פודינג תפוזים קליל ושירים לאנשים משעממים

כל השירים ברדיו נורא דרמטיים. תשוקה בוערת ממבט ראשון, אהבה נכזבת שמדרדרת לדיכאון, דם ואש ותימרות עשן רגשיות. כל זה נורא מתאים לבני עשרה, שחיים על רכבת הרים רגשית:
או מיי גאד הוא הסתכל עלי!!! אני מלכת העולם!!! היא לא ענתה לי לטלפון! חיי אינם חיים!!

אבל מה איתי? תודה לאל אני חיה חיים טובים, חיים של שגרה עם עבודה ובית, ופיתולי חיי פחות קיצוניים כרגע. אני פותחת רדיו ו-90% מהשירים נשמעים לי כמו הגזמה פראית. יאללה חבר'ה, תרגעו קצת! או שאתם על גג העולם או שאתם קופצים מהגג?! בסוף אני שומעת את אדל שרה ביגון על איך שהיא מבעירה את הגשם, ותכלס אני מזדהה. אבל זאת רק מכיוון שהצתת משקעים היא אולי הדרך היחידה להימנע ממצור שלג בירושלים. 

בכל מקרה... אנחנו צריכים יותר שירים פרוזאיים ברדיו. כאלה שחוגגים את חיי היומיום האפרוריים והמשעממים של המבוגרים הנורמטיבים. בטח יש הרבה שירה ופרוזה מעניינת ומורכבת בנושא הזה, אבל אני מחפשת משהו יותר קליט ועממי. גלגל"צי.
מכיוון שאמא שלי תמיד לימדה אותי שבמקום שאין פזמונאים היה אתה יוסי גיספאן, החלטתי לייסד את ז'אנר שירי הפופ הפרוזאיים. הנה אחת מיצירותי, שמדברת על סיטואציה שכולם, במיוחד המשעממים שבינינו, יוכלו להזדהות איתה.

נשארתי ערה / ב. בזול

נשארתי ערה מול האינטרנט 
במקום לילך לישון
עושה את אותה הטעות הפטאלית 
יום אחרי יום
איך אסביר לעמיתי במשרד 
את השקיות בעיניים?
אומר שקראתי מאמר מרתק 
בהיסטוריית ימי הביניים

אך הפוזה הזו היא שקר
את זה כל אחד יודע
קראתי מבזקים ברוטר
וקטלוגים של איקאה
עשר עובדות מדהימות על חיות
שבחיים לא היית מנחש
וותמונות מסך של השלמות אוטומטיות
מביכות בסמס

הפייסבוק מאיר את פני כעת
באור נגוהות כחלחל
בשעות האלה לא מעלים כלום
אפילו לא סלפי אומלל
הייתי צריכה כבר לסגור את הלפטופ 
מה מחזיק אותי כאן?
היי יש פה לינק לפוסט מעולה 
על איך לחסוך בזמן!
<קליק>

יצירות מאלפות בפינטרסט
של אלפא-אמהות על ספיד
לפני ואחרי בתמונות פוטושופ
לרענן שוב את הפיד

יש לי אלף דברים לעשות מחר
עבודה וסידורים
אז למה אני בוויינט
קוראת ת'טוקבקים?

מה יעצור את הטירוף הזה 
ואותי יושיע?
מזל שהמטען בתיק
ונגמרה לי הבטריה.

--

אז מה, מתכון?
מה דעתכם על פודינג תפוזים מהיר כדי לחגוג את תפוזי החורף? עדיף לחגוג תפוזים מאשר חסימות כבישים ועצים נופלים. לוקח בערך 5 דקות להכין את הפודינג, והוא בריא יחסית לקינוח, אז אפשר להתפנק איתו כל החורף בלי רגשות אשם.

פודינג תפוזים קל

מאת: בישול בזול
עלות: כ-5 ש"ח
כמות: 3-4 מנות

מרכיבים
3 כפות קורנפלור
4 כפות סוכר (אם אתם רוצים מתיקות מעודנת השתמשו ב-3 כפות)
1 תפוז
כ-1 ו-1/2 כוסות חלב

הוראות הכנה
מורידים את הגרידה מהתפוז ושומרים בצד. סוחטים מהתפוז את המיץ, שמים בכוס מדידה, ומוסיפים חלב עד שמגיעים ל-2 כוסות נוזל סה"כ.
מערבבים בסיר קטן את הקורנפלור והסוכר. מוסיפים מעט מתערובת החלב והמיץ ומערבבים לקבלת משחה אחידה. ממשיכים כל פעם להוסיף קצת ולערבב עד שהכל מעורבב בסיר.
מבשלים את התערובת על אש בינונית תוך כדי ערבוב (אל תפסיקו לערבב, במיוחד לקראת הסוף) עד שהתערובת מסמיכה ומבעבעת.
מורידים מהאש, מערבבים פנימה את הגרידה ששמרנו, ומחלקים לקערות או כוסות הגשה.
מעבירים למקרר לצינון וייצוב, או אוכלים כשחם ומתחממים מבפנים.

אייס קפה ביתי

שלום לכם! אני יודעת שעבר הרבה זמן. היה מלחמה ובלאגן. לפעמים לא היה לי זמן לכתוב, לפעמים הרגיש לי לא מתאים לכתוב, ובדרך כלל שניהם יחד. כעת הגיע הזמן לשוב לבלוג. יש לי כמה מתכוני קיץ מעולים שאני חייבת להעלות לפני שהעונה נגמרת.

אני חולה על אייס קפה. ברצינות, אני כאחרונת הפקאצות בקטע הזה. כשחם לי כל מה שאני רוצה זה ברד גרגירי, מרווה ומתקתק. זכור לי מד"ס אחד בשלהי הקיץ שלאחריו שתיתי 3 אייס קפה ברציפות. אממה, המחיר כואב. לפעמים אפשר למצוא אייס קפה קטן וזול ב-5 ש"ח, אבל בדרך כלל ההוצאה גדולה יותר, 10-15 ש"ח ואף יותר. כל זה על משקה שהוא ברובו מים.

לפני כמה שנים, בשבת חמימה ומגעילה, התארחנו אצל חברינו (שאחד מהם כבר התארח פה בעבר). בתום הארוחה הם הוציאו בקבוק חבוט מהפריזר עם תכולה בצבע בז', ומיד החלו לחלק לכולם כוסות של אייס קפה ביתי. מה רבה היתה השמחה! כמה פחתה ההזעה הקולקטיבית!

הודות לאנשים הגאונים הללו אני יכולה כיום להכין לי כמויות בלתי נגמרות של אייס קפה. ההכנה פשוטה מאוד ודורשת רק קצת התכוננות מראש. מכינים קפה על פי טעמכם האישי, מעבירים לבקבוק נקי (לא למלא עד הסוף), משגרים לפריזר, ומנערים מדי פעם עד לקבלת אייס קפה. אין קל מזה. אם יש לכם במשרד פינת קפה, פריזר, ובקבוק מים קטן אתם יכולים גם להכין אייס במשרד. הכינו לעצמכם קפה בבקבוק על הבוקר, הטמינו את הבקבוק בפריזר ועברו מדי פעם במטבח להפסקת ניעור. בצהרים אתם יכולים להתעורר עם אייס קפה, במקום לבהות במחשב כמו זומבי קטטוני.
אם אתם מעוניינים במתכון מסודר יותר, זאת הגרסא שהגעתי אליה אחרי קצת ניסוי וטעייה. לטעמי היא די קרובה לאייס קפה הקנוי - מתוקה, ועם טעם לא חזק מדי של קפה.

אייס קפה ביתי

מאת: בישול בזול
עלות: כ-4 ש"ח
כמות: 4-5 מנות

מרכיבים
3/4 כוס מים רותחים
2 כפות קפה נמס
5 כפות סוכר
2 כוסות חלב
2 כוסות מים
1 כפית תמצית וניל (אופציונאלי)

הוראות הכנה
מערבבים את המים הרותחים, הקפה והסוכר לקבלת קפה חזק ומתוק. מוסיפים את החלב, המים ואת תמצית הוניל אם משתמשים. מעבירים לבקבוק או מיכל שנסגר היטב. אתם לא רוצים שישפריץ לכל עבר כשאתם מנערים. מניסיון. רצוי גם להשתמש בבקבוק נקי וחסר ריחות לוואי. אייס קפה בטעם דיאט קולה זה לא להיט. שוב, מנסיון. אה, ואם לבקבוק שלכם יש פתח צר, משפך עשוי לעזור בהעברת הנוזלים ללא השפרצה. גם זה, מנסיון.
מניחים את הבקבוק בפריזר ובודקים אותו אחרי שעתיים - שלוש, אז בדרך כלל הוא כבר מתחיל לקפוא. הוציאו את הבקבוק ונערו אותו בערך פעם בשעה, כדי שתקבלו ברד, ולא קרח בטעם קפה. כשהאייס מגיע לרמת הקיפאון הרצויה עליכם (בדרך כלל דרושים עוד שעתיים - שלוש), מנערים שוב, מוזגים לכוסות ומגישים. לא לשכוח קשית!

חדי העין יבחינו שהאייס הזה איננו בז', אלא חום. זאת מכיוון שאני משקרת לכם. התמונה הזו היא לא של אייס קפה,
אלא של אייס שוקו. התמונות של האייס קפה יצאו גרועות. את האייס שוקו מכינים על ידי החלפת הקפה הנמס
באבקת קקאו. יוצא חביב, אבל פחות מוצלח מהאייס קפה. יש שם עוד שיפצורים שצריך לעשות למתכון.

לחם תירס קלאסי

הפעם האתגר החודשי של מנטקה הציל לי פוסט שהוכן וצולם לפני יותר משנה, ואיכשהו נפל בין הכיסאות. תירס, הנושא החודשי שלנו, הוציא מכולם מתכונים יצירתיים במיוחד. ברצינות, כדאי לכם להעיף מבט יש שם כמה דברים מטורפים. אני החלטתי דווקא על מתכון פשוט ובסיסי - לחם תירס. לחם תירס פחות מוכר בארץ אבל בארה"ב הוא נכס צאן ברזל קולינרי, בעיקר בדרום. אוכלים אותו לצד בשר בברבקיו, עם צ'ילי קון קארנה, או סתם כך מרוח בחמאה ודבש. כפי שאתם רואים בתמונות, אני חסידה גדולה של האופציה האחרונה. יש משהו בשילוב טעמי התירס-חמאה-דבש שמתעלה על סך חלקיו. אז הבה נעבור למתכון, ובפוסט הבא נחזור כבר לסדרת המוקפצים שהבטחתי לכם.

לחם תירס קלאסי

מבוסס על: מתכון של מארק ביטמן עם טיפה'לה שינויים שלי

עלות: כ-8 ש"ח

כמות: 1 תבנית אינגליש קייק

מרכיבים

40 גרם חמאה

1 ו-1/2 כוסות קמח תירס

1/2 כוס קמח

1 ו-1/2 כפית אבקת אפייה

1 כפית מלח

2 כפות סוכר

1ו-1/4 כוס רוויון (אפשר להכין עם מעט פחות מכוס ורבע חלב מעורבב עם כפית לימון/חומץ. נותנים לו לעמוד דקה שתיים והוא מתעבה ומתגבשש לכדי רוויון. כי כמה מאיתנו באמת מחזיקים רוויון בבית?)

1 ביצה

הוראות הכנה

מצאו לכם תבנית אינגליש קייק מחרס או מברזל, אפשר חד פעמי או אם אין אופציה אחרת, סיליקון, אבל אז יש פחות קראסט בתחתית ובצדדים. מניחים בתבנית את החמאה, מדליקים את התנור בחום בינוני, 180 מעלות, ומעבירים את התבנית לתנור. 

מערבבים בקערה את המרכיבים היבשים, מוסיפים את הרוויון והביצה ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה.

מוציאים בזהירות את התבנית מהתנור, החמאה אמורה כבר להיות נמסה ומבעבעת, ושופכים פנימה את הבלילה. אופים כ-30 דקות, עד שהלחם תפוח וזהוב.

הלחם יוצא כבד משהו. מומלץ לאכול לצד כוס חלב (או לחילופין, קערה מהבילה של צ'ילי...)

פירות עם קרם לימון ווניל וקינוחים בצנצנות

 קינוחים בצנצנות.
הו, כמה שהטרנד הזה מעצבן.
יש בו נונשלנטיות מעושה כזאת של "אויש זו לא טרחה בכלל! סתם שפכתי כמה דברים מהמקרר לקערה ויצא לי מוס מסקרפונה ושוקולד לבן עם קארד פסיפלורה ושטרויזל לבנדר. כוסות הקינוח שלנו היו בכיור אז זרקתי את המוס לתוך 12 צנצנות זהות בגודלן, חפות לגמרי מדבק ושאריות של מדבקות, שמצאתי במקרה בארון במטבח".
דמיינו את המונולוג הזה בטון פולני במיוחד. ככה הוא נשמע אצלי בראש.

לאסוף צנצנות בגודל שנוח לאכול מהן זה מתסכל, כי רוב הצנצנות לא מתאימות. אורחיכם ככל הנראה יחושו באי נוחות מסויימת אם תגישו להם מנות מוס בצנצנת סילאן של 700 גרם (אלא אם כן אתם מארחים אותי, אני אקבל באהבה כל קינוח שיוגש לי בצנצנת 700 גרם ואני עשויה אף לבקש תוספת).
ואז יש את הצנצנות הקטנות מדי. האלה שאתה מקבל במארז מתנה לכבוד ראש השנה ואתה אומר - הי! יש פה שלוש צנצנות זהות! סופסוף אוכל להכין קינוח בצנצנות! ואז אתה מכין את הקינוח ומגלה שלמלא צנצנת קטנטנה במוס או פודינג זה קוץ בתחת ושיש סיבה שגביעי קינוח לא מיוצרים עם פייה בקוטר שקטן מגוף הכלי.
אם בכל זאת התעקשתם ומלאתם את הצנצנות הקטנות והחמודות שלכם, אתם עשויים לגלות שיש רק כפית אחת בכל הבית שנכנסת לפייה של הצנצנת ומצליחה לחלץ ממנה את הקינוח שעמלתם כל כך קשה להכניס לתוכה. 
לא שזה קרה לי.
לסיכום, קינוחים בצנצנות זה רעיון מגוחך.

שונאת אתכם מדבקות דביקות. שונאתשונאתשונאתשונאתשונאת!!!

ועכשיו שכיליתי את זעמי בטרנד היומרני הזה, הגיע הזמן לחבק אותו לחיקי ולהביא לכם מתכון לקינוח בצנצנות. למה? כי אני עומדת חסרת אונים ועמוד שדרה לנוכח האופנות הקולינריות שחולפות על פנינו, ולעזאזל קינוחים בצנצנות קטנות זה חמוד! הם כמו כלבלב מסריח ומפורעש שעוקב אחריך הביתה ותולה בך את עיניו העגולות עד שאתה מאמץ אותו. או שם אותו בצנצנת. או משהו.

הקינוח שהחלטתי לצנצן (=להגיש בצנצנת) היום הוא קינוח של פירות טריים חתוכים עם קרם וניל ולימון. הקרם רך וטעים, קל להכנה, ועשוי מרכיבים שיש בכל בית. אין בו שמנות, גבינות עשירות או כמויות בלתי סבירות של חלמונים או חלבונים. אם אתם מארחים בהפתעה זה אשכרה קינוח שאפשר להכין מעכשיו לעכשיו עם מה שיש במקרר. אתם כמובן לא חייבים להכין אותו בצנצנות. אפשר להכין אותו בכוסות קינוח, כוסות יין, או סתם קערה או תבנית הגשה בינונית. את המתכון מצאתי בבלוג אזרי, כלומר, הכותבת היא מאזרבייג'ן. מסתבר שאומרים אזרי ולא אזרבייג'ני. עוד משהו שלמדתי בבלוג. בכל מקרה, יש בבלוג המון מתכונים מעניינים. שווה להעיף מבט.

פירות העונה עם קרם וניל ולימון
מאת: הבלוג AZ Cookbook
עלות: כ-8 ש"ח, תלוי בעלות הפירות כמובן
כמות: 4-6 מנות לא גדולות

מרכיבים
לקרם:
7 כפות סוכר
1 כף קורנפלור
2 כפות קמח
1 ביצה
1 כוס + 2 כפות חלב
1 כף מיץ לימון סחוט טרי
גרידה מחצי לימון
1 כפית תמצית וניל
10 גרם חמאה

3-4 פירות מכל סוג שאוהבים: שזיפים, נקטרינות, אפרסקים, ענבים, בננות, אגסים, פירות יער, אפרסמונים, משמשים...

הוראות הכנה
מכינים את הקרם: מערבבים בסיר קטן את הסוכר, הקורנפלור והקמח. מוסיפים את הביצה ומערבבים. מוסיפים בהדרגה את החלב תוך כדי ערבוב (כל הפרוצדורה הזאת היא כדי למנוע גושים). לבסוף מערבבים פנימה את מיץ הלימון. הלימון עשוי לגרום לתערובת החלב להיפרד ולהיהפך מעט גושישית, אל דאגה, זה נורמלי.
מבשלים את התערובת בעדינות, תוך כדי ערבוב, עד שהיא מתעבה. זה בדרך כלל קורה כשהתערובת על סף רתיחה.
מורידים את התערובת מהאש ומערבבים פנימה את הגרידה, תמצית הוניל והחמאה. 
נותנים לקרם להתקרר מעט ובינתיים פורסים את הפירות לפרוסות או קוביות, מה שאתם מעדיפים.
להגשה, מסדרים בכוסות אישיות (או צנצנות קטנות!!) שכבות של פירות חתוכים ושל קרם לסירוגין. אפשר גם לסדר את כל הפירות בתבנית מלבנית ולשפוך מעל את הקרם, אם אין לכם כוח להתעסק עם מנות אישיות.

סופגניות שוקולד אפויות

היום חברים, אני הולכת לשקר לכם. למעשה, כבר שיקרתי לכם. קראתי לפוסט הזה "סופגניות שוקולד אפויות". אבל מה הן בעצם הסופגניות האפויות? לכאורה, בצק סופגניות שברגע האחרון החליטו לאפות במקום לטגן. נגיד.
אבל מה ההבדל בין סופגנייה עם שמרים אפויה, לסתם לחמניה מתוקה? מה ההבדל בין סופגניית אשל אפויה בתבנית דונאטס לסתם קאפקייקס בחוש? ובכן, חשבתי המון על הנושא והגעתי למסקנה. כדי שלחמנייה או קאפקייקס יוכלו להיחשב כסופגנייה אפויה הם צריכים לקיים לפחות אחד, ורצוי 2 מתוך 3 התנאים הבאים.
1. תבנית בצורה מתאימה - אם אופים בלילה בתבנית דונאטס ייעודית, ברור שמדובר בסופגנייה. תבניות מיני מאפינס או שאר צורות סמי עגולות, בהחלט מעלות את הסיכוי לכך שמדובר בסופגניה.
2. אבקת הסוכר - אם זורים מעל אבקת סוכר בהחלט ייתכן שמדובר בסופגנייה. אם מגלגלים את המאפה בסוכר רגיל גם יש סיכוי שמדובר בסופגנייה.
3. העונה - אם מכינים את המאפה האמור בחודש כסלו, יש סיכוי שמדובר בסופגנייה. אם מכינים אותו בחנוכה עצמה או בשבוע שלפני, הסיכוי גבוה למדי.

השתכנעתם?
גם אני לא השתכנעתי במיוחד.
אבל רציתי להכין משהו לכבוד חנוכה, אני לא אוהבת לטגן, ומשמן עמוק אני ממש מפחדת. כשהאיש שלי מכין סופגניות התפקיד שלי הוא לעמוד ממרחק של מטר וחצי ולצווח כל פעם שהוא מכניס אחת לשמן. כשנתבקשתי אני להשתלט על הטיגונים, במקום להניח אותן בזהירות בשמן, זרקתי את הסופגניות אל עבר השמן מגובה ומרחק בטוחים. כך וידאתי שכל אחת תיצור ספלאש של שמן רותח, מה שביסס עוד יותר את אמונתי היוקדת שטיגון עמוק זה ממש לא בשבילי. 

בכל מקרה, על אף סלידתי העמוקה מאקט הטיגון עצמו, אני מחזיקה בדיעה (האמיתית היחידה) שאוכל מטוגן זה ממש טעים. ממש. כל אוכל יהיה טעים יותר כשהוא מטוגן. תחשבו על שניצל לעומת חזה עוף בתנור, לביבה לעומת פשטידה, וכמובן, אין תחליף לסופגנייה המטוגנת. כל מי שאומר לכם שהמתכון שלו לסופגניות אפויות דווקא ממש טעים כמו המקור, או שהוא משקר במצח נחושה, או שמרוב דיאטה הנוירונים שאחראים לעיבוד הטעמים בקורטקס הגוסטטורי שלו גוועו ברעב.

אבל אם אתם בדיאטה, או שיש לכם פחד היסטרי מטיגון עמוק, או שסתם אין לכם כוח ללכלך המון כלים ולבזבז 2 ליטר שמן, אתם יכולים ללכת על סופגנייה אפויה. הגרסא האהובה עלי לשקר הזה, היא זו שטובלים בה את המאפה בחמאה מומסת ואז מגלגלים בסוכר. ככה מקבלים מעטפת חמאתית ומתוקה שקצת מזכירה את האפקט שמקבלים בטיגון. ואם כבר אנחנו זרקנים, אני הולכת על בלילה בחושה שמקבלת צורה בתבנית, ללא התעסקות בשמרים והתפחה.
התבנית האידיאלית לפרוייקט הזה היא כמובן תבנית דונאטס. אני מניחה של-99% אחוז מכם אין תבנית כזאת, וזה בסדר, גם לי אין. אם יש לכם תבנית עם שקעים קטנים יחסית - מיני מאפניס, או תבניות הסיליקון עם השקעים הקטנים האלה בצורות של פרחים או לבבות, אחלה. אם לא, אפשר להסתפק בתבנית מאפינס רגילה. אמנם זה מעלה את הסיכוי שיצעקו עליכם שמה שהכנתם זה לא סופגנייה אפויה, אלא סתם מאפינס הפוכים שטבולים בסוכר. אבל היי, ממילא הגיע הזמן שתפסיקו כבר לקחת ללב כל מה שאומרים לכם. אם זה בערך עגול ויש על זה סוכר ועכשיו חנוכה זה סופגניה אוקי?!?

אז מה עושים בתכל'ס? מכינים בלילת שוקולד בחושה, מעבירים לתבנית השקעים ואופים. אז מחלצים את המאפים וטובלים את החלק בלי הקרום (הצדדים והלמטה, אלה שנגעו בתבנית) בחמאה מומסת ובסוכר עם קצת קקאו. באמת בקטנה.
אוהבים את הרעיון אבל לא את טעם השוקולד? לכו על המאפינס-דונאטס אפויים במילוי ריבה של וויני. טעימים מאוד וקרובים יותר רעיונית לסופגנייה המסורתית.
עוד מעט חג אורים שמח!

סופגניות שוקולד אפויות
מבוסס על: המתכון הזה, עם שינויים שלי
עלות: כ-13 ש"ח
כמות: יצא לי 12 מאפים בתבנית שקעים רגילה ועוד 15 בתבנית שקעים מיני

מרכיבים:
למאפים
1 ו-1/2 כוסות קמח עוגות, או 1 ו-1/2 כוסות פחות 3 כפות קמח רגיל + 3 כפות קורנפלור
1/2 כוס קקאו
3/4 כוס סוכר
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
3/4 כוס רוויון (או חלב מעורבב עם חצי כפית לימון או חומץ כפי שמוסבר פה בטיפ להמרת רוויון)
2 ביצים טרופות
30 גרם חמאה מומסת
1 כפית תמצית וניל

לציפוי:
80 גרם חמאה (משתנה בהתאם לגודל המאפים)
1/3 כוס סוכר
1 כפית קקאו

הוראות הכנה:
מערבבים בקערה את המרכיבים היבשים.
מוסיפים את המרכיבים הרטובים ומערבבים רק עד שהבלילה אחידה.
מעבירים לתבנית שקעים משומנת היטב (!), ממלאים כל שקע עד ל-2/3 מעומקו. אופים בחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-8 דקות לתבנית עם שקעים קטנים, או כ-15 דקות לתבנית עם שקעים גדולים.
נותנים למאפים להתקרר במשך 5-10 דקות ומחלצים אותם מהשקעים (אם מוציאים אותם מיד הם עשויים להיקרע/להתפרק).
ממיסים את החמאה בקערה קטנה, ובקערה נפרדת מערבבים את הסוכר והקקאו.
מחזיקים במאפים מלמעלה וטובלים את החלק בלי הקרום (=החלק התחתון, שהיה במגע עם התבנית) בחמאה, אז מגלגלים בתערובת הסוכר. אנחנו טובלים אותם הפוכים כי החלק בלי הקרום מחזיק יותר טוב את החמאה והסוכר. 
שימו לב שהכמויות של הסוכר והחמאה משוערכות. אם המאפים גדולים תצטרכו קצת פחות, אם המאפים קטנים, אולי תצטרכו קצת יותר. זאת מכיוון שלמאפים הקטנים יש יותר שטח פנים ביחס לנפח. בכל מקרה כדאי לשמור את הסוכר והחמאה בהישג יד בעת הגלגול, למקרה שיגמר לכם באמצע.

הסופגניות האפויות בגרסת המיני (אגב, שמתי על הרשומה את הטאג "בריא". זה לא באמת בריא,
בכל זאת מגלגלים מאפי שוקולד בחמאה וסוכר, אבל זה ככה"נ בריא יחסית לסופגניות רגילות.

ובגרסת תבנית השקעים הרגילה. זה נראה כמו קאפקייקס הפוך מגולגל בסוכר. אין מה להתכחש.
אבל עכשיו עוד מעט חנוכה, אז במשך השבועיים הקרובים אפשר לקרוא לזה סופגנייה אפויה.

שלום לקיץ, קובלר עגבניות

אני מנסה לכתוב את הפוסט הזה כבר חודש. כל פעם קורה משהו אחר. חגים, אירועים, שינויים, הסחות דעת... התחלתי לקרוא את משחקי הכס... קשה לי לאחרונה פשוט להתיישב, לפקס, ולכתוב. אך לא עוד! ז'ורז'ט ברוב אדיבותה הלחיצה אותי, והפוסט הזה יצא היום! מחר! מחרתיים! 

אנחנו כבר בסתיו, אבל יש לי עוד מאפה אחד של קיץ שצריך לצאת לפני שאנחנו פוצחים בשלב המרקים, הנזידים ושאר מנות המתוארים כ-"מהביל" ו"מנחם" (שם תואר שצריך להוציא דחוף מאוצר המילים הקולינרי עקב שימוש יתר).
במסגרת חיטוטי ב-How to Cook Everything Vegetarian, הספר/משקולת 10 קילו של מארק ביטמן, נתקלתי ברעיון פשוט אך חדשני. אנחנו תמיד מכינים פשטידות מירקות יבשים כמו תפוחי אדמה ובצל ופטריות... למה שהעגבניות לא תקבלנה גם הן פשטידה משל עצמן? מכיוון שהעגבניות מתקתקות ומלאות מיץ, למה שלא נכין את הפשטידה באותה צורה שבה מכינים קראמבל פירות? כך, העגבניות מקבלות טיפול מינימלי, יושבות בנחת בתחתית הפשטידה ומתבשלות להן, ומעליהן סוכך בצק זהוב עם טעם עשיר של תירס וחמאה. באמת שאני לא יודעת איך זה קורה. יש רק 55 גרם חמאה במתכון שזה לא המון, אבל בכל זאת טועמים את החמאה, בעדינות אך בבירור, בבצק.
בקיצור, די התאהבתי בפשטידה הזאת. היא קלה להכנה (אין הקפצות או טיגונים מקדימים, אין קיצוצי ירקות אינסופיים), ומכילה רכיבים פשוטים שמשתלבים ביחד לכדי שיר הלל לקיץ (או שיר פרידה ממנו). 

שימו לב:
- השתמשו בעגבניות בשלות. הן מרכז המנה. יש עדיין עגבניות יפות בסופרים ובשווקים, אבל אם אתם נופלים על יום רע, וכל העגבניות ירוקות-צהובות, וותרו והכינו משהו אחר.
- זכרו, יש הבדל בין קמח תירס וקורנפלור! קורנפלור הוא אבקה לבנה דקה שמשתמשים בה בכמויות קטנות כדי לעבות תבשילים. פה מערבבים אותו עם העגבניות כדי שהמיצים שהם מגירים במהלך האפייה יתעבו קצת. קמח תירס הוא קמח צהוב וגרגרי שמכינים איתו מאפים, פולנטה, ממליגה וכו'. פה הוא מהווה את שדרת הבצק של הפשטידה, יחד עם הקמח הרגיל. לקריאה נוספת אודות נפלאותיו של הקורנפלור ראו פה ופה.
- הפשטידה/קובלר לא נפרסת יפה. תחשבו על קראמבל תפוחים. אי אפשר להוצא ממנו פרוסות מסותתות. אנחנו הולכים על לוק כפרי פה.

קובלר עגבניות

מבוסס על: מתכון של מארק ביטמן (שמופיע גם באתר שלו)

עלות: כ-12 ש"ח

כמות: 8-10 מנות

מרכיבים

1.5 ק"ג עגבניות (8-10 עגבניות בינוניות)

1 כף קורנפלור

1/4 כפית מלח

פלפל שחור טחון

1 כוס קמח

1 כוס קמח תירס

1 ו-1/2 כפית אבקת אפייה

1/4 כפית סודה לשתייה

1 כפית מלח

55 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות

1 ביצה טרופה קלות

3/4 כוס רוויון (או 3/4 כוס חלב + כפית חומץ או מיץ לימון - מערבבים ונותנים להם לעמוד כמה דקות עד שהתערובת מתגבששת ונפרדת קצת)

הוראות הכנה

משמנים תבנית מלבנית בינונית ומחממים את התנור ל-180 מעלות.

מוציאים את עוקצי העגבניות חותכים אותן לפרוסות (8-12 פרוסות לעגבניה בערך. זה לא צריך להיות פיצי). מערבבים בעדינות בקערה עם הקורנפלור, המלח (1/4 כפית) והפלפל.

מניחים במעבד מזון את הקמח, קמח התירס, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח (1 כפית). מוסיפים את החמאה ומעבדים בכמה פולסים עד שהתערובת פירורית-חולית שכזו. מוסיפים את הביצה והרוויון ומעבדים בקצרה, רק עד שמתגבש בצק.

לחלופין, אפשר בלי מעבד מזון - מניחים בקערה את המצרכים היבשים שצוינוי לעיל, מוסיפים את החמאה ומועכים אותה עם מזלג לתוך תערובת הקמח, עד שמתקבל מרקם פירורי. מוסיפים את הביצה והרוויון ומערבבים רק עד שהתערובת מתאחדת ומתגבשת לכדי בצק. 

משטחים את תערובת העגבניות בתבנית, ומפזרים מעל את הבצק, אפשר עם האצבעות, אפשר עם כף. בגלל שהעגבניות נוזליות והבצק מעט קשיח, לא תוכלו לשטח אותו לגמרי בצורה אחידה. זה בסדר גמור. אנחנו הולכים על לוק כפרי פה. ובכל מקרה רצוי להשאיר כמה חורים קטנים שיאפשרו לאדים מנוזלי העגבניות לצאת.

אופים במשך כ-45 דקות, עד שהבצק מזהיב והעגבניות מבעבעות.

מגישים חם או בטמפרטורת החדר בעזרת כף גדולה (כאמור, לוק כפרי).

עשה זאת בעצמך, מהדורת המחלבה

שוקלים להכין גבינות מעשה בית לקראת חג השבועות?
הכנת גבינות בבית היא לא רק כיפית ("תראו! זאת גבינה! ואני הכנתי אותה!! כשרונותיי הלקטוזיים עולים על כל דמיון!!!") ופשוטה, היא בדרך כלל גם זולה משמעותית מקנייה של גבינות מוכנות בסופר. אמנם כמעט תמיד יותר זול להכין משהו בעצמך מאשר לקנות אותו, אבל במוצרי חלב זה בולט במיוחד. הסיבה לכך היא שיש כמה מוצרי חלב בסיסיים שהם בפיקוח - שהמדינה קובעת עבורם מחיר מקסימלי. לכן לדוגמא, אתם יכולים להכין חצי קילו ריקוטה עם 2 ליטר חלב ו-500 מ"ל רוויון תמורת כ-16 ש"ח, חצי ממחיר הריקוטה המוכנה. רוצים לדעת עוד על המוצרים בפיקוח? יש לי פה פוסט עם הסברים, רשימת כל המוצרים בפיקוח, ורעיונות פשוטים ליישום שעזרו לכם לחסוך המון כסף בקלות.


לקראת הילולת מוצרי החלב השנתית אני מרכזת לנוחיותכם כמה מתכונים לגבינות ומוצרי חלב אחרים שאתם יכולים להכין בעצמכם בבית. חלק מהמתכונים ניסיתי, חלק לא, אבל הם מגיעים ממקורות מהימנים. יש לכם עוד מתכונים מוצלחים למוצרי חלב ביתיים? שתפו!


גבינת שמנת ביתית - קרמי, עשיר ומקבל באהבה שלל תוספות (שום שמיר, בזיליקום, סלמון מעושן ועירית...). כל מה שצריך זה שמנת חמוצה ובד חיתול או מגבת מטבח. לא צריך אפילו להדליק את הגז. הנה ההסברים שלי.


גבינת ריקוטה - יש המון וורסיות ברשת (חומץ או לימון, רוויון, או שמנת או רק חלב...). אני עוד לא הספקתי לנסות, אבל מצאתי לכם כמה לינקים טובים, של בצק עלים ושל Pastaghetti.


יוגורט - חמצמץ וים תיכוני, בהחלט שווה לנסות להכין. לאוהבי המתכונים המפורטים והמדייקים יש את המתכון של גיק במטבח, וב-xnet ילנה ויינברג מביאה גרסא למשקיענים וגרסא לעצלנים.


לבנה - נו? הכנתם כבר יוגורט? גם אם לא הכנתם בעצמכם, אתם יכולים לרכוש כד של 1.5 ליטר יוגורט ולהכין ממנו לבנה. אכן כן, כד 1.5 ליטר יוגורט. יש דבר כזה. לשם ההשוואה, אם תקנו 8 גביעי יוגורט אישיים של 200 מ"ל תשלמו לפחות 18.4 ש"ח, כשהכד עולה רק כ-15 ש"ח. וגם קצת מעצבן לפתוח ולרוקן 8 גביעי יוגורט. סורו לבישולוג להוראות.

שמנת מתוקה - קוראת אדיבה הפנתה את תשומת לבי למתכון שמסתובב ברשת לשמנת מתוקה: מערבלים 100 גרם חמאה ו-200 מ"ל חלב רותח בבלנדר לכמה עשרות שניות. מי שעוקב אחר העמוד של בישול בזול בפייסבוק הבחין שלא יכולתי להישאר אדישה למידע החדש הזה ואצתי רצתי לנסות את הפטנט. ההצלחה היתה מעורבת. השמנת שנוצרה תיפקדה סבבה הן בתערובת של טראפלים, והן בתבנית של ירקות מוקרמים בתנור. תוך כדי קירור השמנת, היא התחילה להיפרד מעט ונוצרה שכבה שומנית יותר למעלה ונוזלית יותר למטה. אמנם הצלחתי להקציף את השמנת וליצור קצפת, אבל בתחתית הקערה הצטברו גם נוזלי חלב והקצפת יצאה לא משהו. מסקנה - אם אתם נתקעים בלי שמנת ב-3 לפנות בוקר ואתם חייבים להכין איתה משהו למחר, זה פטנט מעניין. אבל למען שלוות הנפש שלכם והצלחת עוגות המוס שלכם, עדיף לקנות שמנת מתוקה.


זה מה שהצלחתי לקושש ברחבי הרשת, אשמח אם תעשירו את האוסף שלי. 
המיקרופון עובר אליכם חברים.


(ולקינוח: פינת הכותרת האלטרנטיבית: 
"עשה זאת בעצמך יא פרה!", נגנז בשל חוסר עקביות זכר/נקבה, ומחשש לרגישות הציבור)

קוראת בקוואקר

נכון שבא לכם לחם עכשיו? משהו חם וממלא, קצת פריך מבחוץ רך ומתקתק מבפנים... 
אהא! אני לגמרי קולטת אתכם.
יש לי כשרון כזה, אני סוג של קוראת בקפה. רק שהיום אנחנו נכין לחם עם קוואקר, אז נקרא לזה קוראת בקוואקר. נראה לי שזה הגיוני באותה מידה. יש גרגרים, אפשר לנענע אותם בכוס, לעשות פרצוף מבועת ולאיים על לקוחותיך במשהו עמום כמו "אני רואה כאב בעתיד שלך" או "אתה הולך להידרס מחר ב-10:42 בבוקר על ידי פורד פוקוס שנת 2006 יד ראשונה מרופא". 
מה אתם אומרים? שאשקול הסבת מקצוע?


עד שאתחיל את הקריירה המהוללת שלי כמגדת עתידות (בזול, בטח בזול), אני מנסה להתקדם קצת בתחום הצילום. את התמונות של הפוסט היום צילמתי באור יום, והתלהבתי עד מאוד מזה שאני יכול סוף סוף לשלוט על עומק השדה של התמונה. פתאום אני יכולה לפקס כמו שצריך על האובייקט שלי (לחם קוואקר מהיר, שיוצג עוד מעט), והרקע מתעמעם ויוצר את אפקט ה"בוקה" המיוחל. אני כבר לא צריכה לפנות את כל החפצים הלא ממש אסטטיים בחלל החדר שנכנסים לתוך הפריים, כי הם פשוט מתעמעמים להם. ארונות, מטבחים מלוכלכים ומתלי כביסה הופכים כולם לטשטוש חביב ובלתי מחייב. מרוב התלהבות השתמשתי בערך המינימלי של הצמצם, וכך גיליתי שיש דבר כזה טו מאץ' אוב איי גוד טינג.

טשטוש קצת מוגזם, אפילו בשביל חובבת טשטוש שכמותי

אבל אני לומדת.
עכשיו שקשקשתי לכם קצת יותר מדי בשכל נעבור ללחם הקוואקר. לחמים עם שמרים אתם מכירים - לישה, תפיחה וכל הג'ז הזה שגורם לשמרים לפלוט פחמן דו חמצני שמתפיח את הלחם . לחם מהיר לעומת זאת מותפח באמצעים כימיים - אבקת אפייה ו/או סודה לשתייה, שמגיבים עם מרכיבי הבצק (מים ו/או מרכיבים חומציים) ופולטים פחמן דו חמצני שגורם ללחם לתפוח. בדיוק אותו המכניזם שפועל כשאתם אופים עוגה בחושה או מאפינס.
לחם מהיר נשמר פחות טוב מאשר לחם שמרים. עדיף לאכול אותו באותו יום, גג יום למחרת. אבל אם אתם מחפשים מאפה מהיר וטעים לארוחת ערב, או פינוק טרי וריחני לפיקניק ספונטני, לחמים מהירים הם חבריכם הטובים ביותר. מערבבים את המרכיבים היבשים, מוסיפים את הרטובים, מערבבים פנימה תוספות, והופ לתנור.
המתכון של היום מבוסס על קמח מלא וקוואקר, עם מעט פירות יבשים לעניין ולהמתקה קלה. הוא בריא למדי, אבל עדיין מצליח להיות מאוד טעים, במיוחד כשהוא מוגש בפרוסות עבות וחמימות, מרוחות בחמאה. אחלה ארוחת בוקר (ואתם כבר זוכרים כמה אני קשה עם ארוחות בוקר...).


לחם מהיר עם קוואקר ופירות יבשים

מבוסס על: המתכון הזה מהאתר allrecipes.com עם שינויים קלים שלי

עלות: כ-5 ש"ח

כמות: 1 כיכר בגודל של תבנית אינגליש קייק

מרכיבים

1 כוס קוואקר (להכנה מהירה, כזאת שהפתיתים בה קטנים יחסית, ולא שלמים. אפשר גם להשתמש בשיבולת שועל רגילה ולטחון אותה במעבד מזון במשך כמה עשרות שניות)
1 כוס קמח מלא
2 כפיות אבקת אפייה

1/2 כפית מלח

1 כוס חלב
2 כפות שמן
1 וחצי כפות סילאן
כ-1/2 כוס פירות יבשים קצוצים (אני השתמשתי ב-2 תאנים, 2 תמרים ו-2 משמשים)


הוראות הכנה

מערבבים בקערה את הקוואקר, הקמח, אבקת האפייה והמלח. מערבבים פנימה את החלב, השמן, והסילאן, רק עד שהתערובת אחידה. מקפלים פנימה בעדינות את הפירות היבשים הקצוצים, ומעבירים את הבצק לתבנית אינגליש קייק משומנת.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-25 דקות, עד שהלחם זהוב ותפוח.

מאק אנד צ'יז אנד בירה

מי שקורא בלוגי/מגזיני/אתרי אוכל למיניהם יודע שה-"מאק אנד צ'יז" חזר לאופנה ובגדול. מאק אנד צ'יז, קיצור של מקרוני אנד צ'יז, הוא בסך הכל מקרוני עם רוטב גבינה, לרוב אפוי כסוג של פשטידה. מדובר במאכל ביתי פשוט שכל ילדי אמריקה גדלו עליו, אם בגרסה המקורית, ואם בגרסת האינסטנט התעשייתית, שכללה חפיסה של אבקת "גבינה" כתומה זוהרת ליצירת הרוטב.
אולי זה חוסר היציבות הכלכלית שגורם להם להתגעגע לימים הטובים, אולי זו תגובת נגד לכל תנועת הדיאטות והאוכל הבריא, אבל האמריקאים רוצים את המאק אנד צ'יז שלהם - קרמי מבפנים, קרנצ'י מבחוץ, חם, מנחם ומשמין.
(שם מעולה ללהקה לא? חם מנחם ומשמין. הממ.)
כיום, המקרוני אנד צ'יז פרץ את גבולות הבית והקפיטריה המוסדית, והוא מככב במדורי המתכונים במגזינים, בבלוגים ברחבי הרשת, ואף בתפריטי מסעדות העילית. אנשים נותנים לו טוויסטים אינסופיים - בייקון, גבינות שונות, תוספות של שלל רקות ועשבי תיבול, שמן כמהין...
אני לא ממש הצטרפתי לחגיגת המאק אנד צ'יז עד כה, כי צריך קודם לבשל את הפסטה, אז להכין את רוטב הגבינה, ואז עוד להרכיב ולאפות... כל הסיפור נשמע לי מסובך מדי ומלכלך יותר מדי כלים. למה צריך את כל השלבים האלה כשאפשר פשוט לאכול פסטה חמה עם קצת גבינה מותכת?
אבל אז מצאתי את המתכון הזה. מאק אנד צ'יז *אנד בירה*. זה כבר נראה יותר מעניין (ולא נראה לי שלשפוך פחית בירה מעל הספגטי עם גבינה שלי תיצור את אותו האפקט). ומה אומר לכם חברה? מי שלא ערבב גבינה לתוך רוטב בשמל ובירה, כשהגבינה התמסרה ונמסה באושר לתוך הרוטב החם והסמיך, לא ראה שמחה קולינרית מימיו. באופן לא מפתיע, התוצר הסופי נהדר - עשיר וגבינתי עם נוכחות מורגשת, אבל לא משתלטת של הבירה. בהחלט כמה רמות מעל קערת פסטה עם גבינה מותכת. וברוח אירלנד וסנט פטריקס דיי החולף, מסתבר שהמאק אנד צ'יז אנד בירה הולך נהדר עם כרוב כבוש. באמת. היה לי פחית של כרוב כבוש במקרר בעבודה (אל תשאלו), והשילוב ביניהם הסתבר כאחלה שיחוק. סוג של אוכל ברים כזה, רק שהבירה בתוך האוכל. 


אם כל המלל דלעיל עוד לא שכנע אותכם שכדאי לכם להכין מאק אנד צ'יז אנד בירה, קחו בחשבון שעוד מעט פסח, והמנה הזו היא מכסחת חמץ משולשת. גם פסטה, גם בירה וגם פירורי לחם. שלושה חמצים במחיר אחד. זה חייב להיות מצווה.
אם כבר מדברים על חמץ, זו ההזדמנות להזכיר - אם יש לכם חמץ שאתם רוצים להיפטר ממנו ולא יודעים איך, גשו לעמוד הפייסבוק של בישול בזול ואשמח לחשוב איתכם על מתכונים. נסו ותראו ישועות!


מאק אנד צ'יז אנד בירה
מבוסס על: המתכון הזה עם שינויים שלי
עלות: כ-18 ש"ח
כמות: כ-8 מנות


מרכיבים
250 גרם פסטה קצרה (מקרוני, פנה וכדומה)
30 גרם חמאה
2 כפות קמח
1 כוס חלב
1 כוס בירה
1/4 כפית פפריקה חריפה (או יותר למי שאוהב חריף)
1/4 כפית אגוז מוסקט
1/4-1/2 כפית מלח
200 גרם גבינה צהובה מגוררת
חצי כוס פירורי לחם


הוראות הכנה
מבשלים את הפסטה לפי הוראות היצרן, מסננים ומעבירים לתבנית בינונית.
בזמן שהפסטה מתבשלת, מכינים את רוטב הגבינה והבירה. מחממים בסיר בינוני את החמאה עד שהוא נמס ומתחיל לבעבע. מוסיפים את הקמח, בוחשים ומטגנים כ-2 דקות, עד שהתערובת חומה בהירה. מוסיפים את החלב והבירה (אתם יכולים למדוד אותם לתוך אותה כוס, או להוסיף אחד אחרי השני, לא משנה) בהדרגה, תוך כדי בחישה נמרצת, כדי להימנע מגושים. מוסיפים את הפפריקה, אגוז המוסקט והמלח, מביאים לרתיחה ומבשלים 2 דקות. מורידים מהאש ומערבבים פנימה בהדרגה 150 גרם מהגבינה המגוררת.
שופכים את רוטב הגבינה והבירה מעל הפסטה בתבנית, מפזרים מעל את פירורי הלחם ומעל את יתר 50 גרם הגבינה.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כחצי שעה, עד שהמאפה מזהיב.
אוכלים חם, מומלץ עם כרוב כבוש בצד.

תמונות ראשונות עם המצלמה החדשה. ירידה לצורך עלייה.

מה עושים עם סופגניות מיותרות?

האיש הכניס לי ג'וק לראש שאני חייבת להעלות מתכון שעושה שימוש בכל הסופגניות המיותרות שנשארות אחרי המסיבות בחנוכה. אתם יודעים למה אני מתכוונת... כשעורך המסיבה בליל נר שמיני מחליט שצריך לקנות שתי סופגניות ג'מבו לכל משתתף, כולל תינוקות - כי מה אם עד עכשיו הם לא אכלו מספיק?? זו ההזדמנות האחרונה! אין מצב שנמאס להם והם לא רוצים יותר לראות סופגנייה בחיים!
את הסוף כבר כולם מכירים - כמה שעות לאחר מכן מוצא המארח את עצמו עומד ליד הדלת עם צלחת ענקית של סופגניות, משדל את ההולכים לקחת כמה הביתה כשהם מצידם מנסים להימנע מכך בכל דרך אפשרית.

האם מישהו חשב פעם על איך הסופגניות מרגישות במצבים כאלה? לפני שנייה הן היו מלכות המסיבה, תפוחות ריחניות ורעננות, ופתאום כולם רוצים רק להיפטר מהן. לא יפה! וגם בזבוז, כמובן.

אז אם נתקעתם, אה... סליחה, זכיתם, גם אתם בכמה סופגניות מיותרות מאתמול או שלשום שכבר לא ממש מפתות אתכם, הנה רעיון למה לעשות איתן.
מכירים פודינג לחם? פודינג לחם, או ברד פודינג, הוא מעין פשטידה מתוקה, שעשויה בדרך כלל משאריות של לחם, חלב או שמנת, ביצים וממתיק (סוכר, סירופ מייפל, גולדן סירופ וכדומה). לפעמים מוסיפים פירות יבשים או טריים, לפעמים תבלינים כמו קינמון וג'ינג'ר, יש הרבה שכלולים ווריאציות. אחד הגרסאות המושחתות במיוחד עושה שימוש בדונאטס שעבר זמנם. רוב הבלוגרים שראיתי שהעלו מתכונים בסגנון, קנו דונאטס במיוחד ותהו למה לעזאזל שלמישהו יהיו שאריות של דונאטס שאף אחד לא אכל. נראה לי שריבוי מסיבות החנוכה עונה על השאלה הזאת עבורנו. לכן, בחמישי החולף, בתום המסיבה במשרד, מצאתי את עצמי ממלאת שקית סופר בסופגניות שנותרו, במקום לחלוף על פניהן בבוז הרגיל.

מהמעי שלהם אכין מנשא חסין למים,
ומעצם האגן אגלף תרווד, שלבטח יעלה את המעמד שלי בשבט
(אני מתנצלת אם זה נשמע לכם דוחה אבל ממש ככה היא
מדברת בספר. זר לא יבין זאת.)

מכיוון שבדונאטס אין ריבה, ומכיוון שהיה מדובר בסופגניות הפושטיות ביותר, עם כמויות ענק של ריבה תעשייתית לא מלהיבה במיוחד בטעמה, החלטתי לרוקן את הסופגניות מהריבה לפני ההכנה. לרוקן זו אולי מילה עדינה מכדי לתאר את הטבח שהלך שם. אם קראתם אי פעם את ספר הטראש האהוב עלי - "שבט דוב המערות", בטח זכורות לכם הסצנות של הציד, ושל... איך נאמר? ביתור ועיבוד החיות הניצודות. הרגשתי קצת כמו אֵיילה, ושהרגע צדתי וטבחתי בלהקה נודדת של סופגניות פרא.

בכל מקרה, אם בידיכם סופגניות פושטיות עם ריבה שאתם לא מחבבים במיוחד, כדאי לרוקן אותן, כדי שהריבה לא תשתלט על הטעם. אם הריבה טעימה לכם, או שזכיתם בסופגניות ריבת חלב (או טעם אחר שמשתלב עם תפוחים), הרגישו חופשי לדלג על הריקון, ופשוט לחתוך/לקרוע את הסופגניות לקוביות כמו שהן.

הפשטידה יוצאת ריחנית, תפוחה מעט וורדרדה (אם השתמשתם בסופגניות עם ריבה), עם טעם מעודן של תפוחים מקורמלים, וכמובן של סופגניות. כך שאם סופגניות יוצאות לכם מכל החורים ואתם חושבים שתקיאו אם אפילו תריחו עוד סופגנייה, לא כדאי להכין את הברד פודינג הזה. בואו נבהיר זאת יותר בבירור:

אזהרת בישול בזול: אל תכינו את הפשטידה הזו אלא אם כן אתם באמת חושבים שמישהו יאכל אותה. אם הצלתם שמונה סופגניות והכנתם מהן פשטידה שאף אחד לא רצה לגעת בה ושנזרקה אחר כבוד, בזבזתם גם את הסופגניות וגם את יתר מרכיבי הפשטידה שהתווספו אליה. חבל. בטח ובטח אל תחזרו אלי כדי להתלונן שיש לפשטידה שעשויה משמונה(!!) סופגניות, טעם של סופגנייה ושנמאס לכם מסופגניות. הוזהרתם.

אם אתם לא יודעים אם תאהבו או לא, או אם אין לכם מספיק סופגניות, אפשר בקלות להכין חצי כמות.

אז... עדיין רוצים מתכון? קבלו:

פשטידת סופגניות (ברד פודינג)

מאת: בישול בזול, בהשראת מתכון שפורסם בעיתון בון אפטי ומעוד כמה מתכונים בסגנון ברחבי הרשת
עלות: כ-8 ש"ח (בהנחה שהסופגניות בחינם, בטח יש מישהו בסביבה שישמח שתיקחו לו כמה)
כמות: כ-12 מנות


מרכיבים

8 סופגניות בינוניות (או כמה פחות אם הסופגניות שלכם גדולות, לא ממש חשוב שהכמות תהיה מדוייקת)

2 תפוחים (רצוי חמוצים)

1/4 כוס סוכר חום

10 גרם חמאה

2 כוסות חלב

2 ביצים

1 כפית תמצית וניל


הוראות הכנה

חוצים את הסופגניות ומרוקנים את הריבה אם צריך, וחותכים או קורעים את הסופגנייה לחתיכות של כ-4 ס"מ. 

מקלפים את התפוחים וחותכים לקוביות. מעבירים את התפוחים לכלי המתאים לבישול במיקרוגל, ומבשלים במשך 2 דקות. מוציאים, מערבבים ומחזירים לעוד דקה, עד שהתפוחים מרוככים ברובם. מערבבים פנימה את הסוכר החום והחמאה.

טורפים בקערה את הביצים, ומערבבים פנימה את החלב, והווניל.
מעבירים את קוביות הסופגנייה והתפוחים לתבנית אפייה בינונית משומנת קלות, ושופכים את תערובת הביצים מעל. מערבבים ומועכים מעט את התערובת כדי לוודא שכל פיסות הסופגנייה הוספגו.

אופים בתנור בחום בינוני, 180 מעלות, כחצי שעה, עד שהפשטידה מזהיבה.

מגישים חם, רצוי מיד, ורצוי עם גלידת וניל.

מרק שוקולד ונהגי משאיות שיכורים

האם קורנפלור נראה לכם כמין אבקת קסם מרושעת? מתת האלים שלפעמים לא מתעבה כמובטח, לפעמים עושה גושים, ושמצריך הרבה תפילות ועצבים בכדי שיעבוד?

אל תראו אותו ככה. הוא דווקא ממש מגניב, מכל מיני סיבות, וכשעובדים איתו נכון, הוא פועל כמובטח.
אז הצטרפו אלי חברים ל:
נפלאות הקורנפלור!
מסע קולינרי מרתק להבנת העמילן האהוב על כולנו
חלק א' (חלק ב' מועבר לפוסט הבא. כמדומני שאינכם מעוניינים ב-2 עמודים רצופים על קורנפלור בפוסט אחד)

איך בכלל פועל קורנפלור? למה כמות קטנה של אבקה תמימה למראה יכולה לעבות סיר שלם של נוזלים?
ובכן, קורנפלור, או עמילן תירס, הוא סוג של... עמילן (אל תפלו מהכיסא בבקשה). עמילנים נוטים להיות טיפוסים קרירים ומופנמים, אבל כשמחממים אותם קצת בתוך נוזל הם פתאום מתפרקים ונותנים מעין חיבוק דוב לכל מולקולות המים שסביבם, מה שגורם לנוזל שבתוכו הם נמצאים להתעבות. אני מדמיינת אותם כאלמונים שתקנים שנכנסים לבר לא מוכר, שככל שהאלכוהול זורם הם נפתחים יותר, ועד סוף הלילה הם מוצאים את עצמם מחובקים עם שלושה נהגי משאיות ושרים איי דיד איט מיי וויי בקריוקי.
אז עכשיו, דמיינו בר ענקי מלא בנהגי משאיות. נסו לעבור מהכניסה עד לברמן בצד השני של החדר כדי להזמין משקה. עכשיו נסו לעשות זאת כשהרבה מהנהגים פתאום נלפתים בקבוצות על ידי כמה אלמונים עליזים ומבושמים. נכון שיותר קשה לעבור לצד השני כי כל פעם צריך להזיז או לעקוף גוש שיכורים ענק ומחובק שמזמר שירים של סינטרה? 
אז ככה זה גם עם קורנפלור בנוזל חם. הגיוני לא?
(נראה לכם שיש פרס על ההסבר האינטואיטיבי הכי יצירתי בתחום המדעים?)


ובכן, אם נחזור לרגע מהבר, אנחנו מנצלים את יכולת העיבוי הזו בעמילן התירס (ובקמח, ובקמח תפו"א וכו') כדי לעבות מרקים, רטבים, פודינג וכדומה. כאמור, עמילנים מתפרקים ומעבים נוזלים רק לאחר חימום, ותערובת עם קורנפלור תצטרך להגיע לחום של 95 מעלות (צלזיוס) מעלות לפני שתהליך העיבוי יתחיל. לכן מתכונים עם קורנפלור ידרשו מכם להביא את הנוזל לרתיחה (100 מעלות צלזיוס), כדי לוודא שתגיעו לטמפרטורה בה מתרחש העיבוי.


חשבתם שזה מגניב? זה רק קצה הקרחון. 
בשבוע הבא נלמד על נוזלים לא ניוטוניים ואנשים שהולכים על מים.
כל זאת ועוד בפרק הבא של... נפלאות הקורנפלור!

(ולמקרה שתהיתם, כן. לסדרה "נפלאות הקורנפלור" (כל הזכויות שמורות) יש נעימת נושא. אני מדמיינת שהוא נשמע ככה http://www.youtube.com/watch?v=BX7E45uOBu4. ובהזדמנות זו אמליץ לכם בחום לסור ליו טיוב ולצפות במקור - Dr. Horrible. אתם יכולים להודות לי אחר כך.)

לסיכום החומר הנלמד, מתכון פשוט, טעים ומרשים למרק שוקולד. לפני כמה שבועות חיפשתי מתכון למרק שוקולד וכולם היו נראים לי מסובכים מדי. כולה סוג של שוקולטה/שוקו חם. למה להסתבך? אז הכנתי שוקו חם, עיביתי אותו טיפה עם קורנפלור, העשרתי אותו קצת עם שוקולד, ונתתי לכל אחד להוסיף "שקדי מרק" משוקולד לבן קצוץ בשביל השוויץ. כמו שקורה הרבה בעולם האוכל, השם והפרזנטציה עושים את המנה. כשמגישים אותה בכוסיות שוט או אספרסו עם פיזור נונשלנטי של קוביות שוקולד לבן, שוקו חם מועשר הופך למרק שוקולד.
המתכון הזה מעולה לאירוח. הוא מנפק קינוח מקורי וכיף להרבה אנשים בכל כך מעט מאמץ שזה מגוחך. רק תיזהרו, אתם עלולים למצוא את אורחיכם במטבח בסוף המסיבה זוללים את השאריות ישירות מהסיר (מניסיון).


כמה רעיונות לשכלולים (הראשון נוסה בהצלחה, את היתר טרם ניסיתי בעצמי אבל אתם מוזמנים לנסות):
- קמצוץ פלפל שחור וקינמון טחונים מעל כל מנה למרק שוקולד מקסיקני מתובל
- כפית תמצית מנטה למרק שוקולד מנטה
- גרידת תפוז ומעט מיץ תפוזים למרק שוקולד תפוז
- תוספת של קפה נמס או שוט של הקפה האהוב עליכם למרק מוקה


מועדים לשמחה!


מרק שוקולד עם "שקדי מרק" של שוקולד לבן
מאת: בישול בזול
עלות: כ-17 ש"ח
כמות: 10-16 מנות, תלוי בגודל כוסיות ההגשה שלכם


מרכיבים:
2 כפות סוכר
3 כפות קקאו
1 כף קורנפלור
1 ליטר חלב 3% (תעשו לי טובה גם שונאי השקיות שבכם ותשתמשו בשקית. זה יותר זול ואתם לא צריכים לשמור את השקית במקרר כי אתם משתמשים בכולה, אז מה אכפת לכם?)
1 כפית תמצית וניל
1 וחצי חבילות (150 גרם) שוקולד מריר
1 חבילה (100 גרם) שוקולד לבן, קצוץ (אפשר לוותר אם אתם לא רוצים להכין את ה"שקדי מרק")


הוראות הכנה:
מערבבים בסיר את הקקאו הסוכר והקורנפלור.
מוסיפים בהדרגה מעט מהחלב ומערבבים אחרי כל תוספת, כדי לקבל תערובת אחידה, ללא גושים. מערבבים פנימה את יתר החלב.
מחממים את התערובת על חום בינוני תוך כדי ערבוב, מביאים לרתיחה, מרתיחים דקה (עדיין תוך כדי ערבוב) ומורידים מהאש.
מוסיפים את תמצית הווניל. שוברים את השוקולד המריר לקוביות ומוסיפים לסיר, ומערבבים בעדינות עד שהשוקולד נמס ונבלע בתערובת.


מגישים את המרק חם, לא רותח, בכוסיות קטנות (כוסות שוט, ספלוני אספרסו וכדומה), ונותנים לכל אחד להוסיף "שקדי מרק" כאוות נפשו (הסיבה שלא מפזרים אותם מעל לפני ההגשה היא שהם טובעים במרק, ואז האורחים שלכם לא יראו שהם שם. במקום, נותנים להם את החוויה של להוסיף את ה"שקדי מרק" בעצמם). אפשר לשמור את השוקולד הלבן הקצוץ בפריזר כדי שימס לאט יותר כשמוסיפים אותו למרק.


ניתן להכין את המרק יום מראש ולשמור במקרר. מחממים אותו בעדינות על אש קטנה, תוך כדי ערבוב, לפני ההגשה.

ובסגנון מקסיקני, עם קמצוץ קינמון ופלפל שחור מעל