אתמול היה לי יומולדת. בשבת שחלפה חגגנו אני וחברי בתחרות הקינוחים המסורתית, רעיונו (הגאוני) של אישי היקר. כל חברינו באים אלינו עם קינוחים ומתחרים על תואר חביב הקהל בתחום הטעם והפרזנטציה, ועוד מגוון קטגוריות כמו "פרס אל גור לקינוח הסביבתי/ירוק", "פרס סטודיו C לקינוח המושחת ביותר" ו- "פרס צבעי הרוח ע"ש פוקהונטאס, לשימוש יצירתי בצבעי מאכל". היה כיף וטעים ואני מתה על החברים שלי, למקרה שזה לא היה ברור.
עכשיו, שלושה ימים לאחר האירוע המרגש, הכלים עדיין בכיור, אני עדיין קצת חולה, וכמובן שכעת תורו של האיש להיות עם דלקת ריאות. אבל מצד שני המקרר שלנו מפוצץ בשלל קינוחים טעימים, אז בסך הכל, החיים די טובים עכשיו.
הנה כמה מהלהיטים, ממי מחברי ששלח לי את המתכון לפני העלאת הפוסט (אזהרה: רוב העוגות פה אינן בדיוק ברוח בישול בזול):
* עוגת סופלה שוקולד ומוס ריבת חלב, על בסיס המתכון הזה של קרין גורן, כשממרח החלבה הוחלף בממרח ריבת חלב.
סורי על האיכות הפייסבוקית |
* עוגת מוס פררו רושה של מיקי שמו עם קצת שינויים: נוטלה במקום ממרח נוגט, פירורי וופלים של לואקר במקום הקורנפלקס, ומוס משמנת ושוקולד בלבד. אם אתם רוצים את רשימת השינויים המלאה פנו אלי.
אין תמונה, סורי, אבל היה טעים. האמינו לי.
* זוכת פרס "שיואו זה כזה כאילו, פרס לרלוונטיות תרבותית", עוגת הלייק:
עוגת שוקולד עם פודינג שוקולד ומוס שוקולד לבן מעל. הכיתוב מריסז פינאט באטר קאפס מומסים. ולאופת העוגה לא היה כוח להקליד את המתכון :) |
* העוגה שזכתה בבחירת הקהל בתחום הפרזנטציה, שהוכנה על ידי אחותי המוכשרת/פסיכית:
היא בניגוד אלי יודעת לצלם... תודה אחות שגרמת לי להיראות רע. |
* הקינוח שזכה בבחירת הקהל, "דאבלין מס", או כפי שכונה על ידי אחד השופטים - פויקה חלבי. לצערי אין לי תמונה, אבל מתכון דווקא יש:
מרכיבים
1 מתכון בראוניז מפה (האופה אצלי החליפה את החמאה בשמן)
1/4 מתכון עוגיות שוקולד צ'יפס מפה
1 מתכון פודינג שוקולד מפה
1 שקית שברי טופי אנגלי לאפייה, או 1 חבילת סוכריות טופי של וורטרס קצוצים
2 חבילות שמנת להקצפה
1 וחצי כפות אייריש קרים
הוראות הכנה
מכינים את הבראוניז, העוגיות והפודינג על פי ההוראות, מקציפים את הקצפת, ומקפלים לתוכה את האייריש קרים.
חותכים את הבראוניז לקוביות 2X2 ס"מ, ומרפדים איתם את התחתית של קערת זכוכית גדולה ויפה.
מפוררים מעל חצי מכמות העוגיות, מעל שופכים חצי מכמות הפודינג, מסדרים מעל חצי מכמות הקצפת, ומפזרים מעל הכל חצי משברי הטופי (שומרים מעט לעיטור בסוף).
חוזרים על כל השכבות הנ"ל עם כמויות המרכיבים שנותרו ומעטרים בשברי הטופי ששמרנו.
המתכון הוא יותר בתחום ה"יקר אבל שווה את זה" מאשר בתחום הבישול בזול, אבל מי שעיניו בראשו יכול להבין שמדובר בקינוח יוצא דופן ששווה לנסות לפחות פעם אחת...
מה שיש לו על הראש זה כתר. לא מצנפת. כתר. אה, והוא נסיכה, לא כלה. |
נכון שהחברים שלי מוכשרים??
ברוח הקינוחים המושחתים, אציע גם אחד משל עצמי ברוח בישול בזול - מוס שוקולד קלאסי, של כוהנת הקינוחים האמריקאית Maida Heatter (אין לי מושג אפילו איך לכתוב את שמה בעברית...) .
יש למתכון הזה פלוסים ומינוסים. המינוס העיקרי הוא הוא שיש בו ביצים חיות. אם זה מפריע לכם, אם אתם מבשלים לנשים בהריון, תינוקות, או אנשים שמסיבה כלשהי המערכת החיסונית שלהם חלשה, עברו הלאה. המתכון כולל גם הפרדת ביצים, הקצפה וקיפול, אז המתכון הזה הוא לא למתחילים טריים לגמרי במטבח. אם אתם יודעים להפריד ביצה, ואתם יודעים מה זה לקפל, לכו על זה. אם הפרדות וקיפולים עושים לכם פיק ברכיים, אולי כדאי למצוא מתכון אחר.
אם עוד לא הברחתי אתכם, דעו לכם שהמתכון הזה באמת נהדר. הוא פרווה ומתאים לרגישים ללקטוז, והוא לא כולל תחליפי סויה וריץ' למיניהם, אז אין פה שום התפשרות על הטעם. יש בו מעט מרכיבים, שמתחברים ביחד למוס קסום וקטיפתי. אם יש לכם אורחים פלצנים שאתם צריכים להרשים, ואין לכם כוח להכין איזה טורט רב שכבתי או טריקולד מטורף, רכשו לכם שוקולד איכותי, ביצים טריות ומובטח לכם שכולם יהנו.
מכיוון שבישול בזול פה, ההסתמכות על ביצים במקום על שמנת גם מורידה מעט את המחיר, בטח ביחס לקינוחים אחרים בסגנון.
אצלנו בבית מכינים את המתכון הזה כבר שנים. כל פעם שצריך להכין משהו מרשים מהר לפני שבת - מוס שוקולד. לכן על אף הכבוד שאני רוחשת למתכוניה של Maida, בעקבות שנים של הכנה יש לי שני שינויים קטנים למתכון המקורי. אני מקווה שהיא תסלח לי.
ראשית, אני נעזרת במיקרוגל להמיס את השוקולד, במקום לעשות זאת בסיר על הגז.
שנית, אני עושה שינוי בסדר הפעולות: Maida מבקשת שקודם נקציף את החלמונים עם השוקולד, אז נשטוף את המקציף ונקציף את החלבונים. אני שונאת להפסיק באמצע ההכנה כדי לשטוף ולייבש דברים. מצאתי גם שכשאני מקציפה חלבונים עם מיקסר, אפשר בקלות לעבור את גבול הקצפת היתר ולקבל קצף קשיח מדי, שקשה לקפל לתוכו את החלמונים והשוקולד. הרבה פעמים יש גם יותר מדי חלבון בתחתית הקערה שלא הוקצפה בכלל. הפתרון המשולב שמצאתי לכל הבעיות הללו הוא הקצפת החלבונים קודם במיקסר, אבל לא עד הסוף. אני משאירה את הקצף קצת יותר מדי רך, ומעבירה אותו לקערה נפרדת. אז אני מקציפה מהר את החלמונים והשוקולד, ואת ההקצפה הסופית של החלבונים אני עושה עם מקצף, ביד. ככה אין סכנה להקצפת יתר, ונשאר הרבה פחות חלבון לא מוקצף בתחתית הקערה (וגם לא צריך לעצור באמצע ולשטוף את המקציף).
לבסוף, שינוי של אבא שלי. שדרוג למעשה - מקפלים לתוך המוס גם כפית או שתיים של ליקר דובדבנים, או כל ליקר אהוב. מומלץ!
מוס שוקולד של Maida Heatter
מבוסס על: מתכון מתוך הספר Maida Heatter's Book of Great Chocolate Desserts
עלות: כ-15 ש"ח
כמות: 8-10 מנות (תלוי בגודל הכוסיות שלכם)
מרכיבים
225 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות
1 כף קפה נמס
1/3 כוס מים רותחים
5 ביצים מופרדות
קורט מלח
הוראות הכנה
מעבירים את השוקולד לקערה ומחממים במיקרוגל כ-40 שניות עד שהוא מתחיל להתרכך. מערבבים את הקפה במים הרותחים ושופכים מעל השוקולד. מערבבים את תערובת השוקולד עד שכל השוקולד נמס והתערובת חלקה. אם יש בתערובת גושי שוקולד גדולים שלא נראה שהם ימסו, אפשר להחזיר את התערובת למיקרוגל לפולסים של 30 שניות, ואז לחזור לערבב. מניחים בצד להתקרר כ-5 דקות.
בינתיים, מקציפים את החלבונים עם המלח עד שמתקבל קצף רך מאוד. מעבירים את הקצף לקערה נפרדת.
מעבירים את החלמונים לקערת המיקסר ומקציפים 3-4 דקות, עד שהן בהירות ותפוחות מעט. מורידים את מהירות ההקצפה לנמוכה ומוסיפים בהדרגה את תערובת השוקולד. עוצרים מדי פעם כדי להוריד עם מרית את מה שנדבק לדפנות הקערה ומקציפים רק עד שהתערובת אחידה.
מקציפים את החלבונים ששמרנו בצד עם מקצף ידני עד שמתקבל קצף רך ולא יבש, אבל יציב.
מקפלים רבע מהחלבונים המוקצפים לתוך תערובת השוקולד, אז מקפלים פנימה עוד רבע. לבסוף, מקפלים חזרה את תערובת השוקולד לתוך יתר קצף החלבונים. מקפלים רק עד שהתערובת אחידה.
שופכים בזהירות את המוס לתוך כוסיות הגשה, מכסים ומעבירים למקרר ל-3 שעות לפחות.
עדיף לאכול ביום ההכנה או יום למחרת. ביום למחרת הטקסטורה היא פחות קרמית וקצת יותר ספוגית, שתי האופציות טעימות :)
רואים את המרקם האוורירי? |
תוך כדי בליסה |
LIKE
השבמחקטוב, המוס נראה מדהים (אפילו שאני לרוב נרתעת מביצים חיות). לגמרי.
השבמחקמיכאלאנג'לו, כפי שכתבתי לך בפייסבוק, פשוט מהממת.
כל הקינוחים נראים (אלה המגובים בתמונה) או נשמעים (אלה שלא) היסטריים! יש לך אחלה חברים, את חושבת שהם יסכימו להיות חברים שלי? יום ההולדת שלי בקיץ, אז יש לך עד יולי לשכנע אותם. תודה ;-)
ודבר אחרון: עוגת הקיט קאט, סליחה - who's your daddy - היא העוגה שאני מתכננת כבר כמה זמן להכין בסוף השבוע הקרוב ליום ההולדת של האחיינים שלי! רק שלי יש שם אחר בשבילה, כי הוז יור דאדי.. פחות מתאים לילדים בני ארבע.
בכל אופן, תאמרי לאחותך שיצא לה מושלם (אם כי היא בטח כבר יודעת את זה), ואני ממש מקווה שהעוגה שלי תצא חצי מזה אפילו. בהנחה שאצליח להבריא (כן, גם אני נפלתי. דלקת בדרכי הנשימה, תנק יו ורי מאץ') עד הסופ"ש.
מצטערת על החפירה, ביזול, אני פשוט מתרגשת מזה שהצלחתי להישאר ערה חמש דקות רצוף וגם מהאפשרות לתקשר (בערך) עם בני אדם אחרים...
אה אה אה, הכי חשוב: המון המון המון מזל טוב, שנים רבות של בישול זול, טעים, מגניב ונינג'תי! או נינג'אי. לא משנה, העיקר שהבנת.
טוב, אני רוצה להקדיש לך תמונה, אבל אני לא יכולה לעשות את זה כאן, אז אדלג לי (בשמחה, אך בחולניות) אל דף הפייסבוק שלך ואקדיש לך שם.
ראית, ראית איך פרסמתי גם אני את דף הפייסבוק שלך בתקווה שאנשים יבואו ללטף לך את האגו? טוב איכס, זה נשמע רע.
אני אומרת לך, תאמצי את רעיון תחרות הקינוחים. החברים שלך ימצאו בעצמם כוחות בישול ואפייה שלא ידעת שיש להם. ואם תזמיני את חבריך החדשים מקורס הקונדיטוריה אז בכלל... :)
השבמחקלגבי העוגה, היא באמת מהממת, וקל (יחסית כן?) להוציא אותה מהוקצעת כי אפשר להסתיר הרבה הפגמים עם הקיט קאטים והאמנאמז (דבריה של אחותי, לא שלי. אני לא הייתי ממעטת ביכולותיה ביוזמתי). תעלי תמונות כשתכיני?
המ... גם האיש אמר לי שללטף את האגו נשמע רע ונפנפתי אותו. אם גם את אומרת שזה מינוח מטריד אולי כדאי שאפסיק להגיד את זה...
רפואה שלמה! אני ממש מזדהה עם הגאווה בנוגע ליכולת לא להירדם באמצע דברים ולתקשר עם בני אנוש. סחבתי את השפעת/דלקת שבועיים ולקינוח נהיה לי כיווצים מטורפים בגב התחתון שבקושי איפשרו לי לזוז, סתם ככה בשביל הכיף. אז תהיי חזקה. אני שולחת קארמה טובה למערכת החיסונית שלך.
ותודה לך :)
אני תמיד שמחה לקרוא את חפירותייך, ואת יודעת את זה :)
נ.ב. התמונה מהממת! אני רוצה אחד כזה! בעוגה! טוב. אולי לא.
הוי רחל, הצחקתיני...
השבמחקאיך אפשר לקרוא על פרס צבעי הרוח על שפ פוקהונטס בלי לגחך קצת?
אני ממש בעד טרנד הקרוס דרסינג וטשטוש גבולות המגדר אצל בובות פלסטיק. זה ממש פותח פתח לפתח את הפלורליזם שלנו. מי יודע, אולי זה יפרלל אותנו בעוד תחומים.
באמת הגוף שלנו לא אוהב חלבונים. כל החלבונים האלה והאלרגיות אליהם. אכלת פעם את סלט קיסר? זה נראה לי למיטיבי לסת באמת.
אני כבר מחכה לשנה הבאה, היה כל כך כיף!
ללא ספק לייייק ענק. העוגה שאחותך הכינה נראית פשוט מדהימה וכל כך מזמינה. עושה חשק לעוד.
השבמחקאיזה מגניב! בא לי גם לעשות פסטיבל עוגות עם חבריי. נשמע כל כך אסקפיסטי ונחמד. ניסיתי לפענח בבלוג של רספי-גירל איך מכינים את עוגת הבסיס לעוגת הM&M והקיטקאט הייצוגית, אבל לא ממש הבנתי. יכול להיות שאחותך חלקה איתך את המתכון?
השבמחקבשביל העוגה עצמה אפשר להשתמש בכל סוג של עוגת שוקלד פשוטה כמו למשל זו:
השבמחקhttp://bishulbezol.blogspot.com/2011/08/blog-post_24.html#links
(ככה אני עוזרת לפרסם את המתכונים של אחותי)
בשביל הציפוי השתמשתי במה שמופיע במתכון המקורי ממנו הבאתי את הרעיון והוא יצא מדהים!
הנה המתכון במדדים נורמליים:
113 גר' חמאה
6 כפות גבינת שמנת (למשל נפוליאון)
4.5 שקיות אבקת סוכר
1/4 כוס חלב
כפית תמצית וניל
כוס של שברי שוקולד מריר
ראשית, בקערה גדולה, מערבבים את החמאה ואת גבינת השמנת עם מערבל חשמלי. אז בהדרגתיות מוסיפים את הסוכר ואז את החלב ואת תמצית הוניל. ממיסים את השוקולד במיקרו ואז גם אותו מוסיפים לקערה. מערבבים טוב, וזהו. יש ציפוי מדהים.
בהצלחה!
תודה :) כמה מושחת..
השבמחקהמוס נראה מעולה.
השבמחקלמה את מבצעת את הקצפת החלבונים בפעמיים? לא יותר פשוט להקציף חלבונים עד למצב הסופי הרצוי ואז את החלמונים ואז לאחד את התערובות?
שאלה נאה שאלת :)
מחקבעקרון אמורים להקציף אותם פעם אחת, אבל אני מוצאת שאם מקציפים אותם, נותנים להם לשבת בזמן שמתעסקים בחלמונים ואז מאחדים הקצף מתייבש מלמעלה, ונפרד קצת מלמטה - כלומר יש יותר חלבון נוזלי לא מוקצף. אם מקציפים כמעט עד הסוף ואז מסיימים ממש לפני הקיפול הקצף יותר נעים לעבודה ופחות נוטה להישברות או לנוזליות. אפשר כמובן להתעסק קודם עם החלמונים ורק אז להקציף את החלבונים, אבל אז צריך לשטוף באמצע את המיקסר, אז זה מציק. בקיצור, אפשר להתעלם מהעניין ופשוט להקציף את החלבונים עד הסוף על ההתחלה, זה לא יותר מדי קריטי.
תודה! יצא טעיםםם! אימצתי.
השבמחקטוב אז אני לגמרי סוטה מהנושא...
השבמחקאבל או שהתמונות מטעות, או שהצב הוא בכלל לא מיכאלאנג'לו אלא רפאל :O
(קשה לדעת בלי הנשק המצורף, אבל הסרט לגמרי נראה אדום ולא כתום)
מצטערת אם אני הורסת, אני מבינה שהוא אייקון בבלוג
חוץ מזה אחלה רעיון ואחלה בלוג, אני קוראת ברצף כבר יומיים ונהנית מכל רגע.
אכן התמונות מטעות, בחיים הוא נראה הרבה יותר כתום. הנונצ'קוס אבדו אי שם בשלהי האייטיז, אבל אפשר לראות עדיין שעל החגורה יש לו את לולאות האכסון המתאימות.
מחקשמחה שאת/ה נהנית/ה :)