מה אפשר לקנות עכשיו כדי שיהיה קל יותר לארח בסוכות?

כשהייתי תיכוניסטית פוחזת היינו שורצים בביתו של מוטי, אחד החבר'ה משכמו ומעלה, והרגשנו חופשי לחגוג לו על המטבח. החגיגה הזו כללה כמובן פשיטה תכופה על המקרר והמזווה, וכן התנסויות במתכונים שתפסו לנו את העין בצורה אופיינית לבני עשרה - יותר מדי ביטחון עצמי ופחות מדי יכולת הבנת הנקרא. 

באחד משיטוטיי בפריזר של מוטי (לא נעים לספר באיזה גיל למדתי שלחטט במקרר ובפריזר של אחרים נחשב לא מנומס), גיליתי כמה חבילות גבינה. משום מה זה היה נראה לי הזוי לחלוטין.

כאילו, מי מקפיא גבינה? למה?! אצלי בבית לא עשו את זה, אז מן הסתם זה ראוי לגיחוך! 

העניין כל כך הצחיק אותי שיצרתי מגנט מפימו בצורה של חתיכת גבינה עם הכיתוב We Freeze Cheese. 

כן כן, לשתי, ערבבתי צבעים, פיסלתי, הטבעתי חורים עם קצה מחק עגול, אפיתי, קיררתי, כתבתי עם צבע טוליפ והדבקתי למגנט. 

מאז ומתמיד אני מתמסרת לבדיחות מעל ומעבר לטעם הטוב. 

את המגנט, ששבר כנראה שיא גינס ביחס בין השקעה מופרכת למצחיקות קלושה, השארתי על דלת המקרר של מוטי, מלאת גאווה וסיפוק עצמי. 

בפעם הבאה שביקרתי, גיליתי לתדהמתי שהמגנט איננו. שאלתי את מוטי, והוא סיפר לי במבוכה שאמא שלו נעלבה מהמגנט וזרקה אותו לפח. 

הוי ההלם והעלבון!

כמה התאבלתי על המגנט הזה, פרי עמלי שהושלך כלאחר יד, והתמרמרתי על האמא שלא ידעה להעריך לא הומור טוב ולא מלאכת יד יצירתית ואותנטית. 

איכשהו הצלחתי לאסוף את השברים (רק מטפורית) ולהמשיך הלאה בחיי.

עשור לאחר מכן, מאובזרת במטבח משלי, גיליתי לבושתי שלהקפיא גבינה זה ממש ממש חכם ויעיל! כשיש גבינה במקפיא ומזווה מצויד, אפשר להכין ארוחה אמיתית בלי צורך בקניות. 

לזניה? פיצה? קיש? תפו"א מוקרמים? המרכיבים במרחק של כמה דקות הפשרה. אני כותבת את הפוסט הזה במוצאי יום כיפור לאחר שנזכרתי שהתנדבתי להביא מחר ארוחה למשפחה מהקהילה שנולד להם תינוק. 

ובכן, הוצאתי גבינה מהפריזר ותקתקתי להם לזניה ומרק עדשים ממה שהיה במקרר ובמזווה, ועוד הספקתי להעמיד מדיח, לענות למיילים ולכתוב את הפוסט הזה.

אז זאת ההזדמנות להכריז בפומבי: 

אמא של מוטי, צדקת! 

(אבל למה זרקת את המגנט, למה :(( )

אם בהקפאות ובמטבח מצויד עסקינן, רציתי לעשות לכם רשימה שתקל עליכם בשבוע הבא. 

אולי עוד לא חזרנו לפיפי שקוף אחרי יום כיפור (טו מאץ'?) אבל סוכות בפתח. מלבד ארוחות חג יש גם ילדים בחופש, טיולים ואירוחים מתוכננים וספונטניים. אם אתם טיפוסים שכל הזמן קופצים להשלמות, הרשומה הזאת בשבילכם.

אתם ממילא עושים קניות לחג, נכון? אז הנה כמה רעיונות לעוד מוצרים שאתם יכולים לקנות כדי לחסוך כסף על מכולת, גזלנים ודוכני אוכל במחיר מופקע. שלא לדבר על העצבים והרכישות הספונטניות והיקרות בכל מסע השלמות בסופר.

מה אפשר לקנות עכשיו כדי שיהיה לכם קל יותר לארח בסוכות?

מוצרי אפייה בסיסיים: קמח, סוכר, שמן

אנחנו משתמשים בדרך כלל ב-1-2 קילו קמח בשבוע, ובקילו סוכר וליטר שמן פעם בשבועיים שלושה. חובה שיהיה סטוק סביר כדי לבשל בזול בדרך קבע, ובשבועות חופש במיוחד. חלות, פוקאצ'ות, עוגות, עוגיות, מאפינס, פנקייקים… הכל מתחיל במוצרי היסוד האלה. ודאו שיש שפע בבית. זה לא מתקלקל.

מוצרים לאפייה חלבית שווה: חמאה, שמנת מתוקה עמידה, שוקולד, פירות קפואים

גם אם אתם בדרך כלל אופים פרווה בשבתות, אולי במהלך חול המועד תהיה הזדמנות להכין עוגיות חמאתיות, מוס עשיר או עוגה מושחתת? אם יש לכם את כל המרכיבים במקרר ובפריזר, אתם יכולים להיות ספונטניים, ולא צריך לעבור במאפייה ולשלם מחירים מופקעים. כל המוצרים הנ"ל מחזיקים שבועות עד חודשים במקרר/פריזר/מזווה, אז כל עוד אתם בטוחים שתשתמשו בהם מתישהו בחודשיים הקרובים, זו רכישה משתלמת. 

אופציה למתקדמים: כשיש 20 דקות פנויות (מוצאי חג?) מכינים בצק עוגיות מושחת, מגלגלים לכדורים ומקפיאים. כשבאים אורחים אופים את כדורי הבצק ישר מהפריזר, ויש עוגיות טריות מהתנור תוך 10 דקות.

גבינה מגוררת

כאמור, כשיש גבינה בפריזר, יש ארוחה בהישג יד. אפשר להקפיא כל גבינה קשה - צהובה, מוצרלה, פרמזן, חאודה… לא בהכרח הייתי מגישה אותם בפלטת גבינות טרייה (למרות שזה לא סוף העולם), אבל בתבשילים ובמאפים לא תרגישו בהבדל.

הזמינו חברים לערב פיצה בסוכה, הכינו פסטה מוקרמת, לזניה או מרק בצל צרפתי עם גבינה וטוסטונים, והכל בלי צורך לקפוץ לסופר. 

תקשיבו לאמא של מוטי. היא אישה חכמה. 

חטיפים ופינוקים

כן כן, אני, בישול בזול, ממליצה לכם לקנות ג'אנק הביתה. וכי למה? כדי להימנע מהוצאות גבוהות בהרבה על אוכל בחוץ וסביב יציאות. קנו כמה אריזות חיסכון של 5-10 שקיות חטיפים אישיות, והילדים מרגישים שפע כשיוצאים לטיול ולא מתחננים לרדת למכולת לקנות חטיפים. תדאגו למכל או שניים של גלידה שיחכו בפריזר בסוף היום ותוכלו להגיד "לא" בביטחון כשהילדים מבקשים טילונים מהגזלן ב-13 שקל ליחידה, או עצירה בגולדה בעלות 30 ש"ח לכל סועד. 

יש לי דעות על העניין הזה שיספקו לכמה פוסטים (שעוד יגיעו), אבל נסתפק כרגע בגרסה הקצרה: 

אם אתם רגילים לקנות הרבה אוכל בחוץ, נסו לתכנן מראש התפנקות אחת בבית במקום, ותראו איך הולך. אולי תופתעו לטובה. 

שיהיו מועדים לששון ובלי לבזבז יותר מדי ממון!

לבקשת הקהל: לזניית מצות בשרית

כרגיל ברוח בישול בזול, אני נוטה למתוח רכיבים יקרים כמו בשר טחון, עם רכיבים זולים יותר כמו בטטה וחציל. ככה יוצא גם בריא יותר. סלט קטן בצד וסגרתם ארוחה.

יאללה יאללה צריך לעבוד ולנקות ולבשל… קחו מתכון:

לזניית מצות בשרית

מאת: בישול בזול

כמות: תבנית מלבנית סטנדרטית, 12-16 מנות

מרכיבים

כמה כפות שמן זית לטיגון

בצל גדול קצוץ

1 בטטה חתוכה לקוביות

1 חציל קטן חתוך לקוביות

500 גרם בשר או עוף טחון

1 קופסא גדולה עגבניות מרוסקות (800 גרם)

1 כפית מלח

תבלינים לפי החשק - אורגנו, בזיליקום, טימין וכד' (לפעמים אין לי כשר לפסח אז אני פשוט שמה קצת פלפל שחור)

כ-8 מצות

עגבניה פרוסה או חצאי עגבניות שרי אם רוצים לקשט

הוראות הכנה

מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מתחיל להזהיב. מוסיפים את הבטטה והחציל ומטגנים עד שהם מתחילים להתרכך. מוסיפים את הבשר ומטגנים תוך כדי ערבוב כדי לפורר את הבשר במשך 5-10 דקות, עד שהבשר מבושל. מערבבים פנימה את העגבניות המרוסקות, המלח והתבלינים, מביאים לרתיחה ומבשלים כ-10 דקות, עד שהחצילים והבטטות רכים.

מרטיבים את המצות כדי שיהיו קצת יותר רכות ונוחות לעבודה, אני מעבירה אותם מתחת לברז במשך כמה שניות. מסדרים בתבנית שכבה של מצות, ומוזגים מעל שליש מהרוטב עגבניות-ירקות-בשר. מסדרים עוד 2 שכבות של מצות ועוד 2 שכבות של רוטב מעליהם.

אם רוצים אפשר לסדר פרוסות עגבנייה או חצאי עגבניות שרי מעל השכבה העליונה לקישוט.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כחצי שעה.

עוגת שוקולד ללא קמח, כשרה לפסח ופרווה

העוגה הזאת היא משהו בין עוגה לבראוניז. היא עשירה ומושחתת ולא מרגישה כשל"פית, כי אין בה שום מרכיבים "פסחיים" כמו קמח מצה. היא קלה מאוד להכנה - הכל מתערבב בקערה אחת ואין צורך במיקסר. והכי חשוב, היא פרווה, שזה לא דבר של מה בכך בפסח. כן, אני מסתכלת עליכם בלוגרים שמעלים פוסטים על "עוגה מושלמת לליל הסדר" ומכילים את המשפט "אפשר להחליף את השמנת המתוקה בשמנת פרווה". תודה באמת.

אז מה הקץ'? בעיקר היחס בין כמויות השוקולד לכמות העוגה שיוצאת. בפשטות, העוגה היא בערך 50% שוקולד, אז ברור שהיא טעימה. היא לא העוגה הבריאה ביותר, וגם לא הכי זולה ביחס לסטנדרטים של בישול בזול. אבל לפעמים פשוט רוצים להכין עוגה טעימה ולא לשבור את הראש.

המתכון הזה מספיק לעוגה קטנה למדי, תחשבו חצי A4 ובעובי של בראוניז. אם אתם רוצים להכין בתבנית מלבנית סטנדרטית, תכפילו כמויות.

עוגת שוקולד ללא קמח (כשרה לפסח, פרווה)

מקור: פורום Imamother (שהוא דבר מרתק בפני עצמו)

עלות: כ-13 ש"ח (נראה לי. לא עשיתי קניות בארץ מאז 2017, אבל בדקתי מחירים בשופרסל אונליין...)

כמות: 9-12 מנות, כתלות ברעב

מרכיבים

170 גרם שוקולד מריר

½ כוס שמן צמחי

¾ כוס סוכר

קורט מלח

1 כפית קפה נמס (אופציונלי. אנחנו משמיטים)

3 ביצים

½ כוס קקאו

הוראות הכנה

ממיסים את השוקולד והשמן במיקרו ומערבבים. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים עד שאחיד.

מעבירים לתבנית קטנה ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך חצי שעה. קיסם שננעץ בתוכה צריך לצאת קצת לח (עוגה יבשה זה באסה), אבל לא מלא בבלילה.

< תמונה תגיע בעוד כשבוע וחצי :) >

זאת עוגת הגבינה שתכינו בשבועות, בתודה ובפקודה.

כשחוסר הביטחון פוקד אותי, אני חוזרת לבלוג. ביומיום אני מוקפת באנשים שיודעים לספר על עיסוקיהם, הן המקצועיים, והן האישיים והפרוזאים ביותר בבטחון שליו. כשאני מדברת אני פוחדת לשעמם, פוחדת להגיד דברים שברורים כבר, פוחדת להשמע מתרברבת. ואז יוצא כמובן שאני עושה את כל הנ"ל גם יחד.
איכשהו פה בבלוג אני יודעת לדבר. אולי זה בגלל שכשאנשים משתעממים ממני, או מתמלאים זעם ומוחקים את הבלוג מהמועדפים בעקבות פוסט על יציאות, אני לא יודעת מזה.

בכל מקרה, על אף שאני נמתחת בין המשפחה, העבודה, הנסיון לראות מדי רבעון או שניים את החברים, והמאמץ לשמור על היגיינה מינימלית בבית, הבלוג תמיד מושך אותי בחזרה. אני עדיין מקבלת תגובות על פוסטים שהעליתי לפני כמה שנים, מאנשים שהלך להם טוב ורוצים להגיד תודה. איזה כיף זה! אני מקבלת מיילים עם הצעות ומתכונים ומילים טובות שמעלים לי חיוך ענק על הפנים, גם אם אני לא תמיד מספיקה לענות.
כנראה שאף פעם לא אהיה בלוגרית אוכל מגה פופולרית. אין לי את הזמן או את כישורי הצילום לזה (מתי תמונות בתאורה נמוכה מדי ועם גוון כחלחל יחזרו לאופנה הא?). אבל כיף לי שאני מועילה לאנשים לחסוך. כמה שקלים פה, כמה שקלים שם, זה מצטבר מהר. שלא לדבר על ארוחות השבת שניצלו מגורל אכזר של קינוח עם מרגרינה. אני נזכרת בזה כשאני בתוך גל של "אררג אני שוב מרגישה כמו ילדה קטנה מוקפת במבוגרים", וזה מרגיע אותי קצת.
אז תודה לכם שאתם לוקחים חלק.

ועכשיו, מספיק סנטימטים. יש לי מתכון לעוגת גבינה שפיתחתי בחודשים האחרונים, ואתם הולכים לעוף עליה. מרגישים לא יוצלחים? הכינו את העוגה הזו למשפחה ולחברים והמניה שלכם תנסוק.
נכון שכולם אוהבים עוגת גבינה ואוריאו? אז מה אם אומר לכם שאפשר לשדרג את עוגת הגבינה והאוריאו על ידי החלפת האוריאו הקנוי, היבש והיקר (שילוב לא משהו), באוריאו מאפה בית, טרי, ריחני ועשיר? קצת יותר עבודה, אבל כל כך שווה את זה. 

עוגת גבינה ואוריאו ביתי

מאת: בישול בזול, מתכון האוריאו הוא וריאציה קלה על זה של Smitten Kitten
עלות: כ-48 ש"ח (לא זול, אבל לא נורא יחסית לז'אנר)
כמות: 16-12 פרוסות נאות

מרכיבים
לאוריאו הביתי:
115 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
3/4 כוס סוכר
1/4 כוס סוכר חום
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
1 ו-1/4 כוס קמח
1/2 כוס קקאו (לא שוקולית!)
1 כפית אבקת אפייה
1/4 כפית מלח

למלית הגבינה:
1 ו-1/2 כפית ג'לטין
5 כפיות מים
500 גרם גבינת שמנת בטעם טבעי (קונים במשקל במעדניה)
1 כוס סוכר
1 מיכל שמנת מתוקה
1 כפית תמצית וניל

לגנאש (אופציונלי):
1/4 כוס שמנת מתוקה
120 גרם שוקולד מריר שבור לקוביות

הוראות הכנה
מכינים את שכבת האוריאו:
מערבבים את החמאה הרכה עם הסוכר הלבן והחום (אפשר להשתמש במיקסר אבל לא חובה). מערבבים פנימה את הביצה ותמצית הוניל. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים עד שמתאחד. לוקחים כ-3/4 מהבצק, מעבירים לתבנית קפיצית בקוטר 26 או 28 ס"מ ומשטחים את הבצק לקלתית בעובי של כחצי ס"מ. דוקרים את הקלתית בנדיבות עם מזלג. את יתר הבצק משטחים פריסטייל על נייר אפייה (זה גוש שתפוררו אותו אחר כך אז הצורה לא חשובה).
אופים את הקלתית ואת היתרה בחום בינוני, 180 מעלות, 10-15 דקות עד שהבצק תפוח וריחני, אבל לא קשיח. כשגוש העוגיה שאיננו קלתית מתקרר, מפוררים אותו לפירורים בגודל האהוב עליכם ושומרים בצד.

כשהקלתית מתקררת מכינים את מלית הגבינה:
משרים את הג'לטין במים עד שכל המים נספגים, כ-10 דקות.
בקערה אחת מערבבים את גבינת השמנת, הסוכר והוניל.
בקערה שניה מקציפים את השמנת לקצפת רכה.
מחממים את הג'לטין במיקרו בפולסים של 10 שניות כל פעם, עד שהכל נמס ושקוף. תאמינו לי, 10 שניות. יותר מזה ויהיה לכם ג'לטין שיגלוש על כל המיקרו.
מוסיפים את הג'לטין המומס לתערובת הגבינה בהדרגה, תוך כדי ערבוב נמרץ. אתם רוצים לפזר את הג'לטין בתערובת לפני שהוא חוטף מכת קור ומתקשה בגושים.
מקפלים את הקצפת לתוך תערובת הגבינה. מקפלים פנימה כ-3/4 מתערובת פירורי האוראו.
מעבירים את התערובת לתבנית עם קלתית האוריאו, ומפזרים מעל את יתר הפירורים. מעבירים את העוגה למקרר ונותנים לה להתייצב במשך הלילה, או לפחות לכמה שעות טובות.

מכינים את הגנאש אם רוצים:
ממיסים במיקרו בפולסים של 30 שניות את השמנת והשוקולד ומערבבים בין פולס לפולס, עד לקבלת תערובת חלקה. מזליפים/שופכים/מתיזים על העוגה. (את זה אפשר לעשות כמה דקות אחרי הפירורים, לא אחרי הייצוב של הלילה).

רק תנסו להתנגד. יאללה. נסו.

שפוך גנאשך על העוגות אשר לא ידעוך

תבשיל בשר ופירות יבשים - שאריות ט"ו בשבט שניה לפני פורים

רגע רגע! אל תתחילו עוד עם האוזני המן!
טוב בעצם, אתם יכולים להתחיל. לא אתכחש לכך שהתחלתי לתכנן משלוחי מנות מראש השנה.
ובכל זאת, באיחור אופנתי, יש לי מתכון מעולה לשאריות הפירות היבשים מט"ו בשבט. האמת, כשחושבים על זה, המתכון הזה ילך טוב גם אחרי פורים, אם יש לכם איזה בקבוקון יין שקיבלתם במשלוח ולא ממש בא לכם לשתות. ובכלל, מדובר בעיקרית מתקתקה וחגיגית שתתאים יפה מאוד לשולחנות של שבת וחג.

אבל לפני שנגיע למתכון, הריני לקבול באופן רשמי:
איך זה שכולם קיבלו הצעות לשריונים במפלגות השונות חוץ ממני? פייר, נעלבתי. ידידיה מאיר, ג'קי לוי, עודד מנשה, עדן הראל... בטח גם אודטה קיבלה טלפון מעוזרו האישי של בוז'י.

ומה איתי הא?? מה אני לא עוסקת בצרכי ציבור? אני לא פעילה ותיקה כנגד יוקר המחיה? מה לא מגישים מתכונים מהבלוג שלי במעון רוה"מ כדי לחסוך בהוצאות האירוח?
הבלוג שלי הוקם יותר משנה לפני המחאה החברתית! אני החרמתי קוטג' הרבה לפני שזה היה מגניב. אני הייתי הראשונה לזהות וכו'.
ככה זה פוליטיקאים כנראה. הם קוראים לך בבלוג, לוקחים ממך מתכונים לעוגיות פרווה ללא מרגרינה, אבל ברגע האמת שוכחים ממך, כמו סיר מרק על הגז באמצע מתקפת קסאמים (תראו אני גם בטחוניסטית!). 

כנראה שאאלץ להמשיך לחיות את חיי כאחד האדם במשך השנה וחצי הקרובים עד לבחירות הבאות.

אז למתכון. תבשיל עשיר של בשר עם פירות יבשים, בצל מטוגן וקצת יין. הבישול האיטי ממזג את כל הטעמים ביחד, הבשר יוצא רך ונימוח והרוטב מתקתק ועשיר. אני משתמשת פה בבשר מס' 8 - שריר הזרוע, שמתאים לבישול איטי ארוך בנוזלים. לרוב אפשר לקנות אותו קפוא בכ-30 ש"ח לקילו, ומדי פעם יש עליו גם מבצעים שווים יותר. אפשר להחליף את הבשר בנתחים בעלי אופי דומה כמו מס' 3 או מס' 2. את הבשר מבשלים קודם במים, ואת המים האלה חבל לזרוק. אפשר להשתמש בהם כדי לתגבר את הטעם של תבשילים או מרקים ולתת להם טעם בשרי יותר.

תבשיל בשר ופירות יבשים בבישול איטי

מאת: בישול בזול
עלות: כ-65 ש"ח (תלוי בעיקר בכמות הבשר)
כמות: 8-10 מנות

מרכיבים
1 נתח בשר מס' 8, במשקל של בין קילו וחצי ל-2 קילו
מים לכיסוי
4 כפות שמן
2 בצלים פרוסים
1 כוס יין (איזה סוג שיש. אני השתמשתי פעם ברוזה מתקתק ופעם באדום יבש)
1 כוס פירות יבשים - שזיפים מגולענים, משמשים, תמרים, צימוקים, תאנים... מה שיש. תערובת של כמה סוגים זה גם מעולה.
1 כפית ג'ינג'ר
1/2 כפית קינמון
1/4 כפית ציפורן טחונה
1/4 כפית פלפל שחור טחון
1/2 כפית מלח, או לפי הטעם

הוראות הכנה
שמים את הבשר בסיר בינוני, מכסים במים, ומבשלים מכוסה במשך שעה וחצי - שעתיים.
מוציאים את נתח הבשר לקרש חיתוך וכשהוא מתקרר מעט, חותכים לקוביות או פרוסות. את מי הבישול של הבשר אפשר לשמור ולהשתמש לחיזוק הטעם של מרקים ותבשילים.
בזמן שמחכים שהבשר יתקרר מחממים את השמן בסיר בינוני (אפשר באותו הסיר, רק תנקו ותייבשו לפני), ומטגנים את הבצלים על חום בינוני עד שהם מזהיבים, כ-15 דקות. תערבבו מדי פעם, בעיקר לקראת הסוף, שלא ידבקו.

מוסיפים לסיר את יתר המרכיבים ואת קוביות הבשר, מכסים, מביאים לרתיחה, מורידים לחום נמוך, ומבשלים לפחות שעתיים, עד שהבשר רך ונימוח והנוזלים מצטמצמים. 

פאי תפוחים לראש השנה

מכל היצירות שהכנו לקראת החגים - שנות טובות, קישוטים לסוכה, הגדות מאויירות וכולי, בפתקי הסליחה הכי השקענו. בניגוד ליצירות הרגילות שניפקנו מדי חג ומועד, פתקי הסליחה לא יוצרו בהנחיית המורה למלאכה בחדר האומנות. הם היוו יצירה מחתרתית ובלתי פורמלית. את הציוד הנדרש היה צריך לקושש מהקלמרים של החברות ומאחורי המחברות. עבודת הגזירה, הכתיבה וההדבקה נעשתה מתחת לשולחן תוך כדי שיעור, אך לא בבית חס וחלילה. חשוב שכולם יראו כמה השקעת. הנוסח היה קאנוני:

לנמענת,

סליחה אם פגעתי בך.

ב-3>

השולחת

אין הודאה באשמה ספציפית. מדובר במעין תעודת ביטוח של בין אדם לחברו. גם אם השולחת אירגנה חרם רבתי על הנמענת אך לפני כמה ימים, פשעי העבר כוסו במעטה המעמעם "אם פגעתי בך".

את פתקי הסליחה, שלא כמו הזמנות לבת מצווה, כולן שלחו וכולן קיבלו. פעם אחת בשנה בה כולן, מאצולת הכיתה ועד היורמיות שבתחתית הסולם החברתי, יצרו מרצונן קשר אחת עם השניה. "בטח בטח" הייתי ממלמלת ומהנהנת כשמלכת הכיתה ביקשה את סליחתי אחת לשנה, מלאת פליאה והתפעמות. "וסליחה אם פגעתי בך". כאילו שיכולתי.

למה אף פעם לא שאלתי אותה עם זה אומר שמעכשיו היא תגיד לי שלום ולא תחלוף לידי כאילו הייתי אוויר? אם תשקול לשבת לידי באוטובוס בטיול השנתי, ואולי אפילו להיות איתי בחדר? לא העליתי על דעתי אפילו.

וממילא ידוע שאם מבקשים סליחה שלוש פעמים ואתה מסרב אז החטא עליך.

הבטחתי ולכן אקיים. היום גרסה לפאי הפירות שהעליתי לפני ראש השנה, שמתאימה בדיוק לחג. המלית היא של תפוחים כמובן, עם כל מיני תוספות אופציונאליות ברוח הסימנים. אפשר להוסיף למלית תמרים, שיתמו אויבנו. אפשר להוסיף לציפוי אגוזי מלך, לכבוד המלכת מלך מלכי המלכים עלינו. אפשר להוסיף מעט ג'ינג'ר מסוכר קצוץ, שיחטפו אויבנו ג'ננה. טוב זה לא ממש עובד. אז אפשר להוסיף אותו סתם כי הוא עוקצני ומעניין. הוספת התמרים יוצרת אפקט מעט חרוסת-י, אז אם אתם חוששים מערבוב שמחה בשמחה, או סתם לא חובבי חרוסת, מומלץ לוותר. הפאי, בנוהל, פרווה ללא מרגרניה ובתור קינוח הוא שפוי יחסית (יחסית!).

פאי תפוחים עם סימני ראש השנה

מאת: בישול בזול

עלות: כ-20 ש"ח, קצת יותר אם משתמשים בכל התוספות, קצת פחות אם משמיטים את כולם

כמות: כ-12 מנות

מרכיבים

לקלתית:

1.5 כוסות קוואקר

3/4 כוס קמח

1 כפית אבקת אפייה

קורט מלח

1/2 כוס סוכר חום

1 ביצה

1/2 כוס שמן

3-4 כפות מים

למילוי:

5 תפוחים ירוקים חמוצים קלופים וחתוכים לקוביות

8 תמרים מגולענים קצוצים גס (אופציונאלי)

1 כף קמח

2 כפות מיץ לימון

6 כפות סוכר

1/2 כפית קינמון

1/2 כפית אגוז מוסקט

1/2 כפית ציפורן

1/2 כפית ג'ינג'ר או אם אתם מרגישים הרפתקנים, כמה קוביות ג'ינג'ר מסוכר, קצוצות

לציפוי אופציונאלי: 50 גרם אגוזי מלך קצוצים

הוראות הכנה

מערבבים בקערה את הקוואקר, הקמח, אבקת האפייה המלח והסוכר. מערבבים פנימה את הביצה והשמן. מוסיפים את המים בהדרגה עד לקבלת בצק לא דביק מדי. משטחים בערך 80% מהבצק בתבנית עגולה בינונית ואת היתר שומרים בצד לפירורים למעלה. אם משתמשים באגוזי המלך מערבבים אותם לתוך הבצק ששמרנו בצד.

מערבבים את כל חומרי המלית ושופכים לקלתית.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, חצי שעה.

מפוררים מעל הפאי את הבצק ששמרנו בצד, ואופים עוד 15-20 דקות עד שהציפוי זהוב

שנה טובה חברייה!

פירות עם קרם לימון ווניל וקינוחים בצנצנות

 קינוחים בצנצנות.
הו, כמה שהטרנד הזה מעצבן.
יש בו נונשלנטיות מעושה כזאת של "אויש זו לא טרחה בכלל! סתם שפכתי כמה דברים מהמקרר לקערה ויצא לי מוס מסקרפונה ושוקולד לבן עם קארד פסיפלורה ושטרויזל לבנדר. כוסות הקינוח שלנו היו בכיור אז זרקתי את המוס לתוך 12 צנצנות זהות בגודלן, חפות לגמרי מדבק ושאריות של מדבקות, שמצאתי במקרה בארון במטבח".
דמיינו את המונולוג הזה בטון פולני במיוחד. ככה הוא נשמע אצלי בראש.

לאסוף צנצנות בגודל שנוח לאכול מהן זה מתסכל, כי רוב הצנצנות לא מתאימות. אורחיכם ככל הנראה יחושו באי נוחות מסויימת אם תגישו להם מנות מוס בצנצנת סילאן של 700 גרם (אלא אם כן אתם מארחים אותי, אני אקבל באהבה כל קינוח שיוגש לי בצנצנת 700 גרם ואני עשויה אף לבקש תוספת).
ואז יש את הצנצנות הקטנות מדי. האלה שאתה מקבל במארז מתנה לכבוד ראש השנה ואתה אומר - הי! יש פה שלוש צנצנות זהות! סופסוף אוכל להכין קינוח בצנצנות! ואז אתה מכין את הקינוח ומגלה שלמלא צנצנת קטנטנה במוס או פודינג זה קוץ בתחת ושיש סיבה שגביעי קינוח לא מיוצרים עם פייה בקוטר שקטן מגוף הכלי.
אם בכל זאת התעקשתם ומלאתם את הצנצנות הקטנות והחמודות שלכם, אתם עשויים לגלות שיש רק כפית אחת בכל הבית שנכנסת לפייה של הצנצנת ומצליחה לחלץ ממנה את הקינוח שעמלתם כל כך קשה להכניס לתוכה. 
לא שזה קרה לי.
לסיכום, קינוחים בצנצנות זה רעיון מגוחך.

שונאת אתכם מדבקות דביקות. שונאתשונאתשונאתשונאתשונאת!!!

ועכשיו שכיליתי את זעמי בטרנד היומרני הזה, הגיע הזמן לחבק אותו לחיקי ולהביא לכם מתכון לקינוח בצנצנות. למה? כי אני עומדת חסרת אונים ועמוד שדרה לנוכח האופנות הקולינריות שחולפות על פנינו, ולעזאזל קינוחים בצנצנות קטנות זה חמוד! הם כמו כלבלב מסריח ומפורעש שעוקב אחריך הביתה ותולה בך את עיניו העגולות עד שאתה מאמץ אותו. או שם אותו בצנצנת. או משהו.

הקינוח שהחלטתי לצנצן (=להגיש בצנצנת) היום הוא קינוח של פירות טריים חתוכים עם קרם וניל ולימון. הקרם רך וטעים, קל להכנה, ועשוי מרכיבים שיש בכל בית. אין בו שמנות, גבינות עשירות או כמויות בלתי סבירות של חלמונים או חלבונים. אם אתם מארחים בהפתעה זה אשכרה קינוח שאפשר להכין מעכשיו לעכשיו עם מה שיש במקרר. אתם כמובן לא חייבים להכין אותו בצנצנות. אפשר להכין אותו בכוסות קינוח, כוסות יין, או סתם קערה או תבנית הגשה בינונית. את המתכון מצאתי בבלוג אזרי, כלומר, הכותבת היא מאזרבייג'ן. מסתבר שאומרים אזרי ולא אזרבייג'ני. עוד משהו שלמדתי בבלוג. בכל מקרה, יש בבלוג המון מתכונים מעניינים. שווה להעיף מבט.

פירות העונה עם קרם וניל ולימון
מאת: הבלוג AZ Cookbook
עלות: כ-8 ש"ח, תלוי בעלות הפירות כמובן
כמות: 4-6 מנות לא גדולות

מרכיבים
לקרם:
7 כפות סוכר
1 כף קורנפלור
2 כפות קמח
1 ביצה
1 כוס + 2 כפות חלב
1 כף מיץ לימון סחוט טרי
גרידה מחצי לימון
1 כפית תמצית וניל
10 גרם חמאה

3-4 פירות מכל סוג שאוהבים: שזיפים, נקטרינות, אפרסקים, ענבים, בננות, אגסים, פירות יער, אפרסמונים, משמשים...

הוראות הכנה
מכינים את הקרם: מערבבים בסיר קטן את הסוכר, הקורנפלור והקמח. מוסיפים את הביצה ומערבבים. מוסיפים בהדרגה את החלב תוך כדי ערבוב (כל הפרוצדורה הזאת היא כדי למנוע גושים). לבסוף מערבבים פנימה את מיץ הלימון. הלימון עשוי לגרום לתערובת החלב להיפרד ולהיהפך מעט גושישית, אל דאגה, זה נורמלי.
מבשלים את התערובת בעדינות, תוך כדי ערבוב, עד שהיא מתעבה. זה בדרך כלל קורה כשהתערובת על סף רתיחה.
מורידים את התערובת מהאש ומערבבים פנימה את הגרידה, תמצית הוניל והחמאה. 
נותנים לקרם להתקרר מעט ובינתיים פורסים את הפירות לפרוסות או קוביות, מה שאתם מעדיפים.
להגשה, מסדרים בכוסות אישיות (או צנצנות קטנות!!) שכבות של פירות חתוכים ושל קרם לסירוגין. אפשר גם לסדר את כל הפירות בתבנית מלבנית ולשפוך מעל את הקרם, אם אין לכם כוח להתעסק עם מנות אישיות.

גלילות חזה עוף בפלפלים וקלישאות שאני שונאת

התפרנית בפוסט האחרון שלה העלתה שאלה מעניינת: מה הקלישאה השנואה עליכם?
הקלישאה השנואה עלי כרגע, בתקופה זו של חזרה לעבודה המלאה בריצות ונסיונות לעמוד בזמנים, היא מונטאז' האימונים/עבודה מאומצת שרואים המון בסרטים ובטלויזיה. 
הגיבור עומד בפני אתגר שנראה בלתי אפשרי - יש לו הררים של עבודה שהוא צריך לסיים, תחרות ספורטיבית שאליה הוא לא מוכן בכלל או משהו בסגנון. הוא מנסה להשתלט על העניין פעם פעמיים ונוחל כשלון צורב. פתאום ברקע נשמעת מוזיקת רוק קצבית. זום על מבטו הנחוש של הגיבור שעכשיו יתחיל לעבוד/להתאמן על אמת. כמה דקות של שוטים קצרים בהם הגיבור עובד/מתאמן ללא הרף, מוחה אגלי זיעה, שותה עוד כוס קפה ב-4 בבוקר וממשיך ללא לאות. לבסוף נראה שהגיבור הצליח לעמוד במשימה ותוך כ-3 דקות ו-20 שניות הוא הפך מסמרטוט שמנמן לספורטאי שרירי ומוכשר, מעצלן בלגניסט שלא מוצא את ידיו ורגליו, למולטי טאסקר תקתקן ופרפקציוניסט. 

החיים הם לא ככה לעזאזל! איך הייתי רוצה שכל פעם אני צריכה לעשות משהו קשה ומעצבן כל מה שהיה צריך זה כמה דקות של עבודה מאומצת עם eye of the tiger ברקע, והופ! הפרוייקט בעבודה גמור/נכנסתי לכושר/הבית מצוחצח.
התקדמות אמיתית בחיים דורשת התמדה ועבודה שחורה כך אומרים. אוף. להמשיך להתאמן יום אחרי יום, אפילו לאחר שעשיתי כמה עשרות אימונים וגיליתי להפתעתי כי רבה שאני עוד לא מסוגלת לרוץ מרתון. לעשות משהו שוב ושוב ושוב עד שמשתפרים טיפ טיפה. קלישאת המונטאז' גורמת ל"שוב ושוב ושוב" להרגיש עוד יותר אפור וקשה ובלתי נגמר. לא הייתי אמורה כבר להגיע כבר מזמן להצלחה המיוחלת?? או כמו שאומר זאת הומר סימפסון שליט"א:

אולי הבעיה היא שפשוט אין לי את מוזיקת הרקע הנכונה. מעולם לא ניסיתי להקשיב ל-eye of the tiger בלופ תוך כדי ביצוע משימה מאומצת וארוכת תווך. אולי פסקול בלתי הולם הוא הדבר היחיד העומד ביני ובין מוצלחות פורצת גבולות בכל תחומי החיים! אם זה יעבוד אעדכן אתכם.

בכל מקרה, עד שאהפוך לנינג'ה, צריך לאכול משהו. הפעם, מתכון ממש טוב לעיקרית שבתית - גלילות עוף ברוטב פלפלים. בסך הכל מדובר בחזה עוף פרוס שנטבל בביצה ופירורי לחם, ונאפה יחד עם פלפלים מוקפצים ורוטב מעט מתקתק, רכיבים פשוטים שיש בכל בית, ולא המון עבודה. איכשהו התוצאה הסופית מצליחה להתחבב על מבוגרים וילדים כאחד, ועם זאת לשמור על לוק מיוחד ומושקע - עוף מגולגל, פלפלים צבעוניים... לא מדובר בסתם עוף בתנור. המתכון הזה רץ חזק בפורום מתכונים בכיפה והוא הועלה אצל מעז יצא מתוק שבלשה אחר המתכון והבהירה שמקורו בפורום אוכל כשר ב-ynet, מגולשת בשם דבורושקה. בגרסא שלי עשיתי קצת שינויים ברוטב, והכמויות קצת יותר מדוייקות, אבל הרעיון אותו רעיון.

גלילות חזה עוף בפלפלים
מבוסס על: מתכון של הגולשת דבורושקה מפורום אוכל כשר ב-ynet, עם שינויים שלי
עלות:
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים

2 כפות שמן

1 בצל

3 פלפלים (הירק), רצוי בצבעים שונים, פרוסים

3 שיני שום פרוסות

1 חבילה קטנה של רסק עגבניות

1 כוס מים

2 כפות סוכר חום

1 כף רוטב סויה

1 כף מיץ לימון

2 ביצים

1/4 כפית מלח

1/4 כפית פלפל (התבלין)

750 גרם חזה עוף פרוס לשניצלים (3-4 שניצלים גדולים)

פירורי לחם (בערך חצי חבילה)

הוראות הכנה

מכינים את הרוטב: מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מתרכך, כ-10 דקות. מוסיפים את פרוסות הפלפלים והשום ומטגנים עד שהפלפלים מתרככים, עוד כ-10 דקות. מוסיפים את הרסק, המים הסוכר הסויה והלימון, מערבבים, מביאים לרתיחה ומבשלים 2 דקות.

מכינים את הגלילות: מכינים 2 קערות - באחת טורפים את הביצים עם המלח והפלפל (התבלין), ובשני מניחים כמות נדיבה של פירורי לחם. טובלים כל שניצל בביצים ואז בפירורי הלחם, ומגלגלים לגלילה. חותכים כל גלילה לחצי ומסדרים את הגלילות בתבנית בינונית, כשהצד החתוך (והיציב...) כלפי מטה. מעבירים את הרוטב לתבנית ומסדרים את פרוסות הפלפלים מסביב לגלילות.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהגלילות זהובות, כ-50 דקות.

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס אולטימטיביים

אני מטפחת לאחרונה בלוגר קראש על Pioneer Woman (אישה חלוצה? עזבו. לא מתרגם משהו). הכל התחיל כשחיפשתי מתכוני חורף טובים, קאמפורט פודז שכאלה (אני מסרבת להשתמש בביטוי אוכל מנחם. אוכל מנחם נשמע כמו פיצוחים ועוגות הבית שאוכלים בניחום אבלים). גלשתי לאתר שלה, שהתפתח יפה מאז הפעם הקודמת שהייתי שם, והתחלתי לחטט. קודם מאפי שמרים, אז המשכתי לנזידים ולתבשילי הבשר, ובינות פוסט אחד למשנהו האהבה הכתה בי שורש. היא גרה בחווה אי שם בערבות ארה"ב, עם משפחה חמודה שנוטה מדי פעם לשחרר קיטור על הכלב, הפרות וכלי המטבח שברשותה. היא מבשלת בנדיבות עם המון בשר וחמאה וחריף וגבינה ושוקולד (בדרך כלל לא כולם באותו המתכון), והיא לא מתנצלת. רק מתריעה מדי פעם בנוגע להשלכות הצפויות על ההיקיפים, תוך צחקוק אירוני והשלכה של עוד חבילת חמאה לקערת המיקסר. 

היא חולה על אוכל. לפעמים כשאנשים מדברים בשבח האוכל שהם מכינים אתה קולט בין השורות את האגו. יואו אני כזה מוכשר, תראו מה הכנתי! משום מה אצלה אני לא מרגישה ככה. היא יכולה להלל ולשבח את המתכונים שהיא מעלה ולא מזיז לי בכלל כי א. היא צודקת, אלה שניסיתי הם באמת מעולים ו- ב. היא עושה את זה מתוך אהבה לאוכל, לאנשים שלימדו אותה, לאנשים שהיא מבשלת עבורם ולעולם שחנן אותנו בדברים כל כך נפלאים כמו פלפלים חריפים אש, סטייקים טובים, עגבניות עסיסיות וחמאה (!!).

אני יודעת שעכשיו היא כבר פרסונה בפוד נטוורק. אף פעם לא ראיתי תוכנית שלה, ואני לא בטוחה שאני רוצה. לא בא לי לגלות שהיא בעצם סתם עוד דמות טלויזיונית פלקטית ומלוקקת. תנו לי ליהנות מהכתיבה שלה ומאיך שהיא מציירת את עצמה ואת החיים שלה.

אז למה כל החשיפה הזאת של רגשותי הכמוסים אודות בלוגרית אוכל רנדומלית? כי הבחורה הזאת מצאה את המתכון המושלם לסינמון רולז. שושני קינמון, סינרולים, קראו לזה איך שאתם רוצים, החיפוש נגמר, המתכון המושלם נמצא. את הרולים הכנתי ביום השלג לפני שבועיים, ואז הכנתי אותם שוב תוך פחות מ-24 שעות, מכיוון שאני ובן זוגי, שנינו אנשים בוגרים ומיושבים בדעתם פלוס מינוס, חיסלנו את כולם לבד. 
יש כמה גרסאות לרולים באתר - קינמון, מרמלדה, תפוחים ועוד, אני הכנתי את גרסת הקינמון וגרסת השוקולד צ'יפס, ושניהם טעימים בטירוף. גרסת השוקולד צ'יפס כוללת במילוי גם קצת מלח, וטעמי המתוק-מלוח מעיפים את המאפה למחוזות ה"קחו את זה ממני לפני שאוכל את כל התבנית לבד".
מלבד זה שהרולים טעימים ורכים ונפלאים, המתכון עצמו יוצא דופן בשפיות שלו. אין בו כמעט לישה, אין התפחות חוזרות ונשנות של הבצק, ובעיקר, אין כמויות בלתי סבירות של חמאה. רק 100 גרם למתכון, והוא מופיע רק במילוי, איפה שהכי טועמים ומרגישים אותו. 
מתכון אחד של בצק מספיק להכנת 2 רולדות גדולות, שמהן מכינים 2 תבניות בינוניות של רולים, או תבנית אחת גדולה. הכמויות במתכוני המילויים מתאימות למתכון שלם (כלומר ל-2 רולדות), אבל בהחלט אפשר להכין חצי כמות מכל מילוי ולמלא רול אחד בקינמון ואת השני בשוקולד צ'יפס. 
בקיצור, אני אפסיק לחפור לכם ואתם תרוצו למטבח ותכינו רולים של קינמון ושוקולד צ'יפס. 
זהו, סגרנו.

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס
מבוסס על: מתכון של Pioneer Woman, עם שינויים שלי
עלות: כ-20 ש"ח
כמות: 2 תבניות קטנות-בינוניות של מאפים, או תבנית אחת גדולה, 40-50 שבלולים.

מרכיבים
לבצק:
2 כוסות חלב
1/2 כוס שמן
1/2 כוס סוכר
1 כף שמרים יבשים
4 כוסות קמח
1/2 כוס קמח (כן, הם נפרדים בכוונה)
1/2 כפית גדושה אבקת אפייה
1/2 כפית מחוקה סודה לשתייה
1 כפית מלח

למילוי קינמון:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית קינמון

למילוי שוקולד צ'יפס:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית מחוקה מלח (אפשר לצמצם לחצי או רבע כפית אם אתם לא אוהבים מתוק ומלוח)
100 גרם שוקולד מריר קצוץ

לציפוי (אופציונלי):
1 גביע שמנת חמוצה
100 גרם אבקת סוכר

הוראות הכנה
מכינים את הבצק:
מניחים בסיר את החלב, הסוכר והשמן, מחממים תוך כדי ערבוב (להמסת הסוכר) ומביאים לסף רתיחה. מכבים את האש ונותנים לתערובת להתקרר עד שהיא חמימה. סבלנות, זה עשוי לקחת קצת זמן. 
כשהתערובת חמימה מפזרים מעל את השמרים ומשהים דקה. 
מעבירים את התערובת לקערה גדולה ומערבבים פנימה את 4 כוסות הקמח. מכסים את הבצק ומשהים במקום חמים (או לפחות לא קר) עד להכפלת הנפח, כשעה.
כשהבצק תפח מערבבים פנימה את 1/2 כוס הקמח, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח. די מהר תצטרכו לזנוח את הערבוב ולעבור ללישה קלה כדי שהמרכיבים יטמעו בבצק, אבל אין צורך ללוש מעבר להתאחדות הבצק.
כעת אפשר להשהות את הבצק במקרר עד שלושה ימים, או להתחיל להשתמש בו מיד. בצק מקורר הוא קצת יותר נוח לעבודה, אבל אם מקמחים את משטח העבודה בנדיבות אפשר בהחלט לעבוד עם הבצק מיד.

מרדדים ממלאים ואופים:
חוצים את הבצק לחצי, ומרדדים כל חצי על משטח מקומח לעלה גדול ודק. הגודל והעובי המדוייקים לא קריטיים, ככל שתרדדו יותר, כך שכבות הבצק בשושנים יהיו דקות ועדינות יותר.
מערבבים בקערה את כל חומרי המלית, למעט החמאה. מורחים מחצית מהחמאה (50 גרם) על כל העלה, בצורה פחות או יותר אחידה, ומפזרים מעל חצי מתערובת המלית. מגלגלים את העלה לרולדה, ופורסים לפרוסות בעובי של כמה ס"מ. 
מרדדים את החצי השני של הבצק לעלה, מורחים את יתר החמאה, מפזרים את יתר המילוי, מגלגלים ופורסים.
מסדרים את הפרוסות בתבנית משומנת - אפשר להשתמש בתבנית אחת גדולה, או בכמה קטנות יותר.
מכסים את התבניות עם פרוסות הרולדה, ומניחים במקום חמים להתפחה במשך כ-20 דקות. 
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-30 דקות, עד שהמאפים מזהיבים ומעלים ריח ניחוח.

בזמן האפייה מערבבים את חומרי הציפוי בקערה, ושופכים את הציפוי על המאפים מיד כשהם יוצאים מהתנור. אם אתם משתמשים ביותר מתבנית אחת זכרו לחלק את הציפוי שווה בשווה בין התבניות.

מגישים חמים, או בטמפ' החדר, רצוי לקבוצה גדולה של אנשים, שימנעו מכם לאכול את כל המאפים לבד. המאפים מחזיקים יום יומיים במקרר, עטופים היטב, מעבר לזה, אפשר להקפיא ולהפשיר אם רוצים.

בגרסת השוקולד צ'יפס עם מעט ציפוי

שלום חתיכים שלי. סורו לבטני.

ובגרסת הקינמון, עם קצת יותר ציפוי