יום שישי, 23 בדצמבר 2011

מה עושים עם סופגניות מיותרות?

האיש הכניס לי ג'וק לראש שאני חייבת להעלות מתכון שעושה שימוש בכל הסופגניות המיותרות שנשארות אחרי המסיבות בחנוכה. אתם יודעים למה אני מתכוונת... כשעורך המסיבה בליל נר שמיני מחליט שצריך לקנות שתי סופגניות ג'מבו לכל משתתף, כולל תינוקות - כי מה אם עד עכשיו הם לא אכלו מספיק?? זו ההזדמנות האחרונה! אין מצב שנמאס להם והם לא רוצים יותר לראות סופגנייה בחיים!
את הסוף כבר כולם מכירים - כמה שעות לאחר מכן מוצא המארח את עצמו עומד ליד הדלת עם צלחת ענקית של סופגניות, משדל את ההולכים לקחת כמה הביתה כשהם מצידם מנסים להימנע מכך בכל דרך אפשרית.
האם מישהו חשב פעם על איך הסופגניות מרגישות במצבים כאלה? לפני שנייה הן היו מלכות המסיבה, תפוחות ריחניות ורעננות, ופתאום כולם רוצים רק להיפטר מהן. לא יפה! וגם בזבוז, כמובן.

אז אם נתקעתם, אה... סליחה, זכיתם, גם אתם בכמה סופגניות מיותרות מאתמול או שלשום שכבר לא ממש מפתות אתכם, הנה רעיון למה לעשות איתן.
מכירים פודינג לחם? פודינג לחם, או ברד פודינג, הוא מעין פשטידה מתוקה, שעשויה בדרך כלל משאריות של לחם, חלב או שמנת, ביצים וממתיק (סוכר, סירופ מייפל, גולדן סירופ וכדומה). לפעמים מוסיפים פירות יבשים או טריים, לפעמים תבלינים כמו קינמון וג'ינג'ר, יש הרבה שכלולים ווריאציות. אחד הגרסאות המושחתות במיוחד עושה שימוש בדונאטס שעבר זמנם. רוב הבלוגרים שראיתי שהעלו מתכונים בסגנון, קנו דונאטס במיוחד ותהו למה לעזאזל שלמישהו יהיו שאריות של דונאטס שאף אחד לא אכל. נראה לי שריבוי מסיבות החנוכה עונה על השאלה הזאת עבורנו. לכן, בחמישי החולף, בתום המסיבה במשרד, מצאתי את עצמי ממלאת שקית סופר בסופגניות שנותרו, במקום לחלוף על פניהן בבוז הרגיל.
מהמעי שלהם אכין מנשא חסין למים,
ומעצם האגן אגלף תרווד, שלבטח יעלה את המעמד שלי בשבט
(אני מתנצלת אם זה נשמע לכם דוחה אבל ממש ככה היא
מדברת בספר. זר לא יבין זאת.)

מכיוון שבדונאטס אין ריבה, ומכיוון שהיה מדובר בסופגניות הפושטיות ביותר, עם כמויות ענק של ריבה תעשייתית לא מלהיבה במיוחד בטעמה, החלטתי לרוקן את הסופגניות מהריבה לפני ההכנה. לרוקן זו אולי מילה עדינה מכדי לתאר את הטבח שהלך שם. אם קראתם אי פעם את ספר הטראש האהוב עלי - "שבט דוב המערות", בטח זכורות לכם הסצנות של הציד, ושל... איך נאמר? ביתור ועיבוד החיות הניצודות. הרגשתי קצת כמו אֵיילה, ושהרגע צדתי וטבחתי בלהקה נודדת של סופגניות פרא.

בכל מקרה, אם בידיכם סופגניות פושטיות עם ריבה שאתם לא מחבבים במיוחד, כדאי לרוקן אותן, כדי שהריבה לא תשתלט על הטעם. אם הריבה טעימה לכם, או שזכיתם בסופגניות ריבת חלב (או טעם אחר שמשתלב עם תפוחים), הרגישו חופשי לדלג על הריקון, ופשוט לחתוך/לקרוע את הסופגניות לקוביות כמו שהן.

הפשטידה יוצאת ריחנית, תפוחה מעט וורדרדה (אם השתמשתם בסופגניות עם ריבה), עם טעם מעודן של תפוחים מקורמלים, וכמובן של סופגניות. כך שאם סופגניות יוצאות לכם מכל החורים ואתם חושבים שתקיאו אם אפילו תריחו עוד סופגנייה, לא כדאי להכין את הברד פודינג הזה. בואו נבהיר זאת יותר בבירור:
אזהרת בישול בזול: אל תכינו את הפשטידה הזו אלא אם כן אתם באמת חושבים שמישהו יאכל אותה. אם הצלתם שמונה סופגניות והכנתם מהן פשטידה שאף אחד לא רצה לגעת בה ושנזרקה אחר כבוד, בזבזתם גם את הסופגניות וגם את יתר מרכיבי הפשטידה שהתווספו אליה. חבל. בטח ובטח אל תחזרו אלי כדי להתלונן שיש לפשטידה שעשויה משמונה(!!) סופגניות, טעם של סופגנייה ושנמאס לכם מסופגניות. הוזהרתם.

אם אתם לא יודעים אם תאהבו או לא, או אם אין לכם מספיק סופגניות, אפשר בקלות להכין חצי כמות.
אז... עדיין רוצים מתכון? קבלו:

פשטידת סופגניות (ברד פודינג)
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכון שפורסם בעיתון בון אפטי ומעוד כמה מתכונים בסגנון ברחבי הרשת
עלות: כ-8 ש"ח (בהנחה שהסופגניות בחינם, בטח יש מישהו בסביבה שישמח שתיקחו לו כמה)
כמות: כ-12 מנות


מרכיבים
8 סופגניות בינוניות (או כמה פחות אם הסופגניות שלכם גדולות, לא ממש חשוב שהכמות תהיה מדוייקת)
2 תפוחים (רצוי חמוצים)
1/4 כוס סוכר חום
10 גרם חמאה
2 כוסות חלב
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל


הוראות הכנה
חוצים את הסופגניות ומרוקנים את הריבה אם צריך, וחותכים או קורעים את הסופגנייה לחתיכות של כ-4 ס"מ. 
מקלפים את התפוחים וחותכים לקוביות. מעבירים את התפוחים לכלי המתאים לבישול במיקרוגל, ומבשלים במשך 2 דקות. מוציאים, מערבבים ומחזירים לעוד דקה, עד שהתפוחים מרוככים ברובם. מערבבים פנימה את הסוכר החום והחמאה.
טורפים בקערה את הביצים, ומערבבים פנימה את החלב, והווניל.
מעבירים את קוביות הסופגנייה והתפוחים לתבנית אפייה בינונית משומנת קלות, ושופכים את תערובת הביצים מעל. מערבבים ומועכים מעט את התערובת כדי לוודא שכל פיסות הסופגנייה הוספגו.
אופים בתנור בחום בינוני, 180 מעלות, כחצי שעה, עד שהפשטידה מזהיבה.
מגישים חם, רצוי מיד, ורצוי עם גלידת וניל.





יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

Pimp My Sufganiya


אני שונאת את רולדין. ואת נאמן. ואת כל הקונדיטוריות שהעלו ככה את הרף. 
פעם, לא היו לנו סופגניות גורמה בטעמים. 
פעם, סופגניה משמעה בצק מטוגן עם ריבה זרחנית. ה"טעם" היחיד שיכולת לייחל לו זו סופגנייה ריקה שמישהו שכח להזריק לה את הריבה.
אבל היום... היום אין מעצורים לדור הצעיר הזה. סופגניות עם ציפויים, ומילויים, וקרמים, וצ'ייסרים ומה לא.
פעם יכלתי להשתלט על עצמי בחנוכה. הייתי אוכלת סופגנייה אחת או שתיים, ושלום על ישראל. אבל מה אעשה מול קולקציות הסופגניות האלה? איך אוכל להסתפק רק באחת או שתיים, כשיש שם בחוץ עשרות סופגניות מסוגים שונים שטרם טעמתי?  
והארנק, אללי הארנק! שמונה שקלים טבין ותקילין לסופגנייה בודדה, ולא גדולה במיוחד. אפשר בקלות להוציא 80 שקל על סופגניות למשפחה. 


מה על אדם סקרן, אכלן אך קמצן כמוני לעשות? 
חברים התשובה פשוטה. אני גאה להכריז על פרוייקט Pimp My Sufganiya!
אם גם אתם מייחלים לסופגניות מפונפנות בשלל טעמים, אבל לא רוצים לשלם את המחיר, פרוייקט Pimp My Sufganiya (או PMS בקיצור) של בישול בזול, יעזור לכם לנפק קולקציית סופגניות ביתית ויצירתית מבלי לפוצץ את חשבון הבנק שלכם ו/או לעמוד בתור בקונדיטוריה במשך שעה וחצי. 
ככה זה הולך: אתם מכינים או קונים סופגניות פשוטות וריקות. אפשר לאפות אותם, אפשר לטגן אותם, ואפשר לקנות אותם ב-2-3 שקלים ליחידה במאפייה הזולה הקרובה לביתכם. אני מצידי נותנת לכם שמונה מתכונים, לכבוד שמונת ימי החנוכה כמובן, שישדרגו את הסופגניות שלכם מגושי בצק משמימים ליצירות פאר גסטרונומיות.
קישוט סופגניות יכולה להיות גם אחלה פעילות לילדים ברוח החג, והם ישמחו להגיש בגאווה את פרי עמלם לכל המשפחה והאורחים (סופגניית שוקולד-חלבה-ריבה-חמאת בוטנים עם סוכריות קופצות ואבקת סוכר מישהו?).
אז בואו נתחיל בשדרוגים!


1. סופגניית ריבה משודרגת
נכון שסופגניית ריבה תהיה הרבה יותר טעימה אם תשתמשו בריבה שאשכרה עשויה מפירות, ולא רק מסוכר וצבע מאכל? אם תשתמשו בריבה ביתית בכלל הסופגנייה תקפוץ ברמה. רוצים להכין סופגניות למבוגרים? ערבבו לתוך הריבה כמה כפיות של ליקר פירות יער. 
כמה נקודות לגבי ההזרקה/הזלפה עצמה - ראשית, יצויין שאני שונאת להזריק דברים לסופגנייה. זה כל כך מציק, וזה מתפוצץ, ונוזל לכל מקום. בעצלנותי אני לפעמים פשוט מורחת את הריבה מעל הסופגנייה ובוזקת מעליה אבקת סוכר כדי שהסופגניות לא תידבקנה אחת לשנייה. אם אתם בכל זאת הולכים להזריק, גיבורים שכמותכם, זכרו שאפשר לרכך את הריבה על ידי חימומה במיקרוגל במשך כמה שניות, אם היא מוצקה מדי. בנוסף, אם אתם משתמשים בריבה עם חתיכות פרי, וודאו שהחור של הצנטר גדול מספיק, שלא ייחסם על ידי חתיכות הפרי. עוד רעיון אחרון, אם יש בין אורחיכם חובבי דמדומים ושאר סדרות ערפדים, אפשר לעשות להם סופגניית נשיכת ערפד עם שתי חורים צמודים של ריבה במקום אחד (ראו תמונת להלן).


2. סופגניית סוכר קינמון
מערבבים בקערה 2 כפות סוכר (רגיל, לא אבקת סוכר) וחצי כפית קינמון, כדי ליצור את הציפוי. אם הסופגניות שלכם כרגע יצאו מטיגון, גלגלו אותם מיד בסוכר הקינמון והוא יידבק בלי בעיה. אם הן מטוגנות, אבל קצת יבשות, חממו אותם כמה עשרות שניות במיקרוגל, גלגלו בסוכר ותראו אם הוא נדבק. אם לא, או אם אפיתם את הסופגניות, הברישו את הסופגניות במעט חמאה מומסת ואז גלגלו בסוכר הקינמון. אפשר לגלגל רק את החצי העליון של הסופגנייה בסוכר, או את כולה. מה שבא לכם.


3. סופגנייה בציפוי הדרים חמצמץ
מערבבים בקערה קטנה גרידה מ-1/3 תפוז, גרידה מ-1/3 לימון, וחצי כוס אבקת סוכר. מוסיפים 4 כפיות שמנת מתוקה ומערבבים. מוסיפים חצאי כפיות של מיץ לימון, עד שמתקבל ציפוי נוזלי מספיק שאפשר למרוח, אבל לא נוזלי מדי, שהוא ינזול מהסופגנייה לגמרי מהסופגנייה. כל פעם תוסיפו חצי כפית, תערבבו ותבדקו את המרקם. לי זה לקח כפית של מיץ לימון עד שקיבלתי את המרקם הנכון. מורחים את הציפוי על החצי העליון של הסופגניות עם כפית, מעטרים כל סופגנייה במעט גרידה נוספת מהתפוז והלימון, ונותנים להם להתייבש כשעה (הציפוי עשוי לנזול ולטפטף קצת, לא נורא זה חלק מהלוק).
הכמות הזאת הספיקה לי לבערך 12 סופגניות בגודל בינוני.


4. סופגנייה עם גלייז קפה בציפוי אגוזי מלך קלויים
קולים רבע כוס של אגוזי מלך (על מחבת יבשה או בתנור), נותנים להם להתקרר מעט, קוצצים אותם דק ומעבירים לקערה.
מערבבים בכוס 2 כפות מים רותחים וחצי כפית קפה נמס. מניחים בקערה נוספת חצי כוס אבקת סוכר, ומוסיפים כל פעם חצי כפית מתערובת הקפה ומערבבים, עד שמתקבל מרקם נכון לגלייז (נוזלי מספיק שיהיה אפשר למרוח, אבל לא נוזלי מדי שפשוט ינזול מהסופגנייה). לי זה לקח 4 כפיות. 
מורחים מעט מהגלייז על החלק העליון של הסופגנייה עם כפית, ומגלגלים בקערת האגוזים.
הכמות הזאת הספיקה לי לבערך 12 סופגניות בגודל בינוני.


5. סופגניית עוגת גבינה ופירורים
מרסקים כמה בסקוויטים לקבלת 1/4 כוס פירורי בסקוויט. מערבבים פנימה 2 כפות סוכר (רגיל, לא אבקת סוכר). מכינים את קרם הגבינה: תורפים בקערה 1 גביע שמנת חמוצה עם חצי כוס אבקת סוכר ושתי כפיות אבקת פודינג וניל. מברישים את הסופגניות במעט חמאה מומסת ומגלגלים מיד בתערובת הפירורים. נותנים לציפוי להתייצב כמה דקות, ומזליפים בזהירות את קרם הגבינה לתוך הסופגניות. קשה לי להגיד בדיוק לכמה סופגניות יספיקו הקרם והפירורים,  כי אחרי שהזלפתי שישה, נשבר לי, והשתמשתי ביתר הקרם והפירורים כדי להכין עוגת גבינה מאולטרת. אני משערת שהקרם יספיק לכ-20 סופגניות. אגב, אם אתם שונאי הזלפה כמוני אפשר לחתוך את הסופגנייה לרוחב ולמרוח בפנים את הקרם. פחות מסורתי, אבל גם פחות מציק.


6. סופגניית "ילדים" עם קרם שוקולד וסוכריות
ממיסים במיקרוגל 80 גרם שוקולד מריר ו-2 כפות שמנת מתוקה בפולסים של 20 שניות. כל פעם מכניסים למיקרו ל-20 שניות, מערבבים בעדינות, ואם עדיין נשארו גושים גדולים מחזירים לעוד פולס. אנחנו רוצים לחמם את השוקולד הכי מעט שאפשר. 
כשציפוי השוקולד נמס ואחיד, מורחים אותו על החלק העליון של הסופגניות ומפזרים מעל סוכריות צבעוניות. אפשר גם להדביק לציפוי סוכריות עדשים, נחשי גומי ושאר מוצרי סוכר עתירי צבע מאכל המשמחים לבב אנוש.
הקרם הספיק לי לכ-12 סופגניות, אבל זה מאוד תלוי בגודל הסופגנייה ומידת הנדיבות שלכם במריחת הקרם.


7. סופגניית שוקולד תפוז
הגרסא הבוגרת לסופגניית הילדים דלעיל. מכינים קרם שוקולד מ-80 גרם שוקולד מריר ו-2 כפות שמנת מתוקה כפי שהוסבר במתכון הקודם. מערבבים פנימה גרידה מחצי תפוז. מורחים את הקרם על הסופגניות ומקשטים בקליפות הדרים מסוכרות או מצופות שוקולד. הקרם הספיק לי לכ-12 סופגניות, אבל שוב, זה מאוד תלוי בגודל הסופגנייה ומידת הנדיבות שלכם במריחת הקרם.
אם אתם רוצים לשדרג עוד את הציפוי, נסו להוסיף לתערובת השוקולד גם כפית של ליקר תפוזים כמו גרנד מרינייר. לא היה לי כשהכנתי, אז לא יכלתי לנסות בעצמי, אבל נראה לי שיצא טעים לאללה.


8. סופגניות נסיכת המרשמלו
לנסיכות שבינינו.
ממיסים במיקרוגל 66 גרם שוקולד לבן (4 שורות מתוך 6 בשוקולד של עלית) ו-2 כפות שמנת מתוקה בפולסים של 20 שניות. כל פעם מכניסים ל-20 שניות, מערבבים בעדינות, ואם עדיין נשארו גושים גדולים מחזירים לעוד פולס. אנחנו רוצים לחמם את השוקולד הכי מעט שאפשר. 
חותכים כמה יחידות משמלו, ורודים ולבנים, לקוביות (אני פרסתי ל-4 וכל פרוסה חתכתי ל-2 או ל-4).
מורחים מעט מקרם השוקולד הלבן על החלק העליון של הסופגנייה. נותנים לו להתייצב בערך דקה, אז מדביקים עליו כמה חתיכות מרשמלו. מטפטפים מעל המרשמלו עוד מעט שוקולד לבן, ומעטרים בסוכריות ורודות או סוכר ורוד (ניתן לקנות בסופר באיזור של מוצרי האפייה, בחנויות למוצרי קונדיטוריה, או להכין לבד על ידי ערבוב של מעט סוכר עם צבע מאכל). הקרם הספיק לי לבערך 10 סופגניות, והשתמשתי בסך הכל ב-3 מרשמלו, אז לא צריך להתפרע ולקנות כמויות.


היו לי עוד מלא רעיונות לציפויים אבל יש גבול לכל תעלול. אבל אם אתם בכל זאת מחפשים עוד רעיונות נסו גם:
קרם שוקולד וחמאת בוטנים בעיטור במבה
קרם שוקולד עם תמצית מנטה בעיטור שברי ממתקי מנטה מצופים שוקולד
קרם שוקולד מריר או לבן עם מעט אספרסו ו/או ליקר קפה
קרם שוקולד לבן עם מעט פירות יער או אוכמניות
לכל סופגנייה אפשר בנוסף על הציפוי לשדרג גם עם הזלפה של קצפת העשוייה משמנת מתוקה מוקצפת עם קצת סוכר ותמצית וניל (וכפית או שתיים אינסטנט פודינג וניל, אם אתם אוהבים).
המגבלה היחידה פה היא היצירתיות שלכם.


הערה מתודולוגית לגבי סופגניות אפויות : אם אתם אופים את הסופגניות שלכם, רוב המתכונים יגידו לכם מיד עם ההוצאה מהתנור להבריש את הסופגניות בחמאה ולגלגל אותן בסוכר. אם אתם מתכוונים להוסיף להם ציפוי או גלייז, וותרו על הגלגול בסוכר, אחרת הציפוי לא ידבק טוב, ויהיה לזה מרקם מוזר. תנו לחמאה להתייבש על הסופגנייה כמה דקות ואז צפו אותה בציפוי שבחרתם. על ההברשה בחמאה מומלץ לא לוותר, אחרת יהיו לכם לחמניות מתוקות (שזה בסדר אם אתם בקטע, אבל הם קצת פחות סופגנייה-תיים).


בשמי, ובשם מיכאלנג'לו וערפדי חתיכי, הרשו לי לאחל לכם ולמשפחותיכם חג אורים שמח!


סופגניות גאות ומעוטרות, בוגרות פרוייקט Pimp My Sufganiya


עם סופגניאנג'לו השמש


סופגניית נשיכת ערפד, וסופגנייה במלית צב נינג'ה (מיכאלנג'לו המכבי. מהדורה מוגבלת).
מומלץ!



יום שלישי, 13 בדצמבר 2011

טוסקנה במזווה

בפוסט הקודם התלוננתי על חוסר הזמן והכוח שמנע מאיתנו להגיע לסופר, והבאתי "מתכון מזווה" - קציצות טונה שאפשר להכין גם אם לא עשיתם קניות שבועיים, כל עוד יש לכם מזווה מתוחזק. למי שפיספס את הפוסט הקודם ותוהה למה לעזאזל השתמשתי במילה מזווה כבר ארבע פעמים בתוך שני משפטים מתחילת הפוסט, אסביר. 
מזווה מצוייד היטב הוא מושיעו של הבשלן הזול, הבשלן הקצר בזמן, ובעצם, כל בשלן באשר הוא. מאחסנים שם כל מרכיב שיכול להיות שימושי לכם שנשמר לאורך זמן, וכך, כשאין זמן או כוח לצאת לקניות, עדיין יש מגוון של מוצרים להכין איתם ארוחת ערב. ככה לא מתפתים להזמין טייק אווט וגם לא מתים מרעב. ווין ווין מה שנקרא. 


אז מה אנחנו שומרים במזווה? מלא דברים! 
מגוון קטניות - עדשים ושעועית מכל הצבעים, חומוס, פול, מש ועוד. יש שם דגנים - שיבולת שועל, גריסים, חיטה, קמח תירס ואורז. יש שם שקדים, אגוזי מלך, צנוברים (לאירועים מיוחדים בלבד! בימינו צנוברים עולים יותר מסטייק פילה. באמת), צימוקים וכמה סוגי פירות יבשים, עגבניות מיובשות, ופטריות שיטאקה מיובשות. יש שם מוצרי אפייה - קמח, סוכר לבן וחום, אבקת סוכר, קקאו, שוקולד מריר (אני קונה אותם בשישיות. הרבה יותר חסכוני ככה), קורנפלור, ג'לטין, אבקת פודינג, סודה לשתייה ואבקת אפייה (שלא משנה כמה אני קונה הם תמיד יגמרו לי באמצע המתכון). יש שם רטבים ומוצרים לטיבול - סויה, דבש, סילאן, טחינה גולמית, ריבה, חמאת בוטנים, כמה סוגי חומץ (רגיל, בלסמי, תפוחים ואורז), מיץ לימון משומר (לפעמים אין לימונים טריים, וזה עדיף מכלום), וכמובן שמן - קנולה וזית. יש שם שימורים - שימורי עגבניות (הכי שימושי בחורף, כשאין עגבניות טריות באיכות טובה), טונה, זיתים, ואחד של גרגרי חומוס, למקרה שצריך ברגע האחרון, ולא השרינו ובישלנו מראש.
זה נשמע אולי קצת פסיכי, אבל יש לי שני דברים להגיד להגנתי:



1. אם תעשו רשימה מפורטת של כל הדברים שיש לכם במזווה, במיוחד אם אתם בשלנים, סביר שגם אתם תצאו עם רשימה ענקית. נסו ותראו. 

2. זה מאוד יעיל. כשאני מסתכלת על מתכון ומחשבת מה אני צריכה לקנות, אני יודעת שאת כל הדגנים, הקטניות, התיבולים והמיובשים שאני צריכה כנראה כבר יש לי בבית.  
הדבר היחיד שצריך לדאוג לו זה תחזוקה. כשאתם מסיימים את העדשים, זכרו להוסיף אותם לרשימת הקניות. מוצרים שמשתמשים בהם הרבה, המובילים אצלנו - קמח ואורז, נמצאים קבוע ברשימת הקניות כדי שלא ניתקע בלי.
אם מוסיפים לרשימת המזווה הזו גם שום טרי (שמחזיק שבועות עד חודשים), ובצל (שמחזיק לפחות שבועיים, וגם נמצא אצלנו תמיד ברשימת הקניות), פלוס אוסף תבלינים שימושי, כמעט אין סוף למתכונים שאפשר להכין בלי לצאת מהבית.


אז היום, כפי שבטח כבר יכולתם להבין מתוך השימוש המרובה שלי במילה מזווה (תשע פעמים, והספירה נמשכת), עוד מתכון מזווה, הפעם הקטניות האלה שאני כל הזמן מקשקשת עליהם. הם זולים, בריאים, טעימים, הבאסה היחידה איתם היא שצריך להשרות אותם מראש. אבל אם אתם זוכרים לזרוק אותם לקערה עם מים בבוקר לפני העבודה, אתם מסודרים.


המתכון של היום, שעועית לבנה בנוסח טוסקנה, הוא מאוד פשוט, והוא נותן למעט מרכיביו לככב. יש המון מתכונים ברשת לשעועית לבנה בנוסח טוסקנה, חלק מוסיפים גזר או שומר, חלק מוסיפים יין, ושלל תבלינים, באמת אין סוף לגיוונים. אבל אני אוהבת דווקא את הגרסא המינימליסטית שמצאתי אצל מארק ביטמן. מבשלים את השעועית המושרית במים עם כמות נדיבה של מרווה, לקראת סוף הבישול מוסיפים מלח ופלפל (אומרים שהמלח מחזק את מעטפת הקטנייה. לכן מוסיפים את המלח לקראת הסוף, כדי לעזור לשעועית לשמור על צורתה, ולכן לא טוב להוסיף את המלח בהתחלה, כי אז יקח לשעועית יותר זמן להתבשל), מסננים את רוב המים, מוסיפים שום כתוש ומעט שמן זית, וזהו. נשמע צנוע, אבל דווקא מיעוט המרכיבים מאפשר לאלה שהינם לדבר אליכם בקול. פה באמת תבחינו בארומטיות של המרווה, בקרמיות של השעועית, בשום הטרי והעז ובעושר של שמן הזית, שחום השעועית ממזג את טעמיהם. (אתם רואים? אפשר להתפייט גם על אוכל פשוט ולא רק על שוק אווז ברוטב פירות יער, ברנדי וכמהין).
בקיצור, גם אם אתם לא טיפוסים של שעועית, כדאי לנסות. אפשר לאכול את השעועית בפני עצמה, כארוחה פשוטה, או כתוספת לארוחה גדולה יותר. שימו לב שהמתכון הזה הוא לא רק פרווה, אלא גם טבעוני. 


שעועית לבנה בסגנון טוסקנה
מבוסס על: מתכון מוכר, בגרסתו של מארק ביטמן מתוך הספר How to Cook Everything Vegetarian
עלות: כ-7 ש"ח
כמות: 3-4 מנות כעיקרית, 6-8 מנות כתוספת


מרכיבים
1 וחצי כוסות שעועית לבנה יבשה, מושרית בהמון מים ללילה
מים לכיסוי
1 כף גדושה מרווה מיובשת
1/2 כפית מלח
מעט פלפל שחור גרוס
1 כף שמן זית
3 שיני שום קצוצות או כתושות

הוראות הכנה
מסננים את השעועית ממי ההשריה, מניחים בסיר בינוני ומכסים במים כמה ס"מ מעל גובה השעועית. מביאים לרתיחה, מוסיפים את המרווה ומבשלים מכוסה חלקית (שלאדים יהיה לאן לברוח, אחרת הסיר יעלה על גדותיו. מנסיון.) על חום בינוני-נמוך עד שהשעועית מתרככת. כמות הזמן שדרוש לשעועית להתרכך משתנה, זה תלוי בטריות השעועית ובעוד כל מיני פרמטרים. לי לוקח בין 40 דקות לשעה.  אם אתם רואים שנשאר מעט מים בסיר, הוסיפו עוד כדי שהשעועית לא תיחרך.
מוסיפים את המלח והפלפל ומבשלים עד שהשעועית רכה, עוד כ-10 דקות.
מסננים את רוב מי הבישול (תשאירו שם כמה כפות נוזלים, שיהיה רוטב), ומערבבים פנימה את השמן זית, השום, ועוד מלח לפי הטעם, אם צריך.
מגישים חם, או בטמפרטורת החדר (מארק אומר שאפשר להגיש גם קר, לי זה לא נראה).


12 איזכורים למילה מזווה כולל הנוכחית

יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

אם אין קניות נאכל קציצות


לפעמים אין כוח להתעסק בקניות ובבישולים, אבל בכל זאת צריך. כי יש לך בלוג שאתה חייב לתחזק, כי מישהו הזמין אורחים בלי לשאול אותך, או סתם כי לא נחמד לתת למשפחתך למות מרעב. כל אחד וסיבותיו עמו. 
ברגעים כאלה אני פונה למזווה שלנו, אותו אני מציידת בנדיבות ומתחזקת באדיקות. יש שם מוצרי יסוד כמו קמח וסוכר, בצל ושום, שמחזיקים שבועות ללא קירור, שלל קטניות ודגנים, רטבים, מגוון תבלינים, כמה שימורים... תמיד טוב לדעת שבעת הצורך אני יכולה להכין ארוחה שלמה רק מהמזווה. בא לי תבשיל קארי עדשים ועגבניות? מרק אפונה? אולי דייסת שיבולת שועל עם קינמון, סילאן וצימוקים? או צלחת של חומוס ביתי עם טחינה ומעט צנוברים קלויים? את כל הדברים האלה אפשר להכין ממוצרי מזווה בלבד. לא תמיד הכי כיף להכין אוכל בלי ירקות טריים ושאר מרכיבים שדורשים מקרר. אבל לפעמים, כשקר בחוץ ומאוחר ואין אין אין כוח לצאת לסופר, או סתם חמישי בערב ולא בא לכם לחכות בתור שעה וחצי עם כל העולם ואשתו שגם קפצו לסופר רק לכמה השלמות קטנות, מזווה מצוייד היטב יכול להציל אתכם מפיתויי הטייק אווט ולחסוך לכם בכסף ובבריאות. 
הרבה זמן לא היה לנו פה טיפ רשמי נכון? אז קבלו אותו:
טיפ מס' 17: ציידו את המזווה שלכם היטב כך שתוכלו בעת הצורך להכין ממנו ארוחה שלמה. כך תימנעו מריצות יקרות למכולת, ומפיתויי הטייק אווי.


אכן, השבוע הזה היה שבוע שלא היה בו כוח. לא היינו בסופר כבר שבועיים והמעט שנמצא במקרר לא ממש מעורר השראה. בזמנים כמו אלה אני פונה לקציצות הטונה האפויות של ניקי ב.
קצת מצחיק שאני אציג אותה, היא אחראית לאחד מאתרי האוכל הפופולריים בארץ, אבל ל-2 האנשים שעוד לא הכירו, תכירו - ניקי ב - אוכל עושים באהבה. אין עליה באוכל ביתי. אין שם טכניקות מתוסבכות או רכיבים שקשה להשיג, רק מגוון של אוכל טעים שקולע לטעמם של גדולים וקטנים. עכשיו שעוד מעט חנוכה, כדאי במיוחד לבקר, כי יש לה שם מתכונים לשלל קציצות ולביבות אפויות. אם נמאס לכם מטיגונים ו/או מאותן הלביבות המשעממות, סורו לשם לאלתר. ולמקרה שתיתקלו בזה שם: מל"פ = מלח ופלפל. 
עכשיו חזרה לקציצות הטונה. אם יש לכם קופסת טונה, 2 בצלים וביצה אתם בעסקי הקציצות. מטגנים את הבצלים, מערבבים פנימה את הטונה, הביצה, וכמה נותני טעם, יוצרים קציצות ואופים 20 דקות. זהו.
אפשר להגיש את הקציצות כארוחה רגילה, עם פתיתים או אורז וסלט (רצוי מירקות חצי מעולפים מהאחורה של המקרר, בשביל האווירה), אבל הם גם הולכים מעולה בסנדוויץ' עם עגבנייה, חסה ומלפפון חמוץ.
אפשר להכין בקלות גם עם מקרר כמעט ריק, וזה לוקח פחות זמן מלחכות לשליח של הסושי.


קציצות טונה אפויות של ניקי ב
מבוסס על: המתכון הזה עם שינויים קלים שלי
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: 12 קציצות


מרכיבים:
2 כפות שמן
2 בצלים קצוצים
1 קופסת טונה מסוננת ומפוררת (עדיף בשמן אבל אפשר במים)
1 ביצה
5 כפות גדושות פירורי לחם
2 כפות קטשופ
1 כף סילאן (דבש במקור, אני מחליפה את רוב הדבש במתכונים בסילאן כי הוא יותר זול. הקציצות יוצאות קצת מתקתקות אז אם אתם לא אוהבים מתוק אפשר להשמיט)
1 כפית רוטב סויה (שמתי במקום אבקת המרק שבמתכון המקורי)
1/4 כפית פלפל שחור 


הוראות הכנה:
מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מזהיב, כ-10 דקות. נותנים לו להתקרר מעט ומערבבים פנימה את יתר המרכיבים.
יוצרים מהתערובת קציצות עגולות ומסדרים בתבנית משומנת. 
אופים בחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-20 דקות. אם הקציצות שלכם עבות כדאי להפוך אותן באמצע כדי שגם החלק התחתון ישחים, אם הן דקות, לא באמת צריך.



הקציצות מארחות את שארית הפליטה מתחתית מגירת הירקות במקרר.

מה אתם אומרים קוראים יקרים, יעניין אתכם לראות עוד כמה מתכוני מזווה, או שאני ארד מהעניין? 


יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

מיכאלנג'לו נסיכת הפיצה ועוד שלל קינוחים טעימים


אתמול היה לי יומולדת. בשבת שחלפה חגגנו אני וחברי בתחרות הקינוחים המסורתית, רעיונו (הגאוני) של אישי היקר. כל חברינו באים אלינו עם קינוחים ומתחרים על תואר חביב הקהל בתחום הטעם והפרזנטציה, ועוד מגוון קטגוריות כמו "פרס אל גור לקינוח הסביבתי/ירוק", "פרס סטודיו C לקינוח המושחת ביותר" ו- "פרס צבעי הרוח ע"ש פוקהונטאס, לשימוש יצירתי בצבעי מאכל". היה כיף וטעים ואני מתה על החברים שלי, למקרה שזה לא היה ברור. 
עכשיו, שלושה ימים לאחר האירוע המרגש, הכלים עדיין בכיור, אני עדיין קצת חולה, וכמובן שכעת תורו של האיש להיות עם דלקת ריאות. אבל מצד שני המקרר שלנו מפוצץ בשלל קינוחים טעימים, אז בסך הכל, החיים די טובים עכשיו.


הנה כמה מהלהיטים, ממי מחברי ששלח לי את המתכון לפני העלאת הפוסט (אזהרה: רוב העוגות פה אינן בדיוק ברוח בישול בזול):


* עוגת סופלה שוקולד ומוס ריבת חלב, על בסיס המתכון הזה של קרין גורן, כשממרח החלבה הוחלף בממרח ריבת חלב.
סורי על האיכות הפייסבוקית

עוגת מוס פררו רושה של מיקי שמו עם קצת שינויים: נוטלה במקום ממרח נוגט, פירורי וופלים של לואקר במקום הקורנפלקס, ומוס משמנת ושוקולד בלבד. אם אתם רוצים את רשימת השינויים המלאה פנו אלי.
אין תמונה, סורי, אבל היה טעים. האמינו לי.


* זוכת פרס "שיואו זה כזה כאילו, פרס לרלוונטיות תרבותית", עוגת הלייק:
עוגת שוקולד עם פודינג שוקולד ומוס שוקולד לבן מעל. הכיתוב מריסז פינאט באטר קאפס מומסים.
ולאופת העוגה לא היה כוח להקליד את המתכון :)
אם כבר הזכרנו לייק, זה הזמן להזכיר לכם לעשות לי לייק בפייסבוק. למה? כי יש לי שם כל מיני הגיגים שלא עולים לבלוג, וחוץ מזה שזה סוג של ליטוף אגו. נכון שאתם רוצים ללטף לי את האגו?


* העוגה שזכתה בבחירת הקהל בתחום הפרזנטציה, שהוכנה על ידי אחותי המוכשרת/פסיכית:
היא בניגוד אלי יודעת לצלם... תודה אחות שגרמת לי להיראות רע.
היא קוראת לזה Who's Your Daddy Cake. המתכון מפה. אזהרה: המתכון ממש לא תואם בישול בזול...


* הקינוח שזכה בבחירת הקהל, "דאבלין מס", או כפי שכונה על ידי אחד השופטים - פויקה חלבי. לצערי אין לי תמונה, אבל מתכון דווקא יש:
מרכיבים
1 מתכון בראוניז מפה (האופה אצלי החליפה את החמאה בשמן)
1/4 מתכון עוגיות שוקולד צ'יפס מפה
1 מתכון פודינג שוקולד מפה
1 שקית שברי טופי אנגלי לאפייה, או 1 חבילת סוכריות טופי של וורטרס קצוצים
2 חבילות שמנת להקצפה 
1 וחצי כפות אייריש קרים 
הוראות הכנה
מכינים את הבראוניז, העוגיות והפודינג על פי ההוראות, מקציפים את הקצפת, ומקפלים לתוכה את האייריש קרים.
חותכים את הבראוניז לקוביות 2X2 ס"מ, ומרפדים איתם את התחתית של קערת זכוכית גדולה ויפה.
מפוררים מעל חצי מכמות העוגיות, מעל שופכים חצי מכמות הפודינג, מסדרים מעל חצי מכמות הקצפת, ומפזרים מעל הכל חצי משברי הטופי (שומרים מעט לעיטור בסוף).
חוזרים על כל השכבות הנ"ל עם כמויות המרכיבים שנותרו ומעטרים בשברי הטופי ששמרנו.


המתכון הוא יותר בתחום ה"יקר אבל שווה את זה" מאשר בתחום הבישול בזול, אבל מי שעיניו בראשו יכול להבין שמדובר בקינוח יוצא דופן ששווה לנסות לפחות פעם אחת...


מה שיש לו על הראש זה כתר. לא מצנפת. כתר.
אה, והוא נסיכה, לא כלה.
* כאמור, עוגת מיכאלנג'לו נסיכת הפיצה - עוגת השוקולד הבחושה שהועלתה כבר לבלוג פוסלה לצורה איכשהו דומה לשמלה, אליה נדחף בובת המיכאלנג'לו האהובה על כולנו, והעוגה כולה צופתה בהררים של קרם חמאה פשוט (עם נגיעות של קרם שנצבע כתום, כיאה לנסיכת הפיצה). נראה לי שהתחלנו פה טרנד של עוגות קרוס דרסינג, בה בובות אלימות עם שרירי פלסטיק מנופחים נדחפים לתוך עוגות ומצופים בשכבות קרם דמויות מלמלה. לכו איתי חבר'ה. זה לגמרי הדבר הבא בתחום עוגות היומולדת. ואתם יכולים להגיד שקראתם את הפוסט שהצית את השיגעון.


נכון שהחברים שלי מוכשרים??


ברוח הקינוחים המושחתים, אציע גם אחד משל עצמי ברוח בישול בזול - מוס שוקולד קלאסי, של כוהנת הקינוחים האמריקאית Maida Heatter (אין לי מושג אפילו איך לכתוב את שמה בעברית...) .

יש למתכון הזה פלוסים ומינוסים. המינוס העיקרי הוא הוא שיש בו ביצים חיות. אם זה מפריע לכם, אם אתם מבשלים לנשים בהריון, תינוקות, או אנשים שמסיבה כלשהי המערכת החיסונית שלהם חלשה, עברו הלאה. המתכון כולל גם הפרדת ביצים, הקצפה וקיפול, אז המתכון הזה הוא לא למתחילים טריים לגמרי במטבח. אם אתם יודעים להפריד ביצה, ואתם יודעים מה זה לקפל, לכו על זה. אם הפרדות וקיפולים עושים לכם פיק ברכיים, אולי כדאי למצוא מתכון אחר.
אם עוד לא הברחתי אתכם, דעו לכם שהמתכון הזה באמת נהדר. הוא פרווה ומתאים לרגישים ללקטוז, והוא לא כולל תחליפי סויה וריץ' למיניהם, אז אין פה שום התפשרות על הטעם. יש בו מעט מרכיבים, שמתחברים ביחד למוס קסום וקטיפתי. אם יש לכם אורחים פלצנים שאתם צריכים להרשים, ואין לכם כוח להכין איזה טורט רב שכבתי או טריקולד מטורף, רכשו לכם שוקולד איכותי, ביצים טריות ומובטח לכם שכולם יהנו.
מכיוון שבישול בזול פה, ההסתמכות על ביצים במקום על שמנת גם מורידה מעט את המחיר, בטח ביחס לקינוחים אחרים בסגנון.


אצלנו בבית מכינים את המתכון הזה כבר שנים. כל פעם שצריך להכין משהו מרשים מהר לפני שבת - מוס שוקולד. לכן על אף הכבוד שאני רוחשת למתכוניה של Maida, בעקבות שנים של הכנה יש לי שני שינויים קטנים למתכון המקורי. אני מקווה שהיא תסלח לי.
ראשית, אני נעזרת במיקרוגל להמיס את השוקולד, במקום לעשות זאת בסיר על הגז.
שנית, אני עושה שינוי בסדר הפעולות: Maida מבקשת שקודם נקציף את החלמונים עם השוקולד, אז נשטוף את המקציף ונקציף את החלבונים. אני שונאת להפסיק באמצע ההכנה כדי לשטוף ולייבש דברים. מצאתי גם שכשאני מקציפה חלבונים עם מיקסר, אפשר בקלות לעבור את גבול הקצפת היתר ולקבל קצף קשיח מדי, שקשה לקפל לתוכו את החלמונים והשוקולד. הרבה פעמים יש גם יותר מדי חלבון בתחתית הקערה שלא הוקצפה בכלל. הפתרון המשולב שמצאתי לכל הבעיות הללו הוא הקצפת החלבונים קודם במיקסר, אבל לא עד הסוף. אני משאירה את הקצף קצת יותר מדי רך, ומעבירה אותו לקערה נפרדת. אז אני מקציפה מהר את החלמונים והשוקולד, ואת ההקצפה הסופית של החלבונים אני עושה עם מקצף, ביד. ככה אין סכנה להקצפת יתר, ונשאר הרבה פחות חלבון לא מוקצף בתחתית הקערה (וגם לא צריך לעצור באמצע ולשטוף את המקציף).
לבסוף, שינוי של אבא שלי. שדרוג למעשה - מקפלים לתוך המוס גם כפית או שתיים של ליקר דובדבנים, או כל ליקר אהוב. מומלץ!


מוס שוקולד של Maida Heatter
מבוסס על: מתכון מתוך הספר Maida Heatter's Book of Great Chocolate Desserts
עלות: כ-15 ש"ח
כמות: 8-10 מנות (תלוי בגודל הכוסיות שלכם)


מרכיבים
225 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות
1 כף קפה נמס
1/3 כוס מים רותחים
5 ביצים מופרדות
קורט מלח


הוראות הכנה
מעבירים את השוקולד לקערה ומחממים במיקרוגל כ-40 שניות עד שהוא מתחיל להתרכך. מערבבים את הקפה במים הרותחים ושופכים מעל השוקולד. מערבבים את תערובת השוקולד עד שכל השוקולד נמס והתערובת חלקה. אם יש בתערובת גושי שוקולד גדולים שלא נראה שהם ימסו, אפשר להחזיר את התערובת למיקרוגל לפולסים של 30 שניות, ואז לחזור לערבב. מניחים בצד להתקרר כ-5 דקות.
בינתיים, מקציפים את החלבונים עם המלח עד שמתקבל קצף רך מאוד. מעבירים את הקצף לקערה נפרדת. 
מעבירים את החלמונים לקערת המיקסר ומקציפים 3-4 דקות, עד שהן בהירות ותפוחות מעט. מורידים את מהירות ההקצפה לנמוכה ומוסיפים בהדרגה את תערובת השוקולד. עוצרים מדי פעם כדי להוריד עם מרית את מה שנדבק לדפנות הקערה ומקציפים רק עד שהתערובת אחידה. 
מקציפים את החלבונים ששמרנו בצד עם מקצף ידני עד שמתקבל קצף רך ולא יבש, אבל יציב.
מקפלים רבע מהחלבונים המוקצפים לתוך תערובת השוקולד, אז מקפלים פנימה עוד רבע. לבסוף, מקפלים חזרה את תערובת השוקולד לתוך יתר קצף החלבונים. מקפלים רק עד שהתערובת אחידה.
שופכים בזהירות את המוס לתוך כוסיות הגשה, מכסים ומעבירים למקרר ל-3 שעות לפחות.
עדיף לאכול ביום ההכנה או יום למחרת. ביום למחרת הטקסטורה היא פחות קרמית וקצת יותר ספוגית, שתי האופציות טעימות :)

רואים את המרקם האוורירי?

תוך כדי בליסה


יום שני, 21 בנובמבר 2011

קדירת בשר למתחילים

עדיין חולה. כמעט שבוע. היום גיליתי שזה דלקת ריאות. כיף. לפחות השמש יצאה היום. הכביסה מיום חמישי סוף סוף התייבשה כמו שצריך.
אני אוהבת חורף. אני רק קצת מתקשה להרגיש את זה כרגע. אני עסוקה בלהרגיש את הגרון שלי יבש ומגרד ואת גלי החום והקור של השפעת הדלקת הארורה הזו. למי מכם שמרגיש כמוני, או שסתם צריך משהו מהביל ומשביע כדי לחמם את הלב ולהבריח את הוירוסים, החידקים ושאר המזיקים הפוטנציאלים, זה הפוסט בשבילכם. 


היום, מתכון פשוט מאוד לקדירת בשר עם ירקות וגריסים. אם אף פעם לא בישלתם בשר, המתכון הזה הוא מקום טוב להתחיל בו. הוא לא דורש טכניקות מסובכות, והוא מאוד סלחני בכל הנוגע לזמנים ולשינויים במרכיבים.
אני עושה פה שימוש בשריר הזרוע - בשר מספר 8, המצריך בישול ארוך בנוזלים (לכן הרבה משתמשים בו לחמין). הנתח הזה הוא נתח פחות "נחשב", למעשה הוא מהזולים שיש, אבל אל דאגה, הבישול האיטי מרכך אותו ומוציא ממנו טעם בשרי ועשיר. לא חייבים להשתמש בבשר מס' 8, אפשר להשתמש בכל נתח המתאים לבישול ארוך בנוזלים: מספר 2 (צלעות), מספר 3 (חזה), מספר 10 (צוואר), וכדומה.
אני מצוותת פה את הבשר עם שלל ירקות חורף - תפוח אדמה, בטטה, גזר, לפת, וסלרי. לבדם הם ירקות צנועים למדי, אבל ביחד, בבישול ארוך יחד עם הבשר, מתקבל נזיד עשיר בטעם ובויטמינים.
הכמויות פה במתכון מאוד נזילות. אפשר יותר ירקות אם יש לכם עוד מקום בסיר. אפשר להגדיל או להקטין את נתח הבשר. אפשר להוסיף או להחסיר ירקות מהרשימה לפי העדפותיכם ולפי מה שיש במקרר. כל עוד הכל מתבשל מספיק זמן ויש לכם מספיק מים בסיר, די מובטח שיצא לכם משהו טעים.
עוד נקודה אחרונה לגבי סגירת הבשר. מתכונים שכתובים כמו שצריך יגידו לכם קודם לטגן את הנתח כמה דקות מכל צד - מה שנקרא "לסגור" את הנתח, אז להוציא אותו לצלחת, לטגן את הבצל, ואז להוסיף חזרה את הבשר עם הנוזלים. לפעמים אני עושה את זה, אבל כשאין לי כוח, אני מטגנת את הבצל שלוש ארבע דקות, אז מזיזה אותו לצידי הסיר, מוסיפה את הבשר באמצע, וככה אני מטגנת את הבשר ואת הבצל בו זמנית. זו לא הסגירה הכי טובה, אבל נו, אף אחד לא באמת ישים לב. כשבאמת אין לי כוח אני מוותרת על סגירת הבשר לגמרי, ורק מטגנת את הבצל ואז מוסיפה את הנוזלים והבשר, בלי לסגור אותו בכלל. בגלל שמדובר בקדירה בבישול ארוך זה לא כזה מורגש. אתם מוזמנים לבחור את רמת ההשקעה או העצלנות שמתאימה לכם. 
בתיאבון ולבריאות!


קדירת בשר, ירקות וגריסים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-40 ש"ח
כמות: כ-10 מנות


מרכיבים:
3 כפות שמן
2 בצלים פרוסים
1 ק"ג בשר מס' 8 (שריר הזרוע), או נתח אחר המתאים לבישול ארוך כמו מספר 2, 3, או 10
מים לכיסוי
1 כפית מלח
1/8 כפית פלפל אנגלי
1/4 כפית פלפל שחור גרוס
3 שיני שום קצוצות גס
1 עלה דפנה
3 גבעולי סלרי
2 גזרים
2 תפוחי אדמה
1 בטטה
1 לפת 
3/4 כוס גריסי פנינה 
1 כף קורנפלור (אופציונלי)


הוראות הכנה:
מחממים את השמן בסיר גדול על חום בינוני ומטגנים את הבצל כמה דקות עד שהוא מתרכך ומתחיל להזהיב. 
מוסיפים את הבשר (אפשר לסגור אותו לפני כן, אבל לא חובה, ראו הערה לעיל), ומים כדי שהבשר יהיה מכוסה עד 3/4 גובהו בנוזלים. מוסיפים את המלח, הפלפל האנגלי, הפלפל השחור, השום ועלה הדפנה, מכסים, ומביאים לרתיחה. מורידים את החום לנמוך ומבשלים מכוסה שעה וחצי. לפחות פעם אחת במהלך הבישול הפכו את נתח הבשר, כדי שכולו יתבשל בתוך המים, לפחות חלק מהזמן.
בזמן שהבשר מתבשל מכינים את הירקות: קולפים את הגזר, תפוחי האדמה, הבטטה והלפת, מפרידים את העלים מגבעולי הסלרי, וחותכים את כל הירקות לקוביות גדולות. את עלי הסלרי קוצצים גס ושומרים בנפרד.
לאחר שהבשר התבשל שעה וחצי, מוסיפים את כל הירקות לסיר, מפזרים מעל את עלי הסלרי הקצוצים, ומבשלים עוד חצי שעה.
מוסיפים לסיר את הגריסים. השתדלו "להטביע" את הגריסים ברוטב, שהם לא סתם ישבו על איזה חתיכת ירק ולא יהיו במגע עם המים. מבשלים עוד שעה לפחות, עד שמזלג נכנס לבשר בקלות.
אם אתם רוצים להסמיך עוד את הרוטב אפשר לעבות אותו עם קורנפלור בסוף: שמים את הקורנפלור בקערה, ומערבבים פנימה בהדרגה כמה כפות מהרוטב. מטפטפים את תערובת הקורנפלור חזרה לסיר תוך כדי ערבוב (קצת קשה כשיש גושי בשר וירקות אבל השתדלו), נותנים לתבשיל לרתוח עוד דקה, ומכבים את האש.


כשהתבשיל התקרר מעט, מחלצים את גוש הבשר מהסיר, חותכים אותו לפרוסות או לחתיכות, ומחזירים את החתיכות לרוטב. באותו הזדמנות נסו גם לדוג החוצה ולזרוק את עלה הדפנה.


מגישים חם עם אורז או פרוסות של חלה שיספגו את הרוטב העשיר.


לא יכלתי להתאפק מלהוסיף לתמונה את החלה הדוגמנית ש-ל' וא' הביאו לנו לשבת
היה טעים :)

יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

לא בוכים על בצל שנחתך



מה הדבר הכי מגוחך שעשיתם כדי לא לבכות תוך כדי חיתוך בצל? גפרור בפה? לקרר את הבצל בפריזר? פפט. חסרי דמיון שכמותכם. הריני מתכבדת להציע בפניכם עוד שתי שיטות למניעת בכי תוך כדי חיתוך בצל.
לא, כמובן שהן לא עובדות. אבל הן תשעשענה את סובביכם. אז קבלו אותן בסדר מגוכחות עולה:
1. שנורקל - באמצע פריסת כמות בצל אינסופית למרק בצל, נשברתי, עליתי לשירותים והרכבתי את השנורקל שאחותי הייתה משחקת בו באמבטיה כשהייתה קטנה. זה לא ממש עזר, גם לא יכלתי לראות כלום כי לא הצלחתי להרכיב את השנורקל מעל המשקפיים (הטריק הזה שרואים יותר טוב דרך השנורקל רק עובד מתחת למים וגם זה לא עוזר מספיק למשקפופרים כבדים כמוני). מה שכן יכולתי לראות טושטש במהירות על ידי אדי דמעותי שטרם שככו.
2. ניילון נצמד - לאחר הכשלון הצורם של הנסיון הקודם, לפני תחילת החיתוך, לקחתי לי גליל של ניילון נצמד וליפפתי אותו מסביב לראשי, מעל למשקפיים כמובן. נראיתי כמו סוג של מומיה, וגם זזתי בתנועות מגושמות של מומיה, כי, למקרה של ידעתם, רואים קצת מטושטש מבעד כמה שכבות ניילון. הניסוי הזה הופסק טרם הצלחתי להתנסות בחיתוך יותר מדי, כי אמא שלי חזרה הביתה וצעקה עלי שאני אחתוך לעצמי את האצבעות, ולמה לעזאזל גמרתי לה גליל שלם של ניילון נצמד?!


מאז אני פשוט חותכת וסובלת. מקבלת את הייסורים באהבה, כמחיר שצריך לשלם תמורת קסמי הבצל.
מה איתכם קוראי היקרים? יש לכם איזה טריק שבאמת עובד?
אם כן, תצטרכו אותו למתכון של היום - מרק בצל.



כמה פעמים קרה לכם שהכנתם מרק בצל - קילפתם ופרסתם בצלים עד שלא יכלתם לראות מרוב דמעות , קירמלתם את פרוסות הבצל בסיר ברזל יצוק, ערבבתם באהבה עם כף עץ ובסבלנות אין קץ, אבל ברגע שהוספתם מים למרק... הממ... דלוח. בצל מקורמל זה אולי הדבר הכי טעים בעולם, זה בטח הריח הכי טעים בעולם, אבל אין לו מספיק כוח להחזיק סיר שלם של מרק בעצמו. לכן, מתכונים קלאסיים למרק בצל יבקשו מכם להשתמש בציר בתור נוזל, במקום במים, כדי שיהיה למרק איזשהו עמוד שדרה של טעם בסיסי. מתכונים קצת פחות קלאסיים יבקשו מכם להוסיף מעט אבקת מרק במקום. 
ציר זה דבר נפלא. לו הייתי מנהלת מטבח של מסעדה, אין ספק שהייתי דואגת שיהיה לנו סטוק של ציר איכותי בפריזר. אבל מכיוון שיש לי רק מקפיא ביתי ממוצע, שאני צריכה אותו לדברים יותר חשובים (גלידה! טוב נו, לא באמת. בעיקר שאריות + עוף קפוא), אני לא מכינה ומקפיאה ציר.
לאחרונה חיטטתי בספרו של מארק ביטמן החכם מכל בשלן, והגעתי למתכון שלו למרק בצל. שמחתי לראות שהוא הציע רעיון שחשבתי עליו בעצמי, ואפילו ניסיתי בכמה מתכונים אחרים, אבל לא ידעתי אם הוא באמת "בסדר". האיש הציע שאם אין ציר, אפשר להכין תוך כדי. הרי ציר זה סך הכל מים מורתחים עם כמה ירקות בסיסיים - בצל, גזר, סלרי וכדומה - עלה דפנה, אולי עוד איזה תבלין או שניים. אם ממילא המרק צריך לרתוח, במקום להכין ציר בנפרד אפשר להוסיף את רכיבי הציר למרק המתבשל, לתת להם להעניק לו מטעמם, ולדוג אותם החוצה בסוף.
אז היום חברים, מרק בצל עם טעם. עשיר, עמוק, מורכב, מלא רבדים. גייסתי את הכל הטריקים, הן של ביטמן והן של מוסווד (שמהספר שלהם אני מכינה בדרך כלל מרק בצל), כדי לתחזק את המרק הזה. יש בו מרכיבי ציר שמוסיפים בשלב הרתיחה - גזר, סלרי, עלה דפנה, פלפל שחור ואנגלי, ויש גם שחקן חיזוק בדמות פטריית שיטאקה מיובשת שתיתן עוד קצת טעם אומאמי. יש פה טימין וחרדל ושום, יש פה יין לבן, וקצת סויה כדי לתת קיק אחרון של טעם. 
הגישו חם עם קרוטונים או טוסטים, וגבינה מגוררת. המהדרין (ואלו שיש להם קערות שיכולות להיכנס לתנור, כלומר, לא אני), ירכיבו מראש קערות של מרק עם טוסט וגבינה מגוררת ויתיכו הכל בתנור במצב גריל במשך 2-3 דקות. שימו לב שאם אתם מוותרים על הגבינה ומשתמשים בשמן זית במקום חמאה, המרק הוא פרווה וטבעוני.
ורק הערה אחת אחרונה, לא מומלץ להשתמש בסיר עם ציפוי מונע הדבקה (טפלון ודומיו) למתכון הזה. יקח לכם פי 3 זמן לקרמל את הבצל.


מרק בצל עשיר, ללא אבקת מרק
מבוסס על: שילוב של שתי מתכונים למרק בצל, מתוך How to Cook Everything Vegetarian של מארק ביטמן, ומתוך The Moosewood Cookbook 
עלות: כ-9 ש"ח (למרק בלבד, לא כולל גבינה וטוסטים)
כמות: כ-6 מנות


מרכיבים:
3 כפות שמן זית, 45 גרם חמאה, או שילוב
1 כפית מלח
4 בצלים פרוסים דק
1/2 כפית טימין יבש
1/2 כפית אבקת חרדל
6 כוסות מים
1 גזר קלוף חתוך ל2-3 חתיכות
1 ענף סלרי חתוך ל-2-3 חתיכות
4 שיני שום קצוצות
1 פטריית שיטאקה מיובשת
1 עלה דפנה
מעט (1/8 כפית) פלפל שחור גרוס
מעט (1/8 כפית) פלפל אנגלי
4 כפות יין לבן
2 כפות רוטב סויה


הוראות הכנה:
מחממים את השמן ו/או החמאה בסיר על חום בינוני, מוסיפים את הבצל והמלח ומטגנים כ-10 דקות. מערבבים מדי פעם. 
מוסיפים את החרדל והטימין, מכסים, ומבשלים על חום נמוך כ-20 דקות, כדי לתת לבצלים להתחמם כהוגן ולשחרר מיצים. מגלים את הסיר (כדי שהנוזלים שהבצלים שיחררו יתאדו) וממשיכים לבשל על חום נמוך, עד שהבצלים כהים ומקורמלים, כ-15 דקות נוספות. אורך שלב הקרמול ישתנה בהתאם לגודל הסיר והחומר שממנו הוא עשוי, אופי הבצלים, חום האש... השתמשו בעיניים ובאף כדי לדעת מתי הגעתם אל הארץ המובטחת של הבצל המקורמל. מערבבים מדי פעם תוך כדי תהליך הקרמול, כדי לוודא שהבצלים לא נדבקים לתחתית הסיר. 
כשהבצלים חומים ומקורמלים ותופסים פחות מ-10% מהנפח ההתחלתי שלהם, מוסיפים את המים, הגזר, הסלרי, השום, פטריית השיטאקה, עלה הדפנה, הפלפל והפלפל האנגלי. מביאים לרתיחה, ומבשלים על חום בינוני 30 דקות, עד שהגזר מרוכך.
מוסיפים את היין הלבן והסויה ומבשלים 10 דקות נוספות.
לפני ההגשה, דגים החוצה את הגזר, הסלרי, הפטרייה ועלה הדפנה (לא באמת חייבים לדוג החוצה את הירקות, הם גם טעימים, אבל זה לא חלק ממרק בצל קלאסי. אבל בכל מקרה את עלה הדפנה אי אפשר לאכול). מגישים עם טוסטים או קרוטונים, וגבינה מגוררת.







יום רביעי, 9 בנובמבר 2011

עוף אין לנו גז

אין לנו גז כבר שבוע. זה מעצבן. מאוד. מצד שני, ידעתם שאפשר להכין אורז בתנור? וחביתה במיקרוגל? עכשיו אני יודעת שכן והועשרתי בכך מאוד!
ואפרופו, אם אתם שרופים על חביתות מטוסים, דעו לכם שכבר לא צריך לחכות עד לטיול הבא כדי ליהנות מהחוויה הקולינרית המרוממת הזו. הטעם הנהדר והמרקם המפתיע שמצליח להיות בו זמנית גם אוורירי מדי וגם צמיגי להפליא, נמצא בהישג ידכם! 
כל שעליכם לעשות הוא להכין את בלילת החביתה האהובה עליכם ולבשלה במיקרוגל במקום על הגז. אם אתם רוצים ממש לשחזר את החוויה, השאירו את החביתה בחוץ במשך הלילה. למחרת, עטפו את החביתה  לסירוגין ב-3 שכבות נייר כסף ו-4 שכבות פלסטיק, הניחו את כל הכבודה בחמגשית, וחממו בתנור במשך כחצי שעה, עד שהחמגשית חמה מספיק כדי לגרום לכוויות מדרגה שנייה. את החביתה יש לאכול כשאתם קשורים לכיסא בתוך מעלית של בניין רב קומות. 


נראה לי שהגעתי לתחתית החבית בעולם הבישול ללא כיריים כשהכנתי מעין פשטידה מפסטה בת שבוע (שהוכנה על ידי השרייה כפולה במים רותחים מהקומקום. איכשהו אף אחד לא ממש אכל את זה כשזה הוגש לראשונה), מעט עוף טחון מופשר במיקרו, בצל ירוק ורסק עגבניות. רציתי שזה יהיה סוג של לזניה בשרית. הטעם היה לא רע, אבל המראה... בואו נגיד שאני בחיים לא אעלה את זה לבלוג ולו רק בגלל שטרם הומצא הסטיילינג שיכול לגרום לתבשיל שנראה כאילו מישהו כבר עיכל אותו, להיראות טוב.

אח הגז הגז... למה אנשים עדיין משתמשים בבלונים? הרי ברור שזה יגמר באמצע הבישולים לשבת. זה מחוייב סטטיסטית. אם 80% מהשימוש בגז נעשה תוך כדי בישול לשבת, כשאתה מחליט להשתמש בבלוני גז אתה פחות או יותר חותם לעצמך "טוב, מתישהו בשנה הקרובה בישולי השבת שלי הולכים להיהרס לחלוטין ואאלץ להגיש לאורחים שלי אוכל נא". איזו מחשבה מרגיעה על העתיד. 
וגם אם הבלון לא נגמר בערב שבת או חג, אלא סתם באמצע הכנת ארוחת צהריים, הרי אין באמת זמן נוח לגמור את הגז. זה תמיד יהיה באמצע הבישול, אחרת כבר היית מכבה את האש! להלן טבלה קטנה שייצרתי שממחישה את מידת הנוחות שבסיום הגז בכל נקודה במהלך הבישול.
לחצו להגדלה


אז... כבר סיפרתי לכם שנגמר לנו הגז?
כן? אה אוקי.

אז אם אין גז, וצריך לאכול (ולא רוצים לאכול חביתות מטוסים או פשטידות זה-יתערבב-בבטן- וככה-זה-יראה-לכשזה-יקרה), מכינים קציצות אפויות. גם בריא, וגם חסכוני בזמן.

המתכון של היום הוא סוג של שילוב יצירתי בין שני מתכונים. הראשון, שנתן לי את רעיון המסגרת, הוא מתכון שראיתי בבלוג "תנסו את זה בבית" לקציצות עוף אפויות עם בורגול, במקור של פיליס גלזר. אגב, הפוסטים ב-"תנסו את זה בבית" נכתבים גם בעברית וגם באנגלית, אז אם יש לכם חברים שאינם דוברי/קוראי עברית אבל מחפשים מתכונים בסגנון ישראלי, תפנו אותם לשם. לו היה לי שקל על כל פעם שאמרו לי "אה, אבל את כותבת בעברית? אני עדיין לא ממש קוראת טוב בעברית" אז היו לי לפחות איזה 10 שקל. מומלץ.
המתכון השני, שהיווה את ההשראה ה"טעמית", הוא מתכון לקציצות בשר, בורגול ואגוזי מלך מהבלוג AZ Cookbook, בלוג אוכל אזרבייג'אני סופר מגניב. ממש מעניין לקרוא שם ולהיחשף לעולם שונה אך דומה של טעמים. בטח עוד אזכיר את הבלוג פה בעתיד.
וכך נראית הקציצה שלנו: יש בה עוף טחון ובורגול מבושל שנועד "למתוח" את העוף ולהוסיף לקציצה סיבים תזונתיים בריאים. יש שם גם אגוזי מלך קלויים, שנטחנים יחד עם פטרוזיליה ושום, וגם כמון ופפריקה חריפה שנותנים לנו עולם טעמים מעניין ושונה. כדי להשלים את הקציצה אנחנו מגישים אותה על מצע של גמבות קלויות מעושנות ומתוקות, וכמות נדיבה של טחינה עשירה וחמצמצה.
אפשר להגיש את הקציצות כעיקרית או כמנת פתיחה חדשה וצבעונית. אז סדרו לכם צלחת גדולה עם טחינה, פזרו בה את הקציצות ופיסות של גמבה קלויה, קשטו בפטרוזיליה, ותראו שהכל יעלם, ומהר. אפילו שזה בריא, ואפילו שזה אפוי ואפילו שיש בזה בורגול. 
המתכון מנפק כמות גדולה של קציצות. אם אתם מעט סועדים ואתם לא אוהבים להקפיא שאריות הכינו רק חצי כמות. ואל תיבהלו מאורך המתכון, חצי ממנו זה הסברים למתחילים על איך קולים פלפלים ואיך מתנהג בורגול מבושל.

קציצות עוף ובורגול אפויות על מצע פלפל קלוי וטחינה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-35 ש"ח
כמות: 36 קציצות, 8-10 מנות

מרכיבים
לקציצות:
1 כוס בורגול דק (ג'ריש)
1 ורבע כוסות מים רותחים
1 כוס אגוזי מלך (כ-80 גרם)
קצת פחות מרבע צרור פטרוזיליה
2 שיני שום
קמצוץ מלח
1/2 כפית כמון (טעמי הכמון והפפריקה החריפה עדינים מאוד. 
אם אתם אוהבים טעמים חזקים שימו כפול)
1/4 כפית פפריקה חריפה
1/2 כפית מלח
700 גרם עוף טחון
1 בצל מגורר וסחוט
1 ביצה
2 כפות רסק עגבניות
3 כפות שמן זית


להגשה:
2-3 פלפלים אדומים (חשבו שגמבה אחת מספיקה לכ-4 מנות)
כמות נכבדת של טחינה, רצוי ביתית
פטרוזיליה


הוראות הכנה
בקערה גדולה וחסינת חום מניחים את הבורגול, שופכים מעל את המים הרותחים, מכסים בצלחת ונותנים לבורגול לספוג את המים במשך 20 דקות.
בינתיים, קולים את אגוזי המלך בתבנית בתנור, או על מחבת יבשה (להוראות מעט יותר מפורטות לקלייה בתנור ראו במתכון בסוף הפוסט הזה).
כשהאגוזים מתקררים מעט, טוחנים אותם במעבד מזון יחד עם הפטרוזיליה, השום, וקמצוץ המלח, למחית אחידה אך עדיין גרגרית מעט, ולא חלקה לגמרי.
כשהבורגול סיים לספוג את כל המים, מערבבים פנימה את הכמון, הפפריקה החריפה ואת חצי כפית המלח (אם זו הפעם הראשונה שאתם מכינים בורגול, אתם תראו שכשהבורגול מסיים לספוג את המים הגרגרים עדיין דחוסים למדי, אבל ברגע שמערבבים אותו הוא פתאום תופס נפח. זה בסדר.). 
מוסיפים לבורגול את העוף הטחון, תערובת האגוזים והפטרוזיליה, ואת הבצל, הביצה ורסק העגבניות. מערבבים עם מזלג או עם הידים עד שהתערובת אחידה.
נותנים לתערובת הקציצות לנוח במקרר כחצי שעה.


בזמן שתערובת הקציצות נחה מכינים את הפלפלים הקלויים. שוטפים את הפלפלים, חוצים, מוציאים את הגרעינים ומניחים על תבנית אפייה משומנת מעט. קולים בתנור בחום גבוה, 200 מעלות, עד שהעור של הפלפלים משחיר (ברובו) ומתחיל להתקלף מהבשר. הופכים את התבנית פעם או פעמיים כדי שהפלפלים יקבלו חום אחיד. כשהפלפלים מוכנים, מעבירים אותם מיד לכלי אטום (כמו קערה מכוסה בצלחת או ניילון) ונותנים להם להזיע שם עד שאפשר לגעת בהם בלי להיכוות באצבעות. כשהפלפלים התקררו מספיק מקלפים מהם בעדינות את העור השרוף. לא נורא אם הם מתפרקים קצת תוך כדי. זה קורה.


כשמוכנים להרכיב את הקציצות, מניחים את שמן הזית בקערה קטנה, ומשתמשים במעט ממנה לשמן את התבנית/תבניות - תבנית אחת גדולה, או שתיים בינוניות. יוצרים מהתערובת קציצות עגולות בגודל כדור פינג פונג בערך, ומשמנים תוך כדי את האצבעות בשמן מדי פעם,כדי שהקציצות יקבלו מעטה דק של שמן זית.
מסדרים את הקציצות בתבנית ואופים בחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-25 דקות, או עד שהקציצות מזהיבות קצת. 


מגישים את הקציצות חמות, על מצע הטחינה, עם קרעי פלפלים קלויים ועלי פטרוזיליה.


אני רק רוצה להוסיף שאני ממש גאה בעצמי שעשיתי סטיילינג סביר.
לא קל לעצב ולצלם אוכל שהוא ברובו... ובכן... מאוד בז'.


אה, וערפדי חתיכי מוסר כי נבצר ממנו להגיע לפוסט הזה ושהוא מתנצל.
אולי בשבוע הבא.