הסולידית והמוקפצת ההודית

מסתבר שפספסתי את הסערונת בבלוגוספירה הישראלית סביב בלוג הסולידית, שמנסה להפיץ את שיטת ה-ERE - early retirement extreme. השיטה דוגלת בתקופה של עבודה וחסכון אגרסיבי, תוך השקעה נבונה של כספי ההשקעה, כשהמטרה היא להגיע כמה שיותר מהר למצב בו אפשר לחיות מההכנסות על החיסכון בלי לפגוע בקרן. כך אפשר לפרוש מהעבודה הרבה לפני גיל הפנסיה שמוגדר על ידי המדינה. גם בתקופת העבודה וגם בתקופה בה חיים על ההכנסות מהחיסכון, המטרה היא לצמצם הוצאות בצורה קיצונית, או לפחות קיצונית ביחס לסביבתינו המעודדת צריכה בלתי פוסקת.

את השיטה הזאת הכרתי לפני אי אלו שנים בשיטוטי האינטרנטיים, ושמחתי לגלות שיש מישהי שבאמת חיה את זה בארץ הקודש. למעשה תוך כמה ימים מגילוי הבלוג כבר קראתי אותו מההתחלה עד הסוף, ואני חושבת שכדאי גם לכם לפחות להעיף מבט, מכמה סיבות.

קודם כל, יש לה המון הסברים על איך משקיעים בתכלס. חושבים שבורסה זה רק לכרישים שיודעים לעשות סיבוב ולא לאנשים בינוניים וסבירים כמונו? נכון שאחרי שאתם קוראים איזו כתבה על בורסה והשקעות אתם רק יוצאים יותר מבולבלים עם כל הטרמינולוגיה, שגם אם במקרה הבנתם אותה, אין לכם צל של מושג ירוק איך מתרגמים את זה לפרקטיקה? בבלוג יש הסברים של צעד אחר צעד, כולל צילומי מסך, של איך משקיעים, איך קונים ניירות ערך, והמון הסברים על מה ואיך כדאי לקנות. אני מזמן יודעת שאני צריכה לתת לחסכונות שלנו טיפול יותר מושכל, ובכל זאת, עד כה לא עשיתי כמעט כלום בעניין חוץ מההצעות הדיפולטיביות שהבנק נותן. הבלוג הזה נתן לי את הכלים והאומץ לקחת את העניינים לידיים.

חוץ מזה, יש את עניין צמצום הצריכה. לחלקכם זה יהיה לא נעים לקרוא. לא כיף כשמישהו אומר לך שהדברים שאתה חושב שאתה חייב הם בעצם מותרות. הפוסט שעורר את הסערה דלעיל הוא 3873 ש"ח בחודש וחיה כמו מלכה, והוא גרר תגובות נזעמות ברחבי הרשת. אנשים לא יכלו להתעלם, ולעבור הלאה. הם היו חייבים להגיד שהיא שקרנית או הזויה או חיה כמו הומלסית מגעילה, כי אחרת הם מודים בכך שאולי יש משהו במה שהיא אומרת. אל תהיו חלק מהעדר נעדר המודעות העצמית. כן, היא מרוצה מעצמה, כן, הטון נוטה לזחיחות, כן היא בחרה לא להביא ילדים לעולם השם ירחם. בכל זאת, אני מתערבת איתכם שיש לכם משהו ללמוד מהבלוג הזה. אז תעשו לעצמכם טובה ואל תסגרו את חלון הבראוזר בזעם.

יאללה טחנתי לכם מספיק בראש. עכשיו עוד מוקפץ, הפעם בסגנון הודי, לא בדיוק הכי אותנטי, בכל זאת משתמשים באבקת קארי מוכנה, אבל טעים ומהיר ושונה. אסיה זה לא רק סויה.

עוף וירקות מוקפצים ברוטב קוקוס וקארי

 

מאת: בישול בזול

עלות: כ-28 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן
1 בצל פרוס
3 גזרים חתוכים לקוביות
1 בטטה חתוכה לקוביות
1 עגבניות חתוכות לקוביות
1 כפית אבקת קארי
1/2 כוס חלב קוקוס
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/4 כפית מלח

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את הגזר, הבטטה העגבנייה והקארי ומקפיצים 3-4 דקות. מוסיפים את חלב הקוקוס, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים 5-7 דקות, עד שהגזר והבטטה רכים. מגלים, מוסיפים את העוף והמלח ומקפיצים עוד 5 דקות עד שהעוף מבושל.

בשלב הזה די איבדתי את ההשראה בנוגע לאיך מצלמים מוקפץ בחושך בלי שייראה זוועה. לפחות האמינו לי שהיה טעים טוב?

מבצעי לוס לידר - ככה תדפקו את המערכת, ומוקפץ עם שרי וחצילים

מכירים את המושג של לוס לידר? לוס לידר הוא מוצר שנמכר בהנחה משמעותית ואף בהפסד, כדי למשוך את הקונים. התקווה היא שהקונים יגיעו לחנות כדי לקנות את המוצר, יעשו שם גם את יתר הקניות, ועליהם החנות כבר תרוויח יפה. לפעמים המבצע מותנה בסכום קנייה כלשהו (לא כולל את המוצר במבצע כמובן), כדי להבטיח שהחנות אכן תרוויח מקנייה של מוצרים רגילים.

נכון שאמרתי בפוסט הקודם שאין לי סנטימנטים למותגים? אז גם לסופרמרקטים אין לי סנטימנטים.
בעקרון אנחנו קונים ברמי לוי. אני מוצאת ששם אני מקבלת את המחירים הכי טובים על סל הקניות שלי. אממה, לאחרונה מחיר העוף עלה, ואין כמעט מבצעים עליו ברמי לוי. בשופרסל ובמגה דווקא יש מבצעים שבועיים טובים על בשר ועוף, אבל כאמור, הם יקרים יותר, והמבצע מותנה בקנייה מינימלית. לכן לאחרונה אני ממעטת בקניית עוף ברמי לוי, וממלאת את הפריזר כשיש מבצע בשופרסל או מגה.

את הקנייה בסופרים היקרים יותר אני מתכננת בקפידה: אני קונה את מינימום המוצרים ההכרחי כדי לקבל את המבצע, ורק מהמוצרים המשתלמים ביותר.
לדוגמא:
היה מבצע במגה: בשר טחון ב-20 לקילו, כרעיים ב-15 לקילו, מוגבל ל-4 קילו לקנייה. המבצע מותנה בקניית 150 שקל ממוצרי החנות לא כולל המוצר במבצע. אבל 150 השקלים ההלו יכולים לכלול מוצרים שבמבצעים אחרים, רק לא מוצרים ממבצע הבשר. אז קניתי חבילה ענקית שלחיתולים במבצע ב-80 שקל, כמה ק"ג של ירקות ממבצעי הירקות, ואת יתר הסכום השלמתי עם ביצים, חלב וגבינה צהובה, כולם מוצרים בפיקוח, שמחירם זהה בכל הסופרים. וכמובן שקניתי את הכמות המקסימלית מהבשר והעוף, שהספיק לנו לשבועיים שלושה.

אני לא עושה את המשחקים האלה כל שבוע. אנחנו רק זוג ותינוקת, אנחנו לא צריכים עד כדי כך הרבה בשר ועוף, וכאמור, אני מעדיפה שלא לעשות יותר מדי קניות בחנויות האלה כי זה באמת יותר יקר. מה גם שאין לנו אוטו, אז כל הרפתקה כזאת מסתיימת כשאני מעמיסה 10+ קילו של בשר, עוף, מוצרים בפיקוח, חיתולים ומטרנה בתיק גדול ועל העגלה ודוחפת את כל הכבודה במעלה ההר הביתה. אבל פעם ב- 2-3 שבועות זה בהחלט משתלם לנו.

רוצים גם לנצל מבצעי לוס לידר? אלה הכללים שלי עם מקסימום חיסכון של זמן וכסף:
1. עוברים על המבצעים השבועיים. מגה ושופרסל מפרסמים כל שבוע, בדרך כלל בשני או שלישי, את המבצעים השבועיים שלהם. את של מגה אפשר למצוא כאן, את של שופרסל כאן.
2. מחליטים על קנייה כזאת רק אם יש לפחות 2 מבצעי בשר/עוף טובים במיוחד, ורצוי שיהיו בנוסף עוד מבצעים רלוונטים, שיעזרו להגיע למחיר המינימום. אחרת חבל על הזמן והכסף.
3. מתכננים איך תגיעו למחיר המינימום. כן ככה, ליד המחשב, לפני שמגיעים בכלל לסופר. עוברים על יתר המבצעים, בודקים מה צריך בבית ורואים אם בכלל אפשר להגיע למחיר המינימום בלי לבזבז כסף סתם.
4. מוצרים מומלצים להשגת מינימום בקנייה: מוצרים אחרים שבמבצע, מוצרים בפיקוח (שמחירם ממילא אותו דבר גם בסופר הזול), מוצרים גדולים באריזות חיסכון - חיתולים, מטרנה, נייר טואלט, אבקת כביסה ודומיהם. אם תשלמו 5 שקל יותר על חיתולים בחנות היקרה יותר אבל זה יאפשר לכם לחסוך 30 שקל על העוף, יוצא משתלם.
5. המבצעים בשופרסל הם לעיתים קרובות רק לחברי מועדון. אם אתם הולכים לשופרסל, הירשמו למועדון בקופה הראשית. זה בחינם וזה *לא* כרטיס אשראי. ככל שידוע לי למגה אין כרטיס מועדון שאיננו אשראי.
6. מוצאים זמן ללכת. עדיף לא ביום רביעי בערב, בטח ובטח לא בחמישי בצהרים-ערב או בשישי. הכי טוב ביום שלישי, אני עושה את זה בדרך הביתה מהגן עם הילדה.
7. אם אין לכם אוטו מצטיידים בתיק גדול ו/או עגלת סבתא ו/או עגלת תינוק, עם או בלי תינוק.
8. הולכים לסופר, קונים רק את מה שהחלטנו, בלי להתפתות. נכנסים, אוספים, משלמים, יוצאים. אפשר לסיים את זה ב-15 דקות אם אתם הולכים בזמן לא עמוס.
9. מסנג'רים את בן הזוג שימצא מקום בפריזר.

מוקפצינו היום בכלל לא אסייאתי, הוא מאמץ בהצלחה טעמים איטלקיים. קל, מלא טעם, ושינוי מרענן מהמוקפצים הסטנדרטיים.

עוף בעגבניות שרי וחצילים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-26 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן זית
1 בצל פרוס
כ-400 גרם עגבניות שרי (קצת פחות מחבילה קטנה), חצויות
1/2 חציל חתוך לקוביות
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית אורגנו
1/2 כפית טימין
1/2 כפית מלח

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה ומטגנים את הבצל במשך כ-5 דקות עד שהוא מתרכך. מוסיפים את עגבניות השרי והחצילים ומקפיצים 3 דקות תוך כדי ערבוב, מכסים ומבשלים 5 דקות עד שהחצילים רכים. מגלים, מוסיפים עוף ותבלינים, מבשלים תוך בחישה 5 דקות עד שהעוף מבושל.

האשמה שבסגירה החוזרת ומוקפצים עם פירות

בואו נדבר על הפיקציה של האריזות עם סגירה חוזרת לשמירה על הטריות. לא זכורה לי אריזה כזו שבאמת נשארה סגורה לאחר הפתיחה. יעידו על כך הגריסים והעדשים הכתומות שאני מוצאת על הרצפה בכל פעם שאני מנקה.
אז מילא השקר הלבן הזה, אבל עכשיו היצרנים מנסים לגרום לי לרגשות אשמה, וזה לא קול. אמש רכשתי חטיף שוקולד, וגיליתי שגם לו יש אריזה שמאפשרת סגירה חוזרת לשמירת הטריות. ההנחה המובלעת בעיצוב הזה הוא שהאדם הנורמטיבי לא יאכל את כל השוקולד בבת אחת, אלא יאכל מעט, וישמור את היתר לפעם אחרת. איזה אדם נורמטיבי לא אוכל את כל השוקולד בבת אחת?? יש אנשים כאלה שאוכלים קצת שוקולד ואז אומרים, אוקי, היה לי מספיק כיף, אני אפסיק לאכול אפילו שהשוקולד לא נגמר. אולי אלך עכשיו לשלם ארנונה או לקבוע לעצמי תור לשיננית! ווהו!
נראה לי שהרעיון הדבילי הזה נהגה על ידי חבורת קופירייטרים אופנתיים ושדופים שפיהם לא טעם טעם שוקולד מאז שנת 1998. אם עד כה יכלתי לאכול חטיף שוקולד שלם עם כמות מינימלית מדי של רגשות אשמה, כיום זה כבר לא מתאפשר. "גברת", אומר לי החטיף "שתדעי לך שרוב האנשים שומרים קצת לאחר כך כן? כאלה עם מינימום של שליטה עצמית". דברים כאלה גורמים לי לרצות לקנות שני חטיפים, לאכול את שניהם מיד ולעזאזל עם הטריות ושמירתה. 
ואולי... אולי בעצם זו היתה המטרה לכתחילה? 
מתוחכם חברה'. מתוחכם.

ונחזור כעת לסדרת המוקפצים עם מוקפצים מספר 3 ו-4, רק היום! שניים במחיר אחד! באריזה לסגירה חד פעמית המבטיחה פיזור אחיד של ג'יפה על רצפת ביתכם!
טוב אולי לא. אבל כן 2 מוקפצים. קצת פספסתי את ט"ו בשבט השנה. בחיי חשבתי שזה השבוע. אז בואו נעשה כאילו זה השבוע ונעלה לכבוד אסרו ט"ו בשבט 2 מתכוני מוקפצים פירותיים. נכון נכון, מוקפץ לא חייב להיות על טהרת הירקות. אפשר לגוון את המוקפץ הרגיל עם מתיקות עסיסית וטבעית של פרי.

עוף מוקפץ עם שומר ותפוזים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-21 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
2 כפות שמן
1 בצל פרוס
1 שומר פרוס
1 תפוז - מורידים את הגרידה, אז מקלפים, מחלקים לפלחים וחותכים לקוביות
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית מחוקה מלח

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השומר ומטגנים עוד 5 דקות. מוסיפים את העוף, את הגרידה ואת קוביות התפוז ואת המלח, ומקפיצים עוד 5 דקות עד שהעוף מבושל.

עוף מוקפץ בסלרי ואגסים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-27 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
2 כפות שמן
1 בצל פרוס
3 גבעולי סלרי גדולים, הגבעול פרוס, העלים קצוצים בנפרד
3 אגסים חתוכים לקוביות
1 שן שום קצוצה
1 חתיכת ג'ינג'ר קצת יותר גדולה מהשום, קצוצה
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות 
2 כפות סויה

הוראות הכנה
מטגנים בצל תוך בחישה על חום גבוה 3 דקות, מוסיפים את גבעולי הסלרי, ג'ינג'ר ושום ומקפיצים עוד 3 דקות. מוסיפים את האגסים ועלי הסלרי ומקפיצים עוד 3 דקות. מוסיפים את העוף והסויה ומקפיצים עוד 5 דקות עד שהעוף מבושל.

פתיחת סדרת המוקפצים - עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון

מכירים שיש לכם כל כך הרבה מה לעשות ומרוב שאתם לא יודעים איפה להתחיל אתם פשוט לא עושים כלום? זה מה שקורה אצלי בשבועות האחרונים, הצטברו אצלי בקנה המון מתכונים , ואני כל הזמן דוחה ודוחה.
ובכן, הגיע הזמן לקפוץ פנימה.

היום נפצח בסדרה חדשה שתנער פה קצת את האבק. הסדרה בהשראת הקוראת החמודה א', שכתבה לי מייל וביקשה רעיונות לארוחות בשריות במחיר שפוי, שאפשר גם להקפיא ולהביא לעבודה בחמגשית.
כפי שפירטתי לעומק באחד מפוסטי המבוא שלי העקרון בהכנת אוכל זול הוא פשוט: משתמשים יותר במוצרים זולים יותר, ופחות במוצרים יקרים יותר. לכן, כשניגש להכין עיקריות בשריות, ננסה לרווח את הבשר היקר עם רכיבים זולים יותר, כמו ירקות, פחמימות וקטניות.

אחת הדוגמאות הבולטות ליישום העיקרון הזה הוא מוקפץ. עיקרית נהדרת, טעימה ובריאה, בה הבשר/עוף נמתח עם שפע ירקות ולפעמים גם אורז או נודלז, וזו היתה אחת ההצעות שהצעתי לקוראת א'. 
אבל כמה כבר אפשר לאכול מוקפץ? פעם בשבוע? פעמיים? נמאס לא?
אז זהו, שאם מגוונים בירקות, בבשר ובתיבול אפשר להכין המוני ווריאציות, שעל אף הדמיון בהכנה ממש לא תרגישו שמדובר במאכלים דומים.

רוצים רעיונות? יופי. כי בשבועות הקרובים אני הולכת להעלות כמה וכמה (עוד לא החלטתי בדיוק כמה... עד כה יש 7) מתכונים מוקפצים מעניינים ומגוונים שתוכלו להכין בלי להשתעמם. בסוף אעלה גם סיכום עקרונות ורעיונות כדי שתוכלו לנצל כמה שיותר את צורת הבישול הנהדרת הזאת עם המרכיבים שיש לכם בבית.

אז יאללה, נתחיל עם המוקפץ הראשון שלנו, ונשתחרר מהקונספציה שמוקפץ חייב להיות בסגנון סיני עם סויה. המוקפץ של היום מונע מכוחו של השילוב האלמותי - שמן זית, שום ולימון, והוא פשוט, חמצמץ ונהדר.

חזה עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון
מאת: בישול בזול
עלות: כ-25 ש"ח 
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן זית
1 בצל פרוס
4 שיני שום פרוסות
3 גבעולי סלרי - את הגבעולים פורסים ואת העלים קוצצים גס
1 קישוא חתוך למקלות 
1 פלפל ירוק פרוס 
4 עלי כרוב ירוק פרוסים
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית מלח או יותר לפי הטעם
מעט פלפל שחור גרוס
מיץ מלימון אחד קטן

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום ואת גבעולי הסלרי הקצוצים ומטגנים עוד כ-3 דקות עד שהסלרי מתחיל לקבל צבע ירוק חזק יותר. מוסיפים את הקישוא והפלפל ומקפיצים עוד כ-3 דקות עד שהקישוא והפלפל מתחילים להתרכך. מוסיפים את הכרוב ועלי הסלרי ומקפיצים עוד 1-2 דקות. מוסיפים את העוף המלח והפלפל, מבשלים ובוחשים לעיתים קרובות עד שהעוף מבושל ברובו. מוסיפים את הלימון מבשלים עוד דקה או 2 עד שהעוף מבושל לגמרי.

התמונה צולמה כשחושך בחוץ, לאור תאורה פלורוסנטית, על רקע משטח הפעילות של ביזולית.
למקרה שתהיתם איך עברנו את הסופה הירושלמית, נראה לי שזה משקף את מצבנו.
תודה לאל היה מספיק אוכל, רוב הזמן היה חשמל, והיה המון זמן עם הילדה. גם כששנינו היינו צריכים
כבר לחזור לעבודה. משטח פעילות עם ילדה קווצ'ית זה אחלה מקום לכתיבת קוד.

גלילות חזה עוף בפלפלים וקלישאות שאני שונאת

התפרנית בפוסט האחרון שלה העלתה שאלה מעניינת: מה הקלישאה השנואה עליכם?
הקלישאה השנואה עלי כרגע, בתקופה זו של חזרה לעבודה המלאה בריצות ונסיונות לעמוד בזמנים, היא מונטאז' האימונים/עבודה מאומצת שרואים המון בסרטים ובטלויזיה. 
הגיבור עומד בפני אתגר שנראה בלתי אפשרי - יש לו הררים של עבודה שהוא צריך לסיים, תחרות ספורטיבית שאליה הוא לא מוכן בכלל או משהו בסגנון. הוא מנסה להשתלט על העניין פעם פעמיים ונוחל כשלון צורב. פתאום ברקע נשמעת מוזיקת רוק קצבית. זום על מבטו הנחוש של הגיבור שעכשיו יתחיל לעבוד/להתאמן על אמת. כמה דקות של שוטים קצרים בהם הגיבור עובד/מתאמן ללא הרף, מוחה אגלי זיעה, שותה עוד כוס קפה ב-4 בבוקר וממשיך ללא לאות. לבסוף נראה שהגיבור הצליח לעמוד במשימה ותוך כ-3 דקות ו-20 שניות הוא הפך מסמרטוט שמנמן לספורטאי שרירי ומוכשר, מעצלן בלגניסט שלא מוצא את ידיו ורגליו, למולטי טאסקר תקתקן ופרפקציוניסט. 

החיים הם לא ככה לעזאזל! איך הייתי רוצה שכל פעם אני צריכה לעשות משהו קשה ומעצבן כל מה שהיה צריך זה כמה דקות של עבודה מאומצת עם eye of the tiger ברקע, והופ! הפרוייקט בעבודה גמור/נכנסתי לכושר/הבית מצוחצח.
התקדמות אמיתית בחיים דורשת התמדה ועבודה שחורה כך אומרים. אוף. להמשיך להתאמן יום אחרי יום, אפילו לאחר שעשיתי כמה עשרות אימונים וגיליתי להפתעתי כי רבה שאני עוד לא מסוגלת לרוץ מרתון. לעשות משהו שוב ושוב ושוב עד שמשתפרים טיפ טיפה. קלישאת המונטאז' גורמת ל"שוב ושוב ושוב" להרגיש עוד יותר אפור וקשה ובלתי נגמר. לא הייתי אמורה כבר להגיע כבר מזמן להצלחה המיוחלת?? או כמו שאומר זאת הומר סימפסון שליט"א:

אולי הבעיה היא שפשוט אין לי את מוזיקת הרקע הנכונה. מעולם לא ניסיתי להקשיב ל-eye of the tiger בלופ תוך כדי ביצוע משימה מאומצת וארוכת תווך. אולי פסקול בלתי הולם הוא הדבר היחיד העומד ביני ובין מוצלחות פורצת גבולות בכל תחומי החיים! אם זה יעבוד אעדכן אתכם.

בכל מקרה, עד שאהפוך לנינג'ה, צריך לאכול משהו. הפעם, מתכון ממש טוב לעיקרית שבתית - גלילות עוף ברוטב פלפלים. בסך הכל מדובר בחזה עוף פרוס שנטבל בביצה ופירורי לחם, ונאפה יחד עם פלפלים מוקפצים ורוטב מעט מתקתק, רכיבים פשוטים שיש בכל בית, ולא המון עבודה. איכשהו התוצאה הסופית מצליחה להתחבב על מבוגרים וילדים כאחד, ועם זאת לשמור על לוק מיוחד ומושקע - עוף מגולגל, פלפלים צבעוניים... לא מדובר בסתם עוף בתנור. המתכון הזה רץ חזק בפורום מתכונים בכיפה והוא הועלה אצל מעז יצא מתוק שבלשה אחר המתכון והבהירה שמקורו בפורום אוכל כשר ב-ynet, מגולשת בשם דבורושקה. בגרסא שלי עשיתי קצת שינויים ברוטב, והכמויות קצת יותר מדוייקות, אבל הרעיון אותו רעיון.

גלילות חזה עוף בפלפלים
מבוסס על: מתכון של הגולשת דבורושקה מפורום אוכל כשר ב-ynet, עם שינויים שלי
עלות:
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים

2 כפות שמן

1 בצל

3 פלפלים (הירק), רצוי בצבעים שונים, פרוסים

3 שיני שום פרוסות

1 חבילה קטנה של רסק עגבניות

1 כוס מים

2 כפות סוכר חום

1 כף רוטב סויה

1 כף מיץ לימון

2 ביצים

1/4 כפית מלח

1/4 כפית פלפל (התבלין)

750 גרם חזה עוף פרוס לשניצלים (3-4 שניצלים גדולים)

פירורי לחם (בערך חצי חבילה)

הוראות הכנה

מכינים את הרוטב: מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מתרכך, כ-10 דקות. מוסיפים את פרוסות הפלפלים והשום ומטגנים עד שהפלפלים מתרככים, עוד כ-10 דקות. מוסיפים את הרסק, המים הסוכר הסויה והלימון, מערבבים, מביאים לרתיחה ומבשלים 2 דקות.

מכינים את הגלילות: מכינים 2 קערות - באחת טורפים את הביצים עם המלח והפלפל (התבלין), ובשני מניחים כמות נדיבה של פירורי לחם. טובלים כל שניצל בביצים ואז בפירורי הלחם, ומגלגלים לגלילה. חותכים כל גלילה לחצי ומסדרים את הגלילות בתבנית בינונית, כשהצד החתוך (והיציב...) כלפי מטה. מעבירים את הרוטב לתבנית ומסדרים את פרוסות הפלפלים מסביב לגלילות.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהגלילות זהובות, כ-50 דקות.

מבוא לבישול בזול #6 - מה לאכול

בפוסט הקודם בסדרת המבוא לבישול בזול דיברנו על השוואת מחירים. אם אתם משווים מחירים אתם יכולים לחסוך כסף בקניות, גם אם אתם לא משנים בכלל את התפריט הביתי. היום נדבר יותר בפירוט על מה מרכיב תפריט זול, כי שם, בצמצום המוצרים היקרים ותגבור הזולים, מסתתר החיסכון האמיתי. 


הוזלת הארוחות שלכם זה לא עניין מסובך. פשוט צריכים לתת משקל שונה למרכיבים השונים בארוחה.  
למה אני מתכוונת? 
בואו נסתכל על ארוחה "קלאסית" שהמוקד שלה הוא סטייק/רבע עוף/שניצל במרכז הצלחת. הארוחה זאת היא ארוחה יקרה יחסית. למה? הדבר שאוכלים הכי הרבה ממנו הוא גם הדבר שעולה הכי הרבה - עוף או בשר. 
קערה של ספגטי בולונז לעומת זאת, תהיה יותר זולה, כי יש בה הרבה פחות בשר, ומה שאוכלים ממנו הכי הרבה זה הפסטה, שהיא זולה יחסית.
גם מוקפץ עם אורז יצא זול יותר. רוב הנפח שם הוא הירקות והאורז, ויש שם די מעט עוף או בשר.
אפשר להסתכל גם על דוגמא חלבית - ארוחה שהמוקד שלה הוא קיש גבינות, תהיה יותר יקרה מאשר ארוחת סלט שמכילה המון ירקות וקרוטונים, ויחסית מעט גבינה.

קרדיט לתמונות: פה ופה

אם תכינו ארוחות שמבוססות בעיקר על מרכיבים זולים, תקבלו אוכל זול יותר. 
זהו חבר'ה. זאת כל התורה כולה.


עכשיו נשארה רק השאלה - איזה אוכל הוא אוכל זול?
אצלי האוכל מתחלק לשלוש קטגוריות:
1. האוכל הכי זול, שכדאי להתמקד בו, שעדיף שירכיב את רוב הנפח בארוחה
2. אוכל במחיר סביר, שכדאי לשלב בארוחות אבל בכמויות קצת יותר קטנות
3. אוכל יקר שכדאי להמעיט בו - לא לשלב אותו בכל ארוחה, ולהשתמש בו בכמויות קטנות.


האוכל הזול שכדאי להמתקד בו הוא:
דגנים - פסטה, פתיתים, אורז, לחם, קמח, בורגול, חיטה, גריסים... הרשימה ארוכה. ארוחות שהמוקד שלהן הוא אחד מהנ"ל תהיינה זולות יותר: פסטה עם רוטב, סנדוויצ'ים וטוסטים, סלטי דגנים, מאפינס, ממליגה... אפשר להכין המוני ארוחות שמבוססות על דגנים. ארוחות כאלה יכולות להיות גם בריאות מאוד אם אתם משתמשים בפסטה או לחם מקמח מלא, או בדגנים מלאים כמו בורגול וגריסים. מחירם של רוב הדגנים נמוך. אפשר לקנות חבילת אורז או דגנים שתספיק לכמה ארוחות ב-7-8 ש"ח. חבילות פסטה זולות אפשר גם לקנות ב-3-4 ש"ח. מחיר הלחם מפוקח ואפשר לקנות כיכר בכ-5 ש"ח.


קטניות - עדשים, חומוס, שעועית ודומיהם. לפעמים הם דורשים השרייה ובישול מוקדמים אבל הם שווים את המאמץ. הם טעימים, בריאים מאוד, והם מקור טוב לחלבון זול משמעותית מעוף ובשר. איך משלבים אותם בארוחה? במרקים, תבשילי קטניות וירקות, בסלטים, שלא לדבר על המג'דרה האהובה. מחיר הקטניות הוא גם נמוך, פחות מ-10 ש"ח לשקית של חצי קילו. הקטניות לרוב מכפילות או משלשות את גודלן בבישול, כך ששקית אחת תספיק לכם לכמה ארוחות.


ירקות זולים - יש המון ירקות שנמכרים במחיר זול עד זול מאוד - גזר, בצל, מלפפונים, עגבניות, כרוב, חציל, תפוח אדמה, קישוא, חסה... רוב הירקות עולים פחות מ-10 ש"ח לקילו, חלקם עולים 3 לקילו ואף פחות. ירקות יכולים לתפקד היטב כמרכיב המרכזי בארוחה. אפשר להכין איתם מרקים, רטבים, מוקפץ, סלטים מושקעים, ירקות מוקרמים... כמובן ארוחות המכילות המון ירקות תהיינה גם בריאות מאוד.


האוכל שמחירו סביר ושכדאי לשלב בתפריט:
ביצים ומוצרי חלב בפיקוח - יש כמה מוצרים בישראל שמחירם מפוקח על ידי הממשלה. הממשלה קובעת עבורם מחיר מקסימלי, ואסור למכור את המוצרים האלה ביותר כסף. מוצרי החלב שבפיקוח הם:

• חלב 1% ו-3% בשקית (הכי זול!) ובקרטון. כל חלב אחר - בכד, מועשר, בטעם של פעם וכו' וכו' לא בפיקוח ויעלה יותר.
• אשל, גיל, ושמנת חמוצה
• חמאה (לא מלוחה, 100 גרם)
• גבינת עמק וגבינת גלבוע (שנמכרים במשקל! במעדנייה! המחיר לא מפוקח אם קונים אותו באריזה יפה עם ניירות. המכיר כמעט כפול כשהוא ארוז)
• ביצים רגילות (לא אורגניות, לא עם אומגה 3. ודאו שאתם לא קונים ביצים שלא התכוונתם, כי האריזות דומות)

מוצרי חלב שבפיקוח הם זולים משמעותית ממוצרי חלב שאינם בפיקוח. לכן, אם תשתדלו שרוב מוצרי החלב שתצרכו יהיו בפיקוח תחסכו המון כסף. (גם מחירי המלח והלחם מפוקחים. אני יותר מממליצה לכם ללכת לאתר של משרד התמ"ת ולקרוא בעיון את רשימת המוצרים בפיקוח ואת המחירים המקסימליים עבור כל אחד).


פירות וירקות עונתיים - בקבוצת האוכל שכדאי להתמקד בו הזכרתי ירקות זולים. אבל יש אצלנו גם ירקות ופירות עונתיים. אפרסקים, משמשים, ענבים, דובדבנים, תותים, רימונים, סלרי, שעועית ירוקה, במיה... אפשר להתפנק איתם בכיף כשמחירם שפוי, אבל כדאי להתאפק כשהם לא בעונה, כי הם יקרים נורא והרבה פחות טעימים. איך יודעים שמשהו בעונה? פשוט פוקחים עין על המחירים. אני משתדלת לא לקנות פירות וירקות שעולים יותר מ-10 ש"ח לקילו.


נתחי עוף ובשר זולים - בעיקרון עוף ובשר הם מוצר יקר, אבל יש גם נתחים משתלמים יותר. חזה עוף לרוב עולה סביבות ה-20 ש"ח לקילו, ובניגוד לחלקי עוף אחרים, הוא מכיל כמעט נטו בשר, אז אתם לא מבזבזים כסף על עצמות שנזרקות בסוף. גם עוף טחון, שמחירו בדרך כלל דומה למחיר החזה, ובשר טחון, שעולה 30-40 ש"ח לקילו, נאכלים בשלמות. היתרון של של חזה עוף ועוף/בשר טחון הוא שאפשר "למתוח" אותם, ולשלב אותם בתבשילים. לא חייבים להגיש אותם שלמים, כמו כרעיים לדוגמא. חזה עוף אחד יכול להספיק לסיר שלם של תבשיל, שמקבל את רוב נפחו מירקות/דגנים/קטניות כמו שהזכרתי לעיל. קציצות אפשר לנפח עם ירקות מגוררים ופירורי לחם ולהוסיף לתבשיל מבוסס ירקות/דגנים/קטניות. 


אוכל יקר שכדאי למעט בו:
נתחי עוף ובשר יקרים - עוף ובשר זה דבר יקר. קשה למצוא אותם בפחות מ-20 ש"ח לקילו, לרוב הם עולים הרבה יותר, ובהרבה מקרים חצי ממה שאתם קונים זה עור ועצמות שלא נאכל. לא משוכנעים? תעברו על הקבלה שלכם מהפעם האחרונה שעשיתם קניות. איזה אחוז מהחשבון הלך על קניות בקצבייה? אם תצמצמו את הצריכה בתחום הזה אתם יכולים לחסוך המון כסף. לא צריך להוציא בשר ועוף מהתפריט לגמרי, אבל כדאי להשתדל לקנות את הנתחים הזולים יותר (שהוזכרו לעיל), ולהוריד את תדירות קניית הנתחים היקרים. אתם תראו את השינוי בהוצאות האוכל באופן מיידי.


גבינות שלא בפיקוח- נכון שאוכל חלבי הוא יותר זול? לא אם אתם קונים המון גבינות יקרות. גבינת מוצרלה עולה 70-80 ש"ח לקילו, גבינת פרמזן וגבינת קשקבל עולה בסביבות ה-100 ש"ח לקילו. גם אם אתם קונים מעט זה יוצא די יקר. שלא לדבר על קופסאות החמודות של הבולגרית והפטה שמכילות בסביבות ה-200 גרם גבינה ועולות בסביבות ה-20 ש"ח. אתם קונים גבינה צהובה פרוסה ארוזה, כלומר לא מהמעדנייה? אתם תשלמו כמעט פי-2 מהמחיר המפוקח, כ-17 ש"ח ל-200 גרם.
אין כמו גבינה טעימה ואיכותית, באמת שאין. אבל אם אתם מנסים לחסוך כסף כדאי לראות גבינות יותר כפינוק מאשר כחלק יומיומי ורגיל מהתפריט.


מוצרים מעובדים - שניצלים וטבעולים קפואים, רטבים קנויים, תערובות למרקים ולתבשילים... אתם כבר מכירים את הסיפור. הם חוסכים לכם זמן, אבל הם יותר יקרים ופחות בריאים. ככל שתאכלו אותם פחות תחסכו יותר.


=====


שימו לב למה שהלך פה כרגע. אמרתי לכם שתפריט זול יכלול המון דגנים, קטניות וירקות, כמות סבירה של מוצרי חלב, עוף ובשר דלים בשומן ופירות, ומעט בשר, עוף, גבינות שמנות ומוצרים מעובדים. נשמע כאילו זה לקוח הישר מפיה של דיאטנית לא? אם תלכו לפי הכללים האלה תעשו טוב לא רק לארנק שלכם, אלא גם לגוף שלכם. 
וזה כבר ממש משתלם.


זכרו שהמפתח להתמדה בכל שינוי בחיים הוא לא להיות פנאטים. המונח של "אוכל אסור".הוא לא טוב בדיאטות והוא לא טוב בשמירה על תקציב. אם יש אוכל יקר שאתם אוהבים נסו לחשב מתי כמה ואיך אתם משלבים אותו בלי להעיק על חשבון הבנק יותר מדי. אולי זה אומר להשקיע יותר באוכל לשבת ולהכין אוכל פשוט יותר לאמצע השבוע, אולי זה אומר לשמור את הדברים היקרים לארוחות קטנות ואינטימיות, אולי זה אומר להקטין כמויות...
הסוד לבישול בזול לאורך זמן הוא למצוא את הדרך שבה אתם יכולים לצמצם את המוצרים היקרים ולהגביר את הזולים, בלי להרגיש שאתם סובלים או מפספסים את הנאות החיים.

קטנה ליום העצמאות

שוב הגענו ליום הזכרון/עצמאות - הולכים לטקסים, שומעים את הסיפורים וזוכרים, אבל זוכרים גם לעבור בסופר לקנות את הקבב בשקל. עבור חלקנו זה יותר קל, עבור חלקנו זה הרבה יותר קשה. 
כנראה שהייתי צריכה לתזמן את הפוסט הזה שיעלה לפני יום הזיכרון. מרגיש לי קצת לא במקום ללהג על מתכונים בזמן שכולנו חושבים על החיילים שנהרגו כדי שאנחנו נוכל להמשיך בקיומנו היומיומי. 
לכן הפוסט הזה יהיה מינימליסטי למדי. אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי משנה שעברה, עם שלל טיפים למנגל חסכוני. באמת, תקראו, אחלה פוסט.
היום באמתחתי מתכון קליל לפרוסות חזה עוף במרינדת סויה ותפוזים שכולם יאהבו, גדולים וקטנים. הסוד לחזה עוף עסיסי הוא פשוט - לא לצלות יותר מדי! כמה דקות מכל צד, וזהו. 
שיהיה לכולכם יום זיכרון משמעותי וחג עצמאות שמח!

חזה עוף במרינדת תפוזים וסויה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-15 ש"ח
כמות: כ-8 פרוסות עוף (יספיק לכ-3 סועדים כמנת בשר בלעדית, וליותר אם יש עוד סוגי בשר במנגל)


מרכיבים
1 חזה עוף פרוס לשניצלים
1 תפוז
2 כפות סויה
1 כף שמן

הוראות הכנה

מגררים את הגרידה מהתפוז, וסוחטים ממנו את המיץ. מערבבים את המיץ, הגרידה, הסויה והשמן ומשרים את העוף במרינדה לפחות שעה, ועד 24 שעות.

צולים במנגל או במחבת פסים 3-4 דקות מכל צד, עד שהעוף מלבין ויש עליו פסי חריכה קלים.

טוזיג פטריוטי

בייגעלשניצל

יקר לחיות כאן. בכל מקום מדברים סביבי על כמה מוציאים על קניות לחודש ומה גובה חשבון החשמל וכמה עלה מחיר הדלק. ביום שישי קיבלתי עוד תזכורת להיקף עליות המחירים האחרונות. הלכתי לעשות השלמת ציוד בסופר בדמות 2 סוכר לבן, 2 אורז לבן ואחד סוכר חום. בקטנה לא? שילמתי יותר מ-30 ש"ח וקצת נכנסתי לשוק. אני תמיד עם עין על החשבון כשאני עושה קניות, ולרוב מה שמנפח לי את החשבון זה המוצרים היקרים יותר - מוצרי חלב, עוף, בשר. פתאום הובהר לי עד כמה מוצרי יסוד כמו אורז וסוכר כבר לא ניחנים במחירים יסודיים.
זה קצת מפחיד אותי לפעמים. אני פוחדת בשביל האנשים שעומדים לפני בתור לקצב ומזמינים 3 קילו פרגיות ו-2 קילו סינטה ואני מתפללת שהם יוכלו לעמוד במחיר. אני פוחדת בשביל עצמי - עד כמה המחירים עוד ימשיכו לעלות, כשהשכר נשאר באותו מקום כמובן? 


יש לי בראש מחשבה כזאת של "כשנהיה גדולים ומבוססים יותר, אז יהיה לנו בית משל עצמנו, ויהיה לנו אוטו, ונצטרך להתקמצן קצת פחות בסופר..." אני בטוחה שזה הלך רוח נפוץ אצל זוגות צעירים במצבנו.
אבל כשאני מדברת עם חברים כמה שנים מעלי ואני רואה שמצב נהיה קשה יותר לפני שהוא נהיה קל יותר. כשיש ילדים להאכיל ולחתל ומעונות ובתי ספר וחוגים ורופאים התקציב לא בדיוק נושם לרווחה.


מה המטרה של הקיטור דלעיל? לא יודעת. אני סתם עצבנית. גם כאן בבישול בזול מתעצבנים מעליות מחירים. עם כל הטריקים והעצות שלי - תאכלו קטניות, פירות בעונה, בלי בשרים יקרים ומוצרי נוחות וכולי וכולי, אני לא יודעת איך לעשות סטייק מחומוס יבש ואני לא יודעת לעשות טריקולד ממלפפונים ואבקת פודינג וניל. גם לי קשה מדי פעם, עד שבא לי להגיד לקצב "יודע מה? תן לי גם 2 קילו סינטה ולעזאזל עם התקציב".


גם אתם מרגישים ככה מדי פעם?


<שינוי נושא בעזרת וואחד שיר שמבטא שילוב מושלם של עצבים על הממסד שדופק את האדם הפשוט, וחוסר אונים אל מול כמויות גדולות של בייגלה. גם הקליפ חמוד>



בשבועים החולפים עבר עלי שגעון של בייגלה. טבלתי מקלות בייגלה בשוקולד. הכנתי ורסיה משלי לפאי צ'אבי האבי המפורסם של Morcake, עם קלתית מתוקה-מלוחה של בייגלה גרוס (מומלץ בחום!). אבל עדיין נשאר לי יותר מחצי חבילת בייגלה. מה עושים? 
נזכרתי שראיתי את המתכון הזה לחזה עוף אפוי עם חרדל ובייגלה, ושהרעיון היה נראה לי מעניין ביותר. 
אני בחיפוש מתמיד אחר מתכונים חדשים עם חזה עוף. מחיר של 20 שקל לקילו תמורת עוף כמעט נטו, גם דל שומן ובריא למדי, הופך את חזה העוף לאחד המוצרים המשתלמים בקצבייה. 
משום מה צץ לי לראש הרעיון שהעוף עם בייגלה הזה ילך מעולה עם משהו מתוק. חיפשתי ומצאתי בבלוג ביסטייל מתכון נפלא לריבת בצל שהכנתי ברוב חוכמתי באמצע סופה, כך שהבית שלנו הריח מבצל במשך יומיים וחצי עד שיכלנו לפתוח חלונות. 
בקיצור, יצא שילוב מעולה. טעם המליחות האופייני של הבייגלה ורמז הפיקנטיות של החרדל מקבלים באהבה את ריבת הבצל. כל עוד אתם לא אופים יותר מדי את חזות העוף ומייבשים אותם, אין איך לפספס. 
שימו לב שאני פורסת את החזות, ולא רק מסיבות אסטטיות.
קודם כל, זה עוזר לאנשים לקחת אוכל בכמות שהם באמת רוצים. חבל לקחת חתיכת עוף ענקית, להשאיר חצי על הצלחת ולזרוק (זה קורה הרבה עם ילדים, אבל לא רק). 
אבל הסיבה האמיתית לחיתוך היא הפרנויה שלי בנוגע לזמן האפייה. אני יודעת שצריך לאפות 25 דקות, עשיתי את זה מלא פעמים וזה תמיד היה אפוי גם מבפנים, אבל... הבדיקה תמיד מרגיעה אותי. אני יודעת שבמקרה והעוף לא אפוי לגמרי אני אגלה די מהר ואוכל להחזיר רק את החלקים הרלוונטים לתנור לעוד כמה דקות.



חזה עוף אפוי בפירורי בייגלה 
מאת: בישול בזול
עלות: כ-44 ש"ח
כמות: 8-10 מנות


מרכיבים
1.5 כוסות פירורי בייגלה (כ-90 גרם בייגלה גרוסים במעבד מזון)
2 ביצים גדולות
1 כף חרדל
3 חזות עוף (פרפרים) חצויים ומנוקים


הוראות הכנה
מניחים את פירורי הבייגלה בקערה. בקערה שנייה מערבבים את הביצים והחרדל.
טובלים כל חצי חזה עוף בתערובת הביצים, ואז מגלגלים בפירורי הבייגלה, ומניחים בתבנית גדולה מספיק כדי להכיל את כל חצאי החזה בשכבה אחת, עם מעט רווח ביניהם.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך 25 דקות. 
פורסים את החזות לפרוסות. 
מגישים חם, עם ריבת בצל בצד (אפשר גם עם צ'ילי מתוק, פסטו, או כל רוטב אחר שאתם מעדיפים).


ריבת בצל
מבוסס על: מתכון מהבלוג ביסטייל
עלות: כ-6 ש"ח
כמות: צנצנת גדולה של ריבה


מרכיבים
4 בצלים פרוסים
1 כף שמן זית
2 כפות חומץ בן יין
1.5 כוסות סוכר חום
כוכב אניס או כפית ג'ינג'ר טרי מגורר (אופציונלי, אני לא שמתי, אבל אני בטוחה שזה טעים)


הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא שקוף.
מוסיפים את הסוכר ובוחשים מעט.
מערבבים פנימה את החומץ בן יין ואת התבלינים, אם אתם משתמשים.
מביאים לרתיחה ומבשלים על אש בינונית נמוכה עד לקבלת צבע קרמל אחיד. ממשיכים לבשל על אש קטנה כשעה נוספת עד שמתקבל צבע חום-שחור עמוק ויפה.

כולם ביחד - האאאאאאאר של בייגלאך!

ריבת בצל קרמלית ושחומה ונפלאה

עוף עם בטטות ונוזלים לא ניוטוניים

אני יודעת שלא יכלתם להתאפק. אני יודעת שאתם כוססים ציפורניים כבר שבוע. לכן לא אלאה אתכם עוד ונעבור מיד ל...

נפלאות הקורנפלור!
מסע קולינרי מרתק להבנת העמילן האהוב על כולנו
חלק ב' (חלק א' בפוסט הקודם)

בשבוע שעבר דיברנו על איך עובד קורנפלור (בערך). היום נדבר על תכונה לא מאוד שימושית, אבל סופר מגניבה של הקורנפלור. כשמערבבים קורנפלור עם מים מקבלים נוזל לא ניוטוני.
כעת אתם מוזמנים לירוק החוצה את המשקה שאתם שותים, להפיל משהו באופן פתאומי, או באופן כללי לבצע פעולות המעידות על תדהמה.
אה... מה? אתם לא יודעים מה זה אומר? זה בסדר, גם אני לא ידעתי עד לפני שבוע וחצי.
בגדול, (אם הבנתי נכון עם השכלתי התיכונית בלבד בתחום הפיזיקה והכימיה) מדובר בנוזל שהצמיגות שלו לא קבועה, ומשתנה בהתאם ללחץ המופעל עליו. לפעמים הוא סמיך יותר, כמעט מוצק, לפעמים הוא נוזלי, וכל זה בטמפרטורת החדר. כמו זה.
אתם יכולים בקלות ליצור בבית נוזל לא ניוטוני על ידי ערבוב של קורנפלור ומים ביחס של 1:2. התערובת הזו נוזלית נכון? אלא אם כן אתם מנסים לערבב אותה או ללוש אותה. פתאום היא מתעבה ונהיית כמעט מוצקה.

הניסוי המתבקש הבא הוא כמובן למלא בריכה בתערובת של מים וקורנפלור ולנסות לרוץ מעליה. כן, זה עובד. מסתבר שיו טיוב מפוצץ בסרטונים של אנשים שמתרוצצים להם מעל בריכות מי קורנפלור. כמו זה.
רק שימו לב בבקשה, קורנפלור וקמח תירס זה לא אותו הדבר(!!). אני לא רוצה שתמלאו את הבריכה הפרטית שלכם בקמח תירס ומים, תזמינו את כל החברים לצפות בפלא ואז תתבעו אותי על זה שהטריק לא עבד ושדודה חווה טבעה בבריכת הממליגה שלכם.

לבסוף, כדי לסכם את הסדרה המרתקת הזו, כמה כללים פשוטים לעבודה עם קורנפלור:
1. אם אתם צריכים להוסיף קורנפלור לכמות גדולה של נוזלים, אל תשפכו את הקורנפלור ישירות לתור הסיר, הוא ייצור גושים. במקום, שימו את הקורנפלור בקערה וערבבו פנימה בהדרגתיות נוזל כלשהו (אפשר סתם מים, אפשר מהתערובת שאתם מוסיפים לה, לרוב זה יצויין במתכון), בערך פי 2 מכמות הקורנפלור. אז הוסיפו את תערובת הקורנפלור חזרה לתערובת הכללית וכך הקורנפלור יתפזר בו בצורה אחידה.
2. הקפאה שוברת את העיבוי שיצר הקורנפלור כך שכשתפשירו את מה שהקפאתם הוא יהיה פחות עבה ויותר נוזלי משהיה לפני ההקפאה. קחו זאת בחשבון.
3. חימום יתר וערבוב יתר גם שוברים את העיבוי (ככה אומרים את זה?). אל תרתיחו אותו יותר משתיים שלוש דקות. ערבבו תוך כדי ההרתחה, אבל בעדינות, לא בהיסטריה.
4. אם אתם מחליפים קמח בקורנפלור או להיפך, דעו שקורנפלור מעבה פי 2 מאשר קמח. לכן משתמשים בחצי מהכמות אם מחליפים קמח בקורנפלור ובכמות כפולה אם מחליפים קורנפלור בקמח. זכרו גם שנוזלים שמעובים עם קורנפלור הם שקופים יותר ומבריקים מעט.
5. אני חוזרת שוב - קורנפלור וקמח תירס זה לא אותו דבר(!!). הם עשויים מחלקים שונים של גרעין התירס, נראים שונה, ויש להם שימושים שונים. הקורנפלור הוא אבקתי, לבן, וחסר טעם. משתמשים בו לעיבוי או כדי למנוע הדבקה (בהכנת ממתקים כמו מרשמלו ביתי למשל), ובכמויות קטנות - כמה כפות למתכון לכל היותר. קמח תירס לעומת זאת, הוא צהוב, גרגרי, ואשכרה יש לו טעם. הוא משמש להכנת מאפים, לפולנטה וכדומה, וכמובן שמשתמשים בו בכמויות יותר גדולות מקורנפלור.

אם אתם לא מנוסים בתחום הקורנפלור עדיף שתתחילו עם מתכונים שאתם סומכים עליהם ותעקבו במדוייק אחרי ההוראות. בלי כל מיני תוספות ספונטניות שישאירו אתכם מערבבים סיר מבעבע במשך חצי שעה ותוהים מתי זה יתעבה כבר. ברגע שהכנתם כמה מתכונים אתם כבר תדעו מה זה אומר תערובת שמתעבית, איך זה מרגיש ונראה, ואיך ובאיזה כמות אפשר להשתמש בקורנפלור כדי לעבות רטבים ותבשילים, גם בלי מתכון.
שלום לכם חברים, ותודה שהצטרפתם אלי לעוד פרק של... נפלאות הקורנפלור!  (נעימת נושא. זוכרים?)

לסיכום החומר הנלמד של היום, הגרסא שלי לשילוב הכל ישראלי של עוף, בטטות, סויה ומתוק. התבשיל הזה קל להכנה, מהיר, פשוט אבל משביע, ועם טעם של בית. הוא גם מותח חזה עוף יחיד לכדי ארוחה כמעט שלמה לכמה משתתפים- מגישים מעל אורז ויש ארוחת ערב. הטריק פה לשמירה על עסיסיות העוף הוא הקפצתו בנפרד בהתחלה עד שהוא מבושל ברובו, ואז החזרתו לרוטב הרותח לסיום הבישול. ככה הוא מוקפץ ולא מכובס, אבל הוא גם לא מבושל למוות בזמן שהבטטות (שצריכות יותר זמן בישול וריכוך) מתבשלות.

תבשיל חזה עוף מתוק עם בטטות וסויה

מאת: בישול בזול
עלות: כ-18 ש"ח
כמות: כ-6 מנות

מרכיבים

1 חזה עוף (פרפר אחד, 500-600 גרם) 

1 כף שמן

1 בצל בינוני קצוץ

1 כף שמן (כן, זה בכווונה)

1 בטטה בינונית חתוכה לקוביות

מים לכיסוי

1 כף קורנפלור

2 כפות סוכר חום
2 כפות סויה

הוראות הכנה

מנקים את חזה העוף וחותכים לקוביות של כ-3 ס"מ.

מחממים כף שמן בסיר על חום בינוני, ומקפיצים את קוביות העוף, עד שהן מלבינות ומבושלות ברובן, אבל לא מבושלות לגמרי, כ-5 דקות. מוציאים את העוף לצלחת ושומרים בצד.

מוסיפים לסיר את כף השמן הנוספת, ומטגנים את הבצל עד שהוא נהיה שקוף ומתחיל להזהיב, כ-10 דקות. 

מוסיפים את קוביות הבטטה לסיר, מקפיצים עוד דקה, ומוסיפים מים רק עד לגובה הבטטות (אנחנו מכינים תבשיל, לא מרק). מביאים לרתיחה ומבשלים מכוסה במשך כ-10 דקות, עד שהבטטות רכות.

בינתיים, מערבבים בקערה את הקורנפלור והסוכר, ומוסיפים בהדרגה את הסויה.

כשהבטטות מוכנות, מערבבים בהדרגה כמה כפות מנוזלי הבישול לתוך תערובת הקורנפלור והסויה. מוסיפים את התערובת חזרה לסיר ומערבבים כדי שהקורנפלור יתפזר בצורה אחידה ולא ייצור גושים. 

מוסיפים חזרה לסיר את העוף, מערבבים, מביאים לרתיחה, ומבשלים לא יותר מ-2 דקות, כדי שהעוף ישמור על עסיסיותו.

מגישים חם עם אורז לבן.

ושוב אני משתקפת בכף. כל התמונות הללו פשוט מאותו פוטו שוט שרק לאחריו
הפנמתי שהכפות שלנו משקפות אותי בצורה מגוכחת למדי.

הנה. פה לא רואים אותי

עוף אין לי כותרת

אוגוסט נגמר, אלול התחיל, הלימודים התחילו. גם מבוגרים משעממים כמוני, שלא זוכים לליווי המתמיד של משרד החינוך בציון חגי ישראל ועונות השנה, מרגישים בהבדל. בנוגע לליווי של משרד החינוך - אני ממש לא אומרת את זה בציניות. בעבודה של מבוגרים כל יום הוא פחות או יותר אותו דבר. אין ועדת קישוט שתולה עלים מבריסטול בסתיו, תפוחים בראש השנה ודגלים ביום העצמאות. אין מורה שמלמדת שירים לחגים. אין שיעור מלאכה כדי להכין קישוטים לסוכה. זה חסר לי, אני מודה. בתור ילדה הייתי מחוברת הרבה יותר למעגל השנה שלנו. 
לכן, החלטתי לעשות הכנסה עצמית לאווירה, לפחות עד שיהיו לנו ילדים שיכינו יצירות עונתיות, וישירו את אותו השיר לחג בתדירות גבוהה מזו שגלגל"צ מנגנים את ברונו מארס.
אז בשבועות הקרובים יהיו מתכונים ברוח אלול-תשרי-סתיו. עוד לא החלטתי לגמרי מה זה אומר, אבל יש לי כמה רעיונות. תפוחים, מאכלים לראש השנה... נראה מה מבין הניסיונות הקולינריים שאני מתכננת יעבור את הרף.


נתחיל עם אינטרפרטציה למאכל בריטי/אמריקאי פופולרי - צ'יקן פוט פאי. מדובר במקור במעין פאי, מבצק עלים או בצק פריך, שממולא בתערובת קרמית של עוף וירקות. לא כל כך מקובל לעשות פשטידות עם עוף במטבח הישראלי, אנחנו נוטים יותר לכיוון החלבי-פרווה-ירקותי, אבל לדעתי זה רעיון שבהחלט שווה לאמץ. יש פה שימוש שונה ומרענן בחזה עוף כשההקפצה המהירה והבצק שמגונן עליו בזמן האפייה עוזרים למנוע התייבשות.
באופן מסורתי המלית של צ'יקן פוט פאי מכילה ירקות סולידיים למדי - גזר, אפונה, סלרי, בצל וכדומה, ולכן הייתי חייבת לנסות כשמצאתי את הגרסא הזו ברשת, של רייצ'ל ריי, המחליפה את האפונה והגזר בתפוחים חמוצים. אחרי כמה נסיונות התאפסתי על הגרסא שלי למתכון - מלבד כמה שינויים בכמויות וביחסים, אני מחליפה את בצק העלים בבצק שמרים, כדי להוריד עלויות, ולהגביר את אפקט ה"ממממממ...." שמתקבל כשהמאפה בתנור.


שילוב המרכיבים פה אולי ישמע קצת מוזר לחלקכם, אבל האמינו לי, שווה לנסות. המתיקות-חמיצות מהתפוחים, והשורשיות הירוקה מהסלרי מתחברות עם העוף והטימין למלית סמיכה ומלאת טעמים שעליה מגונן בצק רך וריחני. השילוב הזה של עוף-סלרי-תפוחים-בצק הוא שילוב מוכר במטבח האנגלו-אמריקאי, שם עופות עם סטאפינג - מלית של קוביות לחם עם בצל, סלרי ולפעמים תפוחים, פטריות או אגוזים - הם מאכל קלאסי בארוחות חג.
המתכון עשוי להיראות לכם כמו הרבה עבודה - צריך להכין בצק, לטגן את מרכיבי המלית, להרכיב ולאפות - אבל בעצם, מדובר במנה שהיא ארוחה שלמה. אפשר להגיש אותה כעיקרית בארוחה עם עוד תוספות אם רוצים, וזו דרך מצויינת ליצור עיקרית גדולה בעלות נמוכה יחסית, בגלל ה"מתיחה" של העוף עם בצק וירקות. אבל מכיוון שיש לכם פה עוף, פירות, ירקות, פחמימות, אפשר גם להגיש רק אותה ככוכבת הבלעדית של הארוחה, עם סלט ירוק קטן בצד לכל היותר.


צ'יקן פוט פאי, פשטידת עוף עם סלרי ותפוחים
מבוסס על: מתכון של רייצ'ל ריי, הבצק  מבוסס על המתכון ל"בצקיצי" עם קצת שינויים שלי.
עלות: כ-33 ש"ח
כמות: כ-12 מנות 


מרכיבים

לבצק:

3 כוסות קמח

3 כפות שמן

2 כפות סוכר

1 כפית מלח

3/4 כף שמרים

קצת פחות מכוס מים

למילוי:

2 כפות שמן זית

1 ק"ג חזה עוף (יצא לי פרפר וחצי)
2 כפות שמן צמחי (קנולה, תירס וכד')

2 תפוחים ירוקים חמוצים קטנים

1 בצל בינוני

4 גבעולי סלרי, כולל עלים

חצי כפית טימין 

1 עלה דפנה

1/2 כפית מלח

כמה סיבובים של פלפל שחור גרוס
1 כוס מיץ תפוחים

2 כפות קמח

הוראות הכנה:

מכינים את הבצק- מערבבים את כל המרכיבים היבשים בקערה גדולה ומוסיפים בהדרגה את המים עד לקבלת בצק אחיד ולא דביק מדי. לשים 3-5 דקות, מעבירים לקערה, מכסים, ומתפיחים עד להכפלת הנפח, כשעה.

בזמן שהבצק תופח מכינים את המלית. 

חותכים את העוף לקוביות של 2-3 ס"מ בערך, חותכים את התפוחים לקוביות באותו הגודל, קוצצים את הבצל, וקוצצים גס את הסלרי. מחממים את שמן הזית בסיר גדול, ומטגנים את פיסות העוף 7-8 דקות עד שהם משנים את צבעם אבל לא מבושלים עד הסוף. מעבירים את העוף לקערה ושומרים בצד.

מחממים באותו הסיר את השמן הצמחי, מוסיפים את התפוחים, הבצל, הסלרי, הטימין, עלה הדפנה, המלח והפלפל, ומבשלים 8-10 דקות עד שהירקות מתרככים. מוסיפים את הקמח, מערבבים ומבשלים כדקה, ומערבבים פנימה את מיץ התפוחים. מוסיפים חזרה לסיר את העוף ומבשלים 2-3 דקות עד להסמכת הרוטב.


משמנים קלות תבנית מלבנית גדולה. חוצים את הבצק ל-2 חלקים, כשאחד קצת יותר גדול מהשני. מרדדים או מותחים עם הידיים את הבצק עד לגודל התבנית, כולל שולים, ומרפדים את התבנית בבצק. שופכים לתבנית את תערובת העוף, ודגים החוצה וזורקים את עלה הדפנה. מרדדים את החלק השני של הבצק לגודל התבנית ומכסים את מילוי העוף.
אופים בתנור בחום בינוני עד שהבצק מזהיב, 30-40 דקות.

שוב לא מהתמונות הטובות ביותר שלי. הייתי תחת לחץ באותו זמן. לא זוכרת למה.

בהזדמנות זו אני גם רוצה להתנצל על הכותרת. באמת לא היה לי שום רעיון לכותרת.