יום שני, 6 באפריל 2020

לבקשת הקהל: לזניית מצות בשרית

כרגיל ברוח בישול בזול, אני נוטה למתוח רכיבים יקרים כמו בשר טחון, עם רכיבים זולים יותר כמו בטטה וחציל. ככה יוצא גם בריא יותר. סלט קטן בצד וסגרתם ארוחה.

יאללה יאללה צריך לעבוד ולנקות ולבשל… קחו מתכון:


לזניית מצות בשרית
מאת: בישול בזול
כמות: תבנית מלבנית סטנדרטית, 12-16 מנות


מרכיבים
כמה כפות שמן זית לטיגון
בצל גדול קצוץ
1 בטטה חתוכה לקוביות
1 חציל קטן חתוך לקוביות
500 גרם בשר או עוף טחון
1 קופסא גדולה עגבניות מרוסקות (800 גרם)
1 כפית מלח
תבלינים לפי החשק - אורגנו, בזיליקום, טימין וכד' (לפעמים אין לי כשר לפסח אז אני פשוט שמה קצת פלפל שחור)
כ-8 מצות
עגבניה פרוסה או חצאי עגבניות שרי אם רוצים לקשט


הוראות הכנה
מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מתחיל להזהיב. מוסיפים את הבטטה והחציל ומטגנים עד שהם מתחילים להתרכך. מוסיפים את הבשר ומטגנים תוך כדי ערבוב כדי לפורר את הבשר במשך 5-10 דקות, עד שהבשר מבושל. מערבבים פנימה את העגבניות המרוסקות, המלח והתבלינים, מביאים לרתיחה ומבשלים כ-10 דקות, עד שהחצילים והבטטות רכים.


מרטיבים את המצות כדי שיהיו קצת יותר רכות ונוחות לעבודה, אני מעבירה אותם מתחת לברז במשך כמה שניות. מסדרים בתבנית שכבה של מצות, ומוזגים מעל שליש מהרוטב עגבניות-ירקות-בשר. מסדרים עוד 2 שכבות של מצות ועוד 2 שכבות של רוטב מעליהם.
אם רוצים אפשר לסדר פרוסות עגבנייה או חצאי עגבניות שרי מעל השכבה העליונה לקישוט.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כחצי שעה.

יום רביעי, 1 באפריל 2020

עוגת שוקולד ללא קמח, כשרה לפסח ופרווה

העוגה הזאת היא משהו בין עוגה לבראוניז. היא עשירה ומושחתת ולא מרגישה כשל"פית, כי אין בה שום מרכיבים "פסחיים" כמו קמח מצה. היא קלה מאוד להכנה - הכל מתערבב בקערה אחת ואין צורך במיקסר. והכי חשוב, היא פרווה, שזה לא דבר של מה בכך בפסח. כן, אני מסתכלת עליכם בלוגרים שמעלים פוסטים על "עוגה מושלמת לליל הסדר" ומכילים את המשפט "אפשר להחליף את השמנת המתוקה בשמנת פרווה". תודה באמת.


אז מה הקץ'? בעיקר היחס בין כמויות השוקולד לכמות העוגה שיוצאת. בפשטות, העוגה היא בערך 50% שוקולד, אז ברור שהיא טעימה. היא לא העוגה הבריאה ביותר, וגם לא הכי זולה ביחס לסטנדרטים של בישול בזול. אבל לפעמים פשוט רוצים להכין עוגה טעימה ולא לשבור את הראש.


המתכון הזה מספיק לעוגה קטנה למדי, תחשבו חצי A4 ובעובי של בראוניז. אם אתם רוצים להכין בתבנית מלבנית סטנדרטית, תכפילו כמויות.


עוגת שוקולד ללא קמח (כשרה לפסח, פרווה)
מקור: פורום Imamother (שהוא דבר מרתק בפני עצמו)
עלות: כ-13 ש"ח (נראה לי. לא עשיתי קניות בארץ מאז 2017, אבל בדקתי מחירים בשופרסל אונליין...)
כמות: 9-12 מנות, כתלות ברעב

מרכיבים
170 גרם שוקולד מריר
½ כוס שמן צמחי
¾ כוס סוכר
קורט מלח
1 כפית קפה נמס (אופציונלי. אנחנו משמיטים)
3 ביצים
½ כוס קקאו


הוראות הכנה
ממיסים את השוקולד והשמן במיקרו ומערבבים. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים עד שאחיד.

מעבירים לתבנית קטנה ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך חצי שעה. קיסם שננעץ בתוכה צריך לצאת קצת לח (עוגה יבשה זה באסה), אבל לא מלא בבלילה.

< תמונה תגיע בעוד כשבוע וחצי :) >

יום שלישי, 31 במרץ 2020

תפריט, תוכנית עבודה ורשימת קניות לפסח קל, זול וטעים

אז נשארים בבית בפסח השנה אה? להרבה מאיתנו זה מאכזב, בודד, עצוב… לא ככה אנחנו רגילים לחגוג. אבל לפחות זה לא צריך להיות יקר. ואם אתם לחוצים בזמן, זה יכול להיות גם יחסית מהיר וקל.


תחשבו על ליל הסדר לדוגמא. בסך הכל מדובר בארוחת ערב שבת עם מנה ראשונה ארוכה ואקלקטית במיוחד. לא צריך מיליון עיקריות, תוספות וקינוחים. לא צריך להרשים את הדודה. כמובן שאם התרפיה שלכם זה לבשל, עופו על זה. אבל אם אין לכם זמן, כוח או כסף, ארוחת סדר מכובדת יכולה בהחלט להיות מורכבת מכרפס/מרור/חרוסת/מצה ועיקרית אחת. כן כן, תקראו למשטרת המסורת. אני עומדת על שלי. זה גם הרבה יותר בריא ולא מכביד על הגוף לאכול ארוחה דשנה ב-10:30 בלילה.


אישי היקר חולק עלי מכל וכל, ולצערי גם השנה לא אצליח לממש את חזון ארוחת-ליל-סדר-של-מרק-עוף-עם-קניידלך-והופ-לאפיקומן. "אז פשוט אל תאכלי" הוא אומר לי, "את לא חייבת לאכול את העיקרית". כי הוא מהאנשים המוזרים האלה שיכול לראות מולו אוכל ופשוט לא לאכול אותו. ואני, ובכן, זאת לא פונקציה שנתברכתי בה. אניוויי…

מה בתפריט?


יש לנו השנה חג ראשון, שבת, קצת חול המועד, ואז חג שני. התפריט לשבת וימים טובים באותה המתכונת:
ערב:
מרק עוף עם קניידלך
עיקרית בשרית
קינואה
סלט (או כרפס/מרור בליל הסדר)
עוגת שוקולד ללא קמח


יום:
עוף בתנור עם משהו
מה שנשאר מהעיקרית של הערב
תפוחי אדמה ו/או ירקות בתנור
סלט
עוגה כנ"ל

תוכנית עבודה


מרק עוף וקניידלך - 15 דקות למרק, 10 דקות לקניידלך. אני מכינה את הקניידלך מתערובת מוכנה, כי זה באמת סבבה. ששש! אל תספרו לאבא שלי.
עוף בתנור עם משהו - עוד אעלה על זה פוסט, אבל מדובר פשוט בכרעיים בתנור שאכין טרי בערב חג/שבת, כל פעם עם תיבול/תוספת אחרת, שלא ישעמם. אני חושבת על עוף עם דבש, צימוקים וקינמון, עוף עם בטטות ותפוזים, ועוף עם אננס ופלפלים. בכל מקרה, 5 דקות עבודה כל פעם.
קינואה - 10 דקות עבודה. אני לרוב משדרגת עם קצת בצל מטוגן וגזר מגורר (כי בואו, קינואה זה לא *כזה* טעים). מטגנים בצל עד שמתחיל להזהיב, מוסיפים 2 גזרים מגוררים, אז מוסיפים מים וקינואה ומבשלים לפי ההוראות על האריזה.
תפוחי אדמה/ירקות בתנור - 10 דקות עבודה. קולפים, פורסים, שמים בתבנית עם שמן זית, מלח ופלפל ואופים מכוסה עד שמוכן. אפשר ב-5 דקות האחרונות בתנור להוריד את הכיסוי, שהירקות יזהיבו קצת.
סלט - מכינים סלט ישראלי הכי פשוט שיש, כי אחרת הילדים הבררנים לא אוכלים. לפעמים פשוט מגישים מקלות מלפפון ופלפל ועגבניות שרי ולא טורחים לקצוץ לסלט. 5 דקות עבודה לפני הארוחה.
עיקרית עם בשר - בערב חג ראשון אכין כנראה תבשיל בשר ברוטב חמוץ מתוק. מזהיבים בצל, מוסיפים את הבשר ומטגנים אותו קצת, מוסיפים רסק עגבניות, שום, צימוקים, ומים לכיסוי ומבשלים 3+ שעות עד שהבשר רך. לוקח בערך 15 דקות עבודה.
במוצאי חג ראשון אני מבשלת מראש עיקריות בשריות לשבת, חג שני, וארוחות בחול המועד. אני מכינה 2 תבניות לזניית מצות בשרית (עם חצילים ובטטות גם, תגידו אם אתם רוצים מתכון), ו-2 תבניות של פאי רועים מהמתכון של ניקי ב. לזניית מצות אחת מיועדת לשבת, השנייה עוברת להקפאה ואני מוציאה אותה יום יומיים אחרי שבת, כשנגמרים השאריות. פאי רועים אחד מיועד לחג שני, ועובר לפריזר עד אז, והשני נשאר במקרר לארוחות חול המועד. 
בגלל שאני מכינה הרבה מנות במקביל, אני מכינה מראש בתבניות חד"פ.
עוגת שוקולד ללא קמח - 15 דקות עבודה. מתכון יגיע בהמשך אם אתם מעוניינים.
מנות לסדר ולקערת הסדר - חרוסת (אני מכינה מתפוחים מגוררים, אגוזים גרוסים, קצת סילאן, קינמון ומיץ ענבים, 10 דקות עבודה), ירקות לכרפס (מלפפונים, סלרי, תפו"א מבושלים, 5 דקות עבודה), מי מלח, מרור (לשטוף עלי חסה זה מעצבן), ביצה, וכנף עוף לזרוע (פשוט זורקים לתנור בתבנית קטנה).


את המרק, הקינואה והעוגה מכינים בכמות כפולה בערב חג ראשון, שיהיה גם לשבת.

לו"ז הכנות


ערב חג ראשון - מרק עוף וקניידלך (25 דקות), עוף בתנור (5 דקות), תבשיל בשר (15 דקות),  קינואה (10 דקות), ירקות בתנור (10 דקות), עוגות (15 דקות).
וגם, מנות לסדר: חרוסת (10 דקות), תפוחי אדמה מבושלים לכרפס (5 דקות), ירקות חיים למרור וכרפס (10 דקות), כנף עוף לזרוע (2 דקות), ביצה (1 דקה)
זמן עבודה: נטו 1:45, בפועל כנראה יהיה יותר לכיוון שעתיים וחצי. צריך למצוא מקום להכל במקרר, לשטוף כלים, לנקות דברים שנשפכים, ובמיוחד בבישולי פסח צריך למצוא איפה לעזאזל הקרש חיתוך הבשרית, איפה שמנו את השמן וכו' וכו'.


מוצאי חג ראשון - לזניית מצות בשרית + פאי רועים.
זמן עבודה: לוקח שעה וחצי - שעתיים מנסיון העבר.


ערב שבת - עוף בתנור (5 דקות), תפו"א בתנור (10 דקות), סלט (5 דקות)
זמן עבודה: שבת מוכנה בפחות מחצי שעה! את המרק העוגה והקינואה הכנו בערב חג, את הלזניית מצות הכנו לילה לפני.


ערב חג שני - מרק עוף וקניידלך (25 דקות), עוף בתנור (5 דקות), קינואה (10 דקות), ירקות בתנור (10 דקות), עוגה (15 דקות).
זמן עבודה: הפאי רועים הוכן מראש, וחג מוכן בקצת מעל לשעה. 

מה אוכלים בחול המועד?


אני בונה על שאריות משבת וחג לארוחות חול המועד, וכמובן שיש את הלזניית מצות והפאי רועים שייעדתי מראש. חוץ מזה יש:


חביתות
פנקייק קמח מצה של האיש
גבינה, יוגורט, טונה, אבוקדו, מצות עם ממרחים
ארוחת פינוק של נקניקיות וצ'יפס
פירות, ירקות, רסק תפוחים ותפוצ'יפס לנשנושים


אני לא מתכננת עוד בישולים גדולים במהלך חול המועד, כפי שאתם רואים יש או שאריות, או אוכל יחסית מהיר. מקסימום אם ייגמר מרק העוף אולי אכין מרק ירקות.

רשימת קניות


ובכן, זה נראה ענק. אבל הרשימה הזאת מניחה שאין לכם כלום בבית ואין לכם כלום משנה שעברה. אז תעברו קודם על מה שיש טוב?. בטח יש לכם כבר ירקות כלשהם. אולי בשר או עוף בפריזר? אולי שימורים שכבר כשרים לפסח? תבלינים כשל"פ ארוזים עם הכלים?
השתדלתי לכתוב ליד כל דבר למה אני צריכה אותו, כך שתוכלו להבין למה כתבתי ולעדכן לפי הצרכים שלכם. אם אתם לא מכינים פנקייקס לא צריך קמח מצות, אם אתם לא מכינים לזניה לא צריך חצילים ועגבניות מרוסקות, וכו'.
הכמויות פה זה למשפחה של 2 מבוגרים רעבים ו-3 ילדים, חלק אכלנים, חלק לא. יש פה הרבה אוכל, שיספיק לכם לכל פסח, ויספק גם שאריות אל תוך השבוע שאחרי.


5 קילו בצל (להכל)
4 קילו בטטה (מרק, פאי רועים, ולזניה)
4 קילו תפו"א (מרק, ירקות בתנור, כרפס)
2 קילו קישואים (מרק, ירקות בתנור)
1 חבילה גדולה סלרי (מרק, לזניה, כרפס)
לפת (מרק)
דלורית (מרק)
גזר (מרק)
2 חצילים גדולים (לזניה)
3 קילו מלפפונים (כרפס, סלט ונשנושים)
2 קילו פלפלים (סלט, נשנושים, עוף בתנור)
1 קילו עגבניות (סלט)
4 אבוקדו (אוכל לחול המועד)
1 חבילה עגבניות שרי (נשנושים)
חסה למרור (אנחנו פארשים של מרור. על חזרת אין בכלל מה לדבר)
1 חבילה שמיר (חצי חבילה למרק חג ראשון, חצי לשני)
1 חבילה פטרוזיליה (כנ"ל)
2-3 ראשי שום (לזניה, פאי רועים, בשר בחמוץ מתוק, עוף)
2 תפוחים (חרוסת)
5 לימונים (רוטב לסלטים, בשר בחמוץ מתוק)
פירות נוספים לנשנושים - כמה תפוחים, כמה תפוזים וכו'


12 כרעי עוף (4 לכל שבת/חג)
2 קילו בשר טחון (קילו ללזניה, קילו לפאי רועים)
2 קילו כנפי עוף (קילו לכל סיר מרק, פלוס להוציא אחד ולשמור בנפרד לזרוע. אם אתם מכינים מרק עוף מחלקים אחרים, אז תקנו מה שצריך כדי להכין 2 סירי מרק + מה שאתם משתמשים לזרוע)
1 קילו בשר לצלי - מס' 2, 3, 8 ודומיהם (תבשיל בשר ברוטב חמוץ מתוק)
1 חבילה נקניקיות
1 חבילה צ'יפס קפוא


4 קופסאות מצה (אני מחשבת קופסא לכל תבנית לזניה + 2 קופסאות לאכילה רגילה. עדכנו לפי כמה אתם חובבי מצות)
1 ליטר שמן צמחי (עוגה)
1 בקבוק שמן זית (לכל הבישולים)
1 חבילה קמח מצות (פנקייקים)
1 סוכר (עוגה)
1 קקאו (עוגה)
600 גרם שוקולד מריר (עוגה)
3 בקבוקי מיץ ענבים (4 כוסות כפול 4 אנשים פלוס קידושים והבדלות)
קינמון (פנקייקים ועוף)
מלח (הכל)
פלפל (הכל)
אננס משומר (עוף, נשנושים)
צימוקים (עוף, בשר ברוטב חמוץ מתוק)
2 פחיות גדולות עגבניות מרוסקות (לזניה)
3 רסק עגבניות (בשר ברוטב חמוץ מתוק, פאי רועים)
4 פחיות טונה
קטשופ (לצ'יפס)
מיונז (לטונה)
חבילה של שקיות תפוצ'יפס קטנות
2 תערובת לקניידלך
1 חבילה קינואה
3 פחיות רסק תפוחים (נשנושים)
1 חבילה אגוזים גרוסים (חרוסת)
סילאן (חרוסת)
מיץ תפוחים (זה מה ששותים אצלנו. לא מוגזים, לא תה, לא קפה. תוסיפו אם אתם שותים משהו אחר)


4 חבילות ביצים (חביתות, פאי רועים, עוגה, קניידלך)
גבינה
חלב
יוגורטים
חמאה


10 תבניות חד"פ
2 נרות נשמה
נרות שבת

יש עוד מידע שיעזור לכם להתארגן על פסח? כתבו לי בתגובות.

בתקווה שבשנה הבאה נשב כולנו לליל סדר ענק עם כל המשפחה והחברים האהובים, ונמחה דמעה ונצחק ממרחק הזמן על התקופה המבאסת הזאת.

יום שני, 23 במרץ 2020

קראתם לי?

אז מה, אפוקליפסה אה?
היי כולם, נעים מאוד, בישול בזול. זוכרים? 

אנחנו עדיין בניכר, באחד ממוקדי ההתפרצות של קורונה בארה"ב, שוב מגלים עד כמה מערכת הבריאות פה כושלת. כבר שלוש שבועות בלי מסגרות סדירות לילדים, עובדים מהבית ומשעשעים 3 קטנים תוך כדי. כיף כיף! 
מצד אחד, אנחנו מותשים ואין לנו שניה לעצמנו. זה כמו אוגוסט ויום כיפור ומילואים ביחד. תמיד אחד מאיתנו עובד והשני משעשע, מנענע, מנקה, מרגיע, מפריד בין הניצים, מתפעל, מדבג את הזום, מנקה, מבשל, מאכיל, משכיב ומנקה. וכשהחגיגה נגמרת והילדים ישנים, משלימים שעות עבודה באטרף ומתארגנים לעשות הכל שוב מחר, עד אינסוף.
מצד שני, על מה לעזאזל אני מתלוננת?? כולנו בריאים, לא פיטרו אותנו, אנחנו לא רופאים שנלחמים בחזית, אנחנו לא מבוגרים או עם מחלות רקע וחוששים לחיינו. כולה תקועים בבית, ביחד, עם הילדים שבחרנו להביא לעולם.
אז אני נעה בין עייפות, לסטרס, לרגשות אשמה, לפחד של מתי זה יכה בנו באמת ולא רק בכותרות המפחידות בחדשות.

עשיתי את הטעות של לקרוא עכשיו עם הגדולה את סדרת ספרי בית קטן בערבה. בעקרון, אחלה סדרה, מעניינת ומלמדת. אבל כשקוראים את החורף הארוך תוך כדי שמשתוללת בחוץ מגפה כלל עולמית וכולם מרוקנים את מדפי הסופרים, המחשבות מתרוצצות בראש על משפחה שגוועת לאיטה ברעב, חסרת אונים אל מול איתני הטבע… ובכן, יש לי מספיק סרטים לאכול בימים אלה, תודה.

מה שכן, זה נתן לי ראייה קצת יותר אופטימית לגבי מה צריך כדי לשרוד בעת צרה. משפחת אינגלס, בת שש נפשות, שרדה חורף שלם על כמה שקים של חיטה וקמח, וקצת תפוחי אדמה ושעועית. לקראת הסוף נשאר להם רק חיטה, אותה הם טחנו ידנית מדי יום כדי להכין לחם מעאפן. גם הפחם נגמר והם חיממו בקושי את הבית עם חציר, ורק בשעות היום, כשבחוץ מינוס ארבעים מעלות. וכשאני חושבת על זה, לא נראה לי שהיה להם שירותים בתוך הבית. בררררר!! ובטח שלא היה להם נייר טואלט. אם כי כל עניין השירותים לא הוזכר כלל, לפחות לא בשמונת הספרים שכבר קראתי. האמת שאני קצת מוטרדת מההתעלמות המופגנת מנושא חשוב זה, בהינתן שקראתי לפרטי פרטים איך הם עשו בערך כל דבר אחר עלי אדמות - חליבה, חביצה, בישול, תפירה, ניקיון, חקלאות, בניין, עיבוד פרוות, עישון בשר דוב…
 בכל מקרה, בהחלט יכול להיות גרוע יותר, ובהינתן התפוררות החברה המודרנית, נוכל כנראה לשרוד עם מלאי של קמח, שמן וקטניות, ואין צורך לרוקן את הסופר.

הקורונה הזאת העירה את שד הבישול בזול מרבצו. יש לנו מקרר ומזווה ומלאים, אבל מה יהיה עם שרשרת האספקה בחודשים הקרובים? הסופר הכשר שאני בדרך כלל מזמינה ממנו ביטל את המשלוחים, צריך לקנות במקומות יקרים יותר. ומה אם המחירים יעלו עוד? מה אם לא יהיה בכלל בשר ועוף לפסח? אני לא יודעת מה לחשוב. 
בינתיים אני נוטה לצמצם, את זה אני יודעת לעשות. אנחנו דווקא לא אוכלים יותר מדי אוכל מזווה כרגע - כל עוד יש פירות וירקות ומוצרי חלב בסופר, אני מעדיפה לאכול טרי, ולא לגעת באספקת האפוקליפסה. למעט החמץ. פתאום זה בכלל לא אתגר לסיים את כל החמץ כשכולנו בבית לכל הארוחות. היי ילדים! רוצים עוד פסטה? בטח שכן! זה הדבר היחיד שאתם אוכלים!

מתאים לכם מתכון? בעיקרון נראה לי שמי שנשאר פה מקוראיי הקבועים ככה"נ מעוניין יותר בדאחקות מאשר במתכונים, אבל יאללה, בכל זאת בלוג אוכל פה. כשאני תקועה בבית עם ילדים בררנים, אני משתדלת להכין לעצמי אוכל קצת יותר בריא, כדי שלא אחיה רק על פסטה. אני נוטה כרגע לכיוון תבשילי דגנים וירקות שאפשר להכין מהר, ולאכול עם כל מיני תוספת. במסגרת חיסול החמץ מצאתי גריסי פנינה, והכנתי מהם תבשיל פשוט, חביב וממלא שהיווה תוספת לארוחת שבת, ואז מנה עיקרית עבורי במשך כמה מימות השבוע. הוא השתלב יפה במיוחד עם אבוקדו ולימון כבוש. אם כי, מה לא משתלב יפה עם אבוקדו ולימון כבוש?

תבשיל גריסי פנינה ועגבניה
מאת: בישול בזול
עלות: די נו, 2$ אולי? עזבו אותי באמא'שכם
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
2 כפות שמן זית
1 בצל, קצוץ גס
2 עגבניות חתוכות לקוביות
1 שן שום
1 כפית מלח
1 כוס גריסי פנינה, שטופים
2.5 כוסות מים

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני ומטגנים את הבצל עד שהוא מתחיל להזהיב. 
מוסיפים את העגבנייה והשום ומטגנים עוד דקה. 
מוסיפים את יתר המרכיבים, מביאים לרתיחה ומבשלים 30-40 דקות, עד שהגריסים רכים.


חלאס אין יותר סטיילינג. תתמודדו

יום חמישי, 23 בנובמבר 2017

בלב המיץ בעזרת ה'

חמישי בערב לפני שבוע, באמצע הבישולים לשבת אני תופסת את עצמי - רגע!! שבת ארגון! מה אני עושה פה?? אני לא אמורה להיות בסניף?? אין לי איזו דגלנות לתרגל? איזה קיר לסייד ב-3 לפנות בוקר??

(יואו כמה סימני פיסוק על ההתחלה! ככה זה התרגשות של גיל הנעורים כנראה. והנה באים עוד...)

מי מכם שהיה בצבא חווה אולי את תחושת ה"איפה המבוגרים פה?", או שזו רק אני?
רוב הזמן העדפתי לדמיין שיש בסיס סודי אי שם בדרום הארץ, שם חבויים החיילים האמיתיים - בני 30-40 ככה, אחראים וצלולים בדעתם - והם עושים את העבודה על אמת. אנחנו רק משחקים בכאילו. הרי לא יתכן שאת כל העבודה החשובה הזאת עושים בני 18, שמנוהלים על ידי מפקדים בוגרים, מלאי נסיון וחוכמת חיים, בני 19 וחצי. נכון? נכון???

בכל מקרה, בבני עקיבא, המב"ס-הקומונרית היא בת 18, המפקדים-המדריכים הם מלש"בים בקושי, שיכולים להיכנס להדרכה אף בגיל 15, והחיילים הם זאטוטים ביסודי. לא פלא שלוקח חודש ארגון שלם כדי לנקות סניף - מבנה קטן מדיי באופן תמידי, שבחלוקה שווה, כל חניך מקבל בו 2 בלטות וחצי.

ברצינות, מה עשינו כל חודש ארגון? היה ברור שצריך לעשות משהו. היה נושא. לרוב נושא גדול ומפוצץ ומאיים, כמו "צדק חברתי" או "הגשמה", שלא היה לנו ממש מושג איך לתרגם לחיים שלנו באופן פרקטי, אבל היה נושא. אז תכננו לפרטי פרטים איך נצבע את הקיר ברוח הנושא, ארגנו הצגה מחופפת ברוח הנושא, נפנפנו קצת ידיים בכיוון הכללי של יישום הנושא (בבירור זה היה החלק השולי), ובעיקר, כל הזמן "ניקינו". מה זה אומר "ניקינו"? חיפשנו מגבים. הרבצנו אחד לשני עם מגבים. שברנו מגבים. חיפשנו דליים. שפכנו אחד על השני מי ג'יפה. שפכנו צבע בטעות. שפכנו צבע בכוונה. צבענו את הארון שלא יראו את כתמי הצבע. דיברנו על איך תכלס, הסניף כזה מלוכלך ודוחה שאין באמת סיכוי שננקה אותו אי פעם, והלכנו לקנות קרמבו. בקיצור, פרודוקטיביות מעוררת השראה.

ולמי מכם שלא מכיר, בסניף אין כמעט מה לנקות. הרי אין שם כמעט רהיטים. סה"כ כמה ספסלי מתכת, שולחן או שניים, כיסא נוח מוכה פשפשים וארון חבוט. אין ספות שצריך להזיז, אין פיצ'יפקעס שצריך להוריד מהם אבק, אין כביסה או כיור מלא כלים. חלונות או פאנלים הס מלהזכיר. כנראה שאם היו מזמינים הורה נציג מכל שבט לסניף, הם היו יכולים לתקתק את כולו תוך חצי שעה, כולל הפסקת קפה.

אבל אני דינוזאור, מה אני יודעת. אולי בימינו הילדים לווים מההורים את האיי רובוט, שינקה בזמן שהם מתרגלים דגלנות.


ברוח זו, בא לי מתכון בסגנון ארוחת ערב שבת לחבריא ב'.
בתפריט: שניצלים חצי קפואים חצי שרופים, בורקס, רוגלך, ומיץ מתרכיז בטעם סמדר (היי תראו, מתחבר לכותרת!). כולם נקנו בשוק בשישי בבוקר על ידי זוג בני 14 שלא ישנו כבר 48 שעות, ומעולם לא עשו קניות בכוחות עצמם.
התבלין הסודי הוא החבר'ה. כולם עזבו את הסניף בשישי בבוקר מחורפנים מעייפות, עם עיניים טרוטות, סיד בשיער, ובגדים מג'וייפים מגואש וממי ספונג'ה. בערב, כולם שבו למנחה וערבית של שבת נקיים, רחוצים, מצוחצחים ומסורקים, ובכלל לא מזכירים את החוליגנים שהיו רק לפני כמה שעות.
זה ערב של חסד. צעירים יפים, מפויסים, משוויצים קמעה בבגדי השבת. את הריבים והעצבים מחליפה לרגע תחושה עדינה של גאווה ושייכות - עשינו משהו. עשינו איזה משהו ביחד.
אני מתגעגעת.

(...ולא, אין באמת מתכון)

יום שישי, 10 בנובמבר 2017

להתאקלם

להתאקלם זה:

לזכור את מספר הטלפון האמריקאי בעל פה, ולא לבדוק כל הזמן בפלאפון ולהיראות כמו דביל.

לכתוב את התאריכים הפוך - חודש ואז יום - בלי להתבלבל. בדרך כלל.

להצליח להעביר את הכרטיס של הסאבווי בפעם הראשונה.
בלי להיכשל, להילחץ, לעכב את כולם, להיכשל שוב, להתחיל להזיע, לנסות שוב יותר לאט,
לתת לעצבניים מאחוריך לעבור כי לא נעים, לנסות שוב במקום יותר פנוי, לפתח חרדת ביצוע,
לשקול לקנות אוטו, ואז לגלות שבעצם נגמר הכסף בכרטיס.

לא לאבד אוריינטציה בכניסה לתחנת הסאבווי וביציאה ממנה.
ללכת ישר לרציף הנכון בלי שיטוט לחוץ ומיוזע. בהגעה לרחוב ישר להבין לאיזה כיוון
צריך ללכת, ולא לעמוד חמש דקות בפינת הכביש בניסיון ליישב בין מה שכתוב במפה
לבין שלטי הרחוב המתחבאים.

אפקט הדופלגנגר התמידי שוכך. בהתחלה כל הזמן הייתי רואה אנשים שמזכירים לי לרגע
חברים מהבית. הבלחות כאלה של "היי, הקול שלה נשמע ממש כמו של שלומצי", "הוא הולך
ומחזיק את הגוף כמו מוישה", וסתם הרבה אנשים שאני מסובבת אחריהם את הראש ברחוב
בלי לחשוב בכלל, כי לשנייה אחת משהו בהם הזכיר לי מישהו מוכר. עכשיו זה קורה הרבה
פחות. אני תוהה אם זה בגלל שאני מכירה כבר יותר אנשים וקצת פחות בודדה, או בגלל
שהמוח שלי פשוט התרגל לא לראות את החברים שלי...

ההזמנות באינטרנט יורדות מפעמיים ביום, לפעמיים בשבוע, לפעם בשבוע.
מי ייתן והמגמה תמשיך.

ללמוד להגיד תודה כל דקה כמו אמריקאים. ואמייזינג! סופר אמייזינג!!

העברית של הילדים מתדרדרת. הגדולה עדיין מבינה. היא דורשת ספרים בעברית באותה
מידה כמו אלה באנגלית. אבל כבר קשה לה לשלוף ולייצר את המילים בעצמה. תמיד דיברנו
באנגלית בבית והיא ענתה לנו בעברית. תוך שבוע משהגענו היא עברה ל-100% אנגלית,
ועכשיו כשכן מסכימה לדבר בעברית, אוצר המילים קטן משמעותית. כשהיא התחילה לדבר
באנגלית הרגשתי שנמחק לה חלק מהאישיות. ואז היא התחילה לגשש אם אפשר לקרוא לי
mommy, ולמחוק גם לי חלק מהאישיות.

לאפסן את המזוודה האחרונה בארון... חודשיים, ארבעה חודשים, אולי חצי שנה? אחרי שנחתנו.

ה"גוט שאבעס" כבר מתגלגל יותר על הלשון ולא נתקע בגרון.

להפנים שרק ישראלים ברברים שותים ישר מכוס הקידוש.
פה כל אחד שופך מעט לכוס שלו ושותה משם.

להפוך ליעד תיירותי בקרב החברים מהארץ. להגיד למתארחים שוואללה, חוץ משקדי מרק,
סקוצ'ים נורמליים, כיסויי ראש וקורנפלקס (האמריקאי ממש חד ודוקר!), לא צריך להביא לנו
כלום. אבל הלב עדיין מתכווצץ' כשהם עוזבים.

להתלונן על יוקר המחיה באמריקה!

וברוח זו, שירו איתי, למנגינת הלהיט של חולצות הטי הלבנות החלקות, Hey There Delilah:

היי לך ביזולה / ר. לוי

היי לך, ביזולה, איך הולך בניו יורק סיטי?
התרחקת מפה אלפי מילין, וסתם ככה תהיתי:
מה נשמע?
האם מצאת חנות זולה?
מה את קונה?

היי לך, ביזולה, יש לי עגבניות בשנקל,
ואת בטח מתבאסת כי אין אף פעם עוף בשקל
במבצע
גם לא לכבוד ראש השנה
או חנוכה

אווו יוקר המחיה… אווו יוקר המחיה, אווו ניו יורק כה יקרה… אווו יוקר המחיה...

לך יש ג'אנק בשלל צבעים,
ולי יש ירקות טריים
שלא עולים כמו חצי שכר דירה
תתפנני על אוריאו
פה לכולם יש אבוקדו
שלא מצריך שום מכירת כליה
(כשבעונה)

היי לך, ביזולה, תחזרי מניו יורק סיטי,
את סיפרת לי מה המחירים וכבר מיד חליתי 
איך אפשר
כשפרי וירק כה יקר?
והס מלהזכיר בקר
והגנים אלפי דולר
(זה העיקר)