מה עוד עושים עם בצק חלה?

מי הולך להכין השבוע חלות יפות וריחנית לשבת? אחרי שבוע של פסח, שלא לדבר על השבועות שלפני, עם ארוחות פסטה ברוטב פירורי לחם וביסקוויטים על מצע שקדי מרק, הגיע הזמן לחמץ המנחם והאולטימטיבי. מתכון מוצלח לחלות כבר יש בבלוג, אז הפעם קבלו כמה שכלולים ושימושים נוספים לבצק החלה.

עם בצק חלות אפשר להכין מגוון מטעמים, לדוגמא, עוגות שמרים. אם כבר טרחתם והכנתם בצק שמרים למה שלא תקחו חלק מהבצק, תרדדו, תמלאו במילוי האהוב עליכם ותגלגלו לרולדה? קיבלתם 2 מנות מושקעות מבצק אחד. היתרון בבצק חלות הוא שבדרך כלל הבצק פרווה, כך שתוכלו ליצור ממנו בקלות אחלה עוגות שמרים, פרווה גם הם.

עוד רעיון שהוא יציאה גאונית של האיש שלי - שומרים חלק מהבצק להכנת מיני משה בתיבה, מתאבן קבוע אצלנו בארוחות שבת. נחטף שאין דברים כאלה.

אז אם אתם ממילא מכינים בצק השבוע, למה שלא תכינו על הדרך עוד כמה מנות? בפוסט היום שלושה מתכונים שעושים שימוש יצירתי בבצק חלה. כמויות הבצק במתכונים לא הכי מדוייקות, אני בדרך כלל פשוט חוטפת מקערת הבצק לפי העין ולפי מה שאחראי החלות מאשר. אבל לדעתי מדובר ביתרון - זה מעיד על הגמישות והסלחנות של המתכונים האלה. 

קראנץ' שמרים ושוקולד (פרווה ללא מרגרינה)

הקליעה המוצלחת של הקראנץ׳ מצריכה אימון. בהתחלה חצאי הרולדה יתפרקו לכם בידיים קצת והמילוי יישפך קצת. אל דאגה, הטכניקה מגיעה אחרי 2-3 נסיונות, וגם קראנץ' חצי מפורק הוא נורא יפה ומרשים. מנסיון :) לחלופין, אפשר לוותר על עניין הקראנץ', לאפות את הרולדה כמו שהיא ושלום על ישראל.

מרכיבים לקראנץ' אחד
1 כדור בצק חלה /שמרים בגודל של כ-2 אגרופים
1 כף שמן
1 ו-1/2 כפות קראו
3 כפות סוכר

הוראות הכנה
מרדדים את הבצק לעלה בגודל של דף A4 ומורחים עליו את השמן. מערבבים את הקקאו והסוכר בקערה קטנה וזורים מעל הבצק. מגלגלים את הבצק לרולדה. בעזרת סכין חדה חותכים את רולדת הבצק לחצי. מהדקים את קצוות החצאים אחד לשני וקולעים את החצאים זה עם זה לקבלת צמת בצק. ומניחים בתבנית אינגליש קייק משומנת או מרופדת בנייר אפייה ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כחצי שעה, עד שהמאפה תפוח וזהוב.

הדרכה מצולמת:

חותכים את הרולדה לחצי בעזרת סכין חדה

הנה היא, חתוכה וקצת מתפרקת

מהדקים את הקצוות וקולעים בעדינות את חצאי הרולדה

ממשיכים לקלוע, ומהדקים בסוף את הקצוות

הנה קראנץ'! אפשר גם לסדר אותה בצורת עיגול 

ולאפות על תבנית שטוחה. לשיקולכם.

כדורי קינמון (פרווה ללא מרגרינה)

בהשראת לחם הקופים המוכר, אבל בגרסת פרווה קצת פחות מושחתת. את הקינוח הזה בוצעים בידיים ישירות מהתבנית, והיא מתחסלת בלי ששמים לב. אפשר להכין מכל כמות של בצק, מקסימום תצטרכו עוד קצת שמן או סוכר קינמון.

מרכיבים
1 כדור בצק חלה/שמרים בגודל 2 אגרופים
2 כפות שמן
3 כפות סוכר
1/2כפית קינמון
אופציונלי: קמצוץ מכל אחד מהתבלינים הבאים : אגוז מוסקט, ציפורן, גינגר, פלפל אנגלי

הוראות הכנה
מניחים בקערה קטנה את השמן ובקערה שניה מערבבים את הסוכר, הקינמון, ואת התבלינים האחרים אם משתמשים. קורצים מהבצק כדורים בגודל של אגוזי מלך, מגלגלים כל כדור בשמן, אז בסוכר הקינמון ומניחים בתבנית. כל תבנית בינונית תתאים. הכדורים צריכים לגעת אחד בשני אבל לא להיות צפופים, שיהיה להם מקום לתפוח. אם נשאר סוכר קינמון זורים אותו מעל הכדורים. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-25 דקות עד שהכדורים תפוחים וזהובים.

מיני משה בתיבה

אוהבים משה בתיבה? אמנם נקניקיות זה לא הדבר הכי בריא בעולם, אבל לפחות בצק העלים התעשייתי ומלא המרגרינה נחסך מכם. אנחנו מחזיקים קבוע חבילת נקניקיות בפריזר, ומכינים מכמה נקניקיות מתאבן שכולם אוהבים. מגישים עם מיונז שום וצ'ילי מתוק ומקווים שהאורחים לא יחסלו אותם עד שתסיימו להגיש את שאר המנות. בונוס- אם אתם מחזיקים נקניקיות טבעול בבית תוכלו בקלות להכין בגרסת פרווה כדי שגם הצמחונים יהנו.

מרכיבים
נקניקיות כמספר הסועדים, מופשרות, אם הן באו מהפריזר
בצק חלה, כמות בגודל של חצי אגרוף בערך, תלוי במס' הנקניקיות כמובן

הוראות הכנה
חותכים את הנקניקיות לשלישים או רבעים. צובטים מהבצק חתיכות בגודל חצי מסטיק עגול בערך, יוצרים מכל חתיכה נחש קטן ומשטחים אותו קצת באצבעות. כורכים כל נחש סביב חתיכת נקניקייה ומהדקים. מסדרים את המשה בתיבה-ים בתבנית שטוחה מרופדת בנייר כסף או נייר אפייה ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, כ-10 דקות, עד שמעטה הבצק זהוב מעט.

לחם תירס קלאסי

הפעם האתגר החודשי של מנטקה הציל לי פוסט שהוכן וצולם לפני יותר משנה, ואיכשהו נפל בין הכיסאות. תירס, הנושא החודשי שלנו, הוציא מכולם מתכונים יצירתיים במיוחד. ברצינות, כדאי לכם להעיף מבט יש שם כמה דברים מטורפים. אני החלטתי דווקא על מתכון פשוט ובסיסי - לחם תירס. לחם תירס פחות מוכר בארץ אבל בארה"ב הוא נכס צאן ברזל קולינרי, בעיקר בדרום. אוכלים אותו לצד בשר בברבקיו, עם צ'ילי קון קארנה, או סתם כך מרוח בחמאה ודבש. כפי שאתם רואים בתמונות, אני חסידה גדולה של האופציה האחרונה. יש משהו בשילוב טעמי התירס-חמאה-דבש שמתעלה על סך חלקיו. אז הבה נעבור למתכון, ובפוסט הבא נחזור כבר לסדרת המוקפצים שהבטחתי לכם.

לחם תירס קלאסי

מבוסס על: מתכון של מארק ביטמן עם טיפה'לה שינויים שלי

עלות: כ-8 ש"ח

כמות: 1 תבנית אינגליש קייק

מרכיבים

40 גרם חמאה

1 ו-1/2 כוסות קמח תירס

1/2 כוס קמח

1 ו-1/2 כפית אבקת אפייה

1 כפית מלח

2 כפות סוכר

1ו-1/4 כוס רוויון (אפשר להכין עם מעט פחות מכוס ורבע חלב מעורבב עם כפית לימון/חומץ. נותנים לו לעמוד דקה שתיים והוא מתעבה ומתגבשש לכדי רוויון. כי כמה מאיתנו באמת מחזיקים רוויון בבית?)

1 ביצה

הוראות הכנה

מצאו לכם תבנית אינגליש קייק מחרס או מברזל, אפשר חד פעמי או אם אין אופציה אחרת, סיליקון, אבל אז יש פחות קראסט בתחתית ובצדדים. מניחים בתבנית את החמאה, מדליקים את התנור בחום בינוני, 180 מעלות, ומעבירים את התבנית לתנור. 

מערבבים בקערה את המרכיבים היבשים, מוסיפים את הרוויון והביצה ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה.

מוציאים בזהירות את התבנית מהתנור, החמאה אמורה כבר להיות נמסה ומבעבעת, ושופכים פנימה את הבלילה. אופים כ-30 דקות, עד שהלחם תפוח וזהוב.

הלחם יוצא כבד משהו. מומלץ לאכול לצד כוס חלב (או לחילופין, קערה מהבילה של צ'ילי...)

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס אולטימטיביים

אני מטפחת לאחרונה בלוגר קראש על Pioneer Woman (אישה חלוצה? עזבו. לא מתרגם משהו). הכל התחיל כשחיפשתי מתכוני חורף טובים, קאמפורט פודז שכאלה (אני מסרבת להשתמש בביטוי אוכל מנחם. אוכל מנחם נשמע כמו פיצוחים ועוגות הבית שאוכלים בניחום אבלים). גלשתי לאתר שלה, שהתפתח יפה מאז הפעם הקודמת שהייתי שם, והתחלתי לחטט. קודם מאפי שמרים, אז המשכתי לנזידים ולתבשילי הבשר, ובינות פוסט אחד למשנהו האהבה הכתה בי שורש. היא גרה בחווה אי שם בערבות ארה"ב, עם משפחה חמודה שנוטה מדי פעם לשחרר קיטור על הכלב, הפרות וכלי המטבח שברשותה. היא מבשלת בנדיבות עם המון בשר וחמאה וחריף וגבינה ושוקולד (בדרך כלל לא כולם באותו המתכון), והיא לא מתנצלת. רק מתריעה מדי פעם בנוגע להשלכות הצפויות על ההיקיפים, תוך צחקוק אירוני והשלכה של עוד חבילת חמאה לקערת המיקסר. 

היא חולה על אוכל. לפעמים כשאנשים מדברים בשבח האוכל שהם מכינים אתה קולט בין השורות את האגו. יואו אני כזה מוכשר, תראו מה הכנתי! משום מה אצלה אני לא מרגישה ככה. היא יכולה להלל ולשבח את המתכונים שהיא מעלה ולא מזיז לי בכלל כי א. היא צודקת, אלה שניסיתי הם באמת מעולים ו- ב. היא עושה את זה מתוך אהבה לאוכל, לאנשים שלימדו אותה, לאנשים שהיא מבשלת עבורם ולעולם שחנן אותנו בדברים כל כך נפלאים כמו פלפלים חריפים אש, סטייקים טובים, עגבניות עסיסיות וחמאה (!!).

אני יודעת שעכשיו היא כבר פרסונה בפוד נטוורק. אף פעם לא ראיתי תוכנית שלה, ואני לא בטוחה שאני רוצה. לא בא לי לגלות שהיא בעצם סתם עוד דמות טלויזיונית פלקטית ומלוקקת. תנו לי ליהנות מהכתיבה שלה ומאיך שהיא מציירת את עצמה ואת החיים שלה.

אז למה כל החשיפה הזאת של רגשותי הכמוסים אודות בלוגרית אוכל רנדומלית? כי הבחורה הזאת מצאה את המתכון המושלם לסינמון רולז. שושני קינמון, סינרולים, קראו לזה איך שאתם רוצים, החיפוש נגמר, המתכון המושלם נמצא. את הרולים הכנתי ביום השלג לפני שבועיים, ואז הכנתי אותם שוב תוך פחות מ-24 שעות, מכיוון שאני ובן זוגי, שנינו אנשים בוגרים ומיושבים בדעתם פלוס מינוס, חיסלנו את כולם לבד. 
יש כמה גרסאות לרולים באתר - קינמון, מרמלדה, תפוחים ועוד, אני הכנתי את גרסת הקינמון וגרסת השוקולד צ'יפס, ושניהם טעימים בטירוף. גרסת השוקולד צ'יפס כוללת במילוי גם קצת מלח, וטעמי המתוק-מלוח מעיפים את המאפה למחוזות ה"קחו את זה ממני לפני שאוכל את כל התבנית לבד".
מלבד זה שהרולים טעימים ורכים ונפלאים, המתכון עצמו יוצא דופן בשפיות שלו. אין בו כמעט לישה, אין התפחות חוזרות ונשנות של הבצק, ובעיקר, אין כמויות בלתי סבירות של חמאה. רק 100 גרם למתכון, והוא מופיע רק במילוי, איפה שהכי טועמים ומרגישים אותו. 
מתכון אחד של בצק מספיק להכנת 2 רולדות גדולות, שמהן מכינים 2 תבניות בינוניות של רולים, או תבנית אחת גדולה. הכמויות במתכוני המילויים מתאימות למתכון שלם (כלומר ל-2 רולדות), אבל בהחלט אפשר להכין חצי כמות מכל מילוי ולמלא רול אחד בקינמון ואת השני בשוקולד צ'יפס. 
בקיצור, אני אפסיק לחפור לכם ואתם תרוצו למטבח ותכינו רולים של קינמון ושוקולד צ'יפס. 
זהו, סגרנו.

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס
מבוסס על: מתכון של Pioneer Woman, עם שינויים שלי
עלות: כ-20 ש"ח
כמות: 2 תבניות קטנות-בינוניות של מאפים, או תבנית אחת גדולה, 40-50 שבלולים.

מרכיבים
לבצק:
2 כוסות חלב
1/2 כוס שמן
1/2 כוס סוכר
1 כף שמרים יבשים
4 כוסות קמח
1/2 כוס קמח (כן, הם נפרדים בכוונה)
1/2 כפית גדושה אבקת אפייה
1/2 כפית מחוקה סודה לשתייה
1 כפית מלח

למילוי קינמון:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית קינמון

למילוי שוקולד צ'יפס:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית מחוקה מלח (אפשר לצמצם לחצי או רבע כפית אם אתם לא אוהבים מתוק ומלוח)
100 גרם שוקולד מריר קצוץ

לציפוי (אופציונלי):
1 גביע שמנת חמוצה
100 גרם אבקת סוכר

הוראות הכנה
מכינים את הבצק:
מניחים בסיר את החלב, הסוכר והשמן, מחממים תוך כדי ערבוב (להמסת הסוכר) ומביאים לסף רתיחה. מכבים את האש ונותנים לתערובת להתקרר עד שהיא חמימה. סבלנות, זה עשוי לקחת קצת זמן. 
כשהתערובת חמימה מפזרים מעל את השמרים ומשהים דקה. 
מעבירים את התערובת לקערה גדולה ומערבבים פנימה את 4 כוסות הקמח. מכסים את הבצק ומשהים במקום חמים (או לפחות לא קר) עד להכפלת הנפח, כשעה.
כשהבצק תפח מערבבים פנימה את 1/2 כוס הקמח, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח. די מהר תצטרכו לזנוח את הערבוב ולעבור ללישה קלה כדי שהמרכיבים יטמעו בבצק, אבל אין צורך ללוש מעבר להתאחדות הבצק.
כעת אפשר להשהות את הבצק במקרר עד שלושה ימים, או להתחיל להשתמש בו מיד. בצק מקורר הוא קצת יותר נוח לעבודה, אבל אם מקמחים את משטח העבודה בנדיבות אפשר בהחלט לעבוד עם הבצק מיד.

מרדדים ממלאים ואופים:
חוצים את הבצק לחצי, ומרדדים כל חצי על משטח מקומח לעלה גדול ודק. הגודל והעובי המדוייקים לא קריטיים, ככל שתרדדו יותר, כך שכבות הבצק בשושנים יהיו דקות ועדינות יותר.
מערבבים בקערה את כל חומרי המלית, למעט החמאה. מורחים מחצית מהחמאה (50 גרם) על כל העלה, בצורה פחות או יותר אחידה, ומפזרים מעל חצי מתערובת המלית. מגלגלים את העלה לרולדה, ופורסים לפרוסות בעובי של כמה ס"מ. 
מרדדים את החצי השני של הבצק לעלה, מורחים את יתר החמאה, מפזרים את יתר המילוי, מגלגלים ופורסים.
מסדרים את הפרוסות בתבנית משומנת - אפשר להשתמש בתבנית אחת גדולה, או בכמה קטנות יותר.
מכסים את התבניות עם פרוסות הרולדה, ומניחים במקום חמים להתפחה במשך כ-20 דקות. 
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-30 דקות, עד שהמאפים מזהיבים ומעלים ריח ניחוח.

בזמן האפייה מערבבים את חומרי הציפוי בקערה, ושופכים את הציפוי על המאפים מיד כשהם יוצאים מהתנור. אם אתם משתמשים ביותר מתבנית אחת זכרו לחלק את הציפוי שווה בשווה בין התבניות.

מגישים חמים, או בטמפ' החדר, רצוי לקבוצה גדולה של אנשים, שימנעו מכם לאכול את כל המאפים לבד. המאפים מחזיקים יום יומיים במקרר, עטופים היטב, מעבר לזה, אפשר להקפיא ולהפשיר אם רוצים.

בגרסת השוקולד צ'יפס עם מעט ציפוי

שלום חתיכים שלי. סורו לבטני.

ובגרסת הקינמון, עם קצת יותר ציפוי

מאפינס בהרכבה עצמית

שאלתי אתכם לפני כמה ימים בעמוד הפייסבוק של בישול בזול מה אתם רוצים לראות בבלוג. התשובה שקיבלה הכי הרבה לייקים היתה אוכל מותאם לסטודנטים, כזה שאפשר להכין בקלות, ויותר חשוב, שאפשר בקלות לדחוף אותו לתיק, ושישרוד יום שלם של לימודים.
אמנם אני כבר לא סטודנטית, אבל סיימתי ללמוד לא מזמן. עוד זכורים לי הרצאות בהם נשנשתי שקית ברנפלקס עבשים, מקללת את עצמי שהעדפתי להגיע בזמן על פני להשקיע קצת יותר באוכל שהבאתי. היו גם ימים טובים. בעונת האבוקדו היה לי הסכם עם חברה שלי - היא הביאה לחם טעים ואני הבאתי אבוקדו בשל, צלחת וסכו"ם. כמה ימים בשבוע היינו יושבות על הדשא, מדברות על התרגיל הבא ואוכלות לחם עם אבוקדו. לפעמים זה כל מה שצריך בחיים. אבל השיטה הזו עובדת רק כשיש לך זמן, וחברה שאפשר לסמוך עליה (אוהבת אותך מכוערת!) ואבוקדואים בשלים.
הכי גרוע זה כשאתה נשבר ומחליט לקנות סנדוויץ' באחת הקפיטריות. הם נראים כל כך יפים ומפתים שם בויטרינה, פריכים ומזינים וחמימים... פתאום אתה מוצא את עצמך מוציא 13 שקל על לחמנייה עם פרוסת עגבנייה, מלפפון וקצת טונה או חביתה קרה. אתה טורף באטרף, מתעלם מהעובדה שעוד 2 דקות השקעה בבוקר והיית יכול להכין אחד כזה בעצמך, ואז... זה נגמר. אתה עומד שם, תוהה אם זה היה שווה את זה, והאם זה יחזיק אותך עד התרגול שנגמר בשמונה, או שמא תצטרך מאוחר יותר לקנות עוד סנדוויץ' או סלט. ואם כבר, אולי כדאי לרכוש כעת אייס קפה, כדי לסיים עם קצת מתוק בפה? כך אתה מתגלגל במדרון הקפיטריה החלקלק ותקציב האוכל שלך תופח בקלות אל מעבר ה-30 ש"ח ליום. אתה גם רעב, גם עני וגם אכול רגשות אשמה. נהדר.

בקיצור, ברור שכדאי כמה שיותר להביא לעצמך אוכל מהבית.
מלבד לחרוש על שאריות בטאפרוור (אין מיקרוגל? לא נורא, במילא אין זמן בין השיעורים), כדאי כמובן להצטייד בנשנושים ומאכלים ייעודיים וקלים לשינוע. אפרופו, קילוף של פומלה שלמה יכולה להיות אחלה פעילות שתעסיק לכם את הידיים במשך הרצאה משעממת (רצוי בהרצאה עם 100+ אנשים בה אתם יכולים לשבת מאחורה ולא להטריד את העיניים של המרצה בקילוף האינסופי).
מלבד פומלות, הריני להציע לכם את מתכון המאפינס המלוחים החביב עלי. מכינים בלילה בסיסית, ולה מוסיפים בערך כל דבר שבא לכם. ירקות מבושלים או מהירי בישול, זנבות גבינה, עשבי תיבול ותבלינים, אגוזים וזרעונים, מה שיש במקרר. זאת דרך נהדרת להיפטר משאריות בכמויות קטנות, ואתם יכולים לגוון כאוות נפשכם, בלי שאלאה אתכם במליון מתכונים ששונים רק ב2-3 מרכיבים. 
בלילת המאפינס מכילה קוואקר = סיבים תזונתיים ממלאים, כדי שתישארו שבעים יותר זמן, והוא נותן גם מרקם יותר נגיס למאפינס. אני משתמשת בקמח לבן רגיל בבלילה, אבל אני מנחשת שהחלפה לקמח מלא תלך בסבבה אם אתם בקטע.
פרוותתי את המאפינס בעבר על ידי החלפת החלב במים. יצא חביב, אבל ייתכן ששימוש בחלב סויה או משהו בסגנון ינפק תוצאה נעימה יותר.
המאפינס האלה גם מתאימים מאוד לאירוח של הרגע האחרון. מרכיבים את הבלילה, קוצצים מעט ירקות וגבינות מסכנים מאחורי המקרר, ותוך חצי שעה יש לכם כיבוד טעים וחמוד, חם וטרי מהתנור.
אפשר ואף מומלץ לחלק את הבלילה ל-2 או 3, ולהוסיף תוספות שונות לכל חלק כדי לקבל מגוון טעמים ממתכון אחד.

מאפינס קלים ובריאים - מתכון בסיס
מאת: בישול בזול
עלות: כ-6 ש"ח לבלילה עצמה, עלות התוספות משתנה בהתאם לבחירותיכם, ניתן לשער שזה יצא בסביבות ה-6-8 ש"ח תלוי בכמויות הגבינה ועלות הירקות
כמות: 12-14 מאפינס עם תוספות מינימליות, מעל 18 מאפינס אם אתם מפציצים בתוספות

מרכיבים
1 ו-1/4 כוסות קמח
3/4 כוסות קוואקר (שיבולת שועל מהירת הכנה)
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
1/4 כוס שמן (אפשר לצמצם לכף או שתיים אם אתם מקפידים על כמויות שומן)
2 ביצים
1 כוס חלב (אפשר להחליף במים או חלב סויה לגרסת פרווה)
תוספות (ראו פירוט בהמשך)

הוראות הכנה
מערבבים את כל המרכיבים היבשים בקערה. מוסיפים את הביצים והחלב ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה. מערבבים פנימה בעדינות את התוספות, ומעבירים את הבלילה לתבנית שקעים מרופדת במנז'טים. ממלאים עד לגובה של כ-2/3 מהשקע. אם יש במאפינס שלכם המון המון תוספות אפשר למלא עד לגובה של 3/4 מהשקע (כי התוספות לא תופחות, רק הבלילה, ואם יש רק מעט בלילה המאפינס יתפחו פחות).
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-20 דקות, עד שקיסם שננעץ במרכז יוצא יבש.

תוספות(!!)
מה שכיף במאפינס הוא שאפשר להוסיף די מה שבא לכם, והכמויות לא ממש קריטיות. רשימות תוספות אופציונאליות עם טווחי כמויות מומלצים:

• 1-2 כוסות ירקות חיים, משומרים, או מבושלים; חתוכים, מגוררים או קצוצים. כמו: עגבניות קצוצות, עגבניות שרי חצויות, בצל מטוגן, עשבי תיבול קצוצים, זיתים פרוסים, תירס, רגיל או גמדי, פלפלים קצוצים, קישוא מגורר, שאריות של ירקות מוקפצים, ברוקולי או כרובית מבושלים, או קפואים ומופשרים, עלי תרד קרועים... באמת שהשמיים הם הגבול.
• 100-250 גרם גבינות - בולגרית או פטה מפוררת, גבינה צהובה מגוררת או חתוכה לקוביות, פרמז'ן, מוצרלה, צפתית... אפשר גם להוסיף קופסת טונה מסוננת ומפוררת.
• תבלינים יבשים, בין חצי כפית לכפית וחצי (אם יש לכם עוד המון תוספות שימו יותר, אם יש רק עוד מעט תוספות שימו פחות). אפשר לשים פפריקה מתוקה או חריפה, בזיליקום, טימין, אורגנו, אבקת שום, כמון... אפשר להוסיף גם כמה כפות ממרחים כמו פסטו, ממרח עגבניות מיובשות, טפנד וכדומה.
• 1-1/2 כוס אגוזים קצוצים, כמו אגוזי מלך או פקאנים, ואפשר גם כמה כפיות/כפות זרעונים כמו שומשום, קצח או זרעי פשתן.

הנה כמה שילובים אהובים עלי:
מאפינס תירס וגבינה צהובה - כוס וחצי תירס משומר + 150 גרם גבינה צהובה מגוררת + 1 כפית פפריקה חריפה.
מאפינס שרי ובולגרית - 1 וחצי כוסות עגבניות שרי + 100 גרם בולגרית מפוררת + חופן עלי בזיליקום קרועים.
מאפינס שאריות פיצה (אם הכנתם פיצה אתמול, וכמו שאני בדרך כלל עושה, חתכתם הרבה יותר מדי תוספות כך שיש לכם המון ירקות חתוכים בכמויות קטנות במקרר) - 2 כוסות ירקות קצוצים מסוגים שונים: עגבניות, גמבה, בצל סגול, זיתים, תירס וכו' + 100 גרם גבינה צהובה מגוררת + כפית וחצי אורגנו.

איזה מאפינס אתם הכי אוהבים?

מתכון אחד של בלילה שהפכה לשלושה סוגים של מאפניס: תירס וצהובה (למעלה מימין),
גמבה, זיתים ואגוזי מלך (למעלה משמאל), ושרי ובולגרית (למטה במרכז).

פרוכת מכוערת וטארט תפוחים מהיר

מעשה בבית כנסת ירושלמי, שזכה בפרוכת חדשה לארון הקודש. תורם אלמוני שביקש לכבד את אביו עליו השלום, הזמין לבית הכנסת פרוכת מלאת הוד והדר מאמן בעל שם. היא נתפרה מבדי שני וארגמן, עוטרה בחוטי כסף וזהב, וכל חברי הקהילה חיכו בכליון עינים לראות את היצירה. אך כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. הפרוכת, שנתלטה בארון הקודש ערב ראש השנה הייתה... איך נאמר זאת... משונה. שילוב של פיקאסו וג'קסון פולוק, ולא בקטע טוב, כך תיאר זאת הגבאי. פה אחד הוחלט שיש להוריד אותה במוצאי החג. 
ביום השני של ראש השנה, עת ישבה הרבנית בבית הכנסת, שמעה שתי נשים משוחחות ביניהם "היא כל כך מכוערת!" "איכס אני לא יכולה להסתכל עליה בכלל...". הרבנית החווירה. איך ייתכן שבראש השנה, יום הדין הקדוש, שתי נשים מדברות לשון הרע על חברתן בצורה כל כך בוטה ומרשעת? 
אך במהרה שמעה גם את המשפט הבא, שהבהיר לה במה מדובר "שילובי הצבעים האלה... והחוטים הפרומים שם מימין... אויש הפרוכת הזאת פשוט מזעזעת".
ברוך ה'! נאנחה הרבנית. ואולי בעצם אין למהר ולהיפטר מהפרוכת סרת הטעם? היא תהתה לעצמה. אולי במקום לרכל על הילד של ההוא והשמלה של ההיא, ירכלו חברי הקהילה על הפרוכת הכעורה?
ועל כן, בזכות חוכמתה של הרבנית, החליט ועד בית הכנסת להשאיר את הפרכות על כנה. שבזכות כיעורה ניצלים חברי הקהילה מעוון לשון הרע.

נו, התחלתם כבר לחשוב על ראש השנה? מי מזמינים, מה מכינים, איפה קונים... נראה שהמון אנשים התחילו כבר לעשות קניות, כי ביום שני בערב, כמעט שבועיים לפני ראש השנה להזכירכם, היה מפוצץ בסופר. 
האמת היא שאני ממש לא בראש של עוגות דבש, בשרים ועופות רבי רושם. יש כבר בבלוג כמה וכמה מתכונים שמתאימים בול לראש השנה: צלי בשר ברוטב רימונים, סלט כרוב, גזר ותפוחים (סלט סימנים), עוגות תמרים אישיות חמות... לרשימה המלאה של מתכוני ראש השנה גשו לדף מה מכינים ל... הוא שימושי.

אז הפעם, משהו ממש מהיר, אך חמוד ומרשים. טארט תפוחים אישי. נשמע כמו המון עבודה אה? לא כשמשתמשים בבצק עלים מוכן וכשמוותרים על שלב הקילוף. כל מה שצריך לעשות זה לפרוס 2 תפוחים, לחתוך בצק עלים לריבועים, לסדר עליו את פרוסות התפוחים ולבזוק מעל סוכר בנדיבות. זהו. 3 מרכיבים, 10 דקות עבודה. במגזיני הנשים היו קוראים לזה 5 דקות עבודה, אבל שום דבר לא באמת לוקח 5 דקות, חוץ מלמזוג כוס מים אולי.

במתכון השתמשתי בתפוח אחד ירוק ותפוח אחד אדום. זה נראה מאוד יפה בהכנה, אבל אחרי האפייה לא כל כך רואים את הצבעים, אז אל תהרגו את עצמכם כדי להשיג את התפוחים הנכונים. עוד הערה האחרונה, אני חתכתי את בצק העלים ל-9 ריבועים, אבל אפשר גם לחתוך ל-12 כדי לקבל טארטים מעט יותר קטנים.

טארט טפוחים אישי
מאת: בישול בזול, בהשראת המתכון הזה
עלות: כ-12 ש"ח
כמות: 9-12 טארטים אישיים

מרכיבים
כחצי חבילה של בצק עלים - חתיכה בגודל של דף A4.
2 תפוחים, אני השתמשתי באחד ירוק ואחד אדום
סוכר לפיזור
אבקת סוכר להגשה (אופציונאלי)

הוראות הכנה
פורסים את התפוחים לפרוסות דקות, אין צורך לקלף.
חותכים את בצק העלים ל-9 או 12 ריבועים קטנים. מניחים את פרוסות בצק העלים בתבנית משומנת, ומסדרים על כל אחד כמה פרוסות תפוח. מפזרים סוכר בנדיבות מעל כל ריבוע (5-6 קמצוצים לפחות).
אופים כ-20 דקות, עד שבצק העלים מזהיב מעט.
אפשר לפדר עם קצת אבקת סוכר לפני ההגשה.

אפשר קצת לראות את ההבדל בין התפוחים האדומים לירוקים, אבל זה לא יפה כמו שזה היה לפני האפייה.

תראו איזה סטיילינג מטורף יצא לי פה. קצת בהיר מדי לטעמי, אבל לא יכלתי לא להעלות.

חריצי הרשע

אני הולכת לדבר היום על נושא שקצת שנוי במחלוקת בעולם האוכל - גבינת פטינה. את הפטינה הכרתי לפני שנתיים כששאלתי את הבחור בדלפק הגבינות מה הגבינות הזולות ביותר שיש לו להציע לי. הוא הסתכל עלי במבט חצי תמהה וחצי מרחם, פנה לאחד המקררים מאחורה ושלף לי קובייה של פטינה, פחות מ-3 ש"ח ל-100 גרם. אני די התלהבתי מהגילוי שלי, וכשטעמתי את הפטינה בכלל שמחתי. היא הייתה מלוחה, חמצמצה, שמנה בצורה נעימה וחלקה על הלשון. כמו פטה רק קצת יותר עדין וקרמי. מושלם לא?
אז עשיתי כמה חיפושי אינטרנט וגיליתי שגבינת הפטינה היא... לא לגמרי גבינה. שומן החלב שאמור להיות בגבינה, מוחלף בשומן צמחי. כך היצרניות חוסכות כסף גם בייצור, כי הן יכולות להשתמש בשומן החלב היקר למשהו אחר, וגם במיסי ייבוא, מכיוון שהמוצר לא מוגדר כגבינה (מכילה 100% שומן מן החי על פי התקן הישראלי), המיסים עליו נמוכים יותר.
יש כאלה שמנסים לתת לזה ספין חיובי, כמו גבינת "הצהובה הטובה" לדוגמא. הגבינה משווקת כאופציה בריאה יותר, שלא מכילה כולסטרול (כי יש כולסטרול בשומן חלב, ואין כולסטרול בשומן צמחי).
בכל זאת, נוצרה קצת היסטרייה סביב הנושא הזה, עם שלל כתבות שעושות דמוניזציה ל'לא-גבינות' הללו. הכתבה של ynet בשם "הגבינה שהתחפשה" כוללת משפטים כמו "תהליך ייצור מיוחד שהוציא את נשמתן החלבית" ו-"...חריץ פטה לבנבן שהביט אליכם בתמימות מדלפק המעדנייה השכונתית... שכל קשר בינו לבין גבינה אמיתית היה, כך מתברר, מקרי בהחלט.". לא נסחפנו בכלל.


אימה במעדנייה בערב שבועות / ב. בזול
הישמרו לכם קוראים תמימים 
מערפדי הגבינה 
חריצי הרשע


בעורקיהם חלב דמה יזרום
ערמומיים כנחש ללא כולסטרול


הם יחדרו לכם
לקיש (!!)
וישאבו את נשמתו


הופס, יצא לי על זה שיר. יש משהו בערפדיות שכנראה גורמת לשירה לפרוץ מתוכי. בכל מקרה... 
זה כנראה לא בסדר לשווק מוצר שלא מכיל שומן חלב, כגבינה לכל דבר. ליצרנים עולה יותר כסף לייצר גבינה עם שומן חלב וראוי לסמן בבירור את המוצרים שלא מכילים שומן חלב לטובת מי שרוצה להימנע מהם. שופרסל אפילו חטפו תביעה ייצוגית על חוסר הבדלה שכזאת. 
אבל בהינתן שאני יודעת מה יש בפטינה, אני יכולה לשאול את עצמי בצורה מפוקחת - האם אני רוצה לקנות אותה בכל זאת? האם אכפת לי שלקחו ממנה את שומן החלב? 
נראה לי שהתשובה שלי היא - כן, אני רוצה, ולא, לא אכפת לי. הפטינה מאוד טעימה לי, ואני מוצאת את עצמי קונה אותה שוב ושוב (לעומת הצהובה הטובה שהזכרתי לעיל, שהיא גם יקרה יותר, וגם לא ממש ערבה לחיכי). אין לי שום צורך לקנות מוצר שעולה כפול ושהוא לא טעים יותר מהאלטרנטיבה הזולה, רק בגלל שהוא "אמיתי" יותר. ואם אני רוצה באמת להתפנק, אני אשלם עוד כמה שקלים ואקנה פטה עיזים או כבשים איכותי, שאת ההבדל בטעם אני מרגישה ומעריכה (ואני לא אזרוק אותו לתוך תבשיל או מאפה שיקהה את טעמיו).


עכשיו שנתתי לכם את כל המידע, אתם יכולים להחליט בעצמכם. בפעם הבאה שאתם קונים גבינות במעדנייה (אני מקווה לטובתכם שאתם קונים גבינות במעדנייה, ולא גבינות ארוזות מראש, שהן כמעט תמיד יקרות יותר), שאלו אם יש להם פטינה ובקשו לטעום. אולי תגלו דרך חדשה וטעימה לחסוך בכסף. 
אז יאללה. נעבור למתכון השבועות-י והמרשים במיוחד שלנו - צמות שמרים במילוי פלפלים, חצילים וגבינות. בצק שמרים ריחני ועדין שמחביא בתוכו חצילים ופלפלים קלויים, מעושנים ומתקתקים, וגבינות נמסות ועשירות. מצורף גם הסבר מצולם ליצירת האפקט הקלוע של המאפים. אני כבר שומעת את מצולקי שיעור מלאכה ובעלי הידיים השמאליות מוותרים מראש, אז אל דאגה, זה יותר פשוט מלקלוע צמה. 


אם בכל זאת אתם לא רוצים לקלוע (או אתם פתאום מגלים שיש עוד 20 דקות לשבת ועוד לא התקלחתם ואתם חייבים להכניס את המאפה לתנור *עכשיו*, סתם דוגמא תיאורטית), אפשר פשוט לרדד את הבצק לצורה בערך מלבנית, לשטח על חצי ממנו את המלית, לקפל את הבצק מעל המלית, להדק, ולזרוק לתנור. פחות יפה אבל טעים באותה מידה :)


צמות שמרים במילוי פלפלים, חצילים וגבינות
מאת: בישול בזול
עלות: כ-22 ש"ח 
כמות: כ-12 מנות


מרכיבים
לבצק:
3 כוסות קמח
3 כפות שמן
2 כפות סוכר
1 כפית מלח
3/4 כף שמרים
קצת פחות מכוס מים
למלית:
2 פלפלים אדומים (גמבה) גדולים 
2 חצילים קטנים-בינוניים
200 גרם גבינה מלוחה (פטינה, פטה, בולגרית וכדומה)
150 גרם גבינה צהובה מגוררת


הוראות הכנה
מכינים את בצק השמרים - מערבבים את כל המרכיבים למעט המים בקערה גדולה. מוסיפים את המים עד לקבלת בצק אחיד ולא דביק מדי. לשים 3 דקות, מעבירים לקערה משומנת קלות, מכסים ומתפיחים עד להכפלת הנפח, שעה-שעתיים (ככל שהחדר חמים יותר יקח פחות זמן).
בינתיים, קולים את החצילים והפלפלים בתנור או על האש, מקררים, מקלפים וקוצצים גס. מפוררים את הגבינה המלוחה ומוסיפים אותה ואת הגבינה הצהובה לירקות הקלויים.
כשהבצק הכפיל את נפחו והמלית מוכנה, מרכיבים את המאפה. מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים. מרדדים כל חלק למלבן (פחות או יותר). מסמנים בעדינות על עלה הבצק 2 קווים לרוחב כך שהבצק יהיה מחולק ל-3. בעזרת סכין יוצרים חתכים אלכסוניים על 2 השלישים החיצוניים של העלה, ברוחב של 3-4 ס"מ.

כפי שאתם רואים, לא חייבים מלבן מדוייק. וגם לא ממש דייקתי בסימון
השלישים. וגם את רוחב הפסים לא בדיוק מדדתי עם סרגל...

מעבירים שליש מהמלית לחלק האמצעי של עלה הבצק, ומקפלים קצה אחד של העלה מעל המלית - הקצה שלכיוונו נוטים פסי הבצק האלכסוניים.

חדי העין יבחינו שזאת לא המלית מהמתכון הזה. התמונות משלבים
ראשוניים יותר של פיתוח המתכון, כשהיה לי שם פטרוזיליה במקום פלפלים.

ליצירת הצמה - מקפלים את פסי הבצק שחתכנו מעל המלית, פעם פס מימין, פעם פס משמאל.

אם חתכתם פסים רחבים יותר בצד כך שהפסים האלה "מובילים" על הפסים בצד השני (כמו שהולך לקרות בתמונה - יש רק עוד 4 פסים מלמעלה, ו-7 מלמטה, אז הלמעלה יתחיל להוביל על הלמטה), פשוט קפלו 2 פסים ברציפות מהצד שבו הפסים דקים יותר כדי שתהיו באותו מקום ב-2 הצדדים. אל דאגה, אף אחד לא ישים לב. כשמסיימים לקפל את כל פסי הבצק, מהדקים את הקצה השני של הצמה ומעבירים אתה לתבנית אפייה משומנת.

זה מהודק. בערך...

חוזרים על שלבי המילוי והקליעה עם יתר הבצק והמלית. השאירו רווח בין המאפים אם אתם אופים אותן באותו התבנית, כי הם מתרחבים ותופחים.
אופים כ-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהמאפים מפיצים ריח ומתחילים להזהיב.

קוראת בקוואקר

נכון שבא לכם לחם עכשיו? משהו חם וממלא, קצת פריך מבחוץ רך ומתקתק מבפנים... 
אהא! אני לגמרי קולטת אתכם.
יש לי כשרון כזה, אני סוג של קוראת בקפה. רק שהיום אנחנו נכין לחם עם קוואקר, אז נקרא לזה קוראת בקוואקר. נראה לי שזה הגיוני באותה מידה. יש גרגרים, אפשר לנענע אותם בכוס, לעשות פרצוף מבועת ולאיים על לקוחותיך במשהו עמום כמו "אני רואה כאב בעתיד שלך" או "אתה הולך להידרס מחר ב-10:42 בבוקר על ידי פורד פוקוס שנת 2006 יד ראשונה מרופא". 
מה אתם אומרים? שאשקול הסבת מקצוע?


עד שאתחיל את הקריירה המהוללת שלי כמגדת עתידות (בזול, בטח בזול), אני מנסה להתקדם קצת בתחום הצילום. את התמונות של הפוסט היום צילמתי באור יום, והתלהבתי עד מאוד מזה שאני יכול סוף סוף לשלוט על עומק השדה של התמונה. פתאום אני יכולה לפקס כמו שצריך על האובייקט שלי (לחם קוואקר מהיר, שיוצג עוד מעט), והרקע מתעמעם ויוצר את אפקט ה"בוקה" המיוחל. אני כבר לא צריכה לפנות את כל החפצים הלא ממש אסטטיים בחלל החדר שנכנסים לתוך הפריים, כי הם פשוט מתעמעמים להם. ארונות, מטבחים מלוכלכים ומתלי כביסה הופכים כולם לטשטוש חביב ובלתי מחייב. מרוב התלהבות השתמשתי בערך המינימלי של הצמצם, וכך גיליתי שיש דבר כזה טו מאץ' אוב איי גוד טינג.

טשטוש קצת מוגזם, אפילו בשביל חובבת טשטוש שכמותי

אבל אני לומדת.
עכשיו שקשקשתי לכם קצת יותר מדי בשכל נעבור ללחם הקוואקר. לחמים עם שמרים אתם מכירים - לישה, תפיחה וכל הג'ז הזה שגורם לשמרים לפלוט פחמן דו חמצני שמתפיח את הלחם . לחם מהיר לעומת זאת מותפח באמצעים כימיים - אבקת אפייה ו/או סודה לשתייה, שמגיבים עם מרכיבי הבצק (מים ו/או מרכיבים חומציים) ופולטים פחמן דו חמצני שגורם ללחם לתפוח. בדיוק אותו המכניזם שפועל כשאתם אופים עוגה בחושה או מאפינס.
לחם מהיר נשמר פחות טוב מאשר לחם שמרים. עדיף לאכול אותו באותו יום, גג יום למחרת. אבל אם אתם מחפשים מאפה מהיר וטעים לארוחת ערב, או פינוק טרי וריחני לפיקניק ספונטני, לחמים מהירים הם חבריכם הטובים ביותר. מערבבים את המרכיבים היבשים, מוסיפים את הרטובים, מערבבים פנימה תוספות, והופ לתנור.
המתכון של היום מבוסס על קמח מלא וקוואקר, עם מעט פירות יבשים לעניין ולהמתקה קלה. הוא בריא למדי, אבל עדיין מצליח להיות מאוד טעים, במיוחד כשהוא מוגש בפרוסות עבות וחמימות, מרוחות בחמאה. אחלה ארוחת בוקר (ואתם כבר זוכרים כמה אני קשה עם ארוחות בוקר...).


לחם מהיר עם קוואקר ופירות יבשים

מבוסס על: המתכון הזה מהאתר allrecipes.com עם שינויים קלים שלי

עלות: כ-5 ש"ח

כמות: 1 כיכר בגודל של תבנית אינגליש קייק

מרכיבים

1 כוס קוואקר (להכנה מהירה, כזאת שהפתיתים בה קטנים יחסית, ולא שלמים. אפשר גם להשתמש בשיבולת שועל רגילה ולטחון אותה במעבד מזון במשך כמה עשרות שניות)
1 כוס קמח מלא
2 כפיות אבקת אפייה

1/2 כפית מלח

1 כוס חלב
2 כפות שמן
1 וחצי כפות סילאן
כ-1/2 כוס פירות יבשים קצוצים (אני השתמשתי ב-2 תאנים, 2 תמרים ו-2 משמשים)


הוראות הכנה

מערבבים בקערה את הקוואקר, הקמח, אבקת האפייה והמלח. מערבבים פנימה את החלב, השמן, והסילאן, רק עד שהתערובת אחידה. מקפלים פנימה בעדינות את הפירות היבשים הקצוצים, ומעבירים את הבצק לתבנית אינגליש קייק משומנת.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-25 דקות, עד שהלחם זהוב ותפוח.

Pimp My Sufganiya

אני שונאת את רולדין. ואת נאמן. ואת כל הקונדיטוריות שהעלו ככה את הרף. 
פעם, לא היו לנו סופגניות גורמה בטעמים. 
פעם, סופגניה משמעה בצק מטוגן עם ריבה זרחנית. ה"טעם" היחיד שיכולת לייחל לו זו סופגנייה ריקה שמישהו שכח להזריק לה את הריבה.
אבל היום... היום אין מעצורים לדור הצעיר הזה. סופגניות עם ציפויים, ומילויים, וקרמים, וצ'ייסרים ומה לא.
פעם יכלתי להשתלט על עצמי בחנוכה. הייתי אוכלת סופגנייה אחת או שתיים, ושלום על ישראל. אבל מה אעשה מול קולקציות הסופגניות האלה? איך אוכל להסתפק רק באחת או שתיים, כשיש שם בחוץ עשרות סופגניות מסוגים שונים שטרם טעמתי?  
והארנק, אללי הארנק! שמונה שקלים טבין ותקילין לסופגנייה בודדה, ולא גדולה במיוחד. אפשר בקלות להוציא 80 שקל על סופגניות למשפחה. 


מה על אדם סקרן, אכלן אך קמצן כמוני לעשות? 
חברים התשובה פשוטה. אני גאה להכריז על פרוייקט Pimp My Sufganiya!
אם גם אתם מייחלים לסופגניות מפונפנות בשלל טעמים, אבל לא רוצים לשלם את המחיר, פרוייקט Pimp My Sufganiya (או PMS בקיצור) של בישול בזול, יעזור לכם לנפק קולקציית סופגניות ביתית ויצירתית מבלי לפוצץ את חשבון הבנק שלכם ו/או לעמוד בתור בקונדיטוריה במשך שעה וחצי. 
ככה זה הולך: אתם מכינים או קונים סופגניות פשוטות וריקות. אפשר לאפות אותם, אפשר לטגן אותם, ואפשר לקנות אותם ב-2-3 שקלים ליחידה במאפייה הזולה הקרובה לביתכם. אני מצידי נותנת לכם שמונה מתכונים, לכבוד שמונת ימי החנוכה כמובן, שישדרגו את הסופגניות שלכם מגושי בצק משמימים ליצירות פאר גסטרונומיות.
קישוט סופגניות יכולה להיות גם אחלה פעילות לילדים ברוח החג, והם ישמחו להגיש בגאווה את פרי עמלם לכל המשפחה והאורחים (סופגניית שוקולד-חלבה-ריבה-חמאת בוטנים עם סוכריות קופצות ואבקת סוכר מישהו?).
אז בואו נתחיל בשדרוגים!

1. סופגניית ריבה משודרגת
נכון שסופגניית ריבה תהיה הרבה יותר טעימה אם תשתמשו בריבה שאשכרה עשויה מפירות, ולא רק מסוכר וצבע מאכל? אם תשתמשו בריבה ביתית בכלל הסופגנייה תקפוץ ברמה. רוצים להכין סופגניות למבוגרים? ערבבו לתוך הריבה כמה כפיות של ליקר פירות יער. 
כמה נקודות לגבי ההזרקה/הזלפה עצמה - ראשית, יצויין שאני שונאת להזריק דברים לסופגנייה. זה כל כך מציק, וזה מתפוצץ, ונוזל לכל מקום. בעצלנותי אני לפעמים פשוט מורחת את הריבה מעל הסופגנייה ובוזקת מעליה אבקת סוכר כדי שהסופגניות לא תידבקנה אחת לשנייה. אם אתם בכל זאת הולכים להזריק, גיבורים שכמותכם, זכרו שאפשר לרכך את הריבה על ידי חימומה במיקרוגל במשך כמה שניות, אם היא מוצקה מדי. בנוסף, אם אתם משתמשים בריבה עם חתיכות פרי, וודאו שהחור של הצנטר גדול מספיק, שלא ייחסם על ידי חתיכות הפרי. עוד רעיון אחרון, אם יש בין אורחיכם חובבי דמדומים ושאר סדרות ערפדים, אפשר לעשות להם סופגניית נשיכת ערפד עם שתי חורים צמודים של ריבה במקום אחד (ראו תמונת להלן).

2. סופגניית סוכר קינמון
מערבבים בקערה 2 כפות סוכר (רגיל, לא אבקת סוכר) וחצי כפית קינמון, כדי ליצור את הציפוי. אם הסופגניות שלכם כרגע יצאו מטיגון, גלגלו אותם מיד בסוכר הקינמון והוא יידבק בלי בעיה. אם הן מטוגנות, אבל קצת יבשות, חממו אותם כמה עשרות שניות במיקרוגל, גלגלו בסוכר ותראו אם הוא נדבק. אם לא, או אם אפיתם את הסופגניות, הברישו את הסופגניות במעט חמאה מומסת ואז גלגלו בסוכר הקינמון. אפשר לגלגל רק את החצי העליון של הסופגנייה בסוכר, או את כולה. מה שבא לכם.

3. סופגנייה בציפוי הדרים חמצמץ
מערבבים בקערה קטנה גרידה מ-1/3 תפוז, גרידה מ-1/3 לימון, וחצי כוס אבקת סוכר. מוסיפים 4 כפיות שמנת מתוקה ומערבבים. מוסיפים חצאי כפיות של מיץ לימון, עד שמתקבל ציפוי נוזלי מספיק שאפשר למרוח, אבל לא נוזלי מדי, שהוא ינזול מהסופגנייה לגמרי מהסופגנייה. כל פעם תוסיפו חצי כפית, תערבבו ותבדקו את המרקם. לי זה לקח כפית של מיץ לימון עד שקיבלתי את המרקם הנכון. מורחים את הציפוי על החצי העליון של הסופגניות עם כפית, מעטרים כל סופגנייה במעט גרידה נוספת מהתפוז והלימון, ונותנים להם להתייבש כשעה (הציפוי עשוי לנזול ולטפטף קצת, לא נורא זה חלק מהלוק).
הכמות הזאת הספיקה לי לבערך 12 סופגניות בגודל בינוני.

4. סופגנייה עם גלייז קפה בציפוי אגוזי מלך קלויים
קולים רבע כוס של אגוזי מלך (על מחבת יבשה או בתנור), נותנים להם להתקרר מעט, קוצצים אותם דק ומעבירים לקערה.
מערבבים בכוס 2 כפות מים רותחים וחצי כפית קפה נמס. מניחים בקערה נוספת חצי כוס אבקת סוכר, ומוסיפים כל פעם חצי כפית מתערובת הקפה ומערבבים, עד שמתקבל מרקם נכון לגלייז (נוזלי מספיק שיהיה אפשר למרוח, אבל לא נוזלי מדי שפשוט ינזול מהסופגנייה). לי זה לקח 4 כפיות. 
מורחים מעט מהגלייז על החלק העליון של הסופגנייה עם כפית, ומגלגלים בקערת האגוזים.
הכמות הזאת הספיקה לי לבערך 12 סופגניות בגודל בינוני.

5. סופגניית עוגת גבינה ופירורים
מרסקים כמה בסקוויטים לקבלת 1/4 כוס פירורי בסקוויט. מערבבים פנימה 2 כפות סוכר (רגיל, לא אבקת סוכר). מכינים את קרם הגבינה: תורפים בקערה 1 גביע שמנת חמוצה עם חצי כוס אבקת סוכר ושתי כפיות אבקת פודינג וניל. מברישים את הסופגניות במעט חמאה מומסת ומגלגלים מיד בתערובת הפירורים. נותנים לציפוי להתייצב כמה דקות, ומזליפים בזהירות את קרם הגבינה לתוך הסופגניות. קשה לי להגיד בדיוק לכמה סופגניות יספיקו הקרם והפירורים,  כי אחרי שהזלפתי שישה, נשבר לי, והשתמשתי ביתר הקרם והפירורים כדי להכין עוגת גבינה מאולטרת. אני משערת שהקרם יספיק לכ-20 סופגניות. אגב, אם אתם שונאי הזלפה כמוני אפשר לחתוך את הסופגנייה לרוחב ולמרוח בפנים את הקרם. פחות מסורתי, אבל גם פחות מציק.

6. סופגניית "ילדים" עם קרם שוקולד וסוכריות
ממיסים במיקרוגל 80 גרם שוקולד מריר ו-2 כפות שמנת מתוקה בפולסים של 20 שניות. כל פעם מכניסים למיקרו ל-20 שניות, מערבבים בעדינות, ואם עדיין נשארו גושים גדולים מחזירים לעוד פולס. אנחנו רוצים לחמם את השוקולד הכי מעט שאפשר. 
כשציפוי השוקולד נמס ואחיד, מורחים אותו על החלק העליון של הסופגניות ומפזרים מעל סוכריות צבעוניות. אפשר גם להדביק לציפוי סוכריות עדשים, נחשי גומי ושאר מוצרי סוכר עתירי צבע מאכל המשמחים לבב אנוש.
הקרם הספיק לי לכ-12 סופגניות, אבל זה מאוד תלוי בגודל הסופגנייה ומידת הנדיבות שלכם במריחת הקרם.

7. סופגניית שוקולד תפוז
הגרסא הבוגרת לסופגניית הילדים דלעיל. מכינים קרם שוקולד מ-80 גרם שוקולד מריר ו-2 כפות שמנת מתוקה כפי שהוסבר במתכון הקודם. מערבבים פנימה גרידה מחצי תפוז. מורחים את הקרם על הסופגניות ומקשטים בקליפות הדרים מסוכרות או מצופות שוקולד. הקרם הספיק לי לכ-12 סופגניות, אבל שוב, זה מאוד תלוי בגודל הסופגנייה ומידת הנדיבות שלכם במריחת הקרם.
אם אתם רוצים לשדרג עוד את הציפוי, נסו להוסיף לתערובת השוקולד גם כפית של ליקר תפוזים כמו גרנד מרינייר. לא היה לי כשהכנתי, אז לא יכלתי לנסות בעצמי, אבל נראה לי שיצא טעים לאללה.

8. סופגניות נסיכת המרשמלו
לנסיכות שבינינו.
ממיסים במיקרוגל 66 גרם שוקולד לבן (4 שורות מתוך 6 בשוקולד של עלית) ו-2 כפות שמנת מתוקה בפולסים של 20 שניות. כל פעם מכניסים ל-20 שניות, מערבבים בעדינות, ואם עדיין נשארו גושים גדולים מחזירים לעוד פולס. אנחנו רוצים לחמם את השוקולד הכי מעט שאפשר. 
חותכים כמה יחידות משמלו, ורודים ולבנים, לקוביות (אני פרסתי ל-4 וכל פרוסה חתכתי ל-2 או ל-4).
מורחים מעט מקרם השוקולד הלבן על החלק העליון של הסופגנייה. נותנים לו להתייצב בערך דקה, אז מדביקים עליו כמה חתיכות מרשמלו. מטפטפים מעל המרשמלו עוד מעט שוקולד לבן, ומעטרים בסוכריות ורודות או סוכר ורוד (ניתן לקנות בסופר באיזור של מוצרי האפייה, בחנויות למוצרי קונדיטוריה, או להכין לבד על ידי ערבוב של מעט סוכר עם צבע מאכל). הקרם הספיק לי לבערך 10 סופגניות, והשתמשתי בסך הכל ב-3 מרשמלו, אז לא צריך להתפרע ולקנות כמויות.


היו לי עוד מלא רעיונות לציפויים אבל יש גבול לכל תעלול. אבל אם אתם בכל זאת מחפשים עוד רעיונות נסו גם:
קרם שוקולד וחמאת בוטנים בעיטור במבה
קרם שוקולד עם תמצית מנטה בעיטור שברי ממתקי מנטה מצופים שוקולד
קרם שוקולד מריר או לבן עם מעט אספרסו ו/או ליקר קפה
קרם שוקולד לבן עם מעט פירות יער או אוכמניות
לכל סופגנייה אפשר בנוסף על הציפוי לשדרג גם עם הזלפה של קצפת העשוייה משמנת מתוקה מוקצפת עם קצת סוכר ותמצית וניל (וכפית או שתיים אינסטנט פודינג וניל, אם אתם אוהבים).
המגבלה היחידה פה היא היצירתיות שלכם.


הערה מתודולוגית לגבי סופגניות אפויות : אם אתם אופים את הסופגניות שלכם, רוב המתכונים יגידו לכם מיד עם ההוצאה מהתנור להבריש את הסופגניות בחמאה ולגלגל אותן בסוכר. אם אתם מתכוונים להוסיף להם ציפוי או גלייז, וותרו על הגלגול בסוכר, אחרת הציפוי לא ידבק טוב, ויהיה לזה מרקם מוזר. תנו לחמאה להתייבש על הסופגנייה כמה דקות ואז צפו אותה בציפוי שבחרתם. על ההברשה בחמאה מומלץ לא לוותר, אחרת יהיו לכם לחמניות מתוקות (שזה בסדר אם אתם בקטע, אבל הם קצת פחות סופגנייה-תיים).


בשמי, ובשם מיכאלנג'לו וערפדי חתיכי, הרשו לי לאחל לכם ולמשפחותיכם חג אורים שמח!

סופגניות גאות ומעוטרות, בוגרות פרוייקט Pimp My Sufganiya

עם סופגניאנג'לו השמש

סופגניית נשיכת ערפד, וסופגנייה במלית צב נינג'ה (מיכאלנג'לו המכבי. מהדורה מוגבלת).
מומלץ!