ישנו סגנון קולינרי במטבח האמריקאי הנקרא "white trash food". מדובר לרוב באוכל עתיר שומן, סוכר, מלח וכימיקלים, הודות לשימוש המאסיבי במוצרים מעובדים. לדוגמא:
פאי תפוחים
מרכיבים:
קלתית פאי קנוייה
פחית מילוי לפאי תפוחים
הוראות:
לשפוך את המלית לתוך קלתית הפאי.
לאפות ב350 מעלות עד השחמה.
וכן:
עוגת יום הולדת
מרכיבים:
קופסת תערובת לעוגה צהובה
חבילת פרוסטינג לבן
צבעי מאכל (עדיף מסרטנים)
הוראות:
להכין את העוגה על פי הוראות היצרן.
לצבוע את הפרוסטינג בעזרת צבעי המאכל כיד הדמיון ולמרוח על העוגה.
וכן:
מטבל מקסיקני
פאי תפוחים
מרכיבים:
קלתית פאי קנוייה
פחית מילוי לפאי תפוחים
הוראות:
לשפוך את המלית לתוך קלתית הפאי.
לאפות ב350 מעלות עד השחמה.
וכן:
עוגת יום הולדת
מרכיבים:
קופסת תערובת לעוגה צהובה
חבילת פרוסטינג לבן
צבעי מאכל (עדיף מסרטנים)
הוראות:
להכין את העוגה על פי הוראות היצרן.
לצבוע את הפרוסטינג בעזרת צבעי המאכל כיד הדמיון ולמרוח על העוגה.
וכן:
מטבל מקסיקני
מרכיבים:
חבילת וולויטה (מוצר גבינה מעובד)
צנצנת סלסה קנויה
חבילת דוריטוס
הוראות:
לערבב את הסלסה והוולויטה בקערה.
להגיש עם דוריטוס.
ראו, אני הבנאדם האחרון שירד על אנשים על שימוש במוצרים מעובדים. הצד האפל שבי היה מת לרכוש חבילת פרוסטינג ולאכול אותו עם כפית לקול אנקת עורקי הנחסמים (לשם הפרוטוקול יש לציין שמעולם לא עשיתי זאת, וגם אם כן לא תוכלו בחיים להוכיח, שכן לא הייתי עושה משהו מטומטם כמו להחביא את הראיות בפריזר). למזלי אני גרה בארץ הקודש, המפגרת מרחק שנות אור אחר אמריקה הנאורה, ורוב המוצרים שאני קונה בסופר, דווקא לא היו שורדים שואה גרעינית. אבל מדי פעם בא לי קצת מהאמריקאיות הצבעונית מדי והדביקית הזאת.
חבילת וולויטה (מוצר גבינה מעובד)
צנצנת סלסה קנויה
חבילת דוריטוס
הוראות:
לערבב את הסלסה והוולויטה בקערה.
להגיש עם דוריטוס.
ראו, אני הבנאדם האחרון שירד על אנשים על שימוש במוצרים מעובדים. הצד האפל שבי היה מת לרכוש חבילת פרוסטינג ולאכול אותו עם כפית לקול אנקת עורקי הנחסמים (לשם הפרוטוקול יש לציין שמעולם לא עשיתי זאת, וגם אם כן לא תוכלו בחיים להוכיח, שכן לא הייתי עושה משהו מטומטם כמו להחביא את הראיות בפריזר). למזלי אני גרה בארץ הקודש, המפגרת מרחק שנות אור אחר אמריקה הנאורה, ורוב המוצרים שאני קונה בסופר, דווקא לא היו שורדים שואה גרעינית. אבל מדי פעם בא לי קצת מהאמריקאיות הצבעונית מדי והדביקית הזאת.
הפוסט של היום מתאר נכס צאן ברזל בקולינריה האמריקאית הנמוכה- הרייס קריספיז טריטס.
נשאר לכם מרשמלו מהמנגל של יום העצמאות? מצויין! יש לכם כבר 33% מהמרכיבים.
רייס קריספיז טריטס הם ממתק קל להכנה המורכבים ממרשמלו, מעט מרגרינה או חמאה, ואורז תפוח. מתוקים, דביקים, קראנצ'יים וממכרים לגמרי, אין ילד בארה"ב שלא מכיר אותם. קונצרן קלוגס יטענו שחייבים להשתמש ברייס קריספיז המקורי, אך הריני להודיעכם שכל מוצר אורז תפוח, גם אחרון חיקויי הפיצי בהכשר הבד"ץ, יעשה את העבודה היטב.
ישנם אתרים שלמים המוקדשים לשלל הטעמים והצורות שניתן להכין בהם רייס קריספיז טריטס, כשכל אחד הזוי יותר ממשנהו (בטעם חמאת בוטנים! בצורת חללית! בטעם תות! בצורת קלסטר פניה של מישל אובמה! וכו'). בפניכם מובא המתכון הבסיסי, שאמור לצאת בצבע בז'-לבן נטרלי כצבעו של אורז תפוח. אבל מכיוון שכל חבילות המרשמלו שאני נתקלתי בהם מכילות גם מרשמלו ורוד, אלא אם כן תבררו החוצה רק את הלבנים, לטריטס שלכם יהיה גוון ורדרד. בטי קרוקר הייתה גאה.
רייס קריספיז טריטס – ממתק אורז תפוח ומרשמלו
מבוסס על: האתר הרשמי של חברת קלוגס
עלות: כ-11 ש"ח
כמות: תבנית קטנה, כ-16 ריבועים
מרכיבים:
30 גרם מרגרינה או חמאה
1 חבילת מרשמלו (180 גרם)
3.5 כוסות אורז תפוח
הוראות הכנה:
ממיסים בסיר על אש נמוכה את המרשמלו והמרגרינה או החמאה. ניתן גם להמיס במיקרוגל- מחממים בפולסים של 30 שניות, מוציאים ומערבבים בין פולס לפולס. לי לקח 3 פולסים.
מערבבים פנימה את פצפוצי האורז
משטחים את האורז בתבנית בעזרת מרית כף, או יד משומנת (התערובת דביקה מאוד).
מקררים וחותכים לחתיכות.
עדיף לאכול באותו יום, מקסימום ניתן לשמור ליום יומיים בקופסא אטומה. אחר כך האורז כבר מאבד מפריכותו.
אפשר גם למרוח שוקולד מומס מלמעלה |
ככה הם נראים ממרשמלו לבן בלבד. קצת התעצלתי לשטח את הנאגלה הזו בצורה אחידה כפי שאתם רואים. |
הכתיבה שלך שעשעה אותי מאד, אבל השיא מבחינתי היה ה-53 ג׳ חמאה :-)
השבמחקלדעתי קצת ג׳אנק מדי פעם זה בסדר גמור (ואני אומרת את זה לאחר קערה ענקית של בן אנד ג׳ריז), אולי בגלל זה השאירו לי פעם תגובה נבזית כשפרסמתי מתכון לבראוניז עם מרשמלו...
אוי אוי זה לא אמור להיות 53 זה אמור להיות 30. בעע. מקווה שלא הרסתי לך את השעשוע. אאלץ לתקן את זה עכשיו. סורי...
השבמחקלקבל הערות נבזיות כאלה בעצם אומר שאת פופולרית כל כך, שאפילו חובבי בריאות קנטרנים קוראים את בלוגך, על אף ששמו מתרגם ל"עוד עוגה".
נראה לי שבסך הכל זו מחמאה :)
גם את משעשעת אותי. איכשהו עוד לא יצאתי להגיב לך, אבל אני מאוד נהנית לקרוא :)
הכל נראה פצצה, רק מקריאה חפוזה הסגנון כתיבה שלך מעלה גיחוך וכיפי
השבמחקוהצילומים מרהיבים... תודה (: