‏הצגת רשומות עם תוויות מהיר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מהיר. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 10 באפריל 2024

המחירים נוסקים, היחס נשאר (ופשטידת ברוקולי)

תתעלמו מהכמעט שנתיים שעברו מאז הפוסט האחרון טוב? יש עכשיו בועה של זמן וקצת השראה אז הלכתי על זה.

אנחנו בתקופה מוזרה של גם מלחמה וגם חיים כאילו נורמליים, לפחות למי שלא מפונה/מגוייס/פצוע/באבל ויכול להדחיק קצת. סלחו לי שאני לא פותחת את הנושאים האלה פה. זה במחשבות שלי (של מי לא?) אבל לא משהו שאני יכולה לכתוב עליו כרגע.

גם בלי לפתוח חדשות, אנחנו לא בתקופה פשוטה. בכלל, העשור הזה של העשרימים לא משהו. חשבתי להחזיר לשולח ולבקש עשור חליפי, אבל עם המזל שלנו החלופה עלולה לכלול השמדת הפלנטה כליל על ידי חייזרים או חזרה לאופנה של כריות בכתפיים.

בשנים שכתבתי את הבלוג, היו פעמים שקצת זלזלתי בטענות על עליית מחירים. פעמים שמחירי המוצרים היקרים יותר עלו - מוצרי אוכל מוכנים/מעובדים, מחירי האוכל במסעדות, מחירי הדלק... אבל איכשהו הצלחתי להתחבא בפינת הסופר עם מוצרי היסוד העדיין-יחסית-די-זולים שלי, לאכול בבית, לנסוע באוטובוסים, ולא להרגיש יותר מדי את הלחץ. בשנה וחצי האחרונות כבר אין לי פינה להתחבא בה מעליית המחירים. מחיר הקמח עלה, הירקות הזולים כבר פחות זולים, ואל תזכירו בכלל את הפירות. הקטניות עלו, וגם מוצרי החלב בפיקוח, וכמובן גם אלה שלא בפיקוח. מוצרי הבשר והעוף הזולים עולים במבצע יותר ממה שעלו במחיר רגיל לפני 3 שנים. כל זה במקביל לנסיקת המשכנתא, כמובן, אבל היי, יש לי משכנתא! לא דבר של מה בכך.

נאלצתי לעדכן את הציפיות שלי, כדי לא לכעוס בכל פעם שאני רואה את מחיר הקנייה השבועית. הפיתוי גדול להגיד "לעזאזל, למה אני בכלל מנסה?! אני משלמת סכום של סטייקים ומקבלת חזה עוף, אז יאללה, נקנה סטייקים וזהו!" זה נמשך במשך 13 השניות עד שאני שמה סינטה בסל הקניות, רואה את המחיר קופץ ב-200 שקל ומעיפה אותו חזרה. זה אחד היתרונות בקניות אונליין אגב - אפשר לפלרטט עם מוצר יקר ולקבל את הכאפה של המחיר מיד. זה עדיף בהרבה על פני לקבל את הכאפה 47 דקות לאחר מכן בקופה הפיזית, או יותר גרוע, לא לשים לב בכלל שקיבלנו כאפה ולבכות על מר גורלנו שאנחנו מוציאים יותר מדי על אוכל וגם שיש לנו כאב ראש מסתורי.


עד כמה שהמצב מתסכל ובא לכם לשבור את הכלים, אני ממליצה שלא. אם אתם קוראים כאן, כנראה לחסוך כמה מאות שקלים בשבוע על אוכל זה בכל זאת משמעותי לכם (או שאתם פשוט חולים על הכתיבה המבריקה שלי, אם כן, היוש! מוזמנים לקנות לי סינטה כאות הוקרה!). אמנם כל המחירים עלו, אבל, ראו כותרת, היחס נשאר. חזה עוף עדיין עולה רבע מחיר של סטייקים. גבינה צהובה בפיקוח שנקנה במעדנייה היא עדיין חצי מחיר מגבינה צהובה ארוזה עם חתיכות נייר בין לבין. ענבים עדיין עולים פי 3 מתפוזים. אם אתם אוכלים הרבה דגנים, קטניות וירקות זולים, קונים פירות, עוף ומוצרי חלב בינוניים וסבירים, וממעטים בבשרים ובמוצרים מעובדים של הביוקר, תחסכו כסף. אם אתם אופים בעצמכם לחמים, חלות, קינוחים ופיצות, תחסכו עוד כסף. המתכונים פה בבלוג עדיין מממשים את צורת האכילה הזאת, גם אחרי עליות המחירים. תמיד יש לנו בחירה. אמנם הבחירה כרגע היא בין מחיר גבוה למחיר גבוה באופן מזעזע, אבל לבחירה הזאת יש השפעה אמיתית על מצבנו הפיננסי. אל תרימו ידיים כפרות. [העורך הלשוני שלי ביקש להדגיש ש"כפרות" הוא לשון רבים של "כפרה" וכי אינני מבקשת מכם להימנע מלהרים ידיים בדומה לפרות(?!)]

 יאללה, קחו מתכון. אתם יודעים שאני לא חסידה ענקית של ירקות קפואים, כי זה נוטה להיות יקר, אבל לפעמים יש מציאות. במיוחד אם מדובר במותג לא מוכר, ולא סנפרוסט שחושבים שהגיוני לשלם 30 שקל על ברוקולי. חברתנו נעמה הכירה לנו את הפשטידה הזאת כשהביאה אותה לארוחת שבת, ומאז נתבקשה להביא אותה לכל ארוחה. גם כשעברנו ערים ומדינות וכבר לא יכלנו לארח את דילרית הפשטידות שלנו, הפשטידה של נעמה הצילה אותי בהרבה סיטואציות - צמחונים בארוחה בשרית, צליאקים של הרגע האחרון, וסתם פסח עמוס. מדובר בשלם שגדול (וטעים) מסך חלקיו הפשוטים. כשכל המשפחה מגיעה אלינו לפסח (יש גם צמחונים וגם צליאקים!) אני מכפילה כמויות ומשתמשת בשקית ברוקולי ושקית כרובית.


פשטידת ברוקולי מהירה וקסומה של נעמה


עלות: 22 ש"ח (מחיר של שקית ברוקולי + 5 שקל)

כמות: תבנית קטנה עד בינונית


מרכיבים

 שקית של 800 גרם ברוקולי קפוא (אפשר גם כרובית) 3 כפות מיונז (אם לא אוכלים קטניות בפסח ואין מיונז מתאים אפשר להחליף בשמן) 3 ביצים כפית אבקת מרק (אפשר להחליף בתבלינים כמו שום ופפריקה, אם מעדיפים) קורט מלח פלפל לפי הטעם


הוראות הכנה

להפשיר את הברוקולי - להוציא מהמקפיא שעתיים לפני, או לחמם במיקרוגל כמה דקות. לערבב היטב את שאר המרכיבים בקערה גדולה, שלא יהיו גושים. לערבב פנימה את הברוקולי. אם יש חתיכות ברוקולי מסיביות, אפשר לקרוע אותן בידיים לגודל שנעים יותר לאכול. להעביר את הבלילה לתבנית משומנת. יהיה יותר ברוקולי מבלילה, וזה בסדר, זה חלק מהקסם. לאפות בחום בינוני, 180 מעלות, במשך 30-40 דקות, עד שהפשטידה מתייצבת ומזהיבה מעט. שימו לב: עצלני שטיפת כלים יכולים לערבב הכול ישר בתבנית האפייה ולחסוך קערות. יידבק טיפה יותר לתחתית, אבל לא נורא.


יום חמישי, 5 במאי 2022

רצונותיהם הכמוסים של תפוחי האדמה


מתי בפעם האחרונה שיניתם את הטמפרטורה בתנור? 

אצלנו, עד לפני כמה שנים, התנור כוון כמעט תמיד ל-180 מעלות. לפעמים הורדתי קצת את החום לבישול איטי יותר, לפעמים העליתי ל-200 מעלות אם חששתי שהעוף לא יהיה מוכן בזמן לשבת, אבל זהו בגדול. אם לא היה לתנור מדחום אלא סתם כפתור "הפעל", כנראה שזה לא היה ממש משנה לי.

 

אבל אז, בעקבות הספר הנהדר Salt Fat Acid Heat, גיליתי את האור! כלומר, גיליתי את החום. 

ידעתם שאוכל יכול לצאת ממש טעים אם נותנים לו מכת חום גבוהה וקצרה במקום אפייה איטית בחום נמוך יותר? ירקות יוצאים רכים-אך-לא-מסמורטטים עם מעטפת זהובה וצלויה. עוף יוצא עסיסי עם עור פריך. פיצות יוצאות לוהטות ומבעבעות עם תחתית קריספית תוך 4-5 דקות. החום הגבוה מוציא מהאוכל טעמים מעושנים, מקורמלים ומורכבים שלא ידעתי שאפשר למצוא בבישול ביתי. 

למדתי בשנים האחרונות שיש הבדל עצום בין אפייה וצלייה. חלות, עוגות ומאפים אתם רוצים להמשיך לאפות בחום של סביב 180 מעלות. אבל ירקות, בשר ועוף אפשר לצלות, וזה הרבה יותר טעים! שימו חום על מקסימום. תפעילו מצב גריל. נצלו את הפונקציות שיש לתנור שלכם להציע.  

שימו לב שכדי לקבל צלייה טובה, אוכל צריך חשיפה לאוויר החם בתנור. רק החלקים שנחשפים לאוויר החם נעשים קריספיים. אז אם אתם רוצים לצלות, אל תערמו מלא אוכל בתבנית אחת קטנה. רווחו את מה שאתם צולים על כמה תבניות, או השתמשו בתבניות התנור הגדולות, ותעשו כמה נאגלות אם צריך. נסו ותראו ישועות.


מילת זהירות אם מעולם לא כיוונתם תנור מעל 180 מעלות: ובכן… חום מקסימלי זה חם. ממש. ודאו שאתם שומרים על הידיים מפני כוויות עם כפפות מטבח טובות. לא להוציא מגש לוהט בעזרת מגבת מטבח דקיקה ומתפרקת, טוב? מה שעובד ב-180 מעלות, לא עובד ב-240 מעלות. ודאו גם שיש לכם משטח פנוי וחסין חום להנחת התבנית, שלא תסתובבו במטבח כמו טמבלים עם תבנית לוהטת ביד.


עכשיו כשסיימנו תדריך בטיחות, יאללה, בואו נצלה תפוחי אדמה! נכון לוקח נצח לאפות תפו"א בתנור? כל השנים האלה שאפיתי אותם שעה וחצי והם יצאו שמנוניים מחד ויבשים מאידך, שרופים בקצוות ועדיין קשים מדי באמצע... זה בגלל שלא הבנתי לנפשו של תפוח האדמה. הוא לא רוצה שיאפו אותו על חום בינוני בתבנית מכוסה וצפופה. הוא רוצה שיעטפו אותו בשמן ויצלו אותו, חם מהיר, ועם מקום להתרווח. ככה יתקרב יותר להגשמת ייעודו בעולם - להידמות בטעמו כמה שיותר לצ'יפס. 


ואם כבר ברצונותיהם הכמוסים של תפוחי האדמה עסקינן, תפוח האדמה לא רוצה שתבזבזו אפילו שנייה מהחיים שלכם בשטיפת תבניות! בשביל זה יש נייר אלומיניום רחב - יריעה אחת מכסה את כל המשטח של תבנית תנור סטנדרטית. מעל זה מוסיפים שכבה של נייר אפייה כדי למנוע הידבקות, צולים להנאתנו, ובתום הבישול זורקים את כל הניירת לפח, ואין כלים. תפוחי האדמה ישמחו בשמחתכם.


כיום אני מכינה תפו"א צלויים לארוחת ערב בערך פעם בשבוע. זה לא צ'יפס, אבל זה קרוב בטעם בעשירית מהמאמץ, וזה תמיד מתחסל. כמו צ'יפס, תפו"א צלויים הם הכי טעימים כשמגישים מיד. 



תפו"א צלויים בתנור

מאת: בישול בזול

עלות: 6 ש"ח

כמות: 4 מנות


מרכיבים

7-8 תפוחי אדמה בינוניים-גדולים

1/3 כוס שמן (אם זה מלחיץ אתכם שימו פחות, אבל עדיף יותר, שהכל יתעטף בשמן כמו שצריך. בתום הצלייה חלק מהשמן נשאר על הנייר, לא הכל נספג)

2 כפיות מלח


הוראות הכנה

מדליקים את התנור, מכוונים לחום מקסימלי, ונותנים לו להתחמם בזמן שמכינים את תפוחי האדמה.

קולפים את תפוחי האדמה וחותכים לקוביות גסות, בגודל פרק אגודל בערך.

מרפדים תבנית תנור ביריעה של נייר אלומיניום רחב, ומניחים מעל נייר אפייה.

שמים את תפוחי האדמה בתבנים המרופדת, שופכים מעל שמן ומלח, מערבבים עם הידיים, ומרווחים את תפוחי האדמה בתבנית לשכבה אחידה. זכרו שאנחנו רוצים שכל חתיכת תפוח אדמה תיחשף לאוויר כמה שיותר, ולא תיחנק עם עוד מיליון חתיכות מסביבה. ספייס = קריספיות.

צולים את תפוחי האדמה כ-20 דקות, עד שהם מזהיבים.





יום שלישי, 8 בפברואר 2022

ילדים בזול

מהרגע שמופיעים 2 פסים בבדיקה (זוכרים שיש עוד בדיקות חוץ מקורונה?) הורים לעתיד נשאבים לתוך מערבולת צרכנית שמשדלת אותם להוציא כמה שיותר כסף על צאצאיהם העתידיים.

אתם לא מהפראיירים שקונים צעצועי עץ ממוחזר בשילוב צמר ג'מוס אורגני? אוקיי, אבל חייבים להשקיע בעגלה, נכון? אתם תחרשו עליה כמה שנים, אז שתהיה איכותית. וגם שידת החתלה צריך לקנות, אתם לא רוצים בעיות גב, נכון? ומיטת תינוק צריך, ומזרן אורטופדי, אתם לא רוצים לעשות לילד בעיות גב, נכון? וצריך טרמפולינה, ואוניברסיטה, וכסא אוכל וסלקל… 

כל פריט בנפרד נראה הגיוני ומחויב המציאות, משהו שכדאי להשקיע בו ולא לחפף, אבל העלות הכוללת מצטברת לאלפי שקלים שיוצאים עוד לפני שלב הלחיצות.

ואז הילד אשכרה נולד, וצריך לקנות חיתולים, תמ"ל, משאבות חלב וציוד נלווה, מיליון מוצצים, צעצועים, בגדים שעולים על הילד 3-4 חודשים עד שצריך לעלות מידה…


על אף האווירה הצרכנית שאופפת את תחילת ההורות, יש הרבה דרכים להתגמש בהוצאות על תינוקות: הם לא מתמרמרים אם שידת ההחתלה הגיעה מאתר אגורה, או אם הבגדים שעליהם הם מריירים, פולטים ועושים קקי גב, הגיעו בשקית זבל מהבן דוד. הם לא יהיו מלכי הכיתה של המשפחתון אם תשימו עליהם פמפרס כותנה אורגנית במקום חיתולי המותג של שופרסל או רמי לוי.

מי שרוצה לחסוך, יש בהחלט מאיפה.



אבל, האם אתם באמת מרגישים בנוח לחסוך בהוצאות על הילדים? או שאולי המחשבה על חסכון כזה צורמת לכם קצת? אם בראש שלכם ילדים וחסכון לא הולכים ביחד, אתם לא לבד. אנחנו חיים בחברה סופר מעודדת ילודה ופרו ילדים, והרצון לחסוך בהוצאות הכרוכות יכול להיחוות כחילול קודש כמעט. מה, נתקמצן על הילד?? איזה מין בנאדם קטן ופתטי בוחר לא להשקיע במי שהכי יקר לו?!


אם כך אתם מרגישים, אפשר להציע לכם הסתכלות אלטרנטיבית? 


כשאתם חוסכים על התינוקות שלכם, אתם משקיעים בילדים שהם יהפכו להיות, ובמשפחה שתצמיחו. קל יחסית לחסוך בהוצאות כשהילדים קטנים. תינוק לא צריך יותר מדי כדי לגדול בסבבה, ויש כל כך הרבה ציוד וביגוד במצב טוב שאפשר להשיג בזול או בחינם. 

ואז, כסף שחסכתם בשלב הינקות יכול לצאת על דברים שהילדים שלכם אשכרה יזכרו, שבאמת ישפיעו עליהם לטוח ארוך: חוגים, חוויות משפחתיות, השקעה בבית, או סתם קניית בגדים לטינאייג'רים שכבר לא עושים קקי גב, ושעכשיו כבר חשוב להם מאוד איך הם נראים.


כשאתם בוחנים את ההוצאות על הילדים שלכם בביקורתיות וברציונליות, אתם גם מעניקים לילדים שלכם הורים בטוחים יותר, שחוששים פחות מעתידם הכלכלי. לי אישית היה את המזל לגדול ככה, ואני מודה להורים שלי על זה כל יום. הם פשוט לא חששו להגיד לי לא: אנחנו לא נקנה ארטיק מהגזלן, יש עוגיות מהבית אם את רעבה. רוצה את הצעצוע הזה? אין בעיה, עוד חודשיים יש לך יום הולדת. אנחנו לא נממן לך סיבוב בקניון כי משעמם לך, אם את רוצה את מוזמנת, בשביל זה את עושה בייביסיטר. 

לשמוע "לא" לא פגע בי או יצר אצלי תודעת חוסר. בדיוק להפך. היה לי ביטחון גמור במצבנו הכלכלי, כי ידעתי שההורים שלי מתעדפים ומתקצבים את מה שחשוב לנו באמת. לגדול עם הורים שמציבים גבולות גם בתחום הכסף העניק לי בטחון כלכלי וחוסן מנטלי.

איך אפשר בכלל לכמת בכסף מתנה מדהימה כזאת של ביטחון? 


אז בפעם הבאה שאתם מנסים להחליט בין הזול לבין הביוקר ואתם שומעים קול בראש ש"על הילדים אסור לחסוך!", נסו לנהל עם הקול הזה קצת מו"מ. תזמינו אותו לקפה. תשאלו אותו מה הוא באמת רוצה. אולי אם תציעו לו ללכת על הבזול פלוס לשים מאתיים שקל בחיסכון לילדים, הוא דווקא יהיה מרוצה?


—--


היום במתכון, ממשיכים לא להשקיע יותר מדי בילדים, עם קציצות קלות ומהירות להכנה. ברוב הסופרים מוכרים בשר עוף והודו קפוא בחבילות של 500 גרם במחיר סביר, אז אני דואגת שתמיד יהיו לנו כמה בפריזר. מוציאים בבוקר עוף טחון להפשרה, משקיעים 7 דקות בהכנה אחרי שהילדים חוזרים מהמסגרות, ותוך חצי שעה יש ארוחת ערב טרייה ובריאה יחסית. 


קציצות ב-5 דקות 

מאת: בישול בזול

עלות: 14 ש"ח

כמות: 4–6 מנות


מרכיבים

500 גרם עוף או הודו טחון

½ כוס פתיתי קוואקר להכנה מהירה

חצי כפית מלח

1 חבילה רסק עגבניות

1 כף סוכר חום

1 כף רוטב סויה

1 כוס מים

אבקת שום


הוראות הכנה

מערבבים בקערה את העוף הטחון, הקווקאר והמלח עד שמתאחד.

יוצרים קציצות ומסדרים בתבנית קטנה/בינונית.

מעבירים את רסק העגבניות לכוס (ריקה), מערבבים פנימה את הסוכר והסויה, ומוסיפים בהדרגה את כוס המים תוך כדי ערבוב, שלא יהיו גושים.

שופכים את הרוטב מעל הקציצות ומפזרים מעל אבקת שום.

אופים ב-200 מעלות במשך כ-20 דקות עד שהקציצות קצת משחימות והרוטב מבעבע.


כן כן, התמונות אוכל שלי עדיין מכוערות. תתמודדו.


יום רביעי, 1 באפריל 2020

עוגת שוקולד ללא קמח, כשרה לפסח ופרווה

העוגה הזאת היא משהו בין עוגה לבראוניז. היא עשירה ומושחתת ולא מרגישה כשל"פית, כי אין בה שום מרכיבים "פסחיים" כמו קמח מצה. היא קלה מאוד להכנה - הכל מתערבב בקערה אחת ואין צורך במיקסר. והכי חשוב, היא פרווה, שזה לא דבר של מה בכך בפסח. כן, אני מסתכלת עליכם בלוגרים שמעלים פוסטים על "עוגה מושלמת לליל הסדר" ומכילים את המשפט "אפשר להחליף את השמנת המתוקה בשמנת פרווה". תודה באמת.


אז מה הקץ'? בעיקר היחס בין כמויות השוקולד לכמות העוגה שיוצאת. בפשטות, העוגה היא בערך 50% שוקולד, אז ברור שהיא טעימה. היא לא העוגה הבריאה ביותר, וגם לא הכי זולה ביחס לסטנדרטים של בישול בזול. אבל לפעמים פשוט רוצים להכין עוגה טעימה ולא לשבור את הראש.


המתכון הזה מספיק לעוגה קטנה למדי, תחשבו חצי A4 ובעובי של בראוניז. אם אתם רוצים להכין בתבנית מלבנית סטנדרטית, תכפילו כמויות.


עוגת שוקולד ללא קמח (כשרה לפסח, פרווה)
מקור: פורום Imamother (שהוא דבר מרתק בפני עצמו)
עלות: כ-13 ש"ח (נראה לי. לא עשיתי קניות בארץ מאז 2017, אבל בדקתי מחירים בשופרסל אונליין...)
כמות: 9-12 מנות, כתלות ברעב

מרכיבים
170 גרם שוקולד מריר
½ כוס שמן צמחי
¾ כוס סוכר
קורט מלח
1 כפית קפה נמס (אופציונלי. אנחנו משמיטים)
3 ביצים
½ כוס קקאו


הוראות הכנה
ממיסים את השוקולד והשמן במיקרו ומערבבים. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים עד שאחיד.

מעבירים לתבנית קטנה ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך חצי שעה. קיסם שננעץ בתוכה צריך לצאת קצת לח (עוגה יבשה זה באסה), אבל לא מלא בבלילה.

< תמונה תגיע בעוד כשבוע וחצי :) >

יום שישי, 6 בינואר 2017

התגעגעתי

דברים השתנו בכמעט שנה וחצי (!) האחרונות.
יש ביזולון קטן חדש, חמוד, קורע מצחוק ואלרגי לשינה.
הביזולית הקטנה גדלה ובלי שנשים לב כבר ממש ילדה, ששרה ומדקלמת את מה שלמדה בגן, שואלת שאלות שכבר אפשר לענות עליהן בצורה יותר מורכבת, ויש לה חתן (הוא מסכים וגם אמא שלו, אז הכול סגור).
אני חזרתי לעבודה בתל אביב אחרי חופשת הלידה ומנסה להבין איך סוחטים מ-24 השעות שביממה מספיק זמן בשביל לעבוד, לנסוע, לתחזק משפחה (רמז: האיש עושה את הרוב), ולא למות מרעב ולטבוע בזוהמה של עצמנו. אה, ואנחנו גם עוברים לארה"ב בעוד חודשיים, אז בזמן הפנוי שאין אנחנו מחפשים גנים ודירות ומשרות… אל תשאלו, ממש כיף כיופאק.

אני מרגישה שאני מג'גללת 5 כדורים, אבל אני לא באמת מג'גללת, אני רק מנסה להפיל כל פעם כדורים אחרים, כדי שכדור אחד בודד לא יספוג יותר מדי נפילות. פעם אאחר לישיבה בעבודה עקב התכתבות עם המטפלת, ופעם אשכח לתת לתינוק טיפות עיניים. פעם אלבש בגדים לחים כי הכל בכביסה או בייבוש, ופעם לא נכין אוכל שבוע. ובכל מקרה, תמיד אשכח לפחות חפץ אחד בבית או בעבודה, כי ככה זה כשלא ישנים יותר משעתיים ברצף כבר חודשים. פשוט אי אפשר לסמוך על המוח שיזכור את כל מה שצריך. התוכנה שונמכה ופשוט צריך למצוא אסטרטגיות התמודדות אחרות.

בצבא תמיד התלוננו שלא הצלחנו לארגן מפגש חברות. היינו באותו בסיס, אבל תמיד זאת הייתה בשמירה, זאת בנוהל חירום וחייבת לעבוד 24/7, וזאת עם גימלים בבית. איך חיכינו שנשתחרר, כי אז, אמרנו, יהיה לנו יותר זמן פנוי ונוכל סוף סוף להיפגש כמו שצריך.
חה.
ושוב חה.
אשכרה מצאתי את עצמי מיישמת את העצה ההזויה מ-Lean In שלחמם במיקרוגל במשך דקה ו-11 שניות זה יעיל יותר מסתם דקה, כי לוקח פחות זמן להקיש 111 ברצף.

ובכל זאת אני מתגעגעת לבלוג.
סגנון הבישול שלי השתנה בשנתיים שלוש האחרונות, ובטח מאז פתיחת הבלוג לפני 6 (!) שנים. אני כבר לא עוקבת אחרי מתכונים באדיקות כמו פעם. אני קצת מחפפת במדידות באפייה, ובבישול אני כמעט תמיד עושה רק לפי העין והטעם.

אז מה יש לי לתת לכם, קוראים יקרים, אם אין לי כוח למדוד ולתת מתכונים מדויקים?

יש לי קצת טיפים שסיגלתי לי לחסכון בכסף וזמן. תובנות צרכניות. מדי פעם אפנק עם מתכון מסודר. ובעיקר, החפירות הרגילות שלי. לזה התגעגעתי באמת. ועכשיו כשאנחנו נוסעים, אני בטוחה שיהיו לי תובנות חדשות לחלוק איתכם.
אל דאגה, הבלוג לא יהפוך לבלוג לייף סטייל אמריקאי עם תמונות פינטרסט של מסיבות יום ההולדת המוקפדות של ילדיי בגינתנו האצילית.

בכלל, מה שלא יהיה פה יותר זה תמונות יפות. כי מכל הדברים שעשיתי לבלוג, הכי שנאתי את הצילום. למצוא איך לעזאזל אני בבית בשעות האור כדי לצלם, להוציא מפות ומפיות וצלחות ולעשות איזה תירוץ עלוב לסטיילינג (ניסיתם פעם לעשות סטיילינג לעוף? לסלט עלים עייף? לצ'ונט? בעע), לצלם טריליון תמונות, גרועות כולן, לערוך, לסנן, להעלות…
צריך לצלם יפה בשביל להיות בלוג פופולרי. שאנשים יעשו שייר ויאהבו אותי ויעשו לי לייק ויכתבו לי כמה זה מהמם פשוט ללקלק את האצבעות!!!1 אבל עכשיו אין לי זמן בחיים לדברים שאני שונאת. אז מהיום אתם הולכים לקבל תמונות פלאפון בתאורת פלורוסנט, אם בכלל. והרי גם כשניסיתי, הצילום מעולם לא היה הסיבה שמישהו קרא פה… גם המתכונים זה רק מלל לא מעניין בתום הפוסט להרבה מקוראיי, ואני סבבה לגמרי עם זה. יותר מסבבה. זה משמח אותי מאוד.

ועכשיו בכל זאת, קצת קולינריה. מאז שביזולית התחילה גן עירייה, צריך לשלוח איתה ארוחת עשר. חסל סדר 3 ארוחות במעון. להכין סנדוויצ'ים בבוקר זה קוץ בתחת, במיוחד לילדה קטנה שאין לה שום יכולת להעריך מה תרצה לאכול בעוד 3 שעות, ושלהגיד איכס על כל דבר זה פסגת ההומור בשבילה. על כן התחלתי להכין בערך פעם בחודש כמות ענקית של פיצה, לחתוך לחתיכות ולהקפיא. היא כמעט תמיד שמחה לפיצה עם זיתים, וזה חוסך לנו גם זמן ויכוחים וגם זמן הכנה בבוקר. אמנם לוקח רק 3 דקות להכין סנדוויץ', אבל כשביזולון בוכה וביזולית מייללת זה מרגיש כמו נצח. אז הנה סוג של מתכון:

פיצה לארוחת עשר

לבצק:
4.5 כוסות קמח
4.5 כפות שמן
3 כפות סוכר
1.5 כפית מלח
1 כף גדושה שמרים
קצת פחות מ-1.5 כוס מים

כ-200 גרם גבינה צהובה מגוררת (של רמי לוי זולה יותר מהמחיר בפיקוח. יאי!)
1 רסק עגבניות קטן
כמה זיתים שפיצה יכולה לסחוב, או כל תוספת אחרת שאוהבים

מערבבים את כל רכיבי הבצק, לשים עד להתאחדות ומניחים לתפיחה עד להכפלת הנפח. מחלקים את הבצק ל-2, מרדדים כל חלק לעיגול דק (או לכל צורה שנוחה לכם. אצלנו הילדה מעדיפה משולשים יפים וזה גם נכנס יותר טוב לקופסה), ומעבירים לתבנית תנור מרופדת בנייר אפייה. מורחים רסק, מפזרים חצי מהגבינה וחצי מהתוספת, כך שבכל סמ"ר של פיצה יהיו לפחות 22 זיתים (או פחות, אם ילדכם שפוי יותר).
אופים בחום בינוני 10-15 דקות, או עד שהעסק נראה כמו פיצה.
מוציאים, מצננים, חותכים למשולשים, מעבירים כל משולש לשקית, ממלאים את הפריזר, ומרגישים קצת פחות אשמים כלפי הבנזוג, שצריך להתמודד עם טירוף הבוקר לבד מדי יום.

IMG_20161127_162214.jpg
הו עליבות הסטיילינג


יום שני, 24 באוגוסט 2015

קיץ מתוק - חזה עוף במנגו


שלום לכם! אני צריכה להודות שאני קצת מתרגשת מחודש אוגוסט הנוכחי. זו הפעם הראשונה שיש לי מספיק ימי חופש כדי שאוכל אשכרה להיות עם הילדה שלי בחופשת הקיץ ולא רק לנסות למתוח את היום וחצי חופש שנותרו לי על פני 3 שבועות, עם פלסטרים של סבא-סבתא-דודה-אבא שמפסיד לימודים ומשלים בלילות.

הפעם יש לי זמן להיות איתה ברוגע, וזה ממש לא דבר של מה בכך. מספר ימי החופשה המינימלי במשק הוא 10, ו-7+ מהם הולכים על חגים במהלך השנה. אם אתם הורים עם 10 ימי חופש, ליבי אתכם. גם אני הייתי שם. אני זוכרת איך רווח לנו באוגוסט שעבר כשקמתי בבוקר מצוננת ומשתעלת. כך יכלתי להוציא אישור מחלה ולהישאר בבית עם הילדה, ויומיים לא היינו צריכים לשבור את הראש מה עושים איתה. 
כעת הילדה ישנה שנ"צ ויש לי עוד כ-45 דקות באמצע היום לצלם אוכל ולכתוב בבלוג! אני לא צריכה לעבוד מהבית בכל שנייה פנויה! זה חופש זה.

אמנם מקובל להתלונן על הילדים באוגוסט, אבל האמת היא שאנחנו מבלים בנעימים. יש לי כולה ילדה אחת, ויחסית לבת שנתיים היא די נעימה לבריות. כיף לבלות עם מישהי שמתלהבת מכל דבר. לראות רכבת זה מלהיב. לא צריך בכלל לנסוע בה. רק לחכות על הגשר שהיא תגיע כבר, ולצווח באושר כשהיא עוברת מתחת זו פעילות של חצי שעה. ראינו ליד הפארק איש מחברת החשמל שמתקן את חוטי החשמל וזה היה ממש מרתק. הבטנו באוטו זבל שאסף את כל הזבל ברחוב. הפרחנו בועות. ביקרנו בגני שעשועים ברחבי העיר בשעות הבוקר (איזה מזל שהיא קמה ב-6!) והערב. ראינו ציפורים, קטפנו תאנים, עלינו וירדנו במעליות ודרגנועים, וקפצנו על מזרן עם חברה. כיף שהיא נהנית מפעילויות לא גרנדיוזיות. כשיש זמן ולא ממהרים לשום מקום, אני יכולה פתאום להסתכל על העולם ולראות עד כמה הוא מעניין למישהי שחיה בו רק שנתיים וקצת. 

לא שהכול נופת צופים, כן? החיים שלי הם לא אלבום שופוני באינסטוש. יש גם ריבים עם הילדים בגינה, סרבנות שנ"צ, יללות על אמה המרשעת שלא מרשה לה לעזור בחיתוך הירקות עם סכין בגודל של הראש שלה, והרבה זיעה. אבל יש לנשמה קצת מקום להתרווח. רוצה לעמוד באמצע החניון ולהסתכל על משפחה רנדומלית שחוגרת את כל ילדיה לכיסאות הבטיחות? כל עוד אמא עומדת בצל אין בעיה. בשונה מהרגיל, אנחנו לא ממהרים לשום מקום. 

מאטרקציות פופולריות מדיי אני משתדלת להתרחק, ו"הפעלות לילדים" תמיד עשו לי בחילה. ידוע שאנחנו לא באמת נהנים בלי מוזיקה מחרישת אוזניים עם מסרים מיניים בספרדית. כשאני שומעת שאקירה מיד יש לי חשק להקפיץ כדור על מצנח. 
מה, לכם לא??

עכשיו המנגו בשיאו, ויש לי מתכון משגע שאני רוצה כבר המון זמן לתת לכם. קל, מתוק וגם בריא. רוצו להכין לפני שתיגמר העונה.


חזה עוף ומנגו בתנור

מאת: בישול בזול
עלות: כ- 18 ש"ח
כמות: 3-4 מנות

מרכיבים
3 עלי כרוב סגול
1 מנגו בשל
1 חזה עוף
פיסת ג'ינג'ר בגודל של גוּלה, קצוץ
1 כף רוטב סויה

הוראות הכנה
פורסים/קוצצים את עלי הכרוב, חותכים את המנגו, חותכים את העוף לפיסות בגודל של מוקפץ ומעבירים הכול לתבנית קטנה-בינונית. מוסיפים את הג'ינג'ר והסויה, מערבבים ומעבירים לתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות. אין צורך לכסות. אופים 15 דקות, מוציאים את התבנית ומערבבים. אם צריך, מחזירים לתנור לעוד 5-10 דקות, רק עד שהעוף כבר לא ורוד בפנים (אפשר למצוא את הפיסה שנראית הכי לא מבושלת, לחתוך לחצי ולבדוק).
מגישים חם או חמים, מעל אורז שיספוג את הרוטב המתוק.
אפשר בכיף להכפיל ולשלש את המתכון כדי להכין כמות גדולה יותר.



יום שישי, 31 באוקטובר 2014

וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם

מאזיני רדיו סדרתיים, גם אתם שמתם לב לכמות יוצאת הדופן של פרסומות למסנני, מטהרי, וברי מים וסודה? כל פרסומת שניה כמעט. זה הזוי. אנתרופולוג עשוי היה להסיק שפקד אותנו אסון טבע שגרם להרס תשתיות ושאין יותר מים בברזים. הפרסומות האלה מתארות מחיר אטרקטיבי, פריסה ל-24 תשלומים, מבצע לזמן מוגבל וכולי. ולאחר הפרסומות למים, מגיעות הפרסומות להלוואות. נמאס לך לשלם עמלות על המינוס לבנק? קח הלוואה! כמדומני שהאנתרופולוג שלנו היה חושב שהאסון שפגע במקורות המים היה חמור ומתמשך כל כך, שהרבה מהאזרחים מתרוששים בנסיון לקנות מי שתייה.

העניין הזה חדש יחסית לא? כילדה כמעט ולא הכרתי אנשים שהשתמשו במסננים או קנו מים בבקבוקים. כולם פשוט שתו מי ברז. כך אפשר תמיד לשתות מים בשפע, ולא צריך להתייבש כל פעם שאין משקאות קלים או מים מינרלים בסביבה. נראה שכיום היכולת לשתות מי ברז איננה נחלת הכלל. הרבה אנשים לא רגילים ולא מחבבים את טעמם. אם חושבים על זה, אולי שתייה מהברז זה סוג חדש של כוח על. היי תראו אותי! אני מים וומן!

עוד מישהי עם כוח על בתחום המים
קיומה של תעשיית המים המינרלים והמסוננים מפליאה את מים וומן. אפילו מרתיחה אותה! (חח) שום אסון טבע לא פקד את מקורות המים שלנו ככל שידוע לי. ישנם גופים ממשלתיים שמוודאים שהמים שאנחנו מקבלים לברז נקיים וראויים לשתיה. הם מבצעים מעקב רציף אחר איכותו בכל רחבי הארץ, ומודיעים לנו כשיש תקלות. אני יודעת שיש מי שלא סומך לגמרי על גופים כאלה. לגיטימי. אבל למה אתם חושבים שיצרני הבקבוקים והברים למיניהם אמינים יותר?
למקרה שלא שמתם לב, הם חולבים ללקוחות שלהם את האמ-אמא. הם גובים יותר משעולה חשבון המים לכל הבית, ונותנים בתמורה חלק קטנטן מצריכת המים שלכם. האם להם יש גופי בקרה שמתריעים לציבור כשיש כשלים? האם ישנם מחקרים רחבי היקף שמוכיחים שהמים שלהם באמת בריאים יותר ממי ברז רגילים? אין שום המלצה על צריכת מים מסוננים מטעם משרד הבריאות. ישנה המלצה להרתיח מים לתינוקות, אבל בשביל ליטר ליום של מים מורתחים במשך כמה חודשים לא מוציאים אלפי שקלים על בר מים. בשביל זה יש קומקום.

שלא לדבר על זה שכל עניין הבריאות הולך פייפן ברגע שלא מחליפים מסננים בקביעות. אני לא יודעת איך זה עובד בבתים פרטיים של אנשים, אבל אצלנו במשרד היה בר מים, ולא נראה לי שהחליפו לו מסנן בכמעט 5 שנים שעבדתי שם. מי ברז בטוח היו בריאים יותר מהמים האלה.


אז מה אני מנסה להגיד לכם פה?

כוח העל שלכם שיחסוך לכם אלפי שקלים
תחשבו טוב טוב לפני שאתם משלמים אלפי שקלים על משהו שאתם מקבלים כמעט בחינם. חשבון מים תשלמו ממילא על האסלה והמקלחות.

אל תקבלו את טענות הבריאות של היצרנים והמשווקים בלי לבדוק אותם.

אל תעשו את זה כי כולם עושים את זה.

אל תעשו את זה כי החברים בפייסבוק אמרו שזה בריא.

ובבקשה. אל תעשו את זה כי זה נורא נוח שיש מים חמים וקרים בלחיצה. בשביל זה יש קומקום ומקרר. אם ברשותכם אלפי שקלים כדי לשלם על הזכות להימנע מהרתחת מים, אתם מוזמנים לעשות בו שימוש יעיל יותר ולהעבירו כתשורה לכותבת הבלוג, כהוקרה על פועלה היצירתי. אה וגם כל מי שקונה בר מים כי אין לו כוח לחכות שהמים ירתחו מאבד את הזכות להתלונן על יוקר המחיה בשנתיים הקרובות.
(מלכת חוקים שורפת חוקים סטופ שחור)

מים וומן אומרת - סננו את תשלומי המים המיותרים מהתקציב!




עם ראנט ארוך בא מתכון קצר. ממרח טעים שמכינים בצ'יק ואוכלים בצ'יק. קבלו רענון לחומוס/טחינה/חצילים הרגילים.

ממרח מהיר של עגבניות ושום

מבוסס על: מתכון שמסתובב ברשת בכל מיני גרסאות. זאת שלי.
עלות: כ-2 ש"ח
כמות: קערית של ממרח שתתאים לכמה מנגבים בארוחת שבת

מרכיבים
2 עגבניות קטנות-בינוניות, בשלות
2 שיני שום
1 כף שמן זית
1/4 כפית מלח, או לפי הטעם

הוראות הכנה
מוציאים את העוקץ מהעגבניות, מניחים במעבד מזון עם יתר המרכיבים וטוחנים לקבלת ממרח מימי מעט. זהו. אפשר לגוון עם עלי בזיליקום טריים,טיפה פלפל חריף, קצת בלסמי, או פשוט ליהנות מהפשטות.




יום שבת, 20 בספטמבר 2014

סלט לוביה קל וטעים וראנט על מוספי צרכנות

מסתבר שראש השנה מתקרב. עליתי על זה הודות למוסף הצרכנות שצורף לעיתון, זה שלצד דיווח על הסופר הזול ביותר, סקר את מחירי מכוניות הפאר שפרצו לאחרונה לשוק. כי מי שאכפת לו אם העוף עולה 25 לקילו או 29 לקילו לגמרי מסוגל גם להוריד משכורת שנתית על רכב בעצת מוסף בעיתון. קחו את כתבת ההשוואה של מחירי הדבש, הוסיפו 3-4 אפסים, וקבלו את תעריף החופשות המומלצות לחגים. האיים המלדביים במחיר שווה לכל כיס! אני שנייה מסיימת פה את הקנייה ברשת הדיסקאונט ורצה לארוז. 
אח... מוספי צרכנות. הם מערבבים תוכן שבאמת רלוונטי להרבה מהאוכלוסיה, עם כתבות יומרניות על מוצרי צריכה שלחלוטין לא בהישג ידם של רוב הקוראים, בלי שום אינדיקציה שיש אולי הבדל. כמו שכולנו נהנים מארוחה חגיגית בראש השנה, כולנו גם מתפנקים עם מכונית חדשה מהניילונים בכל תשרי. מה לא?

ואל תתחילו איתי בכלל עם השוואות סלי קנייה לחג. אתם יודעים מה יש בסל הקניות הזול ביותר? מוצרים של מותגים לא מוכרים ומותגי הבית של הרשתות. שקדי מרק של מנה, שמן של טעמן, חמוצים של המותג וופלים של כוכב הבית. את המותגים הקטנים קשה להכניס לסל השוואתי, כי בכל סופר יש מותגים אחרים, לפעמים בגדלים שונים, ובאיכות שונה. מסובך וזה. לכן עושים כל שנה את אותו השטאנץ. משווים אוסם, עלית ושטראוס. הכי קל. ככה אפשר להתפנות מהר יותר לכתיבה על מכוניות שוות לכל כיס. מי שיוצא מהסופר עם סל קניות כמו שכתוב בעיתון לעולם לא יצא עם הסל הזול ביותר.

אוקי תנו לי שניה להתנער מהציניות והעצבים...


סבבה. אז בנימה אופטימית זו, הרשו לי לאחל לכם ולמשפחותיכם חג שמח ושנה טובה. שנה של שפע, של שמחה אמיתית בחלקנו, של בריאות, רוגע ושלווה.

ועכשיו לאוכל.
מי שמכין את הסימנים המסורתיים לארוחת החג מכיר את הלוביה, קטנייה חמודה בצבע בז' עם נקודה שחורה באמצע, הנקראת גם בשם הפואטי - שעועית שחורת עין. הרבה מתכונים מסורתיים הופכים אותה לתבשיל, אבל בשנה שעברה הכנתי ממנה דווקא סלט פשוט, שהתקבל באהדה. מבשלים את הלוביה, ומגישים אותה קרה עם לימון ועשבי תיבול. את הלוביה מוצאים במדף הקטניות בסופר, ליד החומוס, העדשים וכו', או קונים בתפזורת בשוק. אני חושבת שהשמיר מתאים מאוד לטעם הלוביה, אבל אתם מוזמנים כמובן להחליף בעשבי התיבול האהובים עליכם.

סלט לוביה ועשבי תיבול

מאת: בישול בזול
עלות: כ-6 ש"ח
כמות: קערה קטנה-בינונית של סלט (אם אתם מגישים המון סימנים לא צריך יותר מזה, גם בארוחה גדולה יחסית, כי הרוב יקחו רק 1-2 כפות סלט)

מרכיבים
1 כוס לוביה יבשה
3 כוסות מים
חופן עשבי תיבול קצוצים, אני השתמשתי בבצל ירוק אחד וחופן גבעולי שמיר
מיץ מחצי לימון
כפית שמן זית
מלח ופלפל שחור גרוס, לפי הטעם

הוראות הכנה
מניחים את הלוביה והמים בסיר, מביאים לרתיחה ומבשלים כ-45 דקות עד שהלוביה רכה. אם אתם רואים שגובה המים יורד מתחת לגובה הלוביה, הוסיפו עוד מים לסיר. מסננים עודפי מים, מעבירים את הלוביה לקערה ומקררים. כשהלוביה קרה מערבבים פנימה את יתר המרכיבים. מגישים קר או בטמפ' החדר.



יום חמישי, 21 באוגוסט 2014

אייס קפה ביתי


שלום לכם! אני יודעת שעבר הרבה זמן. היה מלחמה ובלאגן. לפעמים לא היה לי זמן לכתוב, לפעמים הרגיש לי לא מתאים לכתוב, ובדרך כלל שניהם יחד. כעת הגיע הזמן לשוב לבלוג. יש לי כמה מתכוני קיץ מעולים שאני חייבת להעלות לפני שהעונה נגמרת.

אני חולה על אייס קפה. ברצינות, אני כאחרונת הפקאצות בקטע הזה. כשחם לי כל מה שאני רוצה זה ברד גרגירי, מרווה ומתקתק. זכור לי מד"ס אחד בשלהי הקיץ שלאחריו שתיתי 3 אייס קפה ברציפות. אממה, המחיר כואב. לפעמים אפשר למצוא אייס קפה קטן וזול ב-5 ש"ח, אבל בדרך כלל ההוצאה גדולה יותר, 10-15 ש"ח ואף יותר. כל זה על משקה שהוא ברובו מים.

לפני כמה שנים, בשבת חמימה ומגעילה, התארחנו אצל חברינו (שאחד מהם כבר התארח פה בעבר). בתום הארוחה הם הוציאו בקבוק חבוט מהפריזר עם תכולה בצבע בז', ומיד החלו לחלק לכולם כוסות של אייס קפה ביתי. מה רבה היתה השמחה! כמה פחתה ההזעה הקולקטיבית!

הודות לאנשים הגאונים הללו אני יכולה כיום להכין לי כמויות בלתי נגמרות של אייס קפה. ההכנה פשוטה מאוד ודורשת רק קצת התכוננות מראש. מכינים קפה על פי טעמכם האישי, מעבירים לבקבוק נקי (לא למלא עד הסוף), משגרים לפריזר, ומנערים מדי פעם עד לקבלת אייס קפה. אין קל מזה. אם יש לכם במשרד פינת קפה, פריזר, ובקבוק מים קטן אתם יכולים גם להכין אייס במשרד. הכינו לעצמכם קפה בבקבוק על הבוקר, הטמינו את הבקבוק בפריזר ועברו מדי פעם במטבח להפסקת ניעור. בצהרים אתם יכולים להתעורר עם אייס קפה, במקום לבהות במחשב כמו זומבי קטטוני.
אם אתם מעוניינים במתכון מסודר יותר, זאת הגרסא שהגעתי אליה אחרי קצת ניסוי וטעייה. לטעמי היא די קרובה לאייס קפה הקנוי - מתוקה, ועם טעם לא חזק מדי של קפה.

אייס קפה ביתי

מאת: בישול בזול
עלות: כ-4 ש"ח
כמות: 4-5 מנות

מרכיבים
3/4 כוס מים רותחים
2 כפות קפה נמס
5 כפות סוכר
2 כוסות חלב
2 כוסות מים
1 כפית תמצית וניל (אופציונאלי)

הוראות הכנה
מערבבים את המים הרותחים, הקפה והסוכר לקבלת קפה חזק ומתוק. מוסיפים את החלב, המים ואת תמצית הוניל אם משתמשים. מעבירים לבקבוק או מיכל שנסגר היטב. אתם לא רוצים שישפריץ לכל עבר כשאתם מנערים. מניסיון. רצוי גם להשתמש בבקבוק נקי וחסר ריחות לוואי. אייס קפה בטעם דיאט קולה זה לא להיט. שוב, מנסיון. אה, ואם לבקבוק שלכם יש פתח צר, משפך עשוי לעזור בהעברת הנוזלים ללא השפרצה. גם זה, מנסיון.
מניחים את הבקבוק בפריזר ובודקים אותו אחרי שעתיים - שלוש, אז בדרך כלל הוא כבר מתחיל לקפוא. הוציאו את הבקבוק ונערו אותו בערך פעם בשעה, כדי שתקבלו ברד, ולא קרח בטעם קפה. כשהאייס מגיע לרמת הקיפאון הרצויה עליכם (בדרך כלל דרושים עוד שעתיים - שלוש), מנערים שוב, מוזגים לכוסות ומגישים. לא לשכוח קשית!

חדי העין יבחינו שהאייס הזה איננו בז', אלא חום. זאת מכיוון שאני משקרת לכם. התמונה הזו היא לא של אייס קפה,
אלא של אייס שוקו. התמונות של האייס קפה יצאו גרועות. את האייס שוקו מכינים על ידי החלפת הקפה הנמס
באבקת קקאו. יוצא חביב, אבל פחות מוצלח מהאייס קפה. יש שם עוד שיפצורים שצריך לעשות למתכון.