ספרינקלז!

טוב, טוב, בסדר, בגלל שביקשתם כל כך יפה אתייחס לכתבה בכלכליסט.

אז כן, הכותבת לא מנוסה בהתנהלות עם תקציב אוכל מצומצם.
114 ש"ח לשבוע ו-16 ש"ח ליום אולי נשמע מפחיד. אבל החישוב נגזר מהוצאת אוכל חודשית של 1917 ש"ח למשפחה עם 4.2 נפשות בממוצע. וזה כבר סביר בעיני.
אולי אין מקום ליותר מדי שניצלים קפואים ומילקי, אבל זה גם לא מתקרב ל"אמא, הבטחת לנו עוף לשבת". לא עם קנייה של 400-500 ש"ח בסופר מדי שבוע לקצת יותר מ-4 אנשים. 

כרעיים במקום חזה עוף כי זה יותר זול? יש בזה הרבה יותר עצמות, כך שהשווי נטו פחות, והם אכלו אותם כגוש בשר ולא ניסו למתוח אותו ליותר ארוחות. טונה? זה שזה מגיע בפחית שימורים לא אומר שזה אוכל לעניים. העלות היא סביב 35 ש"ח לקילו.

מי שיכול להרשות לעצמו כוס קפה ב-16 ש"ח בדרך קבע, לא צריך ללמוד את הדברים האלה.

תכלס, זה מעולה שיש (כנראה הרבה) אנשים במדינת ישראל שיכולים להרשות לעצמם לחיות כך. רווחה כלכלית זה טוב לכולם. טוב גם להוריד מחירים על אוכל. טוב לעודד תחרות, לשחרר חסמים ולהעלות מודעות, בין היתר בעזרת כתבות בעיתון. 

הסכנה בכתבה הזו היא הדמוניזציה שהיא עושה למצב סביר ופתיר, שעלולה להפחיד אנשים, ולהניא אותם מלנסות להתמודד עם מצבם הכלכלי. "יש לנו הכנסה מתחת לממוצע? אין סיכוי שנעמוד בתקציב. אפילו בכלכליסט ניסו וסבלו מחוסר ביטחון תזונתי, והם מבינים בכסף, לא?"

כל מי שקורא פה יודע שהניסוי הזה לא מייצג. לא כל שבוע צריך לקנות מחדש שמן וסוכר ותה ותבלינים. שלא לדבר על כל מיני אסטרטגיות שלא הוזכרו, כמו ניצול מבצעים למילוי המזווה, קנייה בשוק, אפייה ביתית וכו' וכו'. 
העיקר שיש כתבה מפחידה על יוקר המחיה. העניין הזה הולך חזק עכשיו, כך שמעתי.

אם לכלכליסט מותר לפרסם כתבות פופוליסטיות, לי מותר לצלם תמונות פופוליסטיות

הבה נצא קצת מהדיכי של הכתבה עם אוכל זול אבל עליז.
מתכננים מסיבת יום הולדת? סתם רוצים לעשות למישהו טוב על הנשמה? העוגיות האלה מתאימות לכם בול. כן, כן, עוד עוגיות פרווה על בסיס שמן, ללא מרגרינה, הפעם משודרגות עם סוכריות צבעוניות, ספרינקעלז בלע"ז, ועם מרקם מעולה - רך ונגיס ועבה. כמו עוגיות מאפייה כאלה, רק יותר טעים. גיסתי הכריזה עליהם כעוגיות הפרווה האהובות עליה, והיא, כפי שכולנו במשפחה יודעים, בחורה חכמה עם טעם טוב.

בדרך כלל מתכוני העוגיות שלי די חפיפניקיים ועמידים בפני זרקנות קולינרית - מיקסר? למי יש כוח להוציא? לסדר במרווחים של 1 ס"מ? שנייה, אני מביאה סרגל ומחוגה. לערבב בקערות נפרדות את הרכיבים היבשים והרטובים? טוב, טוב, בסדר. 
אבל הפעם תידרשו לקצת יותר תשומת לב לקראת סוף המתכון. בתמורה תקבלו את המרקם המיוחל ועוגיות דוגמניות. למה עושים את כל הקירורים האלה? חימום איטי יגרום לעוגיות, במיוחד על בסיס שמן, לימס, להשתטח, ולהפוך לקראנצ'יות. פה אנחנו נותנים לעוגיות מכת חום ראשונית שתמצק את השכבה החיצונית מהר, כשהבפנים עוד קר ושומר על צורתו. כך העוגיה תשמור על נפח ושמנמנות ותשתטח פחות. את הטריק הזה אפשר לנסות על כל עוגייה. אם יש לכם זמן, ואתם אוהבים את המרקם, מומלץ!

עוגיות ספרינקלז צבעוניות

מאת: בישול בזול
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: כ-32 עוגיות

מרכיבים
3/4 כוס שמן
½1 כוסות סוכר
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
1/2 כפית תמצית שקדים (לא חובה, אני מחבבת)
½2 כוסות קמח
½1 כפית אבקת אפייה
1 כפית מלח
4 כפיות קורנפלור

הוראות הכנה
מערבבים בקערה את השמן והסוכר. מערבבים פנימה את הביצים, תמצית הוניל והשקדים עד שמתאחד. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה, המלח והקורנפלור ומערבבים לקבלת בצק אחיד. מעבירים את הבצק לקירור של 20-30 דקות במקרר, עד שאפשר לגלגל אותו בלי שיימס ויידבק לידיים.

מגלגלים את הבצק לכדורים בגודל של אגוז מלך, מועכים מעט כדי לשטח, ומסדרים על תבנית משומנת או מרופדת בנייר אפייה, עם מרווחים של 2-3 ס"מ בין העוגיות. מעבירים את התבנית (הכי טוב אם יש 2 תבניות, ואז אפשר לסדר את שתיהן בו"ז ולא צריך לעשות נאגלות) למקרר לחצי שעה לפחות, עדיף שעה, עד שהעוגיות קרות ומוצקות. לקראת הסוף מחממים את התנור לחום בינוני, 180 מעלות. 

שופכים קצת ספרינקלז (כמה כפות, את זה לא מדדתי...) לקערה. לוקחים עוגייה, דוחפים את צדה התחתון (הצד העליון התייבש קצת במקרר והוא פחות דביק) לקערה כדי שתידבק לעוגייה כמות נאה של ספרינקלז (כמו שניצלים!), ומחזירים אותה לתבנית כשהספרינקלז כלפי מעלה. עושים כך לכל העוגיות. אם התהליך הזה לקח יותר מ-2-3 דקות, מחזירים את העוגיות חזרה למקרר לעוד קירור של כ-20 דקות. אם אתם זריזים אפשר לוותר.

אופים את העוגיות בתנור החם, רצוי כל פעם תבנית אחת בלבד, במשך 10-12 דקות, עד שהעוגיות תפוחות אבל עדיין די בהירות. יותר מזה והעוגיות יהיו קראנצ'יות ולא רכות.

עוגיות זברה בטעם תפוז-קקאו

אז מה אתם מכינים השנה למשלוחי מנות??

היום עשינו את הסיבוב המסורתי בחנות החד פעמי. מדהים כמה מגוון יש. פעם היו צלחות פלסטיק, צילופן, ואולי איזו מפית צבעונית. זהו. כיום יש אינסוף צלחות, תבניות, מנז'טים עם דוגמאות, שקיות צילופן מקושטות... ליד המדפים עם תבניות הקאפקייקס עם כל הדוגמאות הצבעוניות ריירתי קצת, אבל התאפקתי. אולי אזמין לשנה הבאה מאיזה אתר דיסקאונט בסין.

אצלנו מכינים כמעט כל שנה לפחות סוג אחד של עוגיות, בדרך כלל פרווה, לטובת הנמנעים מחלב וכדי שיהיה אפשר להגיש אותן בסעודה בשרית. עוגיות שוקולד צ'יפס זה קלאסי, אבל לפעמים מתחשק לי לגוון ולהכין משהו קצת יותר מקורי. לכבוד החג הקרב ובא, פיתחתי שני מתכונים לעוגיות טעימות ומיוחדות. העוגיות קלות להכנה ואינן מצריכות מיקסר, הן פרווה, וכמובן ללא מרגרינה כהרגלי בקודש.

עוגיות מושלגות מכירים? קבלו את המתכון הראשון, גרסא הפוכה לעוגיות מושלגות, בה הבצק הבהיר מבצבץ מתוך שברי ציפוי הקקאו הכהה. משלוח של עוגיות הזברה האלה, עוגיות מושלגות, ואולי גם מושלגות לימוניות, יהיה משלוח יפה במיוחד.

עוגיות זברה בטעם תפוז-קקאו

מאת: בישול בזול

כמות: כ-32 עוגיות
עלות: כ-7 ש"ח

מרכיבים
1/4 כוס שמן
2 ביצים
1 כוס סוכר
גרידה מתפוז אחד
2 כפות מיץ תפוזים
2 כוסות קמח
1 חבילה אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
לציפוי:
2 כפות קקאו
1 כף סוכר

הוראות הכנה
טורפים בקערה את השמן, הביצים, הסוכר, הגרידה ואת מיץ התפוזים. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים עד שמתקבלת עיסה אחידה. מעבירים את הקערה למקרר ומקררים את הבצק כחצי שעה כדי להקל על מלאכת גלגול העוגיות.
מערבבים בקערה את חומרי הציפוי - הקקאו והסוכר. יוצרים מהבצק כדורים בגודל שבין מסטיק עגול לאגוז מלך, ומגלגלים אותם בקערת הקקאו כך שיהיו מצופים היטב מכל הצדדים.
מסדרים את כדורי הבצק בתבנית משומנת או מרופדת בנייר אפייה, עם רווחים של כמה ס"מ ביניהם (העוגיות מתרחבות באפייה...). אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך 8-10 דקות עד שבצק העוגיות מתחיל להזהיב מעט. נותנים לעוגיות להתקרר במשך כמה דקות לפני שמורידים אותן מהתבנית.

חיקוי צ'ואי - חטיף קווקאקר ללא אפייה

כפי שאמרתי בפוסט הקודם, נכנסתי חזק לעסקי חטיפי האנרגיה, כשחיקוי ביתי לצ'ואי היה היעד המרכזי. למי שלא מכיר, צ'ואי הוא חטיף מתוק ונגיס (=chewy) של קוואקר, לפעמים עם תוספות כמו שוקולד צ'יפס, פירות יבשים וכדומה. לא היה לי מושג איך לשחזר את הטעם והמרקם. אחרי כמה נסיונות כושלים שכללו אפייה, נעזרתי בחברי הטוב גוגל, שהבהיר לי שאת החטיף הזה כלל לא אופים. מייצרים עבורו סוג של סירופ בבישול קצר, מכניסים את כל המרכיבים הייבשים ומערבבים שכולם יידבקו, משטחים בתבנית וזהו. עשיתי מישמש של כמה מתכונים שמצאתי, הורדתי טיפה את כמויות הסוכר ואת חלק מהדבש החלפתי בסילאן (כמה שהאמריקאים אוהבים מתוק...). והרי התוצר לפניכם.

כדי לייצב את החטיפים צריך להשתמש בשומן מוצק. אם אין לכם בעיה שהחטיף יהיה חלבי, השתמשו בחמאה. אם אתם רוצים חטיף פרווה, אפשר להשתמש במרגרינה, או אם אתם נמנעים ממרגרינה, חלק מהמתכונים שראיתי המליצו להשתמש בשמן קוקוס. לא ניסיתי את העניין בעצמי, אבל אני משערת שזה יעבוד סבבה.

אני לא צריכה להזכיר לכם שעוד מעט פורים עכשיו, לדעתי החטיף הזה יכול להיות אחלה בחלה למשלוח מנות. מקורי, טעים אבל גם קצת בריא, ומחזיק סבבה כמה ימים בטמפ' החדר.

חטיף קוואקר בסגנון צ'ואי

מאת: בישול בזול, מבוסס על בליל מתכונים מהרשת עם שינויים שלי

עלות: כ-10 ש"ח

כמות: כ-10 חטיפים

מרכיבים
2 כוסות קוואקר דק (מהיר הכנה)
1 כוס פצפוצי אורז
קורט מלח
55 גרם חמאה, מרגרינה או שמן קוקוס
2 כפות דבש
1 כף סילאן
1/4 כוס סוכר חום

הוראות הכנה

מערבבים בקערה את הקוואקר, פצפוצי האורז והמלח. מחממים בסיר קטן את החמאה, הדבש, הסילאן והסוכר תוך כדי ערבוב עד שהתערובת רותחת. נותנים לתערובת הסוכר לרתוח 2 דקות ושופכים/מערבבים לתוך תערובת הקוואקר. משטחים לתוך תבנית אינגליש קייק ומהדקים היטב (איזה מהדקים? דוחסים במרץ! ככל שתדחסו יותר טוב ככה החטיפים יהיו יותר מוצקים). מחכים לפחות חצי שעה עד שהחטיף קר לגמרי וחותכים ל-10 חטיפים אישיים. החטיפים נשמרים כמה ימים בטמפ' החדר, או יותר, בהקפאה.
גיוונים: אפשר להוסיף לתערובת לפני השיטוח בתבנית כמה כפות של שוקולד צ'יפס.אפשר להוסיף לתערובת הקוואקר מעט צימוקים ו/או אגוזים, וקורט קינמון.

חטיף תמרים קקאו וקוואקר

על פי קביעת הרוב בפייסבוק, הא לכם מתכון לחטיפי תמרים קקאו וקוואקר, מתוך הטור שלי שפורסם בהלל של חודש טבת.

בימים ארוכים בעבודה או בלימודים, לעיתים סנדוויץ' (או שלוש) פשוט לא מספיקים, ואחר הצהרים הבטן מתחילה לקרקר. בדיוק למקרים כאלה נועדו חטיפי האנרגיה, או חטיפי הבריאות ("יש על זה תמונה של בחורה שעושה ג'וגינג! זה בטח בריא!"). מדפי הסופר מלאים במגוון של חטיפים שקל לזרוק לתיק ולנשנש ברגעי רעב.
לצערנו, על נוחות משלמים. אריזה של 6, אולי 8 חטיפים תעלה לכם לפחות 13-14 ש"ח, בדרך כלל יותר. אם יש לכם שלושה ילדים שמקבלים חטיף לבית ספר כל יום, אתם תמצאו את עצמכם מוציאים בסביבות 150 שקל לחודש רק על חטיפי אנרגיה (!). ואם החישוב הזה לא מספיק מעצבן, שימו לב שהחטיפים האלה ממש קטנים, רובם נעים סביב ה-20 גרם לחטיף. אם חבילה של חטיפי אנרגיה במשקל 200 גרם עולה 15 ש"ח, אז מחירם של החטיפים הללו הוא 75 ש"ח לקילו. במחיר כזה אפשר כבר לקנות סטייקים.

אז מה עושים? מכינים לבד כמובן. יש אלפי מתכונים ברחבי הרשת לחטיפי אנרגיה מסוגים שונים ומשונים. בחודש האחרון החלטתי להתלבש על הנושא הזה ובפוסט הזה ובבא, אציג לכם שני מתכונים בסיסיים, תוצרי התנסויותי, שאיתם אפשר ליצור עוד המון גיוונים. שימו לב, המתכונים קלים ומהירים, ללא אפייה, וגם ללא קמח.
מומלץ להעביר את החטיפים המוכנים לשקיות אישיות או לעטוף בניילון נצמד, כדי שהם יהוו תחליף לחטיפי אנרגיה קנויים גם מבחינת נוחות. אפשר לשמור כמה ימים מחוץ למקרר, אם רוצים לשמור ליותר משבוע, עדיף לשמור במקרר או במקפיא.

החטיף הראשון דומה ל"לארה בר" למי שמכיר. הוא יותר דחוס וקצת יותר בקטע טבעי/בריאותני/רו פוד - אין בו בכלל סוכר מעובד, רק תמרים. שמה בניכר הם צריכים להשרות את התמרים במים ולטחון בבלנדר, אבל לנו בארץ הקודש יש תמרים מעוכים בוואקום שנמכרים בכל סופר. צריך רק ללוש יחד את כל המרכיבים. אין קל מזה.

חטיף תמרים, קקאו וקוואקר

מאת: גרסא שלי למתכון מוכר עם המון ורסיות ברחבי הרשת

עלות: כ-15 ש"ח

כמות: כ-12 חטיפים

מרכיבים

1 חבילה תמרים בוואקום (500 גרם)
1/4 כוס קקאו
1 כוס קוואקר דק (מהיר הכנה)
קורט מלח

הוראות הכנה

מניחים בקערה בינונית את כל הרכיבים ולשים עד שמתקבלת תערובת אחידה.  משטחים את התערובת בין 2 חתיכות של נילון נצמד, לצורה פחות או יותר מלבנית.  חותכים ל-12 חטיפים אישיים.

גיוונים: אפשר להוסיף במקום כל או חלק מהקוואקר אגוזים טחונים כמו שקדים או אגוזי מלך, או קוקוס טחון. אפשר לתבל עם קימון, ג'ינג'ר, גרידת לימון או אפילו קצת פלפל צ'ילי חריף.

חיתוכיות גבינה ושוקולד לבן ורגשות אשמה של שבועות

חג השבועות גורם לי לרגשות אשמה. לא בגלל עוגות הגבינה, המוקרמים והפשטידות, הו לא. הם נפלאים, והבטחתי לעצמי לעולם לא להרגיש אשמה בגלל אוכל. רגשות האשמה שלי הם הם מהסוג הרליגיוזי. רוב היהודים הטובים שומרים את רגשות האשמה שלהם ליום כיפור, או לפחות ליום אחרי ההוללות השיכורה של פורים. אבל אצלי הטריגר הוא דווקא שבועות. חג קטן, אבל עם כל כך הרבה ציפיות ומטען שאי אפשר לעמוד בזה.

הכל מתחיל עם ספירת העומר. אני יכולה לספור על 2 אצבעות את מספר הפעמים שספרתי את העומר מההתחלה ועד הסוף, מפסח עד שבועות, בלי לשכוח אף יום. כבר במצווה שנועדה לבנות את המתח לקראת החג, ושצריך סה"כ 20 שניות ביום כדי לקיים אותה, נכשלתי (אבל בנתיים השנה אני עדיין במשחק!). 

אז יש את עניין הלימוד עד הבוקר. מנהג ישראל מימים ימימה הוא להישאר ערים וללמוד תורה כל הלילה בחג השבועות, אבל אני לא טיפוס שבנוי ללילות לבנים. בשעה 1 בבוקר אני כבר מנקרת קשות, ובדרך כלל עד 2-3 בבוקר אני נשברת והולכת הביתה לישון. בבוקר למחרת אני כל כך עייפה שאני קמה בקושי לתפילה, אם בכלל. אז מה עשיתי בזה? גם לא למדתי כל הלילה, וגם לא הייתי בבית כנסת בבוקר. כשהייתי צעירה ומטומטמת עוד הצלחתי להישאר ערה כל הלילה ואף לקנח בתפילת ותיקין בכותל או בטיילת. כנראה הורמוני ההתבגרות החזיקו אותי ערה (כמדומני שבשנה אחת למדנו לבגרות בתנ"ך. לימוד תורה זה לימוד תורה!). אבל גם אז נוכחותי בתפילה היתה פיזית בלבד שכן מהר מאוד הסידור היה נשמט מידי ומלמולי התפילה התחלפו בנחירות קלות. לא נראה לי שאי פעם שמעתי כמו שצריך את מגילת רות. אני תמיד מאחרת מדי או ישנה מדי.

גם הלימוד עצמו גורם לי לרגשות אשמה. מי שחגג שבועות בירושלים מכיר את האופי המיוחד של הלילה הזה - מאות אנשים לבושי חג מסתובבים ברחובות ומתדפקים על דלתות בתי הכנסת והמתנ"סים. כולם באים לשמוע את גדולי הרבנים, הפרופסורים, המחנכים, ואנשי המעשה דורשים בתורה. כל מרכז קהילתי מתהדר במרצים המרתקים ובשיעוריםהמקוריים והפרובוקטיביים ביותר, כדי למשוך את הקהל אליו. ובכל מקרה יש לצפות שתהיה במקום פינת קפה ועוגה מהודרת, שתאפשר ללומדים המסורים לחדש כוחות. אממה, מרוב הרצון שלי לתפוס את השיעור ההוא במרכז בגין, ואת המרצה הזה במתנ"ס בתלפיות וכמובן את הלימוד המעניין בחברותות ביקר, אני מבלה את רוב הערב בלכתת רגלי בין שיעורים שהתחילו לפני רבע שעה או שיתחילו רק בעוד 45 דקות ועכשיו צריך כבר לחטוף איזה עוגייה לדרך וללכת לתחנה הבאה בלו"ז. הרבה יותר מדי הליכה ואכילה, מעט מדי תורה. 

בשנים האחרונות הבנתי שעל אף הפיתוי שמציב בפני לוח השיעורים המרוכז שמתפרסם בעיתון, אם אני רוצה ללמוד, אני צריכה לבחור מקום אחד ולהישאר בו. רצוי שגם יהיה איתי משהו ללמוד בעצמי, למקרה שלא ארצה לשמוע עוד שיעור על נעשה ונשמע לעומת כפה עליהם הר כגיגית או יחסם של חז"ל לגר.

עכשיו יש לי ביזולית קטנה, שמחזיקה אותי ערה בלילות יותר משכל שיעור פרובוקטיבי אי פעם החזיק אותי. רבנים ופרופסורים למדעי היהדות בדרך כלל לא בוכים ומחרחרים כשאני נרדמת להם בשיעורים. אבל זה אומר שאני כנראה נשארת בבית השנה ולא עושה סיבובי בתי כנסת. אולי, אם אהיה מרותקת לבית עם ערות כפויה של כמה וכמה שעות באמצע הלילה, ואם תהיה לצידי איזו מסכת קטנה או ספר עיון, אולי אצליח השנה באמת ללמוד משהו משמעותי.

טוב נו, אני לא באמת יכולה להגיע לשבועות בלי לפרסם איזה מתכון עוגת-גבינה-י. הפעם חיתוכיות עדינות בציפוי עשיר של גבינת שמנת ושוקולד לבן. הבצק פשוט למדי, משהו בין עוגיה לעוגה, ומבוסס על מתכון שמסתובב באינטרנט לעוגיות Lofthouse. מדובר בעוגיות רכות רכות ותעשייתיות תעשייתיות שנמכרות בסופרים בארה"ב, בציפוי נדיב של קרם חמאה צבעוני וספרינקלז. אין לי כוח לרדד בצק ולקרוץ עוגיות בצורות, אז החלטתי לשטח אותו בתנור ולחתוך אחר כך לפרוסות. את ציפוי קרם החמאה החלפתי בציפוי שמבוסס על גבינת שמנת, עם שוקולד לבן בשביל הטעם והייצוב. המתכון קל להכנה, אפילו לא צריך מיקסר, ויחסית לרוב העוגות שמתפרסמות לקראת החג, הוא די שפוי בכמויות הגבינה/חמאה/שוקולד. עוד 2 נקודות אחרונות:
- גבינת שמנת טבעית קונים במעדנייה לפי משקל, אצלנו עולה סביב ה-3.5 ש"ח ל-100 גרם. אפשר גם לקנות אותו בדמות גבינת נפולאון, אבל אז זה יוצא יותר יקר. אם אתם קונים נפולאון שימו לב שבאריזה יש 225 גרם.
- את הבצק יש לאפות רק עד שהוא מתחיל ממש טיפה להזהיב בקצוות ולא יותר. אחרת הוא מתייבש והוא פחות רך וכיפי.

חיתוכיות גבינה ושוקולד לבן
מאת: בישול בזול
עלות: כ-20 ש"ח
כמות: כ-24 חיתוכיות

מרכיבים
לבסיס:
75 גרם חמאה רכה
2/3 כוס סוכר
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
1/2 כוס שמנת חמוצה
2 כוסות קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
1/4 כפית סודה לשתייה
1/4 כפית מלח

לציפוי:
100 גרם שוקולד לבן
2 כפיות חלב

200 גרם גבינת שמנת טבעית בטמפ' החדר
6 כפות אבקת סוכר


הוראות הכנה
מכינים את הבסיס: מקציפים במיקסר או מערבבים נמרצות עם מזלג את החמאה והסוכר. מערבבים פנימה את הביצה, אז את הוניל והשמנת החמוצה. מוסיפים את יתר מרכיבי הבסיס (קמח, אבקת אפייה, סודה לשתייה, מלח) ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה. מרפדים תבנית בינונית שטוחה (בערך בגודל של דף A4) בנייר אלומיניום או נייר אפייה, ומשמנים היטב. משטחים את הבצק בתבנית בעזרת אצבעות משומנות (הבצק די דביק, זה השלב המעצבן במתכון, אבל עם אצבעות משומנות זה לא נורא). תתקבל שכבה דקה למדי של בצק, אל דאגה, הוא יתפח בתנור.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-10 דקות, רק עד שהמאפה מתחיל להזהיב בקצוות. אתם רוצים להוציא אותו ממש כשהוא מתחיל לשנות את צבעו והוא עוד לבן ברובו. אם נותנים לו להזהיב הוא כבר יתחיל להתייבש.
בזמן שהבסיס מתקרר מכינים את הציפוי: מחממים במיקרוגל את השוקולד הלבן והחלב בפולסים של 20 שניות, עד שהחלב החם מתחיל להמיס את השוקולד (בדרך כלל לא תצטרכו יותר מ-2 פולסים). מערבבים בעדינות עד שהשוקולד מומס.
בקערה נפרדת מערבבים את גבינת השמנת ואבקת הסוכר. מערבבים את השמנת בהדרגה לתוך השוקולד המומס. ושופכים/מורחים את הציפוי מעל הבסיס המקורר. אם הציפוי עבה מדי אפשר לדלל עם מעט חלב.
מעבירים למקרר במשך שעה כדי לתת לציפוי להתייצב, פורסים לריבועים, ומגישים.
את השאריות (?!) שומרים במקרר.

עוגיות לימון מושלגות ולקט מתכונים למשלוח מנות

 שלום, קוראים לי ביזול, ואני מכורה לשרשורי "מה אתם מכינים למשלוח מנות?" באינטרנט. אין לי גבולות, באמת, זה מביך. שרשורים בתפוז, בויינט, בכיפה, בערוץ שבע... הכל הולך. השרשורים בפורומים של החוצניקים מעניינים אף יותר כי יש להם מוצרים שונים בנמצא, ומנהגים שונים, כשהבולט בהם, לפחות אצל האמריקאים הוא ה-Themes. בוחרים נושא, כל בני המשפחה, או לפחות הילדים מתחפשים לפיו ועל פי הנושא מורכב משלוח המנות, כשלמשלוח מצורף גם שיר פורימי שקשור לנושא.
שרשורי משלוחי המנות, במיוחד האמריקאים, נפתחים בערך מחנוכה. כי צריך להתחיל לתפור את התחפושת של הילד ("הצילו!! איך אני עושה תחפושת של גליל נייר טואלט לילד בן 7?"), או לחפש אותו באיביי ("סוף סוף מצאתי חנות בסין שמוכרת נאגלה של 20 תחפושות מלכת פיית הנצנצים והפאייטים בוורוד פוקסיה!! מי מצטרף אלי להזמנה?"), ולהתחיל לאסוף את הציוד הדרוש למשלוח המנות התואם ("מי יודע איפה אפשר לרכוש צנצנות כחולות בנפח של 500-700 סמ"ק עם ציורים של פרפרים? או לפחות פרות משה רבנו?"). יהודים ברחבי העולם בוחרים את הנושאים הכי מופרכים, ונסיונותיהם למצוא דברי מאכל (בהגדרה רחבה) שקשורים לנושא משעשעת אותי עד אין קץ. כשאנשים בגירים מתחננים שיעזרו להם למצוא למצוא שישה סוגי מאפים וממתקים בצבע ירוק (כדי להתאים לנושא "משפחת קופלפלדמנהוף: משפחה ירוקה ששומרת על הסביבה!") ובכן, איך אפשר שלא לעקוב אחרי שרשוריהם בפליאה והשתאות?

למי מאיתנו שבכל זאת מעדיף לתת סתם מאפים, מתוקים ושאר יצירות קולינריות ביתיות, קבלו רשימת מתכונים שאולי תתאים לכם למשלוח. שימו לב, בסוף הפוסט יש גם מתכון לעוגיות חדשות, פרווה ללא מרגרינה - עוגיות לימון מושלגות. שלא תחשבו שזה רק פוסט לקט...

עוגיות פרווה ללא מרגרינה:
חיתוכיות שוקולד חמאת בוטנים וקוואקר מהירות, ללא אפייה
עוגיות אפרסמון
עוגיות תמרים מגולגלות
חיתוכיות ריבה, חיתוכיות בצורות, עוגיות פרח ריבה, עוגיות ספירלה, עוגיות שחמט, והכל מבצק אחד
עוגיות קוואקר עם צימוקים, שוקולד וקינמון
עוגיות קוקוס
אזני המן
עוגיות שוקולד עם שוקולד צ'אנקס
בראוניז
עוגיות ג'ינג'ר
עוגיות שוקולד מושלגות
עוגיות שוקולד צ'יפס ללא מרגרינה

עוגות פרווה ללא מרגרינה:
עוגות תפוזים ופירות יבשים
עוגת שיש שוקולד תפוז
עוגת שוקולד צ'יפס
עוגת לימונענע
מאפינס תפוחים וקוואקר
עוגת שוקולד בחושה מעולה
עוגת תפוזים וקוקוס
עוגות תמרים אישיות חמות

עוגות ועוגיות חלביות:
עוגיות נוגט עם 5 מרכיבים
שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס
פאי קרמל ושוקולד
עוגת גבינה על בסיס בראוניז
בורגרקאפקייקס - קאפקייקס בצורת המבורגר
פאדג' בראוניז
עוגת גבינה ושמרים

מתוקים אחרים:
אייריש קרים בייתי
טראפלס שוקולד ברי ותפוז
תותים (ומקלות בייגלה, ושאר רעיונות) טבולים בשוקולד
רייס קריספי טריטס - ממתק פצפוצי אורז ומרשמלו
מרק שוקולד

מאפים:
מאפינס בטעמים
צמת שמרים במילוי חצילים, פלפלים וגבינות
לחם קוואקר מהיר עם פירות יבשים
דלי רול
שבלולי פיצה
חלות מתוקות קלות להכנה

ממרחים:
סלט חצילים קלויים
ריבת בצל
גבינת שמנת ביתית
מרקחת בננות וקלמנטינות
קונפי עגבניות שרי
פסטו פטרוזיליה
רסק תפוחים ביתי


לכבוד החג האהוב עלי (האהוב עלי? וואו. אני לא יודעת אם אני מוכנה להתחייב ככה לאהבת חג אחד ובלעדי. איזה לחץ. טוב. נתקן ל-אחד החגים האהובים עלי), קבלו מתכון חדש שפיתחתי לגמרי בעצמי. המתכון בהשראת תמונה שז'ורז'ט, יקירת המדור שלחה לי, של עוגיות לימון מושלגות, בהן צבע צהוב עז מבצבץ מבין הסדקים המושלגים. כל המתכונים שמצאתי ברשת רצו שאשתמש בקייק מיקס לימון, אבקת ג'לי לימון או שאר תוספים כימיקליים ואמריקאים מדי בשבילי. לכן החלטתי לעשות מעשה נועז ולהשתמש בלימון אמיתי. כן, אני מטורפת.
הבצק עושה שימוש בביצה אחת ו-2 חלמונים, כדי להעשיר את הבצק ולהצהיב אותו. כך שהמתכון הזה הוא בעצם מתכון משלים לעוגיות השוקולד המושלגות, שמצריכות ביצה ו-2 חלבונים. דמיינו איך הם ייראו יפה ביחד על צלחת אלו לצד אלו!
מידת השימוש בצבע המאכל כדי להעצים את צבע העוגיות תלוי בכם. אם לא משתמשים בצבע המאכל צבע העוגיות יוצא צהוב בהיר למדי, שזה סבבה. הטעם מן הסתם זהה. למקרה שתהיתם, עשיתי גם נסיון טבעי שכזה והשתמשתי בחצי כפית כורכום במקום צבע המאכל. העוגיות אכן יצאו צהובות יותר, ואף אחד לא חש בטעם, אבל אני ידעתי שהוא שם והרגשתי אותו. אז לשיקולכם.

עוגיות לימון מושלגות (פרווה, ללא מרגרינה)
מאת: בישול בזול
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: כ-30 עוגיות

מרכיבים
גרידה מלימון אחד
1/4 כוס מיץ לימון
1/4 כוס שמן
1 כוס סוכר
1 ביצה
2 חלמונים
2 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
אופציונאלי: כמה טיפות צבע מאכל צהוב
1/4 כוס אבקת סוכר
1 כף קורנפלור

הוראות הכנה
טורפים בקערה את הגרידה, המיץ, השמן, הסוכר, הביצה והחלמונים עד שהתערובת אחידה. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים עד שמתקבל בצק אחיד. אפשר להוסיף גם כמה טיפות צבע מאכל צהוב לקראת סוף הערבוב כדי להעצים את הצבע הצהוב של הבצק, אבל בהחלט לא חובה.
בקערה נפרדת מערבבים את אבקת הסוכר והקורנפלור.
מעבירים גושים קטנים של בצק לתוך קערת אבקת הסוכר בעזרת כף, מגלגלים אותם באבקת הסוכר ומנסים לתת להם צורה פחות או יותר כדורית. חבל לנסות לעצב אותם לכדור לפני הגלגול באבקת סוכר כי הבצק יידבק לכם לידיים. 
מעבירים את כדורי הבצק לתבנית אפייה משומנת היטב או מרופדת בנייר אפייה (העוגיות די נדבקות אם תשימו ישר על התבנית, מנסיון), ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני,180 מעלות, כ-10 דקות, עד שהעוגיות משתטחות ומתייצבות. אם אתם אוהבים עוגיות פריכות יותר, תנו להן להזהיב טיפה בצדדים, אם אתם אוהבים עוגיות רכות ונגיסות יותר הוציאו אותן לפני שהן מתחילות להזהיב.

עוגיות נוגט עם 5 מרכיבים ופירוט שריטותי בנוגע לממרח שוקולד

לא היה אצלנו ממרח שוקולד בילדותי. הורי האמריקאים לא יכלו לקבל את התפיסה הישראלית שכריך עם שוקולד זה אחלה ארוחה. לא יקום ולא יהיה. שוקולד=קינוח. במקום, נאלצתי להסתפק בסנדוויצ'ים עם גבינה צהובה, חומוס, וכמובן הקלאסיקה הכל אמריקאית: חמאת בוטנים וריבה. האם ישנו הבדל בריאותי משמעותי בין ממרח שוקולד שמן ומתוק לשילוב של חמאת בוטנים שומנית עם ריבה עתירת סוכרת? לדוד סם הפתרונים.

עקב החסכים המצערים הללו פיתחתי אובססיה קלה לממרח שוקולד. כריך עם ממרח שוקולד ייצג הן את הישראליות האידיאלית והן את הממתק הנחשק והבלתי מושג. נקודת האור בחופשים משפחתיים הייתה עבורי ארוחת הבוקר. גם באכסניות ובתי ספר שדה צנועים ביותר, היא תמיד כללה קערה רחבת ידיים של ממרח שוקולד. במשך 2-3 בקרים זכיתי ללכת בשביל האושר בין סלסלת הלחם האחיד לקערת השוקולד לשולחן המשפחתי (וחוזר חלילה, אם לא תפסו אותי). 

אז הגיע המשבר. סמינריון הדרכה בפנימייה של כפר נוער אי שם במרכז הארץ. שם גיליתי את צדו המכוער של ממרח השוקולד. ככה"נ המטבח שם היה מצטייד בסטוקים של ממרח שוקולד פעם בכעשור ומגישה אותם בכל ארוחת בוקר. כשלנו היה העונג להיפגש עם הממרח הוא כבר נפרד לגמרי, ואריזות הפלסטיק השקופות הציגו בפנינו מבנה שכבות פסאודו גיאולוגי דוחה במיוחד. שכבה צהבהבה עכורה של שמן ומתחתיה מוצקים קשיחים בצבע חום נוטה לשחור לקראת קרקעית האריזה. 
מאז, ממרח השוקולד איבד את קסמו בעיני. למה לאכול ממרח בטעם שוקולד, עשיר בשומן צמחי מוקשה חלקית ומלא בטעמי לוואי, כשאפשר פשוט לאכול שוקולד? 
לא שהחרמתי טוטאלית את הממרח שפעם כה התאוויתי אליו, אם כי בעצם, אולי היה עדיף ככה. בתקופת הצבא מצבי רעב קיצוניים הביאו אותי לבצע מעשים קולינרים מגונים בדמות סנדוויצ'ים של לחם יבשושי עם ממרח שוקולד וגבינה לבנה. אל תשפטו אותי.

לאחרונה תחום הממרחים המתוקים זוכה לעדנה, במיוחד בשימוש כחומר גלם לאפייה. הנוטלה מככבת במוסים, עוגות וממתקים, ומי מכם שקורא בלוגי אוכל לא היה יכול להתעלם מיום הנוטלה הרשמי שנחוג אתמול. ממרח הספקולוס, המבוסס על עוגיות הלוטוס הפופולריות עשה גם הוא עלייה ממש לאחרונה. 
חברת השחר העולה לא שקטו על השמרים והחליטו לצאת עם כמה ממרחים חדשים מהז'אנר הזה. 
יד על הלב - אני לא אוהבת שוקולד השחר. אבל ראיתי לאחרונה את ממרח הנוגט אגוזים החדש שלהם שהפציע בסופרמרקט, ותמורת מחיר היכרות של 10 ש"ח לאריזה, החלטתי ששווה להתנסות. היה חביב. מאוד אגוזי ומתוק. בדרך כלל אני משתדלת לתת מתכונים עם מרכיבים גנריים, ולא כאלה שמיוצרים על ידי חברה ספציפית.  אבל וואללה, עם ממרח הנוגט הזה דגדג לי להכין משהו. במיוחד לאור התסכול שלי מהמחיר האסטרונומי של אבקת נוגט, שכל המתכונים המפונפנים משתמשים בו. העם דורש קינוח נוגט במחיר סביר!
כך נולדו עוגיות הנוגט של היום. הן מעט יקרות יותר מרוב העוגיות פה בבלוג, אבל עדיין בתחום הסביר לדעתי. הן מיוחדות ושונות עם טעם נוגט ברור, והן סופר מהירות וקלות להכנה, עם 5 רכיבים בלבד. שווה לנסות. במיוחד אם אתם צריכים להכין איזה מאפה ביתי טעים בזמן מינימלי (מישהו אמר משלוחי מנות?).

עוגיות נוגט עם חמישה רכיבים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-16 ש"ח
כמות: כ-40 עוגיות

מרכיבים
1 חבילה ממרח נוגט אגוזים של השחר העולה
2 ביצים
1 ו-1/2 כוסות קמח
1 ו-1/2 כפיות אבקת אפייה
קורט מלח

הוראות הכנה
מערבבים בקערה את ממרח הנוגט והביצים עד לקבלת בלילה אחידה. מערבבים פנימה את יתר המרכיבים.
מסדרים כפות מהבצק בתבנית משומנת, במרווחים של כמה ס"מ אחד מהשני, שיהיה לעוגיות מקום להתרחב. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-10 דקות, עד שהעוגיות משתטחות ומזהיבות טיפה.

שימו לב - ניסיתי את העוגיות האלה רק עם ממרח נוגט אגוזים של השחר. לא עם שום ממרח אחר.
האם זה יעבוד עם ממרחים אחרים? בהחלט ייתכן, אבל אני לא יכולה להתחייב שהפרופורציות נכונות.
אם אתם מנסים בהצלחה עם ממרח אחר אשמח אם תעדכנו.

שימו לב #2 - הממרח חלבי, אז כך גם העוגיות.

לחץ שבת ועוגיות לרפואה

לחץ ה"אין מספיק אוכל" בדרך כלל מתחיל אצלנו כשעתיים לפני שבת. הוא מתגנב למוח, קטן וערמומי, כשמתחילים לעשות את החישוב הסופי בהחלט של האורחים. או אז מתחילות התהיות: הכנו מספיק אוכל? יש מספיק עיקריות? מה אם מאן דהוא לא אוהב שניצל או קציצות? לצמחונים יהיה מספיק מה לאכול? יש מספיק חלות? אולי הסלטים מוזרים מדי? מה אם לא יאהבו את הפאי גויאבות שהכנתי?? 

אצלנו אישי היקר הוא הנלחץ הראשי, ואני זאת שמנסה לשכנע אותו שיהיה בסדר. אורחינו אף פעם לא עזבו רעבים, אני מזכירה לו, למעט הפעם הזאת שהעוף יצא מר (משהו מוזר עם לימונים. לא יודעת למה עד היום) והמנה העיקרית היתה נקניקיות שנזרקו על הפלטה ברגע האחרון. לפעמים אני מצליחה לשכנע את הבחור, לפעמים הוא מחליט להכין עוד עוגה או עוגיות כדי להרגיע את חששותיו. הוא משתדל להתחיל במלאכת האפייה לא יותר מ-45 דקות לפני שבת, מה שמכניס אותי ללחץ. אתה תסיים לפני שבת? איך נספיק לטאטא ולשטוף? עכשיו שהר הכלים בכיור הגיע למימדים אנושיים אתה רוצה להוסיף עליו??

הדבר היחיד שמרגיע אותי ברגעי משבר כאלה הוא לאכול את העוגיות הטריות והריחניות שהאיש מוציא מהתנור. כלומר, לא עוגיות שלמות, רק שברי עוגיות, כאלה שנדבקו לתבנית או אחד לשני, או שנמעכו או נשרפו קצת. לעולם לא הייתי אוכלת לו עוגיות שלמות. לפחות לא כשהוא לא מסתכל. נו מה לעשות שכשמכינים עוגיות תחת לחץ, לפעמים יש תקלות, ומישהו צריך לבצע את עבודת הקודש הזו ולהיפטר מהעוגיות הפחות אסטטיות. כזאת אני, אשת חיל. שלא לדבר על בקרת האיכות שאני מבצעת בבצק חינם אין כסף. בדיקות חוזרות ונשנות של איכות בצק העוגיות זה פשוט חובה, אני אומרת לכם.

היום, מתכון לעוגיות שמתאימות בדיוק למקרי לחץ טרום שבתי/אירוחי - עוגיות ללא אפייה. יש המון מתכונים ברשת לעוגיות ללא אפייה, אבל רוב מה שראיתי היה חלבי - עם חלב מרוכז ממותק, או חמאה, או שוקולד חלב... אחרי ששיחקתי מספיק זמן עם אחד המתכונים, הצלחתי לנפק גרסא פרווה ללא מרגרינה לרוחי. מעט מרכיבים, כמה דקות על הגז, ערבוב, הופ לתבנית וגמרנו. העוגיות גם טבעוניות, ויש בהן שיבולת שועל אז הן אפילו בריאות יחסית (אמרתי יחסית!). את העוגיות אפשר גם לגלגל ולשטח לצורת עוגיות אמיתיות ולא חיתוכיות, אבל אז זמן ההכנה יעלה. לשיקולכם. המתכון לא מנפק כמות מאסיבית, של עוגיות, רק כ-20, אבל הן מרוכזות ודי אינטנסיביות. קשה לאכול יותר מ-2-3 מהן (האמינו לי, יש לי קיבולת גבוהה מהממוצע). קצת מסוכן לפרסם מתכון שבו חסם הזמן בין החשק לעוגיה והעוגייה עצמה, כל כך קטן, אז השתמשו בו בתבונה.

עוגיות שוקולד, חמאת בוטנים וקוואקר מהירות, ללא אפייה (פרווה ללא מרגרינה)
מאת: בישול בזול, בהשראת המתכון הזה
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: כ-20 עוגיות

מרכיבים
1/4 כוס קקאו
1/2 כוס סוכר
1/4 כוס חלב קוקוס (אני מניחה שאפשר גם להשתמש בחלב סויה, אבל לא ניסיתי)
1/2 כוס חמאת בוטנים (אני אוהבת עם שברי בוטנים, אבל אפשר גם חלק)
1 1/2 כוסות שיבולת שועל מהירת הכנה (קוואקר), אפשר להחליף חלק מהקוואקר גם בפצפוצי אורז ליתר קראנצ'יות

הוראות הכנה:
מערבבים את הקקאו והסוכר בסיר קטן. מוסיפים את חלב הקוקוס, מדליקים את האש ומערבבים עד שהסוכר מתמוסס. מביאים את התערובת לרתיחה, נותנים לו לרתוח 1-2 דקות ומכבים את האש. 
מערבבים פנימה את חמאת הבוטנים, ולאחר מכן את הקוואקר. 
משטחים בתבנית קטנה וחותכים מיד לריבועים (העוגיות עשויות להתפורר אם תחתכו אחרי הקירור וההתייצבות), או מגלגלים לכדורים ומשטחים מעט.
עדיף לאכול עוד באותו יום, אפשר לשמור עוד כמה ימים בקופסא אטומה.

משלוח מנות, הטיפים האולטימטיביים

בואו נדבר על משלוחי מנות, אחד האובססיות שלי הנושאים האהובים עלי.
אני אוהבת לתכנן באילו מתכונים חדשים ומיוחדים אתנסה, אני אוהבת לפנטז על עטיפות וכלי הגשה צבעוניים, אני אוהבת את שעות האפייה והבישול, וכמובן, את שלב ההרכבה, שבסופה מסודרים משלוחי המנות, כמו חיילים במדי צלופן, על השולחן של המטבח.
אני אוהבת להסתובב אצל כל החברים עם תיק ענק מלא במשלוחי מנות, לראות למה כולם התחפשו, לברך אותם בחג שמח לתת ולקבל משלוחים ולהתפעל מהיצירתיות אחד של השני... אין על פורים.


הבעיה היא שזה יכול להיות עסק קצת יקר.
הבה נסתכל על משלוח המנות הישראלי המצוי:
סלסלת קש בינונית - 3 ש"ח
חבילת ביסלי קטנה - 2 ש"ח
טבלת שוקולד 100 גרם- 5 ש"ח
מיני מקופלת ומיני פסק זמן - 2 ש"ח
אוזן המן + כמה סוכריות גומי או מסטיקים - 1 ש"ח 
קיבלנו עלות של כ-13 ש"ח למשלוח די סטנדרטי, לא מפוצץ, מהודר או מקורי במיוחד. 
אם אתם מתכוונים לתת רק משלוח אחד או שניים, זה עוד בגדר הסביר, אבל עם עשרה משלוחי מנות כאלה הוצאתם 130 ש"ח. 
חבל לא?


בואו נפרק את משלוח המנות המשעמם והקצת יקר הזה, וננסה לראות איך אנחנו מרכיבים משלוחים יפים ומקוריים, בפחות כסף.


צמצמו את גודל האריזה
אתם מכירים את הטריק של הדיאטות - לאכול מצלחת קטנה יותר? הוא תקף גם למשלוחי מנות. אם אתם קונים סלסלות גדולות למשלוחי מנות, תצטרכו למלא אותם בהרבה יותר ג'אנק כדי להימנע ממראה ריק ועלוב. אתם עשויים אפילו למצוא את עצמכם בעולם הבמבה וביסלי בתפזורת, או יותר גרוע, תצטרכו לקנות נייר גרוס כדי למלא את החללים.  
פשוט אמרו לא. אותו כמות משלוח שתיראה פטטית במגש רחב ידים, תיראה נדיבה ומפנקת ארוזה בקפידה בכלי קטן יותר.


תחשבו מחוץ לסלסלה 
אתם יודעים שאף אחד לא באמת משתמש בכל הסלסלות האלה שמקבלים בפורים, יפות ככל שתהיינה. סלסלה ממוצעת תשמש להעברת משלוחי מנות ממוחזרים כמה פעמים לאורך החג, עד שלבסוף תאוכסן מעל למקרר, תעלה אבק עד פסח ותישרף עם החמץ. 
חבל לקנות משהו כל כך חסר פואנטה לא? 
אתם יכולים לקנות צלחת או קערה חד פעמית יפה בפחות מחצי שקל במגוון עצום של צורות, צבעים ודוגמאות. סורו לכם לחנות למוצרים חד פעמיים, היווכחו במבחר, ורכשו לכם סט של עשרות צלחות חד פעמיות יפות ומכובדות ב-10-20 ש"ח. 
מודאגים מזיהום הסביבה? זכרו שחד פעמי לא אומר פלסטיק בהכרח. יש גם צלחות שעשויות מחומרים מתכלים כמו קנה סוכר. 
כמובן שהאופציה הכי סביבתית היא לנצל קופסאות וצנצנות שיש ממילא בבית למשלוח מנות. שנה אחת ארזנו את המשלוחים בתוך סלסלאות הפלסטיק הכחולות של הפטריות והעגבניות שרי ששמרנו במשך כמה חודשים.

אוזן המן ארטיזאן? הלוואי.

וותרו על אוזני ההמן הקנויות 
אף. אחד. לא. אוהב. אותן.
אם אתם מכינים אותם לבד בבית, סבבה.
אם אתם קונים אותם במאפיית גורמה קטנה, סבבה.
אם אתם קונים אותם באריזה בסופר, או במשקל במאפיית זיל הזול בשוק, חבל על הכסף. אתם אוכלים את כל אוזני ההמן הקנויות שנותנים לכם? כמו שאמרו חז"ל, מה ששנוא עליך אל תשים לחברך במשלוח מנות.


קנו ממתקים ושוקולדים בשוק או בחנויות לסיטונאים 
אם אתם מכינים מספר מצומצם של משלוחי מנות ואין לכם כוח לעבור בעוד חנויות נוותר לכם. אבל אם אתם מתכוונים להפציץ בממתקים קנויים, חפשו את החנויות שיתנו לכם דילים. חפיסת שוקולד שווה יכולה לעלות בסופר 6 ש"ח ויותר בכיף. בחנויות סיטונאות יש המון מבצעים של 2 ו-3 בעשר שיחסכו לכם עשרות שקלים במצטבר. שלא לדבר על אריזות הגומי הקטנות והיקרות בטירוף בסופר לעומת שקיות הקילו שאפשר לקנות בשוק ב-20 ש"ח. חפשו בגוגל "ממתקים בסיטונאות" יחד עם שם העיר שבה אתם גרים ותוכלו למצוא בקלות חנות קרובה אליכם.


צמצמו את כמות הפריטים הקנויים במשלוח 
אם אין לכם כוח להכין כלום בבית, ואתם רוצים רק לעבור בסופר, לארוז ולצאת ידי חובה, אני לא אנסה לשכנע אותכם לאפות 20 סוגי עוגיות ביתיות.
אבל תחשבו שנייה על העלויות.
חפיסת שוקולד חביבה של 100 גרם עולה כאמר 5-6 ש"ח. שלושה פאדג' בראוניז  מעוטרים בשוקולד לבן, מפנקים וקלים להכנה (מתכון בהמשך), תופסים יותר מקום במשלוח, הם טעימים ומושקעים יותר, והם עולים שקל וחצי. אם אתם מחפשים לחסוך באמת, העיפו את המוצרים הקנויים היקרים, והחליפו אותם במאפים ומרקחות מעשה ידיכם, שקל להכין בכמויות גדולות.


תפתחו את הראש 
מי אמר שמשלוח מנות חייב להיות מורכבת מג'אנק? יש עולם שלם של מאכלים ומשקאות איתם אפשר לפנק את חבריכם, שלא כוללים במבה וטורטית. אולי הם יעריכו דווקא משלוח של חומוס ביתי, כמה פיתות טריות וסלט? אולי טאפרוור עם מרק טעים, שקיק קרוטונים וכמה כפות חד פעמיות? כשפורים בירושלים יוצא ביום שישי, הרבה מכינים חלות טריות למשלוח מנות, ולפעמים גם פשטידה או קוגל לשבת.
רוצים לצאת הכי מגניבים? רכשו כמה לחמניות טריות, כמה מאות גרמים של פסטרמה (ברוב הסופרים יש מבצע קבוע - קונים 400 גרם ומשלמים על 300), עגבנייה ופחית חמוצים, והרכיבו לכל החברים שלכם סנדוויצים לתפארת. אם אתם באמת עפים עליהם צרפו גם בקבוק בירה.
אחרי יום שלם של ממתקים וסוכר הרוב ישמחו לקצת אוכל אמיתי. את הבמבה והטורטית מישהו אחר כבר יספק להם.


תפסיקו לנסות להרשים את כולם 
אתם עומדים מול מדף השוקולדים/חטיפים/מפיות/יין פטישים ותוהים לעצמכם אם לקנות את היקר יותר או את הזול יותר? קחו את הזול יותר. אף אחד לא יזכור אם נתתם סוכריות גומי של עלית או של כרמית, ולאף אחד לא באמת אכפת. משלוחי מנות נועדו להרבות שמחה בינינו, לא תחרות ועצבים.


רוצים עוד רעיונות וטיפים?
הריני להודיע על הקו החם לענייני משלוחי מנות בפייסבוק של בישול בזול. רוצים רעיונות לגבי:
איך להכין משלוח מרשים בתקציב נתון?
איך להתאים את משלוחי המנות לתחפושת המשפחתית? 
איך להרכיב משלוח למשפחה של אבא עם צליאק, אמא בדיאטה וילדים אלרגיים לחלב?
כתבו לי בעמוד הפייסבוק של בישול בזול ואני מבטיחה לנסות לעזור ולחשוב איתכם.

קבלו עוד טיפ לשדרוג משלוחי המנות: שקיות צלופן.
7-8 ש"ח ל-30 שקיות, נותנים למאפים ביתיים לוק מהוקצע ומרשים.

עכשיו לבראוניז. הם פאדג'יים ושוקולדיים וקלים להכנה, מה עוד צריך? טעם השוקולד מגיע מקקאו, במקום ממאות גרמים של שוקולד, כך שמדובר במתכון זול משמעותית ממתכוני בראוניז אחרים שתראו. לא רק שזה המתכון האהוב עלינו במשפחה, רובנו כבר זוכרים אותו בעל פה.


פאדג' בראוניז
מבוסס על: מתכון מתוך הספר Favorite Recipes of America Desserts, של Marry Anne Richards
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: כ-20 בראוניז


מרכיבים
110 גרם חמאה
7 כפות קקאו
2 ביצים
1 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
3/4 כוס קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
1/2 כפית מלח


לקישוט אופציונאלי: כ-16 גרם שוקולד לבן (4 קוביות)


הוראות הכנה
ממיסים במיקרוגל את החמאה והקקאו ומערבבים עד שהתערובת אחידה.
טורפים את הביצים והסוכר ומערבבים פנימה את תערובת הקקאו ואת הוניל.
מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה.
אופים בתבנית קטנה-בינונית בחום בינוני, 180 מעלות, במשך 25-30 דקות.


לקישוט השוקולד הלבן:
נותנים לבראוניז להתקרר. אם אתם רוצים ציפוי שלא יסדק בזמן חיתוך הבראוניז, חתכו את הבראוניז לפני הציפוי, וסדרו את הפרוסות על מגש או תבנית עם מרווח קטן בין כל פרוסה לפרוסה. 
ממיסים את השוקולד הלבן במיקרו בפולסים של 30 שניות. מערבבים בין פולס לפולס עד שהשוקולד נמס.
מעבירים בזהירות את השוקולד המומס לפינה של שקית סנדוויץ', חותכים חור קטנטן בקצה עם מספריים, ומזליפים את השוקולד מעל הבראוניז.


הערות
אוהבי הבראוניז הפאדג'יים על גבול הלא אפוי - תתחילו לשקול להוציא את הבראוניז כבר אחרי 20 דקות.
גודל התבנית ישפיע על עובי הבראוניז מן הסתם. אם אתם אוהבים אותם עבים, השתמשו בקטנה יותר. אם אתם אוהבים אותם דקים, השתמשו בתבנית בינונית. שימו לב שזמן האפייה מתקצר ככל שהבראוניז שלכם דקים יותר.


גיוונים
- הוסיפו לתערובת כפית תמצית מנטה יחד עם תמצית הוניל לבראוניז מנטה. טעים ברמות.
- אפשר להוסיף לבראוניז שוקולד צ'יפס או שוקולד קצוץ מכל סוג שתרצו, אגוזים, חמוציות, סוכריות עדשים, שברי עוגיות, מה שבראש שלכם.
- אפשר לקשט עם קצפת, שוקולד מומס, או כל ציפוי אהוב עליכם.
- המתכון הזה מעולה בתור בסיס לעוגות יותר מורכבות - אופים בתבנית קפיצית עגולה, מצפים בשכבות של מוס וגנאש, ויש עוגת רושם שלא מהעולם הזה.
- המתכון מתפרוות בהצלחה על ידי החלפת החמאה במרגרינה. אם אתם מעדיפים להתשמש בשמן יש לי מתכון אחר לבראוניז עם שמן פה.

האם גם אתם סובלים משעמום עוגייתי?

האם צנצנת העוגיות שלכם משוועת לרענון? האם גם לכם נמאס מאותם 2-3 מתכוני עוגיות שאתם מכינים כל הזמן?
שלום. לי קוראים בישול בזול ואני פה כדי לדבר אתכם על שעמום עוגייתי.
שעמום עוגייתי זה לא בושה. 
השעמום העוגייתי יתקוף עד כ-80% מהישראלים במהלך חייהם וילווה בסימפטומים של פיהוק בהשפעת פחמימות, מלנכוליה במגע עם מאפים, תוגה בסביבת תנורים וכדומה.
אם הרשימה הזו נשמעת לכם מוכרת, ייתכן וגם אתם סובלים משעמום עוגייתי.
אולי אתם חושבים שאם תתעלמו ממנו, השעמום העוגייתי פשוט יחלוף, אבל זו מחשבה מסוכנת.
בלא טיפול, השעמום העוגייתי יכול להחריף ולגרום לסיבוכים מסוכנים כמו יאוש ירקותי, תסביכי תבלינים למיניהם ואף לפסיכוזת הפנקוטה, לא עלינו.
אבל אל תאבדו תקווה. לשעמום העוגייתי יש פתרון פשוט ויעיל. 
זה הזמן לספר לכם על עוגיות האפרסמון המפורסמות של בישול בזול.
עוגיות האפרסמון יקלו על סימפטומי השעמום העוגייתי במהירות ובאפקטיביות, ויגרמו לחבריכם להגיב בפליאה, בהתפעלות ובקריאות שמחה כגון "ממ!", "אתה חייב לגלות לי את המתכון!" ו-"מה פתאום עשר?! לא אכלתי יותר משלוש! באמא'שלי!"
כל שעליכם לעשות הוא לקרוא את המתכון, הניתן לכם חינם אין כסף באדיבות בישול בזול פתרונות לשעמום עוגייתי בע"מ, להכין את העוגיות כפי שמתואר, ולזלול. ניתן גם לחלוק עם בני משפחה וחברים באותו המחיר!
למה אתם מחכים? רוצו להכין את עוגיות האפרסמון המפורסמות ואמרו "שלום ולא להתראות" לשעמום העוגייתי, עוד היום!


טוב, אם הפרסומת הסופר משכנעת, ומבוססת לגמרי מדעית (אני יודעת על מה אני מדברת! כרגע קראתי את תזת המאסטר של האיש בנוירוביולוגיה! אני אשת מקצוע לכל דבר! יכול להיות שאני משוויצה בו בלי קשר לתוכן הפוסט? בטח שלא!) לא שכנעה אתכם, הנה כמה סיבות קצת יותר שפויות למדוע כדאי להכין את העוגיות הללו:
- שימוש כיף ומקורי בפירות העונה. אנחנו יודעים כבר כמה חשוב לקנות פירות בעונה, כדי לשמור על מחירי קניות שפויים בסופר וליהנות מתוצרת איכותית ובשלה שלא ישבה חודשים בהקפאה. כדאי לחגוג על האפרסמונים כל עוד הם זמינים.
- שימוש מעולה לאפרסמונים שנשארו. יש לכם כמה אפרסמונים באחורה של המקרר שאף אחד כבר לא רוצה לאכול כי הם מושיים? מעולה! אלה האפרסמונים הכי טובים למתכון הזה, כי אתם תצטרכו מחית אפרסמונים. מורידים את הקליפה, מוציאים/סוחטים את התוכן הנוזלי, קוצצים קצת אם צריך, ויש מחית אפרסמונים. אם האפרסמונים שלכם עדיין מוצקים זה גם בסדר. אפשר לקלף את האפרסמונים ולקצוץ את הבשר דק עם סכין, או לעבד בבלנדר או מעבד מזון למחית גסה. 
- העוגיות האלה ממש טעימות. באמת. יש להן טעם אפרסמון עדין כך שגם שונאי אפרסמון עשויים לאהוב אותן, והן רכות וטעימות, כמעט כמו עוגות קטנות רק בצורה של עוגייה. הן מהעוגיות האלה שפשוט נעלמות בלי ששמים לב. 
- העוגיות הן יחסית שפויות מבחינה בריאותית. יש בהן רק חצי כוס שמן, ואתם יכולים מראש לצמצם את כמות הסוכר מכוס ל-3/4 כוס אם אתם רוצים לקצץ קצת. עוד עוגיות פרווה עם שמן, ללא מרגרינה! הידד!


עוגיות אפרסמון
מבוסס על: מתכון מתוך הספר Favorite Recipes of America Desserts, של Marry Anne Richards, עם שינויים קלים שלי
כמות: כ-40 עוגיות
עלות: כ-8 ש"ח


מרכיבים
1/2 כוס שמן
1 כוס סוכר
1 ביצה
1 כוס מחית אפרסמון (ראו הסברים לעיל)
1 כפית סודה לשתייה
2 כוסות קמח
1/2 כפית קינמון
1/2 כפית אגוז מוסקט
1/2 כפית ציפורן טחונה


הוראות הכנה
טורפים בקערה את השמן, הסוכר והביצה (אפשר ביד, עם מזלג או מטרפה).
מערבבים את הסודה לתוך מחית האפרסמון, מוסיפים את התערובת לקערה ומערבבים עד שמתאחד.
מוסיפים את הקמח והתבלינים ומערבבים רק עד שהבצק אחיד.
מסדרים כפות של הבצק על תבנית אפייה משומנת ברווחים של 3-4 ס"מ לפחות (העוגיות מתרחבות...).
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהעוגיות זהובות, כ-10 דקות.

עוגיות תמרים מגולגלות ושירת דכדוך גרועה

בא לי לכתוב משהו מצחיק. משהו סופר קורע שכולם ישתפו בפייסבוק לכל החברים וישלחו לכולם במייל. בא לי שאנשים רנדומליים שחוש ההומור שלי נגע בהם פתאום יחזרו לפה להגיב ולהגיד כמה אני מצחיקה וכותבת נהדר.
לרוב כשיש לי רצון כזה הוא נובע מתוך דכדוך מסויים ואמונה בכך שאם רק היו מעריכים אותי יותר הכל היה יותר טוב. מיותר לציין שזה לא בדיוק המיינד סט המתאים לכתיבה משעשעת. זה יותר מתאים לכתיבת שירי דיכאון סתומים בדפדפת שורות, מעוטרים בציורים של כוכבני פופ ו/או ערפדים ובמספרי העמודים שיש ללמוד לבוחן בשבוע הבא. 
הנה, כמו זה:

אני לא באמת יודעת לצייר ערפדים
זה קצת אחרי זמני. אנחנו היינו
יותר בקטע של הבקסטריט בויז.

ללא כותרת / ביזול
הכאב שלי נושך
כמו ערפד צמא דם
באפלת לבי
האפל


אני היחידה שמבינה
צעקה שמנסרת את הלילה
זר ורדים נבול 
למה כולם שונאים אותי???


וואו. לא יאומן כמה כתיבה של שירה גרועה מעודדת אותי. הנה, בואו נעשה עוד אחד:


ללא כותרת/ ביזול
רגשות מכים בי 
כמו גלים
עלי חוף בלי מציל
שהייתי נכנסת בו למים
כדי לא לצאת חננה
אבל רק עד הברכיים


טוב חלאס. אני לא צריכה לזרוק עליכם את רגשות המלכנוליה שלי. זה אפילו לא ברמה של דכאון. סתם דכדוך קל. בואו נעבור לאוכל. אולי זה יעודד אותי. אולי אני אכתוב שירה גרועה על אוכל. זה ממש יעודד אותי. הנה:

טיילור לאוטנר או שמא אייל שני?

עוגיות תמרים מגולגלות/ביזול
עוגיות
מגולגלות
כמו שבלולים ללא חוליות
ממרח תמרים דבק בהם
גרידת לימון 
כמו שבבים של אושר זהוב
נחבא 
אצור בפנים 
ואבקת הסוכר
דבק בשפתי
ובאצבעותיי


טוב. נראה לי שהתעודדתי מספיק כדי לעבור למתכון. אז היום, כאמור, עוגיות תמרים מגולגלות. עוד עוגייה בסדרה המתמשכת של עוגיות הפרווה, על בסיס שמן, ללא מרגרינה. המתכון הזה הצריך כמה איטרציות עד שמצאתי את יחס המרכיבים שהתאים לי. השתמשתי בסוכר רגיל במקום סוכר וניל, ובכמות קצת יותר גדולה. הורדתי בכמות השמן שראיתי במתכונים אחרים כי הבצק הרגיש לי שמנוני מדי, ושיחקתי עם כמויות הנוזלים. לבסוף, הוספתי גרידת לימון למילוי, כי מעטים המתכונים בעולם שגרידת לימון לא עושה להם טוב.
בסופו של דבר מתקבלות עוגיות ריחניות, חמודות, פריכות מבחוץ ורכות מבפנים. המתכון הוא לא מתכון גדול, הוא מנפק כ-24 עוגיות, אז אם אתם מכינים אותם למסיבה או אירוע רב משתתפים ייתכן שכדאי להכין מתכון כפול.


עוגיות תמרים מגולגלות
מאת: בישול בזול
עלות: כ-5 ש"ח
כמות: כ-24 עוגיות


מרכיבים:
לבצק:
1 ו-3/4 כוסות קמח
1/4 כוס סוכר
1/2 כפית אבקת אפייה
1 ביצה
1/3 כוס שמן
2 כפות מים


למילוי:
5 כפות ממרח תמרים (אפשר יותר אם אתם אוהבים שכבה עבה יותר של מילוי)
גרידה מלימון אחד
קינמון


לעיטור:
אבקת סוכר


מערבבים בקערה את כל חומרי הבצק, רק עד שהתערובת אחידה (אני מתחילה עם מזלג ומסיימת עם הידיים). מחלקים את הבצק ל-2. מרדדים כל חלק למלבן דק על משטח מקומח.
מערבבים את ממרח התמרים עם הגרידה ומורחים חצי מהתערובת על כל עלה בצורה אחידה (אם אתם שומרים את ממרח התמרים במקרר והוא קשה לערבוב אפשר לחמם אותו לכמה שניות במיקרוגל).
מפזרים מעל העלה המרוח מעט קינמון, ומגלגלים את העלה לרולדה.
מניחים את הרולדות על תבנית אפייה וחורצים פרוסות עם סכין חדה - לא עד הסוף, שהרולדה לא תתפרק, חצי דרך נגיד.
אופים כ-20 דקות ב-180 מעלות (חום בינוני) עד שהרולדות מפיצות ריח נהדר ומתחילות להשחים טיפה.
חותכים את הפרוסות שחרצנו ברולדות עד הסוף כדי לקבל עוגיות נפרדות (רצוי לעשות את זה מיד אחרי שהרולדות יוצאות מהתנור, או לפחות כשהן עוד חמות, כדי להקטין את הסיכוי שהעוגיות יתפרקו בחיתוך).
כשהעוגיות מתקררות בוזקים מעל מעט אבקת סוכר אם רוצים.

אני מתנצלת על הפוסט ההזוי הזה חברים. אני באמת במצברוח מוזר.