סקירת ספר "בישול טבעוני ישראלי"

טבעונים, הורי וילדי טבעונים, אחי, דודי, שכני, חברי טבעונים וחובבי ומאכילי טבעונים באשר הם:

ברצוני לספר לכם על ספר חדש שיצא לאחרונה: "בישול טבעוני ישראלי" של גלי לופו אלטרץ.

את הספר קיבלתי מההוצאה לאור, שחציה הוא חבר קרוב ופסיקופת לעת מצוא של הבלוג (הוא הסיבה שאתם רואים פה הרבה פחות "מגוכך" ו"עשבי טיבול" בזמן האחרון).

הספר מאורגן בצורה נוחה ושימושית. לא עוד חלוקה נדושה לראשונות, עיקריות, תוספות וכו' (מי בימינו מכין מנות ראשונות?), אלא חלוקה לקטגוריות שרלוונטיות דווקא לבישול טבעוני. יש פרק של קציצות ופשטידות, פרק "על האש", פרק חלבונים, פרק מאפים... חביב ויעיל.

המתכונים עצמם מעניינים ומגוונים, עם טווח רחב של סגנונות וטכניקות. זכור לי לשמצה ספר מרקים שלא אזכיר את שמו, שחצי מהמתכונים בו הם פשוט אותו מרק ירקות מוקרם, כל פעם עם ירק שונה ופרופורציות טיפה שונות של המרכיבים. פה זה לא ככה. כל המתכונים ממש שונים אחד מהשני, והרבה מהם מכילים רעיונות לווריאציות שונות. בשלנים מנוסים יותר שרואים מתכונים כהשראה ונקודת קפיצה לגיוונים אישיים, יעריכו זאת במיוחד.

לדתיים וחובביהם, הספר מהווה מקור טוב למתכוני פרווה. אצלנו רוב ארוחות השבת בשריות, אבל יש לנו גם הרבה צמחונים שבאים להתארח, כך שאני תמיד בחיפוש אחר מתכוני פרווה מוצלחים שגם הקרניבורים ישמחו לאכול. הכי באסה להגיש (ולהכין!) לצמחוני/טבעוני איזו מנה קטנה ומוזרה רק בשבילו.

רוצים עוד סיבות לרכוש את הספר? הוא נכתב על ידי בשלנית ומתכונאית מנוסה, שמתעסקת כל החיים שלה באוכל. לא סלב שגילה את הטרנד הקולינרי דה ז'ור והוציא בוק שלו במטבח מרופד בתמונות פורנוגרפיות של חצילים עם כמה מתכונים בין לבין, שאף אחד לא בדק את אמינותם. הספר יצא לאור בהוצאה קטנה ועצמאית והפרוייקט מומן בהדסטארט על ידי אנשים שאכפת להם.
תומכי ההד סטארט לא רק תמכו כלכלית, אלא גם ניסו את המתכונים בעצמם בטרם יציאת הספר. מעל 100 איש התנדבו כנסיינים, כל מתכון בספר נשלח ל- 1-2 מתנדבים לפחות, ונערך מחדש לאחר הפידבקים. כך אתם יודעים שהמתכונים האלה עובדים גם לאנשים רגילים מהרחוב ולא רק לשפים מדופלמים.

כיף לתמוך ביצירה קולינרית מקורית ומושקעת, חפה מקיטש פופוליסטי ותוכן שיווקי.

דבר אחד שכדאי לשים לב אליו - הרבה מהגבינות הטבעוניות, החלב הצמחי וההקרמות הם על בסיס שקדים, קשיו ואגוזים אחרים. אם אתם אלרגיים לאגוזים, תצטרכו לאלתר ולעשות החלפות בחלק מהמתכונים.

בעמוד הספר באתר ההוצאה תוכלו למצוא כמה טעימות מהספר וגם לקנות אותו. הספר נמכר גם בחנויות הספרים.

אז יאללה, מתכון לדוגמה?

שפני הנסיון (בכפייה, אבל הם לא התלוננו) אהבו במיוחד את הסלט התאילנדי. הוא מרענן ומלא טעמים, מרקמים וצבעים מעניינים. מאז הוא כבר זכה לשידור חוזר, ואני מתכננת להכין אותו שוב לראש השנה, כי יש בו המון מסימני החג: גזר ("קרע רוע גזר דיננו"), כרוב ("קרב משיח צדקנו"), סלק ("שיסתלקו אויבנו") וסילאן ("שיתמו אויבנו"). אפשר בקלות להפוך את יתר המרכיבים לסימנים גם כן: חסה ("חוס ורחם עלינו"), בוטנים ("שיבעטו לאויבינו בבטן"), נענע ("שאויבנו יחפשו מי ינענע אותם").

אל תיבהלו מרשימת המרכיבים הארוכה. זה מה שיוצר את הטעם המורכב. בסה"כ צריך רק לחתוך ולערבב.

סלט בהשראה תאילנדית

מתוך: "בישול טבעוני ישראלי" של גלי לופו אלטרץ

עלות: כ-7 ש"ח

כמות: 2 מנות כארוחה שלמה, 4-6 מנות כתוספת

מרכיבים

לרוטב:

פרוסת זנגביל טרי בעובי 1/2 ס"מ

2 כפות שמן חסר טעם (קנולה, סויה, תירס וכד')

2 כפות רוטב סויה

1 כפית חומץ בן יין / תפוחים

1 כף מיץ לימון

1 כפית סילאן

1 שן שום

1/2 כפית שמן שומשום

לסלט:

6-7 עלי חסה פריכים (רצוי אייסברג)

1/6 כרוב

1 גזר

1 סלק חי

2 כפות עלי כוסברה

5 עלי נענע טרייה

1/2 כוס פולי סויה קלופים (אדממה), מופשרים

1/4 כוס קשיו / בוטנים קלויים

הוראות הכנה

טוחנים בבלנדר את מצרכי הרוטב. טועמים ומתקנים תיבול: עוד לימון לחמיצות, סילאן למתיקות, סויה למליחות.

קוצצים את החסה והכרוב בסכין. קולפים את הגזר והסלק וחותכים לג'וליינים (רצועות דקות וארוכות) או מגררים בפומפייה. קוצצים גס את הכוסברה והנענע. מערבבים עם שאר מרכיבי הסלט ועם הרוטב.

טיפים:

ניתן למצוא ברשתות השיווק אדממה קפואה קלופה מתרמיליה.

אפשר להשתמש בקשיו קלוי קנוי, אבל הכי טעים להשתמש בקשיו קלוי בפפריקה מעושנת: מערבבים את הקשיו עם 2 כפות מים, 1/3 כפית מלח, 1/2 כפית פפריקה מעושנת וקורט שבבי צ'ילי, וקולים בתנור בתבנית מרופדת בנייר אפייה ב־190 מעלות כ־10 דקות, עד להשחמה קלה.

קיץ מתוק - חזה עוף במנגו

שלום לכם! אני צריכה להודות שאני קצת מתרגשת מחודש אוגוסט הנוכחי. זו הפעם הראשונה שיש לי מספיק ימי חופש כדי שאוכל אשכרה להיות עם הילדה שלי בחופשת הקיץ ולא רק לנסות למתוח את היום וחצי חופש שנותרו לי על פני 3 שבועות, עם פלסטרים של סבא-סבתא-דודה-אבא שמפסיד לימודים ומשלים בלילות.

הפעם יש לי זמן להיות איתה ברוגע, וזה ממש לא דבר של מה בכך. מספר ימי החופשה המינימלי במשק הוא 10, ו-7+ מהם הולכים על חגים במהלך השנה. אם אתם הורים עם 10 ימי חופש, ליבי אתכם. גם אני הייתי שם. אני זוכרת איך רווח לנו באוגוסט שעבר כשקמתי בבוקר מצוננת ומשתעלת. כך יכלתי להוציא אישור מחלה ולהישאר בבית עם הילדה, ויומיים לא היינו צריכים לשבור את הראש מה עושים איתה. 
כעת הילדה ישנה שנ"צ ויש לי עוד כ-45 דקות באמצע היום לצלם אוכל ולכתוב בבלוג! אני לא צריכה לעבוד מהבית בכל שנייה פנויה! זה חופש זה.

אמנם מקובל להתלונן על הילדים באוגוסט, אבל האמת היא שאנחנו מבלים בנעימים. יש לי כולה ילדה אחת, ויחסית לבת שנתיים היא די נעימה לבריות. כיף לבלות עם מישהי שמתלהבת מכל דבר. לראות רכבת זה מלהיב. לא צריך בכלל לנסוע בה. רק לחכות על הגשר שהיא תגיע כבר, ולצווח באושר כשהיא עוברת מתחת זו פעילות של חצי שעה. ראינו ליד הפארק איש מחברת החשמל שמתקן את חוטי החשמל וזה היה ממש מרתק. הבטנו באוטו זבל שאסף את כל הזבל ברחוב. הפרחנו בועות. ביקרנו בגני שעשועים ברחבי העיר בשעות הבוקר (איזה מזל שהיא קמה ב-6!) והערב. ראינו ציפורים, קטפנו תאנים, עלינו וירדנו במעליות ודרגנועים, וקפצנו על מזרן עם חברה. כיף שהיא נהנית מפעילויות לא גרנדיוזיות. כשיש זמן ולא ממהרים לשום מקום, אני יכולה פתאום להסתכל על העולם ולראות עד כמה הוא מעניין למישהי שחיה בו רק שנתיים וקצת. 

לא שהכול נופת צופים, כן? החיים שלי הם לא אלבום שופוני באינסטוש. יש גם ריבים עם הילדים בגינה, סרבנות שנ"צ, יללות על אמה המרשעת שלא מרשה לה לעזור בחיתוך הירקות עם סכין בגודל של הראש שלה, והרבה זיעה. אבל יש לנשמה קצת מקום להתרווח. רוצה לעמוד באמצע החניון ולהסתכל על משפחה רנדומלית שחוגרת את כל ילדיה לכיסאות הבטיחות? כל עוד אמא עומדת בצל אין בעיה. בשונה מהרגיל, אנחנו לא ממהרים לשום מקום. 

מאטרקציות פופולריות מדיי אני משתדלת להתרחק, ו"הפעלות לילדים" תמיד עשו לי בחילה. ידוע שאנחנו לא באמת נהנים בלי מוזיקה מחרישת אוזניים עם מסרים מיניים בספרדית. כשאני שומעת שאקירה מיד יש לי חשק להקפיץ כדור על מצנח. 
מה, לכם לא??

עכשיו המנגו בשיאו, ויש לי מתכון משגע שאני רוצה כבר המון זמן לתת לכם. קל, מתוק וגם בריא. רוצו להכין לפני שתיגמר העונה.

חזה עוף ומנגו בתנור

מאת: בישול בזול
עלות: כ- 18 ש"ח
כמות: 3-4 מנות

מרכיבים
3 עלי כרוב סגול
1 מנגו בשל
1 חזה עוף
פיסת ג'ינג'ר בגודל של גוּלה, קצוץ
1 כף רוטב סויה

הוראות הכנה
פורסים/קוצצים את עלי הכרוב, חותכים את המנגו, חותכים את העוף לפיסות בגודל של מוקפץ ומעבירים הכול לתבנית קטנה-בינונית. מוסיפים את הג'ינג'ר והסויה, מערבבים ומעבירים לתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות. אין צורך לכסות. אופים 15 דקות, מוציאים את התבנית ומערבבים. אם צריך, מחזירים לתנור לעוד 5-10 דקות, רק עד שהעוף כבר לא ורוד בפנים (אפשר למצוא את הפיסה שנראית הכי לא מבושלת, לחתוך לחצי ולבדוק).
מגישים חם או חמים, מעל אורז שיספוג את הרוטב המתוק.
אפשר בכיף להכפיל ולשלש את המתכון כדי להכין כמות גדולה יותר.

פודינג תפוזים קליל ושירים לאנשים משעממים

כל השירים ברדיו נורא דרמטיים. תשוקה בוערת ממבט ראשון, אהבה נכזבת שמדרדרת לדיכאון, דם ואש ותימרות עשן רגשיות. כל זה נורא מתאים לבני עשרה, שחיים על רכבת הרים רגשית:
או מיי גאד הוא הסתכל עלי!!! אני מלכת העולם!!! היא לא ענתה לי לטלפון! חיי אינם חיים!!

אבל מה איתי? תודה לאל אני חיה חיים טובים, חיים של שגרה עם עבודה ובית, ופיתולי חיי פחות קיצוניים כרגע. אני פותחת רדיו ו-90% מהשירים נשמעים לי כמו הגזמה פראית. יאללה חבר'ה, תרגעו קצת! או שאתם על גג העולם או שאתם קופצים מהגג?! בסוף אני שומעת את אדל שרה ביגון על איך שהיא מבעירה את הגשם, ותכלס אני מזדהה. אבל זאת רק מכיוון שהצתת משקעים היא אולי הדרך היחידה להימנע ממצור שלג בירושלים. 

בכל מקרה... אנחנו צריכים יותר שירים פרוזאיים ברדיו. כאלה שחוגגים את חיי היומיום האפרוריים והמשעממים של המבוגרים הנורמטיבים. בטח יש הרבה שירה ופרוזה מעניינת ומורכבת בנושא הזה, אבל אני מחפשת משהו יותר קליט ועממי. גלגל"צי.
מכיוון שאמא שלי תמיד לימדה אותי שבמקום שאין פזמונאים היה אתה יוסי גיספאן, החלטתי לייסד את ז'אנר שירי הפופ הפרוזאיים. הנה אחת מיצירותי, שמדברת על סיטואציה שכולם, במיוחד המשעממים שבינינו, יוכלו להזדהות איתה.

נשארתי ערה / ב. בזול

נשארתי ערה מול האינטרנט 
במקום לילך לישון
עושה את אותה הטעות הפטאלית 
יום אחרי יום
איך אסביר לעמיתי במשרד 
את השקיות בעיניים?
אומר שקראתי מאמר מרתק 
בהיסטוריית ימי הביניים

אך הפוזה הזו היא שקר
את זה כל אחד יודע
קראתי מבזקים ברוטר
וקטלוגים של איקאה
עשר עובדות מדהימות על חיות
שבחיים לא היית מנחש
וותמונות מסך של השלמות אוטומטיות
מביכות בסמס

הפייסבוק מאיר את פני כעת
באור נגוהות כחלחל
בשעות האלה לא מעלים כלום
אפילו לא סלפי אומלל
הייתי צריכה כבר לסגור את הלפטופ 
מה מחזיק אותי כאן?
היי יש פה לינק לפוסט מעולה 
על איך לחסוך בזמן!
<קליק>

יצירות מאלפות בפינטרסט
של אלפא-אמהות על ספיד
לפני ואחרי בתמונות פוטושופ
לרענן שוב את הפיד

יש לי אלף דברים לעשות מחר
עבודה וסידורים
אז למה אני בוויינט
קוראת ת'טוקבקים?

מה יעצור את הטירוף הזה 
ואותי יושיע?
מזל שהמטען בתיק
ונגמרה לי הבטריה.

--

אז מה, מתכון?
מה דעתכם על פודינג תפוזים מהיר כדי לחגוג את תפוזי החורף? עדיף לחגוג תפוזים מאשר חסימות כבישים ועצים נופלים. לוקח בערך 5 דקות להכין את הפודינג, והוא בריא יחסית לקינוח, אז אפשר להתפנק איתו כל החורף בלי רגשות אשם.

פודינג תפוזים קל

מאת: בישול בזול
עלות: כ-5 ש"ח
כמות: 3-4 מנות

מרכיבים
3 כפות קורנפלור
4 כפות סוכר (אם אתם רוצים מתיקות מעודנת השתמשו ב-3 כפות)
1 תפוז
כ-1 ו-1/2 כוסות חלב

הוראות הכנה
מורידים את הגרידה מהתפוז ושומרים בצד. סוחטים מהתפוז את המיץ, שמים בכוס מדידה, ומוסיפים חלב עד שמגיעים ל-2 כוסות נוזל סה"כ.
מערבבים בסיר קטן את הקורנפלור והסוכר. מוסיפים מעט מתערובת החלב והמיץ ומערבבים לקבלת משחה אחידה. ממשיכים כל פעם להוסיף קצת ולערבב עד שהכל מעורבב בסיר.
מבשלים את התערובת על אש בינונית תוך כדי ערבוב (אל תפסיקו לערבב, במיוחד לקראת הסוף) עד שהתערובת מסמיכה ומבעבעת.
מורידים מהאש, מערבבים פנימה את הגרידה ששמרנו, ומחלקים לקערות או כוסות הגשה.
מעבירים למקרר לצינון וייצוב, או אוכלים כשחם ומתחממים מבפנים.

מרק עוף בזול

עם בוא החורף מתחילים לצוץ מתכוני מרק העוף האולטימטיבי. הם מודיעים לך שעליך להשתמש רק בעוף צעיר שלם + 2 כרעי הודו /שורש פטרוזיליה אורגני בלאדי /מי מעיין שנשאבו בידי ילד רך בימים, אחרת זה פשוט לא זה. ויש גם את האובססיה עם מרק צח ושקוף למשעי. אני היחידה שלא מבינה למה אחידות מוחלטת בצבע ומרקם זו תכונה שצריכה לאפיין מרק? למה חתיכות קטנטנות של עוף וירק במרק זה דבר רע? 

כל עוד אתם לא מסתמכים
על זה לטעם...

במהלך השנים טעמתי הרבה מרקי עוף (ככה זה כשמתארחים אצל חברים ומשפחה להמוני סעודות שבת לאורך השנים), ואתם יודעים מה? הרוב המכריע היה טעים. די קשה להרוס מרק עוף. יש עוף? יש ירקות? כנראה שרע זה לא יהיה. 

אז מה יש לי לחדש למרק העוף שלכם, שהוא כבר בטח די מוצלח?
אני פה כדי לעזור לכם לקצץ בעלויות כמובן.

נתחיל עם העוף עצמו. תראו, ימי העוף בשקל חלפו עברו להם, ולמי שלא שם לב, מחירי העוף והבשר עלו משמעותית בשנים האחרונות. כשאני רואה מתכון שמבקש שתבשלו עוף שלם במרק כואב לי הלב. רוב האנשים לא מתים על הטעם של עוף "מכובס". אם אתם לא מתכוונים לאכול את העוף מהמרק, אתם זורקים 20-30 ש"ח לפח. יש אלטרנטיבות זולות בהרבה שנותנות טעם עשיר ונהדר. 

שקיות כנפיים להקפאה

האופציה הטובה ביותר בעיני, היא למצוא קצב שמוכר את ה"שאריות" הפחות פופולריות מעופות שהוא מפרק - גב, צוואר וכדומה.לפני שעברנו דירה היה לנו קרוב לבית קצב שמכר גבות עוף ב-3 ש"ח לקילו. מדי פעם הייתי קונה 3 קילו גבות עוף, מחלקת אותם לשקיות סנדוויץ' עם 4-5 גבות לשקית, ומאפסנת במקפיא. כך ביום שישי הייתי צריכה רק לשלוף שקית ולהעביר לסיר, ועלות העוף במרק יצאה פחות מ-2 ש"ח.
מאז כבר עברנו ואין לי זמן להגיע לקצב ההוא, על כן עברתי להשתמש בכנפיים. כל פעם שיש מבצע על הכנפיים אני קונה כמות גדולה ומחדשת את סטוק שקיות העוף למרק שבפריזר. 5 כנפיים לשקית מביאים אותי לעלות של כ-5 ש"ח לעוף לסיר מרק בינוני.
שורה תחתונה: רק חלקי עוף זולים למרק. שמרו את העופות השלמים והכרעיים (רחמנא ליצלן!) לעיקרית.

דבר שני: אפשר להתקמצן על הירקות. בעיני, מה שגורם למרק עוף להיות מוצלח זה מגוון של ירקות ונותני טעם. אבל לא חייבים להשתמש ברכיבים יקרים. שורש פטרוזיליה ושורש סלרי יכולים לעלות 6 ש"ח לשורש ויותר. כרישה גם נוטה להיות יקרה. אם יש לכם מגוון של ירקות אחרים, אף אחד לא באמת ישים לב אם תשמיטו את הכרישה ושורש הפטרוזיליה/סלרי.

אומרים לא לכרישות יקרות

קונים דלעת? אולי תנסו במקום דלורית? זה יותר זול ומחזיק ליותר זמן. אני משתמשת בדרך כלל בחצי דלורית במרק, ואת החצי השני שומרת שבוע במקרר למרק הבא. תחשבו גם על הכמויות. אין צורך לזרוק צרור שלם של פטרוזיליה ושמיר לתוך המרק, כשלרוב, העשבים עצמם בקושי נאכלים. חצי ואפילו רבע צרור יספיקו לתת טעם. את השאר אפשר להקפיא ולשמור לשבוע הבא.
גם סלרי יכול להספיק לכמה שבועות. אצלנו הוא חי טוב שבועיים שלושה במקרר. כשהוא על סף מוות, מנקים ומעבירים למקפיא. אחרי בישול של שעתיים פלוס אף אחד לא ישים לב שהסלרי עבר הקפאה.
שורה תחתונה: חבל לשים ירקות יקרים במרק עוף, וגם את כמויות עשבי התיבול אפשר לצמצם.

אז מה אני כן שמה במרק העוף? תראו:

מרק עוף

מאת: ביזול בזול

עלות: כ-14 ש"ח

כמות: סיר בינוני

מרכיבים
5 כנפיים
1 בצל
2 גזרים
1 תפו"א
1 בטטה
חצי דלורית מנוקה מגרעינים
2 קישואים
3 גבעולי סלרי עם או בלי עלים
אם יש: לפת
אם יש: רבע צרור שמיר ו/או פטרוזיליה
1-2 עלי דפנה
רבע כפית פלפל אנגלי
קורט פלפל שחור
1 כפית מלח, או לפי הטעם
מים לכיסוי

הוראות הכנה
קולפים את ירקות השורש, קוצצים את כל הירקות לחתיכות גדולות (חצאים או רבעים), ומניחים את כל המרכיבים בסיר בינוני-גדול. מביאים לרתיחה, מנמיכים לאש קטנה ומבשלים לפחות שעתיים, עדיף שלוש + שעות.

<התנצלותי על היעדר התמונה. התמונות הראשונות לא יצאו לי טוב ולא הספקתי לצלם שוב. מקווה להשלים בקרוב>

וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם

מאזיני רדיו סדרתיים, גם אתם שמתם לב לכמות יוצאת הדופן של פרסומות למסנני, מטהרי, וברי מים וסודה? כל פרסומת שניה כמעט. זה הזוי. אנתרופולוג עשוי היה להסיק שפקד אותנו אסון טבע שגרם להרס תשתיות ושאין יותר מים בברזים. הפרסומות האלה מתארות מחיר אטרקטיבי, פריסה ל-24 תשלומים, מבצע לזמן מוגבל וכולי. ולאחר הפרסומות למים, מגיעות הפרסומות להלוואות. נמאס לך לשלם עמלות על המינוס לבנק? קח הלוואה! כמדומני שהאנתרופולוג שלנו היה חושב שהאסון שפגע במקורות המים היה חמור ומתמשך כל כך, שהרבה מהאזרחים מתרוששים בנסיון לקנות מי שתייה.

העניין הזה חדש יחסית לא? כילדה כמעט ולא הכרתי אנשים שהשתמשו במסננים או קנו מים בבקבוקים. כולם פשוט שתו מי ברז. כך אפשר תמיד לשתות מים בשפע, ולא צריך להתייבש כל פעם שאין משקאות קלים או מים מינרלים בסביבה. נראה שכיום היכולת לשתות מי ברז איננה נחלת הכלל. הרבה אנשים לא רגילים ולא מחבבים את טעמם. אם חושבים על זה, אולי שתייה מהברז זה סוג חדש של כוח על. היי תראו אותי! אני מים וומן!

עוד מישהי עם כוח על בתחום המים

קיומה של תעשיית המים המינרלים והמסוננים מפליאה את מים וומן. אפילו מרתיחה אותה! (חח) שום אסון טבע לא פקד את מקורות המים שלנו ככל שידוע לי. ישנם גופים ממשלתיים שמוודאים שהמים שאנחנו מקבלים לברז נקיים וראויים לשתיה. הם מבצעים מעקב רציף אחר איכותו בכל רחבי הארץ, ומודיעים לנו כשיש תקלות. אני יודעת שיש מי שלא סומך לגמרי על גופים כאלה. לגיטימי. אבל למה אתם חושבים שיצרני הבקבוקים והברים למיניהם אמינים יותר?
למקרה שלא שמתם לב, הם חולבים ללקוחות שלהם את האמ-אמא. הם גובים יותר משעולה חשבון המים לכל הבית, ונותנים בתמורה חלק קטנטן מצריכת המים שלכם. האם להם יש גופי בקרה שמתריעים לציבור כשיש כשלים? האם ישנם מחקרים רחבי היקף שמוכיחים שהמים שלהם באמת בריאים יותר ממי ברז רגילים? אין שום המלצה על צריכת מים מסוננים מטעם משרד הבריאות. ישנה המלצה להרתיח מים לתינוקות, אבל בשביל ליטר ליום של מים מורתחים במשך כמה חודשים לא מוציאים אלפי שקלים על בר מים. בשביל זה יש קומקום.

שלא לדבר על זה שכל עניין הבריאות הולך פייפן ברגע שלא מחליפים מסננים בקביעות. אני לא יודעת איך זה עובד בבתים פרטיים של אנשים, אבל אצלנו במשרד היה בר מים, ולא נראה לי שהחליפו לו מסנן בכמעט 5 שנים שעבדתי שם. מי ברז בטוח היו בריאים יותר מהמים האלה.


אז מה אני מנסה להגיד לכם פה?

כוח העל שלכם שיחסוך לכם אלפי שקלים

תחשבו טוב טוב לפני שאתם משלמים אלפי שקלים על משהו שאתם מקבלים כמעט בחינם. חשבון מים תשלמו ממילא על האסלה והמקלחות.

אל תקבלו את טענות הבריאות של היצרנים והמשווקים בלי לבדוק אותם.

אל תעשו את זה כי כולם עושים את זה.

אל תעשו את זה כי החברים בפייסבוק אמרו שזה בריא.

ובבקשה. אל תעשו את זה כי זה נורא נוח שיש מים חמים וקרים בלחיצה. בשביל זה יש קומקום ומקרר. אם ברשותכם אלפי שקלים כדי לשלם על הזכות להימנע מהרתחת מים, אתם מוזמנים לעשות בו שימוש יעיל יותר ולהעבירו כתשורה לכותבת הבלוג, כהוקרה על פועלה היצירתי. אה וגם כל מי שקונה בר מים כי אין לו כוח לחכות שהמים ירתחו מאבד את הזכות להתלונן על יוקר המחיה בשנתיים הקרובות.

(מלכת חוקים שורפת חוקים סטופ שחור)

מים וומן אומרת - סננו את תשלומי המים המיותרים מהתקציב!

עם ראנט ארוך בא מתכון קצר. ממרח טעים שמכינים בצ'יק ואוכלים בצ'יק. קבלו רענון לחומוס/טחינה/חצילים הרגילים.

ממרח מהיר של עגבניות ושום

מבוסס על: מתכון שמסתובב ברשת בכל מיני גרסאות. זאת שלי.
עלות: כ-2 ש"ח
כמות: קערית של ממרח שתתאים לכמה מנגבים בארוחת שבת

מרכיבים
2 עגבניות קטנות-בינוניות, בשלות
2 שיני שום
1 כף שמן זית
1/4 כפית מלח, או לפי הטעם

הוראות הכנה
מוציאים את העוקץ מהעגבניות, מניחים במעבד מזון עם יתר המרכיבים וטוחנים לקבלת ממרח מימי מעט. זהו. אפשר לגוון עם עלי בזיליקום טריים,טיפה פלפל חריף, קצת בלסמי, או פשוט ליהנות מהפשטות.

סלט לוביה קל וטעים וראנט על מוספי צרכנות

מסתבר שראש השנה מתקרב. עליתי על זה הודות למוסף הצרכנות שצורף לעיתון, זה שלצד דיווח על הסופר הזול ביותר, סקר את מחירי מכוניות הפאר שפרצו לאחרונה לשוק. כי מי שאכפת לו אם העוף עולה 25 לקילו או 29 לקילו לגמרי מסוגל גם להוריד משכורת שנתית על רכב בעצת מוסף בעיתון. קחו את כתבת ההשוואה של מחירי הדבש, הוסיפו 3-4 אפסים, וקבלו את תעריף החופשות המומלצות לחגים. האיים המלדביים במחיר שווה לכל כיס! אני שנייה מסיימת פה את הקנייה ברשת הדיסקאונט ורצה לארוז. 

אח... מוספי צרכנות. הם מערבבים תוכן שבאמת רלוונטי להרבה מהאוכלוסיה, עם כתבות יומרניות על מוצרי צריכה שלחלוטין לא בהישג ידם של רוב הקוראים, בלי שום אינדיקציה שיש אולי הבדל. כמו שכולנו נהנים מארוחה חגיגית בראש השנה, כולנו גם מתפנקים עם מכונית חדשה מהניילונים בכל תשרי. מה לא?

ואל תתחילו איתי בכלל עם השוואות סלי קנייה לחג. אתם יודעים מה יש בסל הקניות הזול ביותר? מוצרים של מותגים לא מוכרים ומותגי הבית של הרשתות. שקדי מרק של מנה, שמן של טעמן, חמוצים של המותג וופלים של כוכב הבית. את המותגים הקטנים קשה להכניס לסל השוואתי, כי בכל סופר יש מותגים אחרים, לפעמים בגדלים שונים, ובאיכות שונה. מסובך וזה. לכן עושים כל שנה את אותו השטאנץ. משווים אוסם, עלית ושטראוס. הכי קל. ככה אפשר להתפנות מהר יותר לכתיבה על מכוניות שוות לכל כיס. מי שיוצא מהסופר עם סל קניות כמו שכתוב בעיתון לעולם לא יצא עם הסל הזול ביותר.

אוקי תנו לי שניה להתנער מהציניות והעצבים...

סבבה. אז בנימה אופטימית זו, הרשו לי לאחל לכם ולמשפחותיכם חג שמח ושנה טובה. שנה של שפע, של שמחה אמיתית בחלקנו, של בריאות, רוגע ושלווה.

ועכשיו לאוכל.

מי שמכין את הסימנים המסורתיים לארוחת החג מכיר את הלוביה, קטנייה חמודה בצבע בז' עם נקודה שחורה באמצע, הנקראת גם בשם הפואטי - שעועית שחורת עין. הרבה מתכונים מסורתיים הופכים אותה לתבשיל, אבל בשנה שעברה הכנתי ממנה דווקא סלט פשוט, שהתקבל באהדה. מבשלים את הלוביה, ומגישים אותה קרה עם לימון ועשבי תיבול. את הלוביה מוצאים במדף הקטניות בסופר, ליד החומוס, העדשים וכו', או קונים בתפזורת בשוק. אני חושבת שהשמיר מתאים מאוד לטעם הלוביה, אבל אתם מוזמנים כמובן להחליף בעשבי התיבול האהובים עליכם.

סלט לוביה ועשבי תיבול

מאת: בישול בזול

עלות: כ-6 ש"ח

כמות: קערה קטנה-בינונית של סלט (אם אתם מגישים המון סימנים לא צריך יותר מזה, גם בארוחה גדולה יחסית, כי הרוב יקחו רק 1-2 כפות סלט)

מרכיבים

1 כוס לוביה יבשה

3 כוסות מים

חופן עשבי תיבול קצוצים, אני השתמשתי בבצל ירוק אחד וחופן גבעולי שמיר

מיץ מחצי לימון

כפית שמן זית

מלח ופלפל שחור גרוס, לפי הטעם

הוראות הכנה

מניחים את הלוביה והמים בסיר, מביאים לרתיחה ומבשלים כ-45 דקות עד שהלוביה רכה. אם אתם רואים שגובה המים יורד מתחת לגובה הלוביה, הוסיפו עוד מים לסיר. מסננים עודפי מים, מעבירים את הלוביה לקערה ומקררים. כשהלוביה קרה מערבבים פנימה את יתר המרכיבים. מגישים קר או בטמפ' החדר.

חטיף תמרים קקאו וקוואקר

על פי קביעת הרוב בפייסבוק, הא לכם מתכון לחטיפי תמרים קקאו וקוואקר, מתוך הטור שלי שפורסם בהלל של חודש טבת.

בימים ארוכים בעבודה או בלימודים, לעיתים סנדוויץ' (או שלוש) פשוט לא מספיקים, ואחר הצהרים הבטן מתחילה לקרקר. בדיוק למקרים כאלה נועדו חטיפי האנרגיה, או חטיפי הבריאות ("יש על זה תמונה של בחורה שעושה ג'וגינג! זה בטח בריא!"). מדפי הסופר מלאים במגוון של חטיפים שקל לזרוק לתיק ולנשנש ברגעי רעב.
לצערנו, על נוחות משלמים. אריזה של 6, אולי 8 חטיפים תעלה לכם לפחות 13-14 ש"ח, בדרך כלל יותר. אם יש לכם שלושה ילדים שמקבלים חטיף לבית ספר כל יום, אתם תמצאו את עצמכם מוציאים בסביבות 150 שקל לחודש רק על חטיפי אנרגיה (!). ואם החישוב הזה לא מספיק מעצבן, שימו לב שהחטיפים האלה ממש קטנים, רובם נעים סביב ה-20 גרם לחטיף. אם חבילה של חטיפי אנרגיה במשקל 200 גרם עולה 15 ש"ח, אז מחירם של החטיפים הללו הוא 75 ש"ח לקילו. במחיר כזה אפשר כבר לקנות סטייקים.

אז מה עושים? מכינים לבד כמובן. יש אלפי מתכונים ברחבי הרשת לחטיפי אנרגיה מסוגים שונים ומשונים. בחודש האחרון החלטתי להתלבש על הנושא הזה ובפוסט הזה ובבא, אציג לכם שני מתכונים בסיסיים, תוצרי התנסויותי, שאיתם אפשר ליצור עוד המון גיוונים. שימו לב, המתכונים קלים ומהירים, ללא אפייה, וגם ללא קמח.
מומלץ להעביר את החטיפים המוכנים לשקיות אישיות או לעטוף בניילון נצמד, כדי שהם יהוו תחליף לחטיפי אנרגיה קנויים גם מבחינת נוחות. אפשר לשמור כמה ימים מחוץ למקרר, אם רוצים לשמור ליותר משבוע, עדיף לשמור במקרר או במקפיא.

החטיף הראשון דומה ל"לארה בר" למי שמכיר. הוא יותר דחוס וקצת יותר בקטע טבעי/בריאותני/רו פוד - אין בו בכלל סוכר מעובד, רק תמרים. שמה בניכר הם צריכים להשרות את התמרים במים ולטחון בבלנדר, אבל לנו בארץ הקודש יש תמרים מעוכים בוואקום שנמכרים בכל סופר. צריך רק ללוש יחד את כל המרכיבים. אין קל מזה.

חטיף תמרים, קקאו וקוואקר

מאת: גרסא שלי למתכון מוכר עם המון ורסיות ברחבי הרשת

עלות: כ-15 ש"ח

כמות: כ-12 חטיפים

מרכיבים

1 חבילה תמרים בוואקום (500 גרם)
1/4 כוס קקאו
1 כוס קוואקר דק (מהיר הכנה)
קורט מלח

הוראות הכנה

מניחים בקערה בינונית את כל הרכיבים ולשים עד שמתקבלת תערובת אחידה.  משטחים את התערובת בין 2 חתיכות של נילון נצמד, לצורה פחות או יותר מלבנית.  חותכים ל-12 חטיפים אישיים.

גיוונים: אפשר להוסיף במקום כל או חלק מהקוואקר אגוזים טחונים כמו שקדים או אגוזי מלך, או קוקוס טחון. אפשר לתבל עם קימון, ג'ינג'ר, גרידת לימון או אפילו קצת פלפל צ'ילי חריף.

מבצעי לוס לידר - ככה תדפקו את המערכת, ומוקפץ עם שרי וחצילים

מכירים את המושג של לוס לידר? לוס לידר הוא מוצר שנמכר בהנחה משמעותית ואף בהפסד, כדי למשוך את הקונים. התקווה היא שהקונים יגיעו לחנות כדי לקנות את המוצר, יעשו שם גם את יתר הקניות, ועליהם החנות כבר תרוויח יפה. לפעמים המבצע מותנה בסכום קנייה כלשהו (לא כולל את המוצר במבצע כמובן), כדי להבטיח שהחנות אכן תרוויח מקנייה של מוצרים רגילים.

נכון שאמרתי בפוסט הקודם שאין לי סנטימנטים למותגים? אז גם לסופרמרקטים אין לי סנטימנטים.
בעקרון אנחנו קונים ברמי לוי. אני מוצאת ששם אני מקבלת את המחירים הכי טובים על סל הקניות שלי. אממה, לאחרונה מחיר העוף עלה, ואין כמעט מבצעים עליו ברמי לוי. בשופרסל ובמגה דווקא יש מבצעים שבועיים טובים על בשר ועוף, אבל כאמור, הם יקרים יותר, והמבצע מותנה בקנייה מינימלית. לכן לאחרונה אני ממעטת בקניית עוף ברמי לוי, וממלאת את הפריזר כשיש מבצע בשופרסל או מגה.

את הקנייה בסופרים היקרים יותר אני מתכננת בקפידה: אני קונה את מינימום המוצרים ההכרחי כדי לקבל את המבצע, ורק מהמוצרים המשתלמים ביותר.
לדוגמא:
היה מבצע במגה: בשר טחון ב-20 לקילו, כרעיים ב-15 לקילו, מוגבל ל-4 קילו לקנייה. המבצע מותנה בקניית 150 שקל ממוצרי החנות לא כולל המוצר במבצע. אבל 150 השקלים ההלו יכולים לכלול מוצרים שבמבצעים אחרים, רק לא מוצרים ממבצע הבשר. אז קניתי חבילה ענקית שלחיתולים במבצע ב-80 שקל, כמה ק"ג של ירקות ממבצעי הירקות, ואת יתר הסכום השלמתי עם ביצים, חלב וגבינה צהובה, כולם מוצרים בפיקוח, שמחירם זהה בכל הסופרים. וכמובן שקניתי את הכמות המקסימלית מהבשר והעוף, שהספיק לנו לשבועיים שלושה.

אני לא עושה את המשחקים האלה כל שבוע. אנחנו רק זוג ותינוקת, אנחנו לא צריכים עד כדי כך הרבה בשר ועוף, וכאמור, אני מעדיפה שלא לעשות יותר מדי קניות בחנויות האלה כי זה באמת יותר יקר. מה גם שאין לנו אוטו, אז כל הרפתקה כזאת מסתיימת כשאני מעמיסה 10+ קילו של בשר, עוף, מוצרים בפיקוח, חיתולים ומטרנה בתיק גדול ועל העגלה ודוחפת את כל הכבודה במעלה ההר הביתה. אבל פעם ב- 2-3 שבועות זה בהחלט משתלם לנו.

רוצים גם לנצל מבצעי לוס לידר? אלה הכללים שלי עם מקסימום חיסכון של זמן וכסף:
1. עוברים על המבצעים השבועיים. מגה ושופרסל מפרסמים כל שבוע, בדרך כלל בשני או שלישי, את המבצעים השבועיים שלהם. את של מגה אפשר למצוא כאן, את של שופרסל כאן.
2. מחליטים על קנייה כזאת רק אם יש לפחות 2 מבצעי בשר/עוף טובים במיוחד, ורצוי שיהיו בנוסף עוד מבצעים רלוונטים, שיעזרו להגיע למחיר המינימום. אחרת חבל על הזמן והכסף.
3. מתכננים איך תגיעו למחיר המינימום. כן ככה, ליד המחשב, לפני שמגיעים בכלל לסופר. עוברים על יתר המבצעים, בודקים מה צריך בבית ורואים אם בכלל אפשר להגיע למחיר המינימום בלי לבזבז כסף סתם.
4. מוצרים מומלצים להשגת מינימום בקנייה: מוצרים אחרים שבמבצע, מוצרים בפיקוח (שמחירם ממילא אותו דבר גם בסופר הזול), מוצרים גדולים באריזות חיסכון - חיתולים, מטרנה, נייר טואלט, אבקת כביסה ודומיהם. אם תשלמו 5 שקל יותר על חיתולים בחנות היקרה יותר אבל זה יאפשר לכם לחסוך 30 שקל על העוף, יוצא משתלם.
5. המבצעים בשופרסל הם לעיתים קרובות רק לחברי מועדון. אם אתם הולכים לשופרסל, הירשמו למועדון בקופה הראשית. זה בחינם וזה *לא* כרטיס אשראי. ככל שידוע לי למגה אין כרטיס מועדון שאיננו אשראי.
6. מוצאים זמן ללכת. עדיף לא ביום רביעי בערב, בטח ובטח לא בחמישי בצהרים-ערב או בשישי. הכי טוב ביום שלישי, אני עושה את זה בדרך הביתה מהגן עם הילדה.
7. אם אין לכם אוטו מצטיידים בתיק גדול ו/או עגלת סבתא ו/או עגלת תינוק, עם או בלי תינוק.
8. הולכים לסופר, קונים רק את מה שהחלטנו, בלי להתפתות. נכנסים, אוספים, משלמים, יוצאים. אפשר לסיים את זה ב-15 דקות אם אתם הולכים בזמן לא עמוס.
9. מסנג'רים את בן הזוג שימצא מקום בפריזר.

מוקפצינו היום בכלל לא אסייאתי, הוא מאמץ בהצלחה טעמים איטלקיים. קל, מלא טעם, ושינוי מרענן מהמוקפצים הסטנדרטיים.

עוף בעגבניות שרי וחצילים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-26 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן זית
1 בצל פרוס
כ-400 גרם עגבניות שרי (קצת פחות מחבילה קטנה), חצויות
1/2 חציל חתוך לקוביות
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית אורגנו
1/2 כפית טימין
1/2 כפית מלח

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה ומטגנים את הבצל במשך כ-5 דקות עד שהוא מתרכך. מוסיפים את עגבניות השרי והחצילים ומקפיצים 3 דקות תוך כדי ערבוב, מכסים ומבשלים 5 דקות עד שהחצילים רכים. מגלים, מוסיפים עוף ותבלינים, מבשלים תוך בחישה 5 דקות עד שהעוף מבושל.

פתיחת סדרת המוקפצים - עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון

מכירים שיש לכם כל כך הרבה מה לעשות ומרוב שאתם לא יודעים איפה להתחיל אתם פשוט לא עושים כלום? זה מה שקורה אצלי בשבועות האחרונים, הצטברו אצלי בקנה המון מתכונים , ואני כל הזמן דוחה ודוחה.
ובכן, הגיע הזמן לקפוץ פנימה.

היום נפצח בסדרה חדשה שתנער פה קצת את האבק. הסדרה בהשראת הקוראת החמודה א', שכתבה לי מייל וביקשה רעיונות לארוחות בשריות במחיר שפוי, שאפשר גם להקפיא ולהביא לעבודה בחמגשית.
כפי שפירטתי לעומק באחד מפוסטי המבוא שלי העקרון בהכנת אוכל זול הוא פשוט: משתמשים יותר במוצרים זולים יותר, ופחות במוצרים יקרים יותר. לכן, כשניגש להכין עיקריות בשריות, ננסה לרווח את הבשר היקר עם רכיבים זולים יותר, כמו ירקות, פחמימות וקטניות.

אחת הדוגמאות הבולטות ליישום העיקרון הזה הוא מוקפץ. עיקרית נהדרת, טעימה ובריאה, בה הבשר/עוף נמתח עם שפע ירקות ולפעמים גם אורז או נודלז, וזו היתה אחת ההצעות שהצעתי לקוראת א'. 
אבל כמה כבר אפשר לאכול מוקפץ? פעם בשבוע? פעמיים? נמאס לא?
אז זהו, שאם מגוונים בירקות, בבשר ובתיבול אפשר להכין המוני ווריאציות, שעל אף הדמיון בהכנה ממש לא תרגישו שמדובר במאכלים דומים.

רוצים רעיונות? יופי. כי בשבועות הקרובים אני הולכת להעלות כמה וכמה (עוד לא החלטתי בדיוק כמה... עד כה יש 7) מתכונים מוקפצים מעניינים ומגוונים שתוכלו להכין בלי להשתעמם. בסוף אעלה גם סיכום עקרונות ורעיונות כדי שתוכלו לנצל כמה שיותר את צורת הבישול הנהדרת הזאת עם המרכיבים שיש לכם בבית.

אז יאללה, נתחיל עם המוקפץ הראשון שלנו, ונשתחרר מהקונספציה שמוקפץ חייב להיות בסגנון סיני עם סויה. המוקפץ של היום מונע מכוחו של השילוב האלמותי - שמן זית, שום ולימון, והוא פשוט, חמצמץ ונהדר.

חזה עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון
מאת: בישול בזול
עלות: כ-25 ש"ח 
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן זית
1 בצל פרוס
4 שיני שום פרוסות
3 גבעולי סלרי - את הגבעולים פורסים ואת העלים קוצצים גס
1 קישוא חתוך למקלות 
1 פלפל ירוק פרוס 
4 עלי כרוב ירוק פרוסים
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית מלח או יותר לפי הטעם
מעט פלפל שחור גרוס
מיץ מלימון אחד קטן

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום ואת גבעולי הסלרי הקצוצים ומטגנים עוד כ-3 דקות עד שהסלרי מתחיל לקבל צבע ירוק חזק יותר. מוסיפים את הקישוא והפלפל ומקפיצים עוד כ-3 דקות עד שהקישוא והפלפל מתחילים להתרכך. מוסיפים את הכרוב ועלי הסלרי ומקפיצים עוד 1-2 דקות. מוסיפים את העוף המלח והפלפל, מבשלים ובוחשים לעיתים קרובות עד שהעוף מבושל ברובו. מוסיפים את הלימון מבשלים עוד דקה או 2 עד שהעוף מבושל לגמרי.

התמונה צולמה כשחושך בחוץ, לאור תאורה פלורוסנטית, על רקע משטח הפעילות של ביזולית.
למקרה שתהיתם איך עברנו את הסופה הירושלמית, נראה לי שזה משקף את מצבנו.
תודה לאל היה מספיק אוכל, רוב הזמן היה חשמל, והיה המון זמן עם הילדה. גם כששנינו היינו צריכים
כבר לחזור לעבודה. משטח פעילות עם ילדה קווצ'ית זה אחלה מקום לכתיבת קוד.

טבולה

לא סיפרתי לכם על זה בצורה מסודרת, אבל בשנה האחרונה התחלתי לכתוב במגזין הלל המיועד לנשים דתיות. זה קצת מוזר לי. אני דתיה. ואני אישה. אבל לכתוב ב"ירחון נשים לראשי חודשים" שם עלי תווית מסויימת.
כאילו אני בטח מהאלה שעוטות על ראשן 2 צעיפים, 3 פשמינות, 29 סיכות ראש נוצצות ואיכשהו מייצרות מזה קונסטרוקציה מלכותית ומרשימה. ואני לא.
כאילו אני מסתובבת עם הרגשה תמידית של אושר וסיפוק על מילוי תפקידי בעולם. ובכן, כפי שאולי שמתם לב, האושר והסיפוק שאני חשה בחיי הם בהחלט לא תמידיים, יעידו על כך הראנטים ושלל התלונות שאני מעלה פה לבלוג.
כשמישהו דוחף אותי באוטובוס אני לא מחייכת במתיקות ומלמדת עליו זכות, אני מסננת לעברו כמה קללות עסיסיות (אבל בלחש. כי אני לא מטומטמת).
בגדול אני מרגישה שככותבת במגזין לנשים דתיות, אני אמורה להיות אישה דתייה למופת, סוג של מורה באולפנה משודרגת שמפיצה אור נגוהות לכל עבר. כך גם התחלתי לכתוב לשם. בטון קורקטי וללא שמץ של ציניות. כי המורות בתיכון תמיד אמרו לי שאני צינית מדי. לאחר כמה טורים, בעצת העורכת אני מנסה קצת יותר להשתחרר, וממילא כשיש לי רק 400 מילים, ורובם הם המתכון, אני לא צריכה לעטות על עצמי דימויים שהם לא אני.

מוזר לכתוב לעיתון. זה לא כמו הבלוג שאני יכולה לקשקש בשכל כמה שבא לי, ומתוך מאות המילים שאני שופכת אפשר (אם לא מדלגים ישר למתכון, ומי שכן, אני לא שופטת אותו...) לזקק איזה תמונה יותר מהימנה של מי שאני. יש לי כמה מילים ומתכון וזהו. מה שאני משדרת זה בעיקר מה שהעיתון עצמו משדר.

בחודשיים האחרונים, חלק מהמתכונים מהבלוג שמתפרסמים ב-xnet, מתפרסמים גם בעיתון לאישה. וזה כבר ממש מצחיק. קודם כל כי זה עושה לחמים נחת. מי שמע על הירחון הזה שאת מפרסמת בו? נו איך קוראים לו? הילה? הללויה? אבל לאישה! זה כבר סטטוס! כתב עת מהוגן שמוצאים בחדר ההמתנה לרופא השיניים! (בישול בזול! בחדר ההמתנה של רופא השיניים הקרוב אליכם!)
זה מצחיק גם בגלל הניגוד בין שני כתבי העת שפרי עטי מתפרסם בהם. במחזיק העיתונים שלנו חיים גליונות של הלל, עם כריכות של נוף וילדים וחגים, לצד גליונות לאישה שעל כריכותיהן מתנוסס בדרך כלל חזה (וגם פנים, אבל זה כנראה משני) של ידוענית כלשהי.
ועל אף שזה מגוחך, עם זה אני כבר יותר מרוצה. אני בנאדם מורכב, עם סתירות. קצת הלל וקצת לאישה. מה שחסר שם זה רק איזה גליון של נייצ'ר או משהו כדי להשלים את הצד האינטלקטואלי יותר שלי. אבל ככל שידוע אין להם טור בישול.

המתכון הזה פורסם לפני אי אלו חודשים בהלל, ועכשיו הגיע הזמן להעלות אותו לבלוג. את הטור כתבתי בחופשת הלידה, וסיפרתי שאת הטבולה אפשר להכין בהפסקות: לעבור במטבח ולהשרות את הבורגול, עוד 20 דקות לעבור שם שוב ולחתוך עגבנייה... עכשיו הימים שלי שונים לגמרי, אבל טבולה אני עדיין אוהבת. במיוחד בגלל שמחירי העוף אסטרונומיים, אז אני מנסה לדחוף יותר מתמיד ארוחות בלי בשר או עוף. 
אם אתם רוצים מנה שלמה יותר, עם חלבונים, אפשר להוסיף גרגרי חומוס מבושלים ו/או גבינה מלוחה מפוררת. הסלט הזה הולך טוב בכל כך הרבה סיטואציות - ארוחה אישית בריאה וטעימה, תוספת שמתאימה לצמחונים או טבעונים בארוחה בשרית, וכמובן מדובר במנת פיקניקים מנצחת.

סלט טבולה

מאת: בישול בזול (הגרסא שלי למתכון מוכר...)

כמות: ארוחה אחת גדולה או 3-4 מנות כתוספת לארוחה

עלות: כ-5 ש"ח

מרכיבים

1/4 כוס בורגול דק (ג'ריש)

1/3 כוס מים רותחים

1 מלפפון

1 עגבניה

חופן עלי נענע

חופן גבעולי פטרוזיליה

מיץ מחצי לימון

1 כף שמן זית

מעט מלח ופלפל שחור גרוס

אופציונאלי: חופן גרגרי חומוס ו/או מעט פטה או בולגרית מפוררת

הוראות הכנה

מניחים את הבורגול בקערה, שופכים מעל את המים הרותחים, מכסים ומשהים כ-10 דקות עד שהבורגול סופג את כל הנוזלים. חותכים את הירקות לקוביות, קוצצים את העשבים ומוסיפים לבורגול. מערבבים פנימה מיץ לימון, שמן זית, מלח ופלפל, ומפזרים מעל פטה ו/או גרגרי חומוס אם משתמשים. 

מגישים קר או בטמפ' החדר.

סלט חצילים מעולה ללא טיגון

אני לא רוצה שהבלוג הזה יהפוך לבלוג הורות. על אף שכרגע הביזולית הקטנה מרתקת אותי ואת כל סובביה (ככה זה נכדה ראשונה) אני מודעת לכך שאת רוב שאר העולם היא לא מעניינת יותר מדי. אולי ההכרה הזאת מגיעה לי יותר בקלות עכשיו שהיא החליטה שלחייך לאמא זה פאסה, והיא מעדיפה לחייך לקירות ולרהיטים, מה שנותן לי את ההרגשה שעבורה אני סתם כאחד האדם. אל דאגה, היא מחייכת לאבא, ולשאר בני המשפחה מדי פעם, והיא ממש מריצה דאחקות עם השידה והארון. כשפניה של אמא מופיעות מולה היא מסיטה את הראש במין "אוף אמא זוזי, את מסתירה את הספה!".
אולי זה אומר שהיא תהיה מעצבת פנים מהוללה. או לחילופין, מוכרת מצטיינת באיקאה ("קחו את הכוורת הזאת, היא מהממת... ממ... שבבית בציפוי מלמין... גוון ליבנה... וואו... קשה להפסיק להביט בו...").

והנה תוך כדי זה שדיברתי על איך שאני לא רוצה להפוך לאמאבלוגרית דיברתי עליה במשך פיסקה וחצי. זה קורה לי גם עם חברים. אנחנו סוף סוף יוצאים מהבית, נפגשים עם בני אנוש מבוגרים... ומדברים על הרגלי השינה שלה ואיך חיינו השתנו מאז הלידה. כשאני מדברת בטלפון ויצא שדיברתי יותר מ-5 (או 10, או 20...) דקות ברציפות על עצמי ועל הילדה, האיש מופיע מולי ולוחש בקול "תשאלי אותה גם מה שלומה!!".

בקיצור, אני עוד מחפשת את האיזון. לכן מיעטתי לכתוב בשבועות האחרונים. לא היה לי יותר מדי מה להגיד מעבר לניתוחים מעמיקים אודות תנוחת ההחזקה היעילה ביותר לשחרור גרעפסים. אולי זה ישתנה עכשיו שחזרתי לעבודה - אתחכך קצת יותר עם העולם החיצוני, ויהיו לי עוד כמה גירויים בחיים.
את סוף חופשת הלידה ניצלתי למרתון ניסויים קולינרים, בינות החתלה להאכלה, כדי שיהיה לי סטוק של מתכונים מנוסים ומצולמים לשבועות אחרי החזרה לעבודה. ככה"נ אני הולכת להפוך לאחד ההורים הלחוצים והמתמרנים, ומעט הזמן הפנוי שאיכשהו נוצר לי לקראת סוף חופשת הלידה יתפוגג כליל. אז אולי לא יהיה לי שום דבר אינטילגנטי להגיד, אבל מתכונים יהיו!
ועכשיו למתכון.

אמא שלי מכינה סלט חצילים ממש טעים. החצילים יוצאים רכים וכיפיים, וכל העניין נעשה ללא טיגון. כל המשפחה שלי מסכימה שעל אף שלטגן זה טעים, זה גם מציק ומסריח. את פרוסות החציל קולים בתנור, אז חותכים אותם לקוביות, מערבבים מיד עם הרוטב ומכסים. משהו שם עם החום וההשרייה של החצילים ברוטב הופך אותם לרכים ונהדרים. אמא מכינה את החצילים עם שום ופטרוזיליה, את שלי אני מכינה עם סויה ולימון. אתם יכולים להכין את שתי האופציות ולראות את מי אתם אוהבים יותר.

סלט חצילים בשום ופטרוזיליה/סויה ולימון
מאת: אמא של בישול בזול ובישול בזול
עלות: כ-6 ש"ח
כמות: קערה בינונית שתספיק לכ-4 מנות כתוספת, או יותר, אם אתם מגישים אותה כחלק ממנת סלטים מורחבת

מרכיבים
1 חציל גדול

לגרסת השום ופטרוזיליה:
2 כפות שמן זית
2 כפות חומץ בלסמי או חומץ בן יין
1 שן שום מעוך
חופן פטרוזיליה קצוצה

לגרסת הסויה והלימון:
2 כפות שמן
2 כפות סויה
3 כפות מיץ לימון
גרידה מלימון אחד
1 שן שום מעוך
1/2 פלפל חריף קצוץ (או לפי הטעם)

הוראות הכנה
פורסים את החציל לעיגולים בעובי 1-2 ס"מ. מסדרים בתבנית בשכבה אחת. מרססים במעט תרסיס שמן או מטפטפים מעליהם מעט שמן ומנסים לפזר אותו קצת עם האצבעות. קולים את החצילים בתנור בחום בינוני- גבוה (הטמפרטורה המדוייקת לא ממש משנה, תעשו לפי מה שנמצא במילא בתנור באותו זמן) עד שהם מתרככים ומתחילים להשחים. אז הופכים את פרוסות החציל וקולים עוד כמה דקות עד שגם הצד השני משחים. מוציאים את החצילים ונותנים להם להתקרר רק עד שאפשר לחתוך אותם בלי לחטוף כוויה.
עורמים כל פעם כמה פרוסות חציל אחד על השני וחותכים את הפרוסות לקוביות. מעבירים את הפרוסות לקערה עם מכסה, מוסיפים את יתר מרכיבי הרוטב - רוטב השום והפטרוזיליה או רוטב הסויה והלימון, מכסים ומשהים במשך שעה לפחות, כדי שהחציל יתרכך ויספוג את טעמי הרוטב.
מגישים קר או בטמפרטורת החדר.

נכון שהם נראים מטוגנים??
אגב, עד לסגירת הגליון הביזולית חזרה לחייך לאמא. על אף שהשידה עדיין מובילה עלי בהרבה אני לא מתלוננת.