שניצל דג עם קוקו וסרפן

שפם ובלורית, קוקו וסרפן
המחשה

פעם היה פה יותר טוב.

היה לנו מעט אבל היינו שמחים בחלקנו.

לא היינו צריכים את כל האייפון שמייפון הזה שיש לצעירים היום.

היו לנו ערכים! היו לנו אידיאלים! שפם ובלורית, קוקו וסרפן! 

(אני היחידה ששרה לעצמי טוטו וסרפן בטעות?) 

טוב נו זה שקר. נולדתי בשנות השמונים, לתוך קולקטיב שהתפרק לטובת האינדבידואל, בעולם של ניכור, מוזיקת סינטיסייזר, וכריות בכתפיים. 

אבל מה שכן, אני זוכרת שרק לפני 4-5 שנים חזה העוף היה זול יותר. 20 ש"ח לקילו היה מחיר סטנדרטי, ובמבצע היה אפשר לקנות אותו ב-15 לקילו ואף פחות. כיום 20 לקילו הוא מבצע מטורף, ו-15 לקילו זה המחיר שמוכרים בו לעיתים כנפיים, פי 2 ויותר ממחירם לפני 5 שנים. חישובי העלות על המתכונים המוקדמים יותר שלי כבר לא רלוונטים בגלל עליות המחירים.

למה אני מתלוננת לכם על דברים שאתם כבר יודעים?

לאחרונה הייתי בסופר וקלטתי שדגים קפואים הם אחד מהמוצרים היחידים שמחירם לא נסק בשנים האחרונות. על חבילת הסול הקפוא שקניתי היה כתוב שהמחיר 20 לקילו, וכשהגעתי לקופה הסתבר שהמחיר הוא 15 לקילו במבצע. או מיי גאד זה כל כך 2009! גם כשלוקחים בחשבון את המים המוספים, שהם בדרך כלל כ-20%, אם קונים ב-15 לקילו, עדיין מדובר בעלות נטו של פחות מ-20 לקילו, וזה לפילטים. אם אתם קונים חזה עוף ב-20 לקילו אתם צריכים עדיין לחתוך אותו בעצמכם למוקפץ ולשניצלים.

מסקנה: דגים הם אופציה די משתלמת לצריכת חלבון מן החי כעת. 

בטח כבר סיפרתי לכם שאני לא מומחית לדגים. תעיד על כך העובדה שאני קונה אותם קפואים בסופר, ולא טריים בשוק. אם אתם חובבי דגים אניני טעם, כנראה שכבר הבנתם שעדיף לדלג על הפוסט הזה. זה בסדר, לא אעלב. 

נכון שבא לכם שברגע זה תופיע אצלכם ערימה זהובה
של שניצלים טריים על השיש? 

ובכן חובבי הדגים הבינוניים והסבירים שנשארו, מה מכינים מדג סול? 

אני הכי אוהבת להכין שניצלים. איכשהו זה בא לי הרבה יותר בקלות משניצל עוף. הפילטים שקונים אחידים יחסית בעובי, אז לא נתקעים עם שניצל ששרוף בקצה אחד ונא בקצה שני. הם מתבשלים מהר ויוצאים רכים ועסיסיים, גם כשמכינים אותם על מחבת טפלון, עם מעט שמן. כן כן, שמעתם נכון. אין פה לא טיגון עמוק, ולא חצי עמוק.

ותכלס, אין כמו ערימת שניצלים טריים וריחניים להרגשה של בית. 

הכמויות של הציפוי במתכון משוערים. כל פעם יוצא לי קצת שונה. לפעמים נדבק יותר ציפוי, לפעמים פחות. סליחות לכם שלא הצלחתי להיות מדוייקת יותר.

שניצל סול

מאת: מתכון מוכר, הגרסה שלי

עלות: כ-32 ש"ח

כמות: כ-10 שניצלים

מרכיבים

1 חבילה של פילה סול (פוטית) קפוא (כ-1.5 ק"ג, סביבות 10 פילטים)

מעט מלח

קמח (בערך כוס, אולי קצת יותר)

3 ביצים גדולות

פירורי לחם (השתמשתי ב-2/3 של חבילה קטנה)

כמה כפות שמן לטיגון

הוראות הכנה

מניחים את הפילטים הקפואים במסננת ונותנים להם להפשיר לגמרי וליתרת המים להסתנן, זה יקח כמה שעות. מפזרים מעט מלח מעל הפילטים. מסדרים 3 צלחות רחבות, אחת עם קמח, אחת עם ביצים (מקשקשים אותם שיהיו אחידים), ואחת עם פירורי לחם. מצפים כל פילה בקמח, אז בביצים, ואז בפירורי לחם. מחממים מעט שמן (אני משתמשת בכ-2 כפות, שיהיה קצת טעם מטוגן אבל לא ספוג שמן) במחבת טפלון על חום בינוני ומטגנים את השניצלים, כ-5 דקות מצד אחד, ואז 3-4 דקות מהצד השני.

אייב גוט א פילינג (ווהו!) דט טונייטס גונה בי א שניצל

ארוחת דג

שמתם לב שאני לא מעלה הרבה מתכוני דגים נכון? כשמישהו במשפחה אלרגי לדגים בצורה קיצונית המשפחה נוטה שלא לאמץ מגוון מתכונים מן הים. הדג היחיד שאכלתי בתור ילדה היה טונה מקופסא. אני זוכרת את ההלם שתקף אותי כשגיליתי שדגי טונה הם דגים ענקיים השוקלים מאות קילוגרמים, ולא יצורים במשקל אחיד של 160 גרם שאיכשהו גדלים בצורת דיסקוס ללא עצמות. לאט לאט התחלתי לגלות עוד דגים. זה התחיל מפטוצ'יני ברוטב שמנת וסלמון של קפולסקי, ומשם, מים רבים לא יכלו לכבות את אהבתי. גיליתי את שניצל הדג המטוגן שמקבלים עם פלח קטן של לימון. גיליתי שפלטות הדגים המעושנים האלה לא רעים בכלל. יותר מאוחר גיליתי מה טעמו של סלמון טרי על הגריל, שדגו אותו רק הבוקר. אין מילים.

עכשיו שאני אדם מבוגר שיכולה לעשות מה שהיא רוצה במטבחה הביתי ללא חשש להרעלת מי מבני הבית, אני לומדת להכין דגים גם בעצמי. אני עדיין פוחדת מהדגים הטריים בשוק, אבל לקנות דגים קפואים בסופר אני יודעת. כן, זה לא אותו הטעם כמו דג טרי. מי שהתרגל לאכול דגים טריים דרך קבע לא יוכל לחזור לפריזר. אבל לי זה די טעים בתור ארוחת אמצע שבוע. 

אחד הדגים שאני מוצאת את עצמי קונה הכי הרבה הוא דג סול. יש לו טעם עדין ולא "דגי" מדי, גם בלי כל מיני השריות במים או מיץ לימון. הוא מגיע נקי, בלי קשקשים מפחידים או עצמות שיכולים להיתקע בגרון. וכמובן, הוא זול. בערך פעם בחודש יש עליו מבצעים של 20 ש"ח לקילו. אמנם המשקל כולל גם ציפוי קרח על הפילטים שנמס ומתפוגג כשמפשירים אותם, ובכל זאת, מחיר משתלם לדעתי עבור חומר גלם שחשוב וכיף לשלב אותו בתפריט.
מכיוון שלטגן מאכלים בבודדים, כמו שניצלים או קציצות, זה לא אחד הדברים האהובים עלי, אני תמיד בחיפוש אחר מתכונים טובים לדגים אפויים. המתכון של היום הוא מתכון של מוסווד, שמגיע אליכם לאחר כמה מקצי שיפורים בתחום חסכון בזמן ועדכון מרכיבים וכמויות. כיום הוא אחד המתכונים הקבועים והאהובים עלי.

הקונספט פה מוצלח ביותר - מתחילים עם אורז מבושל (הידד לשימוש מושכל בשאריות!), מעליו עורמים עלי תרד ופרוסות דג, מעל הכל שופכים רוטב אסייתי מלא טעם ומקשטים בבצל ירוק קצוץ. מכסים היטב בנייר כסף, שולחים לתנור לכ-40 דקות וזהו סיימתם. הדג נאפה בדיוק כמה שהוא צריך, התרד גם הוא מתבשל בעדינות בלי להפוך לסמרטוט ולאבד את טעמיו, והאורז סופג את כל הרוטב ונוזלי הבישול שמטפטפים למטה, ונהיה טעים בטירוף. כך קיבלתם ארוחה שלמה בתבנית אחת- יש לכם דג, יש לכם בצל ירוק ותרד, ירוקים ובריאים, ויש לכם אורז שמחזיק את הכל. והכי טוב, בהנחה שתכננתם מראש את עניין האורז (אני משתדלת להכין מתכון כפול של אורז יום-יומיים לפני הכנת המתכון), כמות ההכנה המוקדמת היא מינימלית. 
אני גם אוהבת את הגמישות והסלחנות במתכון הזה. אפשר להשמש בסוג האורז האהוב עליכם, והכמות לא צריכה להיות מדוייקת, איפהשהו באיזור של 4 עד 6 כוסות אורז מבושל. אפשר גם לגוון בדגים. הכנתי בעבר עם זהבון ויצא סבבה. בטוחני שגם עם נסיכה זה יצא אחלה. רק צריך להתאים את זמן האפייה אם פרוסות הדג עבות יותר.
אה אה, והמתכון גם די דיאטטי. 2 ושליש כפות שמן על כל התבנית, וגם אותם אפשר לצמצם ללא נזק משמעותי אם צריך.
אה, והוא גם פרווה. 
אה, וגם ללא גלוטן אם אתם מקפידים להשתמש ברוטב סויה ללא גלוטן.

בקיצור, כפי שאתם רואים, יש המון סיבות לאהוב את המתכון הזה.
הכמויות פה מותאמות לשקיות הסטנדרטיות של סול קפוא, המכילים 10 פילטים, כלומר, תקבלו כ-10 מנות.  אם זה יותר מדי בשבילכם, אתם יכולים להכין חצי מתכון, אבל שקלו ברצינות להכין מתכון שלם ולהקפיא במנות אישיות. כאמור, מדובר בארוחה שלמה, היא מתחממת מעולה במיקרו לאחר ההקפאה ולא צריך להוסיף לה כלום. אני מביאה את המנות הקפואות האלה לעבודה באופן קבוע, ומידי כמה שבועות אני מכינה עוד תבנית גדולה ומחדשת את המלאי בפריזר.
בנוגע להפשרת הדגים עצמם, אני מפשירה את הדגים בתוך השקית הסגורה, וכשהם מופשרים, אני עושה חור קטן בשקית ומסננת את הנוזלים שהצטברו. כך לא צריך להתעסק עם מסננות מלאות דגים נאים שמפיצים ניחוחות ש... איך נאמר... לא ממש אהודים על חלק מבני ביתי.

דג סול אפוי על מצע תרד ואורז ברוטב אסייתי
מבוסס על: עיבוד שלי למתכון מתוך הספר The Moosewood Restaurant Cooks at Home
עלות: כ-35 ש"ח
כמות: כ-10 מנות

מרכיבים
4-6 כוסות אורז מבושל, מהסוג האהוב עליכם
10 פילטים של דג סול, או כל דג לבן (אמנון, נסיכה, זהבון...), טרי או קפוא, מופשר ומסונן מנוזלים 
1 חבילה עלי תרד (800 גרם), שטופים ומנוקים
חצי צרור בצל ירוק קצוץ
3 שיני שום
2 ס"מ שורש ג'ינג'ר
2 כפות שמן
4 כפות רוטב סויה
1 כפית שמן סומסום
1/2 כפית צ'ילי גרוס (הכמות הזאת יוצרת חריפות קלה עד בינונית. אם אתם אוהבים רק מעט חריף, צמצמו ל-1/4 כפית, ואם אתם לא בקטע של חריף אפשר בהחלט להשמיט את הצ'ילי לגמרי)

הוראות הכנה
מסדרים את האורז המבושל בתבנית גדולה. מפזרים מעליו את עלי התרד, מעליהם מסדרים את פרוסות הדג, ומעליהם מפזרים את הבצל הירוק הקצוץ.
קוצצים את השום והג'ינג'ר, מערבבים בצנצנת עם השמן, הסויה, שמן הסומסום והצ'ילי ושופכים את הרוטב באופן (פחות או יותר) אחיד מעל תכולת התבנית.
מכסים היטב בנייר כסף, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות. 

שימו לב - עם השוני בעובי פרוסות הדג, בכמות האורז שתשתמשו, בחוזקם של תנורים שונים וכו' וכו', קשה לתת זמנים שיהיו נכונים לכולם. אם אתם יודעים שהתנור שלכם חזק בדקו את הדגים קצת לפני הזמן. אם הוא לא חזק במיוחד ו/או אתם משתמשים בפרוסות דג עבות יותר, ייתכן שתצתרכו להחזיר את התבנית לעוד 10 דקות בתנור. שימו לב לזמנים בפעם הראשונה, ובפעם הבאה תדעו בדיוק כמה זמן אפייה צריך בתנור שלכם.

אם אין קניות נאכל קציצות

לפעמים אין כוח להתעסק בקניות ובבישולים, אבל בכל זאת צריך. כי יש לך בלוג שאתה חייב לתחזק, כי מישהו הזמין אורחים בלי לשאול אותך, או סתם כי לא נחמד לתת למשפחתך למות מרעב. כל אחד וסיבותיו עמו. 
ברגעים כאלה אני פונה למזווה שלנו, אותו אני מציידת בנדיבות ומתחזקת באדיקות. יש שם מוצרי יסוד כמו קמח וסוכר, בצל ושום, שמחזיקים שבועות ללא קירור, שלל קטניות ודגנים, רטבים, מגוון תבלינים, כמה שימורים... תמיד טוב לדעת שבעת הצורך אני יכולה להכין ארוחה שלמה רק מהמזווה. בא לי תבשיל קארי עדשים ועגבניות? מרק אפונה? אולי דייסת שיבולת שועל עם קינמון, סילאן וצימוקים? או צלחת של חומוס ביתי עם טחינה ומעט צנוברים קלויים? את כל הדברים האלה אפשר להכין ממוצרי מזווה בלבד. לא תמיד הכי כיף להכין אוכל בלי ירקות טריים ושאר מרכיבים שדורשים מקרר. אבל לפעמים, כשקר בחוץ ומאוחר ואין אין אין כוח לצאת לסופר, או סתם חמישי בערב ולא בא לכם לחכות בתור שעה וחצי עם כל העולם ואשתו שגם קפצו לסופר רק לכמה השלמות קטנות, מזווה מצוייד היטב יכול להציל אתכם מפיתויי הטייק אווט ולחסוך לכם בכסף ובבריאות. 
הרבה זמן לא היה לנו פה טיפ רשמי נכון? אז קבלו אותו:
טיפ מס' 17: ציידו את המזווה שלכם היטב כך שתוכלו בעת הצורך להכין ממנו ארוחה שלמה. כך תימנעו מריצות יקרות למכולת, ומפיתויי הטייק אווי.


אכן, השבוע הזה היה שבוע שלא היה בו כוח. לא היינו בסופר כבר שבועיים והמעט שנמצא במקרר לא ממש מעורר השראה. בזמנים כמו אלה אני פונה לקציצות הטונה האפויות של ניקי ב.
קצת מצחיק שאני אציג אותה, היא אחראית לאחד מאתרי האוכל הפופולריים בארץ, אבל ל-2 האנשים שעוד לא הכירו, תכירו - ניקי ב - אוכל עושים באהבה. אין עליה באוכל ביתי. אין שם טכניקות מתוסבכות או רכיבים שקשה להשיג, רק מגוון של אוכל טעים שקולע לטעמם של גדולים וקטנים. עכשיו שעוד מעט חנוכה, כדאי במיוחד לבקר, כי יש לה שם מתכונים לשלל קציצות ולביבות אפויות. אם נמאס לכם מטיגונים ו/או מאותן הלביבות המשעממות, סורו לשם לאלתר. ולמקרה שתיתקלו בזה שם: מל"פ = מלח ופלפל. 
עכשיו חזרה לקציצות הטונה. אם יש לכם קופסת טונה, 2 בצלים וביצה אתם בעסקי הקציצות. מטגנים את הבצלים, מערבבים פנימה את הטונה, הביצה, וכמה נותני טעם, יוצרים קציצות ואופים 20 דקות. זהו.
אפשר להגיש את הקציצות כארוחה רגילה, עם פתיתים או אורז וסלט (רצוי מירקות חצי מעולפים מהאחורה של המקרר, בשביל האווירה), אבל הם גם הולכים מעולה בסנדוויץ' עם עגבנייה, חסה ומלפפון חמוץ.

אפשר להכין בקלות גם עם מקרר כמעט ריק, וזה לוקח פחות זמן מלחכות לשליח של הסושי.


קציצות טונה אפויות של ניקי ב
מבוסס על: המתכון הזה עם שינויים קלים שלי
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: 12 קציצות


מרכיבים:
2 כפות שמן
2 בצלים קצוצים
1 קופסת טונה מסוננת ומפוררת (עדיף בשמן אבל אפשר במים)
1 ביצה
5 כפות גדושות פירורי לחם
2 כפות קטשופ
1 כף סילאן (דבש במקור, אני מחליפה את רוב הדבש במתכונים בסילאן כי הוא יותר זול. הקציצות יוצאות קצת מתקתקות אז אם אתם לא אוהבים מתוק אפשר להשמיט)
1 כפית רוטב סויה (שמתי במקום אבקת המרק שבמתכון המקורי)
1/4 כפית פלפל שחור 


הוראות הכנה:
מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מזהיב, כ-10 דקות. נותנים לו להתקרר מעט ומערבבים פנימה את יתר המרכיבים.
יוצרים מהתערובת קציצות עגולות ומסדרים בתבנית משומנת. 
אופים בחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-20 דקות. אם הקציצות שלכם עבות כדאי להפוך אותן באמצע כדי שגם החלק התחתון ישחים, אם הן דקות, לא באמת צריך.

הקציצות מארחות את שארית הפליטה מתחתית מגירת הירקות במקרר.

מה אתם אומרים קוראים יקרים, יעניין אתכם לראות עוד כמה מתכוני מזווה, או שאני ארד מהעניין? 

זכרונותי מהיפרכל - סול עם שעועית לבנה ברוטב זיתים ויין לבן

אתם מכירים את ההורים האומללים שנאלצים לדחוף עולל צווח בעגלת קניות לאורך כל הסופר, כשהם מנסים להשתלט על השניים מחוץ לעגלה שמנהלים מלחמת גרילה רבת נפגעים, ותוך כדי כל זה גם לקנות משהו? 
אמא שלי הצליחה להימנע ממצבים כאלה הודות לשילוב מוצלח של חיבה לסוכר ואובססיביות כללית בקרב צאצאיה. 


הכיצד? 
להיפרכל, הסופר האהוב מימי ילדותי, היה אי מטמון קסום במרכזו, ובו סוכריות גומי, ממתקים, אגוזים מצופים בשוקולד ושלל מתוקים שובי לב. אמא שלי הייתה משאירה אותנו שם עם הוראות ברורות - לכל אחת מותר למלא שקית במאה גרם בדיוק של ממתקים לבחירתה. אזי היינו שולפות כל אחת שקית ירוקה משובצת ומתחילות בתהליך המתוק והמייסר. איך מצמצמים את כל העושר שנפרש לנגד עינינו לכדי מאת הגרמים הנבחרים שילוו אותנו הביתה? תוך כדי שאנחנו התלבטנו, אמא שלי הייתה עושה את קניותיה בנחת, סמוכה ובטוחה שנישאר בדיוק איפה שהשאירה אותנו. הרי שום כוח בעולם לא יכול היה להזיז אותנו באמצע תהליך הבחירה. 

וכך בררנו לנו את ממתקינו, שוקלות ומחליפות ושוקלות שוב במשקל הקטן שריחף בפינה מעל הממתקים, תלוי בשרשרת מתכת דקה. כמה מחשבה השקענו בעניין! כל שקד מצופה נבחן בכובד ראש וכל נחש גומי נבדק לעומק. מה אני רוצה יותר? שאלנו את עצמנו, פקאן סיני עטוף בשוקולד לבן, או שמא ג'לי בצורת תות? מה יענה באמת על צרכי הבסיסיים ביותר? מה יעשה אותי מאושרת יותר? מה יעניק את הרווח הרגשי הגבוה ביותר ביחס למשקלו בגרמים?
אל לנו לשכוח את הסיכונים הכרוכים בבחירות כאלה. אגוז לוז בשוקולד חלב עשוי היה להתגלות כממתק שומשום מצופה. רק עין מנוסה יכלה להבחין ביניהן וגם היא לא הצליחה לפעמים. ואוי לה לאותה עין שלא השכילה להבדיל ונאלצה לצפות באכזבה בגוש שומשום מרוייר שנירק מבין שפתיים, כשחמשת הגרמים היקרים הולכים לאבדון. וטרם הזכרתי את ההימור המחושב שבבחירת ממתקים עטופים בנייר מטאלי מבריק. האם הם יהיו ממולאים בקרמל או נוגט, או שמא בליקר מגעיל שיזל על האצבעות?


לרוב היינו לקראת סיום כשאמא הייתה חוזרת עם עגלה עמוסה. לאחר מעט דחיקות מצידה, דילגנו בשמחה אל הקופות, קומצות באגרופינו את שקיות הקסם שצפנו בחובן את פרי עמלנו.


אח... היפרכל. זוכרים שהם היו עושים את "שבוע אמריקה"? במשך שבוע היה אפשר לקנות אוריאוז וגלידת פרזידנטס צ'ויס וראפלז? פעם אלה היו מוצרים נדירים, מהאולד קאנטרי שמתענגים עליהם רק לעיתים רחוקות.


הסיבה לכל הנוסטלגיה ההזויה הזאת היא חוברת מתכונים של היפרכל שחמותי היקרה נתנה לי לפני כמה חודשים. קצת מגוכח לדבר על נוסטלגיה כשהחוברת יצאה בשנת 2001 - לא בדיוק מדובר בעידן המסוזואי. אבל זכור לי שבכיתה ז' נתקפנו בנוסטלגיה עזה בזכרנו את הפרקים של שאלתיאל קוואק בהם צפינו כשהיינו ילדים קטנים בכיתה ו'. אז יחסית אני במצב טוב. 
בכל מקרה, החוברת הזו אהודה מאוד בבית הורי, ושמחתי לקבל עותק משלי. אמנם רק שלושה מתכונים מתוכה נמצאו ראויים להכנה אצלנו, אבל השלושה האלה נחלו הצלחה מרובה.

החוברת המיוחלת

הפוסט של היום הוא הגרסא שלי לאחד מהם. המתכון המקורי הוא לדג נסיכת הנילוס עם רוטב זיתים ויין לבן. את הדג שיניתי לסול, דג עדין וטעים, אבל במחיר נוח יותר - מדי פעם רואים אותו ב-20 ש"ח לקילו (יצויין שאני קונה דגים קפואים בסופר. אין לי מושג מה מחירי הדגים בשוק - דוכני הדגים מפחידים אותי. אם מישהו מקוראי רוצה להתנדב לעשות לי סדנת איך קונים דגים בשוק, תבוא עליו הברכה). בנוסף, שיניתי קצת כמויות ברוטב, . לבסוף, הורדתי את כמות הדג, והוספתי למנה שעועית לבנה מבושלת עם רוזמרין ועלה דפנה, כדי להוסיף עוד רובד של טעמים למנה, וכדי "למתוח" אותה קצת ולחסוך קצת כסף. המנה נשמעת אולי מעט מסובכת אבל היא מכילה בסך הכל שלושה חלקים קלים להכנה. את הדגים מקמחים ומטגנים במעט שמן, את השעועית משרים ומבשלים, והרוטב גם פשוט - רק כמה דקות על האש, וללא סיבוכים. 


סול עם שעועית לבנה ברוטב זיתים ויין לבן
מבוסס על: מתכון מתוך חוברת מתכונים של חברת היפרכל, מפברואר 2001 (לא ראיתי שם קרדיטים יותר מדוייקים...)
כמות: 5 מנות
עלות: כ-18 ש"ח


מרכיבים:
1 כוס שעועית לבנה מושרית ללילה
עלה דפנה
2 ענפי רוזמרין טריים (זוכרים איפה מוצאים אותם?)


5 מנות פילה דג סול (500 גרם)
בערך חצי כוס קמח
מלח ופלפל
כמה כפות שמן לטיגון


1/3 כוס יין לבן יבש
3 שיני שום פרוסות
1/4 כוס מיץ לימון
2 כפות שמן זית
1/2 כפית טימין יבש (למי שיש טרי, במתכון המקורי כתוב שצריך כף)
1 כוס זיתים שחורים ו/או ירוקים, לא מגולענים


הוראות הכנה:
מסננים את השעועית ממי ההשרייה, ומניחים בסיר עם עלה הדפנה, ענפי הרוזמרין, ומים בגובה של כמה ס"מ מעל השעועית. מבשלים עד שהשעועית רכה, כשעה. מוסיפים עוד מים תוך כדי בישול אם גובה המים יורד מתחת לגובה השעועית. כשהשעועית מוכנה מסננים אותה ממי הבישול, מוציאים את עלה הדפנה וענפי הרוזמרין ושומרים אותם בצד.
בזמן שהשעועית מתבשלת מכינים את הרוטב - בסיר קטן מביאים לרתיחה את היין והשום. מוסיפים מיץ לימון, שמן, טימין וזיתים שחורים ומבשלים חמש דקות.
לבסוף, מכינים את הדגים - מנגבים את הדגים במגבת נייר (אם הם רטובים הקמח יהפוך לעיסה ויהיה קשה לצפות אותם), מערבבים בצלחת את הקמח המלח והפלפל, ומצפים את הדגים בתערובת הקמח.
מטגנים את הדגים כמה דקות מכל צד עד שהם מעט זהובים, ובשר הדג אטום, אבל לא יבש. הקפידו לתת לדגים מרווח - אל תצופפו אותם יותר מדי במחבת.
להגשה, עורמים על הצלחת מהשעועית, מעל מניחים פרוסת דג, ומעל הכל יוצקים כמה כפות מהרוטב.

ובהשוואה למקור...

אושפיזין!

חג שמח!

הרינג. קית' הרינג. (ספויילר)

אפשר לראות לפי היחס בין סימני קריאה לשאר התווים שאני מתרגשת. זאת מכיוון שלראשונה התארחתי בבלוג אחר: הבלוג יש מה לאכול.
כולי מרוגשת.
האירוח היה במסגרת פרוייקט אושפיזין שטל הכריז עליו בבלוג, בו שלל בלוגרים מתארחים ויתארחו בבלוג במהלך החג. שווה לקפוץ לבקר. עד עכשיו היה מאוד מעניין.
לפרוייקט נחשפתי דרך עוד פרוייקט (קצת יותר גדול...) ברשת- food101. למי שלא מכיר (ומכיוון שכרגע רוב קוראי הם או האנשים שסיפרו לי על food101 או קוראים חדשים שמגיעים לפה בגלל food101, כנראה שזה לא הרבה אנשים), מדובר באתר שמרכז תכנים מכל מיני בלוגי אוכל עבריים ברחבי הבלוגוספירה. כמו taste spotting, רק יותר קהילתי ופחות גסטרופורנוגרפי. נחשפתי שם לשלל טעמים, רעיונות ובלוגים מעניינים ואני ממליצה בחום.
אז אוצו רוצו לקרוא את הפוסט, ותזהרו מהסוכה של דוד. שמעתי שהיא נופלת.