יום שלישי, 24 במאי 2011

גיבון בזול - גבינת שמנת ביתית


מצווה גוררת מצווה כך אומרים. לכן, לאחר שבת של הכנסת אורחים זכינו, עוד במוצאי השבת, לאלפי אורחות לא קרויות, שסעדו את ליבן בערימת הצלחות המלוכלכות ליד הכיור.
אכן, הגיע הקיץ, ואיתו הנמלים. תענוג.
אני שטפתי את יתר הכלים בנונשלטיות מעושה ("נשאיר את הצלחות שהן מטיילות עליהן בתור פתיון!") בזמן שהבחור בלש אחריהן בכדי למצוא מאין באו, ומאין עתידות חברותיהן לצאת לכשישמעו על הגילוי הקולינרי המסעיר. צריך להודות על האמת, לפחות יש להן טעם טוב באוכל. 
לבסוף פינינו את האיזור וריססנו את אם אמו. אחלה ערב בחרו לעצמן הנמלים. אנחנו צריכים להסתגר בחדר מפני ריח הריסוס, ואפילו לא יכולים לפתוח את החלון מפני ריחות המדורה. עשן מבחוץ, רעל תעשייתי מבפנים. מנוולות.

קטע מצחיק הספריי נמלים הזה. זה פחות או יותר גז עצבים (מעניין אם יש לנמלים מסכות אב"כ קטנות. התמונה הזו שיעשעה אותי אז ציירתי עכשיו נמלה במסכת אב"כ. היא אפילו קצת חמודה. אבל עלי להשתלט על עצמי. אסור להתחיל לסמפט את האוייב). בכל זאת, הרעל התעשייתי הזה נמכר בסופר, ליד מוצרי מאכל. שני מטר ממני קונים מתלבטים אם הם רוצים גבינת 9% או 5%, ואני מתלבטת האם אני רוצה ספריי שמצריך לבישת ביגוד מגן בעת השימוש, או סתם אחד שמצריך את הרחקתם של בני בית וחיות מחמד מהאיזור במהלך 48 שעות.

אל תראו זאת כקבילה נגד השימוש באמל"ח לא קונבנציונלי במאבק נגד מזיקים חס וחלילה. רק כוח מבינים אלה. מנסיון. 
כשהגיע הגל הראשון שצבא על גדרות המזווה שלנו, החלטנו לקרוא קצת באינטרנט על שיטות טבעיות להרחקת נמלים. כך, כשפנינו לשלום, תוך רצון ליישב בצורה לא אלימה את הסכסוך הטריטוריאלי, פיזרנו רוזמרין, חומץ וקינמון באזורים הנגועים. הלכנו לישון שמחים וטובי לב, מפזמים שירי שלום, וסמוכים ובטוחים שבבוקר למחרת האורחים יתפנו מרצון. חרף התחזיות האופטימיות של הגולשים באינטרנט שראו ישועות, מסתבר שהמזווה שלנו איננו שוודיה. הנמלים, לא רק שלא נעלמו, אלא שהזמינו חברים לכרסם איתם בצוותא את כוח הרתיעה שלנו, שתפקד יותר כמחוות פיוס חד צדדית מאוד (מסקנה: אל תתנו להם רוזמרין!). ביום למחרת קנינו תרסיס רעל מסוג זה או אחר, ומאז הן לא מטרידות יותר מדי. הן עדיין קופצות לבקר מדי פעם כשחם בחוץ, אבל לפחות אני לא פוחדת לפתוח את הארונות מחשש לגלות עוד פלישה.


למה אני מספרת לכם את זה (מלבד הרצון לקבל מעט סימפטיה)? כי לפעמים יש ימים שאי אפשר לבשל בהם. בין אם זה מחוסר זמן, חוסר גז או חשמל, או חוסר יכולת לנשום את האוויר במטבח. המתכון של היום הוא ללא בישול (הרכבתי אותו ב-2 דקות בין השטיפה לריסוס), אבל הוא עדיין מאוד מגניב, וגם עשוי לחסוך לכם הרבה כסף בתקופה הקרובה.
גבינת שמנת 30%/גבינת נפוליאון/קרים צ'יז מכירים? גבינת נפולאון עולה בדרך כלל כ-12 ש"ח ליחידה, קרים צ'יז של חברת פילדלפיה האמריקאית תעלה אף יותר. לאחרונה גיליתי שאפשר להכין גבינת שמנת בבית, במאמץ אפסי, בעלות של קצת יותר מ-4 ש"ח לאותה הכמות, תוך ניצול מחירם הזול של מוצרים בפיקוח. כל מה שאתם צריכים זה קערה, מסננת, מגבת מטבח, ושמנת חמוצה. כן, סתם שמנת חמוצה רגילה, זו שעולה 2.08 ש"ח לכל היותר. וכן, סתם מגבת מטבח. אמנם רוב המתכונים לגבינה דרשו שאשתמש בחיתול בד, אבל מכיוון שאין חיתול בד בבית ואין לי מושג איפה קונים אחד כזה, נאלצתי לנסות מגבת מטבח ומסתבר שהיא מתפקדת מצויין, לפחות פה. בונוס: גם חסכתי לכם בדיחות על החשיבות שבשימוש בחיתול נקי. אתם מוזמנים להודות לי.
גבינת השמנת שתכינו לא תהיה זהה לחלוטין לגבינות השמנת שמוכרים בסופר- היא פחות אוורירית מהנפוליאון, יען כי אין לנו מכונות תעשייתיות שיקציפו ויאווררו אותה, והיא פחות מוצקה מהפילדלפיה, כי אין לי מושג אילו מייצבים מוסיפים שם ואין לי צורך לגלות. אבל היא קרמית, עדינה, טעימה מאוד, ומקבלת באהבה תוספים כמו עשבי תיבול, ירקות קלויים, זיתים, וכד'. אווו. היא בטח תהיה ממש טעימה עם קצת סלמון מעושן קצוץ. ממממ...


מלבד היכולת להכין גבינת שמנת ביתית בכל טעם שעולה על רוחי, הגילוי הזה של גבינת שמנת ברת השגה מסעיר אותי בגלל עולם עוגות הגבינה שפתאום נפתח בפני. אם בעבר פסלתי מתכונים שכללו 3 יחידות גבינת שמנת 30% (36 ש"ח ועוד לא התחלנו לספור את המרכיבים האחרים. תגידו, אתם נורמלים??), בחג השבועות הזה אני הולכת להתנסות בכולם, ולראות איך הם מגיבים לגבינת שמנת ביתית. עד כה ניסיתי שלושה מתכונים, שניים אפויים ואחד מוס, ונרשמה הצלחה. 


אז איך עושים את זה? יקח לי יותר זמן להסביר משיקח לכם להכין. לוקחים קערה בינונית, מעליה/בתוכה מניחים את המסננת, ומעל את המגבת, כשהשוליים משתלשלים מעבר לצדי הקערה. שמים במסננת המרופדת במגבת כמה גביעי שמנת חמוצה, מקפלים את שולי המגבת מעל השמנת, מועכים קצת, ושמים במקרר ללילה כדי לתת לשמנת להגיר נוזלים. זהו. בבוקר למחרת יש לכם גבינת שמנת. היא אפילו נחלצת מהמגבת בצורה די נקייה. כעת אפשר להוסיף תוספות כיד הדמיון או פשוט לצרף אותה כמות שהיא לכריך האהוב עליכם. 


אם נחה עליכם רוח אקספרימנטלית, נסו להשתמש בה בעוגת הגבינה האהובה שלכם במקום גבינת נפוליאון יקרה- גבינת שמנת מ-2 גביעי שמנת חמוצה היא פחות או יותר שוות ערך לגביע נפוליאון אחד. אני לא מבטיחה שזה יעבוד עם כל מתכון, כי באופן מובן, לא ניסיתי את כולם, אבל שווה לנסות לדעתי. אם תאהבו את התוצאה תוכלו לחסוך עשרות שקלים בעלות עוגות הגבינה שלכם. בפוסטים הבאים אשתדל להביא כמה מתכונים לעוגות גבינה שעברו בהצלחה את מבחן השמנת הביתית.


התכוונתי להתנסות בכל מיני תוספות מעניינות לגבינת השמנת, אך כאמור, המטבח הוא לא ממש מקום שאני רוצה לשהות בו כרגע. למזלי, הטעם היחיד שכן הספקתי לנסות- שום שמיר -יצא סוף הדרך. הלחמניה הדוגמנית שאתם רואים נזללה מיד לאחר הצילומים כארוחת ערב פשוטה אך נפלאה. 



גבינת שמנת ביתית בטעם טבעי
מאת: בישול בזול
עלות: 4.16 ש"ח לכל היותר (זה היופי שבמוצרים בפיקוח...)
לגבינת שום שמיר הוסיפו עוד כמה עשרות אגורות
כמות: תקבלו בערך את כמות הגבינה שבגביע גבינת נפוליאון אחד


מרכיבים:
2 גביעי שמנת חמוצה


ציוד נוסף: 
קערה 
מסננת שמתלבשת על הקערה עם קצת רווח בין תחתית הקערה לתחתית המסננת 
מגבת מטבח נקייה


הוראות הכנה:
מלבישים את המסננת על הקערה ומרפדים אותה במגבת כששוליה משתלשלים מעבר לצידי הקערה. מרוקנים את גביעי השמנת החמוצה לתוך המסננת המרופדת, ומקפלים מעליה את שולי המגבת. נותנים לגוש השמנת העטופה מעיכה קלה להידוק, ומעבירים את כל כקונסטרוקציה למקרר. נותנים לשמנת להגיר נוזלים במשך הלילה (כ-8 שעות).
כשהשמנת מוכנה מעבירים לכלי אטום, מערבבים פנימה תוספות וטעמים אם רוצים, ושומרים במקרר.


לגבינת שום שמיר:
מוסיפים לגבינת השמנת כעשרה גבעולי שמיר שטופים וקצוצים (ללא החלק העבה של הגבעול), שן שום קצוצה, וקורט מלח. נותנים לגבינה לנוח במקרר כשעה למיזוג טעמים. משתדלים שלא לאכול הכל בכפית.


רעיונות לגיוונים נוספים: פלפל קלוי וקצוץ, זיתים מגולענים קצוצים, פסטו, סלמון מעושן קצוץ...


איך פרנק זאפה קשור לפוסט הזה? בין העונים נכונה יוגרלו 2.08 ש"ח


יום שלישי, 17 במאי 2011

זבל לבן ממתק ורוד


ישנו סגנון קולינרי במטבח האמריקאי הנקרא "white trash food". מדובר לרוב באוכל עתיר שומן, סוכר, מלח וכימיקלים, הודות לשימוש המאסיבי במוצרים מעובדים. לדוגמא:

פאי תפוחים
מרכיבים:
קלתית פאי קנוייה
פחית מילוי לפאי תפוחים
הוראות:
לשפוך את המלית לתוך קלתית הפאי.
לאפות ב350 מעלות עד השחמה.

וכן:

עוגת יום הולדת
מרכיבים:
קופסת תערובת לעוגה צהובה
חבילת פרוסטינג לבן
צבעי מאכל (עדיף מסרטנים)
הוראות:
להכין את העוגה על פי הוראות היצרן.
לצבוע את הפרוסטינג בעזרת צבעי המאכל כיד הדמיון ולמרוח על העוגה.

וכן:
מטבל מקסיקני 
מרכיבים:
חבילת וולויטה (מוצר גבינה מעובד)
צנצנת סלסה קנויה
חבילת דוריטוס
הוראות:
לערבב את הסלסה והוולויטה בקערה.
להגיש עם דוריטוס.

ראו, אני הבנאדם האחרון שירד על אנשים על שימוש במוצרים מעובדים. הצד האפל שבי היה מת לרכוש חבילת פרוסטינג ולאכול אותו עם כפית לקול אנקת עורקי הנחסמים (לשם הפרוטוקול יש לציין שמעולם לא עשיתי זאת, וגם אם כן לא תוכלו בחיים להוכיח, שכן לא הייתי עושה משהו מטומטם כמו להחביא את הראיות בפריזר). למזלי אני גרה בארץ הקודש, המפגרת מרחק שנות אור אחר אמריקה הנאורה, ורוב המוצרים שאני קונה בסופר, דווקא לא היו שורדים שואה גרעינית. אבל מדי פעם בא לי קצת מהאמריקאיות הצבעונית מדי והדביקית הזאת.

הפוסט של היום מתאר נכס צאן ברזל בקולינריה האמריקאית הנמוכה- הרייס קריספיז טריטס.
נשאר לכם מרשמלו מהמנגל של יום העצמאות? מצויין! יש לכם כבר 33% מהמרכיבים.
רייס קריספיז טריטס הם ממתק קל להכנה המורכבים ממרשמלו, מעט מרגרינה או חמאה, ואורז תפוח. מתוקים, דביקים, קראנצ'יים וממכרים לגמרי, אין ילד בארה"ב שלא מכיר אותם. קונצרן קלוגס יטענו שחייבים להשתמש ברייס קריספיז המקורי, אך הריני להודיעכם שכל מוצר אורז תפוח, גם אחרון חיקויי הפיצי בהכשר הבד"ץ, יעשה את העבודה היטב.
ישנם אתרים שלמים המוקדשים לשלל הטעמים והצורות שניתן להכין בהם רייס קריספיז טריטס, כשכל אחד הזוי יותר ממשנהו (בטעם חמאת בוטנים! בצורת חללית! בטעם תות! בצורת קלסטר פניה של מישל אובמה! וכו'). בפניכם מובא המתכון הבסיסי, שאמור לצאת בצבע בז'-לבן נטרלי כצבעו של אורז תפוח. אבל מכיוון שכל חבילות המרשמלו שאני נתקלתי בהם מכילות גם מרשמלו ורוד, אלא אם כן תבררו החוצה רק את הלבנים, לטריטס שלכם יהיה גוון ורדרד. בטי קרוקר הייתה גאה.

רייס קריספיז טריטס – ממתק אורז תפוח ומרשמלו
עלות: כ-11 ש"ח
כמות: תבנית קטנה, כ-16 ריבועים

מרכיבים:
30 גרם מרגרינה או חמאה
1 חבילת מרשמלו (180 גרם)
3.5 כוסות אורז תפוח 

הוראות הכנה:
ממיסים בסיר על אש נמוכה את המרשמלו והמרגרינה או החמאה. ניתן גם להמיס במיקרוגל- מחממים בפולסים של 30 שניות, מוציאים ומערבבים בין פולס לפולס. לי לקח 3 פולסים.
מערבבים פנימה את פצפוצי האורז
משטחים את האורז בתבנית בעזרת מרית כף, או יד משומנת (התערובת דביקה מאוד).
מקררים וחותכים לחתיכות.
עדיף לאכול באותו יום, מקסימום ניתן לשמור ליום יומיים בקופסא אטומה. אחר כך האורז כבר מאבד מפריכותו.

אפשר גם למרוח שוקולד מומס מלמעלה
ככה הם נראים ממרשמלו לבן בלבד. קצת התעצלתי לשטח את הנאגלה הזו
בצורה אחידה כפי שאתם רואים.


יום שלישי, 10 במאי 2011

חמוץ, מתוק, סגול ואינדיקטור

הימים שבין פסח לשבועות הם ימים לא פשוטים לקיבה הישראלית הממוצעת. מתחילים בפסח עם ליל סדר רב רושם ומטעמים וממשיכים לשבוע חופש, עם פיקניקים, מנגלים מפגשים ומסיבות. אז יש מופלטות במימונה למי שחוגג, וגם למי שלא, כל השבוע אחרי פסח כולם בולסים פיתות, פיצות, ורוגלעך מרוב געגועים. אז תוך שבוע וחצי יש את יום העצמאות, בו אם אתה לא מבצע פעולה כלשהי של התקנת אוכל מעל מקור חום גלוי, אתה פשוט לא פטריוט ועלולים לשלול לך את האזרחות. תוך פחות משבועיים לאחר מכן יש את ל"ג בעומר שהוא גם עוד תירוץ למנגל, וגם שריקת הפתיחה לעונת החתונות. פחות משבועיים לאחר מכן, שבועות, בו, כשכבר לא נשארה אף בהמה או עוף לצלייה בכל מדינת ישראל, חוגגים עם רטבי שמנת ועוגות גבינה
כרוב זה יפה וגם בעל תכונות פרקטליות
(בעבר כבר קבלתי על המצב ואף המחשתי אותו בצורה גרפית).

לי אישית, קשה מאוד להימנע מאוכל טעים, במיוחד אם מדובר במשהו חדש שאף פעם לא טעמתי. כל הקטע של לאכול במידה לא ממש עובד כשיש מולי 7 עיקריות 10 תוספות ו-8 קינוחים. לכן, בתקופות בהן ארוחת חג רודפת מנגל רודף קבלת פנים ובר פתוח, אני אוהבת להכין תבשיל קל מבוסס ירקות כלשהו לארוחות בין לבין. ככה נותנים לקיבה להירגע קצת, מבלי להידרדר להרעבה עצמית, שאף פעם לא עובדת ממילא - אם מדלגים על ארוחת בוקר תוך שלוש שעות אתה משוכנע שצמת במשך 40 יום לפחות ואפשר כבר לפצות את עצמך בארוחת צהריים מפוצצת.



המתכון הזה לכרוב אדום עם תפוחים מתלבש טוב על הזמנים הבעייתיים הללו, בין אירוע אכילתי אחד למשנהו. התבשיל קליל אבל ממלא, צבעוני, וחמוץ מתוק עם קצת פריכות מהכרוב. בכלל לא תרגישו שאתם אוכלים מאכל דיאטטי למדי, בריא מאוד ומלא ויטמינים (רחמנא ליצלן). במקור אמורים להגיש אותו כתוספת לצד מאכלי בשר עשירים, אבל הוא מצויין גם בפני עצמו, כשלא רוצים להעמיס על הקיבה, אבל עדיין צריכים לאכול.

המתכון הוא של מארק ביטמן מתוך ספרו How to Cook Everything Vegetarian. לשמחתי מצאתי שחלקים נרחבים מהספר נמצאים בגוגל, ואני בהחלט מתכוונת לעיין בהן (אם כי, אם מישהו מחפש לתת לי מתנה אשמח לעותק קשיח). 




כרוב אדום עם תפוחים
מבוסס על: מתכון של מארק ביטמן מתוך ספרו How to Cook Everything Vegetarian
עלות: כ-11 ש"ח
כמות: יספיק לכ-5 מנות עיקריות, או כ-10 כתוספת


מרכיבים
2 כפות שמן 
1 ראש כרוב אדום בינוני, פרוס
3 (ניצנים? זרעים? יחידות?) ציפורן 
מלח ופלפל (השתמשתי בחצי כפית מלח ורבע כפית פלפל)
3 תפוחים ירוקים חתוכים לקוביות (אני לא קילפתי, אתם יכולים אם אתם רוצים)
1/2 כוס ציר, יין לבן, מיץ תפוחים או מים (אני השתמשתי ברבע כוס מיץ תפוחים ורבע כוס יין לבן)
1 כף חומץ או מיץ לימון (אני השתמשתי ב-2 כפות חומץ)


הוראות הכנה
מחמים את השמן בסיר גדול, מוסיפים את הכרוב והציפורן ומטגנים עד שהכרוב מתחיל להתרכך, כ-20 דקות, ומערבבים מדי פעם.
מוסיפים את התפוחים, מוסיפים מלח ופלפל ומבשלים עוד דקה או שניים.
מוסיפים את הנוזלים, מנמיכים את החום ומבשלים ומערבבים מדי פעם עד שהכרוב והתפוחים רכים אבל לא מתפרקים, כ-10 דקות.
מוסיפים את החומץ או מיץ הלימון, מנסים לדוג החוצה את הציפורן (בהצלחה עם זה...) ומגישים חם או בטמפרטורת החדר.


הלעיטני נא מן הסגול הסגול הזה




נ.ב. ידעתם שמיץ כרוב אדום הוא אינדיקטור? זאת הודות לפיגמנט האדום אנתוציאנין שמשנה את צבעו בהתאם לחומציות התמיסה בה הוא מעורב (תודה לויקיפדיה, ולחברותי שהאירו את עיני לכך אתמול). הנה רעיון לניסוי קטן, בו מייצרים מי כרוב בשלל צבעי הקשת. הידד לכימיה בבישול! 

יום שלישי, 3 במאי 2011

מינגול בזול


והנה, שוב אנו מוצאים את עצמנו הולכים וקרבים לעונת המנגלים. קרניבורים יעלוזו, אוכלי בשר יגילו, וצמחונים יסגרו את החלונות, יגיפו את התריסים ויחכו לשבועות.
מפסח, דרך יום העצמאות ול"ג בעומר (בה הלך המחשבה הוא: מדורה!=>הי, אני רעב=>בלתי אפשרי לבשל דבר במדורה מלבד תפו"א שרוף =>בואו נעשה מנגל ליד המדורה!), כשהמהדרין מקפידים גם על יום ירושלים, סיבות לבטא את שמחתנו דרך צליית בשר, לא חסר.
הבעיה היא שארוחה שמרכזה, בסיסה ומהותה היא בשר, עשוייה להיות יקרה מאוד. אם אתם מתכוונים לעשות מנגל מרובה משתתפים, או רחמנא ליצלן, כמה כאלה, כדאי שכבר עכשיו תתחילו בהליכים מול הבנק להגדלת מסגרת האשראי, או לאישור הלוואה קצרת מועד.
לחלופין, אפשר לנהוג בתבונה ובאיפוק.  
הנה כמה רעיונות:


ספקו אופציות זולות לנשנוש לאורך כל המנגל
מנגלים יכולים להימשך שעות, אבל זה לא אומר שחייבים לתת למשתתפים אספקה בלתי פוסקת של בשר במשך חצי יום. הצטיידו במגוון סלטים, תוספות ונשנושים, וכן אופציות בשר זולות כמו כנפיים במרינדות שונות. בשלב כלשהו אנשים כבר אוכלים כי משעמם להם, לא כי הם באמת רעבים.


הורידו את מינון הסטייקים
האמת כואבת אבל היא צריכה להיאמר. לא חובה שכל אחד יאכל שלושה סטייקים - הם  לרוב המוצר הכי יקר במנגל. הורדה בכמות הסטייקים והחלפתם באופציות זולות יותר כמו עוף לסוגיו, המבורגרים וכדומה תחסוך לכם הרבה כסף. אפשר גם לוותר על הסטייקים לגמרי, במיוחד אם אתם מאכילים הרבה ילדים שרובם יסתפקו בכיף בנקניקיות וכנפיים. 


שפדו אותם
רוצים בכל זאת לפנק את עצמכם בקצת בשר איכותי במנגל? שפדו אותו, ושזרו על השיפוד גם כמה ירקות. כמות הבשר בסטייק אחד יכולה לאכלס מספר שיפודים אם מוסיפים לכל שיפוד גם עגבניית שרי או שתיים, פלחי קישואים, פלפלים צבעוניים ובצל. גם זול יותר, גם בריא יותר.


מתכונינו היום, שיפודי חזה עוף צלויים עם פירות העונה, ישלב כמה מהרעיונות שלעיל.
חזה עוף הוא אחד מהאופציות הזולות יותר בקצבייה, לרוב אפשר לקנות אותו ב-20 ש"ח לקילו, אבל הוא בכל זאת מכיל נטו בשר (בניגוד לחלקי עוף אחרים שהם אמנם גם זולים יחסית, אבל חצי ממשקלם הוא עצמות). לצערי, חזה עוף קיבל סטיגמה של אוכל משעמם ויבשושי. אבל חבר'ה, איכותו של חזה עוף מצביעה בעיקר על איכותו של הטבח. אם אתם לא מטבלים אותו בצורה מעניינת, הוא יהיה משעמם. אם אתם מבשלים אותו יותר מדי, הוא יצא יבש וסיבי. אל תאשימו את התרנגולת. 
במתכון הזה אנחנו משרים את העוף במרינדה מלאת טעמים שגם עוזרת לעוף לשמור על עסיסיות בעת הצלייה. נוסף על כך, אנחנו משתמשים בטריק השיפודים, ובין פיסות העוף שמים פלחי פרי שמוסיפים טעם, צבע ועניין, ועוזרים אף הם למנוע את התייבשות העוף. לא עוד חזה עוף בגריל יבש וחסר טעם!
את המתכון הזה ניסיתי עם כמה פירות- קיווי, אגס ונקטרינה. הקיווי היה מעניין ויפה, האגס היה חביב, אבל קצת פחות אסטטי, כי הוא נוטה להשחים קצת בצלייה. הנקטרינה הייתה פיצוץ, והשתדכה באופן מושלם לעוף ולמרינדה המתקתקה. אני מנחשת שגם אפרסק ושזיף ילכו נהדר במתכון הזה. אתם מוזמנים להתנסות בפירות נוספים כאוות נפשכם (מלון בגריל מישהו?). רק זכרו לא להוציא הון תועפות על פירות שלא בעונה. המטרה היא לרווח את העוף עם מוצרים זולים יותר. אל תקנו אננס ב-25 שקל ליחידה ואז תבואו לבכות לי שהוצאתם 50 שקל על שיפודים.
לשיפודים הוספתי גם פלחי בצל סגול בשביל הצבע והחריפות העדינה - לעוף לוקח פחות זמן להיצלות מאשר לבצל והבצל בשיפוד מקבל רק חצי צלייה. אם אתם אוהבים את הבצל שלכם צלוי לגמרי וללא חריפות בכלל, וותרו עליו.
עוד דבר אחרון, את השיפודים ניתן גם להכין על מחבת פסים. לדעתי הם ילכו מעולה כמתאבן מרשים וטעים לאירוח, במיוחד אם מכינים שיפודים קטנים יותר (אפשר לגזור שיפודים דקים לחצי).
  
יאללה, לכו למנגל!



שיפודי חזה עוף צלויים עם פירות העונה
מאת: בישול בזול 
עלות: כ-30 ש"ח (תלוי במחיר הפירות)
כמות: כ-15 שיפודים


מרכיבים:
למשרה-
1/4 כוס שמן
מיץ מחצי תפוז (או 1/4 כוס מיץ תפוזים)
2 כפות מיץ לימון
3 כפות רוטב סויה
3 כפות סוכר חום
3 שיני שום קצוצות
2 כפיות ג'ינג'ר טרי קצוץ
חצי פלפל חריף קצוץ (למי שאוהב חריף אפשר בהחלט להשתמש ביותר)


2 חזות עוף (2 פרפרים), בערך 1 ק"ג
בצל סגול
פירות העונה: נקטרינות, שזיפים, קיווי, וכדומה, 3-4 יחידות פרי


שיפודי עץ (אומרים שיש להשרות את השיפודים במים חצי שעה לפני הצלייה. אני לא עושה את זה והם יוצאים בסדר, אז השרו או אל תשרו, לבחירתכם)


הוראות הכנה:
מנקים את החזות וחותכים לחתיכות, בערך בגודל של מסטיק עגול (ההנחיה הזו היא יותר בגדר שאיפה אידיאלית מכיוון שקשה לעשות אותם בגודל אחיד. נו, שיהיו בגודל פחות או יותר אחיד שיעלה על שיפוד).
מערבבים בקערה את חומרי המשרה (תנסו למוסס קצת את הסוכר), מוסיפים את העוף ומשרים לפחות שעתיים (אפשר ואף רצוי יותר אם יש לכם זמן), במקרר. 
כשהעוף סיים להתפנן במשרה חותכים את הפירות והבצל לחתיכות בערך בגודל חתיכות העוף, ומלבישים את פיסות העוף, הבצל, והפירות על השיפודים, לסירוגין.
צולים את השיפודים על המנגל (או על מחבת פסים), כמה דקות מכל צד עד שהעוף נראה צלוי.