עוגת שוקולד צ'יפס פרווה - פשוט וטעים לשבת

נכון שדיברתי בפוסטים קודמים על להhנות מכל הדברים הנעימים שיש לקיץ להציע? ובכן אני נהנית עכשיו משפעת קיצית חביבה שמאפשרת לי חצאי שעות של שינה חטופה בינות התקפי שיעול. הכי קיץ שיש. על כן, תקבלו פוסט קצר היום. קצר, אך שימושי מאוד, אני מקווה.

מחפשים עוגה טעימה וביתית לשבת? כזאת שכווולם יאהבו? הגעתם למקום הנכון. העוגה הזאת רכה, מנוקדת בשברי שוקולד, ועם ציפוי דביק ומתוק. כזה שצריך שמלקקים בעדינות מקצות האצבעות כשאף אחד לא מסתכל. והכי כיף, היא פשוטה להכנה - אין הפרדות ביצים, ואין צורך במיקסר. אני מעדיפה לקצוץ שוקולד לצ'יפס בעצמי, כי זה יותר טעים וחסכוני (שימו לב גם שהמתכון משתמש בדיוק בחבילת 100 גרם שוקולד לעוגה ולציפוי ביחד), אבל אתם יכולים להשתמש גם בצ'יפס מוכנים כדי לחסוך בזמן.
כמובן, כמיטב מסורת הבלוג, העוגה פרווה, וללא מרגרינה.
גילוי נאות - תרם גיליתי מה הפטנט שיגרום לעוגה ולצ'יפס להיחלץ מתבנית הקוגלהוף מסיליקון בצורה חלקה. תמיד יש כמה צ'יפס שנאחזים בתחתית התבנית ומונעים מהעוגה לצאת בשלמותה. לקמח את השוקולד צ'יפס לא עזר, כשהנחתי את הצ'יפס מעל הבלילה הם לא שקעו כמעט בכלל. אפילו ניסיתי להכניס שליש מהבלילה בלי צ'יפס לתבנית קודם, ואז להוסיף את הצ'יפס ליתר הבלילה ולהוסיף אותה למעלה. לא עזר. אז בינתיים אנחנו אופים את העוגה בתבניות אחרות, אוכלים אותה מתוך התבנית, או מנסים להסתיר את חלקי העוגה החסרים עם כמות נדיבה של צפוי. אם יש לכם תובנות בעניין, אשמח לשמוע.
את המתכון מצאתי במקור בפורום של נשים דתיות אמריקאיות (לגלוש שם זו חוויה אנתרופולוגית מרתקת...), אבל הוא שונה ועודכן מספיק כך שנראה לי שכבר מותר לי לקרוא למתכון שלי. עד כמה שמתכון לעוגה בחושה יכול להיות שייך למישהו.

עוגת שוקולד צ'יפס קלה ומהירה (פרווה, ללא מרגרינה)
מאת: בישול בזול
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: תבנית בינונית, כ-12 מנות

מרכיבים
לעוגה:
80 גרם שוקולד מריר
1 ביצה
1/2 כוס שמן
1 כוס מיץ
1 כפית תמצית וניל
1 ו-1/4 כוס סוכר
1 ו-3/4 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח

לציפוי:
2 כפות קקאו
2 ו-1/2כפות סוכר
2 כפות מים
20 גרם שוקולד מריר

הוראות הכנה:
מכינים את העוגה: 
קוצצים את השוקולד לצ'יפס ושומרים בצד.
מערבבים בקערה את הביצה, השמן, המיץ, הוניל והסוכר. מערבבים פנימה את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה. מערבבים פנימה בעדינות את השוקולד הקצוץ.
מעבירים את הבלילה לתבנית בינונית משומנת (באיזה צורה שאתם אוהבים - עגולה, מרובעת, קוגלהוף...), ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה מזהיבה מעט, וקיסם שננעץ במרכזה יוצא נקי.

כשהעוגה מתקררת מעט, מכינים את הציפוי:
מערבבים בסיר קטן את הקקאו והסוכר, ומנסים תוך כדי למעוך קצת את הקקאו, שלא יהיו גושים. מוסיפים את המים בהדרגה, תוך כדי ערבוב, שוב, שלא ייווצרו גושים. מחממים את התערובת על אש קטנה-בינונית, תוך כדי ערבוב, עד שהיא מגיעה לרתיחה, מרתיחים 30 שניות ומכבים את האש. מוסיפים פנימה את השוקולד, מערבבים מעט שהשוקולד יימס והתערובת תתאחד, ושופכים מיד מעל העוגה.

פה העוגה חולצה מהתבנית, אתם מוזמנים להתעלם מהשברים בצד

פה העוגה פשוט נאכלה מתוך התבנית, עוגת סבתא סטייל. הכי עוגה ביתית.

פאי קרמל כתחליף לכישורים חברתיים (ושנתיים בזול)

כיצד אגרום לאנשים לאהוב אותי?
זאת שאלה שנשאלת כל הזמן. כולנו מנסים להיות חברותיים וחביבים, מציגים לעולם את הצדדים החיוביים שבאישיותנו הכובשת כנוצות טווס. אנחנו רוצים שאנשים ישושו לעשות את מבוקשנו, שיצחקו מהבדיחות שלנו, יאמינו לסיפורים שלנו ושיסלחו לנו כשאנחנו מפקששים. האם צריך קסם אישי? איי קיו רגשי גבוה? כריזמה מולדת? ייתכן, אבל לי יש כלי סודי שיועיל גם למקרים הקשים ביותר של חוסר כישורים חברתיים :
פאי קרמל ושוקולד. 
מייגע הרבה פחות וטעים הרבה יותר מספרי עזרה עצמית.
לא לא, זה בסדר. אתם לא חייבים להודות לי. פשוט כזאת אני. בחורה טובת לב ואוהבת אדם שמוכנה לחשוף את סודות הקסם האישי שלה לטובת קוראיה הנאמנים.
That's what makes me so nice.
הסוד אם כן פשוט למדי. בצק פריך עם מילוי קרמל עשיר ונגיס, וקצת שוקולד למעלה. הביאו את הפאי למפגש החברתי הבא שלכם וצפו פגיעה - הזמנות לארוחות, לאירועים, הצעות נישואין...

יש במתכון הזה יחס מפתה בין רמת ההשקעה (לא גבוהה), לבין הטעם והרושם של התוצר הסופי (גבוה מאוד עד נומנומנום). בסך הכל מרכיבים ואופים את הקלתית (אפשר להכין את הבצק במעבד מזון), מכינים קרמל פשוט, שופכים אותו לקלתית ומצפים בקצת שוקולד קצוץ.

הבעיה היחידה עם המתכון - צריך בשבילו מדחום סוכר. אני יודעת שלא מדובר בכלי שנמצא בכל בית, ולכן היססתי אם להעלות את המתכון או לא. בעקבות תגובות חיוביות במשאל הפייסבוק, הובהר לי שאתם רוצים אותו בכל זאת. אם אתם חובבי אפייה, כדאי לכם לשקול רכישה של מדחום סוכר. אפשר להשתמש בו להכנת כל מיני דברי מתיקה - מרשמלו ביתי, נוגט, מרציפן, סוכריות וקרמלים... השמיים הם הגבול. אפשר לרכוש מדחום סוכר בחנויות מתמחות בארץ תמורת כמה עשרות שקלים, ואפשר גם להזמין באינטרנט.
יש כאלה שמרגישים בנוח למדוד טמפרטורה בשיטת הטיפה בכוס מים - שמים טיפה מהנוזל הרותח בכוס של מים ורואים עד כמה היא מתקשה. אני מרגישה שהשיטה הזו גסה מדי - כדור סוכר במרקם "קשה אך מעיך" יכול להעיד על תערובת בטווח טמפרטורות די רחב. אבל אם אתם מכירים את השיטה ומרגישים איתה בנוח, אני לא אעצור בעדכם.

הפאי הזה בא גם כדי לחגוג בלוגולדת שנתיים לבישול בזול. טירוף. לא חשבתי בכלל מה יהיה בעוד שנתיים כשהתחלתי לכתוב את הבלוג.
גם השנה, תודה לכל מי שקורא, מגיב ומשתתף, גם פה וגם בפייסבוק. אני מרגישה שהתגובות שלכם, והשיח שנוצר הוא אחד הדברים הטובים בבלוג הזה. הוא מצחיק, הוא מאתגר, הוא אינפורמטיבי. אתם נהדרים.
רוצים לעשות קצת שמח לכבוד הבלוגולדת? שתפו את הפוסט הזה, פוסט כלשהו שאתם אוהבים, או את דף הפייסבוק, למישהו שעוד לא קורא את בישול בזול, ושאתם חושבים שייהנה ממנו. אני בטוחה שיש עוד כמה כאלה.

יאללה, בואו נתחיל לרכוש לעצמנו מעריצים!
ואל תיבהלו מההוראות הארוכות. לא מדובר בהכנה מסובכת, אני רק מסבירה בפירוט את כל השלבים למי שאף פעם לא התנסה בהכנת קרמל ו/או בצק פריך, כולל אופציות עם או בלי מעבד מזון.


פאי קרמל ושוקולד
מאת: בישול בזול, בהשראת המתכון הזה לסוכריות קרמל והמתכון הזה לבצק פריך
עלות: כ-16 ש"ח
כמות: פאי בקוטר 22-24 ס"מ, כ-12 מנות

מרכיבים
לקלתית:
1 ו-1/4 כוסות קמח
1/2 כפית מלח
1 כף אבקת סוכר
110 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
2 כפות מים קרים, אפשר יותר לפי הצורך

לקרמל:
3/4 כוס שמנת מתוקה
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום 
1/2 כפית מלח

לציפוי:
50 גרם שוקולד מריר, קצוץ

הוראות הכנה
מכינים את הקלתית:
שמים את הקמח, המלח והסוכר במעבד מזון ומערבלים קצת  כדי לערבב. מוסיפים את החמאה וטוחנים בכמה פולסים עד שהתערובת פירורית. מטפטפים פנימה את המים וטוחנים בכמה פולסים עד שהבצק מתגבש. אפשר להוסיף עוד כף או שתיים של מים אם צריך.
אפשר גם להכין את הבצק ללא מעבד מזון - מערבבים את הרכיבים היבשים בקערה ומועכים פנימה את קוביות החמאה עם מזלג עד שמתקבלת תערובת פירורית. מוסיפים את המים ומערבבים בעדינות רק עד שהבצק מתגבש.
מעבירים את הבצק ליריעה של ניילון נצמד, מעצבים לצורת דיסק, עוטפים בניילון ומצננים במקרר כשעה.
לאחר הצינון מרדדים את הבצק לעיגול ומרפדים איתה תבנית פאי בקוטר 22 או 24 ס"מ. אם אתם עצלנים אפשר גם להעביר את גוש הבצק ישירות לתבנית ולמעוך אותו לשכבה פחות או יותר אחידה בעזרת האצבעות. אני לא אגלה.
מעבירים את התבנית עם הבצק לקירור של כ-10 דקות במקפיא.
דוקרים את הבצק כמה פעמים במזלג, מרפדים את המרכז בעיגול של נייר אלומיניום ושופכים לתוך הקלתית כמה חופנים של גרגרי חומוס או שעועית יבשים (אלה ימנעו מהקלתית להתנפח).
אופים בחום בינוני-גבוה, 200 מעלות, במשך 10-15 דקות, עד שהקלתית מתחילה להזהיב ולהפיץ ריח נעים.
מוציאים את הקלתית מהתנור ומסלקים את נייר האלומיניום והקטניות היבשות.

מכינים את הקרמל:
מניחים את מרכיבי הקרמל בסיר קטן-בינוני (סיר שיכול להכיל 4-6 כוסות נוזל. אנחנו רוצים שיהיה לקרמל מקום לתפוס נפח ולבעבע, אבל שלא ישב בשכבה דקה מדי בתחתית הסיר), על אש בינונית. מערבבים בכף עץ עד שכל הסוכר מתמוסס. אנחנו רוצים שהכל יהיה מעורבב לפני השתערובת תתחיל לרתוח, כי אחרי הרתיחה אנחנו לא מערבבים ולא נוגעים. כשהתערובת רותחת מורידים את האש לבינוני-נמוך, מכסים את הסיר ונותנים לו לבעבע וליצור אדים 1-2 דקות. השלב הזה נועד להמיס את הקריסטלים של הסוכר שנדבקו לצידי הסיר במהלך הערבוב. יש מחלוקת האם השלב הזה באמת עוזר במשהו, אז אני עושה את זה בבחינת לא יועיל לא יזיק. מורידים את המכסה, ומכניסים לסיר את מדחום הסוכר. אנחנו רוצים שקצה המדחום יהיה בתוך הנוזל, אבל שלא יגע בקרקעית הסיר, שם חם יותר. 
ממשיכים לבשל את הקרמל עד שהוא מגיע לחום של 118 מעלות צלזיוס (245 פרנהייט, שלב הכדור הנוקשה בטרמינולוגיית הממתקים). מורידים את הסיר מהאש ושופכים מיד את הקרמל לתוך הקלתית האפוייה.
היזהרו לא לגעת בסיר או בקרמל, הם יותר מרותחים. 

פזרו מעל הקרמל שבקלתית את השוקולד הקצוץ והניחו לפאי להתקרר ולהתייצב במשך כמה שעות.

האיש שלי שדרג לאחרונה את הפאי כשהכין אותה על בסיס עוגיית שוקולד צ'יפס במקום בצק פריך.
אומרים שהיה טעים. אני לא יודעת כי הוא חוסל תוך 5 דקות על השעון.

ארוחת דג

שמתם לב שאני לא מעלה הרבה מתכוני דגים נכון? כשמישהו במשפחה אלרגי לדגים בצורה קיצונית המשפחה נוטה שלא לאמץ מגוון מתכונים מן הים. הדג היחיד שאכלתי בתור ילדה היה טונה מקופסא. אני זוכרת את ההלם שתקף אותי כשגיליתי שדגי טונה הם דגים ענקיים השוקלים מאות קילוגרמים, ולא יצורים במשקל אחיד של 160 גרם שאיכשהו גדלים בצורת דיסקוס ללא עצמות. לאט לאט התחלתי לגלות עוד דגים. זה התחיל מפטוצ'יני ברוטב שמנת וסלמון של קפולסקי, ומשם, מים רבים לא יכלו לכבות את אהבתי. גיליתי את שניצל הדג המטוגן שמקבלים עם פלח קטן של לימון. גיליתי שפלטות הדגים המעושנים האלה לא רעים בכלל. יותר מאוחר גיליתי מה טעמו של סלמון טרי על הגריל, שדגו אותו רק הבוקר. אין מילים.

עכשיו שאני אדם מבוגר שיכולה לעשות מה שהיא רוצה במטבחה הביתי ללא חשש להרעלת מי מבני הבית, אני לומדת להכין דגים גם בעצמי. אני עדיין פוחדת מהדגים הטריים בשוק, אבל לקנות דגים קפואים בסופר אני יודעת. כן, זה לא אותו הטעם כמו דג טרי. מי שהתרגל לאכול דגים טריים דרך קבע לא יוכל לחזור לפריזר. אבל לי זה די טעים בתור ארוחת אמצע שבוע. 

אחד הדגים שאני מוצאת את עצמי קונה הכי הרבה הוא דג סול. יש לו טעם עדין ולא "דגי" מדי, גם בלי כל מיני השריות במים או מיץ לימון. הוא מגיע נקי, בלי קשקשים מפחידים או עצמות שיכולים להיתקע בגרון. וכמובן, הוא זול. בערך פעם בחודש יש עליו מבצעים של 20 ש"ח לקילו. אמנם המשקל כולל גם ציפוי קרח על הפילטים שנמס ומתפוגג כשמפשירים אותם, ובכל זאת, מחיר משתלם לדעתי עבור חומר גלם שחשוב וכיף לשלב אותו בתפריט.
מכיוון שלטגן מאכלים בבודדים, כמו שניצלים או קציצות, זה לא אחד הדברים האהובים עלי, אני תמיד בחיפוש אחר מתכונים טובים לדגים אפויים. המתכון של היום הוא מתכון של מוסווד, שמגיע אליכם לאחר כמה מקצי שיפורים בתחום חסכון בזמן ועדכון מרכיבים וכמויות. כיום הוא אחד המתכונים הקבועים והאהובים עלי.

הקונספט פה מוצלח ביותר - מתחילים עם אורז מבושל (הידד לשימוש מושכל בשאריות!), מעליו עורמים עלי תרד ופרוסות דג, מעל הכל שופכים רוטב אסייתי מלא טעם ומקשטים בבצל ירוק קצוץ. מכסים היטב בנייר כסף, שולחים לתנור לכ-40 דקות וזהו סיימתם. הדג נאפה בדיוק כמה שהוא צריך, התרד גם הוא מתבשל בעדינות בלי להפוך לסמרטוט ולאבד את טעמיו, והאורז סופג את כל הרוטב ונוזלי הבישול שמטפטפים למטה, ונהיה טעים בטירוף. כך קיבלתם ארוחה שלמה בתבנית אחת- יש לכם דג, יש לכם בצל ירוק ותרד, ירוקים ובריאים, ויש לכם אורז שמחזיק את הכל. והכי טוב, בהנחה שתכננתם מראש את עניין האורז (אני משתדלת להכין מתכון כפול של אורז יום-יומיים לפני הכנת המתכון), כמות ההכנה המוקדמת היא מינימלית. 
אני גם אוהבת את הגמישות והסלחנות במתכון הזה. אפשר להשמש בסוג האורז האהוב עליכם, והכמות לא צריכה להיות מדוייקת, איפהשהו באיזור של 4 עד 6 כוסות אורז מבושל. אפשר גם לגוון בדגים. הכנתי בעבר עם זהבון ויצא סבבה. בטוחני שגם עם נסיכה זה יצא אחלה. רק צריך להתאים את זמן האפייה אם פרוסות הדג עבות יותר.
אה אה, והמתכון גם די דיאטטי. 2 ושליש כפות שמן על כל התבנית, וגם אותם אפשר לצמצם ללא נזק משמעותי אם צריך.
אה, והוא גם פרווה. 
אה, וגם ללא גלוטן אם אתם מקפידים להשתמש ברוטב סויה ללא גלוטן.

בקיצור, כפי שאתם רואים, יש המון סיבות לאהוב את המתכון הזה.
הכמויות פה מותאמות לשקיות הסטנדרטיות של סול קפוא, המכילים 10 פילטים, כלומר, תקבלו כ-10 מנות.  אם זה יותר מדי בשבילכם, אתם יכולים להכין חצי מתכון, אבל שקלו ברצינות להכין מתכון שלם ולהקפיא במנות אישיות. כאמור, מדובר בארוחה שלמה, היא מתחממת מעולה במיקרו לאחר ההקפאה ולא צריך להוסיף לה כלום. אני מביאה את המנות הקפואות האלה לעבודה באופן קבוע, ומידי כמה שבועות אני מכינה עוד תבנית גדולה ומחדשת את המלאי בפריזר.
בנוגע להפשרת הדגים עצמם, אני מפשירה את הדגים בתוך השקית הסגורה, וכשהם מופשרים, אני עושה חור קטן בשקית ומסננת את הנוזלים שהצטברו. כך לא צריך להתעסק עם מסננות מלאות דגים נאים שמפיצים ניחוחות ש... איך נאמר... לא ממש אהודים על חלק מבני ביתי.

דג סול אפוי על מצע תרד ואורז ברוטב אסייתי
מבוסס על: עיבוד שלי למתכון מתוך הספר The Moosewood Restaurant Cooks at Home
עלות: כ-35 ש"ח
כמות: כ-10 מנות

מרכיבים
4-6 כוסות אורז מבושל, מהסוג האהוב עליכם
10 פילטים של דג סול, או כל דג לבן (אמנון, נסיכה, זהבון...), טרי או קפוא, מופשר ומסונן מנוזלים 
1 חבילה עלי תרד (800 גרם), שטופים ומנוקים
חצי צרור בצל ירוק קצוץ
3 שיני שום
2 ס"מ שורש ג'ינג'ר
2 כפות שמן
4 כפות רוטב סויה
1 כפית שמן סומסום
1/2 כפית צ'ילי גרוס (הכמות הזאת יוצרת חריפות קלה עד בינונית. אם אתם אוהבים רק מעט חריף, צמצמו ל-1/4 כפית, ואם אתם לא בקטע של חריף אפשר בהחלט להשמיט את הצ'ילי לגמרי)

הוראות הכנה
מסדרים את האורז המבושל בתבנית גדולה. מפזרים מעליו את עלי התרד, מעליהם מסדרים את פרוסות הדג, ומעליהם מפזרים את הבצל הירוק הקצוץ.
קוצצים את השום והג'ינג'ר, מערבבים בצנצנת עם השמן, הסויה, שמן הסומסום והצ'ילי ושופכים את הרוטב באופן (פחות או יותר) אחיד מעל תכולת התבנית.
מכסים היטב בנייר כסף, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות. 

שימו לב - עם השוני בעובי פרוסות הדג, בכמות האורז שתשתמשו, בחוזקם של תנורים שונים וכו' וכו', קשה לתת זמנים שיהיו נכונים לכולם. אם אתם יודעים שהתנור שלכם חזק בדקו את הדגים קצת לפני הזמן. אם הוא לא חזק במיוחד ו/או אתם משתמשים בפרוסות דג עבות יותר, ייתכן שתצתרכו להחזיר את התבנית לעוד 10 דקות בתנור. שימו לב לזמנים בפעם הראשונה, ובפעם הבאה תדעו בדיוק כמה זמן אפייה צריך בתנור שלכם.

בנני ובנוני בהקפאה

אח... הקיץ. ימים ארוכים של חוסר מעש... בריכה או ים מדי פעם, קורטוב של קייטנה, טלוויזיה, שעמום והתעלמות מופגנת מחוברות העבודה לחופש.
קשה להרגיש את אווירת הקיץ המשוחררת כשעובדים בעבודה של גדולים. אין אצלנו בריכה או ים, אין ימי בישול או ביקורים בלונה פארק, וכנראה שהתעלמות מופגנת ממטלות מקצועיות הניתנות בין יולי לאוגוסט תביא לפיטורי.
אפילו הטלויזיה החינוכית היא לא מה שהייתה פעם. איך בא לי לחזור, רק ליום או יומיים, לבקרי השרב האלה, עם ענבים קפואים מהפריזר ושידורים חוזרים של פלטפוס (במקרה הטוב) ובנני ובנוני (במקרה הרע).
אגב בנני ובנוני, ידעתם שהתוכנית הזו משודרת בכל העולם? אני תמיד חשבתי שזו סתם תוכנית דלת תקציב ותוכן שהופקה באיזה סטודיו יוסי סרטי חתונות ובר מצוות אי שם במרכז הארץ. אז מסתבר שמדובר בלהיט אוסטרלי שמשודר ברחבי העולם.
ידעתם שקוראים לתוכנית Bananas de Pijamas בברזיל, Bananes me pitzames ביוון ו-Pyjamabanaanit בפינלנד?
גיליתי את הפופולריות ההיסטרית של התוכנית בשיחת אגב עם חברות, שהסתיימה בכך שכולנו שרנו בו זמנית את שיר הפתיחה בעברית ("בנני ובנוני"), באנגלית ("Bananas in Pyjamas") ובדנית ("Bananer i pyjamas"). רב תרבותי להחריד ורדוד להפליא.

בעקבות באסת ה-אוף-למה-אין-למבוגרים-חופש-גדול של שנה שעברה, החלטתי שהפעם אני עושה דברים אחרת. יש לי ימי שישי, יש לי שבתות, יש לי ערבים, ואני מתכוונת לנצל אותם. על אף החיבה שלי לימי שישי של בישולים, וערבים רגועים בבית, אני משתדלת גם לסדר לעצמי פעילויות קיציות כיפיות - להיפגש יותר עם חברים, ללכת יותר למקומות עם מים, להיות בחוץ יותר, וכמובן, לאכול יותר אוכל של קיץ. משמשים, אפרסקים, דובדבנים, תותים, ענבים, עגבניות, קישואים, קרטיבים, שייקים, סלטים מפוצצים בטעם ובצבע... אוכל של קיץ ממש מכניס אותי לאווירה הנכונה. אפילו שמדובר בשייקים על המרפסת עם חברים אחרי העבודה, ולא בימי החופש האינסופיים של ילדותי, אני עדיין מצליחה להיות הרבה יותר שמחה והרבה פחות ממורמרת משהייתי בתקופה הזו שנה שעברה.

אז שנאכל קצת אוכל של קיץ? מה דעתכם על חטיף סופר קל להכנה, טעים, כיפי, אבל עדיין בריא? אם כך קבלו - גלידוניות בננה. מתחילים בלפרוס 2 בננות למטבעות (מי שזה עושה לו טוב יכול לדמיין שהוא מבתר את בנני ובנוני). מסדרים את פרוסות הבננה בתבנית, מורחים מעט חמאת בוטנים מעל כל טבעת (לא חובה אם אתם לא אוהבים), ומזליפים מעל שוקולד מומס. אחרי כמה שעות במקפיא יש לכם גלידוניות קרירות ומתוקות. 
אם הילדים שלכם אוהבים לרקוח מטעמים במטבח, ורמות הסוכר והשומן בעוגיות וכדורי השוקולד שהם מכינים מתחילים להטריד אתכם, מדובר באחלה אלטרנטיבה.
עוד בונוס - הגלידוניות טבעוניות, והן מהוות נשנוש מעולה, מתוק ומרענן, בסוף ארוחה בשרית.
די הסברתי לכם כבר מה צריך לעשות, אבל למי שבכל זאת צריך הסברים מפורטים יותר...

גלידוניות בננה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-4 ש"ח
כמות: כמה עשרות גלידוניות, יספיק ל- 3-4 אנשים, תלוי עד כמה הם רעבים

מרכיבים
2 בננות
מעט חמאת בוטנים (אופציונלי)
50 גרם שוקולד מריר

הוראות הכנה
מקלפים את הבננות, חותכים לטבעות ומסדרים על מגש מרופד בנייר אפייה.
מורחים על כל בננה מעט חמאות בוטנים אם רוצים.
ממיסים את השוקולד במיקרוגל, מעבירים לתוך הפינה של שקית סנדוויץ', חותכים את קצה קצהו של פינת השקית, ומזליפים את השוקולד המומס מעל פרוסות הבננה.
מעבירים להקפאה של כמה שעות, ואוכלים קר מהמקפיא.

את הפיג'מות שלהם קברתי מתחת לשיח בחצר. אם המשטרה שואלת אתכם אתם לא יודעים על זה כלום טוב?