יום שלישי, 31 בינואר 2012

יער הברוקולי הקסום


אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני כבר מתחילה להרגיש את סוף החורף. כן, אני יודעת, רק תחילת פברואר עכשיו, ויש עוד קור וגשם לפנינו (אני מקווה לפחות). אבל ברגע שנכנסים לחודש שבט, עם כל חגיגות הטבע, והפירות של ט"ו בשבט, אני מתחילה, מבלי משים, לקלף מעלי את קליפות החורף. קצת פחות חימום, קצת יותר זמן בחוץ, יותר פעילות ותזוזה, פחות בהייה בגשם ממעמקי הר של שמיכות (האמת, נראה לי שעשיתי את זה אולי פעם אחת החורף. ככה זה כשעובדים ברוב שעות האור. אבל אני אוהבת לחשוב שהעברתי את זמני בצורה פיוטית שכזו). 


לכן הסיפור עם הפירות היבשים בט"ו בשבט כל כך צורם לי. מה הדבר הראשון שעולה בדעתכם כשאתם חושבים על חגיגת הלבלוב והפריחה, התחדשותו של הטבע ותחילת האביב? פרוסות תפוח יבשים ודהויים? אולי איזה משמש מקומט ששכח כבר מזמן איך מרגיש חום השמש? 
לא הא?
רגע רגע, מה עם גוש בלתי מזוהה ומסוכר בצבע כתום זוהר? נו, הזה שלא ברור אם הוא מנגו, פפאיה, או סוליה של כפכף מקלחת צבעוני. 
מישהו?
|קולות צרצרים|
אז בואו נכין היום משהו שיותר מתאים לט"ו בשבט - בריא, מלא ירוק, ומקורי, עם מראה שמתאים בול לחג.
אני מדברת כמובן על יער הברוקולי הקסום. אם הייתם הִיפים בארה"ב בשנות השבעים, בטוחני שאתם יודעים על מה אני מדברת. למי שלא, מדובר בפשטידת אורז פשוטה שבתוכה נטועים גבעולי ברוקולי ויוצרים אפקט מקסים של יער קטנטן. הבטחתי לעצמי ביום שפתחתי את הבלוג שלעולם לא אשתמש בשורש המשומש עד זרא ק.ס.מ. כדי לתאר את האוכל שלי, אבל במקרה דנן, זהו שמו הרשמי של המאכל, ובאמת, הוא די מקסים (די! די! תפסיקי! אסור!).
המתכון הזה מאוד קל לעדכון ושינוי על פי העדפותיכם. אפשר להשתמש באורז לבן או מלא, אפשר לגוון בסוג הגבינה אם אתם רוצים - קשקבל, מוצרלה או פטה כולם יהיו טעימים פה, ואפשר כמובן לגוון בעשבי התיבול. אני השתמשתי בפטרוזיליה שמיר ונענע, אבל שילוב של בזיליקום או קצת מרווה טרייה לתוך העסק גם יכול להיות מעולה.
אם אתם לא ממש אוהבים את הרעיון של פשטידת אורז (כאמור, מתכון של היפים), אתם יכולים לטעת את עצי הברוקולי בכל פשטידה שתרצו, כל עוד היא מוצקה ויבשה יחסית, כדי שהעצים יוכלו לעמוד בתערובת בכוחות עצמם. 


יער הברוקולי הקסום, פשטידת אורז וגבינה בעיטור "עצי" ברוקולי
מבוסס על: המתכון הקלאסי של מולי קאצן מתוך הספר The Enchanted Brocolli Forest עם שינויים קלים שלי
עלות: כ-24 ש"ח
כמות: 8-10 מנות


מרכיבים
2 כוסות אורז לא מבושל (אפשר לבן או מלא)
כ-1/2 ק"ג ברוקולי
1 כף שמן זית או חמאה
1 בצל קצוץ
1 שן שום קצוצה
1/2 מלח
1/2 פלפל
3 ביצים
1-2 כוסות עשבי תיבול קצוצים (אני השתמשתי בכוס פטרוזיליה קצוצה, 3/4 כוס שמיר קצוץ ו-1/4 כוס נענע קצוצה)
200 גרם גבינה צהובה מגוררת
מעט שמן זית
מעט מיץ לימון


הוראות הכנה
מבשלים את האורז בצורה המועדפת עליכם. לרוב יש גם הוראות על האריזה אם אתם צריכים.
בינתיים, מכינים את עצי הברוקולי - מפרקים את התפרחת הגדולה של הברוקולי לתפרחות "עציות" קטנות, עם "גזע" באורך אצבע בערך. את חלקי הגבעול המיותרים שומרים לתבשילים אחרים. 
שותפים ומנקים את תפרחות הברוקולי וחולטים אותם במים רותחים במשך כ-2 דקות, עד שהם משנים את צבעם לירוק עז, כדי לרכך אותם קצת. איך חולטים? לוקחים סיר שיכול להכיל את הברוקולי בשכבה אחת ושמים בו מים בגובה כמה ס"מ. מביאים את המים לרתיחה, מוסיפים את הברוקולי, מכסים, ומבשלים במשך 2 דקות. בתום 2 הדקות מסננים את המים ומעבירים את הברוקולי לכלי נפרד.
מחממים בסיר את השמן או החמאה, מטגנים את הבצל, השום, המלח והפלפל, עד שהבצל נהיה שקוף, כ-5 דקות. 
מכבים את האש ומערבבים פנימה את האורז, עשבי התיבול, הביצים והגבינה.
מסדרים את התערובת בתבנית גדולה, ו"נוטעים" בתוכה את תפרחות הברוקולי החלוטים.
מטפטפים מעל הברוקולי מעט לימון ושמן זית (ממש טיפה או שתיים על כל עץ).
מכסים בעדינות את התבנית בנייר כסף (תיזהרו לא להפיל את העצים!), ואופים בתנור בחום בינוני-נמוך, 160 מעלות, במשך כ-20 דקות, רק עד שהפשטידה חמה כולה (אנחנו רוצים שהביצים יתבשלו, לא מעבר לזה).


הריני להציג בפניכם את דוגמניות הבית החדשות, עזמרלדה ופרה פוסֶט!
קבלו אותן!
עזמרלדה, דוגמנית צמרת ותיקה, חלוצה בתחום דוגמנות חיות המשק.
עזמרלדה מספרת כי היא מנצלת את הסלברטאיות שלה כדי להילחם בדעות קדומות:
"זה מה זה לא נכון מה שאומרים שכל הדוגמניות אוכלות רק חסה כל היום.
אני למשל אוכלת מלא חוביזה, ולפעמים גם סירה קוצנית".


פרה פוסט, נערת החן של התנועה הקיבוצית לשנת 2011, היא חדשה בתחום אך כבר
הספיקה להוביל קמפיינים עבור מועצת החלב ("לעדי הימלבלוי יש הרבה מה ללמוד ממני"),
ועלית ("אנשים כל הזמן מבקשים ממני לחתום על חפיסות השוקולד שלהם"),
שהפכו אותה לבת בית בקרב הציבור הישראלי. מהו סוד ההצלחה המטאורית שלה?
"לי אין שום סיליקון בחלב", היא אומרת בקריצה.


יום רביעי, 25 בינואר 2012

מהר!


מכירים את המתכונים המעצבנים האלה של "ארוחת ערב שלמה ברבע שעה", "לחמניות צ'יק צ'ק" ודומיהם? האלה שמבטיחים זמן הכנה קצרצר, שתוך 300 שניות מרגע כניסתכם הביתה המנה כבר תהיה בתנור?
הרשו לי להרים גבה*.
אולי למיומני מטבח זה לוקח 5 דקות להכניס עוגה לתנור.
הנה מה שקורה כשאני מנסה להכין עוגה ב-5 דקות.


00:00 אוקי אז אמרנו עוגת שוקולד ב-5 דקות... אממ... איפה המתכון? אה נכון במייל. רגע, לא במייל הזה, במייל השני. אוף למה לא זכרתי להדפיס את זה בעבודה - ארררג! הדפדפן תקוע! למה אתה מתקין לי עכשיו תוספים למה??? לא משנה אני אפתח באקספלורר...


02:16 אוקי הנה זה. יאללה נניח את הלפטופ במקום שאני אוכל לראות אותו... אוי השולחן מבולגן לחלוטין. טוב נזיז קצת דברים שיהיה לי גם איפה לעבוד...


05:09 טוב, לפחות גם סידרתי קצת. אז לעבודה. נוציא את המרכיבים...


05:38 איפה הסודה לשתייה לעזאזל?? לא יכול להיות שנגמר, לפני שניה - אה אוקי הנה זה.


06:22 איפה הקערה והמרית? אויש הם בכיור. טוב אני אשטוף מהר...


08:06 טוב. הכל מוכן. נתחיל. חצי כוס שמן - אוי נו איפה הכוס מדידה עכשיו? 


08:34 שוב, חצי כוס שמן, כוס סוכר... אוי הסוכר נדבק לכוס עם השמן. טוב נוציא קצת עם האצבעות... איכס האצבעות שלי שמנוניות לגמרי, צריך לשטוף.


09:13 טוב איפה היינו - אוי נו! למה שומר מסך עכשיו? והידיים שלי רטובות... טוב לא נורא, ניבש קצת על החולצה. אז... וניל...


09:52 אויש נשפך קצת על השוליים. צריך להביא מגבת נייר.


10:31 טוב. ביצים...


11:27 עכשיו מה הצעד הבא- די! שוב שומר מסך! והידים שלי מלאות חלבון. טוב שוב נשטוף ידים...


11:59 עכשיו נשאר רק קמח, קקאו ואבקת אפייה. סבבה. 


12:22 נו קמח... למה אתה תקוע בשקית... תשתחרר כבר...


12:42 קמח משתחרר ועף לכל עבר. 


12:45 יופי באמת. למה ככה? עכשיו יש לי 2 כוסות קמח במקום 1 וחצי. שאני אחזיר את היתרה לשקית? עדיין יש קצת שמן על הכוס מדידה... טוב יאללה לא משנה נחזיר.


13:27 כמה קקאו צריך? חצי כוס? אוח. הכוס מדידה לא נכנסת לפתח של השקית. טוב נרחיב אותו קצת... אוף למה הפלסטיק העבה הזה לא נקרע? ננסה קצת עם השיניים...


13:51 ענן קקאו מתפזר ברחבי המטבח


13:53 אוף אני לא רואה כלום, יש לי קקאו על המשקפיים... טוב יאללה. כמעט סיימנו. 


14:17 נשאר רק כפית אבקת אפייה. רגע... זה לא...? אוי זה הסודה לשתייה. מזל ששמתי לב... 


15:01 איפה שמתי את המרית...?


16:52 אוקי, הבלילה מוכנה. עכשיו רק צריך להכניס לתבנית משומנת... אופס. טוב אני אשמן. רגע איפה התבנית...?


17:44 סבבה, נעביר לתבנית...


17:57 רגע, נשאר קצת על הצדדים של הקערה... מאמי! אתה רוצה לטעום קצת מהבלילה? טוב לא צריך. אני אטעם לבד. הממ... שוקולד על כל הפנים...איפה המגבת? 


18:46 מעולה. סיימנו. עכשיו מכניסים לתנור שחומם מראש... אה. אופס. טוב אני אדליק עכשיו ואתן לו 5 דקות. זה יספיק נכון? 


וזה עוד לא כולל שטיפת כלים וניקוי כל המשטחים שטינפתי בדרך.
אולי הם מתכוונים לחמש דקות בזמן של תוכניות בישול, שם יש מישהו שמוציא מראש את כל הכלים שצריכים, מודד את כל המצרכים ושם אותם בקעריות קטנות, וכמובן מנקה הכל כשמסיימים. חרף נסיונותי, תרם הצלחתי לשכנע את אישי שעליו לעשות זאת עבורי בכל פעם שאני מבקשת. מכיוון שהוא עשוי לדרוש הדדיות בעניין אני בוחרת שלא להתעקש.


בכל מקרה, זאת הסיבה שהמתכון שמצאתי לפסטה עם חומוס, בצל ואורגנו כל כך מרגש אותי. כי הוא אשכרה לוקח רבע שעה. אתם מסוגלים לבשל פסטה תוך רבע שעה? אתם מסוגלים לקלף לפרוס ולטגן בצל אחד + לפתוח פחית שימורים תוך רבע שעה? הידד! אתם יכולים להכין פסטה עם חומוס, בצל ואורגנו ברבע שעה. באמת.
לא מדובר במנה הכי גורמה שיש, זו מנה פשוטה עם טעמים פשוטים. אבל המתכון בריא, במיוחד אם משתמשים בפסטה מחיטה מלאה, הוא ממלא, והוא בעצם מהווה ארוחה שלמה. 
אה, ואם לא שמתם לב, מדובר גם במתכון מזווה. כל עוד יש לכם בצל במזווה, אורגנו במדף התבלינים וחבילת פסטה ופחית גרגרי חומוס בארון אתם מסודרים. לא צריך ריצות של הרגע האחרון לסופר. בקיצור, מתכון מושלם לימים האלה שחוזרים מאוחר, לבית קר, מקרר ריק ובטן מקרקרת. 
אפשר לגוון עם תבלינים אחרים כמו טימין או בזיליקום, אפשר לפורר מעל גבינה מלוחה ואפשר להוסיף קוביות של ירק מהיר בישול (כמו קישוא או פלפל), לבצל אחרי כמה דקות, אבל אז אני כבר לא יכולה לערוב לכך שזה יקח פחות מרבע שעה.


פסטה עם חומוס, בצל ואורגנו
מבוסס על: מתכון מהבלוג Lucullian Delights עם שינויים קלים שלי
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: 3-4 מנות


מרכיבים
250 גרם פסטה (חצי חבילה), מהסוג האהוב עליכם
1 בצל
1 כף שמן זית
1/2 פחית גרגרי חומוס משומרים (אפשר גם לזרוק פנימה את כל הפחית אם אתם חובבי חומוס, כמוני)
1/2 כפית אורגנו
1 כף מים
2 כפות מיץ לימון


הוראות הכנה:
מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן.
בינתיים פורסים את הבצל, מחממים את השמן במחבת ומטגנים את הבצל עד שהוא מתחיל להזהיב, 7-8 דקות. מוסיפים את גרגרי החומוס, והאורגנו ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את המים ומיץ הלימון ומבשלים עוד דקה. 
מערבבים את תכולת המחבת לתוך הפסטה ומגישים חם.






* נו הרשיתם לי להרים גבה. מה אתם רוצים?
התמונה לא נכנסה למעלה.

יום רביעי, 18 בינואר 2012

האם גם אתם סובלים משעמום עוגייתי?

האם צנצנת העוגיות שלכם משוועת לרענון? האם גם לכם נמאס מאותם 2-3 מתכוני עוגיות שאתם מכינים כל הזמן?
שלום. לי קוראים בישול בזול ואני פה כדי לדבר אתכם על שעמום עוגייתי.
שעמום עוגייתי זה לא בושה. 
השעמום העוגייתי יתקוף עד כ-80% מהישראלים במהלך חייהם וילווה בסימפטומים של פיהוק בהשפעת פחמימות, מלנכוליה במגע עם מאפים, תוגה בסביבת תנורים וכדומה.
אם הרשימה הזו נשמעת לכם מוכרת, ייתכן וגם אתם סובלים משעמום עוגייתי.
אולי אתם חושבים שאם תתעלמו ממנו, השעמום העוגייתי פשוט יחלוף, אבל זו מחשבה מסוכנת.
בלא טיפול, השעמום העוגייתי יכול להחריף ולגרום לסיבוכים מסוכנים כמו יאוש ירקותי, תסביכי תבלינים למיניהם ואף לפסיכוזת הפנקוטה, לא עלינו.
אבל אל תאבדו תקווה. לשעמום העוגייתי יש פתרון פשוט ויעיל. 
זה הזמן לספר לכם על עוגיות האפרסמון המפורסמות של בישול בזול.
עוגיות האפרסמון יקלו על סימפטומי השעמום העוגייתי במהירות ובאפקטיביות, ויגרמו לחבריכם להגיב בפליאה, בהתפעלות ובקריאות שמחה כגון "ממ!", "אתה חייב לגלות לי את המתכון!" ו-"מה פתאום עשר?! לא אכלתי יותר משלוש! באמא'שלי!"
כל שעליכם לעשות הוא לקרוא את המתכון, הניתן לכם חינם אין כסף באדיבות בישול בזול פתרונות לשעמום עוגייתי בע"מ, להכין את העוגיות כפי שמתואר, ולזלול. ניתן גם לחלוק עם בני משפחה וחברים באותו המחיר!
למה אתם מחכים? רוצו להכין את עוגיות האפרסמון המפורסמות ואמרו "שלום ולא להתראות" לשעמום העוגייתי, עוד היום!


טוב, אם הפרסומת הסופר משכנעת, ומבוססת לגמרי מדעית (אני יודעת על מה אני מדברת! כרגע קראתי את תזת המאסטר של האיש בנוירוביולוגיה! אני אשת מקצוע לכל דבר! יכול להיות שאני משוויצה בו בלי קשר לתוכן הפוסט? בטח שלא!) לא שכנעה אתכם, הנה כמה סיבות קצת יותר שפויות למדוע כדאי להכין את העוגיות הללו:
- שימוש כיף ומקורי בפירות העונה. אנחנו יודעים כבר כמה חשוב לקנות פירות בעונה, כדי לשמור על מחירי קניות שפויים בסופר וליהנות מתוצרת איכותית ובשלה שלא ישבה חודשים בהקפאה. כדאי לחגוג על האפרסמונים כל עוד הם זמינים.
- שימוש מעולה לאפרסמונים שנשארו. יש לכם כמה אפרסמונים באחורה של המקרר שאף אחד כבר לא רוצה לאכול כי הם מושיים? מעולה! אלה האפרסמונים הכי טובים למתכון הזה, כי אתם תצטרכו מחית אפרסמונים. מורידים את הקליפה, מוציאים/סוחטים את התוכן הנוזלי, קוצצים קצת אם צריך, ויש מחית אפרסמונים. אם האפרסמונים שלכם עדיין מוצקים זה גם בסדר. אפשר לקלף את האפרסמונים ולקצוץ את הבשר דק עם סכין, או לעבד בבלנדר או מעבד מזון למחית גסה. 
- העוגיות האלה ממש טעימות. באמת. יש להן טעם אפרסמון עדין כך שגם שונאי אפרסמון עשויים לאהוב אותן, והן רכות וטעימות, כמעט כמו עוגות קטנות רק בצורה של עוגייה. הן מהעוגיות האלה שפשוט נעלמות בלי ששמים לב. 
- העוגיות הן יחסית שפויות מבחינה בריאותית. יש בהן רק חצי כוס שמן, ואתם יכולים מראש לצמצם את כמות הסוכר מכוס ל-3/4 כוס אם אתם רוצים לקצץ קצת. עוד עוגיות פרווה עם שמן, ללא מרגרינה! הידד!


עוגיות אפרסמון
מבוסס על: מתכון מתוך הספר Favorite Recipes of America Desserts, של Marry Anne Richards, עם שינויים קלים שלי
כמות: כ-40 עוגיות
עלות: כ-8 ש"ח


מרכיבים
1/2 כוס שמן
1 כוס סוכר
1 ביצה
1 כוס מחית אפרסמון (ראו הסברים לעיל)
1 כפית סודה לשתייה
2 כוסות קמח
1/2 כפית קינמון
1/2 כפית אגוז מוסקט
1/2 כפית ציפורן טחונה


הוראות הכנה
טורפים בקערה את השמן, הסוכר והביצה (אפשר ביד, עם מזלג או מטרפה).
מערבבים את הסודה לתוך מחית האפרסמון, מוסיפים את התערובת לקערה ומערבבים עד שמתאחד.
מוסיפים את הקמח והתבלינים ומערבבים רק עד שהבצק אחיד.
מסדרים כפות של הבצק על תבנית אפייה משומנת ברווחים של 3-4 ס"מ לפחות (העוגיות מתרחבות...).
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהעוגיות זהובות, כ-10 דקות.









יום שלישי, 10 בינואר 2012

קציצות וכותרות גרועות


לאחרונה אני חושבת הרבה על כותרות. כותרת של פוסט איננה דבר של מה בכך. מצד אחד אני רוצה לדגדג את הסקרנות של קוראי ולמשוך אותם לתוך הפוסט. אני רוצה להבטיח להם שהטמון בפנים יהיה מעניין, מרתק ושווה את זמנם. מצד שני, אני רוצה גם שהכותרת תהיה אינפורמטיבית. כותרת של "עוגת קרם שוקולד קלה ומדהימה רק ב-5 שקל!" תהיה די מושכת, אבל אם היא תלווה בפוסט חולמני על תבשיל עדשים, קורקבנים וכרוב ניצנים, כנראה שאהפוך במהירות למוקצה מחמת מיאוס בקרב קוראי. גם כותרות פואטיות כמו "שניצל, פירה ומסעותיו של פרויד אל נבכי נפש האדם" ו-"מחשבות על רפרפת כאשר עלי השלכת מתנפצות מתחת לרגלי" עשויות לצאת ארוכות, שבלוניות ומעומעמות. אפשר פשוט להרים ידים ולקבוע שכותרת הפוסט תהיה ככותרת המתכון, אבל זה סתם משעמם והורס את ההפתעה.
למזלי יש לי חברים שדואגים לי. ידידי משכבר הימים, המכונה לצורך פוסט זה 'אָפַפִי הרשע', שלח לי רשימה נפלאה של כותרות ונושאים פוטנציאלים לפוסטים. חלילה לי מלהוסיף על גאונותו הטהורה והמתפרצת, על כן אביא את הרשימה כלשונה:

עלו בראשי שמות אלטרנטיביים לבלוג, לאירועים מיוחדים (יותר נכון, חשבתי על דברים מצחיקים ואז המצאתי תירוץ). במקום סדר אלפביתי, סדר טמטומי עולה.

ובכן, 
ספיישל סושי - בישול ברול
מתכונים לימות השבוע - בישול בחול
הכנת אוכל לצפייה בכדורגל/בזמן שבעלך צופה בכדורגל - בישול בגול
בישול תוך חזרה על הוראות המתכון - בישול בקול 
הכנת אוכל תוך האזנה למוסיקה/לנשנוש בקונצרט - בישול במול
אותו דבר - בישול בסול
הכנת כיבוד לאינסטלטור - בישול בצול
ואחרון חביב:
הכנת אוכל בפרוזדור - בישול בהול

ולמקרה שגם אתם לא מכירים את משמעותה של המילה צול:

חששתי שאולי לא תכירי את המילה צול. לכבוד יהיה לי אם תשמשי בזה בבלוג או בכל צורה שהיא!
מתוך הערך "אינטש": שמה הגרמני של יחידת המידה הוא 'צול' (Zoll). בישראל משתמשים בו בעיקר לציון קוטרם של צינורות.

נכון שהחכמתם? 
למעשה יכלתי אפילו להשתמש בכותרת בישול בצול לפוסט זה, שכן הוא נכתב בחלקו בזמן שחיכיתי לטכנאי מכונת הכביסה שיגיע. בטח במכונות כביסה משתמשים גם בצול איפהשהו. אבל היה לוקח הרבה זמן עד שהייתם מבינים למה קראתי כך לפוסט, וגם ככה הקשר די רופף, אז ויתרתי. 

ועכשיו לסיבה שלשמה התכנסנו היום, מלבד דיונים על סגנון הכתיבה שלי, קציצות. קציצות זה הרבה יותר מעניין מדיונים על סגנון כתיבה. כלומר, לפעמים זה יותר מעניין. תלוי עד כמה אתם רעבים.
הקציצות שאביא לכם היום הן קציצות עוף אווריריות ומתקתקות, קלות מספיק כדי שאפשר להכין אותן לארוחה באמצע השבוע, אבל מהוגנות מספיק כדי להגיש גם בשבת. הן פשוטות, בלי יותר מדי טעמים מוזרים ואקזוטיים, כך שנראה לי שהילדים יתחברו, אבל בכל זאת מדובר בשינוי מרענן ומקורי מהקציצות ברוטב אדום הרגילות שלכם.
את הגזר והשזיפים ברוטב אתם יכולים להשאיר בחתיכות גדולות, כמו במתכון המקורי, או לקצוץ קטן יותר. אני מוצאת שכשהירקות בגודל קטן ופחות מאיים, אנשים שאינם חובבי ירקות נוטים לאכול אותם יותר ולא לאכול מסביבם או להשאיר את כולם בסיר.

תבשיל קציצות עוף עם גזר ושזיפים מיובשים 
מבוסס על: מתכון מהכתבה של אביגאל כהן, מתוך גיליון אוקטובר 2011 של על השולחן, עם שינויים קלים שלי
כמות: כ-6 מנות 
עלות: כ-18 ש"ח

מרכיבים
לקציצות:
500 גרם עוף טחון
1 גזר מגורר
1 בצל מגורר
1 כפית סודה לשתייה
2 ביצים
4 כפות פירורי לחם
1/2 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור טחון
2 כפות שמן
לרוטב:
6 גזרים פרוסים (או חתוכים לקוביות)
3 כפות שמן
10 שזיפים מיובשים מגולענים וחצויים (או קצוצים גס)
2 כוסות מים (לפעמים אני מוסיפה 3 כוסות כדי ליצור יותר רוטב. לשיקולכם)
3 כפות מיץ לימון
1/2 כפית מלח

הוראות הכנה
מערבבים את חומרי הקציצות לתערובת אחידה. יוצרים קציצות עגולות בגודל האהוב עליכם, מכסים ומקררים לפחות חצי שעה, כדי לתת לקציצות לנוח.
כשהקציצות סיימו את מנוחתם מכינים את הרוטב: מחממים את השמן בסיר רחב ומטגנים את הגזר עד שהוא מזהיב, 5-10 דקות. מוסיפים שזיפים, מים, מיץ לימון ומלח ומביאים לרתיחה. מוסיפים את הקציצות, מכסים ומבשלים 20 דקות על להבה נמוכה. אם צריך, מוסיפים עוד מים רותחים. 
מגישים חם, עם אורז או אטריות.



יום רביעי, 4 בינואר 2012

כך תדעו אם עכשיו אחרי החגים, ומרק

האם חנוכה נחשב חג במובן הזה שיש לו "אחרי החגים"? כי אני מרגישה כרגע את התסמינים הקלאסיים של הפרעת אחרי החגים: לאות, קושי בהשתלטות על כל המשימות שנדחו, קושי בסגירת הכפתור של הג'ינס וכו'. 
ישבתי היום ותהיתי בעניין (הרבה מעבר למה שראוי עבור אדם שפוי לכאורה), וניסיתי לענות על שאלה סבוכה זו. 
מצד אחד, ברוב מקומות העבודה, כמו שלי למשל, אין חופש. מצד שני, לילדים יש חופש מבית ספר. מצד שלישי, יש מלא מפגשים משפחתיים וחבריים ואוכלים בהם המון, בנוהל הרגיל של - ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל.
אז איך אדע אם אני במצב אחרי החגים, או סתם בעייפות ודכדוך של חורף?
כדי לעזור לכם, קוראי היקרים, ליהנות מהידע והתובנות העמוקות שרכשתי תוך כדי ההתחבטות בנושא זה, ייצרתי תרשים זרימה קל להבנה ונוח לשימוש שיעזור לכם לענות על השאלה הכה קריטית הזו.
אתם מוזמנים ללחוץ כדי להגדיל, ולעיין בתרשים בניחותא. אני אחכה.
אוטומט סופי דטרמיניסטי אם תרצו
נו? מה אתם אומרים? אחרי החגים או לא אחרי החגים? אני אומרת שהתשובה החד משמעית היא שאכן אחרי החגים עכשיו. לפחות בקטנה.
אם כך, צריך לבשל בהתאם. מנות צנועות וקלות יותר בהחלט יהיו במקום.


זוכרים שלפני מסיבת הקלוריות הבלתי נגמרת של חנוכה (שהלחץ שלו כנראה דחף אותי לבצע את המעשים המגונים הללו בסופגניות, אני מצטערת קוראי המתוקים והתמימים שהייתם צריכים להיחשף לזה), דיברנו על מתכוני מזווה? 
למי שלא קרא את הפוסטים האחרונים בנושא, מדובר במתכונים בהם לא צריך כמעט מרכיבים טריים מהמקרר, ושעם מזווה מצוייד היטב ניתן להכין אותם בהתרעה של רגע, בלי צורך ללכת לסופר ולהתחמש.
אז היום, מרק עגבניות טוניסאי. ראשית עלי להתנצל בפני קוראי הטוניסאים. אני אהיה הראשונה להודות - אני לא מבינה גדולה במטבח הטוניסאי. אני קוראת למרק טוניסאי כי מולי קאצן, שמספרה לקחתי את המתכון, קראה לו כך. אם המרק הזה לא קשור כהוא זה למורשת הקולינרית המפוארת, אך לצערי הלא ממש מוכרת לי, של העדה הטוניסאית, אנא סלחו לי טוניסאים יקרים.
על אף חוסר הבהירות לגבי האוטנטיות של המרק, לגבי הטעם אין לי ספק. נכון בדרך כלל כשאתם טועמים מרק אתם יודעים למה לצפות? המרק הזה הוא לגמרי לא מה שמצפים. יש בו עגבניות וחומוס ועדשים, אבל הוא ממריא הרבה מעבר לטעמים המקובלים. הוא חמצמץ, עשיר ומתובל בצורה מיוחדת שקושרת ביחד את כל הטעמים ומוציאה מהם את המקסימום. בתור בונוס, הוא ממש בריא, מלא בעגבניות וקטניות, והוא גם דל בשומן - יש רק 2 כפות שמן זית על סיר ענק של מרק. אה, והוא גם פרווה, ללא גלוטן וטבעוני. מה עוד צריך?
יש לכם שתי אופציות בנוגע לחומוס. אתם יכולים להשרות חומוס יבש ולבשל אותו בעצמכם, או שאתם יכולים להתחיל ישירות משתי קופסאות שימורים של חומוס מבושל. שתי האופציות טעימות, הראשונה זולה יותר, השנייה חוסכת קצת זמן ומצריכה פחות התכוננות מראש.


מרק עגבניות טוניסאי
מבוסס על: מתכון של מולי קאצן, מתוך הספר Vegetable Heaven, עם שינויים קלים שלי
עלות: כ-16 ש"ח, כמה שקלים יותר אם משתמשים בחומוס משומר
כמות: כ-8 מנות


מרכיבים
1 כוס גרגירי חומוס יבשים, מושרה במים ללילה, או 2 קופסאות גרגרי חומוס משומרים
1 כוס עדשים בצבע האהוב עליכם (אני מעדיפה ירוקות, הן פחות מתפרקות)
1 מקל קינמון
2 כפות שמן זית
2 בצלים בינוניים-גדולים קצוצים
3 שיני שום קצוצות
2 כפיות מלח
1 כפית כורכום
1 ו-1/2 כפיות זרעי כמון (בהחלט לא חובה, למעשה יש למרק טעם יותר עדין בלעדיהם. אז לשיקולכם)
2 כפיות כמון
2-3 עלי דפנה
1 פחית גדולה (800 גרם) עגבניות מרוסקות 
3 כפות מיץ לימון


הוראות הכנה
אם משתמשים בחומוס יבש, מניחים את החומוס המושרה בסיר, מכסים במים בגובה של כמה ס"מ מעל הגרגרים ומבשלים עד שהגרגרים מרוככים, בין שעה לשעה וחצי. מוסיפים את העדשים, את מקל הקינמון, ועוד מים כדי שהכל יהיה מכוסה, ומבשלים עוד כחצי שעה (קצת פחות אם אתם משתמשים בעדשים כתומות) עד שהעדשים מרוככות אבל לא מתפרקות. אם אתם משתמשים בחומוס משומר, דלגו על הבישול של החומוס לבד, והתחילו מלבשל אותו יחד עם העדשים ומקל הקינמון עד שהעדשים מוכנות. כשהכל מבושל, מסלקים את מקל הקינמון, מסננים את מי הבישול שנשארו ושומרים בצד. תמדדו כמה סיננתם כי צריך להוסיף 6 כוסות נוזלים למרק - את מי הבישול של הקטניות פלוס כמה מים שצריך כדי להשלים ל-6 כוסות.
בסיר נפרד, מחממים את השמן ומטגנים את הבצל והשום במשך חמש דקות עד שהם מתחילים טיפה להתרכך. מוסיפים את המלח, הכורכום, זרעי הכמון אם משתמשים, הכמון, ועלי הדפנה ומטגנים עוד 2-3 דקות. מוסיפים את העגבניות ואת מי הבישול של הקטניות ששמרנו, אותו משלימים עם מים ל-6 כוסות נוזלים. מבשלים כ-15 דקות.
מוסיפים את הקטניות המסוננות ומבשלים עוד כ-5 דקות.
מורידים מהאש, מערבבים פנימה את מיץ הלימון, דגים החוצה את עלי הדפנה ומגישים חם.


הזרעונים האלה שאתם רואים בתמונה הם זרעי כמון, שתדעו.
הם מאוד טעימים ויש להם טעם חזק וקצת מורכב יותר מהטעם של כמון טחון רגיל
שמשתמשים בו בדרך כלל. כאמור, אל תיבהלו אם אין לכם, במתכון הזה
דווקא עדיף לדעתי להכין בלעדיהם.