אייס קפה ביתי

שלום לכם! אני יודעת שעבר הרבה זמן. היה מלחמה ובלאגן. לפעמים לא היה לי זמן לכתוב, לפעמים הרגיש לי לא מתאים לכתוב, ובדרך כלל שניהם יחד. כעת הגיע הזמן לשוב לבלוג. יש לי כמה מתכוני קיץ מעולים שאני חייבת להעלות לפני שהעונה נגמרת.

אני חולה על אייס קפה. ברצינות, אני כאחרונת הפקאצות בקטע הזה. כשחם לי כל מה שאני רוצה זה ברד גרגירי, מרווה ומתקתק. זכור לי מד"ס אחד בשלהי הקיץ שלאחריו שתיתי 3 אייס קפה ברציפות. אממה, המחיר כואב. לפעמים אפשר למצוא אייס קפה קטן וזול ב-5 ש"ח, אבל בדרך כלל ההוצאה גדולה יותר, 10-15 ש"ח ואף יותר. כל זה על משקה שהוא ברובו מים.

לפני כמה שנים, בשבת חמימה ומגעילה, התארחנו אצל חברינו (שאחד מהם כבר התארח פה בעבר). בתום הארוחה הם הוציאו בקבוק חבוט מהפריזר עם תכולה בצבע בז', ומיד החלו לחלק לכולם כוסות של אייס קפה ביתי. מה רבה היתה השמחה! כמה פחתה ההזעה הקולקטיבית!

הודות לאנשים הגאונים הללו אני יכולה כיום להכין לי כמויות בלתי נגמרות של אייס קפה. ההכנה פשוטה מאוד ודורשת רק קצת התכוננות מראש. מכינים קפה על פי טעמכם האישי, מעבירים לבקבוק נקי (לא למלא עד הסוף), משגרים לפריזר, ומנערים מדי פעם עד לקבלת אייס קפה. אין קל מזה. אם יש לכם במשרד פינת קפה, פריזר, ובקבוק מים קטן אתם יכולים גם להכין אייס במשרד. הכינו לעצמכם קפה בבקבוק על הבוקר, הטמינו את הבקבוק בפריזר ועברו מדי פעם במטבח להפסקת ניעור. בצהרים אתם יכולים להתעורר עם אייס קפה, במקום לבהות במחשב כמו זומבי קטטוני.
אם אתם מעוניינים במתכון מסודר יותר, זאת הגרסא שהגעתי אליה אחרי קצת ניסוי וטעייה. לטעמי היא די קרובה לאייס קפה הקנוי - מתוקה, ועם טעם לא חזק מדי של קפה.

אייס קפה ביתי

מאת: בישול בזול
עלות: כ-4 ש"ח
כמות: 4-5 מנות

מרכיבים
3/4 כוס מים רותחים
2 כפות קפה נמס
5 כפות סוכר
2 כוסות חלב
2 כוסות מים
1 כפית תמצית וניל (אופציונאלי)

הוראות הכנה
מערבבים את המים הרותחים, הקפה והסוכר לקבלת קפה חזק ומתוק. מוסיפים את החלב, המים ואת תמצית הוניל אם משתמשים. מעבירים לבקבוק או מיכל שנסגר היטב. אתם לא רוצים שישפריץ לכל עבר כשאתם מנערים. מניסיון. רצוי גם להשתמש בבקבוק נקי וחסר ריחות לוואי. אייס קפה בטעם דיאט קולה זה לא להיט. שוב, מנסיון. אה, ואם לבקבוק שלכם יש פתח צר, משפך עשוי לעזור בהעברת הנוזלים ללא השפרצה. גם זה, מנסיון.
מניחים את הבקבוק בפריזר ובודקים אותו אחרי שעתיים - שלוש, אז בדרך כלל הוא כבר מתחיל לקפוא. הוציאו את הבקבוק ונערו אותו בערך פעם בשעה, כדי שתקבלו ברד, ולא קרח בטעם קפה. כשהאייס מגיע לרמת הקיפאון הרצויה עליכם (בדרך כלל דרושים עוד שעתיים - שלוש), מנערים שוב, מוזגים לכוסות ומגישים. לא לשכוח קשית!

חדי העין יבחינו שהאייס הזה איננו בז', אלא חום. זאת מכיוון שאני משקרת לכם. התמונה הזו היא לא של אייס קפה,
אלא של אייס שוקו. התמונות של האייס קפה יצאו גרועות. את האייס שוקו מכינים על ידי החלפת הקפה הנמס
באבקת קקאו. יוצא חביב, אבל פחות מוצלח מהאייס קפה. יש שם עוד שיפצורים שצריך לעשות למתכון.

יאיר תעשה לי עוגת גבינה

לא יודעת אם שמתם לב, אבל לכבוד השנה האזרחית החדשה קיבלנו שי צנוע - גבינה לבנה ושמנת מתוקה 38% נכנסים לפיקוח. על פי משרד התמ"ת מחיר השמנת המתוקה יעמוד כעת על 6.60 ש"ח, ומחיר הגבינה הלבנה על 5.11 ש"ח, כשלפני ההכנסה המחירים היו סביב 8 ש"ח לשמנת, ו-6 ש"ח לגבינה הלבנה. את הרשימה המלאה של המוצרים בפיקוח ומחיריהם אפשר (וכדאי!) לראות כאן.

האם ההחלטה הזו תהיה טובה למשק? אני לא כלכלנית, אז אני לא באמת יודעת להגיד (לא שהכלכלנים כן יודעים תמיד...). אבל האמת שההכנסה של השמנת המתוקה לפיקוח נראית לי מעט תמוהה. מסכנים העניים האלה, לא אוכלים מספיק עוגות מוס. בואו נפרגן להם. מצד שני מחירי השמנת באמת עלו באופן מוגזם בשנים האחרונות, אז אולי יהיה טוב שכמות הרווח על המוצרים האלה תהיה מוגבלת.

רק תעשו לי טובה ותגידו לי שאתם לא מסכימים עם הטענה שההכנסה של גבינה לבנה לפיקוח תפגע במעמד הביניים. לא יכולתי שלא לקשר למאמר הזה כי הוא כל כך עצבן אותי. הכותב טוען שמעמד הביניים יתפדחו לקנות מוצר בפיקוח ו"ייאלצו" לקנות גבינות יקרות יותר שאינן בפיקוח. הקופאית בסופר תדפוק להם מבט מרחם כשתראה את הגבינה הלבנה 5% שלהם ובפעם הבאה, כדי להגן על כבודם, הם יקנו גבינת שקר כלשהי שתעלה כפול (בתוספת תרכובת H2O החיונית לתפקוד תקין של הגוף!). אני לא יודעת אם הכותב הנכבד באמת מאמין במה שהוא כותב, או שהוא סתם מנסה להיות סנסציוני, אבל אני רוצה להאמין שהצרכן הישראלי הוא קצת פחות מטומטם מזה. הרי זו הסיבה שאני כותבת את הבלוג בישול בזול. אני מאמינה שהנסיון לחסוך כסף הוא משהו שראוי להיות גאים בו. לא משהו שצריך להסתיר ולהיות נבוך ממנו. חוץ זה שהזמן היחיד שקופאית תדפוק לך מבט מרחם זה אחרי תקלה שתצריך אותך לחכות עוד 20 דקות תוך הקשבה לצעקות "כרטיס מנהל לקופה 6!!", וגם זה רק אולי.

אבל עזבו אתכם רגע מכלכלה וקופאיות. הלו! יש לנו פה שמנת מתוקה וגבינה לבנה בהוזלה של 20%. זה כאילו שיאיר לפיד שלח לי בקשה אישית שאעלה לבלוג מתכון לעוגת גבינה. אז לכבוד המאורע עצרתי אתמול בסופר היקר ליד הבית וקניתי שמנת מתוקה, גבינה לבנה ו-2 שמנת חמוצה במחיר של 16.59 ש"ח. אני הכי אוהבת לקנות מוצרים בפיקוח בסופרים היקרים. בתוספת של פודינג וניל, סוכר וכמה בסקוויטים הכנתי תוך 10 דקות קינוח גבינה קליל, טעים ועשיר. כולי תקווה שחבריכם ממעמד הביניים יסכימו לטעום ממנו ללא פאדיחות מיותרות. בכל זאת, כמעט כולו מוצרים בפיקוח.
אם אין לכם כוח לחלק למנות אישיות, פשוט השתמשו בקרם להכנת עוגת ביסקוויטים טעימה במיוחד. אה ותעשו לי טובה. אם אתם משתמשים באינסטנט פודינג יותר מפעם פעמיים בשנה, קנו את אריזת החיסכון הגדולה. כן זה קצת הזוי, אבל מדובר בחיסכון של כ-60%. במחיר של פחות מ-5 אריזות פודינג אתם מקבלים קילו שלם.

מוס גבינה וביסקוויטים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-26 ש"ח
כמות: 10-12 מנות אישיות

מרכיבים
1 מיכל שמנת מתוקה 38%
250 גרם גבינה לבנה 5% (חבילה קטנה רגילה)
2 גביעי שמנת חמוצה 15%
3/4 כוס סוכר
6 כפות אינסטנט פודינג וניל (הדעות באינטרנט חלוקות על כמה שקיות זה, כאמור, אני קונה את האריזה הענקית, אז אני לא יודעת להגיד בדיוק , אבל נראה לי שזה יותר משקית)
10-12 ביסקוויטים

הוראות הכנה
מעבירים את השמנת המתוקה לקערה בינונית ומקציפים לקצפת יציבה. שומרים בצד.
בקערה נוספת מערבלים את הגבינה, השמנת החמוצה והסוכר עד שהתערובת אחידה. מוסיפים את הפודינג ומערבלים עד שהתערובת אחידה ומתעבה.
מקפלים את תערובת הגבינה לתוך הקצפת.
על כל כוס קינוח לוקחים ביסקוויט - מפוררים שליש לתחתית הכוס, אז עורמים מעל כף מקרם הגבינה, אז מפוררים עוד מהביסקוויט, עורמים עוד מהקרם ומפוררים מעל את יתר הביסקוויט.

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס אולטימטיביים

אני מטפחת לאחרונה בלוגר קראש על Pioneer Woman (אישה חלוצה? עזבו. לא מתרגם משהו). הכל התחיל כשחיפשתי מתכוני חורף טובים, קאמפורט פודז שכאלה (אני מסרבת להשתמש בביטוי אוכל מנחם. אוכל מנחם נשמע כמו פיצוחים ועוגות הבית שאוכלים בניחום אבלים). גלשתי לאתר שלה, שהתפתח יפה מאז הפעם הקודמת שהייתי שם, והתחלתי לחטט. קודם מאפי שמרים, אז המשכתי לנזידים ולתבשילי הבשר, ובינות פוסט אחד למשנהו האהבה הכתה בי שורש. היא גרה בחווה אי שם בערבות ארה"ב, עם משפחה חמודה שנוטה מדי פעם לשחרר קיטור על הכלב, הפרות וכלי המטבח שברשותה. היא מבשלת בנדיבות עם המון בשר וחמאה וחריף וגבינה ושוקולד (בדרך כלל לא כולם באותו המתכון), והיא לא מתנצלת. רק מתריעה מדי פעם בנוגע להשלכות הצפויות על ההיקיפים, תוך צחקוק אירוני והשלכה של עוד חבילת חמאה לקערת המיקסר. 

היא חולה על אוכל. לפעמים כשאנשים מדברים בשבח האוכל שהם מכינים אתה קולט בין השורות את האגו. יואו אני כזה מוכשר, תראו מה הכנתי! משום מה אצלה אני לא מרגישה ככה. היא יכולה להלל ולשבח את המתכונים שהיא מעלה ולא מזיז לי בכלל כי א. היא צודקת, אלה שניסיתי הם באמת מעולים ו- ב. היא עושה את זה מתוך אהבה לאוכל, לאנשים שלימדו אותה, לאנשים שהיא מבשלת עבורם ולעולם שחנן אותנו בדברים כל כך נפלאים כמו פלפלים חריפים אש, סטייקים טובים, עגבניות עסיסיות וחמאה (!!).

אני יודעת שעכשיו היא כבר פרסונה בפוד נטוורק. אף פעם לא ראיתי תוכנית שלה, ואני לא בטוחה שאני רוצה. לא בא לי לגלות שהיא בעצם סתם עוד דמות טלויזיונית פלקטית ומלוקקת. תנו לי ליהנות מהכתיבה שלה ומאיך שהיא מציירת את עצמה ואת החיים שלה.

אז למה כל החשיפה הזאת של רגשותי הכמוסים אודות בלוגרית אוכל רנדומלית? כי הבחורה הזאת מצאה את המתכון המושלם לסינמון רולז. שושני קינמון, סינרולים, קראו לזה איך שאתם רוצים, החיפוש נגמר, המתכון המושלם נמצא. את הרולים הכנתי ביום השלג לפני שבועיים, ואז הכנתי אותם שוב תוך פחות מ-24 שעות, מכיוון שאני ובן זוגי, שנינו אנשים בוגרים ומיושבים בדעתם פלוס מינוס, חיסלנו את כולם לבד. 
יש כמה גרסאות לרולים באתר - קינמון, מרמלדה, תפוחים ועוד, אני הכנתי את גרסת הקינמון וגרסת השוקולד צ'יפס, ושניהם טעימים בטירוף. גרסת השוקולד צ'יפס כוללת במילוי גם קצת מלח, וטעמי המתוק-מלוח מעיפים את המאפה למחוזות ה"קחו את זה ממני לפני שאוכל את כל התבנית לבד".
מלבד זה שהרולים טעימים ורכים ונפלאים, המתכון עצמו יוצא דופן בשפיות שלו. אין בו כמעט לישה, אין התפחות חוזרות ונשנות של הבצק, ובעיקר, אין כמויות בלתי סבירות של חמאה. רק 100 גרם למתכון, והוא מופיע רק במילוי, איפה שהכי טועמים ומרגישים אותו. 
מתכון אחד של בצק מספיק להכנת 2 רולדות גדולות, שמהן מכינים 2 תבניות בינוניות של רולים, או תבנית אחת גדולה. הכמויות במתכוני המילויים מתאימות למתכון שלם (כלומר ל-2 רולדות), אבל בהחלט אפשר להכין חצי כמות מכל מילוי ולמלא רול אחד בקינמון ואת השני בשוקולד צ'יפס. 
בקיצור, אני אפסיק לחפור לכם ואתם תרוצו למטבח ותכינו רולים של קינמון ושוקולד צ'יפס. 
זהו, סגרנו.

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס
מבוסס על: מתכון של Pioneer Woman, עם שינויים שלי
עלות: כ-20 ש"ח
כמות: 2 תבניות קטנות-בינוניות של מאפים, או תבנית אחת גדולה, 40-50 שבלולים.

מרכיבים
לבצק:
2 כוסות חלב
1/2 כוס שמן
1/2 כוס סוכר
1 כף שמרים יבשים
4 כוסות קמח
1/2 כוס קמח (כן, הם נפרדים בכוונה)
1/2 כפית גדושה אבקת אפייה
1/2 כפית מחוקה סודה לשתייה
1 כפית מלח

למילוי קינמון:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית קינמון

למילוי שוקולד צ'יפס:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית מחוקה מלח (אפשר לצמצם לחצי או רבע כפית אם אתם לא אוהבים מתוק ומלוח)
100 גרם שוקולד מריר קצוץ

לציפוי (אופציונלי):
1 גביע שמנת חמוצה
100 גרם אבקת סוכר

הוראות הכנה
מכינים את הבצק:
מניחים בסיר את החלב, הסוכר והשמן, מחממים תוך כדי ערבוב (להמסת הסוכר) ומביאים לסף רתיחה. מכבים את האש ונותנים לתערובת להתקרר עד שהיא חמימה. סבלנות, זה עשוי לקחת קצת זמן. 
כשהתערובת חמימה מפזרים מעל את השמרים ומשהים דקה. 
מעבירים את התערובת לקערה גדולה ומערבבים פנימה את 4 כוסות הקמח. מכסים את הבצק ומשהים במקום חמים (או לפחות לא קר) עד להכפלת הנפח, כשעה.
כשהבצק תפח מערבבים פנימה את 1/2 כוס הקמח, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח. די מהר תצטרכו לזנוח את הערבוב ולעבור ללישה קלה כדי שהמרכיבים יטמעו בבצק, אבל אין צורך ללוש מעבר להתאחדות הבצק.
כעת אפשר להשהות את הבצק במקרר עד שלושה ימים, או להתחיל להשתמש בו מיד. בצק מקורר הוא קצת יותר נוח לעבודה, אבל אם מקמחים את משטח העבודה בנדיבות אפשר בהחלט לעבוד עם הבצק מיד.

מרדדים ממלאים ואופים:
חוצים את הבצק לחצי, ומרדדים כל חצי על משטח מקומח לעלה גדול ודק. הגודל והעובי המדוייקים לא קריטיים, ככל שתרדדו יותר, כך שכבות הבצק בשושנים יהיו דקות ועדינות יותר.
מערבבים בקערה את כל חומרי המלית, למעט החמאה. מורחים מחצית מהחמאה (50 גרם) על כל העלה, בצורה פחות או יותר אחידה, ומפזרים מעל חצי מתערובת המלית. מגלגלים את העלה לרולדה, ופורסים לפרוסות בעובי של כמה ס"מ. 
מרדדים את החצי השני של הבצק לעלה, מורחים את יתר החמאה, מפזרים את יתר המילוי, מגלגלים ופורסים.
מסדרים את הפרוסות בתבנית משומנת - אפשר להשתמש בתבנית אחת גדולה, או בכמה קטנות יותר.
מכסים את התבניות עם פרוסות הרולדה, ומניחים במקום חמים להתפחה במשך כ-20 דקות. 
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-30 דקות, עד שהמאפים מזהיבים ומעלים ריח ניחוח.

בזמן האפייה מערבבים את חומרי הציפוי בקערה, ושופכים את הציפוי על המאפים מיד כשהם יוצאים מהתנור. אם אתם משתמשים ביותר מתבנית אחת זכרו לחלק את הציפוי שווה בשווה בין התבניות.

מגישים חמים, או בטמפ' החדר, רצוי לקבוצה גדולה של אנשים, שימנעו מכם לאכול את כל המאפים לבד. המאפים מחזיקים יום יומיים במקרר, עטופים היטב, מעבר לזה, אפשר להקפיא ולהפשיר אם רוצים.

בגרסת השוקולד צ'יפס עם מעט ציפוי

שלום חתיכים שלי. סורו לבטני.

ובגרסת הקינמון, עם קצת יותר ציפוי

מבוא לבישול בזול #6 - מה לאכול

בפוסט הקודם בסדרת המבוא לבישול בזול דיברנו על השוואת מחירים. אם אתם משווים מחירים אתם יכולים לחסוך כסף בקניות, גם אם אתם לא משנים בכלל את התפריט הביתי. היום נדבר יותר בפירוט על מה מרכיב תפריט זול, כי שם, בצמצום המוצרים היקרים ותגבור הזולים, מסתתר החיסכון האמיתי. 


הוזלת הארוחות שלכם זה לא עניין מסובך. פשוט צריכים לתת משקל שונה למרכיבים השונים בארוחה.  
למה אני מתכוונת? 
בואו נסתכל על ארוחה "קלאסית" שהמוקד שלה הוא סטייק/רבע עוף/שניצל במרכז הצלחת. הארוחה זאת היא ארוחה יקרה יחסית. למה? הדבר שאוכלים הכי הרבה ממנו הוא גם הדבר שעולה הכי הרבה - עוף או בשר. 
קערה של ספגטי בולונז לעומת זאת, תהיה יותר זולה, כי יש בה הרבה פחות בשר, ומה שאוכלים ממנו הכי הרבה זה הפסטה, שהיא זולה יחסית.
גם מוקפץ עם אורז יצא זול יותר. רוב הנפח שם הוא הירקות והאורז, ויש שם די מעט עוף או בשר.
אפשר להסתכל גם על דוגמא חלבית - ארוחה שהמוקד שלה הוא קיש גבינות, תהיה יותר יקרה מאשר ארוחת סלט שמכילה המון ירקות וקרוטונים, ויחסית מעט גבינה.

קרדיט לתמונות: פה ופה

אם תכינו ארוחות שמבוססות בעיקר על מרכיבים זולים, תקבלו אוכל זול יותר. 
זהו חבר'ה. זאת כל התורה כולה.


עכשיו נשארה רק השאלה - איזה אוכל הוא אוכל זול?
אצלי האוכל מתחלק לשלוש קטגוריות:
1. האוכל הכי זול, שכדאי להתמקד בו, שעדיף שירכיב את רוב הנפח בארוחה
2. אוכל במחיר סביר, שכדאי לשלב בארוחות אבל בכמויות קצת יותר קטנות
3. אוכל יקר שכדאי להמעיט בו - לא לשלב אותו בכל ארוחה, ולהשתמש בו בכמויות קטנות.


האוכל הזול שכדאי להמתקד בו הוא:
דגנים - פסטה, פתיתים, אורז, לחם, קמח, בורגול, חיטה, גריסים... הרשימה ארוכה. ארוחות שהמוקד שלהן הוא אחד מהנ"ל תהיינה זולות יותר: פסטה עם רוטב, סנדוויצ'ים וטוסטים, סלטי דגנים, מאפינס, ממליגה... אפשר להכין המוני ארוחות שמבוססות על דגנים. ארוחות כאלה יכולות להיות גם בריאות מאוד אם אתם משתמשים בפסטה או לחם מקמח מלא, או בדגנים מלאים כמו בורגול וגריסים. מחירם של רוב הדגנים נמוך. אפשר לקנות חבילת אורז או דגנים שתספיק לכמה ארוחות ב-7-8 ש"ח. חבילות פסטה זולות אפשר גם לקנות ב-3-4 ש"ח. מחיר הלחם מפוקח ואפשר לקנות כיכר בכ-5 ש"ח.


קטניות - עדשים, חומוס, שעועית ודומיהם. לפעמים הם דורשים השרייה ובישול מוקדמים אבל הם שווים את המאמץ. הם טעימים, בריאים מאוד, והם מקור טוב לחלבון זול משמעותית מעוף ובשר. איך משלבים אותם בארוחה? במרקים, תבשילי קטניות וירקות, בסלטים, שלא לדבר על המג'דרה האהובה. מחיר הקטניות הוא גם נמוך, פחות מ-10 ש"ח לשקית של חצי קילו. הקטניות לרוב מכפילות או משלשות את גודלן בבישול, כך ששקית אחת תספיק לכם לכמה ארוחות.


ירקות זולים - יש המון ירקות שנמכרים במחיר זול עד זול מאוד - גזר, בצל, מלפפונים, עגבניות, כרוב, חציל, תפוח אדמה, קישוא, חסה... רוב הירקות עולים פחות מ-10 ש"ח לקילו, חלקם עולים 3 לקילו ואף פחות. ירקות יכולים לתפקד היטב כמרכיב המרכזי בארוחה. אפשר להכין איתם מרקים, רטבים, מוקפץ, סלטים מושקעים, ירקות מוקרמים... כמובן ארוחות המכילות המון ירקות תהיינה גם בריאות מאוד.


האוכל שמחירו סביר ושכדאי לשלב בתפריט:
ביצים ומוצרי חלב בפיקוח - יש כמה מוצרים בישראל שמחירם מפוקח על ידי הממשלה. הממשלה קובעת עבורם מחיר מקסימלי, ואסור למכור את המוצרים האלה ביותר כסף. מוצרי החלב שבפיקוח הם:

• חלב 1% ו-3% בשקית (הכי זול!) ובקרטון. כל חלב אחר - בכד, מועשר, בטעם של פעם וכו' וכו' לא בפיקוח ויעלה יותר.
• אשל, גיל, ושמנת חמוצה
• חמאה (לא מלוחה, 100 גרם)
• גבינת עמק וגבינת גלבוע (שנמכרים במשקל! במעדנייה! המחיר לא מפוקח אם קונים אותו באריזה יפה עם ניירות. המכיר כמעט כפול כשהוא ארוז)
• ביצים רגילות (לא אורגניות, לא עם אומגה 3. ודאו שאתם לא קונים ביצים שלא התכוונתם, כי האריזות דומות)

מוצרי חלב שבפיקוח הם זולים משמעותית ממוצרי חלב שאינם בפיקוח. לכן, אם תשתדלו שרוב מוצרי החלב שתצרכו יהיו בפיקוח תחסכו המון כסף. (גם מחירי המלח והלחם מפוקחים. אני יותר מממליצה לכם ללכת לאתר של משרד התמ"ת ולקרוא בעיון את רשימת המוצרים בפיקוח ואת המחירים המקסימליים עבור כל אחד).


פירות וירקות עונתיים - בקבוצת האוכל שכדאי להתמקד בו הזכרתי ירקות זולים. אבל יש אצלנו גם ירקות ופירות עונתיים. אפרסקים, משמשים, ענבים, דובדבנים, תותים, רימונים, סלרי, שעועית ירוקה, במיה... אפשר להתפנק איתם בכיף כשמחירם שפוי, אבל כדאי להתאפק כשהם לא בעונה, כי הם יקרים נורא והרבה פחות טעימים. איך יודעים שמשהו בעונה? פשוט פוקחים עין על המחירים. אני משתדלת לא לקנות פירות וירקות שעולים יותר מ-10 ש"ח לקילו.


נתחי עוף ובשר זולים - בעיקרון עוף ובשר הם מוצר יקר, אבל יש גם נתחים משתלמים יותר. חזה עוף לרוב עולה סביבות ה-20 ש"ח לקילו, ובניגוד לחלקי עוף אחרים, הוא מכיל כמעט נטו בשר, אז אתם לא מבזבזים כסף על עצמות שנזרקות בסוף. גם עוף טחון, שמחירו בדרך כלל דומה למחיר החזה, ובשר טחון, שעולה 30-40 ש"ח לקילו, נאכלים בשלמות. היתרון של של חזה עוף ועוף/בשר טחון הוא שאפשר "למתוח" אותם, ולשלב אותם בתבשילים. לא חייבים להגיש אותם שלמים, כמו כרעיים לדוגמא. חזה עוף אחד יכול להספיק לסיר שלם של תבשיל, שמקבל את רוב נפחו מירקות/דגנים/קטניות כמו שהזכרתי לעיל. קציצות אפשר לנפח עם ירקות מגוררים ופירורי לחם ולהוסיף לתבשיל מבוסס ירקות/דגנים/קטניות. 


אוכל יקר שכדאי למעט בו:
נתחי עוף ובשר יקרים - עוף ובשר זה דבר יקר. קשה למצוא אותם בפחות מ-20 ש"ח לקילו, לרוב הם עולים הרבה יותר, ובהרבה מקרים חצי ממה שאתם קונים זה עור ועצמות שלא נאכל. לא משוכנעים? תעברו על הקבלה שלכם מהפעם האחרונה שעשיתם קניות. איזה אחוז מהחשבון הלך על קניות בקצבייה? אם תצמצמו את הצריכה בתחום הזה אתם יכולים לחסוך המון כסף. לא צריך להוציא בשר ועוף מהתפריט לגמרי, אבל כדאי להשתדל לקנות את הנתחים הזולים יותר (שהוזכרו לעיל), ולהוריד את תדירות קניית הנתחים היקרים. אתם תראו את השינוי בהוצאות האוכל באופן מיידי.


גבינות שלא בפיקוח- נכון שאוכל חלבי הוא יותר זול? לא אם אתם קונים המון גבינות יקרות. גבינת מוצרלה עולה 70-80 ש"ח לקילו, גבינת פרמזן וגבינת קשקבל עולה בסביבות ה-100 ש"ח לקילו. גם אם אתם קונים מעט זה יוצא די יקר. שלא לדבר על קופסאות החמודות של הבולגרית והפטה שמכילות בסביבות ה-200 גרם גבינה ועולות בסביבות ה-20 ש"ח. אתם קונים גבינה צהובה פרוסה ארוזה, כלומר לא מהמעדנייה? אתם תשלמו כמעט פי-2 מהמחיר המפוקח, כ-17 ש"ח ל-200 גרם.
אין כמו גבינה טעימה ואיכותית, באמת שאין. אבל אם אתם מנסים לחסוך כסף כדאי לראות גבינות יותר כפינוק מאשר כחלק יומיומי ורגיל מהתפריט.


מוצרים מעובדים - שניצלים וטבעולים קפואים, רטבים קנויים, תערובות למרקים ולתבשילים... אתם כבר מכירים את הסיפור. הם חוסכים לכם זמן, אבל הם יותר יקרים ופחות בריאים. ככל שתאכלו אותם פחות תחסכו יותר.


=====


שימו לב למה שהלך פה כרגע. אמרתי לכם שתפריט זול יכלול המון דגנים, קטניות וירקות, כמות סבירה של מוצרי חלב, עוף ובשר דלים בשומן ופירות, ומעט בשר, עוף, גבינות שמנות ומוצרים מעובדים. נשמע כאילו זה לקוח הישר מפיה של דיאטנית לא? אם תלכו לפי הכללים האלה תעשו טוב לא רק לארנק שלכם, אלא גם לגוף שלכם. 
וזה כבר ממש משתלם.


זכרו שהמפתח להתמדה בכל שינוי בחיים הוא לא להיות פנאטים. המונח של "אוכל אסור".הוא לא טוב בדיאטות והוא לא טוב בשמירה על תקציב. אם יש אוכל יקר שאתם אוהבים נסו לחשב מתי כמה ואיך אתם משלבים אותו בלי להעיק על חשבון הבנק יותר מדי. אולי זה אומר להשקיע יותר באוכל לשבת ולהכין אוכל פשוט יותר לאמצע השבוע, אולי זה אומר לשמור את הדברים היקרים לארוחות קטנות ואינטימיות, אולי זה אומר להקטין כמויות...
הסוד לבישול בזול לאורך זמן הוא למצוא את הדרך שבה אתם יכולים לצמצם את המוצרים היקרים ולהגביר את הזולים, בלי להרגיש שאתם סובלים או מפספסים את הנאות החיים.

פעם שביעית עוגת גבינה

בחודש האחרון אני מכינה עוגות גבינה כמו מטורפת. לפחות אחת בשבוע, לפעמים יותר. אני מסתובבת אחוזת תזזית, מתקשה להתרכז במטלותי היומיומיות, הכל מפאת כובד המשימה שרובצת עלי - אני חייבת למצוא את המתכון המושלם לעוגת גבינה עם מוצרים בפיקוח.
אני שונאת את הביטוי הזה "המתכון המושלם". הוא תמיד נשמע לי מלא יומרה מזוייפת ולא מתחשב בעובדה הפשוטה שלכולנו מטבחים שונים, צורות עבודה, ואמות מידה שונות. ובכל זאת, רציתי עוגת גבינה מושלמת. קרמית, נימוחה, עשירה, כזאת שלאף אחד לא יהיה מושג שהיא עשויה מרכיבים פשוטים וזולים כל כך. וכמובן שהמחיר יעמוד בציפיות. 
ידעתי שהבסיס שלי היא שמנת חמוצה מסוננת מנוזלים, שהופכת לאחר סינון לגבינת שמנת שווה. משם, הכל היה פתוח. ניסיתי להוסיף לסינון גם אשל (יותר מדי מים, זה לא משתלם). התנסיתי בבסיס ביסקוויטים (הוא נהיה מושי אחרי עמידה ממושכת במקרר), בצק פריך מתוק (טעים אבל קצת חד מימדי מכדי לשאת את טעם הגבינה החמצמצה), עד שלבסוף הבנתי שאני רוצה בסיס בראוניז. הבסיס הזה גם יציב ומוצק מספיק כדי לשאת את המלית, וגם מורכב ועמוק מספיק בשביל להוות קונטרה נעימה לחמצמצות. 
אז צריך לגלות באיזה חום לאפות את העוגה ולכמה זמן. עוד בניסיון הראשון הבנתי ששיר המסעות הוותיק "אחרי העליות עוד תבואנה ירידות" רלוונטי גם לעוגות גבינה. עוגת גבינה שמזהיבה ותופחת תשחרר נוזלים, תיפרד מהדפנות בצורה לא ממש חיננית ולבסוף תצנח חזרה למטה, כמו חניכת בני עקיבא שמתגלגלת במורד הר (לא שזה קרה לי אי פעם). לכן, עוגת הגבינה המושלמת שלי לא תופחת ולא צונחת. היא נאפית בעדינות, מקבלת הזהבה קלה שבקלים ונשארת בדיוק בגובה שבה היא הוכנסה לתנור לאורך כל הדרך.
הניסיון החמישי והראשון עם בצק הבראוניז הראה שעל אף שלעוגת הגבינה מתאימה אפייה ארוכה בחום נמוך, לבראוניז זה קצת פחות מתאים. הגעתי למסקנה הזאת מכיוון שהתוצאה הייתה עוגת גבינה אפויה מצויינת, על בסיס של *בצק* בראוניז. לא ממש מה שחיפשתי...
בגרסא 6 החלטתי לעשות לבראוניז אפייה מקדימה, וגיליתי שגם לאפות אותם עד הסוף לפני שמוסיפים את הגבינה זה לא רעיון כל כך טוב.
לבסוף, עם הכנת גרסא מס' 7, לאחר סינון של עשרות גביעי שמנת חמוצה, ושטיפת התבנית המתפרקת שלי הרבה יותר מדי פעמים, הגעתי לזמנים, לטמפרטורות, לרכיבים ולפרופורציות שאני שלמה איתם. 
סוף סוף!!!!

אז הבה אספר לכם על עוגת הגבינה שלי, שאני כה גאה בה. הבסיס הוא כאמור, בסיס בראוניז, על פי המתכון האהוב עלי, שפרסמתי אותו כאן בפורים. הבסיס נאפה במשך 15-20 דקות, ואז מוסיפים מעליו את שכבת הגבינה וממשיכים לאפות בחום נמוך יותר עוד כ-50 דקות. שכבת הגבינה היא פשוטה מאוד ומכילה רק 4 מרכיבים: שישה גביעי שמנת חמוצה מסוננות, שלוש ביצים, כוס סוכר וכפית תמצית וניל. זהו.
את העוגה אתם מוזמנים לקשט ולעטר כאוות נפשכם. אני רק גיררתי קצת שוקולד מעל לקישוט, אבל אתם מוזמנים להוסיף קצפת, גלידה, רוטב שוקולד ועוד כהנה וכהנה.
האם עמדתי ביעדי המחיר? נראה לי שכן. העוגה יצאה במחיר של כ-27 ש"ח ללא מבצעי שבועות, ובמחיר של כ-23 ש"ח עם מבצעים שהעיקרי ביניהם הוא 4 גביעי שמנת חמוצה של טרה ב-6 ש"ח, במקום 9.40. ראוי לציון גם שהחמאה של טרה נמכרה ב-3.40 במקום 3.70, ואת המבצע הזה שווה בהחלט לנצל אם אתם מתכוונים להכין עוד מאפים ובצקים חלביים לחג.
לא מדובר בעוגה הכי זולה בעולם, אבל היא זולה יחסית לעוגות גבינה, והיא מושחתת ומפנקת ברמות.

לסיום, שום עוגה שאפו אותה שבע פעמים עד שהיו מרוצים איננה שלמה ללא שם חגיגי. כאות הוקרה לחברתי מ' שעזרה לי להתמודד עם השלכותיהן של שבע עוגות הגבינה הללו (את יודעת למה אני מתכוונת ;) וגם עשתה לי קניות (!!), ואחראית ללפחות 12 מגביעי השמנת שנשפכו על תהליך פיתוח העוגה, אני גאה להציג בפניכם: עוגת ז'ורז'ט! (עוגת פוקית במקור, אבל זה נשמע... אהמ... קצת פחות זוהר)

עוגת ז'ורז'ט - עוגת גבינה קרמית ועשירה על בסיס בראוניז
מאת: בישול בזול (שלא רוצה לאפות יותר עוגות גבינה בחיים שלה)
עלות: כ-23 ש"ח עם מבצעי שבועות, כ-27 ש"ח במחירים רגילים
כמות: כ-16 מנות

מרכיבים
לבסיס הבראוניז:
110 גרם חמאה
7 כפות קקאו
2 ביצים 
1 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
3/4 כוס קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
1/2 כפית מלח

למלית הגבינה:
6 גביעי שמנת חמוצה, מסוננת מנוזלים במשך הלילה (להוראות מדוייקות לסינון ראו פה)
1 כוס סוכר
3 ביצים
1 כפית תמצית וניל

הוראות הכנה
ממיסים במיקרוגל את החמאה והקקאו ומערבבים עד שהתערובת אחידה.
טורפים את הביצים והסוכר ומערבבים פנימה את תערובת הקקאו והוניל.
מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח, ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה.
משטחים את הבצק בתבנית 22 או 24 (עדיף מתפרקת, אבל לא חובה), משומנת, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות. אופים 15-20 דקות, רק עד שמתפתח קרום אפוי על החלק העליון. הבפנים עדיין יהיה קצת לא יציב.
בזמן שהבסיס נאפה מכינים את מלית הגבינה. בקערה נקייה מקרימים את השמנת המסוננת (=מערבבים אותה עם מרית או מטרפה כדי שלא תהיה קשיחה מדי), ומערבבים פנימה את הסוכר. מוסיפים את הוניל ואת הביצים אחד אחרי השני ומערבבים אחרי כל ביצה, רק עד שהתערובת חלקה ואחידה. הכי נוח להשתמש בשילוב של מטרפה ומרית לתהליך הזה - מטרפה לאיחוד התערובת ופירוק גושי השמנת שאוהבים להישאר ביחד, ומרית כדי לגרוף את השמנת שנדבקת לצידי הקערה.
כשבסיס הבראוניז מוכן, מורידים את חום התנור לבינוני נמוך, 160 מעלות, מוציאים את התבנית, מוסיפים את בלילת הגבינה ומחזירים את התבנית לתנור.
אופים כ-50 דקות, עד שהעוגה יציבה בשוליים ועדיין רוטטת במרכז (כמו המערכת הפוליטית שלנו!). אם במקרה אתם רואים שהעוגה מתחילה להזהיב ולטפוח לפני תום ה-50 דקות הוציאו אותה מיד מהתנור. היא יותר ממוכנה.
נותנים לעוגה להתקרר לטמפרטורת החדר, ומעבירים אותה למקרר ללילה כדי שתתייצב.

חג שמח!

עשה זאת בעצמך, מהדורת המחלבה

שוקלים להכין גבינות מעשה בית לקראת חג השבועות?
הכנת גבינות בבית היא לא רק כיפית ("תראו! זאת גבינה! ואני הכנתי אותה!! כשרונותיי הלקטוזיים עולים על כל דמיון!!!") ופשוטה, היא בדרך כלל גם זולה משמעותית מקנייה של גבינות מוכנות בסופר. אמנם כמעט תמיד יותר זול להכין משהו בעצמך מאשר לקנות אותו, אבל במוצרי חלב זה בולט במיוחד. הסיבה לכך היא שיש כמה מוצרי חלב בסיסיים שהם בפיקוח - שהמדינה קובעת עבורם מחיר מקסימלי. לכן לדוגמא, אתם יכולים להכין חצי קילו ריקוטה עם 2 ליטר חלב ו-500 מ"ל רוויון תמורת כ-16 ש"ח, חצי ממחיר הריקוטה המוכנה. רוצים לדעת עוד על המוצרים בפיקוח? יש לי פה פוסט עם הסברים, רשימת כל המוצרים בפיקוח, ורעיונות פשוטים ליישום שעזרו לכם לחסוך המון כסף בקלות.


לקראת הילולת מוצרי החלב השנתית אני מרכזת לנוחיותכם כמה מתכונים לגבינות ומוצרי חלב אחרים שאתם יכולים להכין בעצמכם בבית. חלק מהמתכונים ניסיתי, חלק לא, אבל הם מגיעים ממקורות מהימנים. יש לכם עוד מתכונים מוצלחים למוצרי חלב ביתיים? שתפו!


גבינת שמנת ביתית - קרמי, עשיר ומקבל באהבה שלל תוספות (שום שמיר, בזיליקום, סלמון מעושן ועירית...). כל מה שצריך זה שמנת חמוצה ובד חיתול או מגבת מטבח. לא צריך אפילו להדליק את הגז. הנה ההסברים שלי.


גבינת ריקוטה - יש המון וורסיות ברשת (חומץ או לימון, רוויון, או שמנת או רק חלב...). אני עוד לא הספקתי לנסות, אבל מצאתי לכם כמה לינקים טובים, של בצק עלים ושל Pastaghetti.


יוגורט - חמצמץ וים תיכוני, בהחלט שווה לנסות להכין. לאוהבי המתכונים המפורטים והמדייקים יש את המתכון של גיק במטבח, וב-xnet ילנה ויינברג מביאה גרסא למשקיענים וגרסא לעצלנים.


לבנה - נו? הכנתם כבר יוגורט? גם אם לא הכנתם בעצמכם, אתם יכולים לרכוש כד של 1.5 ליטר יוגורט ולהכין ממנו לבנה. אכן כן, כד 1.5 ליטר יוגורט. יש דבר כזה. לשם ההשוואה, אם תקנו 8 גביעי יוגורט אישיים של 200 מ"ל תשלמו לפחות 18.4 ש"ח, כשהכד עולה רק כ-15 ש"ח. וגם קצת מעצבן לפתוח ולרוקן 8 גביעי יוגורט. סורו לבישולוג להוראות.

שמנת מתוקה - קוראת אדיבה הפנתה את תשומת לבי למתכון שמסתובב ברשת לשמנת מתוקה: מערבלים 100 גרם חמאה ו-200 מ"ל חלב רותח בבלנדר לכמה עשרות שניות. מי שעוקב אחר העמוד של בישול בזול בפייסבוק הבחין שלא יכולתי להישאר אדישה למידע החדש הזה ואצתי רצתי לנסות את הפטנט. ההצלחה היתה מעורבת. השמנת שנוצרה תיפקדה סבבה הן בתערובת של טראפלים, והן בתבנית של ירקות מוקרמים בתנור. תוך כדי קירור השמנת, היא התחילה להיפרד מעט ונוצרה שכבה שומנית יותר למעלה ונוזלית יותר למטה. אמנם הצלחתי להקציף את השמנת וליצור קצפת, אבל בתחתית הקערה הצטברו גם נוזלי חלב והקצפת יצאה לא משהו. מסקנה - אם אתם נתקעים בלי שמנת ב-3 לפנות בוקר ואתם חייבים להכין איתה משהו למחר, זה פטנט מעניין. אבל למען שלוות הנפש שלכם והצלחת עוגות המוס שלכם, עדיף לקנות שמנת מתוקה.


זה מה שהצלחתי לקושש ברחבי הרשת, אשמח אם תעשירו את האוסף שלי. 
המיקרופון עובר אליכם חברים.


(ולקינוח: פינת הכותרת האלטרנטיבית: 
"עשה זאת בעצמך יא פרה!", נגנז בשל חוסר עקביות זכר/נקבה, ומחשש לרגישות הציבור)

צבי הנינג'ה כמודל כלכללי-גסטרונומי, האמנם?

בילדותי חיבבתי מאוד את צבי הנינג'ה. הייתי צופה בתוכנית באדיקות באנגלית ובעברית, ניהלתי קרבות יומיומיים בשרדר וקרנג לצד חברי, ושיחקתי בכל הזדמנות עם בובות צבי הנינג'ה האהובות שלי (בתגבורן האדיב של כמה ברביות. מה לעשות שהיו לי רק שני צבי נינג'ה?).

צב הנינג'ה האהוב עלי היה דונטלו, הסגול - הוא היה היחיד שבאמת היו לו כישורים שימושיים כלשהם. לאונרדו היה המנהיג, אבל יכולות המנהיגות שלו הגיעו בד בבד עם שתלטנות מעצבנת ונטייה לחפרנות. רפאל היה סתם חוצפן, ייתכן כתוצאה מההורמונאליות של גיל ההתבגרות, והוא התאמץ יותר מדי להיות מגניב (סליחה, מדליק). אמנם מיכאלנג'לו היה מצחיק וחברה'מן,  אבל הוא היה גם טיפה מטומטם וחסר אחריות. בהתחשב בכך שהדבר היחיד שאמרו עליו בשיר הפתיחה זה שהוא רקדן, נראה לי שהזלזול הקל שחשתי כלפיו היה מוצדק. מה תעשה כששרדר יגיע, הא מיכאלנג'לו? תרקוד איתו פסדובלה??

ההורים שלי לא ממש הבינו למה אהבתי אותם כל כך. נראה לי שמה שהכי הפריע להם היה סיפור המסגרת, שבאמת היה אחד מהמופרכים, אפילו בשביל תוכנית אקשן מצויירת לילדים. נינג'ה גולה לניו יורק, חי בתעלות הביוב ומגדל כמה צבים נטושים להנאתו. יום אחד, עקב חשיפה ל-"מוטגן" ירוק בוהק, הוא הופך לחצי עכברוש וצביו נהפכים לחצי בני אדם. לאור זאת, הוא עושה מה שכל אדם (או חצי אדם, חצי עכברוש) שפוי במצבו היה עושה - הוא מחליט לגדל את הצבים ולהכשיר אותם באומנויות הלחימה כדי שיוכלו להיאבק ברשע. כילדה קטנה בשלב התפתחות קוגנטיבי בו האמיתי והאפשרי לא היו מובדלים כל כך מהפנטסטי והדמיוני, כל הסיפור הזה התקבל אצלי בשלוות נפש גמורה. צבים מדברים? סבבה. נלחמים ברשע? בטח. אוכלים פיצה? מובן מאוד, גם אני אוכלת פיצה.

כאדם בוגר, אני מבינה את ההורים שלי קצת יותר. למעשה, עוד בצעירותי, כשאחותי החלה לצפות ב"אופנוברים ממאדים" באדיקות, שהיה מגוכח ומטומטם לחלוטין בעיני, הבנתי שכנראה גם צבי הנינג'ה לא היו פאר היצירה האנושית. הוי התמימות שאבדה.

לאחרונה מצאתי את עצמי מהרהרת שוב בצבי הנינג'ה (בהשראת המתכון בהמשך), ופתאום זה הכה בי - ככל הנראה האלמנט הכי מופרך בסדרה הזו. איך לעזאזל היה לצבי הנינג'ה כל כך הרבה כסף לפיצה?? הם הזמינו פיצה בערך פעמיים בפרק בממוצע. בהנחה שכל פעם הם הזמינו 2 משפחתיות (לצבים מתבגרים יש תיאבון גדול, והם היו צריכים כמה חתיכות ספייר כדי לזרוק אחד על השני) ב-40 ש"ח לפיצה, מדובר בהוצאה של 30880 ש"ח על פיצה לאורך 193 פרקים. זה מלא כסף! יא אללה איתכם צבים מטומטמים! אולי אם הייתם מבזבזים קצת פחות הייתם יכולים להרשות לעצמם לשכור איזו דירה נחמדה בפרוורים במקום לגור בתעלת ביוב מסריחה.
ליאונרדו! אתה המנהיג! לא חשבת לתפוס קצת אחריות וללמד את הצבים התנהלות כלכלית נבונה מהי??
אמרתי לכם שליאונרדו מעאפן.

עדויות תומכות לתיאוריה של אישי.
כמה פיצות יש פה?!

(אישי מתערב פה ומבקש להעיר 2 דברים. ראשית, ככה"נ הם הזמינו הרבה יותר מ-2 פיצות בכל הזמנה שכן זכורות לו ערימות של מגשי פיצה, לפחות 5-6. שנית, הוא מעיר ש-30880 זה ממש לא מספיק כדי לשכור דירה מרוווחת דיה לאורך זמן, אפילו במחירים של שנות השמונים, ושבתעלות הביוב לפחות לכל אחד היה חדר משל עצמו. יש לקחת את ההערות הללו בעירבון מוגבל שכן מדובר בבחור שהתחפש בילדותו לשרדר, מרצונו החופשי.)

כיום אנחנו ילדים גדולים, ורובנו כבר לא צופים בצבי הנינג'ה. נהיינו צופים ביקורתיים ומתוחכמים יותר, שיודעים לסנן החוצה מסרים בעייתיים כמו יעילותו של האלימות בפתרון סכסוכים, והלגיטימיות להוצאות מופרזות על פיצה בטייק אווי. אבל איך נלחמים בפיתוי? (של להזמין פיצה בטייק אווי, לא של לפתור סכסוכים בעזרת אלימות. לשם כך תיאלצו להיעזר במומחה בבריאות הנפש, ולא בבלוג אוכל באינטרנט)
אז הא לכם מתכון מעולה למאפי פיצה טעימים, קלים ומהירים שמצאתי בבלוג טולטולים. מלבד העובדה שמאוד כיף לקרוא בבלוג, יש במתכון שם גם תמונות של שלבי ההכנה (מה שלי אין, כי אני עצלנית), אז בהחלט כדאי לסור ולראות. שימו לב במיוחד להנחיות ליצירת בצק בצורת ראשו של צב נינג'ה. ברגע שהיא כתבה את זה ידעתי שאני חייבת לנסות להכין את השבלולים הללו. בחורות שמבינות בצבי נינג'ה הן זן איכותי במיוחד שראוי לסמוך על דבריהן.
האווריריות של הבצק במתכון הזה מגיעה מאבקת אפייה ולא משמרים, כך שאמנם לא מדובר בפיצה הכי אוטנטית, אבל אפשר להכין את המאפים האלה מהר. מדדתי 10 דקות מתחילת ההכנה ועד ההכנסה לתנור. עם אפייה של 15-20 דקות יש לכם מענה לפיצה קרייבינג תוך פחות זמן משיקח לכם לקבל פיצה שהזמנתם מטייק אווט. הם מעולים כארוחת ערב מהירה וידידותית לילדים, או כנשנוש לאירוח קליל.

שבלולי פיצה 
מבוסס על: מתכון מהבלוג טלטולים (עם שינויים קלים שלי)
עלות: כ-11 ש"ח (לפני תוספות)
כמות: כ-20 מאפים

מרכיבים:
1/2 כוס שמן
1 כף חומץ
3/4 כוס חלב
1 כפית מלח
1 כפית אבקת אפייה
2.5 כוסות קמח

6-8 כפות רסק עגבניות, עגבניות מרוסקות, או רוטב עגבניות מוכן
גבינה צהובה מגוררת (אני השתמשתי ב-150 גרם בערך. אפשר גם להשתמש בכמה פרוסות גבינה צהובה שקרעתם לפיסות)
תוספות - תירס, פלפל קצוץ, זיתים פרוסים, טונה... (רק לא אנשובי!!)

הוראות הכנה:טורפים בקערה את השמן החומץ החלב והמלח (החומץ יגרום לחלב להתפרק קצת, זה בסדר).
מערבבים פנימה את אבקת האפייה והקמח עד לקבלת בצק נוח לעבודה (הוסיפו עוד כף או שתיים קמח אם הבצק דביק מדי).
מחלקים את הבצק לשתיים ומרדדים כל חלק לעלה מלבני דק.
מורחים על כל עלה 3-4 כפות רסק או רוטב, מפזרים מעל גבינה, ותוספות אם רוצים.
מגלגלים כל עלה לרולדה (מגלגלים מהצד הרחב), פורסים כל רולדה לכעשרה פרוסות, ומעבירים את הפרוסות בזהירות לתבנית אפייה משומנת. אם השתמשתם בעגבניות מרוסקות או ברוטב מימי הפרוסות שלכם יגירו קצת נוזלים בשעת החיתוך. לא נורא.
אופים בחום בינוני, 180 מעלות במשך 15-20 דקות עד שהמאפים מזהיבים והגבינה נמסה ומבעבעת.
קוואבנגה!

המממ... לא בדיוק מה שהזמנתי בטלפון. אי אפשר לסמוך על השליחים האלה.

הייתי כותבת פה נומנומנום אבל לא נראה לי שהנומנומנום היה קיים
בתחילת שנות התשעים.

מחשבות על קוטג' ואחריות צרכנית

על התחריר של הקוטג' (קליט!) שמעתי אתמול בלילה. פתאום במבזק של עשר מדברים על חלב בקרטון, גבינה לבנה ומבצעים בסופר. עדיין לא הצלחתי להבין למה הנושא עלה לכותרות דווקא עכשיו, הרי מחאות בפייסבוק תמיד יש, והמחיר של הקוטג' הוא מזמן גבוה. אבל המחאה קיימת, הנושא עלה לסדר היום הציבורי, אז אני, כבלוגרית מוצלחת ומעצבת דעה (היי אמא!), מן הראוי שאגיד משהו בנושא.


אני מוצאת במחאה הזו צדדים חיוביים ושליליים. 
הצד החיובי הבולט בעיני הוא כמובן החרם הצרכני עצמו. אנחנו אלה עם הכסף ואנחנו יכולים להחליט איך להוציא, או במקרה הזה, לא להוציא אותו. חברה צרכנית אחראית יודעת להשתמש בכוח שלה, גם מול חברות גדולות המשוכנעות שהן יכולות לעשות ככל העולה על רוחן. אם אנחנו משחקים בשוק קפיטליסטי חופשי, אסור לשכוח שיש שני צדדים למשחק. ממחויבותינו למחות ולהפסיק לצרוך קוטג', או כל מוצר אחר, אם המחיר לא מוצא חן בעינינו. 


הצד השלילי שאני רואה במחאה הזו הוא בעיקר בשיח ובמנטליות שהיא יוצרת. קודם כל יש פאניקה: "הקוטג' עלה ל-8 שקל אי אפשר לחיות פה יותרררר!!!" "במדינת ישראל רעבים ללחם ותנובה ממשיכה לעשות עלינו קופה!!!1". חבר'ה! תנו לעצמכם שתי סתירות ותירגעו. מחיר הקוטג' עולה מאז שהוא יצא מפיקוח. אתם לא הולכים למות מרעב בגלל שמחיר הקוטג' עלה בכמה עשרות אגורות בשבוע האחרון. אם הצלחתם לשרוד עד עכשיו כנראה שזה לא מה שישבור אתכם. זוכרים את משבר העגבניות לפני חצי שנה? את המחסור העולמי באורז לפני שנתיים? עברנו את המשברים האלה (ואת הצנע. נראה לי שאז היה קצת יותר קשה), נעבור גם את זה. זריית פאניקה עושה רק רע לכולם, ומונעת מאיתנו לנהל דיון שקולים ועקרוני בנושא. אם כל מה שיצא מהסיפור הזה הוא שמחיר הקוטג' ירד במשך חודש עד שתשכח הסערה, אז לא עשינו כלום.


מלבד הפאניקה, אני לא אוהבת את רוח חוסר האונים שנודף מכל הסיפור הזה. אנחנו חיים במדינה מערבית עם סופרמרקטים מלאים כל טוב. יש בנמצא המוני מוצרים בריאים, מזינים וטעימים בסופר שיותר זולים מקוטג' (לנוחיותכם אביא כמה דוגמאות בהמשך). אם אנחנו כחברה רוצים להגדיר שקוטג' הוא מוצר יסוד ולהוריד את מחירו בהתאם, זה לגיטימי. אבל אל תקנו את הסיפור הזה שאין לנו בחירה, שתמיד דופקים אותנו, ושלאזרח הקטן אין סיכוי, רק כי מחיר הקוטג' עלה. "החברות הגדולות שולטות על הכל", "אי אפשר לחיות במדינה הזאת בלי להיות עשיר"... המטליות הזו, שמוותרת על האחריות האישית, מטריפה אותי. יש חלופות לקוטג'! אמנם המחירים עולים אבל עדיין אפשר לקנות אוכל בלא הרבה כסף. רק צריך להיות צרכן יותר אחראי ומודע. זה אומר להשוות מחירים, לעבור על חשבוניות, ולהתגמש בהעדפות שלנו אם משהו שאנחנו אוהבים נהיה פתאום יקר מדי. קנייה עיוורת, מתוך הרגל ובלי לחשוב על המחיר זה הרי זה מה שהכניס אותנו לכל הברוך הזה. מחיר הקוטג' מטפס, לאט אבל בטוח, מאז שהוא יצא מפיקוח. אז למה המשכנו לאכול אותו? כי אין לנו כוח להסתכל על המחיר? כי אנחנו לא רוצים להרגיש עניים? כי התרגלנו? 
ברגע שקונים את הסיסמאות האלה שאי אפשר לשנות את המציאות, שהכל אבוד ושאין סיכוי לחיות בלי מינוס, אנחנו מוותרים לעצמנו מראש. למה לי להתאמץ, להצטמצם, ולחסוך? למה לי לבדוק מחירים, לחשב עלויות ולמצוא חלופות? ממילא אני אהיה בחובות! 
"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". נכון, יש במדינה אי צדק, וחוסר שוויון, ופערים. יש התנהגות מונופוליסטית מצד חברות שאמורות להיות בתחרות ועוד שלל חלאים כלכליים שמקשים עלינו. אמת. זה לא מסיר את האחריות מכל אחד ואחת מאיתנו לעצמו ולמשפחה שלו - לחיות בתוך האמצעים ולא מעבר להם. גם אם זה אומר שצריך להצטמצם, להתגמש, ולשנות הרגלים. 
זה לא משחק מכור. זה אפשרי.


יאללה, רוצים רוצים תרגיל גמישות? בואו נמצא שלושה חלופות לקוטג' לחודש החרם הצרכני:
1. מוצרי חלב בפיקוח
אנחנו כל כך עסוקים לבכות על מר גורלנו כרגע ששכחנו שיש מוצרים שעדיין בפיקוח: 2.35 ש"ח לשמנת חמוצה, 1.58 ש"ח לאשל, 1.44 ש"ח לגיל. כולם ממש זולים, והולכים מעולה ליד החביתה.
(מישהו אמר לי להמליץ לקוראים לקנות אשל ולערבב לתוכו גרגרי טפיוקה, לקבלת מרקם דמוי קוטג'. אמרתי לו שזה נשמע דוחה, אבל לא יכולתי שלא ליידע אתכם קוראי היקרים למקרה שזה יעניין מישהו בכל זאת.)


2. חומוס
גם ישראלי למהדרין, גם ניתן לגיוון על ידי תוספות של עשבים, תבלינים, גרגרים ועוד. יש פה שלושה מסלולים, כולם זולים יותר מקוטג'. 
- אפשר לקנות חומוס מוכן, קילו עולה כ-15 ש"ח (להשוואה, קילו קוטג' יעלה לכם 32 ש"ח).
- אפשר להכין מגרגרי חומוס משומרים. הנה מתכון: http://www.chef-lavan.co.il/tabid/53/RecipeID/5206/default.aspx (הא הא, זה מהאתר של השף הלבן ששייך לתנובה).
- אפשר להכין מגרגרי חומוס יבשים. זה לוקח טיפה יותר זמן, אבל זה הכי זול והכי טעים. נסו את המתכון פה: http://humus101.com/?p=4


3. חזה עוף
כן, אני יודעת, זה לא ממרח. אבל אם אתם מחפשים חלבון דל שומן, חזה עוף הוא מקור מעולה לכך. חשבו על המחירים שניה - חזה עוף עולה בסביבות ה-20 ש"ח לקילו. קוטג' עולה 8 ש"ח ל-250 גרם, כלומר, 32 ש"ח לקילו. אתם קולטים? קוטג' עולה 50% יותר מחזה עוף. אז למה בדיוק ננעלנו על קוטג' כשאפשר לקנות עוף בפחות כסף, ולהכין איתו הרבה יותר דברים טעימים? במקום חביתה קוטג' וסלט לארוחת הערב, הכינו מוקפץ עם חזה עוף ומלא ירקות. גם זול יותר, וגם הכל בסיר אחד, כך שיש פחות כלים לשטוף. אפשר לגוון בתיבול עם רוטב סויה, שמן שומשום, חלב קוקוס, צ'ילי מתוק, חמאת בוטנים, עשבי תיבול שונים... 


לסיכום חברים, אל תאבדו תקווה. חשוב לעשות שרירים צרכניים, להתלונן ולהיאבק במחירים שלא נראים לנו, אבל אל תשתכנעו בסוף מכל התלונות. עליית מחירי הקוטג' איננה סוף העולם. אפשר לאכול טוב ובזול גם בלעדיו. 

אנטומיה של עוגת גבינה זולה

מסקנותיי מהשבועות האחרונים: יש הרבה מתכונים לעוגות גבינה באינטרנט. המון. יש כל כך הרבה מתכונים שזה מבלבל. בסך הכל מדובר בעוגת גבינה. כל מה שצריך זה מוצר חלב גבינתי כלשהו, קצת סוכר, קצת ביצים, אולי קצת קמח וזהו, לא? אבל כמה זמן אופים? עם אמבט מים או בלי? עם חום אחיד? אולי חום גבוה בהתחלה ונמוך בסוף? אולי להיפך? ורגע, איזה גבינה? גבינת טוב טעם? מסקרפונה? ריקוטה? גבינת שמנת? גבינה לבנה? ואיזה אחוז שומן? 3%? 5%? 9%? אולי תערובת? אההה!!!


אני לא יכולה להגיד לכם איך לבחור את המתכון הטעים או המוצלח ביותר. לשם כך צריך היכירות עם ההעדפות של קהל האוכלים, קצת הבנה ביחסים הרצויים בין המרכיבים השונים, ובעיקר נסיון.
אבל פה זה בישול בזול, ואני כן יכולה להגיד לכם איך לבחור מתכונים זולים יותר לעוגות גבינה. 
שבועות הוא חג מתעתע מבחינת עלויות. לכאורה, אין בשר, אז זה זול. ובכן, כמו שאומרים הצעירים המדליקים, אז זהו שלא. גבינה יכולה להיות עסק יקר. וכשמתחילים להתעסק בעוגות גבינה עם שוקולדים ושמנות וגבינות מסוגים שונים, העלויות יכולות ממש להרקיע שחקים.


אז איך בוחרים מתכון בעלות שפויה, בלי להצטייד במחשבון צמוד וחבר טלפוני ליד מקרר הגבינות בסופר?
נו פיר! בישול בזול בעיר, ואת העבודה הקשה עשיתי בשבילכם.
אם נדע כמה עולים הרכיבים היקרים יותר במתכוני עוגות הגבינה נוכל לסרוק מתכונים, להעריך את מחירם, ולהחליט במהירות האם הם נמצאים בתקציב שלנו או לא. 
לצורך התרגיל, הבה נקבע רף של 20 ש"ח. אני רוצה עוגת גבינה ב-20 ש"ח או פחות. בלתי אפשרי? ממש לא. עד סוף הפוסט יהיו לכם שנים כאלה.


נתחיל בכמה נתונים:
(המחירים לאריזה בגודל סטנדרטי אם אין ציון משקל, המחירים על פי אתר שופרסל ישיר. מן הסתם יש שונות במחירים בחנויות שונות, אבל נסתפק במחירים האלה כי מדובר בהערכה בלבד.)


גבינה לבנה 250, 500, 750 גרם: 7.49 ש"ח, 13.29 ש"ח, 19.19 ש"ח בהתאמה.
גבינת טוב טעם: 10.49 ש"ח
מסקרפונה: 21.99 ש"ח
ריקוטה: 15.99 ש"ח
שמנת להקצפה: 8 ש"ח 
שמנת חמוצה: 2.35 ש"ח
גבינת שמנת 30%: 13.19 לאריזת גבינת נפוליאון (220 גרם), או 4.89 ש"ח ל-100 גרם במעדנייה, או, אם אתם מכינים בעצמכם משמנת חמוצה כמו שהסברתי לפני 2 פוסטים, כ-4.7 ש"ח לכמות קרובה לזו שבאריזת נפוליאון.
חמאה 100, 200 גרם: 3.7 ש"ח, 7.4 ש"ח בהתאמה.
ביצים: פלוס מינוס 1 ש"ח לביצה 


מהנתונים הללו אנחנו כבר יכולים להסיק כמה מסקנות: עוגת גבינה שעשוייה מגבינת מסקרפונה תהיה, ככל הנראה, יקרה מאוד. גם עוגת גבינה מריקוטה תהיה לא זולה. גבינת טוב טעם או גבינה לבנה זו כבר אופציה יותר שפויה, ושמנת חמוצה (או שמנת חמוצה מסוננת במקום גבינת שמנת 30%) היא האופציה הזולה ביותר, וזה מובן. מדובר במוצר בפיקוח. 

בואו נתחיל בתרגיל קטן: מה לא עונה לקריטריוני המחיר שקבענו?

נקח לדוגמא עוגת גבינה ושוקולד לבן עם פירורים של ניקי ב. זו עוגה נפלאה. גרפתי מחמאות מקיר לקיר כשהכנתי אותה. אני מרשה לעצמי להשתמש בעוגה הזו בתור דוגמא של "מה לא", רק כי אני יכולה להגיד לכם מנסיון כמה היא טעימה, שלא תחשבו שאני מנסה להשמיץ את המתכון או לרדת עליו. אז בואו נסתכל על המרכיבים:

200 ג` חמאה קרה
200 ג` קמח (כוס וחצי פחות כף)
100 ג` סוכר (חצי כוס)
2 חלמונים
200 ג` גבינת שמנת 30%
500 ג` גבינה לבנה 9%
150 ג` סוכר (3/4 כוס)
500 מ"ל שמנת מתוקה (2 קופסאות)
150 ג` שוקולד לבן (חבילה וחצי)
14 ג` ג`לטין
רבע כוס חלב



עבור אילו מרכיבים יש לנו נתוני מחיר? 200 גרם חמאה, גבינת שמנת, גבינה לבנה ו-2 שמנת מתוקה. לאן הגענו? 

7.9 + 4.89*2 + 13.29 + 8*2 = 46.79 ש"ח

כלומר, הגענו לכמעט 47 שקל רק על מוצרי החלב. על אף חיבתי העמוקה לעוגה הזו (שאם הפרוטה מצויה בכיסכם, אני בהחלט ממליצה לכם להכין אותה), היא לא עוברת את מבחן העוגה בפחות מ-20 ש"ח. 

בואו נסתכל על עוד מתכון, עוגת שמנת, גבינה ואפרסק מהבלוג CooknBake. מעולם לא ניסיתי את המתכון, אבל מדובר בבלוג מוכר ופופולרי שהכנתי ממנו דברים בעבר ושאני סומכת עליו. הנה המרכיבים:

100 גר` חמאה קרה חתוכה לקוביות

1 כוס קמח תופח

2 כפות סוכר

1 חלמון

1 כף גבינה לבנה

אפרסק או משמש משומר

סוכר חום

3/4 כוס סוכר

3 חלבונים

2 חלמונים

כף וחצי גדושות קורנפלור

2 שמנת חמוצה

1 גביע גבינה לבנה 250 גר` (פחות כף מהבצק למעלה..)

עבור אילו מרכיבים יש לנו נתוני מחיר? 100 גרם חמאה, 3 ביצים, 2 שמנת חמוצה ו-250 גרם גבינה לבנה. לאן הגענו?
3.4 + 3 + 2*2.35 + 7.49 = 18.59 ש"ח.
קשה להגיד שהעוגה את מבחן הפחות מ-20 ש"ח - עדיין לא חישבנו את עלות הפירות ויתר המרכיבים, שבטח עולים יותר משקל וחצי. אבל ללא ספק יש שיפור. להערכתי אפשר להגיע לעלות כוללת של קצת יותר מ-25 ש"ח. לא רע בכלל בשביל עוגת גבינה חגיגית שנראית גם מאוד טעימה.


יאללה עוד אחד! הפעם, קאפקייקס שוקולד במלית גבינה של בצק אלים.
הנה המרכיבים:

1 וחצי כוסות קמח
1 כוס סוכר (לבן, חום, או חצי חצי)
רבע כוס קקאו
1 כפית סודה לשתייה
רבע כפית מלח
שליש כוס שמן צמחי
1 כף חומץ
1 כפית תמצית וניל
1 ושלושת רבעי כוס מים רותחים
חצי חבילת גבינת שמנת 30% שומן (בערך 110 גרם)
רבע כוס סוכר
1 חלמון
כף גדושה קמח
חצי כפית תמצית וניל
שוקולד צ'יפס


אמנם הרבה מרכיבים, אבל אין הרבה שנמצאים ברשימת הנתונים שלנו. סך הכל ביצה אחת ו-110 גרם שמנת 30%, כשכל יתר המרכיבים הם זולים הרבה יותר - קמח, סוכר, וכו'. ההערכה הראשונית תתן לנו:
1 + 4.89*1.1 = 6.38 ש"ח.
מעולה! לאחר חישוב יתר המרכיבים קיבלתי מחיר כולל של כ-13 ש"ח (ובצק אלים העריכה 14 ש"ח). בשביל קינוח שבועות-י, זה ממש זול! 13 ש"ח ויש לכם קאפקייקס חמודים, גבינתיים, פאדג'יים, ומנוקדים בשוקולד צ'יפס מלמעלה. הידד לבצק אלים על מתכון טעים, פשוט וידידותי לכיס!


ההערכה האחרונה שלנו היום תתבצע על המתכון שהכנתי לכבוד הפוסט, גרסא שלי למתכון עוגת גבינה ושמרים של דורית מיינצר שפורסם ב"על השולחן" (ייתכן שתצטרכו להירשם לאתר "על השולחן" כדי לראות את המתכון המקורי. אני ממליצה לחובבי האפייה והבישול לעשות זאת בכל מקרה. זה חינם.). 
המרכיבים המקוריים:


30 גרם שמרים טריים
60 מ"ל (1/4 כוס) חלב פושר
375 גרם (½2 כוסות + 3 כפות) קמח
45 גרם (1/4 כוס פחות כפית) סוכר
2 ביצים
1/4 כפית מלח
45 גרם חמאה מומסת
600 גרם גבינה לבנה 9%
150 גרם (3/4 כוס) סוכר
30 גרם (4 כפות) קורנפלור
3 ביצים
קליפה מגוררת מלימון אחד (או פחות, לפי הטעם) 


יש לנו נתוני מחיר עבור: 5 ביצים, 45 גרם חמאה, ו-600 גרם גבינה לבנה.
הערכה ראשונית: 5 + 1/2*3.4 + 13.29 + 2.64 (ה-100 גרם הנוספים של הגבינה הלבנה) = 22.63 ש"ח
לא בדיוק מזהיר. אבל, נשים לב שיש פה כמעט 16 ש"ח רק על הגבינה הלבנה (ובפועל, כנראה שיותר, כי לא מוכרים אריזות של 600 גרם גבינה לבנה). אם נחליף אותה ב-3 גביעי שמנת חמוצה, שעלותם סה"כ 2.35*3 = 7.05 ש"ח, נקבל הערכה ראשונית של 13.75 ש"ח. זה כבר יותר מבטיח. ואכן, כשאני משקללת את כל המרכיבים אני מעריכה עלות של כ-17 ש"ח בסך הכל. ווהו!


טוב, כל המספרים האלה כבר עייפו אותי (אני כל הזמן מקלידה ץ במקום . מעצבן!!), אבל אני מקווה שהצלחתי להעביר פה קצת מהשיטה של בישול בזול. עם מעט איסוף נתונים ומעט חישובים, אפשר לחסוך הרבה ועדיין לאכול טוב.


ועכשיו למתכון.
מדובר בעוגת גבינה עדינה ורכה, ביתית ומשכרת עם ניחוח של בצק שמרים. כדאי.
(אני לא צוחקת אתכם. הפוסט הזה באמת היה מתיש. אין לי כוח לכתוב יותר. העוגה טעימה. תאמינו לי טוב?).


עוגת גבינה ושמרים
מבוסס על: מתכון של דורית מיינצר שפורסם ב"על השולחן", עם שינויים שלי
עלות: כ-17 ש"ח (ועכשיו אתם יודעים למה!)
כמות: תבנית עגולה אחת בקוטר 24 ס"מ לפחות, כ-14 פרוסות


מרכיבים:
לבצק:
1 כף שמרים יבשים (או 30 גרם שמרים טריים)
1/4 כוס חלב פושר (60 מ"ל)
½2 כוסות קמח
1/4 כוס סוכר
2 ביצים
1/4 כפית מלח
50 גרם חמאה מומסת

למלית:
3 גביעי שמנת חמוצה
3/4 כוס סוכר
4 כפות קורנפלור
3 ביצים
1 כפית תמצית וניל (או גרידת לימון מלימון אחד, אם אתם בקטע הלימוני)

הוראות הכנה:
מכינים את הבצק: ממיסים את השמרים בחלב ומעבירים לקערה (אם אתם מכינים את הבצק במיקסר, העבירו לקערת המיקסר).
מוסיפים את הקמח, הסוכר, הביצים, המלח והחמאה מומסת.
לשים בידים, או מערבלים בעזרת וו הלישה במהירות איטית, למשך 8 דקות, עד לקבלת בצק אחיד.
מעבירים את הבצק לקערה משומנת ומניחים לו לתפוח במקום חמים במשך שעה-שעתיים, עד שהוא מכפיל את נפחו. אל תיבהלו אם לוקח לבצק זמן לתפוח. מדובר בבצק כבד, אבל בסופו של דבר הוא תופח.
כשמסיימים להכין את הבצק, מרפדים מסננת במגבת מטבח נקייה (או בכמה שכבות של נייר סופג), מניחים בתוכה את השמנת החמוצה כדי שתגיר נוזלים בזמן שהבצק תופח.

כשהבצק סיים לתפוח מרכיבים את המלית: מערבבים את הסוכר עם הקורנפלור בקערה. מוסיפים את השמנת שסיננו ומערבבים היטב.
בקערה נפרדת, טורפים את הביצים, ומוציאים מעט לקערה בצד להברשת הבצק. מוסיפים את הביצים הטרופות ואת הוניל לתערובת הגבינה ומערבבים.
מחממים תנור ל-160 מעלות ומשמנים תבנית עגולה, פיירקס או קפיצית, בקוטר 24 ס"מ לפחות.
לשים מעט את הבצק ומחלקים אותו לשני כדורים: האחד בגודל שני שלישים מהבצק והשני בגודל שליש. מרדדים את כדור הבצק הגדול לעיגול שיכסה את התבנית כולל הדפנות. מניחים את הבצק בתבנית ויוצקים פנימה את תערובת הגבינה. מרדדים את יתרת הבצק לעיגול בגודל העוגה. מניחים על המלית ומהדקים את השוליים. דוקרים את העוגה כמה דקירות בסכין, שיהיה לאדים מאיפה לצאת. מניחים לעוגה לתפוח כ-15 דקות ולאחר מכן מברישים בשארית הביצה.
אופים כ-55 דקות או עד שהבצק אפוי וזהוב. רצוי לאפות בחצי התחתון של התנור לפחות חלק מהזמן, כדי לוודא שגם שכבת הבצק התחתונה נאפית. 

אופים ומרגישים כמו סבתא טובה