יום שישי, 24 בספטמבר 2010

אושפיזין!

חג שמח!
הרינג. קית' הרינג. (ספויילר)
אפשר לראות לפי היחס בין סימני קריאה לשאר התווים שאני מתרגשת. זאת מכיוון שלראשונה התארחתי בבלוג אחר: הבלוג יש מה לאכול.
כולי מרוגשת.
האירוח היה במסגרת פרוייקט אושפיזין שטל הכריז עליו בבלוג, בו שלל בלוגרים מתארחים ויתארחו בבלוג במהלך החג. שווה לקפוץ לבקר. עד עכשיו היה מאוד מעניין.
לפרוייקט נחשפתי דרך עוד פרוייקט (קצת יותר גדול...) ברשת- food101. למי שלא מכיר (ומכיוון שכרגע רוב קוראי הם או האנשים שסיפרו לי על food101 או קוראים חדשים שמגיעים לפה בגלל food101, כנראה שזה לא הרבה אנשים), מדובר באתר שמרכז תכנים מכל מיני בלוגי אוכל עבריים ברחבי הבלוגוספירה. כמו taste spotting, רק יותר קהילתי ופחות גסטרופורנוגרפי. נחשפתי שם לשלל טעמים, רעיונות ובלוגים מעניינים ואני ממליצה בחום.
אז אוצו רוצו לקרוא את הפוסט, ותזהרו מהסוכה של דוד. שמעתי שהיא נופלת. 

יום שני, 20 בספטמבר 2010

Mdrizzle, פסטו פטרוזיליה

קשה לצלם פסטו!
רשומה מהירה למתכון מהיר.
גם לכם תמיד נשאר איזה חצי צרור מסכן של פטרוזיליה במקרר לאחר ימי בישולים אינטנסיביים? זה תמיד קורה לי. אני יודעת שספק אם הוא יחזיק עד שבוע הבא, אז או שאני דוחפת אותו לכל תבשיל אפשרי במהלך השבוע (גלידת פטרוזיליה מישהו?), או שאני דוחפת אותו לאחורי המקרר בתקווה שכשאמצא אותו שוב הוא כבר יהיה בלתי ניתן לזיהוי ורגשות האשמה על זריקת האוכל יהיו קלים יותר.
תקופת החגים השנה מועדת במיוחד לפורענות פטרוזיליה. מחליטים להשקיע, קונים צרור או יותר לכל הבישולים של ראש השנה, אך אויה! את הפטרוזיליה המיותמת אי אפשר אפילו לנצל בשבת הבאה, שכן יום כיפור התנחל לו שם. ועד שיגיע סוכות ואיתו התירוץ הבא לבשל, הפטרוזיליה כבר מזמן עברה ממוצק לנוזל ואף החלה את המעבר מצומח לחי.
סוף העולם שמאלה
וכך עמדתי  לפני יומיים, מול הבריזה הקרירה של המקרר, כשאדוות קטנות של רגשות אשמה ליכחו את ליבי, בראותי את מחצית הצרור המיותם. ואז נזכרתי ב-Mdrizzle.
היה לי את הזכות לגור אצל משפחה מיוחדת מאוד, קרוב לסוף העולם. למדתי מהם המון, בין היתר, את סוד ה-Mdrizzle. אני לא יודעת אם אני כותבת את זה נכון, או אם יש בכלל דרך נכונה לכתוב את המילה, שקרוב לוודאי הומצאה על ידי אחד מבני המשפחה כדי לתאר את תערובת הפלא של שלושה מרכיבים פשוטים: פטרוזיליה, שום ושמן זית.
והנה הסוד לפניכם: פטרוזיליה קצוצה עם הרבה שום ושמן זית זה דבר נפלא. את המרקחת הזאת הם היו אוכלים כל שבת עם החלה. עונג שבת.
אז הנה. זה מה שעושים עם פטרוזיליה מיותמת בתום הבישולים. מכינים Mdrizzle, או פסטו פטרוזיליה, למי שרוצה להישמע פחות מגוכח (אך פחות אוטנטי!). כל הפרוצדורה לוקחת 3 דקות, אם כבר יש לכם בחוץ סכין וקרש חיתוך, ואתם בשוונג, אז אפילו פחות. על אף שפחות או יותר אמרתי כל מה שיש להגיד אכתוב את זה כמתכון מסודר למען הסדר הטוב.


פסטו פטרוזיליה (Mdrizzle)
עלות: 2-3 שקלים בערך
כמות: רבע כוס פסטו על כל חצי כוס פטרוזיליה


טעים מאוד עם שניצל, כפי שנזכרתי לאחר שאכלתי את הפוטו שוט.
מרכיבים:
1/2 כוס גבעולי פטרוזיליה דחוסים קצת
1-2 שיני שום (בהתאם למידת השום-יות הרצויה)
שמן זית לכיסוי
מעט מלח ופלפל


הוראות הכנה:
מורידים את קצוות גבעולי הפטרוזיליה אם הם מגעילים, אם לא, אין צורך.
קוצצים דק את הפטרוזיליה והשום ביחד.
שמים בצנצנת קטנה וממלאים בשמן זית עד שהפטרוזיליה מכוסה.
מוסיפים קמצוץ מלח וקמצוץ פלפל, מנערים ומניחים בצד כמה שעות כדי לתת לטעמים להתמזג.
מגישים בטמפרטורת החדר, עם חלה, בשרים על האש, שניצל, כשדרוג לסנדוויץ' וכו' וכו'.



יום שלישי, 14 בספטמבר 2010

ילדי הירח אוכלים בטטות ממולאות פיקנטיות בסגנון הודי


אחד אחד היו נאספים
מגודלי שיער ויחפים
ספרי הבישול האהובים שלי הם כנראה הספרים של קולקטיב Moosewood, המביאים מתכונים מהמסעדה הותיקה שלהם בצפון ניו יורק. ממסעדת מוסווד יצאו כמה וכמה ספרי בישול, המפורסם שבהם כנראה הוא הראשון- The Moosewood Cookbook שהיווה את תנ"ך הבישול של ההיפים, לפחות כך אומרים לי הורי.
בכל פעם שאני פותחת אחד מהספרים האלה, במיוחד החדשים יותר, אני מוצאת עוד כמה מתכונים מעניינים שתרם נתתי עליהם את הדעת ושאני חייבת להכין כשיש לי הזדמנות. יש שם מתכונים במגוון רחב של סגנונות אתניים, אבל את רובם אפשר להכין בזמן ומאמץ סביר- לא מדובר בפרוייקטי בישול מתוסבכים שדורשים יום שלם. והכי חשוב, המתכונים שלהם מפורטים, מתוארים ומוסברים היטב, ואפשר לסמוך עליהם. גם אם משהו נשמע מוזר, בסוף כמעט תמיד מקבלים אלכימיה נפלאה של טעמים. יש במאכלים שלהם כל כך הרבה עושר ועניין שבכלל לא מרגשים שזה ספר בישול צמחוני.
טם טם טאאאאם!
|צחוק פרה מרושע מהדהד|

ובכן דעו לכם אחי הקרניבורים, שיש אוכל צמחוני טעים. האמינו לי, אני מאוד אוהבת בשר, אבל יש עוד הרבה מאכלים אחרים ונפלאים בעולם. המנטליות בספרים של מוסווד היא לא- "בואו ננסה לחפות על זה שאין בשר" אלא "אופס, שמנו במתכון כל כך הרבה דברים טעימים ששכחנו את הבשר. טוב, חפיף." הם מכינים אוכל עם הבנה ואהבה גדולה לדברים שצומחים מהאדמה, ואני ממש לא רוצה לפספס את זה רק מכיוון אני מקובעת על הרעיון שאוכל צריך שיהיו לו הורים.

טוב, אז אם אחרי כל הטררם הזה אני לא אביא מתכון פיגוז אני אאבד 50% מהקוראים שלי (בבחינת המעריץ של צביקה פיק נהרג בתאונת אופנוע וגו'). על כן, מובא בפניכם מתכון שינסה להקל על קיבתכם לאחר הבליסה הכבדה של ראש השנה - בטטות ממולאות פיקנטיות בסגנון הודי. למרות הבריאות והקלילות של המתכון, שמורכב כמעט כולו מירקות, הוא משביע ומלא טעם וחיות (חיוניות אולי? אני לא יודעת אם זו המילה הנכונה, משתמשים בה בעיקר לתאר שיער בפרסומות לשמפו). אפשר להגיש את הבטטות בפני עצמן, כעיקרית קלה, או כשחקניות חיזוק בארוחה גדולה יותר.



בטטות ממולאות פיקנטיות בסגנון הודי
מתוך: Moosewood Restaurant Low Fat Favorites מאת the Moosewood Collective, עם שינויים קלים מאוד שלי.
כמות: 8 חצאי בטטות ממולאות, יספיק ל-8 כתוספת ול-4 כעיקרית
עלות: כ-17 ש"ח, תלוי מאוד במחיר הבטטות


מרכיבים:
4 בטטות בינוניות מתאימות בצורתן למילוי (כלומר מעוגלות ומוארכות קצת, ואחידות יחסית. בלי כל מיני פיתולים וצורות מוזרות)
2 כוסות בצל קצוץ (בערך בצל גדול אחד)
2/3 כוס מים, מיץ תפוחים לא מומתק, או מיץ תפוזים (אני השתמשתי במים)
6 שיני שום קצוצות
2 כפות גדושות ג'ינגר טרי קצוץ
1 כף כמון
רבע פלפל חריף קצוץ (אפשר להוסיף או להחסיר לפי מידת אהדכם לחריף)
1 ו-1/3 כוס עגבניה, גמבה או פלפל ירוק קצוץ (בערך אחד גדול)
6 כפות שמנת חמוצה
3 כפות מיץ לימון
1 כוס אפונה קפואה או טריה (לא ניסיתי משומרת, אבל אני מנחשת שגם זה אפשרי)
מלח ופלפל לפי הטעם (אני שמתי חצי כפית מכל אחד)


הוראות הכנה:
שוטפים קלות את הבטטות (אנחנו הרי נאכל אותן על קליפתן) ואופים ב-200 מעלות (חום בינוני-גבוה) במשך כשעה או עד שהן רכות.
בזמן שהבטטות נאפות, שמים בסיר את הבצל והמים/מיץ ומבשלים מכוסה על אש בינונית במשך כחמש דקות, עד שהבצל מתרכך. מוסיפים את השום, הג'ינג'ר, הכמון, הפלפל החריף והעגבניה/גמבה/פלפל(עג"פ?) ומבשלים חמש דקות נוספות, עד שהעג"פ מתרכך. מורידים מהאש ומערבבים פנימה את השמנת החמוצה.
סירות בטטות מוכנות למילוי
כשהבטטות מוכנות חותכים אותן לחצי לאורך, ומרוקנים אותן, תוך השארת שוליים של כחצי ס"מ (שיהיה מה שיחזיק את המלית). 
את בשר הבטטות המרוקנות מערבבים לתוך תערובת הירקות המבושלים, ומוסיפים גם את מיץ הלימון, האפונה, המלח והפלפל.
ממלאים את סירות הבטטות שיצרנו במלית ואופים ב-180 מעלות (חום גבוה) במשך 15-20 דקות.


ילדי הירח, ילדים יפים.

יום ראשון, 5 בספטמבר 2010

עוגות תמרים אישיות חמות עם סורבה בננות ואגוזי מלך קלויים - קינוח רושם לראש השנה



בעולם יש חוקים.
דגי הסלמון ישובו לעולם למקום הולדתם כדי להתרבות ולמות.
גרמי השמים ינועו במסילותיהם.
כוכבים נולדים ייבחרו ויישכחו.
רשתות השיווק יכרכרו בעוז מולינו לקראת החגים, מציגים לראווה את מרכולתם המוזלת, מפזרים פליירים כנוצות ראווה.
ובלוגרים יפרסמו רשומות מנקרי עיניים ומלאי כל טוב לראש השנה.

ככה זה. אלה החוקים. אני לא יכולה להיות בלוגרית רצינית בלי לפרסם לפחות רשומה חגיגית אחת, ואני רוצה להיות בלוגרית רצינית. כבר יש לי איזה 70 היטים, לפחות 3 מהם לא שלי או של אישי היקר.
אז מה דעתכם שאני אפנק אתכם בקינוח שהוא גם מרשים, גם זול, גם לא מסובך במיוחד להכנה, גם פרווה כך שיתאים לארוחות החג עמוסות הבשר, וגם ללא מרגרינה. אה? אה? איך אני איתכם?

אז הרי לכם- עוגות תמרים אישיות חמות, עם מלית תמרים. כמו העוגות שוקולד החמות שיש במסעדות, רק בסגנון ראש השנה. הוסיפו לזה סורבה בננה ביתי קל להכנה, פזרו מעל אגוזי מלך קלויים וקצת סילאן ותקבלו וואחד קינוח ברוח החג.
"ברוח החג?" אתם שואלים? ובכן אפרט. 
יש פה שילוב עמוק ומשמעותי של אלמנטים הקשורים לראש השנה:
תמר (וסילאן) - מסימני ראש השנה המסורתיים, ה"יהי רצון" שלו- "שיתמו אויבנו" הוא לא ממש משכנע (חסר שם ר'!!!) אבל נו שויין. זה כבר מסורת.
אגוזי מלך - ראש השנה הוא גם יום המלכתו של מלך מלכי המלכים.
בננה - "יהי רצון מלפניך שיבנ(נ)ה בית המקדש במהרה בימינו".
אתם רואים?


ועכשיו למתכונים.
עוגת התמרים מתבססת על מתכון מהבלוג "קולינריא" בלוג ממש מעניין, עמוס מתכונים, כשהרבה מהם מותאמים לאכלנים בעלי צרכים מיוחדים - סוכרתיים, חולי צליאק ועוד. אם מישהו ממכריכם נופל תחת ההגדרות הללו, אוצו רוצו לקולינריא וגלו דרכים לפנק אהוביכם בקינוחים שהם יכולים לאכול, לשם שינוי.
אני טיפה שיניתי כמויות מהמתכון המקורי, הורדתי את האגוזים, העברתי לאפייה כעוגות אישיות, והוספתי את המלית.
הסורבה מכיל מרכיב אחד, וקשה להגיד שמישהו ספציפי המציא את הרעיון לטחון פירות קפואים במעבד מזון, אז אין לי ממש למי לתת קרדיט על זה.
זכרו שהמתכון מצריך הקפאה מראש של הבננות, כך שאם אתם נזכרים שאתם צריכים קינוח 5 שעות לפני החג, וותרו על הסורבה. 
אם אין לכם זמן, כוח או חשק להכין את הסורבה אתם יכולים להכין רק את עוגות התמרים, הן נפלאות בפני עצמן. ולמי מאורחיכם שבדיאטה, הגישו רק את הסורבה לקינוח בריא לעילא. 
שנה טובה!

עוגות תמרים חמות עם סורבה בננות ואגוזי מלך קלויים
מבוסס על: העוגה מבוססת על מתכון של תמי בן דוד מהבלוג "קולינריא" עם שינויים שלי.
כמות: כ-15 מנות
עלות: בערך 6 שקלים לעוגות עצמן, בערך 17 לכל הקונסטרוקציה (מאוד תלוי במחיר הבננות).

אפשר למצוא ממרח תמרים באיזור
מוצרי האפייה בסופר
מרכיבים:
לעוגות:
1 כוס + 3 כפות קמח
2 כפיות אבקת אפייה
3/4 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית קינמון
1/2 כפית ג'ינג'ר
1/4 כפית מלח
2 ביצים
1/2 כוס שמן
1/3 כוס סוכר חום
1/2 כוס סילאן
1/4 כוס מיץ תפוחים (אפשר מתרכיז. אם אין אפשר להחליף במים)
ממרח תמרים למילוי (סה"כ השתמשתי ב-3 כפות בערך)
לסורבה:
8 בננות בינוניות
להגשה:
1/2 כוס אגוזי מלך קלויים וקצוצים גס (ראו הוראות לקלייה פה).
סילאן להזלפה

הוראות הכנה:
מכינים את הסורבה:
כ-8 שעות לפני ההכנה מקלפים את הבננות, חותכים לחתיכות גסות ומקפיאים בכלי גדול ושטוח. המטרה היא שהבננות ייגעו אחת בשניה כמה שפחות. אתם לא רוצים להסתובב עם חתך באגודל שנגרם מהפרדה בכוח של גוש בננות קפואות.
לאחר שחתיכות הבננה קפאו, טוחנים אותם במעבד מזון עד לקבלת מחית (לא חייב להיות חלק לגמרי), תוך עצירות להרמה וערבוב של המחית שמצטברת בתחתית מעבד המזון. אם אתם מקבלים מרקם פירורי יותר, ומחית-י פחות, הוסיפו כפית או 2 של מים בהדרגה, כדי להחליק את התערובת. יכול להיות שתצתרכו לבצע את השלב הזה ב-2 נאגלות בהתאם לגודל מעבד המזון שלכם.
ממרח תמרים נח בבלילה, לפני הכיסוי
מאחסנים בפריזר עד להגשה.
מכינים את העוגות:
מערבבים יחד בקערה את המרכיבים היבשים: קמח, סודה, תבלינים ומלח.
בקערה נפרדת טורפים יחד את הביצים, השמן, הסוכר, הסילאן במשך 4 דקות (אפשר ביד, אבל לטרוף במרץ. לא להתעצל).
מערבבים לתוך התערובת הרטובה את המיץ ואת התערובת היבשה לסירוגין, רק עד להתאחדות הבלילה.
משמנים תבנית שקעים וממלאים בבלילה עד לחצי גובה השקעים. מניחים באמצע כל שקע כחצי כפית ממרח תמרים(אפשר יותר אם אתם מעריצי תמרים), ומכסים בבלילה עד ל-3/4 מגובה השקע.
אופים בחום בינוני - 180 מעלות, במשך כ-15 דקות, או עד שהמאפים שחומים ויציבים.
עוגות אפויות צופנות בחובן הפתעות
מקררים כמה דקות, מעבירים סכין בדפנות כל שקע ומחלצים בזהירות את העוגות.
מרכיבים את המנה:
מוציאים את הסורבה לריכוך 5-10 דקות לפני ההגשה.
מחממים את המאפים במיקרו במשך כמה עשרות שניות, או בתנור או פלטה לכמה דקות, עד שהמאפים חמים, אבל לא לוהטים.
מרכיבים צלחות אישיות - מניחים בכל צלחת מאפה חם, כדור סורבה, מזליפים קצת סילאן לקישוט ומפזרים מעל מהאגוזים הקלויים.



שיואו.
הגשה בלי הסורבה והאגוזים.


ועוד אחד עם. כי לא יכלתי להתאפק.