שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס אולטימטיביים

אני מטפחת לאחרונה בלוגר קראש על Pioneer Woman (אישה חלוצה? עזבו. לא מתרגם משהו). הכל התחיל כשחיפשתי מתכוני חורף טובים, קאמפורט פודז שכאלה (אני מסרבת להשתמש בביטוי אוכל מנחם. אוכל מנחם נשמע כמו פיצוחים ועוגות הבית שאוכלים בניחום אבלים). גלשתי לאתר שלה, שהתפתח יפה מאז הפעם הקודמת שהייתי שם, והתחלתי לחטט. קודם מאפי שמרים, אז המשכתי לנזידים ולתבשילי הבשר, ובינות פוסט אחד למשנהו האהבה הכתה בי שורש. היא גרה בחווה אי שם בערבות ארה"ב, עם משפחה חמודה שנוטה מדי פעם לשחרר קיטור על הכלב, הפרות וכלי המטבח שברשותה. היא מבשלת בנדיבות עם המון בשר וחמאה וחריף וגבינה ושוקולד (בדרך כלל לא כולם באותו המתכון), והיא לא מתנצלת. רק מתריעה מדי פעם בנוגע להשלכות הצפויות על ההיקיפים, תוך צחקוק אירוני והשלכה של עוד חבילת חמאה לקערת המיקסר. 

היא חולה על אוכל. לפעמים כשאנשים מדברים בשבח האוכל שהם מכינים אתה קולט בין השורות את האגו. יואו אני כזה מוכשר, תראו מה הכנתי! משום מה אצלה אני לא מרגישה ככה. היא יכולה להלל ולשבח את המתכונים שהיא מעלה ולא מזיז לי בכלל כי א. היא צודקת, אלה שניסיתי הם באמת מעולים ו- ב. היא עושה את זה מתוך אהבה לאוכל, לאנשים שלימדו אותה, לאנשים שהיא מבשלת עבורם ולעולם שחנן אותנו בדברים כל כך נפלאים כמו פלפלים חריפים אש, סטייקים טובים, עגבניות עסיסיות וחמאה (!!).

אני יודעת שעכשיו היא כבר פרסונה בפוד נטוורק. אף פעם לא ראיתי תוכנית שלה, ואני לא בטוחה שאני רוצה. לא בא לי לגלות שהיא בעצם סתם עוד דמות טלויזיונית פלקטית ומלוקקת. תנו לי ליהנות מהכתיבה שלה ומאיך שהיא מציירת את עצמה ואת החיים שלה.

אז למה כל החשיפה הזאת של רגשותי הכמוסים אודות בלוגרית אוכל רנדומלית? כי הבחורה הזאת מצאה את המתכון המושלם לסינמון רולז. שושני קינמון, סינרולים, קראו לזה איך שאתם רוצים, החיפוש נגמר, המתכון המושלם נמצא. את הרולים הכנתי ביום השלג לפני שבועיים, ואז הכנתי אותם שוב תוך פחות מ-24 שעות, מכיוון שאני ובן זוגי, שנינו אנשים בוגרים ומיושבים בדעתם פלוס מינוס, חיסלנו את כולם לבד. 
יש כמה גרסאות לרולים באתר - קינמון, מרמלדה, תפוחים ועוד, אני הכנתי את גרסת הקינמון וגרסת השוקולד צ'יפס, ושניהם טעימים בטירוף. גרסת השוקולד צ'יפס כוללת במילוי גם קצת מלח, וטעמי המתוק-מלוח מעיפים את המאפה למחוזות ה"קחו את זה ממני לפני שאוכל את כל התבנית לבד".
מלבד זה שהרולים טעימים ורכים ונפלאים, המתכון עצמו יוצא דופן בשפיות שלו. אין בו כמעט לישה, אין התפחות חוזרות ונשנות של הבצק, ובעיקר, אין כמויות בלתי סבירות של חמאה. רק 100 גרם למתכון, והוא מופיע רק במילוי, איפה שהכי טועמים ומרגישים אותו. 
מתכון אחד של בצק מספיק להכנת 2 רולדות גדולות, שמהן מכינים 2 תבניות בינוניות של רולים, או תבנית אחת גדולה. הכמויות במתכוני המילויים מתאימות למתכון שלם (כלומר ל-2 רולדות), אבל בהחלט אפשר להכין חצי כמות מכל מילוי ולמלא רול אחד בקינמון ואת השני בשוקולד צ'יפס. 
בקיצור, אני אפסיק לחפור לכם ואתם תרוצו למטבח ותכינו רולים של קינמון ושוקולד צ'יפס. 
זהו, סגרנו.

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס
מבוסס על: מתכון של Pioneer Woman, עם שינויים שלי
עלות: כ-20 ש"ח
כמות: 2 תבניות קטנות-בינוניות של מאפים, או תבנית אחת גדולה, 40-50 שבלולים.

מרכיבים
לבצק:
2 כוסות חלב
1/2 כוס שמן
1/2 כוס סוכר
1 כף שמרים יבשים
4 כוסות קמח
1/2 כוס קמח (כן, הם נפרדים בכוונה)
1/2 כפית גדושה אבקת אפייה
1/2 כפית מחוקה סודה לשתייה
1 כפית מלח

למילוי קינמון:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית קינמון

למילוי שוקולד צ'יפס:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית מחוקה מלח (אפשר לצמצם לחצי או רבע כפית אם אתם לא אוהבים מתוק ומלוח)
100 גרם שוקולד מריר קצוץ

לציפוי (אופציונלי):
1 גביע שמנת חמוצה
100 גרם אבקת סוכר

הוראות הכנה
מכינים את הבצק:
מניחים בסיר את החלב, הסוכר והשמן, מחממים תוך כדי ערבוב (להמסת הסוכר) ומביאים לסף רתיחה. מכבים את האש ונותנים לתערובת להתקרר עד שהיא חמימה. סבלנות, זה עשוי לקחת קצת זמן. 
כשהתערובת חמימה מפזרים מעל את השמרים ומשהים דקה. 
מעבירים את התערובת לקערה גדולה ומערבבים פנימה את 4 כוסות הקמח. מכסים את הבצק ומשהים במקום חמים (או לפחות לא קר) עד להכפלת הנפח, כשעה.
כשהבצק תפח מערבבים פנימה את 1/2 כוס הקמח, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח. די מהר תצטרכו לזנוח את הערבוב ולעבור ללישה קלה כדי שהמרכיבים יטמעו בבצק, אבל אין צורך ללוש מעבר להתאחדות הבצק.
כעת אפשר להשהות את הבצק במקרר עד שלושה ימים, או להתחיל להשתמש בו מיד. בצק מקורר הוא קצת יותר נוח לעבודה, אבל אם מקמחים את משטח העבודה בנדיבות אפשר בהחלט לעבוד עם הבצק מיד.

מרדדים ממלאים ואופים:
חוצים את הבצק לחצי, ומרדדים כל חצי על משטח מקומח לעלה גדול ודק. הגודל והעובי המדוייקים לא קריטיים, ככל שתרדדו יותר, כך שכבות הבצק בשושנים יהיו דקות ועדינות יותר.
מערבבים בקערה את כל חומרי המלית, למעט החמאה. מורחים מחצית מהחמאה (50 גרם) על כל העלה, בצורה פחות או יותר אחידה, ומפזרים מעל חצי מתערובת המלית. מגלגלים את העלה לרולדה, ופורסים לפרוסות בעובי של כמה ס"מ. 
מרדדים את החצי השני של הבצק לעלה, מורחים את יתר החמאה, מפזרים את יתר המילוי, מגלגלים ופורסים.
מסדרים את הפרוסות בתבנית משומנת - אפשר להשתמש בתבנית אחת גדולה, או בכמה קטנות יותר.
מכסים את התבניות עם פרוסות הרולדה, ומניחים במקום חמים להתפחה במשך כ-20 דקות. 
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-30 דקות, עד שהמאפים מזהיבים ומעלים ריח ניחוח.

בזמן האפייה מערבבים את חומרי הציפוי בקערה, ושופכים את הציפוי על המאפים מיד כשהם יוצאים מהתנור. אם אתם משתמשים ביותר מתבנית אחת זכרו לחלק את הציפוי שווה בשווה בין התבניות.

מגישים חמים, או בטמפ' החדר, רצוי לקבוצה גדולה של אנשים, שימנעו מכם לאכול את כל המאפים לבד. המאפים מחזיקים יום יומיים במקרר, עטופים היטב, מעבר לזה, אפשר להקפיא ולהפשיר אם רוצים.

בגרסת השוקולד צ'יפס עם מעט ציפוי

שלום חתיכים שלי. סורו לבטני.

ובגרסת הקינמון, עם קצת יותר ציפוי