ילדים בזול

מהרגע שמופיעים 2 פסים בבדיקה (זוכרים שיש עוד בדיקות חוץ מקורונה?) הורים לעתיד נשאבים לתוך מערבולת צרכנית שמשדלת אותם להוציא כמה שיותר כסף על צאצאיהם העתידיים.

אתם לא מהפראיירים שקונים צעצועי עץ ממוחזר בשילוב צמר ג'מוס אורגני? אוקיי, אבל חייבים להשקיע בעגלה, נכון? אתם תחרשו עליה כמה שנים, אז שתהיה איכותית. וגם שידת החתלה צריך לקנות, אתם לא רוצים בעיות גב, נכון? ומיטת תינוק צריך, ומזרן אורטופדי, אתם לא רוצים לעשות לילד בעיות גב, נכון? וצריך טרמפולינה, ואוניברסיטה, וכסא אוכל וסלקל… 

כל פריט בנפרד נראה הגיוני ומחויב המציאות, משהו שכדאי להשקיע בו ולא לחפף, אבל העלות הכוללת מצטברת לאלפי שקלים שיוצאים עוד לפני שלב הלחיצות.

ואז הילד אשכרה נולד, וצריך לקנות חיתולים, תמ"ל, משאבות חלב וציוד נלווה, מיליון מוצצים, צעצועים, בגדים שעולים על הילד 3-4 חודשים עד שצריך לעלות מידה…

על אף האווירה הצרכנית שאופפת את תחילת ההורות, יש הרבה דרכים להתגמש בהוצאות על תינוקות: הם לא מתמרמרים אם שידת ההחתלה הגיעה מאתר אגורה, או אם הבגדים שעליהם הם מריירים, פולטים ועושים קקי גב, הגיעו בשקית זבל מהבן דוד. הם לא יהיו מלכי הכיתה של המשפחתון אם תשימו עליהם פמפרס כותנה אורגנית במקום חיתולי המותג של שופרסל או רמי לוי.

מי שרוצה לחסוך, יש בהחלט מאיפה.

אבל, האם אתם באמת מרגישים בנוח לחסוך בהוצאות על הילדים? או שאולי המחשבה על חסכון כזה צורמת לכם קצת? אם בראש שלכם ילדים וחסכון לא הולכים ביחד, אתם לא לבד. אנחנו חיים בחברה סופר מעודדת ילודה ופרו ילדים, והרצון לחסוך בהוצאות הכרוכות יכול להיחוות כחילול קודש כמעט. מה, נתקמצן על הילד?? איזה מין בנאדם קטן ופתטי בוחר לא להשקיע במי שהכי יקר לו?!

אם כך אתם מרגישים, אפשר להציע לכם הסתכלות אלטרנטיבית? 

כשאתם חוסכים על התינוקות שלכם, אתם משקיעים בילדים שהם יהפכו להיות, ובמשפחה שתצמיחו. קל יחסית לחסוך בהוצאות כשהילדים קטנים. תינוק לא צריך יותר מדי כדי לגדול בסבבה, ויש כל כך הרבה ציוד וביגוד במצב טוב שאפשר להשיג בזול או בחינם. 

ואז, כסף שחסכתם בשלב הינקות יכול לצאת על דברים שהילדים שלכם אשכרה יזכרו, שבאמת ישפיעו עליהם לטוח ארוך: חוגים, חוויות משפחתיות, השקעה בבית, או סתם קניית בגדים לטינאייג'רים שכבר לא עושים קקי גב, ושעכשיו כבר חשוב להם מאוד איך הם נראים.

כשאתם בוחנים את ההוצאות על הילדים שלכם בביקורתיות וברציונליות, אתם גם מעניקים לילדים שלכם הורים בטוחים יותר, שחוששים פחות מעתידם הכלכלי. לי אישית היה את המזל לגדול ככה, ואני מודה להורים שלי על זה כל יום. הם פשוט לא חששו להגיד לי לא: אנחנו לא נקנה ארטיק מהגזלן, יש עוגיות מהבית אם את רעבה. רוצה את הצעצוע הזה? אין בעיה, עוד חודשיים יש לך יום הולדת. אנחנו לא נממן לך סיבוב בקניון כי משעמם לך, אם את רוצה את מוזמנת, בשביל זה את עושה בייביסיטר. 

לשמוע "לא" לא פגע בי או יצר אצלי תודעת חוסר. בדיוק להפך. היה לי ביטחון גמור במצבנו הכלכלי, כי ידעתי שההורים שלי מתעדפים ומתקצבים את מה שחשוב לנו באמת. לגדול עם הורים שמציבים גבולות גם בתחום הכסף העניק לי בטחון כלכלי וחוסן מנטלי.

איך אפשר בכלל לכמת בכסף מתנה מדהימה כזאת של ביטחון? 

אז בפעם הבאה שאתם מנסים להחליט בין הזול לבין הביוקר ואתם שומעים קול בראש ש"על הילדים אסור לחסוך!", נסו לנהל עם הקול הזה קצת מו"מ. תזמינו אותו לקפה. תשאלו אותו מה הוא באמת רוצה. אולי אם תציעו לו ללכת על הבזול פלוס לשים מאתיים שקל בחיסכון לילדים, הוא דווקא יהיה מרוצה?

—--

היום במתכון, ממשיכים לא להשקיע יותר מדי בילדים, עם קציצות קלות ומהירות להכנה. ברוב הסופרים מוכרים בשר עוף והודו קפוא בחבילות של 500 גרם במחיר סביר, אז אני דואגת שתמיד יהיו לנו כמה בפריזר. מוציאים בבוקר עוף טחון להפשרה, משקיעים 7 דקות בהכנה אחרי שהילדים חוזרים מהמסגרות, ותוך חצי שעה יש ארוחת ערב טרייה ובריאה יחסית. 

קציצות ב-5 דקות 

מאת: בישול בזול

עלות: 14 ש"ח

כמות: 4–6 מנות

מרכיבים

500 גרם עוף או הודו טחון

½ כוס פתיתי קוואקר להכנה מהירה

חצי כפית מלח

1 חבילה רסק עגבניות

1 כף סוכר חום

1 כף רוטב סויה

1 כוס מים

אבקת שום

הוראות הכנה

מערבבים בקערה את העוף הטחון, הקווקאר והמלח עד שמתאחד.

יוצרים קציצות ומסדרים בתבנית קטנה/בינונית.

מעבירים את רסק העגבניות לכוס (ריקה), מערבבים פנימה את הסוכר והסויה, ומוסיפים בהדרגה את כוס המים תוך כדי ערבוב, שלא יהיו גושים.

שופכים את הרוטב מעל הקציצות ומפזרים מעל אבקת שום.

אופים ב-200 מעלות במשך כ-20 דקות עד שהקציצות קצת משחימות והרוטב מבעבע.

כן כן, התמונות אוכל שלי עדיין מכוערות. תתמודדו.

לזניית עוף קלה וטעימה

רצף החגים הארוך הצריך קצת יצירתיות במנות העיקריות, שלא נשתעמם יתר על המידה ממצעד להיטי העוף והבשר, שהחל לחזור על עצמו. אחרת היינו עלולים עוד לאכול כמויות בינוניות וסבירות של אוכל, חלילה, מרוב שעמום.
שילוב הרצון לעשות משהו קצת שונה, עם המבצעים הטובים שהיו על העוף הטחון (20 לקילו ומטה בכמה סופרים) הביאו אותי ללזניה הזו. היא גם אחלה עיקרית לפיקניק בשרי. בשנים האחרונות אנחנו עושים פיקניק באחד מארוחות ראש השנה כדי לשבור קצת שגרה ולאפשר הוצאת אנרגיה אחרי תפילות ארוכות - מומלץ! כך גילינו שהלזניה הזו מתאימה בול. היא טעימה גם חמימה או בטמפ' החדר, וקלה לנשיאה ולאכילה עם סכו"מ פלסטיק על משטחים לא אחידים. כן, אני יודעת שעונת הפיקניקים די חלפה עברה לה. תזכרו לאביב.
אם אין ברשותכם עוף טחון אפשר כמובן להחליפו בבשר טחון.
יאללה מתכון:

לזניית עוף

מאת: בישול בזול
עלות: כ-28 ש"ח (תלוי במחיר העוף הטחון, שמשתנה מאוד)
כמות: כ-12 מנות

מרכיבים
כחצי חבילה עלי לזניה
1 פחית עגבניות מרוסקות
3/4 כוס מים
חצי כפית טימין
3 כפות שמן זית
1 בצל גדול קצוץ
1/4 כפית אגוז מוסקט
1/2 כפית מלח
מעט פלפל שחור גרוס
כ-600 גרם עוף טחון

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני ומטגנים את הבצל עד שהוא מתחיל להזהיב, כ-10 דקות. בוחשים מדי פעם. מערבבים פנימה את אגוז המוסקט, המלח והפלפל, ומטגנים עוד דקה.
מוסיפים את העוף הטחון ומטגנים תוך ערבוב מתמיד, כדי לפרק חתיכות גדולות ולמנוע הידבקות, עד שהעוף פירורי ומבושל ברובו, כ-5 דקות.
מערבבים בקערה את העגבניות, המים והטימין. מורחים כמה כפות מהרוטב בתבנית מלבנית בגודל של דף A4 בערך. מסדרים מעל שכבה של עלי לזניה, מעל זה מחצית מתבשיל העוף ושליש מהרוטב הנותר. אז עוד שכבה של עלי לזניה, שאר העוף ושליש מהרוטב. לבסוף מכסים בשכבה שלישית של עלי לזניה ומעל שופכים/מורחים בצורה אחידה ככל האפשר את יתר הרוטב. מכסים היטב את התבנית בנייר כסף (שלא יגע בלזניה) ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות, עד שעלי הלזניה רכים.

עיקריות בשריות זולות וקובה סינייה

כדי שמנה עיקרית בשרית תחשב אצלי כ"בישול בזול" היא צריכה לקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים:

החלק הבשרי צריך להתבסס על נתחי עוף או בשר זולים יחסית 
בעוף מדובר בחזה, כנפיים, עוף טחון, ויש תקופות עם מבצעים גם על העופות השלמים והכרעיים (תלוי אם רשתות השיווק במצב מלחמה). יש גם איברי פנים זולים כמו קורקבנים וכבדים, אבל לי אישית יש פחות ניסיון איתם. בכל מקרה, מתכונים עם פרגיות ככל הנראה לא תראו כאן. 
בתחום הבשר מדובר בבשר טחון (אני קונה טחון מקפוא בקצבייה שבדרך כלל עולה 30-40 ש"ח לקילו. הטחון הטרי יקר ממש ואני לא באמת חשה בהבדל. והטחון שקונים במחלקת הקפואים גם יקר וגם מכיל כל מיני תוספי סויה וחלבון מן הצומח) ונתחים שלמים זולים, כמו מס' 2, 3, 8 ו-10 שעולים בדרך כלל סביבות ה-30 ש"ח לקילו כשהם קפואים. 

צריך שיהיה במתכון "מתיחה" של הבשר בעזרת רכיבים אחרים, זולים יותר, כמו ירקות, דגנים או קטניות 
יש המון דרכים למתוח בשר ועוף. אפשר לבשל אותם בקדרה עם ירקות וקטניות. אפשר להכין מהם רוטב או תבשיל שמוגש על ערימה של אורז או איטריות. אפשר להכין קציצות מבשר או עוף טחון ולהוסיף להם ירקות מגוררים ופירורי לחם. אפשר לעטוף אותם בפחזנית, או בלינצ'ס או פשטידה... לפעמים מדובר בקצת יותר התעסקות. בכל זאת, הרבה יותר קל לסדר כמה כרעיים בתבנית לשפוך מעל כמה תבלינים והיידה לתנור. אבל יש להתעסקות הזאת יתרונות: התוצאה היא גם זולה יותר, וגם בהרבה מקרים מהווה ארוחה שלמה, או כמעט ארוחה שלמה בפני עצמה.

אז עכשיו שאתם מכירים את ה"אני מאמין" של בישול בזול בנוגע לעיקריות בשריות, אפשר לגשת למתכון.
על הגרסא שלי לקובה סינייה אני עובדת המון זמן, מאז פתיחת הבלוג בערך. ההתאמה לבלוג ברורה - עיקרית שחצי ממנה עשויה בכלל מבורגול זול ומזין, עם טעמי הקובה האהובים עלי, ובלי הגלגול שאני לא מאוד מוצלחת בו. יש עוד מתכונים ברשת לקובה סינייה (או קובה בל סנייה), אבל חלקם עם כמויות לא ממש הגיוניות, חלקם עם כבש טחון, שהוא גם יקר וגם קצת יותר קשה להשיג, ורובם עם צנוברים שאמנם הם נורא טעימים, אבל יקרים בטירוף. אז החלטתי לפתח גרסא משלי. ליחסים המועדפים עלי בין המים לבורגול ובין הבצק למילוי לתבלינים הגעתי אחרי כמה איטרציות, נשאר רק עניין פעוט- הבצק נטה להתפרק ולהתפורר. הקובה אמנם היה טעים, אך לא אסטטי במיוחד. פתרון לבעיה הזאת הגיע מהמתכון של מתכוניישן ובו הבורגול נטחן במעבד מזון בתוספת בצל חי. אהא! מכיוון שבכל זאת אני אוהבת את המרקם הגרגרי של הבורגול, החלטתי לטחון רק חצי מהבורגול, להשאיר את היתר כמו שהוא, ולערבב.
אם כך, ללא קשקושים נוספים, הרי לכם המתכון שלי לקובה סינייה. המתכון גדול ומספיק להמון סועדים, אז הצטיידו בתבנית גדולה.

קובה סינייה (מאפה קובה בתבנית)
מאת: בישול בזול
עלות: כ-36 ש"ח
כמות: כ-16 מנות

מרכיבים

לבצק הבורגול:

500 גרם בורגול דק (ג'ריש)

3 כוסות מים רותחים

1 בצל קלוף וחצוי

1 כפית מלח

1/2 כפית קינמון

1/2 כפית פלפל אנגלי

1/2 כפית פלפל שחור טחון

1/2 כפית כמון

4 כפות שמן

למלית הבשר הטחון:

3 כפות שמן

2 בצלים קצוצים דק

3 שיני שום

1/2 כפית מלח 

1/4 כפית קינמון

600 גרם בשר טחון, או תערובת של עוף ובשר טחונים

חצי צרור בצל ירוק קצוץ

הוראות הכנה

מכינים את הבצק: מעבירים את הבורגול לקערה גדולה, שופכים מעל את המים הרותחים ומשהים רבע שעה. סוחטים עודפי נוזלים אם יש. טוחנים את הבצל במעבד מזון עד שהוא קצוץ היטב. מוסיפים למעבד המזון חצי מהבורגול המבושל וטוחנים במשך כדקה עד שהבורגל מתחיל להיעשות עיסתי. 

מערבבים את עיסת הבצל והבורגול עם יתר הבורגול המבושל ושאר מרכיבי הבצק עד שהעיסה אחידה.

בזמן שמשרים את הבורגול במים הרותחים מכינים את המלית: בסיר בינוני-גדול מחממים את השמן ומטגנים את הבצלים עד שהם נהיים שקופים ומתחילים להזהיב, כ-10 דקות. מוסיפים את השום, המלח, הקינמון והבשר הטחון, ומטגנים תוך כדי ערבוב עד שהבשר מבושל ברובו, כ-5 דקות. מוסיפים את הבצל הירוק, מטגנים עוד דקה ומורידים מהאש.

מרכיבים את הקובה: משמנים תבנית גדולה, ומשטחים מחצית מבצק הבורגול בתחתית התבנית. מסדרים מעל את הבשר הטחון, ומעליו משטחים את יתר בצק הבורגול, ומהדקים ( לא למעוך יותר מדי. אנחנו רוצים שהקובה לא יתפרק, אבל שגם לא יהיה דחוס לגמרי). אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כחצי שעה, עד שהמאפה מזהיב מעט.

מגישים חם בליווי הזלפות נדיבות של טחינה.

געגועי לסבתא העיראקית שמעולם לא היתה לי

מבוא לבישול בזול #6 - מה לאכול

בפוסט הקודם בסדרת המבוא לבישול בזול דיברנו על השוואת מחירים. אם אתם משווים מחירים אתם יכולים לחסוך כסף בקניות, גם אם אתם לא משנים בכלל את התפריט הביתי. היום נדבר יותר בפירוט על מה מרכיב תפריט זול, כי שם, בצמצום המוצרים היקרים ותגבור הזולים, מסתתר החיסכון האמיתי. 


הוזלת הארוחות שלכם זה לא עניין מסובך. פשוט צריכים לתת משקל שונה למרכיבים השונים בארוחה.  
למה אני מתכוונת? 
בואו נסתכל על ארוחה "קלאסית" שהמוקד שלה הוא סטייק/רבע עוף/שניצל במרכז הצלחת. הארוחה זאת היא ארוחה יקרה יחסית. למה? הדבר שאוכלים הכי הרבה ממנו הוא גם הדבר שעולה הכי הרבה - עוף או בשר. 
קערה של ספגטי בולונז לעומת זאת, תהיה יותר זולה, כי יש בה הרבה פחות בשר, ומה שאוכלים ממנו הכי הרבה זה הפסטה, שהיא זולה יחסית.
גם מוקפץ עם אורז יצא זול יותר. רוב הנפח שם הוא הירקות והאורז, ויש שם די מעט עוף או בשר.
אפשר להסתכל גם על דוגמא חלבית - ארוחה שהמוקד שלה הוא קיש גבינות, תהיה יותר יקרה מאשר ארוחת סלט שמכילה המון ירקות וקרוטונים, ויחסית מעט גבינה.

קרדיט לתמונות: פה ופה

אם תכינו ארוחות שמבוססות בעיקר על מרכיבים זולים, תקבלו אוכל זול יותר. 
זהו חבר'ה. זאת כל התורה כולה.


עכשיו נשארה רק השאלה - איזה אוכל הוא אוכל זול?
אצלי האוכל מתחלק לשלוש קטגוריות:
1. האוכל הכי זול, שכדאי להתמקד בו, שעדיף שירכיב את רוב הנפח בארוחה
2. אוכל במחיר סביר, שכדאי לשלב בארוחות אבל בכמויות קצת יותר קטנות
3. אוכל יקר שכדאי להמעיט בו - לא לשלב אותו בכל ארוחה, ולהשתמש בו בכמויות קטנות.


האוכל הזול שכדאי להמתקד בו הוא:
דגנים - פסטה, פתיתים, אורז, לחם, קמח, בורגול, חיטה, גריסים... הרשימה ארוכה. ארוחות שהמוקד שלהן הוא אחד מהנ"ל תהיינה זולות יותר: פסטה עם רוטב, סנדוויצ'ים וטוסטים, סלטי דגנים, מאפינס, ממליגה... אפשר להכין המוני ארוחות שמבוססות על דגנים. ארוחות כאלה יכולות להיות גם בריאות מאוד אם אתם משתמשים בפסטה או לחם מקמח מלא, או בדגנים מלאים כמו בורגול וגריסים. מחירם של רוב הדגנים נמוך. אפשר לקנות חבילת אורז או דגנים שתספיק לכמה ארוחות ב-7-8 ש"ח. חבילות פסטה זולות אפשר גם לקנות ב-3-4 ש"ח. מחיר הלחם מפוקח ואפשר לקנות כיכר בכ-5 ש"ח.


קטניות - עדשים, חומוס, שעועית ודומיהם. לפעמים הם דורשים השרייה ובישול מוקדמים אבל הם שווים את המאמץ. הם טעימים, בריאים מאוד, והם מקור טוב לחלבון זול משמעותית מעוף ובשר. איך משלבים אותם בארוחה? במרקים, תבשילי קטניות וירקות, בסלטים, שלא לדבר על המג'דרה האהובה. מחיר הקטניות הוא גם נמוך, פחות מ-10 ש"ח לשקית של חצי קילו. הקטניות לרוב מכפילות או משלשות את גודלן בבישול, כך ששקית אחת תספיק לכם לכמה ארוחות.


ירקות זולים - יש המון ירקות שנמכרים במחיר זול עד זול מאוד - גזר, בצל, מלפפונים, עגבניות, כרוב, חציל, תפוח אדמה, קישוא, חסה... רוב הירקות עולים פחות מ-10 ש"ח לקילו, חלקם עולים 3 לקילו ואף פחות. ירקות יכולים לתפקד היטב כמרכיב המרכזי בארוחה. אפשר להכין איתם מרקים, רטבים, מוקפץ, סלטים מושקעים, ירקות מוקרמים... כמובן ארוחות המכילות המון ירקות תהיינה גם בריאות מאוד.


האוכל שמחירו סביר ושכדאי לשלב בתפריט:
ביצים ומוצרי חלב בפיקוח - יש כמה מוצרים בישראל שמחירם מפוקח על ידי הממשלה. הממשלה קובעת עבורם מחיר מקסימלי, ואסור למכור את המוצרים האלה ביותר כסף. מוצרי החלב שבפיקוח הם:

• חלב 1% ו-3% בשקית (הכי זול!) ובקרטון. כל חלב אחר - בכד, מועשר, בטעם של פעם וכו' וכו' לא בפיקוח ויעלה יותר.
• אשל, גיל, ושמנת חמוצה
• חמאה (לא מלוחה, 100 גרם)
• גבינת עמק וגבינת גלבוע (שנמכרים במשקל! במעדנייה! המחיר לא מפוקח אם קונים אותו באריזה יפה עם ניירות. המכיר כמעט כפול כשהוא ארוז)
• ביצים רגילות (לא אורגניות, לא עם אומגה 3. ודאו שאתם לא קונים ביצים שלא התכוונתם, כי האריזות דומות)

מוצרי חלב שבפיקוח הם זולים משמעותית ממוצרי חלב שאינם בפיקוח. לכן, אם תשתדלו שרוב מוצרי החלב שתצרכו יהיו בפיקוח תחסכו המון כסף. (גם מחירי המלח והלחם מפוקחים. אני יותר מממליצה לכם ללכת לאתר של משרד התמ"ת ולקרוא בעיון את רשימת המוצרים בפיקוח ואת המחירים המקסימליים עבור כל אחד).


פירות וירקות עונתיים - בקבוצת האוכל שכדאי להתמקד בו הזכרתי ירקות זולים. אבל יש אצלנו גם ירקות ופירות עונתיים. אפרסקים, משמשים, ענבים, דובדבנים, תותים, רימונים, סלרי, שעועית ירוקה, במיה... אפשר להתפנק איתם בכיף כשמחירם שפוי, אבל כדאי להתאפק כשהם לא בעונה, כי הם יקרים נורא והרבה פחות טעימים. איך יודעים שמשהו בעונה? פשוט פוקחים עין על המחירים. אני משתדלת לא לקנות פירות וירקות שעולים יותר מ-10 ש"ח לקילו.


נתחי עוף ובשר זולים - בעיקרון עוף ובשר הם מוצר יקר, אבל יש גם נתחים משתלמים יותר. חזה עוף לרוב עולה סביבות ה-20 ש"ח לקילו, ובניגוד לחלקי עוף אחרים, הוא מכיל כמעט נטו בשר, אז אתם לא מבזבזים כסף על עצמות שנזרקות בסוף. גם עוף טחון, שמחירו בדרך כלל דומה למחיר החזה, ובשר טחון, שעולה 30-40 ש"ח לקילו, נאכלים בשלמות. היתרון של של חזה עוף ועוף/בשר טחון הוא שאפשר "למתוח" אותם, ולשלב אותם בתבשילים. לא חייבים להגיש אותם שלמים, כמו כרעיים לדוגמא. חזה עוף אחד יכול להספיק לסיר שלם של תבשיל, שמקבל את רוב נפחו מירקות/דגנים/קטניות כמו שהזכרתי לעיל. קציצות אפשר לנפח עם ירקות מגוררים ופירורי לחם ולהוסיף לתבשיל מבוסס ירקות/דגנים/קטניות. 


אוכל יקר שכדאי למעט בו:
נתחי עוף ובשר יקרים - עוף ובשר זה דבר יקר. קשה למצוא אותם בפחות מ-20 ש"ח לקילו, לרוב הם עולים הרבה יותר, ובהרבה מקרים חצי ממה שאתם קונים זה עור ועצמות שלא נאכל. לא משוכנעים? תעברו על הקבלה שלכם מהפעם האחרונה שעשיתם קניות. איזה אחוז מהחשבון הלך על קניות בקצבייה? אם תצמצמו את הצריכה בתחום הזה אתם יכולים לחסוך המון כסף. לא צריך להוציא בשר ועוף מהתפריט לגמרי, אבל כדאי להשתדל לקנות את הנתחים הזולים יותר (שהוזכרו לעיל), ולהוריד את תדירות קניית הנתחים היקרים. אתם תראו את השינוי בהוצאות האוכל באופן מיידי.


גבינות שלא בפיקוח- נכון שאוכל חלבי הוא יותר זול? לא אם אתם קונים המון גבינות יקרות. גבינת מוצרלה עולה 70-80 ש"ח לקילו, גבינת פרמזן וגבינת קשקבל עולה בסביבות ה-100 ש"ח לקילו. גם אם אתם קונים מעט זה יוצא די יקר. שלא לדבר על קופסאות החמודות של הבולגרית והפטה שמכילות בסביבות ה-200 גרם גבינה ועולות בסביבות ה-20 ש"ח. אתם קונים גבינה צהובה פרוסה ארוזה, כלומר לא מהמעדנייה? אתם תשלמו כמעט פי-2 מהמחיר המפוקח, כ-17 ש"ח ל-200 גרם.
אין כמו גבינה טעימה ואיכותית, באמת שאין. אבל אם אתם מנסים לחסוך כסף כדאי לראות גבינות יותר כפינוק מאשר כחלק יומיומי ורגיל מהתפריט.


מוצרים מעובדים - שניצלים וטבעולים קפואים, רטבים קנויים, תערובות למרקים ולתבשילים... אתם כבר מכירים את הסיפור. הם חוסכים לכם זמן, אבל הם יותר יקרים ופחות בריאים. ככל שתאכלו אותם פחות תחסכו יותר.


=====


שימו לב למה שהלך פה כרגע. אמרתי לכם שתפריט זול יכלול המון דגנים, קטניות וירקות, כמות סבירה של מוצרי חלב, עוף ובשר דלים בשומן ופירות, ומעט בשר, עוף, גבינות שמנות ומוצרים מעובדים. נשמע כאילו זה לקוח הישר מפיה של דיאטנית לא? אם תלכו לפי הכללים האלה תעשו טוב לא רק לארנק שלכם, אלא גם לגוף שלכם. 
וזה כבר ממש משתלם.


זכרו שהמפתח להתמדה בכל שינוי בחיים הוא לא להיות פנאטים. המונח של "אוכל אסור".הוא לא טוב בדיאטות והוא לא טוב בשמירה על תקציב. אם יש אוכל יקר שאתם אוהבים נסו לחשב מתי כמה ואיך אתם משלבים אותו בלי להעיק על חשבון הבנק יותר מדי. אולי זה אומר להשקיע יותר באוכל לשבת ולהכין אוכל פשוט יותר לאמצע השבוע, אולי זה אומר לשמור את הדברים היקרים לארוחות קטנות ואינטימיות, אולי זה אומר להקטין כמויות...
הסוד לבישול בזול לאורך זמן הוא למצוא את הדרך שבה אתם יכולים לצמצם את המוצרים היקרים ולהגביר את הזולים, בלי להרגיש שאתם סובלים או מפספסים את הנאות החיים.

קציצות וכותרות גרועות

לאחרונה אני חושבת הרבה על כותרות. כותרת של פוסט איננה דבר של מה בכך. מצד אחד אני רוצה לדגדג את הסקרנות של קוראי ולמשוך אותם לתוך הפוסט. אני רוצה להבטיח להם שהטמון בפנים יהיה מעניין, מרתק ושווה את זמנם. מצד שני, אני רוצה גם שהכותרת תהיה אינפורמטיבית. כותרת של "עוגת קרם שוקולד קלה ומדהימה רק ב-5 שקל!" תהיה די מושכת, אבל אם היא תלווה בפוסט חולמני על תבשיל עדשים, קורקבנים וכרוב ניצנים, כנראה שאהפוך במהירות למוקצה מחמת מיאוס בקרב קוראי. גם כותרות פואטיות כמו "שניצל, פירה ומסעותיו של פרויד אל נבכי נפש האדם" ו-"מחשבות על רפרפת כאשר עלי השלכת מתנפצות מתחת לרגלי" עשויות לצאת ארוכות, שבלוניות ומעומעמות. אפשר פשוט להרים ידים ולקבוע שכותרת הפוסט תהיה ככותרת המתכון, אבל זה סתם משעמם והורס את ההפתעה.

למזלי יש לי חברים שדואגים לי. ידידי משכבר הימים, המכונה לצורך פוסט זה 'אָפַפִי הרשע', שלח לי רשימה נפלאה של כותרות ונושאים פוטנציאלים לפוסטים. חלילה לי מלהוסיף על גאונותו הטהורה והמתפרצת, על כן אביא את הרשימה כלשונה:

עלו בראשי שמות אלטרנטיביים לבלוג, לאירועים מיוחדים (יותר נכון, חשבתי על דברים מצחיקים ואז המצאתי תירוץ). במקום סדר אלפביתי, סדר טמטומי עולה.

ובכן, 

ספיישל סושי - בישול ברול

מתכונים לימות השבוע - בישול בחול

הכנת אוכל לצפייה בכדורגל/בזמן שבעלך צופה בכדורגל - בישול בגול

בישול תוך חזרה על הוראות המתכון - בישול בקול 

הכנת אוכל תוך האזנה למוסיקה/לנשנוש בקונצרט - בישול במול

אותו דבר - בישול בסול

הכנת כיבוד לאינסטלטור - בישול בצול

ואחרון חביב:

הכנת אוכל בפרוזדור - בישול בהול

ולמקרה שגם אתם לא מכירים את משמעותה של המילה צול:

חששתי שאולי לא תכירי את המילה צול. לכבוד יהיה לי אם תשמשי בזה בבלוג או בכל צורה שהיא!

מתוך הערך "אינטש": שמה הגרמני של יחידת המידה הוא 'צול' (Zoll). בישראל משתמשים בו בעיקר לציון קוטרם של צינורות.

נכון שהחכמתם? 

למעשה יכלתי אפילו להשתמש בכותרת בישול בצול לפוסט זה, שכן הוא נכתב בחלקו בזמן שחיכיתי לטכנאי מכונת הכביסה שיגיע. בטח במכונות כביסה משתמשים גם בצול איפהשהו. אבל היה לוקח הרבה זמן עד שהייתם מבינים למה קראתי כך לפוסט, וגם ככה הקשר די רופף, אז ויתרתי. 

ועכשיו לסיבה שלשמה התכנסנו היום, מלבד דיונים על סגנון הכתיבה שלי, קציצות. קציצות זה הרבה יותר מעניין מדיונים על סגנון כתיבה. כלומר, לפעמים זה יותר מעניין. תלוי עד כמה אתם רעבים.

הקציצות שאביא לכם היום הן קציצות עוף אווריריות ומתקתקות, קלות מספיק כדי שאפשר להכין אותן לארוחה באמצע השבוע, אבל מהוגנות מספיק כדי להגיש גם בשבת. הן פשוטות, בלי יותר מדי טעמים מוזרים ואקזוטיים, כך שנראה לי שהילדים יתחברו, אבל בכל זאת מדובר בשינוי מרענן ומקורי מהקציצות ברוטב אדום הרגילות שלכם.

את הגזר והשזיפים ברוטב אתם יכולים להשאיר בחתיכות גדולות, כמו במתכון המקורי, או לקצוץ קטן יותר. אני מוצאת שכשהירקות בגודל קטן ופחות מאיים, אנשים שאינם חובבי ירקות נוטים לאכול אותם יותר ולא לאכול מסביבם או להשאיר את כולם בסיר.

תבשיל קציצות עוף עם גזר ושזיפים מיובשים 

מבוסס על: מתכון מהכתבה של אביגאל כהן, מתוך גיליון אוקטובר 2011 של על השולחן, עם שינויים קלים שלי

כמות: כ-6 מנות 

עלות: כ-18 ש"ח

מרכיבים

לקציצות:

500 גרם עוף טחון

1 גזר מגורר

1 בצל מגורר

1 כפית סודה לשתייה

2 ביצים

4 כפות פירורי לחם

1/2 כפית מלח

1/2 כפית פלפל שחור טחון

2 כפות שמן

לרוטב:

6 גזרים פרוסים (או חתוכים לקוביות)

3 כפות שמן

10 שזיפים מיובשים מגולענים וחצויים (או קצוצים גס)

2 כוסות מים (לפעמים אני מוסיפה 3 כוסות כדי ליצור יותר רוטב. לשיקולכם)

3 כפות מיץ לימון

1/2 כפית מלח

הוראות הכנה

מערבבים את חומרי הקציצות לתערובת אחידה. יוצרים קציצות עגולות בגודל האהוב עליכם, מכסים ומקררים לפחות חצי שעה, כדי לתת לקציצות לנוח.

כשהקציצות סיימו את מנוחתם מכינים את הרוטב: מחממים את השמן בסיר רחב ומטגנים את הגזר עד שהוא מזהיב, 5-10 דקות. מוסיפים שזיפים, מים, מיץ לימון ומלח ומביאים לרתיחה. מוסיפים את הקציצות, מכסים ומבשלים 20 דקות על להבה נמוכה. אם צריך, מוסיפים עוד מים רותחים. 

מגישים חם, עם אורז או אטריות.

עוף אין לנו גז

אין לנו גז כבר שבוע. זה מעצבן. מאוד. מצד שני, ידעתם שאפשר להכין אורז בתנור? וחביתה במיקרוגל? עכשיו אני יודעת שכן והועשרתי בכך מאוד!
ואפרופו, אם אתם שרופים על חביתות מטוסים, דעו לכם שכבר לא צריך לחכות עד לטיול הבא כדי ליהנות מהחוויה הקולינרית המרוממת הזו. הטעם הנהדר והמרקם המפתיע שמצליח להיות בו זמנית גם אוורירי מדי וגם צמיגי להפליא, נמצא בהישג ידכם! 
כל שעליכם לעשות הוא להכין את בלילת החביתה האהובה עליכם ולבשלה במיקרוגל במקום על הגז. אם אתם רוצים ממש לשחזר את החוויה, השאירו את החביתה בחוץ במשך הלילה. למחרת, עטפו את החביתה  לסירוגין ב-3 שכבות נייר כסף ו-4 שכבות פלסטיק, הניחו את כל הכבודה בחמגשית, וחממו בתנור במשך כחצי שעה, עד שהחמגשית חמה מספיק כדי לגרום לכוויות מדרגה שנייה. את החביתה יש לאכול כשאתם קשורים לכיסא בתוך מעלית של בניין רב קומות. 


נראה לי שהגעתי לתחתית החבית בעולם הבישול ללא כיריים כשהכנתי מעין פשטידה מפסטה בת שבוע (שהוכנה על ידי השרייה כפולה במים רותחים מהקומקום. איכשהו אף אחד לא ממש אכל את זה כשזה הוגש לראשונה), מעט עוף טחון מופשר במיקרו, בצל ירוק ורסק עגבניות. רציתי שזה יהיה סוג של לזניה בשרית. הטעם היה לא רע, אבל המראה... בואו נגיד שאני בחיים לא אעלה את זה לבלוג ולו רק בגלל שטרם הומצא הסטיילינג שיכול לגרום לתבשיל שנראה כאילו מישהו כבר עיכל אותו, להיראות טוב.

אח הגז הגז... למה אנשים עדיין משתמשים בבלונים? הרי ברור שזה יגמר באמצע הבישולים לשבת. זה מחוייב סטטיסטית. אם 80% מהשימוש בגז נעשה תוך כדי בישול לשבת, כשאתה מחליט להשתמש בבלוני גז אתה פחות או יותר חותם לעצמך "טוב, מתישהו בשנה הקרובה בישולי השבת שלי הולכים להיהרס לחלוטין ואאלץ להגיש לאורחים שלי אוכל נא". איזו מחשבה מרגיעה על העתיד. 
וגם אם הבלון לא נגמר בערב שבת או חג, אלא סתם באמצע הכנת ארוחת צהריים, הרי אין באמת זמן נוח לגמור את הגז. זה תמיד יהיה באמצע הבישול, אחרת כבר היית מכבה את האש! להלן טבלה קטנה שייצרתי שממחישה את מידת הנוחות שבסיום הגז בכל נקודה במהלך הבישול.

לחצו להגדלה

אז... כבר סיפרתי לכם שנגמר לנו הגז?

כן? אה אוקי.

אז אם אין גז, וצריך לאכול (ולא רוצים לאכול חביתות מטוסים או פשטידות זה-יתערבב-בבטן- וככה-זה-יראה-לכשזה-יקרה), מכינים קציצות אפויות. גם בריא, וגם חסכוני בזמן.

המתכון של היום הוא סוג של שילוב יצירתי בין שני מתכונים. הראשון, שנתן לי את רעיון המסגרת, הוא מתכון שראיתי בבלוג "תנסו את זה בבית" לקציצות עוף אפויות עם בורגול, במקור של פיליס גלזר. אגב, הפוסטים ב-"תנסו את זה בבית" נכתבים גם בעברית וגם באנגלית, אז אם יש לכם חברים שאינם דוברי/קוראי עברית אבל מחפשים מתכונים בסגנון ישראלי, תפנו אותם לשם. לו היה לי שקל על כל פעם שאמרו לי "אה, אבל את כותבת בעברית? אני עדיין לא ממש קוראת טוב בעברית" אז היו לי לפחות איזה 10 שקל. מומלץ.

המתכון השני, שהיווה את ההשראה ה"טעמית", הוא מתכון לקציצות בשר, בורגול ואגוזי מלך מהבלוג AZ Cookbook, בלוג אוכל אזרבייג'אני סופר מגניב. ממש מעניין לקרוא שם ולהיחשף לעולם שונה אך דומה של טעמים. בטח עוד אזכיר את הבלוג פה בעתיד.

וכך נראית הקציצה שלנו: יש בה עוף טחון ובורגול מבושל שנועד "למתוח" את העוף ולהוסיף לקציצה סיבים תזונתיים בריאים. יש שם גם אגוזי מלך קלויים, שנטחנים יחד עם פטרוזיליה ושום, וגם כמון ופפריקה חריפה שנותנים לנו עולם טעמים מעניין ושונה. כדי להשלים את הקציצה אנחנו מגישים אותה על מצע של גמבות קלויות מעושנות ומתוקות, וכמות נדיבה של טחינה עשירה וחמצמצה.

אפשר להגיש את הקציצות כעיקרית או כמנת פתיחה חדשה וצבעונית. אז סדרו לכם צלחת גדולה עם טחינה, פזרו בה את הקציצות ופיסות של גמבה קלויה, קשטו בפטרוזיליה, ותראו שהכל יעלם, ומהר. אפילו שזה בריא, ואפילו שזה אפוי ואפילו שיש בזה בורגול. 

המתכון מנפק כמות גדולה של קציצות. אם אתם מעט סועדים ואתם לא אוהבים להקפיא שאריות הכינו רק חצי כמות. ואל תיבהלו מאורך המתכון, חצי ממנו זה הסברים למתחילים על איך קולים פלפלים ואיך מתנהג בורגול מבושל.

קציצות עוף ובורגול אפויות על מצע פלפל קלוי וטחינה

מאת: בישול בזול

עלות: כ-35 ש"ח

כמות: 36 קציצות, 8-10 מנות

מרכיבים

לקציצות:
1 כוס בורגול דק (ג'ריש)
1 ורבע כוסות מים רותחים
1 כוס אגוזי מלך (כ-80 גרם)
קצת פחות מרבע צרור פטרוזיליה
2 שיני שום
קמצוץ מלח
1/2 כפית כמון (טעמי הכמון והפפריקה החריפה עדינים מאוד. 
אם אתם אוהבים טעמים חזקים שימו כפול)
1/4 כפית פפריקה חריפה
1/2 כפית מלח
700 גרם עוף טחון
1 בצל מגורר וסחוט
1 ביצה
2 כפות רסק עגבניות
3 כפות שמן זית


להגשה:
2-3 פלפלים אדומים (חשבו שגמבה אחת מספיקה לכ-4 מנות)
כמות נכבדת של טחינה, רצוי ביתית
פטרוזיליה


הוראות הכנה
בקערה גדולה וחסינת חום מניחים את הבורגול, שופכים מעל את המים הרותחים, מכסים בצלחת ונותנים לבורגול לספוג את המים במשך 20 דקות.
בינתיים, קולים את אגוזי המלך בתבנית בתנור, או על מחבת יבשה (להוראות מעט יותר מפורטות לקלייה בתנור ראו במתכון בסוף הפוסט הזה).
כשהאגוזים מתקררים מעט, טוחנים אותם במעבד מזון יחד עם הפטרוזיליה, השום, וקמצוץ המלח, למחית אחידה אך עדיין גרגרית מעט, ולא חלקה לגמרי.
כשהבורגול סיים לספוג את כל המים, מערבבים פנימה את הכמון, הפפריקה החריפה ואת חצי כפית המלח (אם זו הפעם הראשונה שאתם מכינים בורגול, אתם תראו שכשהבורגול מסיים לספוג את המים הגרגרים עדיין דחוסים למדי, אבל ברגע שמערבבים אותו הוא פתאום תופס נפח. זה בסדר.). 
מוסיפים לבורגול את העוף הטחון, תערובת האגוזים והפטרוזיליה, ואת הבצל, הביצה ורסק העגבניות. מערבבים עם מזלג או עם הידים עד שהתערובת אחידה.
נותנים לתערובת הקציצות לנוח במקרר כחצי שעה.


בזמן שתערובת הקציצות נחה מכינים את הפלפלים הקלויים. שוטפים את הפלפלים, חוצים, מוציאים את הגרעינים ומניחים על תבנית אפייה משומנת מעט. קולים בתנור בחום גבוה, 200 מעלות, עד שהעור של הפלפלים משחיר (ברובו) ומתחיל להתקלף מהבשר. הופכים את התבנית פעם או פעמיים כדי שהפלפלים יקבלו חום אחיד. כשהפלפלים מוכנים, מעבירים אותם מיד לכלי אטום (כמו קערה מכוסה בצלחת או ניילון) ונותנים להם להזיע שם עד שאפשר לגעת בהם בלי להיכוות באצבעות. כשהפלפלים התקררו מספיק מקלפים מהם בעדינות את העור השרוף. לא נורא אם הם מתפרקים קצת תוך כדי. זה קורה.


כשמוכנים להרכיב את הקציצות, מניחים את שמן הזית בקערה קטנה, ומשתמשים במעט ממנה לשמן את התבנית/תבניות - תבנית אחת גדולה, או שתיים בינוניות. יוצרים מהתערובת קציצות עגולות בגודל כדור פינג פונג בערך, ומשמנים תוך כדי את האצבעות בשמן מדי פעם,כדי שהקציצות יקבלו מעטה דק של שמן זית.
מסדרים את הקציצות בתבנית ואופים בחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-25 דקות, או עד שהקציצות מזהיבות קצת. 


מגישים את הקציצות חמות, על מצע הטחינה, עם קרעי פלפלים קלויים ועלי פטרוזיליה.

אני רק רוצה להוסיף שאני ממש גאה בעצמי שעשיתי סטיילינג סביר.
לא קל לעצב ולצלם אוכל שהוא ברובו... ובכן... מאוד בז'.

אה, וערפדי חתיכי מוסר כי נבצר ממנו להגיע לפוסט הזה ושהוא מתנצל.
אולי בשבוע הבא.

לכל תשעה באב יש מוצאי תשעה באב

בטח שמתם לב שלא הבאתי פה הרבה מתכונים למנות עיקריות בשריות. יש לי המון עוגיות, סלטים, ותוספות, יש פה מאפים ורטבים למיניהם, אבל ספרתי רק שש מנות בשריות בכל הבלוג. בואו נגיד שזה לא בדיוק מייצג את הרגלי האכילה שלנו. במיוחד את של אישי, שקורא לימים שלפני תשעה באב - בהם נוהגים שלא לאכול מאכלי בשר כאות אבל - צום תשעת הימים. למחסור הזה במתכונים בשריים יש כמה סיבות. קודם כל, הנסיון שלי בהכנת ה"מסביב" הוא הרבה יותר משמעותי. אני עוזרת במטבח מאז שאני זוכרת את עצמי (בגיל 16 אבא שלי כבר הרשה לי להפריד ביצים לבד!), אבל לרוב מה שהכנתי היה קינוח או תוספת. אמא ואבא היו אלה שדאגו למנה העיקרית בבית.

היום אני כבר ילדה גדולה ואני יודעת לבשל עיקריות (ואני אפילו לא אומרת איכס כשאני נוגעת בבשר נא. חוץ מכשאני מפרקת עוף שלם. טוב למעשה, אישי הוא זה שמפרק את העופות השלמים. ואני עדיין אומרת על זה איכס (איכס!!). אך בהחלט ניתן להגיד שהשתפרתי), אבל כשפתחתי את הבלוג לא היו לי יותר מדי מתכונים לעיקריות בעלות נמוכה. מה יותר קל ונפלא מלבשל צלי עם קצת יין וירקות על אש קטנה במשך כמה שעות? או לתבל קלות כמה חתיכות אסאדו, לעטוף אותם בנייר כסף ולשגר אותם לצלייה איטית בתנור בחום נמוך במשך הלילה? חצי שעה לפה, חצי שעה לשם, זה לא ממש משנה. כל עוד לא תתפוצץ לכם המלחייה על התבשיל בזמן שאתם ממליחים אותו, באמת קשה לפספס.

בשר זול מאוד. קראו פה לטיפים שימושיים
בנושא כמו איך לוודא שהגווייה טרייה
ואיך להימנע מהידבקות בכלבת.
בתיאבון!

אבל עם עוף, בעיקר חלקים זולים יותר כמו חזה עוף או עוף טחון, צריך להיות קצת יותר זהירים. צריך לוודא שלא מייבשים אותם, הטעם שלהם קצת פחות עשיר ודומיננטי אז צריך לחשוב קצת יותר על התיבול... אני לא אומרת שכל נתחי הבשר היקרים הם פשוטים להכנה וכל הנתחים הזולים דורשים מיומנות של מאסטר שף במשימת הדחה, אבל לקח לי קצת זמן עד שאספתי כמה מתכוני עיקריות זולים שאני באמת עומדת מאחוריהם ומרגישה שהם מוכנים לבלוג.

איזה בשר זול יש בכלל?

קורקבנים - יש להם טעם מאוד אופייני, אבל למי שאוהב, מדובר באופציה מצויינת וזולה מאוד, לרוב הם עולים פחות מ-10 ש"ח לקילו. אני ניסיתי כמה מתכונים ולא מתתי על זה. אבל אם אתם יודעים שאתם אוהבים ו/או פתוחים לטעמים חדשים, כדאי לנסות. אולי תגלו תוספת חדשה וחסכונית לתפריט שלכם.

כנפיים - לגבי כנפיים יש לי רגשות מעורבים. מצד אחד, הם זולים, ונעים בסביבות ה-7-12 לקילו. מצד שני, יש בהם הרבה עור ועצמות, לא יותר מדי בשר, ויש כאלה שלא באמת ישבעו רק מכנפיים. אני קונה אותם בעיקר למרק, שם עור ועצמות זה דבר טוב שנותן טעם, לפעמים אני מגישה אותם בתור מתאבן, וכמובן שהם הולכים אחלה במנגלים, בעיקר כשכבר לא באמת רעבים אבל עדיין רוצים לנשנש משהו.

עוף שלם - תמו הימים של מלחמת העופות, בהם היה אפשר לקנות קילו עוף בשקל. כיום עוף שלם עולה לפחות 10 ש"ח לקילו אצלנו בסופר, וגם זה לעיתים נדירות במבצע שופרא דשופרא. האם יותר שווה לקנות עוף שלם ולפרק מאשר לקנות את כל החלקים בנפרד? תלוי במחירים מן הסתם. כשקונים עוף שלם משלמים גם על הרבה עור ועצמות שלא ממש אוכלים. אפילו אם מנצלים אותם ושמים אותם במרק, עדיין שילמנו עליהם יותר ממה שהם שווים לכאורה. מתישהו (כשאגנוב משקל מטבח מההורים שלי) אעשה ניסוי של קנייה ופירוק עוף שלם וחישוב כמה הייתי משלמת לו הייתי קונה את החלקים בנפרד.


חזה עוף - כנראה נתח העוף/בשר שאנחנו קונים הכי הרבה בבית. יש עליו מבצעים של 20 ש"ח לקילו לעיתים קרובות, והוא כמעט 100% אכיל, כלומר, לא משלמים על סחוסים, עצמות וכו' שלא נאכלים. מדובר בנתח ורסטילי מאוד (סליחה, רב שימושי ;) ואין סוף למאכלים שאפשר להכין איתו - שניצלים למיניהם, מוקפץ בכל מיני סגנונות, גלילות, תבשילים, פסטרמות... רק צריך להיזהר לא לייבש אותו על ידי בישול יתר.


עוף טחון - עוד להיט אצלנו. לרוב אפשר להשיג אצלנו עוף טחון ב20-24 ש"ח לקילו. גם אם אתם לא רואים עוף טחון בויטרינה של הקצבייה, שאלו אותם אם הם מוכנים לטחון לכם וכמה זה יעלה. אתם עשויים להיות מופתעים לטובה. אנחנו מכינים הרבה מתכוני בשר טחון עם עוף טחון - מוסקה, פאי רועים וקציצות כמובן. אם אתם אוהבים את הרעיון אבל רוצים לגוון, חפשו גם הודו טחון. בקצבייה שהייתה ליד הבית שלנו היו מוכרים עוף טחון והודו טחון ב-20 ש"ח לקילו. אנחנו עדיין מבכים את סגירתה. 


אם כך, למתכון של היום - קציצות עוף אפויות עם עגבניות צלויות.
אצלי בבית לא אהבו לטגן, וכך גדלתי בלי לדעת טעמה של קציצה מטוגנת מהי. זה היה נראה לי כמו סתם סינג'ור משמין שלא הוסיף יותר מדי לקציצה. הוי כמה טעיתי! לאט לאט אני לומדת לא לפסול אוטומטית מתכונים שדורשים טיגון פרטני, אבל פה האפייה דווקא מתאימה. מתחילים בלצלות כמות נכבדת של עגבניות קיץ בשלות ויפות עם מעט תבלינים, שימוש יעיל בזמן שבו תערובת הקציצות צריכה לנוח. לאחר כ-40 דקות מתקבל מעין רוטב עגבניות מתוק ומרוכז, אליו מוסיפים את הקציצות, ומחזירים לתנור לעוד 30 דקות בערך. זהו. גם הכל בסיר אחד (בעצם הכל בתבנית אחת), גם מנצל בצורה מאוד יפה את ירקות הקיץ היפים שיש לנו עכשיו, וגם בריא עד דיאטטי. אבל זה באמת היה בטעות, מבטיחה לכם! רגע, זה גם ללא גלוטן. פשיי.
שדרוגים אפשריים למתכון - תוספת של עשבי תיבול טריים קצוצים כמו בזיליקום או טימין (מערבבים אותם לתוך העגבניות הצלויות לפני שמוסיפים את הקציצות), ואפשר גם להוסיף לעגבניות כמה כפות יין אדום לפני הצלייה.


קציצות עוף אפויות עם עגבניות צלויות
מאת: בישול בזול
עלות: כ-24 ש"ח
כמות: כ-24 קציצות


מרכיבים

2 קישואים קטנים-בינוניים

1 בצל קטן

כ-800 גרם עוף טחון 

כמה סיבובים של פלפל שחור גרוס

1 ק"ג עגבניות בשלות, קצוצות גס
4 שיני שום פרוסות או קצוצות
2 כפות שמן זית
1/4 כפית בזיליקום (יבש, כך גם האחרים. כמובן שאם יש לכם טרי זה אחלה)
1/4 כפית אורגנו
1/4 כפית טימין
1/4 כפית מלח
כמה סיבובים של פלפל שחור גרוס


הוראות הכנה
מגררים בפומפייה את הקישואים והבצל וסוחטים. שומרים בצד את הנוזלים שסחטנו כדי להוסיף לתערובת העגבניות, חבל לזרוק. מערבבים את הירקות המגוררים עם העוף והפלפל ומעבירים את תערובת הקציצות למקרר למנוחה (אני מודה ומתוודה, אף פעם לא חשתי בהבדל בין אם נותנים לקציצות לנוח או לא, אבל זה מה שמקובל, ובכל מקרה צריך לתת לעגבניות זמן צלייה).
מערבבים בתבנית גדולה את העגבניות, השום, השמן זית, עשבי התיבול ומיצי הירקות המגוררים, אם הייתם ילדים טובים ושמרתם אותם כמו שאמרתי. אופים בתנור בחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-40 דקות עד שהמיצים מצטמצמים והעגבניות צלויות אבל לא חרוכות. כדאי לערבב את העגבניות לפחות פעם אחת במהלך הצלייה.
מגלגלים את תערובת הקציצות ששמרנו לכדורים (או כל צורת קציצה אהובה עליכם בעצם), ומוסיפים אותם לתבנית עם העגבניות. מחזירים לתנור לעוד כ-30 דקות, עד שהקציצות מלבינות ומזהיבות מעט.