יום רביעי, 30 בינואר 2013

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס אולטימטיביים


אני מטפחת לאחרונה בלוגר קראש על Pioneer Woman (אישה חלוצה? עזבו. לא מתרגם משהו). הכל התחיל כשחיפשתי מתכוני חורף טובים, קאמפורט פודז שכאלה (אני מסרבת להשתמש בביטוי אוכל מנחם. אוכל מנחם נשמע כמו פיצוחים ועוגות הבית שאוכלים בניחום אבלים). גלשתי לאתר שלה, שהתפתח יפה מאז הפעם הקודמת שהייתי שם, והתחלתי לחטט. קודם מאפי שמרים, אז המשכתי לנזידים ולתבשילי הבשר, ובינות פוסט אחד למשנהו האהבה הכתה בי שורש. היא גרה בחווה אי שם בערבות ארה"ב, עם משפחה חמודה שנוטה מדי פעם לשחרר קיטור על הכלב, הפרות וכלי המטבח שברשותה. היא מבשלת בנדיבות עם המון בשר וחמאה וחריף וגבינה ושוקולד (בדרך כלל לא כולם באותו המתכון), והיא לא מתנצלת. רק מתריעה מדי פעם בנוגע להשלכות הצפויות על ההיקיפים, תוך צחקוק אירוני והשלכה של עוד חבילת חמאה לקערת המיקסר. 

היא חולה על אוכל. לפעמים כשאנשים מדברים בשבח האוכל שהם מכינים אתה קולט בין השורות את האגו. יואו אני כזה מוכשר, תראו מה הכנתי! משום מה אצלה אני לא מרגישה ככה. היא יכולה להלל ולשבח את המתכונים שהיא מעלה ולא מזיז לי בכלל כי א. היא צודקת, אלה שניסיתי הם באמת מעולים ו- ב. היא עושה את זה מתוך אהבה לאוכל, לאנשים שלימדו אותה, לאנשים שהיא מבשלת עבורם ולעולם שחנן אותנו בדברים כל כך נפלאים כמו פלפלים חריפים אש, סטייקים טובים, עגבניות עסיסיות וחמאה (!!).

אני יודעת שעכשיו היא כבר פרסונה בפוד נטוורק. אף פעם לא ראיתי תוכנית שלה, ואני לא בטוחה שאני רוצה. לא בא לי לגלות שהיא בעצם סתם עוד דמות טלויזיונית פלקטית ומלוקקת. תנו לי ליהנות מהכתיבה שלה ומאיך שהיא מציירת את עצמה ואת החיים שלה.

אז למה כל החשיפה הזאת של רגשותי הכמוסים אודות בלוגרית אוכל רנדומלית? כי הבחורה הזאת מצאה את המתכון המושלם לסינמון רולז. שושני קינמון, סינרולים, קראו לזה איך שאתם רוצים, החיפוש נגמר, המתכון המושלם נמצא. את הרולים הכנתי ביום השלג לפני שבועיים, ואז הכנתי אותם שוב תוך פחות מ-24 שעות, מכיוון שאני ובן זוגי, שנינו אנשים בוגרים ומיושבים בדעתם פלוס מינוס, חיסלנו את כולם לבד. 
יש כמה גרסאות לרולים באתר - קינמון, מרמלדה, תפוחים ועוד, אני הכנתי את גרסת הקינמון וגרסת השוקולד צ'יפס, ושניהם טעימים בטירוף. גרסת השוקולד צ'יפס כוללת במילוי גם קצת מלח, וטעמי המתוק-מלוח מעיפים את המאפה למחוזות ה"קחו את זה ממני לפני שאוכל את כל התבנית לבד".
מלבד זה שהרולים טעימים ורכים ונפלאים, המתכון עצמו יוצא דופן בשפיות שלו. אין בו כמעט לישה, אין התפחות חוזרות ונשנות של הבצק, ובעיקר, אין כמויות בלתי סבירות של חמאה. רק 100 גרם למתכון, והוא מופיע רק במילוי, איפה שהכי טועמים ומרגישים אותו. 
מתכון אחד של בצק מספיק להכנת 2 רולדות גדולות, שמהן מכינים 2 תבניות בינוניות של רולים, או תבנית אחת גדולה. הכמויות במתכוני המילויים מתאימות למתכון שלם (כלומר ל-2 רולדות), אבל בהחלט אפשר להכין חצי כמות מכל מילוי ולמלא רול אחד בקינמון ואת השני בשוקולד צ'יפס. 
בקיצור, אני אפסיק לחפור לכם ואתם תרוצו למטבח ותכינו רולים של קינמון ושוקולד צ'יפס. 
זהו, סגרנו.

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס
מבוסס על: מתכון של Pioneer Woman, עם שינויים שלי
עלות: כ-20 ש"ח
כמות: 2 תבניות קטנות-בינוניות של מאפים, או תבנית אחת גדולה, 40-50 שבלולים.

מרכיבים
לבצק:
2 כוסות חלב
1/2 כוס שמן
1/2 כוס סוכר
1 כף שמרים יבשים
4 כוסות קמח
1/2 כוס קמח (כן, הם נפרדים בכוונה)
1/2 כפית גדושה אבקת אפייה
1/2 כפית מחוקה סודה לשתייה
1 כפית מלח

למילוי קינמון:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית קינמון

למילוי שוקולד צ'יפס:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית מחוקה מלח (אפשר לצמצם לחצי או רבע כפית אם אתם לא אוהבים מתוק ומלוח)
100 גרם שוקולד מריר קצוץ

לציפוי (אופציונלי):
1 גביע שמנת חמוצה
100 גרם אבקת סוכר

הוראות הכנה
מכינים את הבצק:
מניחים בסיר את החלב, הסוכר והשמן, מחממים תוך כדי ערבוב (להמסת הסוכר) ומביאים לסף רתיחה. מכבים את האש ונותנים לתערובת להתקרר עד שהיא חמימה. סבלנות, זה עשוי לקחת קצת זמן. 
כשהתערובת חמימה מפזרים מעל את השמרים ומשהים דקה. 
מעבירים את התערובת לקערה גדולה ומערבבים פנימה את 4 כוסות הקמח. מכסים את הבצק ומשהים במקום חמים (או לפחות לא קר) עד להכפלת הנפח, כשעה.
כשהבצק תפח מערבבים פנימה את 1/2 כוס הקמח, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח. די מהר תצטרכו לזנוח את הערבוב ולעבור ללישה קלה כדי שהמרכיבים יטמעו בבצק, אבל אין צורך ללוש מעבר להתאחדות הבצק.
כעת אפשר להשהות את הבצק במקרר עד שלושה ימים, או להתחיל להשתמש בו מיד. בצק מקורר הוא קצת יותר נוח לעבודה, אבל אם מקמחים את משטח העבודה בנדיבות אפשר בהחלט לעבוד עם הבצק מיד.

מרדדים ממלאים ואופים:
חוצים את הבצק לחצי, ומרדדים כל חצי על משטח מקומח לעלה גדול ודק. הגודל והעובי המדוייקים לא קריטיים, ככל שתרדדו יותר, כך שכבות הבצק בשושנים יהיו דקות ועדינות יותר.
מערבבים בקערה את כל חומרי המלית, למעט החמאה. מורחים מחצית מהחמאה (50 גרם) על כל העלה, בצורה פחות או יותר אחידה, ומפזרים מעל חצי מתערובת המלית. מגלגלים את העלה לרולדה, ופורסים לפרוסות בעובי של כמה ס"מ. 
מרדדים את החצי השני של הבצק לעלה, מורחים את יתר החמאה, מפזרים את יתר המילוי, מגלגלים ופורסים.
מסדרים את הפרוסות בתבנית משומנת - אפשר להשתמש בתבנית אחת גדולה, או בכמה קטנות יותר.
מכסים את התבניות עם פרוסות הרולדה, ומניחים במקום חמים להתפחה במשך כ-20 דקות. 
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-30 דקות, עד שהמאפים מזהיבים ומעלים ריח ניחוח.

בזמן האפייה מערבבים את חומרי הציפוי בקערה, ושופכים את הציפוי על המאפים מיד כשהם יוצאים מהתנור. אם אתם משתמשים ביותר מתבנית אחת זכרו לחלק את הציפוי שווה בשווה בין התבניות.

מגישים חמים, או בטמפ' החדר, רצוי לקבוצה גדולה של אנשים, שימנעו מכם לאכול את כל המאפים לבד. המאפים מחזיקים יום יומיים במקרר, עטופים היטב, מעבר לזה, אפשר להקפיא ולהפשיר אם רוצים.


בגרסת השוקולד צ'יפס עם מעט ציפוי


שלום חתיכים שלי. סורו לבטני.

ובגרסת הקינמון, עם קצת יותר ציפוי

36 תגובות:

  1. נראה נהדר! גם אני אוהבת אותה. קראתי אפילו את הביוגרפיה שלה (יש כזאת! לא תמיד היא היתה בחווה באוקלהומה)

    השבמחק
  2. היי! ניסית לעשות שילוב של שני המילויים? או שזה נראה לה יותר מידי?

    השבמחק
    תשובות
    1. שוקולד וקינמון זה שילוב לגיטימי למי שחובב, אבל נראה לי שהייתי משמיטה את הסוכר, כלומר, הייתי עושה 100 גרם חמאה, 1/2 סוכר חום, 1/2 סוכר לבן, כפית קינמון ו-100 גרם שוקולד.
      בהצלחה ותעדכני אותי!

      מחק
  3. נראה ממש ממש ממש טעים
    ממש

    השבמחק
  4. כנתי פעם את הבראוניז שלה.הם מעולים

    השבמחק
  5. איזה סינכרון! בדיוק הכנתי לשבת האחרונה כאלה :)
    (למותר לציין שהמתכון שלך יבוצע לקראת השבת הקרובה)

    השבמחק
  6. איזה כיף לגלות מתכון שמרים חדש.. ינוסה בקרוב.

    השבמחק
  7. ביז, מספר דברים:
    1. אני יודעת שכל מיני בלוגריות אמריקאות עפות על הפיוניר וומן וכל הזמן מדברות על כמה היא מהממת ומוכשרת וחמודה וזה. אז אמנם הן באופן כללי תמיד היי און לייף, כך שאני לא יודעת אם באמת אפשר לסמוך עליהן, אבל לדעתי זה בכל זאת נותן אינדיקציה כלשהי, כך שהיא כנראה יותר קרובה למה שאת חושבת עליה מאשר לדמות מלוקקת.
    2. השבלולים נראים מעולים! שם השוקולד צ'יפס וגם הקינמון, לא יודעת מה הייתי בוחרת (אחד מכל אחד, כנראה) (אחד מכל אחד = שניים מכל אחד).
    3. that being said, לא הבנתי למה יש במתכון גם שמרים וגם אבקת אפיה + סודה לשתיה. זה לא מוזר קצת? כאילו.. אם יש שמרים, למה צריך אבקת אפיה בנוסף? היא אומרת משהו על זה? או שלך יש תובנות בנושא, בעקבות ההכנה? (את יכולה גם לענות "מור, ככה המתכון והוא עובד והוא נהדר, עשי טובה ועזבי אותי". זו לגמרי תשובה לגיטימית)
    4. אני מודיעה בזו חגיגית כי מעתה ואילך בכוונתי לצחקק צחקוק אירוני בכל פעם שאני משליכה חבילת חמאה לקערת המיקסר. ז ה סטייל.

    השבמחק
    תשובות
    1. גם אותי סקרן העניין הזה של שמרים + אבקת אפייה + סודה לשתייה ואחרי גיגול, אלה המסקנות:

      שמרים + אבקת אפייה - זה טריק סיני, הם משתמשים בו כשהם עושים את הלחמניות הממולאות שלהם. מצאתי שני הסברים: האחד אומר שבמתכון עם כמות קטנה של שומן, היחסים האלה בין קצת שומן + הרבה שמרים + אבקת אפייה מאפשר לשומן לכלוא את הגזים שיוצרים השמרים ואבקת האפייה ויוצר בצק אוורירי ורך יותר; השני אומר שהשילוב קיים במתכונים בהם השמרים לבדם לא יספקו תפיחה מספקת, אבל אבקת אפייה לבדה לא תספק לבצק מספיק טעם, אז משלבים את השניים (ההסבר השני קצת מוזר בעיניי ואולי פחות מתאים במקרה הזה, אבל מצד שני, אני לא כימאית מזון..).

      סודה לשתייה - לאיזון רמת החומציות בבצק רווי בחלב/שמנת/רוויון.

      והעיקר - שזה יוצא טוב (אני אדע בקרוב) ;)

      מחק
  8. שלום ביז :)
    זו פעם ראשונה שאני מגיבה, אבל אני משוטטת בבלוג שלך די הרבה ונהנת מאוד (בתור חובבת אפיה בלי מרגרינה, וגם סתם בתור חובבת קריאה של כתיבה משעשעת כמו שלך...).
    המחמאות שנתת למתכון הזה והתמונות גרמו לי לנסות אותו מיד (כרגע הבצק תופח... ונראה לי שאנסה שוקולד צ'יפס בשלושה טעמים כי אין לי 100 גרם מאף סוג של שוקולד, רק שארית מכל סוג...)
    אבל אני חייבת להעיר הערה שלדעת רוב האוכלוסיה היא קצת מעצבנת...
    כתבת "חוצים את הבצק לחצי", אין דבר כזה! או שחוצים את הבצק, או שמחלקים אותו לשניים. נסי לדמיין לעצמך שאת חוצה את הבצק ומקבלת חצי! אני מניחה שתגיעי למסקנה שזה אכן לא יתכן...
    עד כאן ההערה המעצבנת.
    מכאן רק אאחל לך המשך יום נעים וגשום,
    ותודה על המתכון (ובעיקר על המתכון של העוגיות שוקולד צ'יפס שמאז שפגשתי אותו הוא הפך למצרך בסיס אצלנו ואצל כל מכרנו...)

    השבמחק
    תשובות
    1. האמת שלא ממש הבנתי למה זה לא תקין- כשחוצים שלם מקבלים שני חצאים. אבל אשאל את חברי העוסקים בעריכה ואסור למרותם. אין לי בעיה עם הערות, להיפך, כל הערה שאני מקבלת עכשיו עוזרת לי להיראות קצת פחות מטומטמת בעתיד :) אז תודה, ושמחה שאת נהנית מהבלוג :)

      מחק
    2. אני רואה שהערתי הגאונית לא התיישבה על לב הקוראים ;)
      אם יורשה לי אוסיף הבהרה בסגנון מתמטי ופלצני משהו (אם כי רציני לחלוטין):

      לחצות= לחלק לשני חלקים
      נציב במשפט "לחצות את הבצק לחצי" ונקבל
      לחלק לשני חלקים את הבצק לחצי.
      => המילה "לחצי" מיותרת.

      גם אם נומר ש: לחצות= לחלק לחצי. נקבל שהמילה "לחצי" מהמשפט המקורי מיותרת לגמרי.
      מה גם שאין זה נכון לומר ש: לחצות= לחלק לחצי.
      כאשר אומרים לחלק ל X, הכוונה היא לחלק את השלם כך שיתקבלו X חלקים.
      מזה נובע שלא קיים ביטוי כזה "לחלק לחצי". שכן אי אפשר לחלק שלם לחצי חלקים.

      מכל האמור לעיל נובע שמעתה והילך נומר רק "לחצות" או "לחלק לשניים". מש"ל (מה שרציתי להסביר)

      מחק
    3. מאוחר אמנם, אבל שאלתי מביני עניין והם הודיעו לי בלי להתבלבל שאני טועה ואת צודקת. ההכרה הזאת הגיעה אלי בדיוק לפני לידת בתי כך שלא היה לי ממש זמן להתעסק עם תיקוני פוסטים ישנים, אני מקווה שעוד אגיע לזה, אבל עד אז:
      לכל המעוניין,
      נא להתעלם מהשגיאות הסגנוניות שלי בכל הנוגע לחלוקת בצק לחצאים בדרכים אלו ואחרות.
      למזלי יש לי מגיבים שמנסים להגן על כבודי ולצערי טרם הספקתי לסור למרותם.
      בברכה,
      ביזול.

      מחק
    4. מור (אנונימי מלמעלה..)7 באוגוסט 2013 בשעה 21:31

      אני חייבת לומר שאני מתרגשת מאוד שקיבלת את דברי... בשל כך החלטתי להפסיק להיות אנונימית ולחשוף את זהותי האמיתית (לא, אני לא מורקייק, למרות שיש לנו בדיוק את אותו שם).

      בכל אופן, אני חייבת לציין שבזכותך (כן כן, באמת בזכותך) רכשתי מדחום סוכר לפני כחצי שנה. והפאי קרמל של מטורף!
      זו היתה פריצת דרך קולינרית אצלנו במטבח, תודה!

      מחק
    5. די איזה כיף! סוג של עזרה הדדית - אני עוזרת לך להכין פאי ואת עוזרת לי לשמור על קצת כבוד עצמי :)

      מחק
  9. אז תדעי לך שהיה לי בלוג קראש מתקדם המון המון זמן על הפיוניר וומן לפני שהתחלתי עם הבלוג שלי, ואפילו הקטע של לכתוב "אשת חיל" בא כסוג של תרגום ל"אישה החלוצה", מבחינתי :) את לגמרי לא לבד, והבלוג שלה ממכר ברמות (למרות שרוב הדברים שם לא מספיק בריאותיים בשבילי, כמובן)

    השבמחק
    תשובות
    1. עכשיו אני מרגישה שאני מכירה אותך הרבה יותר! ומה לא בריאותי בחמאה בבצק בירה מטוגנת עם פנצטה ובייקון הא?

      מחק
  10. נראה מעוור תיאבון והשראה...
    רק אם אפשר לכתוב תפח- התפחתי, לתפוח...
    טפח זו מידה (כגודל של אגרוף)...

    השבמחק
  11. הם מדהימים!! קיבלו המון מחמאות! תודה! את החצי השני של הבצק חילקתי לכדורים קטנים, רידדתי, מילאתי במילוי, גלגלתי והכנסתי לתוך תבנית שקעים. יצא נהדר!!

    השבמחק
  12. מדהים!!!!

    אני יושבת ואוכלת אחד ועוד אחד ורק טועמת עוד.

    מקווה שישאר משהו לשאר המשפחה!

    השבמחק
  13. התלהבתי מהמתכון
    אבל אין לי חמאה בבית! אז איך עושים את זה?
    רלוונטי לנסות להחליף אותה בשמן או שזה הריסה מרשימה של החלק הטעים במתכון?
    (שמעתי שיש גם שמן חדש, בטעם חמאה. תוהה אם זה יכול להיות רלוונטי, טרם ניסיתי אותו.)

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא הייתי ממליצה להכין בלי חמאה. חבל, זה באמת הופך את המתכון לשווה. סביר להניח שזה יעבוד (הייתי משתמשת בפחות שמן מחמאה), אבל אם כבר עושים את המתכון הזה באמת שכדאי לעשות אותו כמו שצריך.
      לא שמעתי על שמן בטעם חמאה, אבל כלל נקוט בידי - כל דבר שהוא "בטעם X" אז ה-X המקורי יהיה יותר טעים. קשה לי להאמין שיצליחו לייצר שמן שהוא באמת בטעם חמאה (למחמאה אין טעם של חמאה...), וגם אם כן, סביר להניח שמחירו יהיה כפול ממחיר השמן הרגיל ואז החמאה תהיה גם זולה יותר.
      בהצלחה!

      מחק
  14. יש אפשרת לפרווה?כי זה נראה כ"כ טוב!! ואני מתה לנסות..

    השבמחק
    תשובות
    1. כל הטעם מגיע מהחלב והחמאה... טכנית אפשר להחליף בריץ' ובמרגרינה אבל זה יהיה משמעותית פחות טעים. כדאי פשוט לשמור להזדמנות שצריך משהו חלבי.

      מחק
  15. היי.. לא הבנתי את עניין המלית.. מערבבים פשוט את החומרים? בלי להמיס אותם? לא מרגישים גבישי סוכר? הרי לפי מה שהבנתי החמאה היא למריחה בלבד על גבי הבצק.. תעשי לי סדר בבקשה התבלבלתי לגמרי.. תודה

    השבמחק
  16. הבנת נכון. זורים את תערובת הסוכר מעל הבצק המרוח בחמאה. מרגישים טיפה'לה גבישים של סוכר בקצוות, אבל רובם המכריע מתמוססים תוך כדי אפייה, אל דאגה.

    השבמחק
  17. נראה פצצות! לפני שאני עפה למטבח, יש לך רעיון אולי במה אפשר להחליף את השמנת החמוצה בציפוי?

    השבמחק
    תשובות
    1. חלב או לבן. תצטרכי להתאים כמויות אבל, כי חלב יותר נוזלי. תוסיפי חלב בהדרגה עד שאת מקבלת מרקם שאפשר לשפוך מעל המאפים, אבל שהוא לא נוזלי לגמרי. אולי תוסיפי גם טיפה וניל, שזה לא יהיה רק חלב וסוכר.

      מחק
  18. טוב, אחרי הרבה זמן שאני מפנטזת על המתכון הזה סוף סוף הכנתי אותו.
    יצא מעולה!!
    והחמאה שנמסה יחד עם קצת סוכר שגלש יצרו בצדדים מן סוכריות קרמל טעימות... פשוט מעולה. ביחוד הקינמון. על מילוי השוקולד אוותר בפעם הבאה (עשיתי חצי חצי).

    רק שאלה קטנה לי: באמת הספיקו לך 4.5 כוסות קמח? בהוספה השניה של הקמח הוספתי כוס שלמה והבצק עדיין היה ממש דביק, בקושי הצלחתי להיפרד מכל מה שנדבק לי לידיים. הייתי אמורה פשוט להמשיך ללוש בטירוף? או שעשיתי משהו לא נכון?
    תודה!

    השבמחק
    תשובות
    1. זה יוצא קצת דביק אבל לא ברמה כמו שתיארת. ניסית לעבוד עם הבצק אחרי הקירור? הוא יותר נוח ככה. חוץ מזה אני לא ממש יודעת להגיד לך למה זה קרה... שמחה שיצא טוב בכל מקרה :)

      מחק
  19. יצא מדהים!! תודה!!!

    השבמחק
  20. יצא מעולה מעולה! כ"כ טעים חוסל!. עשיתי את גרסת הקינמון. בעבר הייתי עושה תמיד את הסינרול של קרין גורן, אבל אלו יותר מוצלחים בעיני, אם כי בקהל הייתה דרישה ליותר קריספיות... יש עצה? או שפשוט הייתי צריכה לאפות קצת יותר או בתבנית דקה יותר?

    השבמחק
  21. זה משנה אם אני משתמשת בשלוש כפות שמרים טריים במקום כף שמרים יבשים?

    השבמחק