פתיחת סדרת המוקפצים - עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון

מכירים שיש לכם כל כך הרבה מה לעשות ומרוב שאתם לא יודעים איפה להתחיל אתם פשוט לא עושים כלום? זה מה שקורה אצלי בשבועות האחרונים, הצטברו אצלי בקנה המון מתכונים , ואני כל הזמן דוחה ודוחה.
ובכן, הגיע הזמן לקפוץ פנימה.

היום נפצח בסדרה חדשה שתנער פה קצת את האבק. הסדרה בהשראת הקוראת החמודה א', שכתבה לי מייל וביקשה רעיונות לארוחות בשריות במחיר שפוי, שאפשר גם להקפיא ולהביא לעבודה בחמגשית.
כפי שפירטתי לעומק באחד מפוסטי המבוא שלי העקרון בהכנת אוכל זול הוא פשוט: משתמשים יותר במוצרים זולים יותר, ופחות במוצרים יקרים יותר. לכן, כשניגש להכין עיקריות בשריות, ננסה לרווח את הבשר היקר עם רכיבים זולים יותר, כמו ירקות, פחמימות וקטניות.

אחת הדוגמאות הבולטות ליישום העיקרון הזה הוא מוקפץ. עיקרית נהדרת, טעימה ובריאה, בה הבשר/עוף נמתח עם שפע ירקות ולפעמים גם אורז או נודלז, וזו היתה אחת ההצעות שהצעתי לקוראת א'. 
אבל כמה כבר אפשר לאכול מוקפץ? פעם בשבוע? פעמיים? נמאס לא?
אז זהו, שאם מגוונים בירקות, בבשר ובתיבול אפשר להכין המוני ווריאציות, שעל אף הדמיון בהכנה ממש לא תרגישו שמדובר במאכלים דומים.

רוצים רעיונות? יופי. כי בשבועות הקרובים אני הולכת להעלות כמה וכמה (עוד לא החלטתי בדיוק כמה... עד כה יש 7) מתכונים מוקפצים מעניינים ומגוונים שתוכלו להכין בלי להשתעמם. בסוף אעלה גם סיכום עקרונות ורעיונות כדי שתוכלו לנצל כמה שיותר את צורת הבישול הנהדרת הזאת עם המרכיבים שיש לכם בבית.

אז יאללה, נתחיל עם המוקפץ הראשון שלנו, ונשתחרר מהקונספציה שמוקפץ חייב להיות בסגנון סיני עם סויה. המוקפץ של היום מונע מכוחו של השילוב האלמותי - שמן זית, שום ולימון, והוא פשוט, חמצמץ ונהדר.

חזה עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון
מאת: בישול בזול
עלות: כ-25 ש"ח 
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן זית
1 בצל פרוס
4 שיני שום פרוסות
3 גבעולי סלרי - את הגבעולים פורסים ואת העלים קוצצים גס
1 קישוא חתוך למקלות 
1 פלפל ירוק פרוס 
4 עלי כרוב ירוק פרוסים
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית מלח או יותר לפי הטעם
מעט פלפל שחור גרוס
מיץ מלימון אחד קטן

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום ואת גבעולי הסלרי הקצוצים ומטגנים עוד כ-3 דקות עד שהסלרי מתחיל לקבל צבע ירוק חזק יותר. מוסיפים את הקישוא והפלפל ומקפיצים עוד כ-3 דקות עד שהקישוא והפלפל מתחילים להתרכך. מוסיפים את הכרוב ועלי הסלרי ומקפיצים עוד 1-2 דקות. מוסיפים את העוף המלח והפלפל, מבשלים ובוחשים לעיתים קרובות עד שהעוף מבושל ברובו. מוסיפים את הלימון מבשלים עוד דקה או 2 עד שהעוף מבושל לגמרי.

התמונה צולמה כשחושך בחוץ, לאור תאורה פלורוסנטית, על רקע משטח הפעילות של ביזולית.
למקרה שתהיתם איך עברנו את הסופה הירושלמית, נראה לי שזה משקף את מצבנו.
תודה לאל היה מספיק אוכל, רוב הזמן היה חשמל, והיה המון זמן עם הילדה. גם כששנינו היינו צריכים
כבר לחזור לעבודה. משטח פעילות עם ילדה קווצ'ית זה אחלה מקום לכתיבת קוד.

טוסקנה במזווה

בפוסט הקודם התלוננתי על חוסר הזמן והכוח שמנע מאיתנו להגיע לסופר, והבאתי "מתכון מזווה" - קציצות טונה שאפשר להכין גם אם לא עשיתם קניות שבועיים, כל עוד יש לכם מזווה מתוחזק. למי שפיספס את הפוסט הקודם ותוהה למה לעזאזל השתמשתי במילה מזווה כבר ארבע פעמים בתוך שני משפטים מתחילת הפוסט, אסביר. 
מזווה מצוייד היטב הוא מושיעו של הבשלן הזול, הבשלן הקצר בזמן, ובעצם, כל בשלן באשר הוא. מאחסנים שם כל מרכיב שיכול להיות שימושי לכם שנשמר לאורך זמן, וכך, כשאין זמן או כוח לצאת לקניות, עדיין יש מגוון של מוצרים להכין איתם ארוחת ערב. ככה לא מתפתים להזמין טייק אווט וגם לא מתים מרעב. ווין ווין מה שנקרא. 


אז מה אנחנו שומרים במזווה? מלא דברים! 
מגוון קטניות - עדשים ושעועית מכל הצבעים, חומוס, פול, מש ועוד. יש שם דגנים - שיבולת שועל, גריסים, חיטה, קמח תירס ואורז. יש שם שקדים, אגוזי מלך, צנוברים (לאירועים מיוחדים בלבד! בימינו צנוברים עולים יותר מסטייק פילה. באמת), צימוקים וכמה סוגי פירות יבשים, עגבניות מיובשות, ופטריות שיטאקה מיובשות. יש שם מוצרי אפייה - קמח, סוכר לבן וחום, אבקת סוכר, קקאו, שוקולד מריר (אני קונה אותם בשישיות. הרבה יותר חסכוני ככה), קורנפלור, ג'לטין, אבקת פודינג, סודה לשתייה ואבקת אפייה (שלא משנה כמה אני קונה הם תמיד יגמרו לי באמצע המתכון). יש שם רטבים ומוצרים לטיבול - סויה, דבש, סילאן, טחינה גולמית, ריבה, חמאת בוטנים, כמה סוגי חומץ (רגיל, בלסמי, תפוחים ואורז), מיץ לימון משומר (לפעמים אין לימונים טריים, וזה עדיף מכלום), וכמובן שמן - קנולה וזית. יש שם שימורים - שימורי עגבניות (הכי שימושי בחורף, כשאין עגבניות טריות באיכות טובה), טונה, זיתים, ואחד של גרגרי חומוס, למקרה שצריך ברגע האחרון, ולא השרינו ובישלנו מראש.
זה נשמע אולי קצת פסיכי, אבל יש לי שני דברים להגיד להגנתי:


1. אם תעשו רשימה מפורטת של כל הדברים שיש לכם במזווה, במיוחד אם אתם בשלנים, סביר שגם אתם תצאו עם רשימה ענקית. נסו ותראו. 

2. זה מאוד יעיל. כשאני מסתכלת על מתכון ומחשבת מה אני צריכה לקנות, אני יודעת שאת כל הדגנים, הקטניות, התיבולים והמיובשים שאני צריכה כנראה כבר יש לי בבית.  

הדבר היחיד שצריך לדאוג לו זה תחזוקה. כשאתם מסיימים את העדשים, זכרו להוסיף אותם לרשימת הקניות. מוצרים שמשתמשים בהם הרבה, המובילים אצלנו - קמח ואורז, נמצאים קבוע ברשימת הקניות כדי שלא ניתקע בלי.
אם מוסיפים לרשימת המזווה הזו גם שום טרי (שמחזיק שבועות עד חודשים), ובצל (שמחזיק לפחות שבועיים, וגם נמצא אצלנו תמיד ברשימת הקניות), פלוס אוסף תבלינים שימושי, כמעט אין סוף למתכונים שאפשר להכין בלי לצאת מהבית.


אז היום, כפי שבטח כבר יכולתם להבין מתוך השימוש המרובה שלי במילה מזווה (תשע פעמים, והספירה נמשכת), עוד מתכון מזווה, הפעם הקטניות האלה שאני כל הזמן מקשקשת עליהם. הם זולים, בריאים, טעימים, הבאסה היחידה איתם היא שצריך להשרות אותם מראש. אבל אם אתם זוכרים לזרוק אותם לקערה עם מים בבוקר לפני העבודה, אתם מסודרים.


המתכון של היום, שעועית לבנה בנוסח טוסקנה, הוא מאוד פשוט, והוא נותן למעט מרכיביו לככב. יש המון מתכונים ברשת לשעועית לבנה בנוסח טוסקנה, חלק מוסיפים גזר או שומר, חלק מוסיפים יין, ושלל תבלינים, באמת אין סוף לגיוונים. אבל אני אוהבת דווקא את הגרסא המינימליסטית שמצאתי אצל מארק ביטמן. מבשלים את השעועית המושרית במים עם כמות נדיבה של מרווה, לקראת סוף הבישול מוסיפים מלח ופלפל (אומרים שהמלח מחזק את מעטפת הקטנייה. לכן מוסיפים את המלח לקראת הסוף, כדי לעזור לשעועית לשמור על צורתה, ולכן לא טוב להוסיף את המלח בהתחלה, כי אז יקח לשעועית יותר זמן להתבשל), מסננים את רוב המים, מוסיפים שום כתוש ומעט שמן זית, וזהו. נשמע צנוע, אבל דווקא מיעוט המרכיבים מאפשר לאלה שהינם לדבר אליכם בקול. פה באמת תבחינו בארומטיות של המרווה, בקרמיות של השעועית, בשום הטרי והעז ובעושר של שמן הזית, שחום השעועית ממזג את טעמיהם. (אתם רואים? אפשר להתפייט גם על אוכל פשוט ולא רק על שוק אווז ברוטב פירות יער, ברנדי וכמהין).
בקיצור, גם אם אתם לא טיפוסים של שעועית, כדאי לנסות. אפשר לאכול את השעועית בפני עצמה, כארוחה פשוטה, או כתוספת לארוחה גדולה יותר. שימו לב שהמתכון הזה הוא לא רק פרווה, אלא גם טבעוני. 


שעועית לבנה בסגנון טוסקנה
מבוסס על: מתכון מוכר, בגרסתו של מארק ביטמן מתוך הספר How to Cook Everything Vegetarian
עלות: כ-7 ש"ח
כמות: 3-4 מנות כעיקרית, 6-8 מנות כתוספת


מרכיבים
1 וחצי כוסות שעועית לבנה יבשה, מושרית בהמון מים ללילה
מים לכיסוי
1 כף גדושה מרווה מיובשת
1/2 כפית מלח
מעט פלפל שחור גרוס
1 כף שמן זית
3 שיני שום קצוצות או כתושות

הוראות הכנה
מסננים את השעועית ממי ההשריה, מניחים בסיר בינוני ומכסים במים כמה ס"מ מעל גובה השעועית. מביאים לרתיחה, מוסיפים את המרווה ומבשלים מכוסה חלקית (שלאדים יהיה לאן לברוח, אחרת הסיר יעלה על גדותיו. מנסיון.) על חום בינוני-נמוך עד שהשעועית מתרככת. כמות הזמן שדרוש לשעועית להתרכך משתנה, זה תלוי בטריות השעועית ובעוד כל מיני פרמטרים. לי לוקח בין 40 דקות לשעה.  אם אתם רואים שנשאר מעט מים בסיר, הוסיפו עוד כדי שהשעועית לא תיחרך.
מוסיפים את המלח והפלפל ומבשלים עד שהשעועית רכה, עוד כ-10 דקות.
מסננים את רוב מי הבישול (תשאירו שם כמה כפות נוזלים, שיהיה רוטב), ומערבבים פנימה את השמן זית, השום, ועוד מלח לפי הטעם, אם צריך.
מגישים חם, או בטמפרטורת החדר (מארק אומר שאפשר להגיש גם קר, לי זה לא נראה).

12 איזכורים למילה מזווה כולל הנוכחית