יום שלישי, 15 בינואר 2013

שלג בירושלים וכרובית בתחמיץ


ברביעי בבוקר האזהרות היו באוויר. חלק מהירושלמים עוד ניסו לתפקד כרגיל, אבל כולם היו מוכנים ומזומנים לרוץ הביתה ברגע שייחזה ולו פתית שלג אחד. תהיתי האם מזג האוויר הסוער יגרום לכך שהסופר יהיה ריק, או שמא הפחד מפני השלג והאופטימיות שהפעם הוא ייתפס ויצטבר וישתק את העיר, יגרמו לכך שכל העולם ואישתו ירוץ לסופר ויקנה מספיק אוכל כדי להאכיל עיר שלמה במצור. ובכן מסתבר שחשיבותה של המוכנות הקולינרית עולה לאין ערוך על הרצון להימנע מקצת גשם ורוח. הרי אי אפשר ליהנות כהוגן מיום שלג אם אין שוקו חם או מרק מהביל, או מאפה ריחני.

אז היה שלג בירושלים. היה מרגש. הצצנו מהחלון בנוף המוכר שתחת מעטה השלג (יותר מ-10 ס"מ!!) נראה פתאום שונה וקסום וקשה לזיהוי. התפעלנו מהשקט, הדלקנו תנורים, והתכרבלנו חזרה בין השמיכות לעוד חצי שעה של שינה. לבסוף החלטנו לשנס מותניים ולצאת החוצה. עטינו על עצמנו טייץ וטרנינג, ודגמ"ח, וגופייה, וטי שרט, וסווטשרט, ופליז, וגרביים, ועוד גרביים, ומעיל, וצעיף, וכפפות, וכובע, ואז נזכרנו שלא עשינו פיפי לפני היציאה וקיללנו חרישית. 

ואחרי שטיילנו, מפזרים חיוכים מתלהבים לכל העוברים והשבים, שבנו הביתה, דחפנו עיתונים מכווצ'צ'ים למגפיים הרטובים, הנחנו גרביים על הרדיאטור לייבוש וגילינו שזה גורם לכל החדר להריח כמו גרביים (או שזה היה רק אני?). אז חזרנו להתכרבל, ועם כוס שוקו או קערת מרק חמה לצידנו, העלינו תמונות לפייסבוק. 
שגרת שלג ירושלמית. 

בגלל שאני עצלנית ועשיתי סיבוב של אולי 10 דקות בשלג, תמונות השלג בפוסט הם של שמואל הצלם המחונן.
פה כנסת מושלגת.

רחוב יפו ופסי רכבת קלה מושלגים.


השלט לתל אביב נפל והתכסה בשלג. בטח יש בזה איזה סימבוליות.
נסחו לעצמכם איזה משהו פואטי על היחס בין ירושלים המושלגת לאחותה הרטובה והפקוקה.

וכעת, מתכון די לא קשור, חוץ מזה שמדובר במתכון חורפי בערך.
יש כמה ירקות שהם הרבה יותר טעימים ואיכותיים בחורף, אחת מהם היא הכרובית. הכרוביות כעת זולות יותר, רעננות יותר ונקיות יותר (קרי, יש הרבה פחות סיכוי לפגוש את הזוחלים הירוקים האלה שלפעמים פוגשים עליהן בקיץ). אחד ממתכוני הכרובית האהובים עלי הוא כרובית בתחמיץ. הוא קליל ופריך, חמצמץ וממכר, ומהווה תוספת נפלאה לסלטים ירוקים שצריכים בעיטה בתחת, או סתם כתוספת ירק לארוחה.

כרובית בתחמיץ
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכון של מוסווד ועוד בליל של כמה מתכונים דומים שמסתובבים באינטרנט
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: יספיק כסלט/תוספת לארוחה גדולה, או לכמה ארוחות קטנות יותר,

מרכיבים
2 כפות שמן זית
1/4 כוס חומץ בן יין 
1 כוס מים
3 שיני שום פרוסות
3/4 כפית מלח
1 כפית גרגרי פלפל שלמים, או חצי כפית פלפל שחור גרוס
2 עלי דפנה
1 כפית טימין
1 כרובית מנוקה ומפורקת לפרחים

הוראות הכנה
מניחים את כל הרכיבים בסיר ומערבבים להמסת המלח.
מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים בחום בינוני כ-10 דקות, עד שהכרובית מרוככת, אבל עדיין מעט פריכה ולא סמרטוטית לגמרי.
מגישים את פרחי הכרובית קרים או בטמפרטורת החדר. לא מגישים את נוזל התחמיץ עצמו, אבל אם אתם מתכננים לאכסן את הכרובית במקרר לאורך זמן, מאכסנים אותו עם הנוזלים. היא יכולה להחזיק ככה שבועות במקרר.

היי היי אולי הכרובית נראית קצת כמו שלג? איכשהו?

אגב, כתלות בחומץ שלכם, הכרובית יוצאת לפעמים בגוון וורדרד מעט. אין צורך להיבהל. זה קורה.

6 תגובות:

  1. שלג זה מגניב. אך אני ובן זוגי שאלנו את אותה השאלה- איפה מיכאלאנג׳לו בכל השלג הזה?

    השבמחק
  2. אה! איזה תמונות מהממות! של הכרובית כן? השלג פחות עושה לי את זה.

    השבמחק
  3. תודה על הבלוג הנהדר!
    התמונות שגעון (אני ירושלמית לשעבר)
    והכרוב ממש קורא טעים - ינוסה ויצטרף לשאר המכונים הנפלאים שלך.

    קצת מוקדם אבל בכל זאת.... "טו בשבט טעים,בריא ושמח"

    מירה (לונדון)

    השבמחק
  4. שאלה קטנה לגבי ההכשרה של הכרובית,לפי מיטב הבנתי לא ניתן להכשיר כרובית,השתמשת בכרובית של 'עלי קטיף''?

    השבמחק
    תשובות
    1. לגבי ההכשרה - תלוי במסורת וברב שלך. מקובלני מבית אמא שעם פירוק לפרחים השרייה בחומץ/מי סבון, שטיפה ובדיקה אפשר לאכול. ואני קונה רק בחורף, כי בקיץ יש יותר ברחשים. אני מעדיפה לבדוק כמסורת אמותי ולא להסתכן בריסוסי כימיקלים מטורפים בגרסאות המהדרין למיניהן, בבחינת חמירא סכנתא מאיסורא. אבל שאל/י את הסמכות ההלכתית המקובלת עליך.

      מחק