם! רגע, זה גם ללא גלוטן. פשיי.
שדרוגים אפשריים למתכון - תוספת של עשבי תיבול טריים קצוצים כמו בזיליקום או טימין (מערבבים אותם לתוך העגבניות הצלויות לפני שמוסיפים את הקציצות), ואפשר גם להוסיף לעגבניות כמה כפות יין אדום לפני הצלייה.


קציצות עוף אפויות עם עגבניות צלויות
מאת: בישול בזול
עלות: כ-24 ש"ח
כמות: כ-24 קציצות


מרכיבים

2 קישואים קטנים-בינוניים

1 בצל קטן

כ-800 גרם עוף טחון 

כמה סיבובים של פלפל שחור גרוס

1 ק"ג עגבניות בשלות, קצוצות גס
4 שיני שום פרוסות או קצוצות
2 כפות שמן זית
1/4 כפית בזיליקום (יבש, כך גם האחרים. כמובן שאם יש לכם טרי זה אחלה)
1/4 כפית אורגנו
1/4 כפית טימין
1/4 כפית מלח
כמה סיבובים של פלפל שחור גרוס


הוראות הכנה
מגררים בפומפייה את הקישואים והבצל וסוחטים. שומרים בצד את הנוזלים שסחטנו כדי להוסיף לתערובת העגבניות, חבל לזרוק. מערבבים את הירקות המגוררים עם העוף והפלפל ומעבירים את תערובת הקציצות למקרר למנוחה (אני מודה ומתוודה, אף פעם לא חשתי בהבדל בין אם נותנים לקציצות לנוח או לא, אבל זה מה שמקובל, ובכל מקרה צריך לתת לעגבניות זמן צלייה).
מערבבים בתבנית גדולה את העגבניות, השום, השמן זית, עשבי התיבול ומיצי הירקות המגוררים, אם הייתם ילדים טובים ושמרתם אותם כמו שאמרתי. אופים בתנור בחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-40 דקות עד שהמיצים מצטמצמים והעגבניות צלויות אבל לא חרוכות. כדאי לערבב את העגבניות לפחות פעם אחת במהלך הצלייה.
מגלגלים את תערובת הקציצות ששמרנו לכדורים (או כל צורת קציצה אהובה עליכם בעצם), ומוסיפים אותם לתבנית עם העגבניות. מחזירים לתנור לעוד כ-30 דקות, עד שהקציצות מלבינות ומזהיבות מעט.

מרק קרם ברוקולי סודי

קשה לי לתאר בכותרת את המרק הזה. מצד אחד, הוא קרמי וטעים ויפה. מצד שני, ההקרמה נעשית בעזרת מרכיב סודי (ששש!!) כך שהמרק לא מכיל מוצרי חלב - הוא טבעוני, פרווה למהדרין, ובריא מאוד. ניתן להגיש אותו לרגישים ללקטוז, לשומרי כשרות בארוחה בשרית או חלבית, לטבעונים, לדיאטטים, וכמובן, סתם לאנשים רגילים. מצד שלישי, רוב האנשים לא בדיוק מתחילים להזיל ריר למשמע התיאורים "פרווה" או "טבעוני" בכותרות של מתכונים ופוסטים. מכיוון שלא רציתי להבריח קוראים פוטנציאלים, החלטתי להשתמש בטריק הידוע והמסריח קמעה - לשים את המילה "סודי" בכותרת. זה תמיד עובד. תודו - אם הייתי מעלה פוסט בשם "מתכון מפתיע לקרח" או "קורנפלקס עם חלב, המתכון הסודי" לא הייתם קוראים? אני הייתי קוראת. בכל מקרה, אם תחושו אכזבה בסוף הפוסט תוכלו לפנות אלי ולקבל את כספכם בחזרה.

הופתעתי לגלות לאחרונה שלברוקולי יש עונה. אני בבורותי חשבתי שלפעמים אפשר להשיג, לפעמים לא, וזה תמיד יקר. אבל בשבועות האחרונים, לשמחתי כי רבה, ראיתי גם בשוק וגם ברמי לוי ברוקולי ב-6 שקל לקילו. זה נפלא! זה מרגש! ברוקולי הוא ירק כל כך יפה ובריא וטעים. הפרחים שלו נראים כמו עצים קטנים עם עלווה מוריקה ופסטורלית. הוא גם טעים מאוד, עם טעם רענן אבל לא חריף או עשבי מדי, שלא לדבר על ערכיו התזונתיים מרקיעי השחקים. בקיצור, אני לא צריכה להסביר לכם שיש מליון סיבות טובות לאכול ברוקולי. 


החלטתי לחגוג את הגילוי המרגש שלי במרק שהתכוונתי להכין כבר מלא זמן. אתם בטח כבר מתפוצצים מסקרנות בגלל הסוד שהבטחתי, אז הבה ואקל עליכם. הסוד פה הוא שמשתמשים בשיבולת שועל כדי להסמיך את המרק. נשמע מוזר, אבל זה עובד. לא אשלה אתכם, אין פה את הטעם החלבי שנותנים חלב או שמנת, אבל המרק יוצא סמיך וקרמי ולא מימי ורדוד כמו שמרקי ירקות לפעמים יוצאים. המרק הזה רענן, קליל, אבל לא דליל או חסר טעם, וכאמור, פרווה, טבעוני, דיאטטי וכו'. אם נמאס לכם קצת מקדירות חורף מהבילות (טעים טעים, אבל לא תמיד יש זמן לישון אחר כך שעתיים), זה המרק בשבילכם.


מרק קרם ברוקולי פרווה/טבעוני
מבוסס על: מתכון מתוך הספר האהוב The Moosewood Restaurant Daily Special 
עלות: כ-10 שקלים (תלוי במחיר הברוקולי. ותבדקו מה המחיר! לרוב הוא סביבות ה-17 שקל לקילו, ואז המרק קצת פחות זול...)
כמות: 5-6 מנות


מרכיבים:
1 כף שמן
1 בצל גדול
2 ענפי סלרי ללא עלים
2 שיני שום
1/2 כפית מלח
2 ראשי ברוקולי בינוניים או 1 גדול
1/2+4 כוסות ציר ירקות או מים
1/3 כוס שיבולת שועל מהיר הכנה (אם יש לכם רק שיבולת שועל שלא מהיר הכנה השתמשו בקצת פחות מחצי כוס ורסקו אותו בבלנדר במשך 15 שניות)
1 כף שמיר טרי קצוץ (לא היה לי שמיר טרי, במתכון טוענים שאפשר מיובש, אני העדפתי להשתמש בבזיליקום טרי)
1 כף מיץ לימון (אני השתמשתי ב-3 כפות בערך)
1/2 כפית פלפל שחור טחון (אני השתמשתי בכמה סיבובים הגונים ממגרסת הפלפל)


הוראות הכנה:
קוצצים גס את הבצל, הסלרי והשום. מניחים בסיר יחד עם השמן והמלח ומבשלים מכוסה על חום בינוני במשך כעשר דקות.
בינתיים שוטפים את הברוקולי, וקוצצים אותו. שומרים בצד בערך 2 כוסות של פרחים קטנים.
כשהירקות בסיר מתרככים, מוסיפים את הברוקולי, למעט הפרחים ששמורים בצד, ו-4 כוסות ציר או מים. מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים 5 דקות.
מוסיפים לסיר את שיבולת השועל, ומערבבים. מבשלים כעשר דקות נוספות, עד שהמרק מסמיך והירקות רכים,  ומכבים את האש.
מוסיפים לסיר את השמיר, מיץ הלימון והפלפל השחור, וטוחנים בבלנדר מוט (או מעבירים לבלנדר וטוחנים בנאגלות).
בסיר קטן נפרד, מביאים לרתיחה את 1/2 הכוס הנוספת של המים או הציר, מוסיפים את הפרחים ששמרנו בצד ומאדים 2-3 דקות עד שהם ירוקים מאוד ורכים-פריכים.
מערבבים את הפרחים ומי האידוי לתוך המרק הטחון (אפשר לשמור חלק מהפרחים להגשה אם רוצים).
מגישים מעוטר פרוסות לימון דקות, שמיר או עירית קצוצים, ושבבי פרמז'ן, אם הסועדים מאפשרים זאת.