יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

שוקו קפפפוא - מילקשייק לקמצנים


מעולם לא הצלחתי להיפטר מההרגשה שמילקשייק זה בזבוז של גלידה. הרי גלידה זה מוצר יקר יחסית. פינוק אם תרצו. 
<זהירות סטייה מהנושא> במילה הזאת עושים שימוש יתר. תפסיקו למכור לי דברים בתואנה שהם פינוק! נייר טואלט, רך ככל שיהיה הוא לא פינוק! חומר ניקוי אסלות בניחוח לבנדר זה לא פינוק. צאו מזה!!! <סוף סטייה מהנושא>
אז עד שיש לי גלידה ביד, שהיא לחלוטין טעימה וכיפית במצבה הטבעי, למה שאני אדלל אותה בחלב ואטחן אותה למרקם נוזלי ירוד יותר? מצד שני, לפעמים בא מילקשייק. זה קר ומרווה ומתוק וסמיך ואפשר לשים מעליו קצפת ולהגיש אותו בכוסות גבוהות ויפות ולשתות אותו בקשיות צבעוניות... בקיצור, דילמה.
אני אישית כמעט תמיד הכרעתי לטובת הגלידה ולא המילקשייק, כי גלידה אצלנו בבית זה באמת מצרך נדיר, ועד שיש לך גלידה, אין כוח להתחיל להתקשקש עם בלנדרים ומיקסרים, ולוודא שיש גם חלב וסירופ...
אז הריני להציג בפניכם פתרון פשוט אך גאוני לדילמה. מילקשייק לא עושים מגלידה! הרי למה לשלם אקסטרה כדי שיערבלו לנו את המרכיבים למרקם גלידתי קפוא אך רך, רק בכדי לטחון אותו חזרה לנוזל? שלא לדבר על התרכובת המדוייקת של הגלידה שכוללת הרבה פחות שמנת וחלב, והרבה יותר שומן צמחי ואוויר ממה שאתם חושבים. כדי שלא יהיו אכזבות, אציין שהמילקשייק המדובר הוא קצת פחות קרמי ממילקשייק רגיל. הוא דומה במרקמו יותר לאייס שוקו, רק הרבה יותר טעים ושוקולדי. אם זה לא מפריע לכם אתם מוזמנים להמשיך לקרוא.
ובכן, המתכון הזה מגיע במקור ממסעדה בשם Serendepity3 בניו יורק, שם הוא מוגש בתור Frrrozen Hot Chocolate, יענתו, שוקו קפפפוא. שמו וטעמו המשובח של השוקו הקפפפוא של Serendepity3 יצא למרחוק, כשאלפי לקוחות מרוצים קושרים לו כתרי הלל ושבח.
בשלב כלשהו, המסעדה שחררה מתכון לשוקו הקפפפוא שהתקבל בהתלהבות רבה, הן בקרב ניו- יורקים שנמאס להם לשלם 8.95$ עבור מנת השוקו הקפפפוא שלהם, והן בקרב אנשים שאתרע מזלם ואינם גרים בניו יורק, כמוני. אממה, המתכון שהם שחררו הוא כללי במקצת, ומרכיביו הם: קרח, חלב, סוכר, אבקה להכנת משקה שוקו, ושוקולד. וואללה. תודה. כמובן שהעוקץ של המשקה המקורי טמון בסוג השוקולד וסוג האבקה, שאותו כמובן שלא פרטו, הרי אין כל כך מה לגוון בקרח סוכר וחלב.
אי הבהירות הזאת גרמה לאלפי צמאים ברחבי הרשת לפצוח במאמץ מתמשך לשחזור המתכון המקורי תוך התנסות בכל סוג שוקולד ואבקת שוקו אפשרית. Serendepity3  מצידם, שחררו ערכה ביתית להכנת שוקו קפפפוא שניתן להזמין מאמזון לכל מקום בעולם במחיר המוזל של 14.35$ בלבד.
ואני לכששמעתי על משקה הפלא, הייתי חייבת גם לנסות. לאחר כמה שינויי קוסמטיים קלים הרייני להציג בפניכם את הגרסא שלי לשוקו קפפפוא. אני לא יודעת עד כמה יצא דומה למקור, כי לא טעמתי אותו אף פעם, אבל יצא אחלה מילקשייק - קר ומרווה, אבל עם טעם שוקולד עמוק שאי אפשר לטעות בו. בשלב השוקולד השתמשתי בחצי שוקולד לבן וחצי שוקולד מריר 60%, שניהם של עלית. אתם מוזמנים בחום לנסות שילובים אחרים של שוקולד ולדווח איך יוצא.

שוקו קפפפוא (Frrrozen Hot Chocolate)
מבוסס על: מתכון של מסעדת Serendepity 3 כפי שפורסם באתר Epicurious עם שינויים שלי
עלות: 6 שקלים, לא כולל קצפת וקישוטים
כמות: 2-3 מנות

מרכיבים:
2 כפות קקאו
כף וחצי סוכר
2 כפות מים
כוס וחצי חלב
85 גרם שוקולד (5 מתוך 6 שורות בחפיסת שוקולד פרה) מהסוג האהוב עליכם, שבור לקוביות
3 כוסות קרח
קצפת, ו/או שוקולד מגורר, ו/או סוכריות לקישוט
  
הוראות הכנה:
לערבב את הסוכר והקקאו בסיר קטן. לחמם על אש נמוכה ולהוסיף בהדרגה 2 כפות מים תוך כדי ערבוב כך שלא ייווצרו גושים. להמשיך לערבב עד שהסוכר מתמוסס, להביא לרתיחה, ולהרתיח במשך דקה.
להוריד מהאש, להוסיף את השוקולד ולערבב קלות עד שמתקבלת תערובת חלקה. אם התערובת התקררה כבר והשוקולד עדין לא נמס לגמרי אפשר להחזיר בזהירות לאש לזמן קצר.
להוסיף בהדרגה, תוך כדי ערבוב חצי כוס מהחלב, ולצנן לטמפרטורת החדר.
בבלנדר, מעבד מזון, או כל מכשיר ריסוק אחר שמסוגל לרסק קרח, לשים את תערובת השוקולד, יתר החלב והקרח. לרסק בעוצמה גבוהה עד שמתקבלת תערובת חלקה, ללא גושי קרח, במרקם של אייס קפה.
להגיש בכוסות אישיות או בסגנון Serendepity 3- בקערה ענקית עם קצפת, שוקולד, סוכריות וכמה קשיות או כפות.



יום ראשון, 29 באוגוסט 2010

ספרי בישול של מסעדות וסלט בורגול עם ענבים

התמונה הזו לא הייתה מופיעה בספר בישול פלצני
יש לי יחסי אהבה-שנאה עם ספרי בישול של מסעדות. אתם מכירים את הנוסחה: המוני בית ישראל צובאים על דלתות המסעדה לאורך זמן, השף/בעלים רואה כי טוב ומחליט לשתף את כולנו בסוד קסמי המקום ולהוציא ספר בישול. העיצוב מוקפד, הצילומים מאלפים, הכל שם מגרה עד כדי ריור אינטנסיבי. כשספר כזה מתגלגל לידי אני אומרת לעצמי "הי! למה אני לא מבשלת ככה? יש לי את הספר. אני יודעת לקרוא. מהיום, דבר לא יוכל לעמוד בפני! מטבח הגורמה המתהווה אצלי בבית לא יהיה ניתן לעצירה!".
אבל אז אני מסתכלת על המתכונים יותר לעומק. 
ההשראה והתשוקה מתחלפים אט אט ברגשות נחיתות ועצבים.
אה, ברור שאני אכין סביצ'ה של דגי ים טריים על פלחי אנונה ויוגורט בופאלו לארוחת הערב. אני שניה קופצת לשוק הדגים ביפו, עושה סיבוב אצל הירקן האהוב עלי בשוק מחנה יהודה (תמיד יש להם ירקן אהוב), ובחזור אני אסטה בקטנה מהדרך לאסוף את היוגורט בחוות הבופלו בגליל (אצל הבפאלן?). 
סבבה.
אל תבינו אותי לא נכון. אני מתה על אוכל פלצני ומושקע. בימי שישי, או כשיש אורחים, או אירוע, או סתם יותר מדי זמן פנוי, גם אני אוהבת לקחת מתכון מורכב, להשקיע במרכיבים ייחודיים ואיכותיים, להכין אותו לתפארת ולהתפעל ממעשה ידי. 
אבל ביומיום יש לי צורך במתכונים שאפשר להכין במאמץ סביר. זו המציאות של עבודה במשרה מלאה.
אני מריעה לשפים קונדיטורים ובשלנים מקצועיים ומעריכה אותם ואת פועלם עד מאוד. אבל הם לא אני. לצערי, אף אחד לא משלם לי כדי לקום בחמש בבוקר ללקט עשבים, לבחור דגים ולגפף רימונים. אם המתכון מצריך קפיצה לחנות מתמחה כלשהי, כנראה שאני לא אכין את זה. אם במתכון יש יותר מ-15 שלבי הכנה, כנראה שאני לא אכין את זה. אם המתכון דורש 750 גרם שוקולד לינדט, או 2 קילו פילה עגל, או סתם מרכיבים שעלותם מעל 100 שקל למנה, כנראה שאני לא אכין את זה. אם המתכון מצריך ציוד מיוחד, כמו נגיד להביור ביתי, כנראה שאני לא אכין את זה!!
טוב. נשימה עמוקה.
הממ. אוקי. זה היה ראנט רציני. עם כותבי ספרי הבישול הסליחה. אני אוהבת את כולכם


אבל זה אולי יתן לכם רעיון לגבי סוג האוכל שאני מקווה הולך להיות פה. נגיש יחסית, אך מעניין. שלא יצור רגשות נחיתות קולינריות, אבל שיהיה בו איכות ואהבה. 

אז הפעם אני אביא בפניכם מתכון לסלט קיצי מרענן, ממכר, וקל להכנה, אבל טיפה שונה מהרגיל. אין בין מרכיביו אף רכיב מוזר או קשה להשגה, אין פה טכניקות מתקדמות או שימוש במכשור מכאני כבד. יש פה רק שילוב מחושב של רכיבים שיוצרים ביחד מכלול, שהוא הרבה יותר מסך מרכיביו. המתכון מתוך אחד מספרי קולקטיב מוסווד שיודעים לנפק מתכונים מיוחדים המיועדים באמת לבשלן הביתי. בטח עוד ארחיב עליהם בהמשך.
את הסלט אפשר לאכול כמנה עיקרית קלה יחסית ובריאה אך משביעה, או כתוספת מעניינת לארוחה גדולה יותר.


סלט בורגול וענבים
מתוך: הספר Sundays at the Moosewood Restaurant, עם שינויי כמויות קלים שלי.
כמות: יספיק ל- 2-3 כמנה עיקרית ולסביבות 6 כתוספת.
מחיר: בערך 10.5 שקל 


מרכיבים:
לסלט:
כוס בורגול עבה (אפשר גם בינוני או דק, אני מעדיפה עבה כי הטקסטורה מעניינת יותר)
כוס + 2 כפות מים רותחים
מלפפון
3/4 פלפל אדום, כתום או צהוב
כוס ענבים ללא חרצנים (רצוי אדומים כי זה יותר יפה)
1/2 כוס אגוזי מלך
לרוטב:
1.5 כפיות כוסברה (יבשה טחונה)
1.5 כפיות כמון
3 כפות מיץ לימון
3 כפות שמן זית
1/2 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור גרוס



הוראות הכנה:
מניחים את הבורגול בקערת ההגשה ושופכים מעליו את המים הרותחים. מכסים ומשהים כ-20 דקות או עד שהמים נספגים.
בינתיים, מניחים את אגוזי המלך בתבנית בשכבה אחת וקולים אותם בתנור בחום גבוה במשך 2-4 דקות, או עד שמתחילים להריח את ריחם המשכר, והם נראים כהים יותר. אם התנור שלכם לא חומם מראש ואתם לא יותר מדי פזורי דעת, הדליקו את התנור, הכניסו את התבנית, והוציאו כשאתם מריחים ורואים שהאגוזים קלויים (אי אפשר לתת הערכת זמן מדוייקת יותר. זה ממש תלוי בתנור). אל תתנו להם להישרף! זה באסה!
חותכים את הגמבה והמלפפון לקוביות קטנות-בינוניות, ואם הענבים ענקיים חותכים אותם לחצי.
מכינים את הרוטב- שמים את כל מרכיבי הרוטב בצנצנת ומנערים עד לערבוב החומרים.
כשהבורגול המוכן מגיע לטמפרטורת החדר אפשר להרכיב את הסלט- מערבבים/מגרדים את הבורגול, שלא יהיה גוש, אלא גרגרים נפרדים. אחר כך מוסיפים את הירקות, הענבים, והאגוזים. לבסוף, שופכים מעל את הרוטב ומערבבים.
מגישים קר או בטמפרטורת החדר.



יום שלישי, 24 באוגוסט 2010

אפייה עם שמן ועוגיות מושלגות ללא מרגרינה


בכל שעה, 3.7 אנשים בישראל מפסיקים לאכול מרגרינה.
הם עוד לא יודעים זאת, אבל חייהם ישתנו ללא היכר.
הזלילה חסרת הרסן בכל מזנון וינאי מזדמן, תומר בתחקורים אינסופי, ובהייה מאוכזבת בצלחת ריקה מעוטרת רק בכמה פירות עייפים.

בכל יום, 8265 מתכונים יכשלו כשלון חרוץ עקב החלפה לא מבוקרת של מרגרינה בשמן. 
3417 טונות של רביכה שמנונית ירפדו את אתרי הפסולת שלנו עד סוף השנה הקלנדארית.
בסוף השבוע הזה 245611 אנשים בישראל שוב יגישו את אותה עוגה בחושה עם שמן שהכינו כבר 49.3 פעמים בממוצע השנה, לקינוח בארוחת השבת.

העובדות אם כן, מצמררות.
העובדות המומצאות מצמררות אף יותר. 

אני מתייחסת לטרנד ההימנעות ממרגרינה, כמו לכל טרנד בנוגע לאילו מאכלים הם מקור-כל-הרוע-דו-ז'ור, בספקנות בריאה. אבל הטרנד הבריאותי וחברי מחרימי המרגרינה גרמו לי להבין ש:
טיפ מס' 2: אפייה עם שמן חסכונית יותר מאפייה עם מרגרינה או חמאה
לא ניתן להתכחש לכך ששמן צמחי הוא זול יותר ממרגרינה, ובטח שהוא זול מחמאה. בקבוק שמן קנולה עולה 6-7 שקל ב-"רמי לוי" ומספיק בדרך כלל ל-4-5 מאפים לפחות. כלומר, עלות השומן במתכון יהיה לרוב פחות משקל וחצי. לעומת זאת, חבילת מרגרינה עולה בערך שלושה שקלים וחצי. הבה נחשוב על זה כך- על כל חבילת מרגרינה שאתם מחליפים בשמן אתם חוסכים 2 שקלים. חיסכון קטן, אין מה להגיד. אבל אם אתם אופים הרבה זה מצטבר. 

מאז שהגעתי למסקנה הזו, אני במסע חיפוש בלתי נלאה אחר קינוחים בכלל, ומאפים בפרט, שאפשר להכין עם שמן מבלי לשלם בטעם. כמובן ששום דבר לא משתווה לחמאה. (מממ... חמאה...) אבל אם כבר אופים פרווה אז לפחות שיהיה זול ושכולם יאכלו.

אז הנה עוד מתכון לעוגיות ללא מרגרינה לאוסף - עוגיות מושלגות. המושלגות (שנקראות לפעמים גם עוגיות זברה) תופסות מקום של כבוד בתודעת האפייה הקולקטיבית שלנו, ומסתבר שקל מאוד להכין אותן עם שמן. 
מדובר, למי שעד עכשיו חי במערה (בר יוחאי מאחוריך!), בעוגיות שוקולד שמגולגלות באבקת סוכר. באפייה העוגיות מתרחבות ונוצרים סדקים בציפוי הסוכר. כך מתקבלת עוגיה בעלת קונטרסט גבוה ומראה מרשים- לובן אבקתי שמחורץ על ידי בקיעים שחורים-חומים.
בתור בונוס לקמצנים, המתכון עושה שימוש בקקאו במקום בשוקולד מה שמוריד עלויות עוד יותר.

עוגיות שוקולד "מושלגות" ללא מרגרינה
מבוסס על: מתכון מתוך הספר Debbie Mumm’s Old-Fashioned Cookies, שהובא בבלוג montcarte, עם שינויים קלים שלי.
עלות: בערך 6.5 שקלים
כמות: כ-40 עוגיות.

מרכיבים:
1/3 כוס שמן
1 ו-1/4 כוסות סוכר
כפית וחצי תמצית וניל
1 ביצה
2 חלבונים
1 ו-2/3 כוסות קמח
¾ כוס קקאו
1 ו-1/2 כפיות אבקת אפייה
½ כפית מלח
בערך ½ כוס אבקת סוכר לגלגול העוגיות (יצא שהשתמשתי בבערך 2/3 שקית).


הוראות:
מערבבים בקערה (ביד או במיקסר) את השמן הסוכר והוניל עד שהתערובת אחידה.
מוסיפים את הביצה והחלבונים ומערבבים עד שהתערובת אחידה.
מערבבים בקערה נפרדת את הרכיבים היבשים (קמח, קקאו, אבקת אפייה ומלח), מוסיפים לתערובת הראשונה ומערבבים עד להתאחדות (בשלב זה ייתכן ותאלצו לזנוח את המיקסר אם הבצק קשיח מדי).
כעת מומלץ להכניס את הבצק למקרר לחצי שעה לפחות כדי להקל על יצירת כדורים, אבל לא חובה אם אתם לחוצים בזמן.
מניחים את אבקת הסוכר בקערה, יוצרים כדורים בגודל שבין אגוז מלך למסטיק עגול, מגלגלים בסוכר עד לכיסוי ומניחים בתבנית אפייה שטוחה. אין צורך לשמן אותה, אתם יכולים לרפד בנייר אפייה אם אתם רוצים להימנע משטיפת התבנית.
אופים בטמפ' של 180 מעלות במשך 7-8 דקות, ונותנים לעוגיות להתקרר 2-3 דקות לפני שמורידים אותן מהתבנית.


יום שבת, 21 באוגוסט 2010

הגיגים על פירות העונה ושעועית שחורה עם מנגו


אחד מהטיפים לבישול זול שתמיד מזכירים הוא שצריך לאכול ולבשל עם פירות וירקות שבעונה. 
הטיפ הזה נכון באופן עקרוני, אבל לפעמים קצת קשה ליישום. זה לא שיש שלט בכניסה לסופר של "להלן הפירות והירקות שבעונה כרגע, כולל גרף המתאר את מחיריהם הנוכחיים ביחס לשיא ולשפל מחירם השנתי".
חוץ מזה, שזה שפרי הוא בעונה, לא בהכרח אומר שהוא זול. יש עוד כמה פרמטרים כמו:
מה הפירות והירקות שאתם קונים?
פרי או ירק שלא גדל בארץ, או שמגדלים אותו בהיקף מצומצם לרוב יהיה יקר יותר. אננס טרי, גם כשהוא בעונה, הוא לא פרי זול.
איפה ב"עונה" אנחנו נמצאים?
לפירות שונים יש עונה באורך שונה. יש כאלה שנעלמים אחרי חודש, יש כאלה שנשארים איתנו כמעט חצי שנה. מתי כדאי לקנות? כדבריה של הקריינית המעצבנת עם הקול המאנפף מהפרסומת של פוקס (הם עדיין משדרים אותה?) "סופעונה!". טוב, לא בדיוק. גם אמצע העונה זה בסדר, תלוי בפרי, בשנה, ובכמה אתם רוצים לחסוך. אבל ככלל אצבע, כמו בבגדים, "קולקציה חדשה"= "אתם הולכים לשלם ביוקר".
איפה אתם קונים?
אם אתם קונים בירקן השכונתי ברחביה (סתם דוגמא תיאורטית) שמוכר רק את הפירות היפים ביותר, שמקלף לכם את הליצ'י ומגרגר לכם את הרימון, אתם תשלמו על זה, לא משנה כמה הפירות בעונה.

אז מה כן עושים?
- מסתכלים על המחיר(!!!), ומנסים להעריך כמה זה יעלה מראש.
- לא בוחרים מתכונים ו/או עושים רשימת קניות בלי קשר למצב בשוק, ובכל מקרה להיות גמישים. לא נעים לבנות על פאי דובדבנים טריים ואז לגלות שמחירם 35 שקל לקילו. אם אתם מגיעים לסופר ורואים שמה שתכננתם לקנות בעצם יקר לאללה, שנו תוכניות. מצאו חלופה זולה יותר, או וותרו על המתכון.
- עדיף להתאפק כמה שבועות, ולא לקנות מיד פירות וירקות חדשים. הפרש המחירים בין תחילת העונה לסופו יכולים להיות בכיף 10-15 שקל לקילו. בנוסף, אתם עשויים גם לשלם באיכות של הפרי או הירק, כי בדרך כלל מרוב התלהבות להביא את היבול לצרכנים כמה שיותר מהר ההגדרה של "בשל" מתגמשת, ולא לטובתנו.

המתכון הבא עושה שימוש מקורי במנגו, שנמצא בסוף העונה ובשפל מחיר בימים אלה. יש בו 
שילוב נפלא של טעמים קיציים, שמשיים וקאריביים, שאולי יישמע קצת משונה בהתחלה, אבל מובטח שיעשה לכם בלוק פארטי בפה. המתכון גם פשוט וקליל מאוד- בערך רבע שעה עבודה אקטיבית לחתכנים איטיים וחלמנים כמוני, ו-5 דקות למתקתקים שביניכם. עוד סיבה להכין את המתכון הוא לכבוד חברת יכין שמשווקת עכשיו שעועית שחורה משומרת פשוטה (בלי כל מיני רוטב וטעמים אחרים נלווים), מה שהופך את המתכון הזה לכל כך מהיר. ברור שיותר זול לקנות קטניות יבשות ולבשל בבית, אבל קשה לפעמים למצוא שעועית שחורה מיובשת,  אז כשראיתי את המשומרת קפצתי על ההזדמנות. אפשר להגיש כסלט, כתוספת, או כעיקרית.

שעועית שחורה עם מנגו



מתוך: הספר Vegetable Heaven של Mollie Katzen
עלות: 11 ש"ח בערך
כמות: כעיקרית תספיק ל- 2-3 אנשים, כתוספת/סלט ל- 4-6

מרכיבים:
½ כפית שמן זית
½ בצל סגול קצוץ
1 שן שום קצוצה
1/3 פלפל חריף קצוץ (אפשר יותר אם אתם אוהבים חריף)
½ כף ג'ינג'ר טרי קצוץ
½ כפית כמון (אם יש לכם זרעי כמון, השתמשו בהם. לי לא היה ויצא בסדר)
½ כפית מלח
1 פחית שימורי שעועית שחורה (או 2 כוסות שעועית שחורה מבושלת)
2 כפות מיץ לימון (מי שמוצא ליים תבוא עליו הברכה)
1 מנגו
פלפל שחור גרוס

הוראות הכנה:
קוצצים את רוב המנגו, את היתר חותכים לקוביות אסטטיות ושומרים בצד לקישוט המנה בסוף.
מחממים את השמן בסיר בינוני, מוסיפים ¾ מהבצל (את היתר גם שומרים לקישוט), שום, ג'ינג'ר, כמון, ומלח ומטגנים על אש בינונית-גבוהה במשך כחמש דקות.
מורידים את האש לבינונית-נמוכה ומוסיפים את השעועית וכף אחת ממיץ הלימון. מבשלים חמש עד עשר דקות עד שהכל מעורבב ומחומם טוב ביחד.
מורידים מהאש, ומועכים טיפה את השעועית עם כף. מערבבים פנימה את הכף הנותרת של מיץ הלימון, את המנגו הקצוץ, ופלפל שחור גרוס לפי הטעם.
מכסים ומשהים לפחות רבע שעה לפני ההגשה, כדי לאפשר לתבשיל להתעבות קצת.
מגישים חם (לא לוהט מדי), בטמפ' החדר, או אפילו קר עם שאריות המנגו והבצל ששמרתם. ניתן לעטר עוד עם כוסברה קצוצה למי שאוהב, ופלחי לימון או ליים.


יום חמישי, 19 באוגוסט 2010

עוגיות שוקולד צ'יפס ללא מרגרינה

אז נתחיל עם עוגיות הבית שלנו.
קלות להכנה, טעימות, ועם שמן, כך שהן מתאימות גם לנמנעי החמאה והמרגרינה. אנחנו משתדלים תמיד שיהיה לנו קצת מהבצק בפריזר כדי שנוכל להכין עוגיות פתע. 
במתכון הזה באים לידי ביטוי כמה מהעקרונות והמנהגים שכבר סיגלתי לעצמי בתחום הבישול הזול, אני אטפל לאחד מהם כרגע: 

טיפ מס' 1: לא משתמשים בשוקולד צ'יפס קנויים
הרבה יותר זול פשוט לקחת חבילת שוקולד ולקצוץ אותה, מאשר להשתמש בשוקולד צ'יפס קנוי. שלא לדבר על האיכות הגבוהה יותר. וגם, ברור שגושי שוקולד (צ'אנקס בלעז) הרבה יותר שווים מצ'יפס. אמנם שקית שוקולד צ'יפס ממוצעת שוקלת יותר מחפיסת שוקולד, אבל איכשהו זה מרגיש שווה ערך במתכון הזה, אולי בגלל האיכות הגבוהה יותר של השוקולד הקצוץ לעומת הצ'יפס. אם אתם עדיין מרגישים מקופחים, שימו 2 חפיסות. עדיין יותר זול, ומספק פצצת שוקולד לפנים. לסיכום, אלא אם כן יש לכם צורך להשתמש במוצר שמחירו כפול ושהרכיב הראשון שלו הוא שמן צמחי מוקשה חלקית והשני הוא סוכר, פשוט תעברו לשוקולד קצוץ. איך קוצצים שוקולד? קחו לעצמכם סכין גדולה וקרש חיתוך ופשוט חותכים. 


לרוחב... 


ואז לאורך...


העוגיות האלה הן רכות ונעימות מבפנים ופריכות מבחוץ, בהנחה שמוציאים אותם מהתנור בזמן הנקוב. אם תשאירו אותם עוד דקה או שתיים תקבלו עוגיות פריכות לגמרי. שזה גם אחלה. 
לא אשלה אתכם שהעוגיות הללו מתחרות בעוגיות שעשויות מחמאה (מממ... חמאה...) אבל הן נותנות פייט עצבני ליתר עוגיות הפרווה, גם אלה עם מרגרינה. 


עוגיות שוקולד צ'יפס ללא מרגרינה 
מבוסס על: עוגיות שוקולד צ'יפס של לבנה קירשנבאום מתוך ספרה Levana’s Table עם שינויים קלים שלי 
עלות: 9 ש"ח 
כמות: בערך 40 עוגיות גדולות למדי 

מרכיבים: 
2 ביצים 
¾ כוס סוכר לבן 
¾ כוס סוכר חום (כהה רגיל. לא דמררה) 
¾ כוס שמן 
כפית וניל 
2 וחצי כוסות קמח 
¾ כפית אבקת אפייה 
¾ כפית סודה לשתיה 
כפית מלח 
חבילת שוקולד מריר קצוץ (אפשר כמובן להשתמש בשוקולד חלב או לבן אבל אז העוגיות יהיו חלביות) 

הוראות הכנה: 

לחמם את התנור ל-180 מעלות ולשמן או לרפד בנייר אפייה תבנית אפייה שטוחה. 
לטרוף את הביצים ו-2 סוגי הסוכר בקערה (אפשר במיקסר או ביד, עם כף גדולה). 
להוסיף את השמן והווניל ולערבב עד שהתערובת אחידה לגמרי (זה יראה שמנוני וג'יפה בהתחלה אבל אל דאגה, התערובת תתאחד). 
להוסיף את יתר המרכיבים חוץ מהשוקולד ולערבב רק עד שהתערובת אחידה. 
לקפל פנימה את השוקולד הקצוץ ביד (התערובת תהיה די סמיכה ועשויה להעמיס על המיקסר). 
בשלב זה יש לכם שלוש אופציות: להכין מיד, לקרר במקרר כשעה כדי שתוכלו ליצור כדורים אחידים ואסטטיים, אוו לתרגל דחיית סיפוקים ולהכניס את הבצק למקפיא עטוף היטב. {אפשר גם לחלק את הבצק ולשלב בין האופציות השונות, כך שבעצם יש לכם 7 דרכי פעולה שונות. הידד לקומבינטוריקה ולמתמטיקה הדיסקרטית!} 
ליצור כדורי בצק בידיים (אם הבצק קורר), או גושישי בצק עם כף (אם הבצק בטמפ' החדר) ולהניח בתבנית במרווחים של 2 ס"מ לפחות. אין צורך לשטח את הבצק, הוא ישתטח במהלך האפייה.
לאפות במשך כ-8 דקות, או עד שהעוגיות זהובות.

כך הן נראות כשהן עברו קירור וגולגלו בצורה אסטטית:


וכך הן נראות כשמכינים אותם מיד ללא גלגולים למיניהם:

שלום עולם

לכתוב פוסט ראשון זה כמו לכתוב לראשונה יומן.
יש בשניהם את המודעות העצמית המביכה הזאת, ולא בדיוק ידוע למי אתה כותב. 
אז אני פשוט אתחיל.

ברוכים הבאים לרבבות קוראי. 
בבלוג הזה אני הולכת לשתף אתכם בנסיונותי להכין אוכל טוב, בלי להוציא יותר מדי כסף. 
אנחנו, זוג צעיר בתחילת דרכו, הבנו מהר מאוד שאנחנו (עדיין) לא נוכל להרשות לעצמנו לאכול ולבשל איך שההורים שלנו מבשלים ואוכלים. אנחנו לא רוצים לחיות על לחם ומים (מברזיות ציבוריות כמובן), אבל בכל זאת, נראה שלנהוג בחסכנות יהיה הדבר הנכון לעשות בשלב זה של חיינו. 

יש כל מיני טיפים כלליים לגבי איך לחסוך כסף באוכל, אבל איך בדיוק זה מתרגם לפרקטיקה? חיפשתי עצות קצת יותר מעשיות, ואידיאלית, איזהשהו מאגר של מתכונים לבישול חסכוני.
אז מצאתי מאגר כזה, ולכן אני פותחת בלוג על פילוסופיה קרטזיאנית ותמונות של חתולים.
סתם. לא באמת.
אני אנסה ליצור מאגר כזה בעצמי. יהיו פה בתקווה, מתכונים עם מודעות צרכנית מוגברת, שתוכלו לסמוך עליהם שלא יכניסו אתכם למינוס, ושאולי אף יעזרו לכם לטפח איזה פלוס חמוד. בכל מקרה, אני אצרף לכל מתכון את העלות שלו, כך שלא תצטרכו לסמוך על שיקול דעתי אם לא תחפצו בכך.
אני מניחה שיש עוד אנשים כמוני, שצריכים או רוצים לחסוך מסיבות אלו ואחרות, אז אני מקווה שהבלוג הזה יצליח להיות לעזר לעוד כמה אנשים.

הרגישו חופשי לשתף גם מהידע שלכם. ברור שיש לי עוד מלא מה ללמוד, אז אני ממש אשמח לשמוע.

עכשיו לאוכל.