יום שלישי, 11 במרץ 2014

עוגיות זברה בטעם תפוז-קקאו

אז מה אתם מכינים השנה למשלוחי מנות??

היום עשינו את הסיבוב המסורתי בחנות החד פעמי. מדהים כמה מגוון יש. פעם היו צלחות פלסטיק, צילופן, ואולי איזו מפית צבעונית. זהו. כיום יש אינסוף צלחות, תבניות, מנז'טים עם דוגמאות, שקיות צילופן מקושטות... ליד המדפים עם תבניות הקאפקייקס עם כל הדוגמאות הצבעוניות ריירתי קצת, אבל התאפקתי. אולי אזמין לשנה הבאה מאיזה אתר דיסקאונט בסין.

אצלנו מכינים כמעט כל שנה לפחות סוג אחד של עוגיות, בדרך כלל פרווה, לטובת הנמנעים מחלב וכדי שיהיה אפשר להגיש אותן בסעודה בשרית. עוגיות שוקולד צ'יפס זה קלאסי, אבל לפעמים מתחשק לי לגוון ולהכין משהו קצת יותר מקורי. לכבוד החג הקרב ובא, פיתחתי שני מתכונים לעוגיות טעימות ומיוחדות. העוגיות קלות להכנה ואינן מצריכות מיקסר, הן פרווה, וכמובן ללא מרגרינה כהרגלי בקודש.
עוגיות מושלגות מכירים? קבלו את המתכון הראשון, גרסא הפוכה לעוגיות מושלגות, בה הבצק הבהיר מבצבץ מתוך שברי ציפוי הקקאו הכהה. משלוח של עוגיות הזברה האלה, עוגיות מושלגות, ואולי גם מושלגות לימוניות, יהיה משלוח יפה במיוחד.

עוגיות זברה בטעם תפוז-קקאו

מאת: בישול בזול
כמות: כ-32 עוגיות
עלות: כ-7 ש"ח

מרכיבים
1/4 כוס שמן
2 ביצים
1 כוס סוכר
גרידה מתפוז אחד
2 כפות מיץ תפוזים
2 כוסות קמח
1 חבילה אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
לציפוי:
2 כפות קקאו
1 כף סוכר

הוראות הכנה
טורפים בקערה את השמן, הביצים, הסוכר, הגרידה ואת מיץ התפוזים. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים עד שמתקבלת עיסה אחידה. מעבירים את הקערה למקרר ומקררים את הבצק כחצי שעה כדי להקל על מלאכת גלגול העוגיות.
מערבבים בקערה את חומרי הציפוי - הקקאו והסוכר. יוצרים מהבצק כדורים בגודל שבין מסטיק עגול לאגוז מלך, ומגלגלים אותם בקערת הקקאו כך שיהיו מצופים היטב מכל הצדדים.
מסדרים את כדורי הבצק בתבנית משומנת או מרופדת בנייר אפייה, עם רווחים של כמה ס"מ ביניהם (העוגיות מתרחבות באפייה...). אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך 8-10 דקות עד שבצק העוגיות מתחיל להזהיב מעט. נותנים לעוגיות להתקרר במשך כמה דקות לפני שמורידים אותן מהתבנית.


יום ראשון, 9 במרץ 2014

חיקוי צ'ואי - חטיף קווקאקר ללא אפייה

כפי שאמרתי בפוסט הקודם, נכנסתי חזק לעסקי חטיפי האנרגיה, כשחיקוי ביתי לצ'ואי היה היעד המרכזי. למי שלא מכיר, צ'ואי הוא חטיף מתוק ונגיס (=chewy) של קוואקר, לפעמים עם תוספות כמו שוקולד צ'יפס, פירות יבשים וכדומה. לא היה לי מושג איך לשחזר את הטעם והמרקם. אחרי כמה נסיונות כושלים שכללו אפייה, נעזרתי בחברי הטוב גוגל, שהבהיר לי שאת החטיף הזה כלל לא אופים. מייצרים עבורו סוג של סירופ בבישול קצר, מכניסים את כל המרכיבים הייבשים ומערבבים שכולם יידבקו, משטחים בתבנית וזהו. עשיתי מישמש של כמה מתכונים שמצאתי, הורדתי טיפה את כמויות הסוכר ואת חלק מהדבש החלפתי בסילאן (כמה שהאמריקאים אוהבים מתוק...). והרי התוצר לפניכם.

כדי לייצב את החטיפים צריך להשתמש בשומן מוצק. אם אין לכם בעיה שהחטיף יהיה חלבי, השתמשו בחמאה. אם אתם רוצים חטיף פרווה, אפשר להשתמש במרגרינה, או אם אתם נמנעים ממרגרינה, חלק מהמתכונים שראיתי המליצו להשתמש בשמן קוקוס. לא ניסיתי את העניין בעצמי, אבל אני משערת שזה יעבוד סבבה.

אני לא צריכה להזכיר לכם שעוד מעט פורים עכשיו, לדעתי החטיף הזה יכול להיות אחלה בחלה למשלוח מנות. מקורי, טעים אבל גם קצת בריא, ומחזיק סבבה כמה ימים בטמפ' החדר.

חטיף קוואקר בסגנון צ'ואי

מאת: בישול בזול, מבוסס על בליל מתכונים מהרשת עם שינויים שלי
עלות: כ-10 ש"ח
כמות: כ-10 חטיפים

מרכיבים
2 כוסות קוואקר דק (מהיר הכנה)
1 כוס פצפוצי אורז
קורט מלח
55 גרם חמאה, מרגרינה או שמן קוקוס
2 כפות דבש
1 כף סילאן
1/4 כוס סוכר חום

הוראות הכנה
מערבבים בקערה את הקוואקר, פצפוצי האורז והמלח. מחממים בסיר קטן את החמאה, הדבש, הסילאן והסוכר תוך כדי ערבוב עד שהתערובת רותחת. נותנים לתערובת הסוכר לרתוח 2 דקות ושופכים/מערבבים לתוך תערובת הקוואקר. משטחים לתוך תבנית אינגליש קייק ומהדקים היטב (איזה מהדקים? דוחסים במרץ! ככל שתדחסו יותר טוב ככה החטיפים יהיו יותר מוצקים). מחכים לפחות חצי שעה עד שהחטיף קר לגמרי וחותכים ל-10 חטיפים אישיים. החטיפים נשמרים כמה ימים בטמפ' החדר, או יותר, בהקפאה.
גיוונים: אפשר להוסיף לתערובת לפני השיטוח בתבנית כמה כפות של שוקולד צ'יפס.אפשר להוסיף לתערובת הקוואקר מעט צימוקים ו/או אגוזים, וקורט קינמון.


יום חמישי, 6 במרץ 2014

חטיף תמרים קקאו וקוואקר

על פי קביעת הרוב בפייסבוק, הא לכם מתכון לחטיפי תמרים קקאו וקוואקר, מתוך הטור שלי שפורסם בהלל של חודש טבת.

בימים ארוכים בעבודה או בלימודים, לעיתים סנדוויץ' (או שלוש) פשוט לא מספיקים, ואחר הצהרים הבטן מתחילה לקרקר. בדיוק למקרים כאלה נועדו חטיפי האנרגיה, או חטיפי הבריאות ("יש על זה תמונה של בחורה שעושה ג'וגינג! זה בטח בריא!"). מדפי הסופר מלאים במגוון של חטיפים שקל לזרוק לתיק ולנשנש ברגעי רעב.
לצערנו, על נוחות משלמים. אריזה של 6, אולי 8 חטיפים תעלה לכם לפחות 13-14 ש"ח, בדרך כלל יותר. אם יש לכם שלושה ילדים שמקבלים חטיף לבית ספר כל יום, אתם תמצאו את עצמכם מוציאים בסביבות 150 שקל לחודש רק על חטיפי אנרגיה (!). ואם החישוב הזה לא מספיק מעצבן, שימו לב שהחטיפים האלה ממש קטנים, רובם נעים סביב ה-20 גרם לחטיף. אם חבילה של חטיפי אנרגיה במשקל 200 גרם עולה 15 ש"ח, אז מחירם של החטיפים הללו הוא 75 ש"ח לקילו. במחיר כזה אפשר כבר לקנות סטייקים.

אז מה עושים? מכינים לבד כמובן. יש אלפי מתכונים ברחבי הרשת לחטיפי אנרגיה מסוגים שונים ומשונים. בחודש האחרון החלטתי להתלבש על הנושא הזה ובפוסט הזה ובבא, אציג לכם שני מתכונים בסיסיים, תוצרי התנסויותי, שאיתם אפשר ליצור עוד המון גיוונים. שימו לב, המתכונים קלים ומהירים, ללא אפייה, וגם ללא קמח.
מומלץ להעביר את החטיפים המוכנים לשקיות אישיות או לעטוף בניילון נצמד, כדי שהם יהוו תחליף לחטיפי אנרגיה קנויים גם מבחינת נוחות. אפשר לשמור כמה ימים מחוץ למקרר, אם רוצים לשמור ליותר משבוע, עדיף לשמור במקרר או במקפיא.

החטיף הראשון דומה ל"לארה בר" למי שמכיר. הוא יותר דחוס וקצת יותר בקטע טבעי/בריאותני/רו פוד - אין בו בכלל סוכר מעובד, רק תמרים. שמה בניכר הם צריכים להשרות את התמרים במים ולטחון בבלנדר, אבל לנו בארץ הקודש יש תמרים מעוכים בוואקום שנמכרים בכל סופר. צריך רק ללוש יחד את כל המרכיבים. אין קל מזה.

חטיף תמרים, קקאו וקוואקר

מאת: גרסא שלי למתכון מוכר עם המון ורסיות ברחבי הרשת
עלות: כ-15 ש"ח
כמות: כ-12 חטיפים

מרכיבים
1 חבילה תמרים בוואקום (500 גרם)
1/4 כוס קקאו
1 כוס קוואקר דק (מהיר הכנה)
קורט מלח

הוראות הכנה
מניחים בקערה בינונית את כל הרכיבים ולשים עד שמתקבלת תערובת אחידה.  משטחים את התערובת בין 2 חתיכות של נילון נצמד, לצורה פחות או יותר מלבנית.  חותכים ל-12 חטיפים אישיים.

גיוונים: אפשר להוסיף במקום כל או חלק מהקוואקר אגוזים טחונים כמו שקדים או אגוזי מלך, או קוקוס טחון. אפשר לתבל עם קימון, ג'ינג'ר, גרידת לימון או אפילו קצת פלפל צ'ילי חריף.


יום שני, 3 במרץ 2014

אינסוף מתכונים לארוחת הערב - סיכום פרוייקט מוקפצים

היום פרוייקט המוקפצים מגיע לסופו. היו לנו מוקפצים עם כל מיני ירקות ותיבולים, וראינו שמוקפץ זה הרבה מעבר לסויה. אפשר לשלב עשבי תיבול טריים, כל מיני ירקות לא בדיוק סיניים כמו עגבניות ושומר, אפשר להשתמש במגוון תבלינים יבשים, וגם פירות מתקבלים בברכה. אין סוף לתבשילים המהירים שאתם יכולים להכין עם קצת יצירתיות ופתיחות. רוצים מדריך?
קבלו:

1. בוחרים ירקות

מומלץ להתחיל מלטגן בצל אבל לא חובה.
את הירקות מוסיפים למוקפץ לפי רמת הקושי: ירקות קשים יותר צריכים יותר זמן בישול. רוצים להקטין את זמן הבישול? קצצו את הירקות הקשים לחתיכות קטנות יותר.
מחוסרי השראה? להלן רשימת ירקות חלקית:
קשים וצריכים הרבה בישול: בצל לבן או סגול, בטטה, תפו"א, סלרי, סלק, גזר, שומר
צריכים זמן בישול בינוני: פלפלים, קישוא, ברוקולי, כרובית, חצילדלורית/דלעת
צרכים, צריכים מעט בישול: אפונה, עגבניות רגילות או שרי, כרוב אדום או לבן, תרד, פטריות
צריכים מעט מאוד בישול אם בכלל: נבטים, תירס או תירס גמדי מקופסא, בצל ירוק, עשבי תיבול טריים
אפשר כאמור לשלב גם פירות, לפי מה שאוהבים ומה שבעונה.
זכרו, לא לדחוף למוקפץ את כל הירקות במקרר. בין 2 ל-4 סוגים זה אופטימלי לטעמי.

2. בוחרים תיבול

יש אינסוף תיבולים פוטנציאליים, ואפשר קצת ללכת לאיבוד עם כל האפשרויות. על כן, הריני להציג בפניכם כמה קבוצות של תיבולים. אתם ממש לא חייבים לקחת רק תיבולים מאותה הקבוצה, אבל אם אתם פוחדים לפשל, דעו שכמעט כל ההצעות מאותה הקבוצה הולכות סבבה ביחד.
אסייאתי - סויה, שום, ג'ינג'ר, פלפל חריף טרי או יבש, שמן שומשום, שמן צ'ילי, רוטב צ'ילי מתוק, חמאת בוטנים, חלב קוקוס, לימון (מיץ ו/או גרידה), חומץ אורז, ממתיקים - סוכר, דבש, סילאן
ים תיכוני/אירופאי - עשבי תיבול טריים, שום, חומץ - בלסמי, בן יין או סתם חומץ רגיל, יין אדום או לבן, רסק עגבניות, עשבי תיבול יבשים - טימין, אורגנו, בזיליקום, רוזמרין, מרווה, ממתיקים - סוכר, דבש, סילאן
מקסיקני - פלפל חריף טרי או יבש, שום, אורגנו, כמון, טבסקו, כוסברה, לימון, רסק עגבניות
הודי - שום, ג'ינג'ר, פלפלים חריף, כוסברה, רסק עגבניות, חלב קוקוס, תבלינים ותערובות תיבול יבשים - קארי, גראם מסאלה, כמון, כורכום, כוסברה

שום, ג'ינג'ר ופלפל חריף טרי מוסיפים יחסית בתחילת הבישול כדי שיבואו במגע עם השמן החם וישחררו את הטעמים והריחות שלהם. תבלינים יבשים מוסיפים באמצע - שלא ישרפו בשמן החם בהתחלה כשהסיר יחסית ריק, אבל שיהיה להם זמן לשחרר טעמים. כל היתר מוסיפים לקראת סוף הבישול.

3. בוחרים חלבון

חזה עוף או חזה הודו חתוכים לקוביות או רצועות, בשר טחון ואפשר גם קוביות טופו. כמובן שיש עוד אופציות, אלה הזולים יותר. אפשר כמובן גם לשלב סוגים שונים. בשר ועוף מוסיפים לקראת סוף הבישול וכשהם מוכנים מסיימים את הבישול. חזה עוף הוא נהדר כשהוא מבושל במידה. יותר מדי זמן בסיר והוא יבש וסיבי.

4. תוספות ושדרוגים

אפשר להוסיף נודלס, אורז, או כל פחמימה מבושלת אחרת, בדקות האחרונות של הבישול. כך תוסיפו נפח ותקבלו באמת ארוחה שלמה בסיר אחד.
אפשר להוסיף ביצה ב-2 הדקות האחרונות של הבישול כדי לעבות את המוקפץ ולהוסיף חלבונים.
אפשר להוסיף שומשום, בצל ירוק, אגוזים קצוצים, צימוקים, או כל תוספת אחרת שנראה לכם שתשפר את הטעם, המראה או המרקם.
אפשר להוסיף מעט קמח או קורנפלור לעיבוי הרוטב של המוקפץ, לקראת סוף הבישול.

-----------  גזרו ושמרו  -----------

וכעת הערה למען הסדר הטוב: אליבא דאמת, למוקפץ יש הגדרה מאוד מדוייקת בכל הנוגע לצורת הבישול. יש להכין אותו על אש גבוהה מאוד, כזאת שאין בדרך כלל במטבחים ביתיים, ומהר - כל העסק מבושל תוך כמה דקות. אבל מכיוון שרובנו מכינים תבשילים מהירים בבית שלא עומדים בכללים, ובכל זאת קוראים להם מוקפץ, בחרתי לקרוא לתבשילים המהירים של ירקות ובשר/עוף שהעליתי בסדרה הזאת מוקפצים. הבהירות לרוב הקוראים נראתה לי חשובה יותר מדיוק בטרמינולוגיה קולינרית פחות מוכרת. היידה פופוליזם!

אז... רוצים עוד מוקפץ אחרון לדרך? מה דעתכם על ברוקולי (עכשיו בעונה!) מוקפץ עם בשר טחון ברוטב חמאת בוטנים אסייאתי? אם עד כה טעמתם חמאת בוטנים רק במתוקים, שווה לפגוש אותו גם בתבשילים פיקנטיים. הוא נותן טעם חזק ומורכב וממכר.

בשר וברוקולי מוקפצים ברוטב חמאת בוטנים אסייאתי

מאת: בישול בזול
עלות: כ-30 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
2 כפות שמן
1 בצל פרוס
2 שיני שום פרוסות או קצוצות
1 פיסת ג'ינג'ר טרי בגודל 2 שיני השום, קצוץ
1 ראש ברוקולי קטן, חתוך לפרחים
500 גרם בשר טחון
3 כפות רוטב סויה
4 כפות חמאת בוטנים
1/2 כפית שמן צ'ילי (אופציונאלי)

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומקפיצים דקה (איזה ריח!). מוסיפים את הברוקולי ומקפיצים עד שהוא נהיה ירוק בוהק ומתחיל להתרכך, כ-5 דקות. מוסיפים את הבשר ומטגנים תוך כדי ערבוב עד שהוא מבושל ברובו. מוסיפים את הסויה, את חמאת הבוטנים ואת שמן הצ'ילי אם משתמשים, וממשיכים להקפיץ עד שהבשר מבושל כולו.
וזאת התמונה הלא מוארת טוב האחרונה שתצטרכו לראות פה! לפחות בשבועות הקרובים...



יום רביעי, 26 בפברואר 2014

חיים בלי אוטו, ומוקפץ שהתעצל מלהיות ממולא


אחת מההוצאות הגדולות של משקי בית היא אוטו. יש ביטוח, דלק, טסט, תיקונים, שלא לדבר על עלות האוטו עצמו. כל פעם שאני רואה חבר לעבודה יוצא למוסך, אני יודעת שהוא יחזור עוד שלוש שעות עם מבט מבואס ומבולבל של "איך לעזאזל דפקו אותי ככה?".

עד כה הצלחנו להסתדר בלי אוטו, ואנחנו מתניידים בעיקר ברגל ובאוטובוסים. בחודש האחרון לווינו אוטו מבני משפחה שנסעו לחו"ל, וראיתי איך זה שינה לנו את המנטליות, ומחק תוך שבוע הרגלים חסכוניים ובריאים. למסיבה אצל חברה שגרה 15 דקות הליכה ממני פתאום רציתי לקחת את האוטו. כי זה יחסוך לי איזה 20 דקות! אותם בטח אבלה בעוד בהייה פרודוקטיבית באינטרנט! לבסוף בעטתי לעצמי בתחת והלכתי ברגל, אבל הדהים אותי שתוך שנייה המוח שלי ניסה לשכנע אותי להתעצל ככה.

כשיש לנו אוטו פתאום אנחנו עושים קנייה גדולה כל שבוע, כי אפשר. בהיעדר אוטו אנחנו מנסים למשוך עם מה שיש בבית, כדי לא להצטרך להיסחב לשם באוטובוס או ברגל לעיתים קרובות מדי.  בנוסף, כשאנחנו עושים את הקניות ללא אוטו, אנחנו מוגבלים למשקל שאפשר לסחוב בכוחות עצמנו. מעט מעצבן, אך אפקטיבי. לא סתם קונים קילו פלפלים, קילו עגבניות, קילו מלפפונים ומקווים לטוב. קונים 3 פלפלים, 6 עגבניות ו-2 מלפפונים כי דוגרי יותר מזה לא נאכל, ואין יותר מקום בעגלה.
בחודש האחרון הבנתי שלא רק האוטו עצמו עולה כסף, אלא הוא מאפשר הוצאה של יותר כסף בתחומים אחרים. בעיקר, הוא מאפשר לעשות הרבה יותר קניות.

בכלל, שמתי לב שכשיש לי אוטו אני מצפה מעצמי ליותר. למה לבלות את אחר הצהרים בבית או בגינה עם הילדה? אפשר לעשות סידורים! קניות! אפשר לנסוע למרכז לבקר חברים! יש משהו בהיעדר אוטו שכופה עלינו האטת קצב. לפעמים זה מציק, אבל בסך הכל אני אוהבת את הקצב הזה. לוקח לי 20 דקות להגיע לגן כל בוקר, אבל אלה 20 דקות הליכה שאני עושה קבוע. יש אנשים שמשלמים כדי ללכת בקביעות.

ייתכן שבקרוב נצטרך לצרף אוטו לשורותינו. אנחנו מנסים לדחות את הקץ, אבל כנראה שזה יקרה בשלב מסויים. אני מקווה שנצליח לזכור וליישם את היתרונות ואת ההרגלים הטובים שבאי אחזקת אוטו, לטובת הבריאות והשורה התחתונה שלנו.

מה איתכם קוראים? איך היעדר אוטו (או קיומו) משפיע לכם על ההוצאות?


ובשינוי נושא חד. בתמונה, אניצים ירוקים שגדלו לי על הבצל. השתמשתי בהם בתור בצל ירוק. לא יודעת אם זה קטע כזה ידוע שאני מגלה רק עכשיו, או שמא יש סיבה שלא כולם עושים את זה וזה עלול להרוג אותי. בכל מקרה, אם יש לכם אניצים כאלה ואתם צריכים טיפה בצל ירוק קצוץ לקישוט, זה יחסוך לכם קנייה של חבילה שלמה וממה שראיתי עד כה, ככה"נ לא יהרוג אתכם.

ועכשיו למוקפץ האחד לפני האחרון. המוקפץ הזה רצה להיות כרוב ממולא אבל פשוט לא היה לו (לי...) כוח. לוקחים את הטעמים של כרוב ממולא קלאסי - כרוב, בשר, עגבניות, צימוקים - ומקפיצים הכל ביחד, במקום להתעסק בגלגולים ומילויים. אם אתם מחפשים תבשיל ביתי ומנחם שאפשר להכין במינימום מאמץ הגעתם למקום הנכון.

הפוסט הבא יהיה פוסט המוקפצים האחרון ובו תהיה נוסחת פלא ליצירת אינסוף ארוחות מוקפצות מהירות ומקוריות, שימנעו מכם להיגרר חזרה לשגרת השניצל-עוף-קציצות המשעממת.
ואז נוכל לעבור לכמה פוסטים מתוקים לקראת פורים! ווהו!


בשר וכרוב מוקפצים ברוטב אדום מתקתק

מאת: בישול בזול
עלות: כ-28 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן
1 בצל פרוס
2 שיני שום פרוסות
3 גזרים חתוכים לקוביות
5 עלי כרוב גדולים פרוסים לרצועות
1 חבילה קטנה רסק עגבניות
1/4 כוס מים
1 כף סוכר חום
1 כף חומץ תפוחים
1/2 כפית מלח
1/4 כוס צימוקים
500 גרם בשר טחון

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את הגזר והכרוב ומטגנים 3-4 דקות עד שהכרוב מקבל צבע חזק יותר. מוסיפים את הרסק, המים, הסוכר, החומץ, המלח והצימוקים, מערבבים, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים 5-7 דקות עד שהגזר מתרכך מעט. מגלים ומוסיפים את הבשר, ומטגנים תוך כדי בחישה עד שהבשר מבושל.




יום ראשון, 23 בפברואר 2014

הסולידית והמוקפצת ההודית

מסתבר שפספסתי את הסערונת בבלוגוספירה הישראלית סביב בלוג הסולידית, שמנסה להפיץ את שיטת ה-ERE - early retirement extreme. השיטה דוגלת בתקופה של עבודה וחסכון אגרסיבי, תוך השקעה נבונה של כספי ההשקעה, כשהמטרה היא להגיע כמה שיותר מהר למצב בו אפשר לחיות מההכנסות על החיסכון בלי לפגוע בקרן. כך אפשר לפרוש מהעבודה הרבה לפני גיל הפנסיה שמוגדר על ידי המדינה. גם בתקופת העבודה וגם בתקופה בה חיים על ההכנסות מהחיסכון, המטרה היא לצמצם הוצאות בצורה קיצונית, או לפחות קיצונית ביחס לסביבתינו המעודדת צריכה בלתי פוסקת.

את השיטה הזאת הכרתי לפני אי אלו שנים בשיטוטי האינטרנטיים, ושמחתי לגלות שיש מישהי שבאמת חיה את זה בארץ הקודש. למעשה תוך כמה ימים מגילוי הבלוג כבר קראתי אותו מההתחלה עד הסוף, ואני חושבת שכדאי גם לכם לפחות להעיף מבט, מכמה סיבות.

קודם כל, יש לה המון הסברים על איך משקיעים בתכלס. חושבים שבורסה זה רק לכרישים שיודעים לעשות סיבוב ולא לאנשים בינוניים וסבירים כמונו? נכון שאחרי שאתם קוראים איזו כתבה על בורסה והשקעות אתם רק יוצאים יותר מבולבלים עם כל הטרמינולוגיה, שגם אם במקרה הבנתם אותה, אין לכם צל של מושג ירוק איך מתרגמים את זה לפרקטיקה? בבלוג יש הסברים של צעד אחר צעד, כולל צילומי מסך, של איך משקיעים, איך קונים ניירות ערך, והמון הסברים על מה ואיך כדאי לקנות. אני מזמן יודעת שאני צריכה לתת לחסכונות שלנו טיפול יותר מושכל, ובכל זאת, עד כה לא עשיתי כמעט כלום בעניין חוץ מההצעות הדיפולטיביות שהבנק נותן. הבלוג הזה נתן לי את הכלים והאומץ לקחת את העניינים לידיים.

חוץ מזה, יש את עניין צמצום הצריכה. לחלקכם זה יהיה לא נעים לקרוא. לא כיף כשמישהו אומר לך שהדברים שאתה חושב שאתה חייב הם בעצם מותרות. הפוסט שעורר את הסערה דלעיל הוא 3873 ש"ח בחודש וחיה כמו מלכה, והוא גרר תגובות נזעמות ברחבי הרשת. אנשים לא יכלו להתעלם, ולעבור הלאה. הם היו חייבים להגיד שהיא שקרנית או הזויה או חיה כמו הומלסית מגעילה, כי אחרת הם מודים בכך שאולי יש משהו במה שהיא אומרת. אל תהיו חלק מהעדר נעדר המודעות העצמית. כן, היא מרוצה מעצמה, כן, הטון נוטה לזחיחות, כן היא בחרה לא להביא ילדים לעולם השם ירחם. בכל זאת, אני מתערבת איתכם שיש לכם משהו ללמוד מהבלוג הזה. אז תעשו לעצמכם טובה ואל תסגרו את חלון הבראוזר בזעם.

יאללה טחנתי לכם מספיק בראש. עכשיו עוד מוקפץ, הפעם בסגנון הודי, לא בדיוק הכי אותנטי, בכל זאת משתמשים באבקת קארי מוכנה, אבל טעים ומהיר ושונה. אסיה זה לא רק סויה.

עוף וירקות מוקפצים ברוטב קוקוס וקארי

 

מאת: בישול בזול
עלות: כ-28 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן
1 בצל פרוס
3 גזרים חתוכים לקוביות
1 בטטה חתוכה לקוביות
1 עגבניות חתוכות לקוביות
1 כפית אבקת קארי
1/2 כוס חלב קוקוס
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/4 כפית מלח

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את הגזר, הבטטה העגבנייה והקארי ומקפיצים 3-4 דקות. מוסיפים את חלב הקוקוס, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים 5-7 דקות, עד שהגזר והבטטה רכים. מגלים, מוסיפים את העוף והמלח ומקפיצים עוד 5 דקות עד שהעוף מבושל.


בשלב הזה די איבדתי את ההשראה בנוגע לאיך מצלמים מוקפץ בחושך בלי שייראה זוועה. לפחות האמינו לי שהיה טעים טוב?

יום שישי, 14 בפברואר 2014

מבצעי לוס לידר - ככה תדפקו את המערכת, ומוקפץ עם שרי וחצילים


מכירים את המושג של לוס לידר? לוס לידר הוא מוצר שנמכר בהנחה משמעותית ואף בהפסד, כדי למשוך את הקונים. התקווה היא שהקונים יגיעו לחנות כדי לקנות את המוצר, יעשו שם גם את יתר הקניות, ועליהם החנות כבר תרוויח יפה. לפעמים המבצע מותנה בסכום קנייה כלשהו (לא כולל את המוצר במבצע כמובן), כדי להבטיח שהחנות אכן תרוויח מקנייה של מוצרים רגילים.

נכון שאמרתי בפוסט הקודם שאין לי סנטימנטים למותגים? אז גם לסופרמרקטים אין לי סנטימנטים.
בעקרון אנחנו קונים ברמי לוי. אני מוצאת ששם אני מקבלת את המחירים הכי טובים על סל הקניות שלי. אממה, לאחרונה מחיר העוף עלה, ואין כמעט מבצעים עליו ברמי לוי. בשופרסל ובמגה דווקא יש מבצעים שבועיים טובים על בשר ועוף, אבל כאמור, הם יקרים יותר, והמבצע מותנה בקנייה מינימלית. לכן לאחרונה אני ממעטת בקניית עוף ברמי לוי, וממלאת את הפריזר כשיש מבצע בשופרסל או מגה.

את הקנייה בסופרים היקרים יותר אני מתכננת בקפידה: אני קונה את מינימום המוצרים ההכרחי כדי לקבל את המבצע, ורק מהמוצרים המשתלמים ביותר.
לדוגמא:
היה מבצע במגה: בשר טחון ב-20 לקילו, כרעיים ב-15 לקילו, מוגבל ל-4 קילו לקנייה. המבצע מותנה בקניית 150 שקל ממוצרי החנות לא כולל המוצר במבצע. אבל 150 השקלים ההלו יכולים לכלול מוצרים שבמבצעים אחרים, רק לא מוצרים ממבצע הבשר. אז קניתי חבילה ענקית שלחיתולים במבצע ב-80 שקל, כמה ק"ג של ירקות ממבצעי הירקות, ואת יתר הסכום השלמתי עם ביצים, חלב וגבינה צהובה, כולם מוצרים בפיקוח, שמחירם זהה בכל הסופרים. וכמובן שקניתי את הכמות המקסימלית מהבשר והעוף, שהספיק לנו לשבועיים שלושה.

אני לא עושה את המשחקים האלה כל שבוע. אנחנו רק זוג ותינוקת, אנחנו לא צריכים עד כדי כך הרבה בשר ועוף, וכאמור, אני מעדיפה שלא לעשות יותר מדי קניות בחנויות האלה כי זה באמת יותר יקר. מה גם שאין לנו אוטו, אז כל הרפתקה כזאת מסתיימת כשאני מעמיסה 10+ קילו של בשר, עוף, מוצרים בפיקוח, חיתולים ומטרנה בתיק גדול ועל העגלה ודוחפת את כל הכבודה במעלה ההר הביתה. אבל פעם ב- 2-3 שבועות זה בהחלט משתלם לנו.

רוצים גם לנצל מבצעי לוס לידר? אלה הכללים שלי עם מקסימום חיסכון של זמן וכסף:
1. עוברים על המבצעים השבועיים. מגה ושופרסל מפרסמים כל שבוע, בדרך כלל בשני או שלישי, את המבצעים השבועיים שלהם. את של מגה אפשר למצוא כאן, את של שופרסל כאן.
2. מחליטים על קנייה כזאת רק אם יש לפחות 2 מבצעי בשר/עוף טובים במיוחד, ורצוי שיהיו בנוסף עוד מבצעים רלוונטים, שיעזרו להגיע למחיר המינימום. אחרת חבל על הזמן והכסף.
3. מתכננים איך תגיעו למחיר המינימום. כן ככה, ליד המחשב, לפני שמגיעים בכלל לסופר. עוברים על יתר המבצעים, בודקים מה צריך בבית ורואים אם בכלל אפשר להגיע למחיר המינימום בלי לבזבז כסף סתם.
4. מוצרים מומלצים להשגת מינימום בקנייה: מוצרים אחרים שבמבצע, מוצרים בפיקוח (שמחירם ממילא אותו דבר גם בסופר הזול), מוצרים גדולים באריזות חיסכון - חיתולים, מטרנה, נייר טואלט, אבקת כביסה ודומיהם. אם תשלמו 5 שקל יותר על חיתולים בחנות היקרה יותר אבל זה יאפשר לכם לחסוך 30 שקל על העוף, יוצא משתלם.
5. המבצעים בשופרסל הם לעיתים קרובות רק לחברי מועדון. אם אתם הולכים לשופרסל, הירשמו למועדון בקופה הראשית. זה בחינם וזה *לא* כרטיס אשראי. ככל שידוע לי למגה אין כרטיס מועדון שאיננו אשראי.
6. מוצאים זמן ללכת. עדיף לא ביום רביעי בערב, בטח ובטח לא בחמישי בצהרים-ערב או בשישי. הכי טוב ביום שלישי, אני עושה את זה בדרך הביתה מהגן עם הילדה.
7. אם אין לכם אוטו מצטיידים בתיק גדול ו/או עגלת סבתא ו/או עגלת תינוק, עם או בלי תינוק.
8. הולכים לסופר, קונים רק את מה שהחלטנו, בלי להתפתות. נכנסים, אוספים, משלמים, יוצאים. אפשר לסיים את זה ב-15 דקות אם אתם הולכים בזמן לא עמוס.
9. מסנג'רים את בן הזוג שימצא מקום בפריזר.

מוקפצינו היום בכלל לא אסייאתי, הוא מאמץ בהצלחה טעמים איטלקיים. קל, מלא טעם, ושינוי מרענן מהמוקפצים הסטנדרטיים.

עוף בעגבניות שרי וחצילים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-26 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן זית
1 בצל פרוס
כ-400 גרם עגבניות שרי (קצת פחות מחבילה קטנה), חצויות
1/2 חציל חתוך לקוביות
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית אורגנו
1/2 כפית טימין
1/2 כפית מלח

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה ומטגנים את הבצל במשך כ-5 דקות עד שהוא מתרכך. מוסיפים את עגבניות השרי והחצילים ומקפיצים 3 דקות תוך כדי ערבוב, מכסים ומבשלים 5 דקות עד שהחצילים רכים. מגלים, מוסיפים עוף ותבלינים, מבשלים תוך בחישה 5 דקות עד שהעוף מבושל.


יום שבת, 8 בפברואר 2014

אורז מטוגן והעדר סנטימנטים

בסיס צבאי אי שם במדבר. צעירים בירוק זית מבצעים תרגילים צבאיים למראה. חיילת אחת מטפסת לגבעה. היא רוצה לברוח מהכל, לנשום קצת את שקט המדבר. אך אויה, היא איננה יודעת שמשפחתה מתדפקת ברגע זה ממש על שער הבסיס, מטעמים בידיהם. החיילת איננה. מה עושים? האמא הנבונה פותחת את סיר המרק, וריח התבשיל נישא באוויר. החיילת נושמת עמוק, שואפת את ריח הניחוח, ופתאום פוקחת עיניים בלחישה: "אמא!". מיד היא אצה רצה לפגוש את משפחתה בש"ג והדברים באים על מקומם בשלום. הכל הודות לתבשיל של אמא וליתר דיוק, לאבקת המרק של אמא.
זוכרים את הפרסומת הזו?
אצלנו בבית עדיין צוחקים עליה. אני נכנסת למטבח, פותחת את סיר המרק (נטול אבקת המרק יש לציין) לוקחת לריאות ומכריזה בשאיפה "אמא..." . ולפעמים אני פותחת חבילה של מצות או מיונז, או משהו פרוזאי ותעשייתי אחר, שואפת ונושפת: "מממ... אמא". אמא שלי מאוד משועשעת מהעניין.

הפרסומות האלה שמנסות לפרוט על מיתרי הלב הם סוג של בדיחה בעיני. רואים שם חיילים אמיצים שבסוף היום רוצים רק את אבקת המרק של אמא. את הישראלים בחו"ל שמתגעגעים לאוכל הישראלי המתועש והמוכר. את הילדים החמודים והמשפחות המתוקות שמתאחדות סביב הקוטג' שמסמל את הבית. רק הקוטג' הנכון אגב, יכול לסמל את הבית. קוטג' אחר לגמרי לא יעבוד.

הפרסומות מנסות להגיע אלינו דרך הרגש וליצור נאמנות למותג, כך שברגע שנראה קוטג' של תנובה נוצף ברגשות נוסטלגיה וביתיות, ונקנה רק אותו, תמיד. אבל אתם יודעים מה? אני מעדיפה לקנות את הקוטג' שלי על פי פרמטרים מעט פחות הורמונליים. פרמטרים מצחיקים כאלה כמו טעם ומחיר. בעיקר מחיר. כי זה קוטג' לעזאזל. לא כל כך מסובך להכין קוטג'. יש כל מיני יצרנים שעושים את זה סבבה ולעיתים בפחות כסף מאשר תנובה.

אני, אין לי נאמנות למותגים, ואין לי סנטימנטים כשאני נכנסת לסופר. רוצים שאקנה את המוצר שלכם? אל תנסו למכור לי אותו עם ילדים חמודים, כלבלבים מתוקים או חיילים אמיצים (אלא אם כן המוצר שלכם ליטרלי עשוי מילדים, כלבלבים או חיילים, ואם כן, איכס. ונראה לי שזה לא חוקי.). נסו למכור לי אותו עם מחיר תחרותי. עם מבצעים או קופונים משתלמים. אולי עם אריזת חיסכון.
בסופר אני מחפשת אוטומטית את היצרנים הפחות מוכרים בכל קטגוריה. אני קונה שנים את השוקולד של ורד הגליל באריזות שישייה. הוא זול יותר מזה של עלית (אולי כי הם לא מוציאים מלא כסף על פרסומות עם פרות מרקדות?) וטעים באותה מידה. אני קונה שמן זית נטו על פי המחיר, כל פעם יצרן אחר, לפי מי שבמבצע. אני קונה פסטה של המותג או של טעמן או של הקנייה החכמה. כל אלה מותגים שיש ברמי לוי, והם זולים בעשרות אחוזים מהפסטה של אוסם. ולמקרה שתהיתם, כמעט אף פעם לא "שילמתי את המחיר" על מוצר זול יותר. נפילות יש מדי פעם, לא יותר מאשר אצל היצרנים הגדולים והמוכרים יותר.

אז בפעם הבאה שאתם עושים קניות, חפשו את המותגים שמנסים למשוך אתכם בצורה עניינית, ולא בצורה רגשית ומניפולטיבית.

וכעת למוקפץ החמישי שלנו, שכולל את התוספת כבר בתוך המנה, כך שמדובר באמת בארוחה בסיר. יש לכם שאריות אורז מאתמול? הכינו איתו אורז מטוגן. אפשר לגוון את הירקות עם מה שיש לכם במקרר, את שלי אני בחרתי בעיקר לפי הצבע. אורז מטוגן הוא לא אחד מהמנות הפוטוגניות והאסטטיות ביותר, אבל הוא טעים וביתי וקל מאוד להכנה.

אורז מטוגן
מאת: גרסא שלי למתכון מוכר
עלות: כ-30 ש"ח
כמות: כ-4 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן
1 בצל סגול קצוץ
1 כוס אפונה ירוקה
2 כוסות דלעת חתוכה לקוביות
500 גרם בשר טחון
2 כוסות אורז מבושל
1 ביצה
1 כף סוכר
3 כפות סויה

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה ומטגנים את הבצל במשך כ-5 דקות עד שהוא מתרכך. מוסיפים את הדלעת והאפונה ומקפיצים עוד כ-5 דקות עד שהדלעת מתרככת. מוסיפים את הבשר הטחון, ומקפיצים 3-4 דקות עד שרוב הבשר משנה את צבעו מאדום לחום. מוסיפים את האורז, הביצה, הסוכר והסויה ומטגנים תוך כדי בחישה כ-3 דקות עד שהביצה מבושלת והאורז חם.





יום שבת, 25 בינואר 2014

האשמה שבסגירה החוזרת ומוקפצים עם פירות

בואו נדבר על הפיקציה של האריזות עם סגירה חוזרת לשמירה על הטריות. לא זכורה לי אריזה כזו שבאמת נשארה סגורה לאחר הפתיחה. יעידו על כך הגריסים והעדשים הכתומות שאני מוצאת על הרצפה בכל פעם שאני מנקה.
אז מילא השקר הלבן הזה, אבל עכשיו היצרנים מנסים לגרום לי לרגשות אשמה, וזה לא קול. אמש רכשתי חטיף שוקולד, וגיליתי שגם לו יש אריזה שמאפשרת סגירה חוזרת לשמירת הטריות. ההנחה המובלעת בעיצוב הזה הוא שהאדם הנורמטיבי לא יאכל את כל השוקולד בבת אחת, אלא יאכל מעט, וישמור את היתר לפעם אחרת. איזה אדם נורמטיבי לא אוכל את כל השוקולד בבת אחת?? יש אנשים כאלה שאוכלים קצת שוקולד ואז אומרים, אוקי, היה לי מספיק כיף, אני אפסיק לאכול אפילו שהשוקולד לא נגמר. אולי אלך עכשיו לשלם ארנונה או לקבוע לעצמי תור לשיננית! ווהו!
נראה לי שהרעיון הדבילי הזה נהגה על ידי חבורת קופירייטרים אופנתיים ושדופים שפיהם לא טעם טעם שוקולד מאז שנת 1998. אם עד כה יכלתי לאכול חטיף שוקולד שלם עם כמות מינימלית מדי של רגשות אשמה, כיום זה כבר לא מתאפשר. "גברת", אומר לי החטיף "שתדעי לך שרוב האנשים שומרים קצת לאחר כך כן? כאלה עם מינימום של שליטה עצמית". דברים כאלה גורמים לי לרצות לקנות שני חטיפים, לאכול את שניהם מיד ולעזאזל עם הטריות ושמירתה. 
ואולי... אולי בעצם זו היתה המטרה לכתחילה? 
מתוחכם חברה'. מתוחכם.

ונחזור כעת לסדרת המוקפצים עם מוקפצים מספר 3 ו-4, רק היום! שניים במחיר אחד! באריזה לסגירה חד פעמית המבטיחה פיזור אחיד של ג'יפה על רצפת ביתכם!
טוב אולי לא. אבל כן 2 מוקפצים. קצת פספסתי את ט"ו בשבט השנה. בחיי חשבתי שזה השבוע. אז בואו נעשה כאילו זה השבוע ונעלה לכבוד אסרו ט"ו בשבט 2 מתכוני מוקפצים פירותיים. נכון נכון, מוקפץ לא חייב להיות על טהרת הירקות. אפשר לגוון את המוקפץ הרגיל עם מתיקות עסיסית וטבעית של פרי.

עוף מוקפץ עם שומר ותפוזים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-21 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
2 כפות שמן
1 בצל פרוס
1 שומר פרוס
1 תפוז - מורידים את הגרידה, אז מקלפים, מחלקים לפלחים וחותכים לקוביות
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית מחוקה מלח

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השומר ומטגנים עוד 5 דקות. מוסיפים את העוף, את הגרידה ואת קוביות התפוז ואת המלח, ומקפיצים עוד 5 דקות עד שהעוף מבושל.




עוף מוקפץ בסלרי ואגסים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-27 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
2 כפות שמן
1 בצל פרוס
3 גבעולי סלרי גדולים, הגבעול פרוס, העלים קצוצים בנפרד
3 אגסים חתוכים לקוביות
1 שן שום קצוצה
1 חתיכת ג'ינג'ר קצת יותר גדולה מהשום, קצוצה
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות 
2 כפות סויה

הוראות הכנה
מטגנים בצל תוך בחישה על חום גבוה 3 דקות, מוסיפים את גבעולי הסלרי, ג'ינג'ר ושום ומקפיצים עוד 3 דקות. מוסיפים את האגסים ועלי הסלרי ומקפיצים עוד 3 דקות. מוסיפים את העוף והסויה ומקפיצים עוד 5 דקות עד שהעוף מבושל.



יום שני, 13 בינואר 2014

מוקפצים פרק ב' - בשר טחון ופלפלים


זוכרים שטענתי שאני עושה סדרת מוקפצים? מאז העליתי לחם תירס, עוגת גבינה, ומוקפץ אחד בלבד. הפעם אנסה לחזור לפוקוס עם המוקפץ השני בסדרה. אבל לפני שניגש למוקפץ עצמו, אני רוצה לדבר על נושא שברוב טמטומי התוודעתי אליו רק לאחרונה - פירות וירקות סוג ב' (רואים איך זה קשור לכותרת? הא? איזה תחכומיישן). 

עד לאחרונה גרנו די קרוב לסופר שכונתי ופקדנו אותו מעת לעת, שכן מחירי הפירות/ירקות והבשר היו דווקא סבירים. יותר משלוש שנים קניתי שם, ואף פעם לא חשבתי לשאול מה הקטע שלפעמים יש קופסאות עם פירות או ירקות מתחת לדוכנים/ערימות הרגילות. חשבתי שזו  סחורה שלא פרקו, שלא נשאר להם מקום, אנא ערף. לפני כמה שבועות קראתי בקבוצת פייסבוק שבחלק מהדוכנים בשוק ולפעמים בסופר אפשר למצוא סחורה סוג ב'. הם הוסיפו שבדרך כלל מדובר בפירות/ירקות סבירים לגמרי, במיוחד אם משתמשים בהם לבישול או אפייה.

בשבוע שעבר עברתי במקרה בשכונה הישנה שלנו ועשיתי קניות. לקחתי לי כמה פלפלים מהקופסא למטה, במקום מהדוכן למעלה, ושאלתי בקופה מה הקטע. מסתבר שאכן מדובר בסוג ב' כך ששילמתי 3 ש"ח על קילו פלפלים! ווהו! הפלפלים אכן היו ממש סבבה. אולי טיפה יותר מקומטים, אבל שליש מהמחיר, אז למי אכפת? ממילא הם נכנסו למוקפץ עוד באותו הערב ובאמת שלא היה שום דרך להרגיש בהבדל.
מעכשיו החלטתי שאני יותר מודעת לנושא של סוג ב'. כל סופר שאני הולכת אליו אני מתכוונת לשאול אם יש להם סוג ב' ואיפה הוא נמצא. לא לכולם יש, אבל גם כשיש, בדרך כלל לא מפרסמים את זה בשום מקום, וצריך פשוט להיות מיודעי הח"ן.

ועכשיו למוקפץ מספר 2 בסדרת המוקפצים שלנו, עם טעמים קלאסיים - סויה, פלפלים וטיפה מתוק. פה אנחנו מתמקדים בירק אחד בלבד ונמנעים מלזרוק פנימה את כל תכולת המקרר. ככה מקבלים טעמים מובחנים יותר ולא כל פעם יוצא פחות או יותר אותו מוקפץ עם אותם ירקות שיש תמיד. כשמשתמשים בכמה פלפלים בצבעים שונים יוצא תבשיל צבעוני וכיפי, מלבד היותו טעים וקל להכנה כמובן. שימו לב שאני משתמשת פה בבשר טחון. מוקפץ זה אחלה דרך למתוח בשר טחון כשמרווחים אותו עם מרכיבים זולים יותר כמו ירקות.

בשר ופלפלים מוקפצים בסויה
מאת: בישול בזול 
עלות: כ-30 ש"ח 
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
2 כפות שמן
1 בצל פרוס
4 פלפלים בצבעים שונים, פרוסים
קמצוץ צ'ילי גרוס, או יותר אם אתם אוהבים חריף
500 גרם בשר טחון
1 כף סוכר
3 כפות רוטב סויה

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את הפלפלים והצ'ילי ומטגנים עוד 5 דקות עד שהפלפלים מתחילים להתרכך. מוסיפים את הבשר הטחון, מקפיצים ומפרידים את גושי הבשר, עד שרוב הבשר שינה את צבעו מאדום לחום. מוסיפים את הסוכר והסויה ומקפיצים עוד דקה או שתיים, עד שכל הבשר מבושל.


יום שני, 6 בינואר 2014

יאיר תעשה לי עוגת גבינה

לא יודעת אם שמתם לב, אבל לכבוד השנה האזרחית החדשה קיבלנו שי צנוע - גבינה לבנה ושמנת מתוקה 38% נכנסים לפיקוח. על פי משרד התמ"ת מחיר השמנת המתוקה יעמוד כעת על 6.60 ש"ח, ומחיר הגבינה הלבנה על 5.11 ש"ח, כשלפני ההכנסה המחירים היו סביב 8 ש"ח לשמנת, ו-6 ש"ח לגבינה הלבנה. את הרשימה המלאה של המוצרים בפיקוח ומחיריהם אפשר (וכדאי!) לראות כאן.

האם ההחלטה הזו תהיה טובה למשק? אני לא כלכלנית, אז אני לא באמת יודעת להגיד (לא שהכלכלנים כן יודעים תמיד...). אבל האמת שההכנסה של השמנת המתוקה לפיקוח נראית לי מעט תמוהה. מסכנים העניים האלה, לא אוכלים מספיק עוגות מוס. בואו נפרגן להם. מצד שני מחירי השמנת באמת עלו באופן מוגזם בשנים האחרונות, אז אולי יהיה טוב שכמות הרווח על המוצרים האלה תהיה מוגבלת.

רק תעשו לי טובה ותגידו לי שאתם לא מסכימים עם הטענה שההכנסה של גבינה לבנה לפיקוח תפגע במעמד הביניים. לא יכולתי שלא לקשר למאמר הזה כי הוא כל כך עצבן אותי. הכותב טוען שמעמד הביניים יתפדחו לקנות מוצר בפיקוח ו"ייאלצו" לקנות גבינות יקרות יותר שאינן בפיקוח. הקופאית בסופר תדפוק להם מבט מרחם כשתראה את הגבינה הלבנה 5% שלהם ובפעם הבאה, כדי להגן על כבודם, הם יקנו גבינת שקר כלשהי שתעלה כפול (בתוספת תרכובת H2O החיונית לתפקוד תקין של הגוף!). אני לא יודעת אם הכותב הנכבד באמת מאמין במה שהוא כותב, או שהוא סתם מנסה להיות סנסציוני, אבל אני רוצה להאמין שהצרכן הישראלי הוא קצת פחות מטומטם מזה. הרי זו הסיבה שאני כותבת את הבלוג בישול בזול. אני מאמינה שהנסיון לחסוך כסף הוא משהו שראוי להיות גאים בו. לא משהו שצריך להסתיר ולהיות נבוך ממנו. חוץ זה שהזמן היחיד שקופאית תדפוק לך מבט מרחם זה אחרי תקלה שתצריך אותך לחכות עוד 20 דקות תוך הקשבה לצעקות "כרטיס מנהל לקופה 6!!", וגם זה רק אולי.

אבל עזבו אתכם רגע מכלכלה וקופאיות. הלו! יש לנו פה שמנת מתוקה וגבינה לבנה בהוזלה של 20%. זה כאילו שיאיר לפיד שלח לי בקשה אישית שאעלה לבלוג מתכון לעוגת גבינה. אז לכבוד המאורע עצרתי אתמול בסופר היקר ליד הבית וקניתי שמנת מתוקה, גבינה לבנה ו-2 שמנת חמוצה במחיר של 16.59 ש"ח. אני הכי אוהבת לקנות מוצרים בפיקוח בסופרים היקרים. בתוספת של פודינג וניל, סוכר וכמה בסקוויטים הכנתי תוך 10 דקות קינוח גבינה קליל, טעים ועשיר. כולי תקווה שחבריכם ממעמד הביניים יסכימו לטעום ממנו ללא פאדיחות מיותרות. בכל זאת, כמעט כולו מוצרים בפיקוח.
אם אין לכם כוח לחלק למנות אישיות, פשוט השתמשו בקרם להכנת עוגת ביסקוויטים טעימה במיוחד. אה ותעשו לי טובה. אם אתם משתמשים באינסטנט פודינג יותר מפעם פעמיים בשנה, קנו את אריזת החיסכון הגדולה. כן זה קצת הזוי, אבל מדובר בחיסכון של כ-60%. במחיר של פחות מ-5 אריזות פודינג אתם מקבלים קילו שלם.

מוס גבינה וביסקוויטים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-26 ש"ח
כמות: 10-12 מנות אישיות

מרכיבים
1 מיכל שמנת מתוקה 38%
250 גרם גבינה לבנה 5% (חבילה קטנה רגילה)
2 גביעי שמנת חמוצה 15%
3/4 כוס סוכר
6 כפות אינסטנט פודינג וניל (הדעות באינטרנט חלוקות על כמה שקיות זה, כאמור, אני קונה את האריזה הענקית, אז אני לא יודעת להגיד בדיוק , אבל נראה לי שזה יותר משקית)
10-12 ביסקוויטים

הוראות הכנה
מעבירים את השמנת המתוקה לקערה בינונית ומקציפים לקצפת יציבה. שומרים בצד.
בקערה נוספת מערבלים את הגבינה, השמנת החמוצה והסוכר עד שהתערובת אחידה. מוסיפים את הפודינג ומערבלים עד שהתערובת אחידה ומתעבה.
מקפלים את תערובת הגבינה לתוך הקצפת.
על כל כוס קינוח לוקחים ביסקוויט - מפוררים שליש לתחתית הכוס, אז עורמים מעל כף מקרם הגבינה, אז מפוררים עוד מהביסקוויט, עורמים עוד מהקרם ומפוררים מעל את יתר הביסקוויט.





יום רביעי, 1 בינואר 2014

לחם תירס קלאסי

הפעם האתגר החודשי של מנטקה הציל לי פוסט שהוכן וצולם לפני יותר משנה, ואיכשהו נפל בין הכיסאות. תירס, הנושא החודשי שלנו, הוציא מכולם מתכונים יצירתיים במיוחד. ברצינות, כדאי לכם להעיף מבט יש שם כמה דברים מטורפים. אני החלטתי דווקא על מתכון פשוט ובסיסי - לחם תירס. לחם תירס פחות מוכר בארץ אבל בארה"ב הוא נכס צאן ברזל קולינרי, בעיקר בדרום. אוכלים אותו לצד בשר בברבקיו, עם צ'ילי קון קארנה, או סתם כך מרוח בחמאה ודבש. כפי שאתם רואים בתמונות, אני חסידה גדולה של האופציה האחרונה. יש משהו בשילוב טעמי התירס-חמאה-דבש שמתעלה על סך חלקיו. אז הבה נעבור למתכון, ובפוסט הבא נחזור כבר לסדרת המוקפצים שהבטחתי לכם.
לחם תירס קלאסי
מבוסס על: מתכון של מארק ביטמן עם טיפה'לה שינויים שלי
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: 1 תבנית אינגליש קייק

מרכיבים
40 גרם חמאה
1 ו-1/2 כוסות קמח תירס
1/2 כוס קמח
1 ו-1/2 כפית אבקת אפייה
1 כפית מלח
2 כפות סוכר
1ו-1/4 כוס רוויון (אפשר להכין עם מעט פחות מכוס ורבע חלב מעורבב עם כפית לימון/חומץ. נותנים לו לעמוד דקה שתיים והוא מתעבה ומתגבשש לכדי רוויון. כי כמה מאיתנו באמת מחזיקים רוויון בבית?)
1 ביצה

הוראות הכנה
מצאו לכם תבנית אינגליש קייק מחרס או מברזל, אפשר חד פעמי או אם אין אופציה אחרת, סיליקון, אבל אז יש פחות קראסט בתחתית ובצדדים. מניחים בתבנית את החמאה, מדליקים את התנור בחום בינוני, 180 מעלות, ומעבירים את התבנית לתנור. 
מערבבים בקערה את המרכיבים היבשים, מוסיפים את הרוויון והביצה ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה.
מוציאים בזהירות את התבנית מהתנור, החמאה אמורה כבר להיות נמסה ומבעבעת, ושופכים פנימה את הבלילה. אופים כ-30 דקות, עד שהלחם תפוח וזהוב.

הלחם יוצא כבד משהו. מומלץ לאכול לצד כוס חלב (או לחילופין, קערה מהבילה של צ'ילי...)




יום שישי, 20 בדצמבר 2013

פתיחת סדרת המוקפצים - עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון

מכירים שיש לכם כל כך הרבה מה לעשות ומרוב שאתם לא יודעים איפה להתחיל אתם פשוט לא עושים כלום? זה מה שקורה אצלי בשבועות האחרונים, הצטברו אצלי בקנה המון מתכונים , ואני כל הזמן דוחה ודוחה.
ובכן, הגיע הזמן לקפוץ פנימה.

היום נפצח בסדרה חדשה שתנער פה קצת את האבק. הסדרה בהשראת הקוראת החמודה א', שכתבה לי מייל וביקשה רעיונות לארוחות בשריות במחיר שפוי, שאפשר גם להקפיא ולהביא לעבודה בחמגשית.
כפי שפירטתי לעומק באחד מפוסטי המבוא שלי העקרון בהכנת אוכל זול הוא פשוט: משתמשים יותר במוצרים זולים יותר, ופחות במוצרים יקרים יותר. לכן, כשניגש להכין עיקריות בשריות, ננסה לרווח את הבשר היקר עם רכיבים זולים יותר, כמו ירקות, פחמימות וקטניות.

אחת הדוגמאות הבולטות ליישום העיקרון הזה הוא מוקפץ. עיקרית נהדרת, טעימה ובריאה, בה הבשר/עוף נמתח עם שפע ירקות ולפעמים גם אורז או נודלז, וזו היתה אחת ההצעות שהצעתי לקוראת א'. 
אבל כמה כבר אפשר לאכול מוקפץ? פעם בשבוע? פעמיים? נמאס לא?
אז זהו, שאם מגוונים בירקות, בבשר ובתיבול אפשר להכין המוני ווריאציות, שעל אף הדמיון בהכנה ממש לא תרגישו שמדובר במאכלים דומים.

רוצים רעיונות? יופי. כי בשבועות הקרובים אני הולכת להעלות כמה וכמה (עוד לא החלטתי בדיוק כמה... עד כה יש 7) מתכונים מוקפצים מעניינים ומגוונים שתוכלו להכין בלי להשתעמם. בסוף אעלה גם סיכום עקרונות ורעיונות כדי שתוכלו לנצל כמה שיותר את צורת הבישול הנהדרת הזאת עם המרכיבים שיש לכם בבית.

אז יאללה, נתחיל עם המוקפץ הראשון שלנו, ונשתחרר מהקונספציה שמוקפץ חייב להיות בסגנון סיני עם סויה. המוקפץ של היום מונע מכוחו של השילוב האלמותי - שמן זית, שום ולימון, והוא פשוט, חמצמץ ונהדר.

חזה עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון
מאת: בישול בזול
עלות: כ-25 ש"ח 
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן זית
1 בצל פרוס
4 שיני שום פרוסות
3 גבעולי סלרי - את הגבעולים פורסים ואת העלים קוצצים גס
1 קישוא חתוך למקלות 
1 פלפל ירוק פרוס 
4 עלי כרוב ירוק פרוסים
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית מלח או יותר לפי הטעם
מעט פלפל שחור גרוס
מיץ מלימון אחד קטן

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום ואת גבעולי הסלרי הקצוצים ומטגנים עוד כ-3 דקות עד שהסלרי מתחיל לקבל צבע ירוק חזק יותר. מוסיפים את הקישוא והפלפל ומקפיצים עוד כ-3 דקות עד שהקישוא והפלפל מתחילים להתרכך. מוסיפים את הכרוב ועלי הסלרי ומקפיצים עוד 1-2 דקות. מוסיפים את העוף המלח והפלפל, מבשלים ובוחשים לעיתים קרובות עד שהעוף מבושל ברובו. מוסיפים את הלימון מבשלים עוד דקה או 2 עד שהעוף מבושל לגמרי.


התמונה צולמה כשחושך בחוץ, לאור תאורה פלורוסנטית, על רקע משטח הפעילות של ביזולית.
למקרה שתהיתם איך עברנו את הסופה הירושלמית, נראה לי שזה משקף את מצבנו.
תודה לאל היה מספיק אוכל, רוב הזמן היה חשמל, והיה המון זמן עם הילדה. גם כששנינו היינו צריכים
כבר לחזור לעבודה. משטח פעילות עם ילדה קווצ'ית זה אחלה מקום לכתיבת קוד.

יום שני, 11 בנובמבר 2013

טבולה

לא סיפרתי לכם על זה בצורה מסודרת, אבל בשנה האחרונה התחלתי לכתוב במגזין הלל המיועד לנשים דתיות. זה קצת מוזר לי. אני דתיה. ואני אישה. אבל לכתוב ב"ירחון נשים לראשי חודשים" שם עלי תווית מסויימת.
כאילו אני בטח מהאלה שעוטות על ראשן 2 צעיפים, 3 פשמינות, 29 סיכות ראש נוצצות ואיכשהו מייצרות מזה קונסטרוקציה מלכותית ומרשימה. ואני לא.
כאילו אני מסתובבת עם הרגשה תמידית של אושר וסיפוק על מילוי תפקידי בעולם. ובכן, כפי שאולי שמתם לב, האושר והסיפוק שאני חשה בחיי הם בהחלט לא תמידיים, יעידו על כך הראנטים ושלל התלונות שאני מעלה פה לבלוג.
כשמישהו דוחף אותי באוטובוס אני לא מחייכת במתיקות ומלמדת עליו זכות, אני מסננת לעברו כמה קללות עסיסיות (אבל בלחש. כי אני לא מטומטמת).
בגדול אני מרגישה שככותבת במגזין לנשים דתיות, אני אמורה להיות אישה דתייה למופת, סוג של מורה באולפנה משודרגת שמפיצה אור נגוהות לכל עבר. כך גם התחלתי לכתוב לשם. בטון קורקטי וללא שמץ של ציניות. כי המורות בתיכון תמיד אמרו לי שאני צינית מדי. לאחר כמה טורים, בעצת העורכת אני מנסה קצת יותר להשתחרר, וממילא כשיש לי רק 400 מילים, ורובם הם המתכון, אני לא צריכה לעטות על עצמי דימויים שהם לא אני.

מוזר לכתוב לעיתון. זה לא כמו הבלוג שאני יכולה לקשקש בשכל כמה שבא לי, ומתוך מאות המילים שאני שופכת אפשר (אם לא מדלגים ישר למתכון, ומי שכן, אני לא שופטת אותו...) לזקק איזה תמונה יותר מהימנה של מי שאני. יש לי כמה מילים ומתכון וזהו. מה שאני משדרת זה בעיקר מה שהעיתון עצמו משדר.

בחודשיים האחרונים, חלק מהמתכונים מהבלוג שמתפרסמים ב-xnet, מתפרסמים גם בעיתון לאישה. וזה כבר ממש מצחיק. קודם כל כי זה עושה לחמים נחת. מי שמע על הירחון הזה שאת מפרסמת בו? נו איך קוראים לו? הילה? הללויה? אבל לאישה! זה כבר סטטוס! כתב עת מהוגן שמוצאים בחדר ההמתנה לרופא השיניים! (בישול בזול! בחדר ההמתנה של רופא השיניים הקרוב אליכם!)
זה מצחיק גם בגלל הניגוד בין שני כתבי העת שפרי עטי מתפרסם בהם. במחזיק העיתונים שלנו חיים גליונות של הלל, עם כריכות של נוף וילדים וחגים, לצד גליונות לאישה שעל כריכותיהן מתנוסס בדרך כלל חזה (וגם פנים, אבל זה כנראה משני) של ידוענית כלשהי.
ועל אף שזה מגוחך, עם זה אני כבר יותר מרוצה. אני בנאדם מורכב, עם סתירות. קצת הלל וקצת לאישה. מה שחסר שם זה רק איזה גליון של נייצ'ר או משהו כדי להשלים את הצד האינטלקטואלי יותר שלי. אבל ככל שידוע אין להם טור בישול.

המתכון הזה פורסם לפני אי אלו חודשים בהלל, ועכשיו הגיע הזמן להעלות אותו לבלוג. את הטור כתבתי בחופשת הלידה, וסיפרתי שאת הטבולה אפשר להכין בהפסקות: לעבור במטבח ולהשרות את הבורגול, עוד 20 דקות לעבור שם שוב ולחתוך עגבנייה... עכשיו הימים שלי שונים לגמרי, אבל טבולה אני עדיין אוהבת. במיוחד בגלל שמחירי העוף אסטרונומיים, אז אני מנסה לדחוף יותר מתמיד ארוחות בלי בשר או עוף. 
אם אתם רוצים מנה שלמה יותר, עם חלבונים, אפשר להוסיף גרגרי חומוס מבושלים ו/או גבינה מלוחה מפוררת. הסלט הזה הולך טוב בכל כך הרבה סיטואציות - ארוחה אישית בריאה וטעימה, תוספת שמתאימה לצמחונים או טבעונים בארוחה בשרית, וכמובן מדובר במנת פיקניקים מנצחת.

סלט טבולה
מאת: בישול בזול (הגרסא שלי למתכון מוכר...)
כמות: ארוחה אחת גדולה או 3-4 מנות כתוספת לארוחה
עלות: כ-5 ש"ח

מרכיבים
1/4 כוס בורגול דק (ג'ריש)
1/3 כוס מים רותחים
1 מלפפון
1 עגבניה
חופן עלי נענע
חופן גבעולי פטרוזיליה
מיץ מחצי לימון
1 כף שמן זית
מעט מלח ופלפל שחור גרוס
אופציונאלי: חופן גרגרי חומוס ו/או מעט פטה או בולגרית מפוררת

הוראות הכנה
מניחים את הבורגול בקערה, שופכים מעל את המים הרותחים, מכסים ומשהים כ-10 דקות עד שהבורגול סופג את כל הנוזלים. חותכים את הירקות לקוביות, קוצצים את העשבים ומוסיפים לבורגול. מערבבים פנימה מיץ לימון, שמן זית, מלח ופלפל, ומפזרים מעל פטה ו/או גרגרי חומוס אם משתמשים. 
מגישים קר או בטמפ' החדר.





יום ראשון, 3 בנובמבר 2013

עוגת קפה וחלבה

 חטאתי עוויתי ופשעתי. פספסתי את האתגר של מנטקה בחודש שעבר. להגנתי אטען שהוא היה בנושא שומשום, חומר גלם שהוא לא מהפופולריים במחוזותינו עקב אלרגיות וסתם חוסר חיבה של חלק מבני המשפחה. אלרגייה לשומשום זה דבר בעייתי בארץ ה-"כן לגמרי הגיוני לפזר שומשום בשולי הפיצה" וה-"קודם כל נזליף על הצלחת סילאן וטחינה ואז נראה איזה קינוח הם הזמינו". ובכל זאת האלרגי  דלעיל חי על הקצה, יוצא למסעדות ואוכל רוגעלך מקונדיטוריות. 

בעקבות זאת, כל המשפחה פיתחה רגישות מיוחדת למראה השומשום ולטעם הטחינה. בנקל נוכל להבחין האם בתפזורת הזרעונים שעל לחם הבריאות מתחבא גם שומשום, או שאלה סתם זרעי פשטן. האם בציפוי השניצל יש רק פירורי לחם, או שמא מדובר בפירורי לחם מועשרים מהסוג הקטלני.

אני אוהבת לחשוב שההכשרה המוקדמת באיתור ונטרול של שומשום העניק לי סוג של כוח על. זכורה לי חתונה בה אני וחברותי אכלנו מהקינוח וניסינו להבין איזה טעם זה הפרפה הלבן. אמנם היה קשה לזהות מאחורי טעם הריץ' המהתל, אבל לי לא היה כל ספק - מדובר בפרפה חלבה. פתאום נזכרתי שאחת מהחברות שישבה שם רגישה לשומשום. רק כאבי בטן, ולא שוק אנפילקטי, אבל בכל זאת, לא נעים. מיד זינקתי לעבר חברתי האלרגית התמימה, הנפתי את ידי באוויר והעפתי מידה את הכפית העמוסה פרפה, שבדיוק היתה בדרך אל פיה, תוך צעקות "לאאאאא!!! זה חלללללבבבבבהההההה!!". אני אוהבת לחשוב שכל זה קרה גם בסלואו מושן.
או אז האלרגית המדוברת פרצה בבכי, חיבקה אותי לחיקה והודתה לי על שהצלתי את חייה. כאות להערכתה האינסופית היא נשבעה שתקרא לבתה הבכורה על שמי. 
טרו סטורי.

אבל האתגר החודש הוא בכלל קפה, לא שומשום. רק מה? קפה ושומשום, בדמות חלבה, הולכים יופי ביחד. כל עוד אתם לא אלרגים כמובן, ואם כן אז קבלו "לאאאאאאא!!!! יש בזה חללללבבבבההההה!!!". ככה זה כשיש לך כוחות על. אין חופשות ותמיד עסוקים בלהציל את חסרי הישע.

קבלו אם כן עוד עוגה פרווה ללא מרגרינה, פשוטה ומהירה להכנה. את החלבה פיזרתי מעל הבלילה והיא ייצרה את החורים/בקיעים האלה שאתם רואים בתמונה. אם אתם רוצים קרום חלק אפשר פשוט לערבב את החלבה לתוך הבלילה.

רוצים לראות את יתר מתכוני הקפה של הבלוגרים המשתתפים? ברור שאתם רוצים!

עוגת קפה וחלבה בחושה, פרווה ללא מרגרינה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-10 ש"ח
כמות: תבנית בינונית, כ-12 מנות

מרכיבים
1 ביצה
1/2 כוס שמן
1 כוס קפה חזק
1 כפית תמצית וניל
1 ו-1/4 כוס סוכר
1 ו-3/4 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
100 גרם חלבה

הוראות הכנה
מערבבים בקערה את הביצה, השמן, הקפה, הוניל והסוכר. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה. מעבירים את הבלילה לתבנית בינונית משומנת (לא ממש משנה איזה צורה...), ומפוררים את החלבה מעל הבלילה. לחלופין, אפשר לערבב את החלבה המפוררת לתוך הבלילה לפני ההעברה לתבנית.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה מזהיבה מעט, וקיסם שננעץ במרכזה יוצא נקי.

זה מה שקורה כשמצלמים 10 דקות לפני שבת. הסטיילינג לא בדיוק מעורר השראה...