סלמי שולטטטטת

יש בי ערבוב מאוד משונה של גבוה ונמוך בחיבתי לאוכל. מצד אחד, אני אוהבת אוכל מורכב, מיוחד ומעניין שמאתגר את החיך. אני (אוהבת לחשוב שאני) מזהה ויודעת להעריך חומרי גלם איכותיים.
מצד שני, אני אוהבת כמה דברים כל כך נמוכים - פרוסטינג מקופסא. סוכריות עם צבעי מאכל זרחניים. סלמי מכל הסוגים (האלה שאנשים מצקצקים עליהם בלשון ואומרים "את יודעת ששמים בזה את *כל* השאריות של הפרה?!"), ועוד כהנה וכהנה.
אז לאלה מכם שחושבים שסלמי ופסטרמה הם מעשה השטן, עשו לעצמכם טובה ודלגו על הפוסט הזה. הלאה פודיז. אנחנו מדברים היום על אוכל נמוך (אבל טעים!).


מישהו כאן חווה את חוויית הדלי היהודי-אמריקאי? מדובר במעדניות מסורתיות המציעות שלל בשרים מעושנים ומיושנים, סלטים ואוכל מוכן לקחת הביתה, לרוב מהז'אנר האשכנזי המסורתי כמו קוגל, ומרק קניידלעך. בביקורינו בניו יורק אצל סבא וסבתא, תמיד היינו עושים לפחות ארוחת צהרים אחת בדלי השכונתי, תמיד באותו התפריט. שני משולשי סנדוויץ מלחם שיפון (פעם אחת ניסיתי להזמין לחם לבן ותקעו בי מבט של "מה את גויה?") מלאים עד להתפקע בבשר פרוס דק -לשון, האהוב עלי, אם היה להם, אם לא אז קורנד ביף או פסטרמי (מבשר! לא עוף או הודו). בראש כל משולש סנדוויץ' תקעו קיסם עם צילופן צבעוני בקצה, בניסיון נואש אך חינני למנוע התמוטטות, ולצד הסנדוויץ', מלפפון חמוץ שמנמן ומגובשש. 
<הפסקת ריור קצרה>

אוקי. אפשר להמשיך. ובכן, המתכון של היום הוא קלאסיקה מודרנית של יהודי הגאלדענע מדינה. מתכון שרק יהודים אמריקאיים, חובבי מעדניות הדלי, היו יכולים להמציא - דלי רול. 
דלי רול (זה? זו?) רולדה של פרוסות נקניק, פסטרמה וכדומה, עטופים בבצק, עם רטבים מתוקים ופיקנטיים. סוג של סנדוויץ' קולקטיבי אפוי. הדלי רול הוא אופנה קולינרית חדשה יחסית שתפסה חזק, וכיום מככבת כמתאבן או כעיקרית בארוחות שבת בכל רחבי ארה"ב. כמובן שלכל בעלבוסטה אמריקאית טובה יש גרסא משלה. יש שמורחות בחרדל, יש שמוסיפות קטשופ, מיונז, או טריאקי. יודעי ח"ן מוסיפים גם אקסטרות כמו בצל מטוגן, או פירה. הגרסא המקורית היא עם בצק עלים, אבל בגרסא שלי, כדי להוריד עלויות (ולהעלות את הסיכוי שהאורחים שבדיאטה ל"ע יסכימו לגעת בזה), אני מחליפה אותו בבצק שמרים. 
דלי רול זה אחלה דרך להאכיל הרבה אנשים די בזול. לא צריך כמות גדולה של בשרים מכיוון שלבשרים מעושנים יש טעם חזק ודומיננטי. בנוסף, לא צריך להשקיע בנקניק או פסטרמה איכותיים במיוחד כדי שזה יצא טעים. לכו למעדנייה ושאלו אותם מה הנקניקים הכי זולים שלהם, אל תתביישו (ואם מישהו פה אומר איכס כרגע כנראה שהוא היה צריך להפסיק לקרוא כשאמרתי בהתחלה...). 
כל הסיפור הזה של הדלי רול אולי ישמע קצת מוזר לחלקכם, אבל סמכו עלי. כדאי לנסות.

דלי רול

מבוסס על: הבצק מבוסס על המתכון ל"בצקיצי" עם קצת שינויים, היתר- אינטרפרטציה שלי למתכון מוכר

עלות: כ-20 ש"ח

כמות: 2 מאפים, יספיק לכ-8 אנשים לפחות כמנה עיקרית בלעדית, יספיק ל-16 כמתאבן או כמנה עיקרית נוספת.

מרכיבים:

לבצק-

3 כוסות קמח

3 כפות שמן

2 כפות סוכר

1 כפית מלח

3/4 כף שמרים

קצת פחות מכוס מים 

בטטה גדולה

300 גרם סלמי, פסטרמה או שילוב ביניהם

חרדל

רוטב צ'ילי מתוק

אופציונאלי-

ביצה טרופה להברשה

שומשום או פרג לפיזור

הוראות הכנה:

מכינים את הבצק- מערבבים את כל המרכיבים היבשים בקערה גדולה ומוסיפים בהדרגה את המים עד לקבלת בצק אחיד ולא דביק מדי. לשים 3-5 דקות, מעבירים לקערה, מכסים, ומתפיחים עד להכפלת הנפח, כשעה.

בזמן שמחכים לבצק לתפוח, מקלפים את הבטטה, חותכים לכמה חתיכות, מעבירים לסיר עם מים ומבשלים עד שהבטטה רכה (כ-20 דקות). כשהבטטה מוכנה שולפים אותה מהמים (את מי הבישול אפשר להוסיף למרק, חבל לזרוק) ומועכים למחית. 

כשהבצק מוכן מחלקים אותו ל-2. מרדדים כל חלק לעלה שרוחבו קצת פחות מרוחב תבנית האפייה שלכם.

מורחים על כל עלה חרדל וצ'ילי מתוק לפי הטעם (אני משתמשת בכפית וכף מכל אחד, בהתאמה), חצי מהבטטה המעוכה, ומסדרים מעל חצי מהסלמי כך שיכסה את העלה באופן פחות או יותר אחיד.

מגלגלים כל עלה לרולדה, מעבירים אותם בזהירות לתבנית אפייה ומקפלים את הקצוות כלפי מטה (כדי שהמילוי לא יברח החוצה). מורחים על הרולדות ביצה טרופה ומפזרים שומשום או פרג, אם רוצים.

אופים בחום בינוני (180 מעלות) עד שהבצק מזהיב, בערך חצי שעה (תלוי בתנור).

מגישים חם או חמים, כמתאבן או כעיקרית.