יום רביעי, 27 באוקטובר 2010

בישול בזול לא יהיה המאסטר שף הבא של ישראל

מאז שהתוכנית מאסטר שף החלה בשידוריה אני חיה בפחד מתמיד שצוות שופטי התוכנית יגיע אלי הביתה ויבצע בי לינץ', לאחר משפט שדה זריז שימצא אותי אשמה בפשעים נגד הקולינריה.
מה לא עשיתי? השתמשתי באבקת מרק ("אפילו קצת זה יותר מדי" אומר לי חיים כהן בעצב). בישלתי מספרי בישול ("מה חשבת לעצמך??" מסננת מיכל אנסקי מבין שפתיים חשוקות, עיניה רושפות אש וגיצים). השתמשתי בקופסאות שימורים, ופעם אפילו הכנתי קציצות מ"מוצר בשר מעובד טחון בתוספת חלבון מהצומח" (טוב זה באמת היה טעות). רפי אדר יקשור אותי למקרר עם סינר המאסטר שף שבידו, ואייל שני יזעק לתוך אזני את זעקת הפטרוזיליה עד שנפשי תרד ביגון שאולה.
אני יודעת שאני על הכוונת שלהם. זה רק עניין של זמן.

אגב, אם אתם תוהים לעצמכם מדוע אני משחיתה את זמני בצפייה בתוכנית ריאליטי, תנוח דעתכם- אינני עושה זאת לעיתים תכופות. אבל המקרה דנן הוא מקרה מיוחד. אני מחכה לאריאלה מבישול בקצב הסלסה שתפציע על המסך שלי ובחינניות השובה שלה תקרע לכולם את הצורה.

עדויות מפלילות במזווה

בכל מקרה, בהינתן שאני חיה על זמן שאול, הבה נתפרע עם מרכיב שבטוחני שהייתי מקבלת עליו קיטונות בוז מצוות השופטים. המתכון של היום הוא מתכון פשוט עם שדרוג- קוגל תפוחי אדמה (או פשטידה אם תרצו), שמוסיפים לו באמצע שכבה של סלמי. כן, סלמי. מוצר בקר מעובד שקונים בסופר ושאת תוכו מי ישורנו.

אבל טעים.
יש לי חבר טוב שטוען שכל דבר טעים, טעים יותר עם סלמי (קביעה זו הביאה אותו לפיתוח המתכון הידוע שלו - פשטידת בשר עם בשר ובשר). אני לא בטוחה שאני מסכימה עם כוללנותה של קביעת הסלמי - לצורך העניין, גלידת סלמי מהווה הפרכה טובה - אבל במקרה זה הקביעה מוכיחה את עצמה. קוגל פשוט ובלתי מזיק, הופך בתוספת סלמי לכמעט-עיקרית מהסוג שמיישרים כל הזמן. ואגב סלמי, הרי לכם טיפ מס' 4: אם אתם מאוכלי הנקניקים והסלמי, שימו לב שבהרבה מקרים יצא לכם זול יותר לקנות נקניקים במעדנייה ולא באריזות סגורות.
נוסף על הסלמי, הוספתי לקוגל גם קצת גזר, למתיקות, וכדי שתוכלו לראות בחושך כשאייל שני בא לדקור אתכם בלילה עם פילה דג קפוא מהפריזר שלכם.


קוגל תפוחי אדמה וגזר עם סלמי
מבוסס על: מתכון של גיורא שמעוני שפורסם באתר about.com עם תוספות שלי.
כמות: מספיק כתוספת ל6-8 סועדים
עלות: בערך 16 שקלים

מרכיבים
4 תפוחי אדמה בינוניים
3 גזרים בינוניים
1 בצל בינוני
3 ביצים
1/4 כוס שמן
2 כפות קמח
כפית מלח
חצי כפית פלפל שחור טחון
100-200 גרם סלמי (בהתאם למידת הסלמיות הרצויה)

הוראות הכנה:
מחממים תנור לחום בינוני- גבוה, 200 מעלות.
מגררים גס את תפוחי האדמה, הגזר והבצל במעבד מזון או פומפיה.
נותנים לירקות לנוח ולהגיר נוזלים 3-5 דקות ובינתיים מערבבים בקערה גדולה את הביצים, השמן, הקמח, המלח והפלפל. בנוסף, חותכים את הסלמי לחתיכות של 2X2 ס"מ בערך, ושומרים בצד.
סוחטים את הירקות המגוררים מעודפי הנוזלים, ומערבבים לתוך הקערה.
שופכים מחצית מהתערובת לתבנית קטנה-בינונית משומנת.
מפזרים את הסלמי ששמרנו בצד מעל התערובת באופן אחיד, ומכסים ביתר התערובת.
אופים ללא כיסוי במשך כשעה או עד שהפשטידה שחומה ויפה.





סלמי מציץ מבין החרכים

יום רביעי, 20 באוקטובר 2010

כך תשרדו את משבר העגבניות, ותבשיל עדשים ועוף בתיבול הודי

ימי שרב כבדים היו בקיץ. חלקים גדולים מיבולי הפירות והירקות נפגעו. מחירם של העגבניות, המלפפונים, ועוד כמה וכמה גידולים, עלה בעשרות אחוזים.
על כן, תושבי המדינה החליטו, באופן שקול ורגוע, שבמקום להתגמש קצת עד שהענף יצליח להתאושש, עדיף להיכנס להיסטריה רבתי. התקשורת כהרגלה ניפנפה בחדווה בלהבות, כשהיא מנפקת כותרות מזדעזעות מהמצב הנפשע; כותרות אדומות וזועקות, כאילו בזות באדמימותן לעגבניות הירקרקות בסופר שעולות כעת פי 2 מעיתון יומי.


אבל אנחנו פה ב"בישול בזול" שומרים על קור רוח נכון?
(כולם: נכון!)
אנחנו לא ניתן לשרב, למחירים, ולהיסטריה המלובה לעלות לנו לראש, נכון?
(כולם: נכון!!)
כולנו אנשים יחודיים בעלי אופי ורצון עצמאי נכון?
(כולם: נכון...?)
יופי!

אז המפתח, כפי שציינתי לעיל הוא גמישות. ככל שתיטיבו למעט בצריכה ולמצוא אלטרנטיבות זולות יותר, כך תצאו עם יותר כסף בכיס.

שלב ראשון: אתם לא באמת צריכים לאכול עגבניות ב-12 שקל לקילו, או בכלל. בואו ניכנס לפרופורציה- אבותינו (מי מבינינו שאינו ממוצא נייטיב-אמריקאי) הצליחו לשרוד את אלפי השנים לפני גילוי אמריקה וייבואה של העגבנייה לעולם הישן, ללא אף עגבניה (ראו תמונה לעיל). אני מאמינה שמי שרוצה יוכל לשחזר את המעשה ההירואי הזה גם היום, לפחות לתקופה קצרה. אז בואו נחגוג כמו ב-1492! רטרו קולינרי באקסטרים ווהו!

פוחדים שתמותו מצפדינה או בריברי ללא סלט ישראלי? אתם לא. רק תוודאו שאתם מוצאים כמה תחליפי ירק ראויים. גוונו בפירות ובירקות שעדיין עולים פחות מ-10 שקל לקילו, והגוף שלכם לא ירגיש דבר. לנוחיותכם, אתמול כשעשיתי קניות עשיתי רשימה של כל הירקות והפירות שעולים פחות מ-10 שקל לקילו: דלורית, בצל, פומלה, פומלית, אשכולית, תפוזים, בננות, תפוחים, לימון, חסות למיניהן, גויבה, תירס טרי, סלק, תפו"א, כרוב, קישואים, חציל, גזר, סלרי, פלפל, וכן, גם מלפפונים ועגבניות (אם כי העגבניות באמת היו ירוקות). אתם עדיין חושבים שתמותו ממחסור בויטמינים?
יצויין שאת הקניות שלי אני עושה ב"רמי לוי", אני לא יודעת מה המצב ברשתות אחרות.

לא השתכנעתם? חייבים עגבניות? למזלכם, עגבנייה היא הירק הפופולרי ביותר לשימור. יש לכם בסופר עשרות מ"ר של נדל"ן מדפים המוקדשים לעגבניות משומרות למיניהם. לא כמו טרי? נכון. אבל עדיף מכלום. רכשו לעצמכם כמה קופסאות של עגבניות בתצורות שונות, הכינו מרק עגבניות, רוטב עגבניות, תבשילי עגבניות... האמינו לי, אתם תתגעגעו פחות.
ואל תבלעו את מסע ההפחדות נגד פחיות שימורים מרושעות עם כימיקלים מרושעים, בלי להשתמש בקצת חשיבה ביקורתית. בני אדם משמרים אוכל מימים ימימה, ואין שום דבר רע אינהרנטית באוכל משומר. אם אתם דואגים לבריאותכם, פשוט קראו את רשימת המרכיבים. בעגבניות הקצוצות שקניתי אתמול היה: עגבניות, מים, מלח, ורסק עגבניות. זהו. שום טריסודיום פוספט, מגנזיום גלוטמט או E-314159265.

אנחנו רגועים יותר עכשיו? יופי.

אז המתכון של היום, שבימים טרופים אלו יעשה שימוש בעגבניות משומרות, הוא מתכון אידיאלי לאנשים שקצרים בזמן וכסף, אבל שעדיין רוצים ארוחה אמיתית, משביעה ובריאה. יש פה ירקות, עדשים, קצת עוף, ותיבול הודי שלא מהעולם הזה, שהופך כמה מרכיבים צנועים לארוחה עם אמירה. רשימת התבלינים פה ארוכה למדי, אבל אל תיבהלו. מה שאין לכם, פשוט וותרו, והוסיפו קצת אקסטרה ממה שכן יש. כל תת קבוצה של התבלינים המוזכרים תנפיק גם היא אחלה תבשיל. כמובן שאני ממליצה כן לנסות ולהשיג את כל התבלינים. שימוש בתיבול מעניין זו דרך מצויינת וזולה יחסית להפוך מרכיבים פשוטים לארוחות מעניינות שכיף לאכול (טיפ מס' 3).
תבשיל עדשים ועוף בתיבול הודי

מבוסס על: מתכון של Petrina Verma Sarkar שבפורסם ב-about.com עם כמה וכמה שינויים שלי
עלות: כ-18 שקלים
כמות: יספיק למנה עיקרית לכ-5 סועדים.

מרכיבים
3 כפות שמן לטיגון
1 כפית זרעי כמון (אם אין אפשר לוותר)
2 בצלים בינוניים קצוצים
1 כף ג'ינג'ר טרי קצוץ
3 שיני שום קצוצות
2 כפות כוסברה יבשה (האבקה, לא הטרייה)
1 כפית כמון
1/2 כפית כורכום
1 כפית אבקת צ'ילי (אני השתמשתי בפפריקה חריפה)
1 כפית גראם מסאלה
1/2 כפית מלח
4 עגבניות קצוצות, או פחית עגבניות קצוצות משומרות
1 קישוא
200 גר' חזה עוף חתוך לקוביות
1 כוס עדשים כתומות
2 וחצי כוסות מים

הוראות הכנה
בסיר שיכול להכיל את כל הכבודה שהוזכרה לעיל מחממים את השמן על חום בינוני ומטגנים את זרעי הכוסברה עד שהם משנים את צבעם, 2-3 דקות.
מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהבצל מתחיל להזהיב.
מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומטגנים דקה
מוסיפים את התבלינים: כוסברה עד מלח ומטגנים תוך ערבוב 3-4 דקות עד שהריח מתחיל לעלות מהם. זהירות לא לשרוף אותם!
מוסיפים את העגבניות, העוף והקישוא, ומטגנים 2-3 דקות.
מוסיפים את העדשים והמים, מביאים לרתיחה, ומבשלים מכוסה עד שהעדשים רכים, כחצי שעה, אולי יותר (לא נורא אם מבשלים יותר מדי. ככה זה יותר אוטנטי).
מגישים בקערות עם אורז לבן.





יום שישי, 15 באוקטובר 2010

סקסיזם, גוגל, ועוגיות ג'ינג'ר ללא מרגרינה

לפני שנתחיל קוראי היקרים, אציג בפניכם אתגר. מצאו את ההבדלים בין 2 הכותרות הללו, אחד מקורי, ואחד משופץ (כנראה בעקבות תגובות נזעמות מצד הקוראים):

Google's Marissa Mayer, vice president of search user experience and design, has failed to transform Google search into a streamlined product.

Google's Marissa Mayer, vice president of search product and user experience, might be cute, but she has failed to transform Google search into a streamlined product.

הצלחתם? לא? טוב, אתן לכם רמז: אחד מהם ענייני, ואחד מצמצם אישה חכמה ומוצלחת (הרבה יותר משכותב המאמר הנלוז אי פעם יהיה) לסך תווי פניה וצבע שיערה.
בעעכס. רטרו במובן המאוד גרוע של המילה. חשבתי שהפסיקו כבר לייצר את סוג הסקסיזם הזה.
אמנם זה לא פורסם באתר ענק ורב השפעה, אבל עדיין. בא לי לדקור את הכותב בעין עם הדיפלומה שלי. או שמא אדקור אותו בעין עם הכתבה המבשרת על מכירתו של הסטארט אפ המוצלח והמהפכני שיזמתי בטריליונטאלפים כסף. טרם יצרתי סטארט אפ שכזה, אבל יש דברים ששווה להשקיע עבורם, כמו דקירת גברים סקסיסטים בעין.
ולך מריסה, אם את מחפשת מחליפה שלחי לי אימייל (הוי הלוואי). ואם לא בא לך להרצות באיזה אוניברסיטה או לעבוד ב-Oracle, את יכולה להשתלט במקומי על הבלוג. שמעתי שאת מכינה אחלה קאפקייקס.

אז אפרופו גוגל, פלטפורמת בלוגר -ששייכת לגוגל ושעליו נמצא הבלוג הזה- מאפשר לי לראות את מילות החיפוש שהביאו אנשים לבלוג. שמתי לב שהרבה (יחסית, כן? מד הפופולריות שלי טרם הגיע לאלף היטים, וחצי ממה שיש שם זה רק אני משחקת עם העיצוב וטוענת את הדף שוב ושוב) מגיעים לפה בגלל חיפושים כמו "אפייה עם שמן" ו-"עוגיות ללא מרגרינה". כשאני חיפשתי דברים כאלה, לפני שפתחתי את הבלוג, לא ממש מצאתי תוצאות רלוונטיות. מתכון פה ושם, קצת דיונים בפורומים, אבל לא מאגר מרוכז ומאיר עיניים.
אז זאת אחת מהשאיפות שלי פה בבלוג. אם אתם רוצים לאפות בשמן בגלל סיבות בריאותיות, חסכניות, כשרותיות, כי יש לכם מניות במפעל לייצור שמנים, או כל סיבה שלא תהיה, אני רוצה ליצור פה כתובת שלא תגרום לכם להרגיש מוגבלים באופציות. אחלו לי בהצלחה.

לשם כך, נלך היום על עוד מתכון לעוגיות עם שמן וללא חמאה ומרגרינה - עוגיות ג'ינג'ר (זנגויל), הקרוייות באנגלית Ginger Snaps. מדובר בעוגיות נגיסות, כהות ומבושמות. מביני עניין יודעים שבג'ינג'ר סנאפ המסורתי יש כמובן גם מולסה, תוצר לוואי בתהליך יצירת הסוכר. למולסה יש טעם מורכב, עמוק, מתוק וקצת מריר, כמו החום בסוכר חום בחזקת 10. אבל, קצת קשה למצוא מולסה בסופר השכונתי, וגם אם כן תמצאו, לא בהכרח תרצו לקנות בקבוק שלם (ולא זול) בשביל מתכון אחד. לכן, ניסיתי להכין את המתכון עם סילאן, (שאת זה כבר באמת כדאי שיהיה לכם בבית) ונחלתי הצלחה. אמנם העוגיות לא מסורתיות לגמרי, אבל הן דומות מאוד למקור ונחמדות מאוד בפני עצמן.
אם כן, לעבודה.


עוגיות ג'ינג'ר ללא מרגרינה

מבוסס על: מתכון מבלוג בשם Sweet Pea's Kitchen (שלקח את זה מבלוג אחר שלא נותן מקור), עם שינויים שלי
כמות: כ-35 עוגיות
עלות: כ-6.5 שקלים 

מרכיבים:
2 כוסות קמח
2 כפיות סודה לשתיה
2 כפיות קינמון
2 כפיות ג'ינג'ר
1 כפית ציפורן טחונה
1/4 כפית מלח
1 כוס סוכר חום
1/4 כוס סילאן (מולסה במקור, אם יש לכם, השתמשו במולסה)
2/3 כוס שמן
1 ביצה

סוכר לבן לגלגול העוגיות (יוצא לי בין חצי כוס לכוס)



הוראות הכנה:
מערבבים בקערה את 6 המרכיבים הראשונים: קמח - מלח.
בקערה נפרדת טורפים במרץ (או במיקסר) את יתר המרכיבים, *לא כולל* הסוכר הלבן לגלגול. 
מערבבים את התערובת הראשונה לתוך השנייה, עד שהתערובות מתאחדות לבצק.
מכסים את הקערה ומקררים במקרר, לפחות 20 דקות.
מחממים את התנור ל-180 מעלות, חום בינוני, ומשמנים קלות כמה תבניות אפייה.
יוצרים כדורי בצק בגודל שבין מסטיק עגול לאגוז מלך, מגלגלים כל כדור בסוכר הלבן עד לציפוי, ומניחים בתבנית עם מרווחים בין העוגיות, שיהיה להם לאן להתרחב קצת.
אופים 8-10 דקות, בהתאם למידת הפריכות הרצוייה. יותר זמן=עוגיות פריכות יותר.
תנו לעוגיות להתקרר במשך כמה דקות לפני שאתם מורידים אותם מהתבנית.



עוגיה
עוגיה ולהקתה




יום שלישי, 12 באוקטובר 2010

ראנט על אוכל בריאות ושעועית אדומה בסגנון פרסי

עשיתם לאחרונה סיבוב בחנות טבע? אתם יודעים, החנויות שמוכרות קפסולות, אצות, קמחים מוזרים, ושלל תחליפי אוכל טעים המנסים להידמות למקור במידות הצלחה משתנות. על אף החיבה שאני רוכשת לאוכל מוזר, מעניין וחדש, דבר אחד משותף לרוב המוצרים שם שאינו לרוחי- הם יקרים לאללה. הקונים עשויים עוד לחשוב שאוכל בריא זה רק לעשירים. כשמשוטטים בין המקפיאים עמוסי הקרטיבים ללא סוכר לבן ומדפי השמנים האטריים (אפשר לעשות שמן מפסיפלורה?? איך??), מתחילים להרגיש את הסאבטקסט. אם אתה לא מוציא על האוכל שלך הרבה כסף כנראה שלא אכפת לך מהבריאות שלך. 
אבל אוכל בריא זה לא רק אצות שקונים בחנויות טבע. זה לא לא רק עוגיות שנראות בדיוק כמו המקור אבל עולות פי 5 כי יש בהם כוסמין ותחליפי סוכר. אוכל בריא זה בראש ובראשונה, הרבה ירקות, פירות, דגנים וקטניות. כמובן שזה לא הכל. יש הרבה פילוסופיות לגבי תזונה נכונה, שכל אחת בונה הרים ומגדלים של תיאוריות ופרטי פרטים של חוקים. אבל נראה לי שהקביעה לעיל תהיה מוסכמת על רוב האסכולות.
ואם אני אקנה את כולם ביחד, זה עדיין יעלה פחות
ממאק רויאל אחד בארץ. 
לדעתי, בישראל מצבנו טוב יחסית. הרי מה האוכל הזול ביותר שניתן למצוא בסופר? ירקות ופירות בסיסיים, דגנים וקטניות. יש לנו הרבה ירקות שאפשר לקנות בפחות מ-5 שקל לקילו דרך קבע. רוב הקטניות והדגנים עולים פחות מ-10 שקל לקילו, ומספיקים למספר מכובד של ארוחות. אם מוסיפים גם מוצרי חלב בסיסיים, ביצים ולחם (שמחיריהם נשלטים כולם על ידי הממשלה), בכלל מצבנו טוב.
ישנם מקומות בעולם בהם יש יותר אמת בחיבור בין בריאות לכסף באוכל מאשר פה. במקומות מסויימים בארה"ב, עם דולר ביד, אתה יכול לבחור בין המבורגר, לתפוח. אני מודה לאל שאני לא חיה במקום שמאלץ אותי להחליט החלטות כאלה (כי אם יד על הלב, סביר להניח שברוב המקרים הייתי הולכת על ההמבורגר).
אז יכול להיות שאוכל בריאות מספק ריכוז גבוה יותר של ויטמינים וסיבים. יכול להיות. אבל קשה לי להאמין שלתת לילד סוכריה על מקל אורגנית מסירופ אגאבה עדיף בהרבה על פני לתת לו סוכריה על מקל מהמכולת פלוס עוד קצת סלט בארוחת הערב.
אוקי זהו. תודה שהקשבתם. 


אז המתכון של היום יהיה מתכון זול במיוחד, בעל מרכיבים צנועים, אך בריאים. כמדומני שהמרכיב העיקרי במתכון זה לא קיבל תדמית של סופר-מגה-אוכל-בריאות רק בשל מערכת יחסי ציבור כושלת. לא ברור לי מה הסיפור עם קטניות - יש בהם סיבים, ויטמינים, חלבונים, וכמות שומן אפסית. הם ממלאים, מקבלים באהבה הרבה שילובים וטעמים, קיימים כמעט בכל סוגי המטבחים בצורות שונות, והם זולים לאללה, אבל קשה להגיד שהציבור אץ-רץ לסופר לרכוש סטוקים ואוכל אותם בכל ארוחה. אצלי המכשול העיקרי עם קטניות הוא ההכנה מראש- צריך להשרות ללילה לפחות ואז לבשל כמה זמן, זה באמת מציק. אבל אפשר להתמודד עם זה על ידי:
1. תכנון מראש.
2. קניית קטניות משומרות. פחות זול מלהכין בעצמך, אבל עדיין זול.
3. שימוש בקטניות שלא דורשות הכנה מראש, כמו עדשים.
אני מנסה לשלב את שלושת דרכי ההתמודדות הללו בנסיונותי לאכול יותר קטניות.
במתכון הבא כנראה תצטרכו לעשות שימוש בשיטה הראשונה- לתכנן ולהכין מראש. שעועית אדומה מצריכה זמן בישול ממושך, אז אלא אם כן אתם מגלים חברה שמוכרת שעועית אדומה משומרת נטו, בלי כל מיני רטבי צ'ילי וכאלה, תיאלצו לבשל אותה בעצמכם.


וככה מבשלים שעועית אדומה (מקבלים 4 כוסות):
1. יותר מיום לפני ההכנה של התבשיל, מודדים כוס וחצי שעועית יבשה לתוך כלי ומכסים אותה בהרבה מים.
2. משרים את השעועית במים במשך 24 שעות, מתישהו באמצע מחליפים את המים.
3. מסננים, שמים בסיר, מכסים בהרבה מים חדשים ומבשלים מכוסה על אש נמוכה 2-3 שעות עד שהשעועית מתרככת. וודאו שהשעועית תמיד מכוסה במים במהלך הבישול. 


לוקח זמן, אבל זמן ההכנה האקטיבי, וכמות הצומי שהשעועית צריכה הם אפסיים.
כעת, כשבידיכם שעועית מבושלת אתם יכולים להכין שעועית אדומה בסגנון פרסי, מבושמת בתבלינים והדרים. המתכון, כאמור, טוען שהוא בסגנון פרסי, אבל אני לא יכולה לשפוט כי לצערי אין לי מספיק נסיון עם המטבח הזה. עם קוראי הפרסים הסליחה אם לא מדובר בשיא האוטנטיות.


שעועית אדומה בסגנון פרסי
מבוסס על: מתכון מתוך Vegetable Heaven של Mollie Katzen, עם שינויים קלים מאוד שלי
עלות: בערך 10 שקלים
כמות: יספיק ל- 3-4 מנות בתור עיקרית, ל- 6-8 בתור תוספת


מרכיבים:

1 כף שמן זית לטיגון
1 בצל קטן קצוץ
2 שיני שום קצוצות
3/4 כפית מלח
3/4 כפית כמון
קמצוץ קינמון
3/4 כוס מיץ תפוזים (למי שמתכוון לסחוט- הייתי צריכה 2 תפוזים לשם כך)
מיץ מחצי לימון (ליים במקור, מי שיש לו, תפאדל)
1 כף רסק עגבניות


1/4 כפית גרידת לימון 
1/4 כפית גרידת תפוז 

4 כוסות שעועית אדומה מבושלת (1.5 כוסות יבש)
פלפל חריף טרי קצוץ לפי הטעם (אני השתמשתי ב-3 ס"מ מהפלפל)




הוראות הכנה:

מטגנים את הבצל בשמן במשך 5 דקות על חום בינוני.
מוסיפים את השום, המלח, הכמון והקינמון מנמיכים טיפה את האש, ומטגנים עוד 5 דקות.
מוסיפים את מיץ התפוזים, מיץ הלימון, ורסק העגבניות ומערבבים. מורידים את האש לחום נמוך, ומבשלים 10 דקות.
מוסיפים את הגרידות, השעועית המבושלת והפלפל החריף, מערבבים בעדינות ומביאים לרתיחה. מבשלים מכוסה במשך 20 דקות.
משהים כמה שעות כדי לתת לטעמים להתמזג ומגישים חם עם אורז לבן, או שמים בפיתה עם ירקות וטחינה לסנדוויץ מקורי.





התמונות לא משהו היום. עמכם הסליחה.





יום שני, 4 באוקטובר 2010

בשר בזול - רנדנג מלזי

אני כשואפת לבשל בזול נמצאת בדילמה- בהיותי נשואה לקרניבור וחובבת בשר לא קטנה בפני עצמי. בשר הוא אחד מחומרי הגלם היקרים ביותר שאפשר לבסס עליו ארוחה. כל דבר- ירקות, לחם, דגנים, קטניות, מוצרי חלב יהיה זול בהרבה. נכון, יש גם מוצרי חלב לא זולים, אבל אף אחד לא אוכל 250 גרם גבינת קממבר לארוחת ערב. סטייק 250 גרם לעומת זאת זה סביר לחלוטין.
אצלנו בבית כשאנחנו מבשלים בשרי, מדובר לרוב בעוף או הודו. הם זולים בהרבה מבשר בקר, ויש עליהם יותר מבצעים. אני מקווה בהמשך להקדיש לנושא כמה וכמה פוסטים.
אבל הפעם אני רוצה לדבר על בשר בקר דווקא. בשלב הזה של חיינו בשר בקר לרוב לא יפציע על שולחננו יותר מפעם בחודש. אבל לפעמים יש חג, או אירוע, או אורחים שצריך להרשים, או שסתם נמאס מעוף. לצערי אני לא הולכת לחשוף בפניכם קצב סודי בשוק שמוכר אנטריקוט ב-20 שקל לקילו (אבל אם אתם מכירים אחד כזה אנא ספרו לי עליו). ממה שראיתי מוצרי בשר נמכרים לרוב במעל 30 שקל לקילו, כאשר יש כמה נתחים שאפשר להשיג בקצת פחות מ-30. כאשר קונים נתחים לא יקרים מדי, ויודעים למתוח קצת את המנה, אפשר לאכול בשר בלי למשכן את הבית.
לולקאטס מגלים אחריות צרכנית
הרשו לי רק להבהיר, כשאני מדברת על נתחים זולים, אני לא מתכוונת לבשר שקונים בדוכן פיראטי בסמטה חשוכה בשוק, כזה שתעודת ההכשר המהודרת שהאחיין הדפיס בוורד מנסה לפצות על החוסר בפיקוח של משרד הבריאות. לא ולא. אם אתם קונים סטייק ב-20 שקל ומשלמים 500 שקל על האמבולנס, לא חסכתם כסף. כוונתי היא לנתחים פחות פופולרים, שלפי כוחות השוק, עולים פחות. עד היום התוודעתי לשני נתחים כאלה, שאפשר למצוא גם בפחות מ-30 שקל לקילו: בשר מס' 3 - חזה בקר, ובשר מס' 2 - צלעות.
לרוב נתחים אלו משמשים להכנת תבשילי קדירה, צלי ברוטב, ושאר מטעמי בישול ארוך שיש בהם הרבה נוזלים שמרככים את הבשר. תבשילי קדירה זה דבר גאוני. זורקים כמה מרכיבים לסיר, נותנים לחום ולזמן לעשות את שלהם, ומקבלים כמעט ארוחה מלאה, טעימה ומשביעה גם את הנפש. מדובר גם בחסכון לא קטן, מכיוון ש"מותחים" את הבשר עם כל התוספות לקדירה- ירקות, קטניות וכו'. אמנם בכתיבת שורות אלו אני עדיין מרגישה את החמסין (לפחות בשניות בהם המאוורר עושה את יתר הסיבוב שלו בחדר ולא מכוון ישירות עלי), אבל השמועה אומרת שהסתיו יתחיל בקרוב, גג עוד חודשיים שלושה. ומה מתאים לערב סתווי דמיוני אם לא קדירה מהבילה שהתבשלה לה לאיטה?
אז קבלו את הגרסא שלי לתבשיל ה"רנדנג" המלזי/אינדונזי. התבססתי על מתכון של מארק ביטמן מהניו יורק טיימס, אז אני לא יודעת עד כמה המתכון הזה אוטנטי, אבל הוא מעניין - קצת חריף, קצת חמוץ עם קרמיות של קוקוס שמעדן את הכל.
למתכון שלו הוספתי כמה ירקות, שיספגו גם הם את הטעמים ויהפכו את המנה לארוחה כמעט שלמה. צריך להוסיף רק אורז לבן.

רנדנג - קדירת בשר בחלב קוקוס וירקות
מבוסס על: המתכון של מארק ביטמן כפי שפורסם בניו יורק טיימס, עם שינויים שלי.
כמות: מספיק לכ-5 סועדים
עלות: כ-36 שקלים

מרכיבים:
800 גרם בשר בקר המתאים לתבשילי קדירה (אני השתמשתי במס' 2- צלעות)
2 פלפלי שאטה מיובשים (לא היה לי, השתמשתי ברבע פלפל חריף חי, כי אנחנו לא מתים על חריף)
3 שיני שום
2 ס"מ שורש ג'ינג'ר קלוף
1 כף אבקת צ'ילי (השתמשתי בכפית וחצי פפריקה חריפה, כאמור, לא מתים על חריף)
מיץ וגרידה מ-2 לימונים
2 כפות שמן לטיגון
פחית חלב קוקוס
מים בגובה של חצי מהפחית של חלב הקוקוס לעיל
2 בצלים בינוניים פרוסים
בטטה חתוכה לקוביות בינוניות
3 גזרים חתוכים לאותו הגודל של הבטטות

הוראות הכנה:
מפשירים את הבשר מבעוד מועד אם הוא קפוא, וחותכים לקוביות של 4 ס"מ בערך.
קוצצים דק דק את הפלפלים החריפים, השום, הג'ינג'ר וגרידת הלימון, מעבירים לקערה קטנה ומערבבים פנימה את מיץ הלימון ואבקת הצ'ילי. לחלופין, אפשר לטחון את כל הנ"ל במעבד מזון עד לקבלת מחית.
מחממים את השמן בסיר גדול על חום בינוני- גבוה ומטגנים את תערובת התבלינים במשך 2 דקות, עד שהיא נהיית ארומתית.
מוסיפים את הבשר, מטגנים ומערבבים מדי פעם עד שהוא משחים ונוצר בסיר קצת רוטב.
מוסיפים את הבצל, מטגנים 2-3 דקות נוספות ומערבבים מדי פעם.
מוסיפים את חלב הקוקוס והמים ומביאים לרתיחה.
מוסיפים את הבטטה והגזר, מביאים לרתיחה, ומורידים את האש לבינונית-נמוכה.
מבשלים מכוסה עד שהבשר והירקות מבושלים, לפחות שעה, ואולי אף שעתיים. ערבבו מדי פעם ובדקו את מצב הבשר עם מזלג.
מורידים את המכסה ומבשלים עד שהרוטב מקבל גוון בז'-קרמל ומגיע למידת הסמיכות הרצויה לכם.