איחולים קטנים לראש השנה

שתמיד תספיקו את האוטובוס שאתם רצים אליו.

שתצליחו לסגור מחדש את האריזות לסגירה חוזרת כמה פעמים שרק תרצו.

שתראו הרבה גשם מתוך חלונות ביתכם החמים כשאתם מצויידים בסוודר ותה, ושמכוניות שדוהרות דרך שלוליות לא ישפריצו עליכם גלים עכורים.

שתמיד יהיה עליכם מטבע של 5 ש"ח כשאתם הולכים לסופר, שלא תצטרכו לרוץ לקופה הראשית לפרוט.

שיהיו לכם כמה שיותר קטעים קורעים מצחוק עם החברים והמשפחה, ושבחלקם תוכלו להיזכר חודשים אחר כך ועדיין לחייך.

שרגעי חוסר הבטחון והחששות, שבטוח תחוו מתישהו השנה, יובילו אתכם ללמוד משהו חדש.

שתפגשו לפחות בנאדם אחד חדש השנה שיהפוך לחבר.

שתקראו כמה כתבות בעיתון שגרמו לכם לחשוב שוואלה, יש פה דווקא דברים שמשתפרים.

שתהיה בכם האמפתיה להיות סבלנים לנציגי שירות בטלפון, ושתזכו לא לשמוע יותר מכמה דקות של זמרירים כשאתם מחכים שמישהו יענה ("ביטוח לאומי, הביטחון שלי...").

שתמיד תגלו בזמן כשיש לכם ירוק בין השיניים ותוציאו אותו בדיסקרטיות בלי להיות מובכים.

שתעמדו תמיד בתור בו אנשים מריצים דאחקות בזמן ההמתנה, ולא הולכים מכות.

שתזכו לחבק ולהיות מחובקים.

שתכינו מתכון חדש שילך לכם מעולה וכולם אחר כך יזכירו לכם כמה יצא לכם טעים.

שיעריכו את המאמצים שאתם עושים בעבודה, בלימודים, בבית, ובכל מקום שאתם משקיעים בו.

שתרגישו לארג'ים, ולא פראיירים.

שכשאתם עומדים בפקק יהיו רק שירים טובים ברדיו.

שנזכה כולנו גם בדברים הגדולים כמו בריאות ואושר, וגם בדברים הקטנים יותר.

ושיעלם כבר ענן האבק הדוחה הזה במהרה בימינו אמן.

יש לי עוגה מעולה לחג בשבילכם. לא עוגת דבש, אלא עוגת סולת שמורטבת עם סירופ סילאן. היא כהה ועסיסית, עם טעם עשיר ומרקם קצת יותר מעניין ונגיס מעוגת דבש סטנדרטית, הודות לסולת. אני בדרך כלל לא אופה מתוקים עם קמח מלא, אבל פה הוא משתלב ממש יפה. טיפה בריאות לשנה החדשה (יחסית, כן?).

העוגה קלה להכנה, ופרווה ללא מרגרינה כמובן.

עוגת סולת מתובלת

מאת: בישול בזול

עלות: כ-10 ש"ח

כמות: 2 תבניות אינגליש קייק, או תבנית אחת גדולה יותר

מרכיבים

לעוגה:

4 ביצים

3/4 כוס שמן

1 כוס סוכר

2 כפיות אבקת אפייה

1/2 כפית מלח

1 כוס קמח מלא

1 כוס סולת

לסירופ:

1 כוס מים חמים

⅔ כוס סילאן

¼ כפית קינמון

⅛ כפית ג'ינג'ר

הוראות הכנה

מכינים את העוגה: טורפים בקערה את הביצים השמן והסוכר. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים עד שהבלילה אחידה. משמנים 2 תבניות אינגליש קייק או תבנית אחת בינונית, ומעבירים את הבלילה לתבני(ו)ת. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, כ-30 דקות לאינגליש קייק, ו-5-10 דקות יותר לתבנית יחידה.

מכינים את הסירופ: מערבבים את כל המרכיבים בכוס או קערה, ושופכים מעל העוגה כשהיא יוצאת מהתנור (אם הכנתם 2 אינגליש קייק שופכים חצי מהתערובת על כל עוגה). תדאגו גם "להשקות" את אמצע העוגה, שהסירופ לא ייספג רק ברווחים ליד הדפנות.

סלט לוביה קל וטעים וראנט על מוספי צרכנות

מסתבר שראש השנה מתקרב. עליתי על זה הודות למוסף הצרכנות שצורף לעיתון, זה שלצד דיווח על הסופר הזול ביותר, סקר את מחירי מכוניות הפאר שפרצו לאחרונה לשוק. כי מי שאכפת לו אם העוף עולה 25 לקילו או 29 לקילו לגמרי מסוגל גם להוריד משכורת שנתית על רכב בעצת מוסף בעיתון. קחו את כתבת ההשוואה של מחירי הדבש, הוסיפו 3-4 אפסים, וקבלו את תעריף החופשות המומלצות לחגים. האיים המלדביים במחיר שווה לכל כיס! אני שנייה מסיימת פה את הקנייה ברשת הדיסקאונט ורצה לארוז. 

אח... מוספי צרכנות. הם מערבבים תוכן שבאמת רלוונטי להרבה מהאוכלוסיה, עם כתבות יומרניות על מוצרי צריכה שלחלוטין לא בהישג ידם של רוב הקוראים, בלי שום אינדיקציה שיש אולי הבדל. כמו שכולנו נהנים מארוחה חגיגית בראש השנה, כולנו גם מתפנקים עם מכונית חדשה מהניילונים בכל תשרי. מה לא?

ואל תתחילו איתי בכלל עם השוואות סלי קנייה לחג. אתם יודעים מה יש בסל הקניות הזול ביותר? מוצרים של מותגים לא מוכרים ומותגי הבית של הרשתות. שקדי מרק של מנה, שמן של טעמן, חמוצים של המותג וופלים של כוכב הבית. את המותגים הקטנים קשה להכניס לסל השוואתי, כי בכל סופר יש מותגים אחרים, לפעמים בגדלים שונים, ובאיכות שונה. מסובך וזה. לכן עושים כל שנה את אותו השטאנץ. משווים אוסם, עלית ושטראוס. הכי קל. ככה אפשר להתפנות מהר יותר לכתיבה על מכוניות שוות לכל כיס. מי שיוצא מהסופר עם סל קניות כמו שכתוב בעיתון לעולם לא יצא עם הסל הזול ביותר.

אוקי תנו לי שניה להתנער מהציניות והעצבים...

סבבה. אז בנימה אופטימית זו, הרשו לי לאחל לכם ולמשפחותיכם חג שמח ושנה טובה. שנה של שפע, של שמחה אמיתית בחלקנו, של בריאות, רוגע ושלווה.

ועכשיו לאוכל.

מי שמכין את הסימנים המסורתיים לארוחת החג מכיר את הלוביה, קטנייה חמודה בצבע בז' עם נקודה שחורה באמצע, הנקראת גם בשם הפואטי - שעועית שחורת עין. הרבה מתכונים מסורתיים הופכים אותה לתבשיל, אבל בשנה שעברה הכנתי ממנה דווקא סלט פשוט, שהתקבל באהדה. מבשלים את הלוביה, ומגישים אותה קרה עם לימון ועשבי תיבול. את הלוביה מוצאים במדף הקטניות בסופר, ליד החומוס, העדשים וכו', או קונים בתפזורת בשוק. אני חושבת שהשמיר מתאים מאוד לטעם הלוביה, אבל אתם מוזמנים כמובן להחליף בעשבי התיבול האהובים עליכם.

סלט לוביה ועשבי תיבול

מאת: בישול בזול

עלות: כ-6 ש"ח

כמות: קערה קטנה-בינונית של סלט (אם אתם מגישים המון סימנים לא צריך יותר מזה, גם בארוחה גדולה יחסית, כי הרוב יקחו רק 1-2 כפות סלט)

מרכיבים

1 כוס לוביה יבשה

3 כוסות מים

חופן עשבי תיבול קצוצים, אני השתמשתי בבצל ירוק אחד וחופן גבעולי שמיר

מיץ מחצי לימון

כפית שמן זית

מלח ופלפל שחור גרוס, לפי הטעם

הוראות הכנה

מניחים את הלוביה והמים בסיר, מביאים לרתיחה ומבשלים כ-45 דקות עד שהלוביה רכה. אם אתם רואים שגובה המים יורד מתחת לגובה הלוביה, הוסיפו עוד מים לסיר. מסננים עודפי מים, מעבירים את הלוביה לקערה ומקררים. כשהלוביה קרה מערבבים פנימה את יתר המרכיבים. מגישים קר או בטמפ' החדר.

פאי תפוחים לראש השנה

מכל היצירות שהכנו לקראת החגים - שנות טובות, קישוטים לסוכה, הגדות מאויירות וכולי, בפתקי הסליחה הכי השקענו. בניגוד ליצירות הרגילות שניפקנו מדי חג ומועד, פתקי הסליחה לא יוצרו בהנחיית המורה למלאכה בחדר האומנות. הם היוו יצירה מחתרתית ובלתי פורמלית. את הציוד הנדרש היה צריך לקושש מהקלמרים של החברות ומאחורי המחברות. עבודת הגזירה, הכתיבה וההדבקה נעשתה מתחת לשולחן תוך כדי שיעור, אך לא בבית חס וחלילה. חשוב שכולם יראו כמה השקעת. הנוסח היה קאנוני:

לנמענת,

סליחה אם פגעתי בך.

ב-3>

השולחת

אין הודאה באשמה ספציפית. מדובר במעין תעודת ביטוח של בין אדם לחברו. גם אם השולחת אירגנה חרם רבתי על הנמענת אך לפני כמה ימים, פשעי העבר כוסו במעטה המעמעם "אם פגעתי בך".

את פתקי הסליחה, שלא כמו הזמנות לבת מצווה, כולן שלחו וכולן קיבלו. פעם אחת בשנה בה כולן, מאצולת הכיתה ועד היורמיות שבתחתית הסולם החברתי, יצרו מרצונן קשר אחת עם השניה. "בטח בטח" הייתי ממלמלת ומהנהנת כשמלכת הכיתה ביקשה את סליחתי אחת לשנה, מלאת פליאה והתפעמות. "וסליחה אם פגעתי בך". כאילו שיכולתי.

למה אף פעם לא שאלתי אותה עם זה אומר שמעכשיו היא תגיד לי שלום ולא תחלוף לידי כאילו הייתי אוויר? אם תשקול לשבת לידי באוטובוס בטיול השנתי, ואולי אפילו להיות איתי בחדר? לא העליתי על דעתי אפילו.

וממילא ידוע שאם מבקשים סליחה שלוש פעמים ואתה מסרב אז החטא עליך.

הבטחתי ולכן אקיים. היום גרסה לפאי הפירות שהעליתי לפני ראש השנה, שמתאימה בדיוק לחג. המלית היא של תפוחים כמובן, עם כל מיני תוספות אופציונאליות ברוח הסימנים. אפשר להוסיף למלית תמרים, שיתמו אויבנו. אפשר להוסיף לציפוי אגוזי מלך, לכבוד המלכת מלך מלכי המלכים עלינו. אפשר להוסיף מעט ג'ינג'ר מסוכר קצוץ, שיחטפו אויבנו ג'ננה. טוב זה לא ממש עובד. אז אפשר להוסיף אותו סתם כי הוא עוקצני ומעניין. הוספת התמרים יוצרת אפקט מעט חרוסת-י, אז אם אתם חוששים מערבוב שמחה בשמחה, או סתם לא חובבי חרוסת, מומלץ לוותר. הפאי, בנוהל, פרווה ללא מרגרניה ובתור קינוח הוא שפוי יחסית (יחסית!).

פאי תפוחים עם סימני ראש השנה

מאת: בישול בזול

עלות: כ-20 ש"ח, קצת יותר אם משתמשים בכל התוספות, קצת פחות אם משמיטים את כולם

כמות: כ-12 מנות

מרכיבים

לקלתית:

1.5 כוסות קוואקר

3/4 כוס קמח

1 כפית אבקת אפייה

קורט מלח

1/2 כוס סוכר חום

1 ביצה

1/2 כוס שמן

3-4 כפות מים

למילוי:

5 תפוחים ירוקים חמוצים קלופים וחתוכים לקוביות

8 תמרים מגולענים קצוצים גס (אופציונאלי)

1 כף קמח

2 כפות מיץ לימון

6 כפות סוכר

1/2 כפית קינמון

1/2 כפית אגוז מוסקט

1/2 כפית ציפורן

1/2 כפית ג'ינג'ר או אם אתם מרגישים הרפתקנים, כמה קוביות ג'ינג'ר מסוכר, קצוצות

לציפוי אופציונאלי: 50 גרם אגוזי מלך קצוצים

הוראות הכנה

מערבבים בקערה את הקוואקר, הקמח, אבקת האפייה המלח והסוכר. מערבבים פנימה את הביצה והשמן. מוסיפים את המים בהדרגה עד לקבלת בצק לא דביק מדי. משטחים בערך 80% מהבצק בתבנית עגולה בינונית ואת היתר שומרים בצד לפירורים למעלה. אם משתמשים באגוזי המלך מערבבים אותם לתוך הבצק ששמרנו בצד.

מערבבים את כל חומרי המלית ושופכים לקלתית.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, חצי שעה.

מפוררים מעל הפאי את הבצק ששמרנו בצד, ואופים עוד 15-20 דקות עד שהציפוי זהוב

שנה טובה חברייה!

רושם לראש השנה - רולדת רימון

ובכן נראה ששרדנו את אוגוסט. כמי שעשתה זאת בפעם הראשונה עם ילדה, תוך נסיון גם לשמור על מקום עבודתי תוך כדי, אני מריעה לכם הורים, שעושים זאת שנה אחרי שנה, כשחלקכם גם עם כמה וכמה ילדים ללא מסגרת. במהלך הלא-חופש גם עברנו דירה, כלומר היה אצלנו קצת טירוף בשבועות האחרונים. עוד אתלונן על כך בפוסטים הבאים, אל דאגה.
כמו תמיד האתגר החודשי של מנטקה הגיע כדי להחזיר אותי לתלם. רימונים הם חומר הגלם הפעם, לכבוד ראש השנה. כאמור, זמן פנוי הוא לא מצרך שיש לי הרבה ממנו בימינו (מעניין אם מוכרים אותו במבצע לחג ברשתות השיווק), אז הפוסט הזה יהיה קצר. 

רולדת לימון מכירים? אופים עוגת ספוג מלבנית דקה, מורחים עליה מלית לימון קלה, מגלגלים וזורים באבקת סוכר. החלטתי שמה שהולך עם לימון, ילך עם רימון. אז הא לכם מתכון די פשוט, ששם את הרימון במרכז אבל לא מכריח אתכם לעמוד שעה במטבח ולגרגר או לסחוט רימונים. את מיץ הרימון אפשר לקנות בקרטון בכל סופר, ובזמן שחסכתם אתם יכולים לעשות שנ"צ או משהו (סיפרתי כבר שאני קצת עייפה?).

לו היה לי זמן הייתי עושה עוד מקצה שיפורים למלית. הכנתי אותה עם חצי כוס סוכר, וזה מה שכתוב ברכיבים, אבל בפעם הבאה שאכין אנסה להוריד את כמות הסוכר לרבע כוס. בגרסת הלימון של המתכון יש גם כף חמאה או מרגרינה. אני השתמשתי בכף שמן במקום ויצא סבבה, אבל יכול להיות שבפעם הבאה אשמיט אותו כי לא ממש הרגשתי שזה השפיע על הטעם או המרקם.

ההוראות נראות ארוכות אבל זה בעיקר בגלל שניסיתי ממש לפרט מה צריך לעשות כדי להימנע מיצירת גושים בהכנת העוגה והמלית.

רולדת רימון
מאת: בישול בזול
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: כ-10 מנות

מרכיבים

למלית רימון:
1/2 כוס סוכר (בפעם הבאה אנסה להשתמש ב-1/4 כוס סוכר)
3 כפות קורנפלור
1 כוס מיץ רימון
1/2 כפית מלח
1 כף שמן

לעוגה:
4 ביצים
3/4 כוס סוכר
1 כפית תמצית שקדים
קורט מלח
3/4 כוס קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
2 כפות שמן
מעט אבקת סוכר לזרייה

הוראות הכנה
מכינים את העוגה:
מקציפים במיקסר במהירות גבוהה את הביצים, הסוכר, המלח ותמצית השקדים עד שמתקבלת קציפה תפוחה ובהירה, כ-8 דקות. מנפים פנימה את הקמח ואבקת האפייה תוך כדי הקצפה. מומלץ לעצור פעם פעמיים ולערבב עם מרית, כי הקמח נוטה ליצור גושים שמצטברים בתחתית המיקסר. מערבלים פנימה את השמן, ומערבבים/מקפלים עם מרית עד שהתערובת אחידה. מרפדים תבנית גדולה (נגיד התבנית של התנור) בנייר אפייה משומן ומשטחים את הבלילה בתבנית. וודאו שגובה הבלילה אחיד ושהקצוות לא דקים מדי. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהעוגה מזהיבה, 8-10 דקות.
מחכים עד שהעוגה תתקרר מספיק כדי שאפשר יהיה לגעת בה, הופכים אותה על משטח נקי ומקלפים בעדינות את נייר האפייה. מפזרים על העוגה מעט אבקת סוכר, מניחים מעליה יריעה של ניילון נצמד ומגלגלים לרולדה. כך העוגה תקבל צורת רולדה כשהיא מתקררת. נותנים לעוגה להצטנן לטמפרטורת החדר ובינתיים מכינים את המלית.

מכינים את המלית:
מערבבים בסיר קטן את הסוכר, הקורנפלור והמלח. מוסיפים פנימה בהדרגה את מיץ הרימון תוך כדי ערבוב, כדי שלא יווצרו גושים. מבשלים את התערובת על אש קטנה-בינונית תוך כדי ערבוב. לקראת הרתיחה התערובת תתחיל להתגבש ולהתעבות, ובשלב זה חשוב לערבב תמידית ולהרים את החלקים שמתגבשים בתחתית. כשהתערובת מגיעה לרתיחה מכבים את האש ומערבבים פנימה את השמן (בהתחלה זה ייראה כאילו השמן לא רוצה להתערבב אבל בסוף הוא יטמע בתערובת). נותנים למלית להצטנן ולהגיע לטמפרטורת החדר.

מרכיבים את הרולדה:
כשהעוגה והמלית בטמפרטורת החדר, פותחים את העוגה המגולגלת, מורחים עליה את המלית, ומגלגלים חזרה לרולדה. מגישים על צלחת הגשה יפה וזורים מעל אבקת סוכר לקישוט.

בבית החדש יש חלון גדול בסלון ואני בונה על פינת צילום נוחה, בלי לרוץ ברחבי הבית לאתר צלחות ומפות וכלים ומצלמה
ובלי להקים סטים על הרצפה. ברגע שנסיים לפרוק...

"שיאכלו אויבנו כוסברה", סלט רימון וסלק חי

אחד מהניסים הידועים שמתרחשים לקראת החגים - העיתונים מצליחים להגביר אף יותר מהרגיל את מינון הפרסומות. כך מצאתי את עצמי מדפדפת בין פרסומות לכלי בית (כדי לפנק את החמות), מערכות סאונד ומקדחות (כדי להפתיע את הבעל) ומשקלים דיגיטליים (כדי להעניש את האישה?). ככל שקראתי יותר תחושת אי הנוחות גברה. כל כך הרבה דברים! כל כך הרבה חפצים! כל כך הרבה רעש! מי קונה אותם? למה אני לא קונה אותם? אני צריכה להרגיש רע על זה? אני כמובן רוצה לפרגן למשק הישראלי שנת צמיחה והתחדשות. האם מאות השקלים שהשארתי ועוד אשאיר בסופר מספיקים? 
כתבות על שי לחג - מי קיבל תלושים, מי קיבל אייפד, מי קיבל צנצנת דבש עלובה עם פתק, או כלום, ומי בכלל פוטר לפני שחילקו את השי. מי לשובע ומי לרזון.

ביום ראשון בבוקר ראיתי סטטוס של הרב בני לאו, שהיטיב לבטא את הרגשותי, וגם הציע להם איזהשהו מרגוע. ברשותכם אצטט אותו כמעט במלואו:
"אתה מתבונן בפניהם של האנשים העומדים לסליחות ומנסה להבין את מנגנון ההפעלה הזה. נדמה לי שזה סוג של התמודדות מול המרוץ ששוטף אותי/ אותנו בעולם של רכושנות, צריכה, קניין ותחרות. ברדיו מפמפמים לך את מבצעי החגים, מפתים לרכוש עוד ועוד, מבטיחים לנו להרחיב את מסגרת האשראי כדי שהבור שלנו יהיה גדול יותר. נותנים לנו תחושה שממש חסר לנו משהו.
בסידור הסליחות אנו מנגנים את המנגינה ההפוכה. תעצור את הריצה המטורפת הזו, תפתח את העיניים, תתרכז, אל תתפתה. אל תאבד את הדברים שבאמת חשובים לך. תפנה מקום, תפנה זמן.
מזג האוויר משתלב יפה באווירה הזו - רוח קלה מעוררת.
חוזרים מסליחות עם הבטחות חדשות בלב. נכנסים לרכב והרדיו משמיע את הפרסומות. אתה מכבה אותו. אתה מבקש סליחה, לא עכשיו. תן למשוך עוד דקה של חסד עם המחשבות החדשות."

אם גם אתם מרגישים את הדיסונאס הצורם בין מה שראש השנה אמור לייצג, לבין כל מה שקורה סביבו בפועל, נסו לחזור לבסיס. למסורות משפחתיות, לתפילה כנה, לרגש הפשוט של התחדשות והתנקות שאתם מכירים עוד מהגן. לא צריך כסף בבנק או אמונה מאוד ספציפית כדי לנסות שוב, להיטיב את מעשינו, לתקן.

שתהיה לכולנו שנה טובה, ומשמעותית. שנצמח ונלמד ונאהב, ונהיה בריאים.

----

היום, מתכון לראש השנה, שמשלב שנים מסימני החג, סלק ("שיסתלקו אויבינו") ורימון ("שירבו זכויותינו כרימון"). למי שמתעב כוסברה, אפשר לטעון שהסלט כולל שלושה סימנים, שכן "שיאכלו אויבנו כוסברה" יהווה איחול נלוז ביותר למבקשי רעתנו.
המתכון הזה הוא שילוב של 2 מתכוני סלט שאני אוהבת. אחד של שאול בן אדרת עם סלק חי, שזיפים מיובשים וצנוברים, והשני של יאנה גור, עם סלק מבושל וגרגרי רימון (חפשו את שניהם בגוגל. הם שווים הכנה בפני עצמם). התיבול של שניהם די דומה - עשבי תיבול חזקים, שמן זית, ורכז רימונים. לקחתי מאחד את הקוביות הפריכות של הסלק החי, ומהשני את גרגרי הרימון והמתוקים, וקיבלתי סלט מתוק, קראנצ'י, מתובל ורענן.

סלט רימון וסלק חי
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכונים של יאנה גור ושאול בן אדרת
עלות: כ-7 ש"ח
כמות: קערת מרק מלאה

מרכיבים
1 רימון
1 סלק בערך בגודל של הרימון (או כמה קטנים יותר)
חופן גבעולי כוסברה (שונאי כוסברה יכולים להשמיט או להחליף בפטרוזיליה)
חופן עלי נענע
1 כף שמן זית
1 כף מיץ לימון
2 כפות רכז רימונים

הוראות הכנה
מחלצים את הגרגרים מהרימון, מקלפים וחותכים את הסלק לקוביות קטנות, ומעבירים לקערה.
קוצצים את עלי הנענע וגבעולי הכוסברה, מוסיפים לקערה יחד עם יתר המרכיבים. מערבבים בעדינות ומניחים כשעה למיזוג טעמים. 
מגישים קר או בטמפ' החדר.

ש-אנה טו-בה!

פרוכת מכוערת וטארט תפוחים מהיר

מעשה בבית כנסת ירושלמי, שזכה בפרוכת חדשה לארון הקודש. תורם אלמוני שביקש לכבד את אביו עליו השלום, הזמין לבית הכנסת פרוכת מלאת הוד והדר מאמן בעל שם. היא נתפרה מבדי שני וארגמן, עוטרה בחוטי כסף וזהב, וכל חברי הקהילה חיכו בכליון עינים לראות את היצירה. אך כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. הפרוכת, שנתלטה בארון הקודש ערב ראש השנה הייתה... איך נאמר זאת... משונה. שילוב של פיקאסו וג'קסון פולוק, ולא בקטע טוב, כך תיאר זאת הגבאי. פה אחד הוחלט שיש להוריד אותה במוצאי החג. 
ביום השני של ראש השנה, עת ישבה הרבנית בבית הכנסת, שמעה שתי נשים משוחחות ביניהם "היא כל כך מכוערת!" "איכס אני לא יכולה להסתכל עליה בכלל...". הרבנית החווירה. איך ייתכן שבראש השנה, יום הדין הקדוש, שתי נשים מדברות לשון הרע על חברתן בצורה כל כך בוטה ומרשעת? 
אך במהרה שמעה גם את המשפט הבא, שהבהיר לה במה מדובר "שילובי הצבעים האלה... והחוטים הפרומים שם מימין... אויש הפרוכת הזאת פשוט מזעזעת".
ברוך ה'! נאנחה הרבנית. ואולי בעצם אין למהר ולהיפטר מהפרוכת סרת הטעם? היא תהתה לעצמה. אולי במקום לרכל על הילד של ההוא והשמלה של ההיא, ירכלו חברי הקהילה על הפרוכת הכעורה?
ועל כן, בזכות חוכמתה של הרבנית, החליט ועד בית הכנסת להשאיר את הפרכות על כנה. שבזכות כיעורה ניצלים חברי הקהילה מעוון לשון הרע.

נו, התחלתם כבר לחשוב על ראש השנה? מי מזמינים, מה מכינים, איפה קונים... נראה שהמון אנשים התחילו כבר לעשות קניות, כי ביום שני בערב, כמעט שבועיים לפני ראש השנה להזכירכם, היה מפוצץ בסופר. 
האמת היא שאני ממש לא בראש של עוגות דבש, בשרים ועופות רבי רושם. יש כבר בבלוג כמה וכמה מתכונים שמתאימים בול לראש השנה: צלי בשר ברוטב רימונים, סלט כרוב, גזר ותפוחים (סלט סימנים), עוגות תמרים אישיות חמות... לרשימה המלאה של מתכוני ראש השנה גשו לדף מה מכינים ל... הוא שימושי.

אז הפעם, משהו ממש מהיר, אך חמוד ומרשים. טארט תפוחים אישי. נשמע כמו המון עבודה אה? לא כשמשתמשים בבצק עלים מוכן וכשמוותרים על שלב הקילוף. כל מה שצריך לעשות זה לפרוס 2 תפוחים, לחתוך בצק עלים לריבועים, לסדר עליו את פרוסות התפוחים ולבזוק מעל סוכר בנדיבות. זהו. 3 מרכיבים, 10 דקות עבודה. במגזיני הנשים היו קוראים לזה 5 דקות עבודה, אבל שום דבר לא באמת לוקח 5 דקות, חוץ מלמזוג כוס מים אולי.

במתכון השתמשתי בתפוח אחד ירוק ותפוח אחד אדום. זה נראה מאוד יפה בהכנה, אבל אחרי האפייה לא כל כך רואים את הצבעים, אז אל תהרגו את עצמכם כדי להשיג את התפוחים הנכונים. עוד הערה האחרונה, אני חתכתי את בצק העלים ל-9 ריבועים, אבל אפשר גם לחתוך ל-12 כדי לקבל טארטים מעט יותר קטנים.

טארט טפוחים אישי
מאת: בישול בזול, בהשראת המתכון הזה
עלות: כ-12 ש"ח
כמות: 9-12 טארטים אישיים

מרכיבים
כחצי חבילה של בצק עלים - חתיכה בגודל של דף A4.
2 תפוחים, אני השתמשתי באחד ירוק ואחד אדום
סוכר לפיזור
אבקת סוכר להגשה (אופציונאלי)

הוראות הכנה
פורסים את התפוחים לפרוסות דקות, אין צורך לקלף.
חותכים את בצק העלים ל-9 או 12 ריבועים קטנים. מניחים את פרוסות בצק העלים בתבנית משומנת, ומסדרים על כל אחד כמה פרוסות תפוח. מפזרים סוכר בנדיבות מעל כל ריבוע (5-6 קמצוצים לפחות).
אופים כ-20 דקות, עד שבצק העלים מזהיב מעט.
אפשר לפדר עם קצת אבקת סוכר לפני ההגשה.

אפשר קצת לראות את ההבדל בין התפוחים האדומים לירוקים, אבל זה לא יפה כמו שזה היה לפני האפייה.

תראו איזה סטיילינג מטורף יצא לי פה. קצת בהיר מדי לטעמי, אבל לא יכלתי לא להעלות.

סלט סימנים

לאחרונה קיבלתי את מבוקשי - הספר How to Cook Everything Vegetarian של מארק ביטמן. שמא תחשדו שהכותרת יומרנית מדי - מדובר בספר מאסיבי. ענקי. גורגנטואני. באמת ייתכן שיש שם הסבר על איך לבשל כל מתכון צמחוני עלי אדמות. הספר היחיד ברשותינו שגדול יותר מהכרך עב הכרס הזה, על כל 995 עמודיו, הוא האטלס הנוירואנטומי שהושאל מהאוניברסיטה.
בהתחלה חשבתי שאקרא את הספר לפי סדר, אבל זה התחיל להרגיש לי קצת כמו עונש. אז אני משאירה אותו לצד הספה וכל פעם שאני עוברת ויש לי דקה פנויה אני פותחת בעמוד רנדומלי ומדפדפת קצת. כך גיליתי שמארק ביטמן יודע לתאר כל מאכל כאילו הוא המאכל הטעים בעולם. פתחתי בפרק על קציצות לצמחונים והתחלתי להזיל ריר למשמע התיאור של המבורגר צמחוני המבוסס על חומוס ושזיפים מיובשים. בעולם של ביטמן הכל איכותי וטרי, מקומי וטהור, וכל שילוב של מרכיבים טומן בחובו פוטנציאל לאלכימיה קסומה של טעמים וניחוחות. 
לאט לאט אני מתחילה להכין משם מתכונים. חלק מוצלחים וחלק פחות.


באחד הימים נחתתי באמצע הפרק על סלטי ירקות. היו שם שלל רעיונות שאני מתכוונת להתנסות בהם, אבל הראשון שתפס לי את העין היה הגרסא שלו לקולסלואו. אני ממש לא מחבבת סלטים עם מיונז ושמחתי לראות שהגרסא שלו לקולסלואו נטולת הממרח הלבנבן והמושי הנ"ל. המתכון הראשי אמנם כלל כוסברה, ומכיוון שחלק ממשפחתי תעדיף לאכול סבון על פני כוסברה, נאלצתי לוותר. אבל ראיתי ברשימת הווריאציות האפשריות גרסא מעניינת. קצת מתוק, קצת חמוץ קצת פיקנטי... נשמע לרוחי. 
הכנתי את הסלט לעל האש שהיה לנו עוד באותו הערב ואמא שלי העירה שלא רק שזה טעים, אלא שזה מתאים מאוד לראש השנה. למה? בגלל הסימנים, אלה שכולם זוכרים באהבה מהגן: אוכלים דבש לשנה מתוקה... רימונים, שירבו זכויותינו כגרעיני הרימון... תמרים שיתמו אויבנו... אז הסלט הזה כולל כמה סימני ראש השנה מוכרים. גם גזר - שיבטלו כל גזירות קשות מעלינו, כרוב - שיקרב משיח צדקנו, ותפוח - שיתפחו אוייבנו ויהיו שמנים, בעלי כולסטרול גבוה וניידות מוגבלת. טוב כנראה זו לא המשמעות, אבל התפוח הוא כבר מאכל חג מסורתי גם בלי הקשר מילולי ברור (אגב, מנהג רווח בקרב בני ישראל הקדושים - אם אתם רוצים להמציא סימן לראש השנה פשוט הפכו את שם המאכל לפועל ותוסיפו אחרי זה את אוייבנו. שניצלים - שישנצלו אויבנו. בורקס - שיתברקסו אוייבנו. רואים? עובד יופי.)
אז רגע לפני ראש השנה קבלו רעיון מקורי, קליל ומתאים לסעודת החג. לא רוצים להכין לראש השנה? לא צריך, אפשר סתם ככה כשמתחשק לכם לגוון בסלטים. 


סלט כרוב עם גזר ותפוחים
מבוסס על: מתכון של מארק ביטמן מתוך הספר הנפלא How to Cook Everything Vegetarian
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: קערת סלט גדולה. תספיק כתוספת לארוחה של 10 איש לפחות.


מרכיבים:

1 כף חרדל דיז'ון
2 כפות מיץ לימון
1 שן שום מעוכה
3 כפות שמן
1/2 כרוב ירוק פרוס דק (לי יצא כ-12 כוסות כרוב פרוס)
2 גזרים מגוררים
1 בצל קטן מגורר (לא צריך לסחוט אבל אל תוסיפו את כל הנוזלים)
2 תפוחים קלופים ומגוררים 
1 תפוח חתוך לקוביות של 1-2 ס"מ.


הוראות הכנה
מערבבים בצנצנת את החרדל, מיץ הלימון, השום והשמן. מעבירים את יתר החומרים לקערה, מערבבים ושופכים מעל את הרוטב.

שלום סלט צבעוני ויפה!

מסורת בקרב יהודי ארה"ב המתחכמים לאכול סלרי עם צימוקים: 

So we should have a raisin celery 

(מלשון raise in salary, העלאה במשכורת. שנזכה כולנו אמן)

חגיגי וחסכוני - ראש השנה בבישול בזול

בשבת אחת באמצע אוגוסט התחלתי לבשל לראש השנה. ידוע שכל בלוגר ראוי לשמו חייב לצייד את קוראיו במתכונים לחגים, ומכיוון שתודה לאל, אני מחזיקה בעבודה במשרה מלאה, אין ברשותי כמה ימים פנויים לפני ראש השנה שאני יכולה להקדיש לנסיונות. מאז שמצאתי את עצמי מצלמת עוגיות חנוכה באטרף ב-2 לפנות בוקר כדי שאוכל להעלות את הפוסט לפני שהחג נגמר, הבנתי שאם אני לא מתכננת פוסטים לחגים מראש, אני אפספס את הרכבת.
יש שיטענו שלעלות על הרכבת חודש וחצי מראש זו הגזמה לכיוון השני, אבל היה דווקא מעניין לשחק אותה ראש השנה באמצע אוגוסט. גם כשעגלת הקניות שלי הייתה מלאה בתפוחים ומיץ רימון, גזר, יין ובשר זה לא באמת הרגיש כמו ראש השנה. כנראה שזה לא זה בלי האווירה הכוללת - ההרגשה של התחלות חדשות באוויר, אנימציות של תפוחים רוקדים שרצות במייל, פוסטים רגשניים בפייסבוק, ושלל החברות, מהסופרמרקטים ועד יצרני נייר הטואלט, שמאחלים לנו שנה טובה.


ובכן הכינותי לי (מאוד) מראש כמה מטעמים לראש השנה, ותוך כדי התחלתי לחשוב על איך מבשלים ארוחה חגיגית ומכובדת לחג שעלותה איננה אסטרונומית. ההוצאה הגבוהה ביותר ברוב ארוחות החג היא המנה העקרית הבשרית, ורק עליה אפשר בקלות להוציא מאות שקלים. אבל זה לא חייב להיות המצב, שהרי טווח המחירים בבשר ועוף הוא ענקי. 


ראשית, זכרו שלא כולם אוהבים בשר בקר. במיוחד אם יש לכם ארוחה רבת משתתפים, בטוח יהיו כמה אורחים שישמחו לעוף - ילדים, אנשים בדיאטה וסתם כאלה שלא אוהבים את הטעם של בשר. יש המון אופציות חגיגיות להכנה של עוף, שכידוע, הוא זול יותר מבשר.
עוף ממולא הוא אופצייה חגיגית, מרשימה וטעימה. הנה כמה מתכונים שנראים טעימים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3865812,00.html - עוף ממולא אורז, כבד, ופירות יבשים
http://www.nikib.co.il/node/9 - עוף ממולא אורז ופירות יבשים עם ירקות
אפשר גם סתם להכין עוף שלם, או חלקי עוף, רק עם מתכונים חגיגיים שעושים שימוש ביין, דבש, פירות ושאר מרכיבים מתוקים המתאימים לרוח החג. לדוגמא:
http://www.tals-cooking.com/?p=4003 - כרעי עוף בתבלינים עם בטטות ושזיפים
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1333153 - עוף בדבש פיקנטי
http://bishulbezol.blogspot.com/2010/12/blog-post_28.html - כרעי עוף בדובדבנים, יין אדום ורוזמרין


גם אם אתם רוצים להכין בשר לחג, ולא רק עוף, יש לכם הרבה אפשרויות שלא ירוששו אתכם. לדוגמא, בשר בקר קפוא יהיה לרוב יותר זול מבשר בקצבייה ומהווה אופציה טובה לתבשילים לחג.
כן, כן, אני כבר שומעת את צקצוקי הלשון. לו הייתי מתחרה במאסטר שף בזה הרגע היו זורקים אותי מכל המדרגות. אז אכן, אני יודעת שהרבה אנשים לא אוהבים לקנות בשרים קפואים, לי דווקא אין כל כך בעיה עם זה, מכמה סיבות. 
קודם כל, הרבה פעמים הבשר בקצביה גם עבר הקפאה והפשרה. לפעמים זה כתוב ולפעמים לא, והצרכן לרוב לא עולה על זה (שמתם לב שלפעמים הבשר הטחון עולה בסביבות ה-30 ש"ח לקילו ולפעמים סביבות ה-50 פלוס? כשזה עולה 30 ש"ח לקילו זה עשוי מבקר קפוא. זה כתוב באותיות קטנות בתחתית שלט המחיר). שנית, אני נוטה לקנות נתחים לבישול איטי. אז גם אם לא מדובר בבשר שהייתם מכינים ממנו סטייק, בקדרה עם שלל ירקות ותבלינים זה יצא טעים. לבסוף, למדתי (בניסוי וטעייה יש לציין) איך לזהות מה כדאי לקנות קפוא, ממה עדיף להימנע, ושלרוב אפשר לזהות על פי הכיתוב על החבילה. לא הייתי קונה קוביות בשר לגולאש עם 20% מים מוספים. לא הייתי קונה מוצר בשר טחון קפוא בתוספת חלבון מן הצומח, כי זה פשוט לא שווה את המחיר - לרוב זה עולה בסביבות 20 ש"ח ל-500 גרם, שזה יקר יותר מבשר טחון אמיתי מהקצבייה (מלבד העובדה שזה לרוב באמת לא טעים). קראו את התוויות לפני הקנייה וכך תדעו איזה אחוז ממה שאתם מחזיקים זה בשר, ואיזה אחוז זה מים וחלבון צמחי. 


נתחי הבשר הזולים יותר הם לרוב אלה המתאימים לתבשילי קדירה ולבישול ארוך בנוזלים (זה נכון גם לגבי בשר טרי וגם לגבי קפוא, אז גם אם אתם קונים רק טרי, העניין הזה עדיין רלוונטי לכם). מדובר בבשר קשה יחסית שמצריך בישול ארוך כדי שיתרכך. לכן חלקי בשר מהסוג הזה נחשבים פחות איכותיים, ונמכרים בפחות כסף. מכיוון שאני משתדלת לא לעשות את הקניות שלי בהתבסס על מה אנשים אחרים חושבים שהוא איכותי, אלא על מה שאני יודעת שטעים לנו, זה לא יותר מדי מפריע לי. הרי אין כמו תבשיל קדירה עשיר שבושל על אש קטנה במשך כמה שעות ומפיץ ניחוחות לכל עבר. זה נותן הרגשה של בית, הרגשה של חג... מממ... (יופי. אני מריירת עכשיו). עם תוספת של ירקות וקטניות לתבשיל, מקבלים תוספת בילט אין שגם "מותחת" את הבשר ועוזרת לו להספיק ליותר אנשים.
אין סוף לגיוונים השונים שאפשר לעשות בתבשילי קדירה, ויש הרבה נתחים שמתאימים לבישול מהסוג הזה. הזולים ביותר הם לרוב מס' 2 (צלעות), מס' 3 (חזה), וכפי שגיליתי בסקר השוק בשבוע שעבר, מס' 8 (שריר הזרוע). יש גם מס' 4 (כתף מרכזי), מס' 5 (צלי כתף) ומס' 6 (פילה מדומה). לעוד פירוט על חלקי בשר ומספרים, האתר הזה מאוד עזר לי. ואם אתם מתחילים בעניין וכל המספרים האלה נראים לכם כמו ג'יבריש, אל דאגה, גם אני הייתי ככה. בסוף מתרגלים ולומדים לזהות את המספרים והחלקים שמעניינים אותך.


אז נסכם את כל האמור לעיל ב-2 טיפים:
טיפ מס' 15: בשר קפוא יותר זול מבשר מהקצבייה, אבל צריך לפקוח עין על האיכות ולוודא שאין שם יותר מדי תוספות לא רצויות של מים וחלבון מן הצומח.


טיפ מס' 16: נתחי הבשר הזולים יותר נוטים להיות אלה שמצריכים בישול ארוך בתבשילי קדירה וכדומה.


טוב, הגיע הזמן שאפסיק לקשקש ואביא מתכון. המתכון המוצלח ביותר שיצא ממסיבת ראש השנה באוגוסט שעשיתי היה צלי בשר ברוטב רימונים בבישול איטי. נתח הבשר מבושל בשלמותו בקרטון שלם של מיץ רימונים (עם המבצעים בחנויות אפשר לקנות קרטון כזה ב-4 ש"ח ואף פחות), יחד עם מעט יין אדום, בצל וגזר, ומתקבל צלי עשיר ומתקתק, לגמרי ברוח ראש השנה. את הבשר פורסים לאחר הבישול, ומסדרים יפה מעל או לצד הגזרים והבצל להגשה חגיגית. אני הכנתי את הצלי מבשר מס' 3, חזה, אבל אפשר להשתמש גם בחלקים אחרים. אני מתכוונת להכין אותו שוב עם בשר מס' 8 (שריר הזרוע) לאור המחיר המעולה שלו ברמי לוי ושופרסל דיל (פחות מ-20 ש"ח לק"ג) שהזכרתי בפוסט הקודם.
הערה אחרונה באמת - השתמשתי במתכון ב-1.6 ק"ג בשר, כי זה גודל הנתח שקניתי. אתם לא חייבים להשתמש בדיוק באותו כמות. מאה- מאתיים גרם למעלה או למטה לא ממש ישנו, תצטרכו רק להוסיף יותר או פחות מים לכיסוי. אם אתם מכינים משמעותית יותר או פחות בשר, הכפילו או חלקו את המתכון בהתאם.


צלי בשר ברוטב רימונים בבישול איטי
מאת: בישול בזול
עלות: כ-62 ש"ח (אני יודעת, זה יקר יחסית למתכונים פה, אבל זה מאכיל די הרבה אנשים וזול יחסית למתכוני בשר אחרים...)
כמות: כ-8 מנות


מרכיבים:
1.6 ק"ג בשר מספר 3 (כאמור, אפשר גם להשתמש בחלקים אחרים המתאימים לבישול איטי. אם אתם משתמשים בבשר קפוא, דאגו להפשיר אותו מבעוד מועד. )

3 בצלים פרוסים

4 גזרים קלופים חתוכים לחתיכות גדולות למדי

1 ליטר מיץ רימון (קרטון אחד שלם)

1 כפית טימין

מלח פלפל 

שמן

1/2 כוס יין אדום

2 עלי דפנה

מים כדי כיסוי

הוראות הכנה:

מפזרים מעט מלח ופלפל על כל הצדדים של נתח הבשר.

מחממים כף שמן בסיר ומשחימים את הבשר מכל הצדדים, כמה דקות מכל צד.

מוציאים את הבשר לצלחת, מחממים עוד 2 כפות שמן בסיר, מוסיפים את הבצלים הפרוסים ומטגנים על חום בינוני עד שהבצל מתרכך ומתחיל להזהיב, במשך כ-10 דקות. מוסיפים את הגזר והטימין ומטגנים עוד דקה. מחזירים את הבשר לסיר, מוסיפים את מיץ הרימון, היין ועלי הדפנה, ומוסיפים מים עד שהנתח כמעט מכוסה בנוזלים. מביאים לרתיחה, מורידים את החום לנמוך ומבשלים לפחות שעתיים וחצי-שלוש שעות. אם חלק מהבשר מבצבץ מתוך הרוטב, הפכו אותו פעמיים שלוש במהלך הבישול, כדי שכל הנתח יתבשל בתוך הרוטב. באופן כללי כדאי לערבב פעם ב- כדי ליהנות מהריח ולוודא ששום דבר לא נמחץ ונדבק לתחתית הסיר.

כשהחלטתם לסיים את הבישול (אין פה איזו נקודה קריטית בה ברור שחייבים להפסיק, זה יותר עניין של- טוב, מספיק. אני צריכה את הכיריים), מוציאים את הבשר לצלחת ומשתדלים לדוג החוצה את כל הבצל והגזר. מחזירים את הרוטב שנשאר בסיר לאש ומצמצמים אותו קצת במשך 20-30 דקות (תלוי כמה מים נוספים שמתם). כשהבשר מתקרר מספיק פורסים לחתיכות דקות. 

מגישים את הבשר לצד הבצל והגזר עם חלק מהרוטב המצומצם מעל, כשאת יתר הרוטב ניתן להגיש לשולחן למי שרוצה עוד (זכרו להוציא משם את עלי הדפנה שלא יאכלו אותם בטעות).

שתחדש עלינו שנה טובה וחסכונית

חמ"ל מבצעים

ראש השנה בפתח ורשתות המזון במתח. איך נמשוך אלינו את הצרכנים? הרי ידוע שגם הצרכן הנבון והמאופק ביותר לאורך כל ימות השנה מרשה לעצמו לפזר קצת יותר לכבוד החג, והרשתות יעשו הכל כדי לחלוב אותו - אה, סליחה - כדי לאפשר לו ליהנות מחווית חג מושלמת. הקמפיינים והפרסומות מתחילות חודש לפני ראש השנה לפחות, כדי לפמפם לנו לתוך הראש אצל מי שווה לקנות באמת. אז לאחר שראיתי את הפרסומת של שופרסל בפעם החמישים, אמרתי לעצמי שאולי כדאי לבדוק את כל הטענות הללו לסלים הזולים ביותר ולמבצעים חד פעמיים וכו' וכו'. הרי הם לא סתם הביאו מאות אנשים חייכנים בסרבלים אדומים כדי לנופף במספריים ולגזור קונפטי בשביל הכיף (אולי הם ניסו להכין קישוטים לסוכות ללא הצלחה?).

התחלתי את הבדיקה שלי באינטרנט והעליתי ממצאים מעט מאכזבים. לפחות לשופרסל, למגה ולמיסטר זול יש פירוט של המבצעים ברשת. בחצי חינם וברמי לוי לא היה בכלל פירוט כזה (הדף של המבצעים באתר של רמי לוי טוען ש"האתר בהרצה". כך הוא טוען בשנה האחרונה כמדומני. לא כדאי שתסיימו כבר את ההרצה ותתחילו בריצה?).
מעבר על רשימות המבצעים של שלושת הסופרים הנ"ל השאירה אותי עם אותה ההרגשה הלא ממש מתרשמת. היו שם שלל משקאות קלים, חטיפים, עוגיות ועוגות מוכנים, מוצרי נוחות קפואים, מוצרי טואלטיקה וניקיון, ורק פה ושם כמה מוצרים באמת יעילים שבאמת משתמשים בהם הרבה לחג, כמו יינות, שמן ודבש. בואו נגיד שלו השתתפתי במאסטר שף והייתי מתבקשת להרכיב מנה לחג בעזרת מוצרים שבעלוני המבצע, הייתי די מתקשה במשימה. פירות וירקות לא היו שם, אולי איזה חבילת גזר ואפונה קפואה אחת. בשר כמעט ולא היה שם, רק שניצלים מוכנים ונקניקים. דגים לא היו שם, למעט צנצנות מוכנות של גפילטה פיש. מוצרי חלב בסיסיים כמעט ולא היו שם, רק כמה יוגורטים ממותקים ואיזו גבינה אחת. דגנים וקטניות כמעט ולא היו שם.

פסקול מומלץ לפוסט זה:
Supermarket של רוקפור, וגם
Lost in the Supermarket של הקלאש

חשבתי לעצמי שאולי המבצעים על הבשר הדגים והירקות הם פר חנות ומשתנים קצת מסניף לסניף ולכן לא פרסמו אותם באתרים של כל הרשת. לכן קוראי היקרים, כיתתי את רגלי לסופרים אשר להם סניף קרוב לביתי - שופרסל, מגה, ורמי לוי, כדי לתת להם הזדמנות להרשים אותי פנים אל מול פנים. שלא יגידו שאני בררנית.



הבהרה לגבי המיקוד שלי - מן הסתם לא הבחנתי בכל המחירים על כל המוצרים בחנויות. בסך הכל מדובר ברשמים שלי, כשאני מאוכוונת למוצרים ולטווח המחירים שרלוונטים לארוחת חג ברוח בישול בזול. גם אם מכרו פילה בקר ב-70 ש"ח לקילו במקום 120, לא ממש שמתי לב לזה כי אני פשוט לא מסתכלת על מחירים בטווח הזה. המוצרים שעניינו אותי בעיקר היו בשרים קפואים בסביבות ה-30 ש"ח לקילו, דגים קפואים בסביבות ה-20, ופירות וירקות. הקדשתי פחות תשומת לב למחירים בקצבייה הטרייה כי המחירים האלה משתנים מדי יום, ולא ממש הסתכלתי על טואלטיקה ומוצרים אחרים שאינם אכילים. יש גבול לכמה זמן אפשר להסתובב בסופר בלי להשתגע. 

הרושם שקיבלתי ברמי לוי היה מעודד יותר. היו מבצעים על הרבה מהדגים הקפואים - מרלוזה, פילה בקלה, נסיכת הנילוס וסול, כולם פחות מ-20 ש"ח לקילו. שווה. היו מחירים טובים על הפירות והירקות, והיה גם מבצע על בקר מס' 8, זרוע, קפוא - 20 ש"ח לקילו. אני לא יודעת אם זה באמת לכבוד החג או שזה סתם קוריוז זמני - מישהו בסניף הזמין כפול או משהו - אבל אני לא מתלוננת. אני עדיין מחכה לראות אם נזכה שוב למבצעי העוף בשקל (אם כי רק המחשבה על לעמוד בקצבייה יחד עם המון דוחף ולחוץ שדורש את העוף שלו בשקל מעלה בי חרדה). היו שם גם מבצעים על חלק מהדגנים והקטניות. יש לציין שהפלאייר שפירט את המבצעים אזל בכניסה אז בהחלט ייתכן שפספסתי משהו. בגדול תופעת ה"אזל לפני שהגעתי" מאפיינת את רמי לוי סביב החגים. אם יש מבצע שאתם באמת מעוניינים בו, שאתם יודעים שיעניין עוד הרבה אנשים, תגיעו לשם מוקדם (ועם סבלנות).

שופרסל גם הפתיע לטובה. לאחר חוברת המבצעים הלא כל כך מזהירה באינטרנט, נמצאו בסניף כמה דילים יותר ראויים לחג. היו כמה סוגי בשר קפוא ב-32 ש"ח לק"ג, כולל מס' 9 - קשתית/אסאדו, שלרוב עולה הרבה יותר. גם פה היה את מבצע הבשר מס' 8 ב-20 ש"ח לק"ג. כנראה נוצר איזה עודף אצל היבואן? נצפה גם פילה סול ב-17-18 ש"ח לקילו (לא זוכרת במדוייק), ומחירים טובים על הפירות והירקות בכלל, ועל התפוחים בפרט שנעו בין 5-9 לקילו, תלוי בסוג. ראיתי שגם החמאה במחיר מעולה- 5.04 ש"ח ל-200 גרם. להזכירכם, המחיר המקסימלי כרגע הוא 7.4 (שכן חמאה הוא מוצר בפיקוח) ואתם יודעים עד כמה חנויות ששות למכור מוצרים בפחות ממה שהם חייבים.

ממגה המשכתי לא להתרשם יותר מדי, גם בחנות עצמה. מלבד מבצעים על הפירות המיובשים והפיצוחים (שמבצעים דומים להם נצפו בשופרסל דיל), לא ראיתי הורדת מחירים משמעותית במוצרי בסיס לחג. לא היו דגים קפואים בפחות מ-20 ש"ח לקילו, למעט בקלה (עם עצם. שמחירו בדרך כלל פחות מ-20 ש"ח לקילו), כמעט ולא היה בשר קפוא בפחות מ-40 ש"ח לקילו, ולא היו מבצעים על הפירות והירקות. מגה גם זוכים בפרס על המבצע הגרוע ביותר - 100 גרם סלמון מעושן ב-14 ש"ח ו-200 גרם ב-30 ש"ח. כנראה יש קנס על קניית יתר.
אלא אם כן מגה מתכוונים להוסיף מבצעים יותר קרוב לראש השנה, אני באמת לא מבינה איך הם יכולים לטעון לסל מוצרים זול לחג. אולי פספסתי משהו? אולי הם פשוט מגדירים סל מוצרים לראש השנה כמכיל יין, במבה, פיצה קפואה ושמפו?
יצויין שכרגע יש שם מבצע של עוף ב-6 ש"ח לק"ג (כרעיים, שוקיים, ירכיים, כנפיים ועוף שלם), אבל הוא רק נמשך עוד 5 ימים, כך שאני לא יודעת אם להגדיר אותו כמבצע לחג. המבצע גם מותנה בקנייה של מעל 400 ש"ח ממוצרי החנות, לא כולל מוצרים שבמבצע. אם אתם הולכים על המבצע הזה וודאו שיש לכם מספיק מוצרים אחרים כדי להיות זכאים. אין כמו להגיע לקופות ולגלות שלא קנית מספיק ושאתה צריך לשלם מחיר מלא, או לדחוף לעגלה מלא מוצרים שאתה לא צריך כי "היי, בסופו של דבר זה חיסכון". חשבו את צעדיכם בתבונה במבצעים המותנים בסכום הקנייה.

כדי לנסות ולהיות מאוזנת ביקשתי מהקשרים שלי במערכת xnet לפנות לרשתות ולקבל את תגובותיהם. אולי יש איזה שהם מבצעים שפספסתי או שהם מתכוונים לצאת איתם רק יותר קרוב לחג?
אז מגה לא ענו עד סגירת הגליון (איזה מגניב להגיד את זה!), שופרסל ענו ושלחו תת רשימה מתוך המבצעים שכבר ראיתי באתר שלהם, ורק רמי לוי ענו לעניין. הם הבטיחו עגבניות, מלפפונים ובצל בשקל לקילו, בשר מס' 8 ב-18 לקילו, כמה דגים קפואים במחירים טובים כמו שאמרתי, ומבצעים בשקל על 350 גרם דבש, ותפוחים.

לסיכום, קחו את כל הפרטים האלה, גם מה שאני אומרת וגם מה שמגיבים אחרים אומרים, בערבון מוגבל. מחירים משתנים מסניף לסניף ומיום ליום, מוצרים אוזלים, ומחירים לא תמיד מסומנים נכון. בסופו של דבר, זה רק קניות. קחו אוויר, היאזרו בסבלנות, ותנסו להיות אדיבים לקופאים, לעובדים ולקונים האחרים. אם אתם עומדים בתור כשעוד 5 עגלות מלאות עד להתפקע לפניכם, פשוט תשלימו עם העובדה שיקח לכם שעה לצאת משם, ואין לכם מה לעשות בעניין. תריצו צחוקים עם האנשים מסביבכם, תעשו כמה טלפונים, תעזרו לאנשים לפניכם להעמיס ולארוז מוצרים, והזמן יעבור.
ותזכרו שכל זה נועד בסך הכל כדי לספק תפאורה לארוחת החג בה נשב, נדבר ונהנה יחד עם האנשים שאנחנו אוהבים.

יאללה חברים, שרשרו רשמים, הארות ואזהרות. נתקלתם במבצע שווה במיוחד? מישהו פירסם איזה דיל חלומי וגיליתם בדרך הקשה שהוא רק תקף בהוצאה של מעל 986 ש"ח על מוצרי החנות למחזיקי כרטיס מועדון ואזרחות צפון קוריאנית? אני בטוחה שנוכל להחכים אחד מהשני ובתקווה, לחסוך כסף וזמן.

(סליחה שאין מתכון היום. השקעתי הרבה יותר מדי זמן בהשוואות מחירים...)