יום שלישי, 12 באוקטובר 2010

ראנט על אוכל בריאות ושעועית אדומה בסגנון פרסי

עשיתם לאחרונה סיבוב בחנות טבע? אתם יודעים, החנויות שמוכרות קפסולות, אצות, קמחים מוזרים, ושלל תחליפי אוכל טעים המנסים להידמות למקור במידות הצלחה משתנות. על אף החיבה שאני רוכשת לאוכל מוזר, מעניין וחדש, דבר אחד משותף לרוב המוצרים שם שאינו לרוחי- הם יקרים לאללה. הקונים עשויים עוד לחשוב שאוכל בריא זה רק לעשירים. כשמשוטטים בין המקפיאים עמוסי הקרטיבים ללא סוכר לבן ומדפי השמנים האטריים (אפשר לעשות שמן מפסיפלורה?? איך??), מתחילים להרגיש את הסאבטקסט. אם אתה לא מוציא על האוכל שלך הרבה כסף כנראה שלא אכפת לך מהבריאות שלך. 
אבל אוכל בריא זה לא רק אצות שקונים בחנויות טבע. זה לא לא רק עוגיות שנראות בדיוק כמו המקור אבל עולות פי 5 כי יש בהם כוסמין ותחליפי סוכר. אוכל בריא זה בראש ובראשונה, הרבה ירקות, פירות, דגנים וקטניות. כמובן שזה לא הכל. יש הרבה פילוסופיות לגבי תזונה נכונה, שכל אחת בונה הרים ומגדלים של תיאוריות ופרטי פרטים של חוקים. אבל נראה לי שהקביעה לעיל תהיה מוסכמת על רוב האסכולות.
ואם אני אקנה את כולם ביחד, זה עדיין יעלה פחות
ממאק רויאל אחד בארץ. 
לדעתי, בישראל מצבנו טוב יחסית. הרי מה האוכל הזול ביותר שניתן למצוא בסופר? ירקות ופירות בסיסיים, דגנים וקטניות. יש לנו הרבה ירקות שאפשר לקנות בפחות מ-5 שקל לקילו דרך קבע. רוב הקטניות והדגנים עולים פחות מ-10 שקל לקילו, ומספיקים למספר מכובד של ארוחות. אם מוסיפים גם מוצרי חלב בסיסיים, ביצים ולחם (שמחיריהם נשלטים כולם על ידי הממשלה), בכלל מצבנו טוב.
ישנם מקומות בעולם בהם יש יותר אמת בחיבור בין בריאות לכסף באוכל מאשר פה. במקומות מסויימים בארה"ב, עם דולר ביד, אתה יכול לבחור בין המבורגר, לתפוח. אני מודה לאל שאני לא חיה במקום שמאלץ אותי להחליט החלטות כאלה (כי אם יד על הלב, סביר להניח שברוב המקרים הייתי הולכת על ההמבורגר).
אז יכול להיות שאוכל בריאות מספק ריכוז גבוה יותר של ויטמינים וסיבים. יכול להיות. אבל קשה לי להאמין שלתת לילד סוכריה על מקל אורגנית מסירופ אגאבה עדיף בהרבה על פני לתת לו סוכריה על מקל מהמכולת פלוס עוד קצת סלט בארוחת הערב.
אוקי זהו. תודה שהקשבתם. 


אז המתכון של היום יהיה מתכון זול במיוחד, בעל מרכיבים צנועים, אך בריאים. כמדומני שהמרכיב העיקרי במתכון זה לא קיבל תדמית של סופר-מגה-אוכל-בריאות רק בשל מערכת יחסי ציבור כושלת. לא ברור לי מה הסיפור עם קטניות - יש בהם סיבים, ויטמינים, חלבונים, וכמות שומן אפסית. הם ממלאים, מקבלים באהבה הרבה שילובים וטעמים, קיימים כמעט בכל סוגי המטבחים בצורות שונות, והם זולים לאללה, אבל קשה להגיד שהציבור אץ-רץ לסופר לרכוש סטוקים ואוכל אותם בכל ארוחה. אצלי המכשול העיקרי עם קטניות הוא ההכנה מראש- צריך להשרות ללילה לפחות ואז לבשל כמה זמן, זה באמת מציק. אבל אפשר להתמודד עם זה על ידי:
1. תכנון מראש.
2. קניית קטניות משומרות. פחות זול מלהכין בעצמך, אבל עדיין זול.
3. שימוש בקטניות שלא דורשות הכנה מראש, כמו עדשים.
אני מנסה לשלב את שלושת דרכי ההתמודדות הללו בנסיונותי לאכול יותר קטניות.
במתכון הבא כנראה תצטרכו לעשות שימוש בשיטה הראשונה- לתכנן ולהכין מראש. שעועית אדומה מצריכה זמן בישול ממושך, אז אלא אם כן אתם מגלים חברה שמוכרת שעועית אדומה משומרת נטו, בלי כל מיני רטבי צ'ילי וכאלה, תיאלצו לבשל אותה בעצמכם.


וככה מבשלים שעועית אדומה (מקבלים 4 כוסות):
1. יותר מיום לפני ההכנה של התבשיל, מודדים כוס וחצי שעועית יבשה לתוך כלי ומכסים אותה בהרבה מים.
2. משרים את השעועית במים במשך 24 שעות, מתישהו באמצע מחליפים את המים.
3. מסננים, שמים בסיר, מכסים בהרבה מים חדשים ומבשלים מכוסה על אש נמוכה 2-3 שעות עד שהשעועית מתרככת. וודאו שהשעועית תמיד מכוסה במים במהלך הבישול. 


לוקח זמן, אבל זמן ההכנה האקטיבי, וכמות הצומי שהשעועית צריכה הם אפסיים.
כעת, כשבידיכם שעועית מבושלת אתם יכולים להכין שעועית אדומה בסגנון פרסי, מבושמת בתבלינים והדרים. המתכון, כאמור, טוען שהוא בסגנון פרסי, אבל אני לא יכולה לשפוט כי לצערי אין לי מספיק נסיון עם המטבח הזה. עם קוראי הפרסים הסליחה אם לא מדובר בשיא האוטנטיות.


שעועית אדומה בסגנון פרסי
מבוסס על: מתכון מתוך Vegetable Heaven של Mollie Katzen, עם שינויים קלים מאוד שלי
עלות: בערך 10 שקלים
כמות: יספיק ל- 3-4 מנות בתור עיקרית, ל- 6-8 בתור תוספת


מרכיבים:

1 כף שמן זית לטיגון
1 בצל קטן קצוץ
2 שיני שום קצוצות
3/4 כפית מלח
3/4 כפית כמון
קמצוץ קינמון
3/4 כוס מיץ תפוזים (למי שמתכוון לסחוט- הייתי צריכה 2 תפוזים לשם כך)
מיץ מחצי לימון (ליים במקור, מי שיש לו, תפאדל)
1 כף רסק עגבניות


1/4 כפית גרידת לימון 
1/4 כפית גרידת תפוז 

4 כוסות שעועית אדומה מבושלת (1.5 כוסות יבש)
פלפל חריף טרי קצוץ לפי הטעם (אני השתמשתי ב-3 ס"מ מהפלפל)




הוראות הכנה:

מטגנים את הבצל בשמן במשך 5 דקות על חום בינוני.
מוסיפים את השום, המלח, הכמון והקינמון מנמיכים טיפה את האש, ומטגנים עוד 5 דקות.
מוסיפים את מיץ התפוזים, מיץ הלימון, ורסק העגבניות ומערבבים. מורידים את האש לחום נמוך, ומבשלים 10 דקות.
מוסיפים את הגרידות, השעועית המבושלת והפלפל החריף, מערבבים בעדינות ומביאים לרתיחה. מבשלים מכוסה במשך 20 דקות.
משהים כמה שעות כדי לתת לטעמים להתמזג ומגישים חם עם אורז לבן, או שמים בפיתה עם ירקות וטחינה לסנדוויץ מקורי.





התמונות לא משהו היום. עמכם הסליחה.





5 תגובות:

  1. מסכים עם כל מה שכתבת.
    קטניות זה פשוט נפלא :)

    אבל רק הערה אחת,
    לא נראה לי שהאופציה של קופסאות שימורים בריאה במיוחד. כמות החומרים הלא מזוהים שרשומים שם ברשימת הרכיבים די מרתיעה אותי.
    מה שמשאיר לי שתי אופציות, בהיעדר תכנון מראש (ואני שונא לתכנן מראש.
    א. כמו שציינת קטניות שלא דורשות השריה, או מסתפקות בהשריה קצרה בלבד. ולעדשים הייתי מוסיף גם מש, ולוביה (הלוביה רק ממה שקראתי, עוד לא ניסיתי לבשל אותה אז עוד לא בדקתי אם באמת היא לא זקוקה להשריה).
    ב. קטניות קפואות (סנפרוסט למיניהם), אבל זה כבר הרבה פחות זול :\

    השבמחק
  2. סליחה שאני מתפלצן.. התמונות דוקא בסדר, העברית לא משהו.

    מרמור או טרוניה, לא יותר מוצלח מ"ראנט" ?
    למה בכלל להשתמש בראנט כשיש ברשותך מילים יותר סקסיות בעברית מ"ראנט"?

    השבמחק
  3. melquiadess - לקופסאות שימורים יש שם רע ולא בכדי (ע"ע סלט טונה משומר בסגנון רוסי של צה"ל), אבל זה תלוי בחברה שמייצרת. זה שמשהו מגיע בקופסא לא בהכרח אומר שהוא מלא כימיקלים. שימור בוואקום במיכל מפח היא שיטת שימור די אפקטיבית ולפעמים לא צריך להוסיף עוד הרבה חומרים משמרים. לפעמים מספיקים לכך חומרים בלתי מזיקים למדי כמו חומץ או מלח. בקיצור, צריך לבדוק.
    עם זאת, יצויין שאני לא ממש מוטרדת מ"כימיקלים" באשר הם. נראה לי שבסתר ליבי אני משוכנעת שאם אני אוכל מספיק הם יעניקו לי כוחות על או משהו.

    אמיר - צודק לגמרי. הפוסט (איך אומרים את זה בעברית הא?) נכתב בשעת לילה מאוחרת וללא מספיק מחשבה. אני לא בטוחה שמרמור היא המילה הנכונה, אבל טירוניה היא מילה נפלאה ובהחלט אשתמש בה להבא. אחלה אתר אגב :)

    השבמחק
  4. ואני באמת צריכה לנסות מש, אתה צודק.

    השבמחק
  5. פתרון נוסף לעניין הקטניות - במקום לקנות קפוא ביוקר מבשלים כמות גדולה כשיש זמן וכוח ומקפיאים לבד. למשל, אם כבר החלטתי להכין מתכון שמצריך קטניה מסוימת, כולל לזכור להשרות מראש וגם זמן בישול די ארוך, אז במקום לבשל רק את הכמות הדרושה למתכון אני כבר מבשלת את כל החבילה שיהיה. פעם הבאה כבר יהיה לי מוכן, רק להוציא מהפריזר ולזרוק לסיר. הכי טוב לשמור בקופסאות קטנות (אם יש) כך שבזמן הצורך אפשר להוציא רק כמה שצריך (מניסיון שקיות סנדביץ דווקא לא מומלץ כי אחרי שזה קופא חלקים מהשקית נתקעים בין הקטניות וקשה עד בלתי אפשרי להוציא את זה בלי שהשקית תיקרע ושאריות הניילון התקועות ימצאו את דרכן לאוכל).

    השבמחק