קיץ מתוק - חזה עוף במנגו

שלום לכם! אני צריכה להודות שאני קצת מתרגשת מחודש אוגוסט הנוכחי. זו הפעם הראשונה שיש לי מספיק ימי חופש כדי שאוכל אשכרה להיות עם הילדה שלי בחופשת הקיץ ולא רק לנסות למתוח את היום וחצי חופש שנותרו לי על פני 3 שבועות, עם פלסטרים של סבא-סבתא-דודה-אבא שמפסיד לימודים ומשלים בלילות.

הפעם יש לי זמן להיות איתה ברוגע, וזה ממש לא דבר של מה בכך. מספר ימי החופשה המינימלי במשק הוא 10, ו-7+ מהם הולכים על חגים במהלך השנה. אם אתם הורים עם 10 ימי חופש, ליבי אתכם. גם אני הייתי שם. אני זוכרת איך רווח לנו באוגוסט שעבר כשקמתי בבוקר מצוננת ומשתעלת. כך יכלתי להוציא אישור מחלה ולהישאר בבית עם הילדה, ויומיים לא היינו צריכים לשבור את הראש מה עושים איתה. 
כעת הילדה ישנה שנ"צ ויש לי עוד כ-45 דקות באמצע היום לצלם אוכל ולכתוב בבלוג! אני לא צריכה לעבוד מהבית בכל שנייה פנויה! זה חופש זה.

אמנם מקובל להתלונן על הילדים באוגוסט, אבל האמת היא שאנחנו מבלים בנעימים. יש לי כולה ילדה אחת, ויחסית לבת שנתיים היא די נעימה לבריות. כיף לבלות עם מישהי שמתלהבת מכל דבר. לראות רכבת זה מלהיב. לא צריך בכלל לנסוע בה. רק לחכות על הגשר שהיא תגיע כבר, ולצווח באושר כשהיא עוברת מתחת זו פעילות של חצי שעה. ראינו ליד הפארק איש מחברת החשמל שמתקן את חוטי החשמל וזה היה ממש מרתק. הבטנו באוטו זבל שאסף את כל הזבל ברחוב. הפרחנו בועות. ביקרנו בגני שעשועים ברחבי העיר בשעות הבוקר (איזה מזל שהיא קמה ב-6!) והערב. ראינו ציפורים, קטפנו תאנים, עלינו וירדנו במעליות ודרגנועים, וקפצנו על מזרן עם חברה. כיף שהיא נהנית מפעילויות לא גרנדיוזיות. כשיש זמן ולא ממהרים לשום מקום, אני יכולה פתאום להסתכל על העולם ולראות עד כמה הוא מעניין למישהי שחיה בו רק שנתיים וקצת. 

לא שהכול נופת צופים, כן? החיים שלי הם לא אלבום שופוני באינסטוש. יש גם ריבים עם הילדים בגינה, סרבנות שנ"צ, יללות על אמה המרשעת שלא מרשה לה לעזור בחיתוך הירקות עם סכין בגודל של הראש שלה, והרבה זיעה. אבל יש לנשמה קצת מקום להתרווח. רוצה לעמוד באמצע החניון ולהסתכל על משפחה רנדומלית שחוגרת את כל ילדיה לכיסאות הבטיחות? כל עוד אמא עומדת בצל אין בעיה. בשונה מהרגיל, אנחנו לא ממהרים לשום מקום. 

מאטרקציות פופולריות מדיי אני משתדלת להתרחק, ו"הפעלות לילדים" תמיד עשו לי בחילה. ידוע שאנחנו לא באמת נהנים בלי מוזיקה מחרישת אוזניים עם מסרים מיניים בספרדית. כשאני שומעת שאקירה מיד יש לי חשק להקפיץ כדור על מצנח. 
מה, לכם לא??

עכשיו המנגו בשיאו, ויש לי מתכון משגע שאני רוצה כבר המון זמן לתת לכם. קל, מתוק וגם בריא. רוצו להכין לפני שתיגמר העונה.

חזה עוף ומנגו בתנור

מאת: בישול בזול
עלות: כ- 18 ש"ח
כמות: 3-4 מנות

מרכיבים
3 עלי כרוב סגול
1 מנגו בשל
1 חזה עוף
פיסת ג'ינג'ר בגודל של גוּלה, קצוץ
1 כף רוטב סויה

הוראות הכנה
פורסים/קוצצים את עלי הכרוב, חותכים את המנגו, חותכים את העוף לפיסות בגודל של מוקפץ ומעבירים הכול לתבנית קטנה-בינונית. מוסיפים את הג'ינג'ר והסויה, מערבבים ומעבירים לתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות. אין צורך לכסות. אופים 15 דקות, מוציאים את התבנית ומערבבים. אם צריך, מחזירים לתנור לעוד 5-10 דקות, רק עד שהעוף כבר לא ורוד בפנים (אפשר למצוא את הפיסה שנראית הכי לא מבושלת, לחתוך לחצי ולבדוק).
מגישים חם או חמים, מעל אורז שיספוג את הרוטב המתוק.
אפשר בכיף להכפיל ולשלש את המתכון כדי להכין כמות גדולה יותר.

פירות עם קרם לימון ווניל וקינוחים בצנצנות

 קינוחים בצנצנות.
הו, כמה שהטרנד הזה מעצבן.
יש בו נונשלנטיות מעושה כזאת של "אויש זו לא טרחה בכלל! סתם שפכתי כמה דברים מהמקרר לקערה ויצא לי מוס מסקרפונה ושוקולד לבן עם קארד פסיפלורה ושטרויזל לבנדר. כוסות הקינוח שלנו היו בכיור אז זרקתי את המוס לתוך 12 צנצנות זהות בגודלן, חפות לגמרי מדבק ושאריות של מדבקות, שמצאתי במקרה בארון במטבח".
דמיינו את המונולוג הזה בטון פולני במיוחד. ככה הוא נשמע אצלי בראש.

לאסוף צנצנות בגודל שנוח לאכול מהן זה מתסכל, כי רוב הצנצנות לא מתאימות. אורחיכם ככל הנראה יחושו באי נוחות מסויימת אם תגישו להם מנות מוס בצנצנת סילאן של 700 גרם (אלא אם כן אתם מארחים אותי, אני אקבל באהבה כל קינוח שיוגש לי בצנצנת 700 גרם ואני עשויה אף לבקש תוספת).
ואז יש את הצנצנות הקטנות מדי. האלה שאתה מקבל במארז מתנה לכבוד ראש השנה ואתה אומר - הי! יש פה שלוש צנצנות זהות! סופסוף אוכל להכין קינוח בצנצנות! ואז אתה מכין את הקינוח ומגלה שלמלא צנצנת קטנטנה במוס או פודינג זה קוץ בתחת ושיש סיבה שגביעי קינוח לא מיוצרים עם פייה בקוטר שקטן מגוף הכלי.
אם בכל זאת התעקשתם ומלאתם את הצנצנות הקטנות והחמודות שלכם, אתם עשויים לגלות שיש רק כפית אחת בכל הבית שנכנסת לפייה של הצנצנת ומצליחה לחלץ ממנה את הקינוח שעמלתם כל כך קשה להכניס לתוכה. 
לא שזה קרה לי.
לסיכום, קינוחים בצנצנות זה רעיון מגוחך.

שונאת אתכם מדבקות דביקות. שונאתשונאתשונאתשונאתשונאת!!!

ועכשיו שכיליתי את זעמי בטרנד היומרני הזה, הגיע הזמן לחבק אותו לחיקי ולהביא לכם מתכון לקינוח בצנצנות. למה? כי אני עומדת חסרת אונים ועמוד שדרה לנוכח האופנות הקולינריות שחולפות על פנינו, ולעזאזל קינוחים בצנצנות קטנות זה חמוד! הם כמו כלבלב מסריח ומפורעש שעוקב אחריך הביתה ותולה בך את עיניו העגולות עד שאתה מאמץ אותו. או שם אותו בצנצנת. או משהו.

הקינוח שהחלטתי לצנצן (=להגיש בצנצנת) היום הוא קינוח של פירות טריים חתוכים עם קרם וניל ולימון. הקרם רך וטעים, קל להכנה, ועשוי מרכיבים שיש בכל בית. אין בו שמנות, גבינות עשירות או כמויות בלתי סבירות של חלמונים או חלבונים. אם אתם מארחים בהפתעה זה אשכרה קינוח שאפשר להכין מעכשיו לעכשיו עם מה שיש במקרר. אתם כמובן לא חייבים להכין אותו בצנצנות. אפשר להכין אותו בכוסות קינוח, כוסות יין, או סתם קערה או תבנית הגשה בינונית. את המתכון מצאתי בבלוג אזרי, כלומר, הכותבת היא מאזרבייג'ן. מסתבר שאומרים אזרי ולא אזרבייג'ני. עוד משהו שלמדתי בבלוג. בכל מקרה, יש בבלוג המון מתכונים מעניינים. שווה להעיף מבט.

פירות העונה עם קרם וניל ולימון
מאת: הבלוג AZ Cookbook
עלות: כ-8 ש"ח, תלוי בעלות הפירות כמובן
כמות: 4-6 מנות לא גדולות

מרכיבים
לקרם:
7 כפות סוכר
1 כף קורנפלור
2 כפות קמח
1 ביצה
1 כוס + 2 כפות חלב
1 כף מיץ לימון סחוט טרי
גרידה מחצי לימון
1 כפית תמצית וניל
10 גרם חמאה

3-4 פירות מכל סוג שאוהבים: שזיפים, נקטרינות, אפרסקים, ענבים, בננות, אגסים, פירות יער, אפרסמונים, משמשים...

הוראות הכנה
מכינים את הקרם: מערבבים בסיר קטן את הסוכר, הקורנפלור והקמח. מוסיפים את הביצה ומערבבים. מוסיפים בהדרגה את החלב תוך כדי ערבוב (כל הפרוצדורה הזאת היא כדי למנוע גושים). לבסוף מערבבים פנימה את מיץ הלימון. הלימון עשוי לגרום לתערובת החלב להיפרד ולהיהפך מעט גושישית, אל דאגה, זה נורמלי.
מבשלים את התערובת בעדינות, תוך כדי ערבוב, עד שהיא מתעבה. זה בדרך כלל קורה כשהתערובת על סף רתיחה.
מורידים את התערובת מהאש ומערבבים פנימה את הגרידה, תמצית הוניל והחמאה. 
נותנים לקרם להתקרר מעט ובינתיים פורסים את הפירות לפרוסות או קוביות, מה שאתם מעדיפים.
להגשה, מסדרים בכוסות אישיות (או צנצנות קטנות!!) שכבות של פירות חתוכים ושל קרם לסירוגין. אפשר גם לסדר את כל הפירות בתבנית מלבנית ולשפוך מעל את הקרם, אם אין לכם כוח להתעסק עם מנות אישיות.

סוף סוף, פאי פירות פרווה ללא מרגרינה

עד כה כשנשאלתי אם יש לי מתכון טוב לפאי פירות פרווה ללא מרגרינה עניתי בשלילה. ניסיתי כמה מתכונים וזה פשוט לא היה זה. הקלתית היתה קשה מדי, החלק מתחת לפירות נהיה רטוב ומושי... בקיצור לא משהו.

באחד מעלעולי בספר הקינוחים של מוסווד נתקלתי במתכון לחיתוכיות עם חמוציות ושוקולד. הקלתית היתה עם חמאה מומסת, שם קוד ל-נסי להכין את המתכון ולהחליף את החמאה המומסת בשמן! אז התחלתי להכין את המתכון. החלפתי את החמאה בשמן, הוספתי עוד מים ושיניתי כמויות קמח, החלפתי את החמוציות והשוקולד בפירות קיץ חתוכים עם קצת סוכר ואפיתי הכל בתבנית פאי במקום בתבנית מלבנית. בקיצור די אין זכר למתכון המקורי. אבל מה אני אגיד לכם, יצא אחלה פאי, פרווה ללא מרגרינה. סוף סוף!

בקלתית יש קצת יותר רכיבים מאשר 3-4 המרכיבים בבצק פריך רגיל. יש בה קוואקר, שמונע מושיות והופך את הפאי לנגיס ובריא יותר. יש בה גם ביצה שמשפרת את המרקם. מצד שני, את הקלתית מכינים בקלות בקערה אחד ללא מיקסר ושאר עזרים טכנולוגיים, ומשטחים אותו בתבנית עם האצבעות, ללא מערוך ורידודים. 

המילוי הוא עניין של טעם אישי. אפשר להשתמש בכל פרי שמתאים לפאי - אפרסקים, שזיפים, תפוחים, אגסים, משמשים, ענבים, דובדבנים... מה שיש במקרר, במיוחד פירות ששוכבים שם המון זמן שאף אחד לא רוצה לאכול סתם כך, אבל חבל לזרוק. אפשר כמובן גם להשתמש בתערובת פירות כמו שעשיתי פה. תהיו גמישים עם כמות הסוכר. אם הפירות מתוקים ובשלים מאוד, יכול להיות שצריך מעט סוכר, אם בכלל. המתכון של היום עושה שימוש בפירות קיץ, ולקראת ראש השנה (אמא'לה! קרוב!) אעלה גרסא תפוחית ומיוחדת שמתאימה לחג.

פאי פירות קיץ, פרווה ללא מרגרינה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-12 ש"ח, תלוי בעלות הפירות
כמות: כ-12 מנות

מרכיבים
1.5 כוסות קוואקר דק (מהיר הכנה)
3/4 כוס קמח
1 כפית אבקת אפייה
קורט מלח
1/2 כוס סוכר חום
1 ביצה
1/2 כוס שמן
3-4 כפות מים
כ-5 כוסות פירות קיץ חתוכים, אני השתמשתי ב-4 שזיפים ו-4 אפרסקים
1 כף קמח
6 כפות סוכר, או יותר או פחות לפי הטעם

הוראות הכנה
מערבבים בקערה את הקוואקר, הקמח, אבקת האפייה המלח והסוכר. מערבבים פנימה את הביצה והשמן. מוסיפים את המים בהדרגה עד לקבלת בצק לא דביק מדי. משטחים את הבצק בתבנית עגולה בינונית, רצוי תבנית מתפרקת או תבנית פאי, אבל לא חובה.
מערבבים בקערה (אפשר אותה קערה מהכנת הקלתית, חבל ללכלך עוד אחת...) את הפירות החתוכים, כף הקמח והסוכר ושופכים לתבנית עם הקלתית. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, 45-50 דקות עד שהפירות רכים, ריחניים ומבעבעים.

עוגת תותים בחושה, פרווה ללא מרגרינה

בשישי שעבר הסתובבתי להנאתי בשוק מחנה יהודה. היו שם פירות וירקות של אביב, ומוכרים חצי מחופשים שחרזו בצעקות אודות טיב סחורתם המשובחת. היו משלוחי מנות ארוזים בצלופן, דוכני ממתקים עם מבצעי 4 ב-10, שקיות קילו של סוכריות גומי בשלל צורות וצבעים, והכל עטוף בהמולה שמחה ועליזה. כל דוכן קורץ עם איזה פינוק אחר שאני חייבת לנסות, הכל כל כך יפה וטרי, ואני תוהה למה לעזאזל אני לא הולכת לשוק כל שבוע. קניתי תותים (9 שקל לקילו! סוף סוף ירדנו למחירים סבירים), שישיית קרמבולות גם במחיר סבבה לגמרי, תפוזי דם מהממים (אז אה... מה עושים איתם חוץ מלחתוך, להתפעל, ואז להבין שיש להם טעם די דומה לתפוזים רגילים...?). קניתי זיתים עם לימון, עגבניות מיובשות, פטרוזיליה, שטויות למשלוחי מנות, ועוד כהנה וכהנה, וכשהגעתי הביתה ופרקתי הכל נזכרתי למה אני *לא* הולכת לשוק כל שבוע. כי אם אלך אין שום דבר שימנע ממני לקנות תותים וקרמבולות ותפוזי דם וזיתים וכו' וכו'.
טוב לנפש, קצת פחות טוב לחשבון הבנק.

קראו לי בלוגרית רעה, אבל אין לי תמונות לתיעוד החוויה. אף פעם לא הייתי מאלה שמסתובבים עם מצלמה מחוברת לעין, כי כשאני עם מצלמה אני לחוצה על איך זה יראה, ואם היא תיפול לי ומה יקרה אם ידחפו אותי והאם יש פה מספיק אור.... אני מרגישה שהמצלמה הופכת אותי לזאתי שמצלמת במקום זאתי שחווה. גם בטיולים, אני תמיד צריכה להזכיר לעצמי לעצור, להוציא את המצלמה ולתעד קצת, שבעוד כמה שנים אזכור שהייתי שם בכלל.

אז אמרנו עונת התותים נכון? נכון! כולי בהתרגשות, וככה"נ אכלתי כבר כמה וכמה קילוגרמים של תותים בכוחות עצמי. טוב להיות נשואה לבחור שלא ממש מחבב אותם ולא מתחרה איתי על הסחורה.
נכון שלפעמים עושים את הקטע המעצבן הזה עם חבילות התותים, שהתותים שבשכבה העליונה אדומות ויפות ומבריקות, ואז השכבה למטה קצת מהוהה ומצ'וקמקת ולא ממש כיף לאכול אותם? אז היום יש מתכון דווקא לתותים המעוכים/זקנים/מתפרקים שהם בהחלט אכילים, אבל לא בדיוק פוטוגנים, ולפעמים מצריכים חיתוך וסילוק של האיזורים הפגועים. מדובר בעוגת תותים בחושה, פרווה ללא מרגרינה כמובן, שמתאימה בול לשבת אביבית. העוגה לחה, פירותית ומתוקה, מאלה שכיף לחזור ליישר.
אם אתם מקפידים לאכול רק תותים טחונים מטעמי כשרות, גם לכם המתכון הזה מתאים. טוחנים כ-300 גרם תותים לקבלת כוס מחית תותים כמו שכתוב במתכון, ואת יתר התותים שפורסים ומוסיפים לבלילה אפשר להחליף בבננות, או בפרי רך אחר.

עוגת תותים בחושה (פרווה, ללא מרגרינה)

מאת: בישול בזול

עלות: כ-12 ש"ח (בהתאם למחיר התותים)

כמות: 1 תבנית אינגליש קייק

מרכיבים:

500 גרם תותים שטופים ומנוקים

1 ביצה

1/2 כוס שמן

1 כפית תמצית וניל

1 כוס סוכר

1 ו-3/4 כוס קמח

2 כפיות אבקת אפייה

1/2 כפית מלח

הוראות הכנה:

טוחנים כ-300 גרם מהתותים במעבד מזון לקבלת כוס של מחית תותים. את יתר התותים חותכים לפרוסות בינוניות ושומרים בצד. 

מערבבים בקערה את מחית התותים, הביצה, השמן, הוניל והסוכר. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה. מערבבים פנימה בעדינות את התותים הפרוסים.

מעבירים את הבלילה לתבנית אינגליש קייק משומנת, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה מזהיבה מעט, וקיסם שננעץ במרכזה יוצא נקי.

תות בפוזה פתיינית אופיינית

עוגת שיש שוקולד תפוז, פרווה ללא מרגרינה

שיתפתי אתכם אתמול בהתרגשות שלי מקליפות התפוז הראשון של העונה שנתקעו לי מתחת לציפורניים. תופעה מעצבנת בדרך כלל, אבל כשמדובר בתפוז הראשון של החורף - עסיסי, מתוק, חמצמץ, שלא שמתי לב בכלל שהתגעגעתי אליו - סולחים לו.
אז כדי לחגוג את תחילת עונת התפוזים, מתכון לעוגת שיש, שוקולד תפוז. העוגה תפוזית, ריחנית, מרשימה אך פשוטה להכנה ונותנת תמורה נאה ביותר תמורת מאמץ מועט. בעוגה אנחנו משתמשים גם בגרידת התפוז וגם במיץ שלו, אז טעם התפוז באמת מורגש. זכרו שצריך להוריד את גרידת התפוז לפני שחוצים וסוחטים אותו. הרבה יותר קל להוריד גרידה מתפוז שלם, ומאשר מחצי תפוז שמגיר נוזלים על כל היד.
גם כאן, כמיטב מסורת הבלוג, העוגה פרווה, על בסיס שמן, וללא מרגרינה.

עוגת שיש שוקולד תפוז (פרווה, ללא מרגרינה)

מאת: בישול בזול
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: כ-12 מנות, תבנית בינונית

מרכיבים
לעוגה:
1 תפוז
מים בכמות שתשלים את המיץ מהתפוז לכוס 1
1 ביצה
1/2 כוס שמן
1 ו-1/4 כוס סוכר
1 ו-3/4 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
2 כפות קקאו

לציפוי:
2 כפות קקאו
2 ו-1/2כפות סוכר
2 כפות מים
20 גרם שוקולד מריר
1/4 מגרידת התפוז שגיררנו לעוגה

הוראות הכנה
מכינים את העוגה: מגררים את הגרידה מהתפוז, ושומרים בצד.
חוצים וסוחטים את התפוז, אוספים את המיץ בכוס מדידה ומשלימים עם מים לכמות של כוס אחת.
מערבבים בקערה את מיץ התפוז המדולל, הביצה, השמן, הסוכר ו-3/4 מהגרידה (את היתר שומרים בצד לציפוי).
מערבבים פנימה את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה. 
מעבירים שליש מהבלילה לקערה נפרדת, ומערבבים לתוכה את הקקאו.
שופכים לתבנית בינונית משומנת (באיזה צורה שאוהבים, אני אוהבת קוגלהוף) חלקים מהבלילה הלבנה והחומה לסירוגין- כל פעם קצת מזה, וקצת מזה. לבסוף, מעבירים סכין בתוך הבלילה שבתבנית כדי לערבב ו"לשיש" קצת את הבלילות השונות.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה מזהיבה מעט, וקיסם שננעץ במרכזה יוצא נקי.

כשהעוגה מתקררת מעט, מכינים את הציפוי:
מערבבים בסיר קטן את הקקאו והסוכר, ומנסים תוך כדי למעוך קצת את הקקאו, שלא יהיו גושים. מוסיפים את המים בהדרגה, תוך כדי ערבוב, שוב, שלא ייווצרו גושים. מחממים את התערובת על אש קטנה-בינונית, תוך כדי ערבוב, עד שהיא מגיעה לרתיחה, מרתיחים 30 שניות ומכבים את האש. מוסיפים פנימה את השוקולד וגרידת התפוז ששמרנו, מערבבים מעט שהשוקולד יימס והתערובת תתאחד, ושופכים מיד מעל העוגה.

"שיאכלו אויבנו כוסברה", סלט רימון וסלק חי

אחד מהניסים הידועים שמתרחשים לקראת החגים - העיתונים מצליחים להגביר אף יותר מהרגיל את מינון הפרסומות. כך מצאתי את עצמי מדפדפת בין פרסומות לכלי בית (כדי לפנק את החמות), מערכות סאונד ומקדחות (כדי להפתיע את הבעל) ומשקלים דיגיטליים (כדי להעניש את האישה?). ככל שקראתי יותר תחושת אי הנוחות גברה. כל כך הרבה דברים! כל כך הרבה חפצים! כל כך הרבה רעש! מי קונה אותם? למה אני לא קונה אותם? אני צריכה להרגיש רע על זה? אני כמובן רוצה לפרגן למשק הישראלי שנת צמיחה והתחדשות. האם מאות השקלים שהשארתי ועוד אשאיר בסופר מספיקים? 
כתבות על שי לחג - מי קיבל תלושים, מי קיבל אייפד, מי קיבל צנצנת דבש עלובה עם פתק, או כלום, ומי בכלל פוטר לפני שחילקו את השי. מי לשובע ומי לרזון.

ביום ראשון בבוקר ראיתי סטטוס של הרב בני לאו, שהיטיב לבטא את הרגשותי, וגם הציע להם איזהשהו מרגוע. ברשותכם אצטט אותו כמעט במלואו:
"אתה מתבונן בפניהם של האנשים העומדים לסליחות ומנסה להבין את מנגנון ההפעלה הזה. נדמה לי שזה סוג של התמודדות מול המרוץ ששוטף אותי/ אותנו בעולם של רכושנות, צריכה, קניין ותחרות. ברדיו מפמפמים לך את מבצעי החגים, מפתים לרכוש עוד ועוד, מבטיחים לנו להרחיב את מסגרת האשראי כדי שהבור שלנו יהיה גדול יותר. נותנים לנו תחושה שממש חסר לנו משהו.
בסידור הסליחות אנו מנגנים את המנגינה ההפוכה. תעצור את הריצה המטורפת הזו, תפתח את העיניים, תתרכז, אל תתפתה. אל תאבד את הדברים שבאמת חשובים לך. תפנה מקום, תפנה זמן.
מזג האוויר משתלב יפה באווירה הזו - רוח קלה מעוררת.
חוזרים מסליחות עם הבטחות חדשות בלב. נכנסים לרכב והרדיו משמיע את הפרסומות. אתה מכבה אותו. אתה מבקש סליחה, לא עכשיו. תן למשוך עוד דקה של חסד עם המחשבות החדשות."

אם גם אתם מרגישים את הדיסונאס הצורם בין מה שראש השנה אמור לייצג, לבין כל מה שקורה סביבו בפועל, נסו לחזור לבסיס. למסורות משפחתיות, לתפילה כנה, לרגש הפשוט של התחדשות והתנקות שאתם מכירים עוד מהגן. לא צריך כסף בבנק או אמונה מאוד ספציפית כדי לנסות שוב, להיטיב את מעשינו, לתקן.

שתהיה לכולנו שנה טובה, ומשמעותית. שנצמח ונלמד ונאהב, ונהיה בריאים.

----

היום, מתכון לראש השנה, שמשלב שנים מסימני החג, סלק ("שיסתלקו אויבינו") ורימון ("שירבו זכויותינו כרימון"). למי שמתעב כוסברה, אפשר לטעון שהסלט כולל שלושה סימנים, שכן "שיאכלו אויבנו כוסברה" יהווה איחול נלוז ביותר למבקשי רעתנו.
המתכון הזה הוא שילוב של 2 מתכוני סלט שאני אוהבת. אחד של שאול בן אדרת עם סלק חי, שזיפים מיובשים וצנוברים, והשני של יאנה גור, עם סלק מבושל וגרגרי רימון (חפשו את שניהם בגוגל. הם שווים הכנה בפני עצמם). התיבול של שניהם די דומה - עשבי תיבול חזקים, שמן זית, ורכז רימונים. לקחתי מאחד את הקוביות הפריכות של הסלק החי, ומהשני את גרגרי הרימון והמתוקים, וקיבלתי סלט מתוק, קראנצ'י, מתובל ורענן.

סלט רימון וסלק חי
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכונים של יאנה גור ושאול בן אדרת
עלות: כ-7 ש"ח
כמות: קערת מרק מלאה

מרכיבים
1 רימון
1 סלק בערך בגודל של הרימון (או כמה קטנים יותר)
חופן גבעולי כוסברה (שונאי כוסברה יכולים להשמיט או להחליף בפטרוזיליה)
חופן עלי נענע
1 כף שמן זית
1 כף מיץ לימון
2 כפות רכז רימונים

הוראות הכנה
מחלצים את הגרגרים מהרימון, מקלפים וחותכים את הסלק לקוביות קטנות, ומעבירים לקערה.
קוצצים את עלי הנענע וגבעולי הכוסברה, מוסיפים לקערה יחד עם יתר המרכיבים. מערבבים בעדינות ומניחים כשעה למיזוג טעמים. 
מגישים קר או בטמפ' החדר.

ש-אנה טו-בה!

מבוא לבישול בזול #6 - מה לאכול

בפוסט הקודם בסדרת המבוא לבישול בזול דיברנו על השוואת מחירים. אם אתם משווים מחירים אתם יכולים לחסוך כסף בקניות, גם אם אתם לא משנים בכלל את התפריט הביתי. היום נדבר יותר בפירוט על מה מרכיב תפריט זול, כי שם, בצמצום המוצרים היקרים ותגבור הזולים, מסתתר החיסכון האמיתי. 


הוזלת הארוחות שלכם זה לא עניין מסובך. פשוט צריכים לתת משקל שונה למרכיבים השונים בארוחה.  
למה אני מתכוונת? 
בואו נסתכל על ארוחה "קלאסית" שהמוקד שלה הוא סטייק/רבע עוף/שניצל במרכז הצלחת. הארוחה זאת היא ארוחה יקרה יחסית. למה? הדבר שאוכלים הכי הרבה ממנו הוא גם הדבר שעולה הכי הרבה - עוף או בשר. 
קערה של ספגטי בולונז לעומת זאת, תהיה יותר זולה, כי יש בה הרבה פחות בשר, ומה שאוכלים ממנו הכי הרבה זה הפסטה, שהיא זולה יחסית.
גם מוקפץ עם אורז יצא זול יותר. רוב הנפח שם הוא הירקות והאורז, ויש שם די מעט עוף או בשר.
אפשר להסתכל גם על דוגמא חלבית - ארוחה שהמוקד שלה הוא קיש גבינות, תהיה יותר יקרה מאשר ארוחת סלט שמכילה המון ירקות וקרוטונים, ויחסית מעט גבינה.

קרדיט לתמונות: פה ופה

אם תכינו ארוחות שמבוססות בעיקר על מרכיבים זולים, תקבלו אוכל זול יותר. 
זהו חבר'ה. זאת כל התורה כולה.


עכשיו נשארה רק השאלה - איזה אוכל הוא אוכל זול?
אצלי האוכל מתחלק לשלוש קטגוריות:
1. האוכל הכי זול, שכדאי להתמקד בו, שעדיף שירכיב את רוב הנפח בארוחה
2. אוכל במחיר סביר, שכדאי לשלב בארוחות אבל בכמויות קצת יותר קטנות
3. אוכל יקר שכדאי להמעיט בו - לא לשלב אותו בכל ארוחה, ולהשתמש בו בכמויות קטנות.


האוכל הזול שכדאי להמתקד בו הוא:
דגנים - פסטה, פתיתים, אורז, לחם, קמח, בורגול, חיטה, גריסים... הרשימה ארוכה. ארוחות שהמוקד שלהן הוא אחד מהנ"ל תהיינה זולות יותר: פסטה עם רוטב, סנדוויצ'ים וטוסטים, סלטי דגנים, מאפינס, ממליגה... אפשר להכין המוני ארוחות שמבוססות על דגנים. ארוחות כאלה יכולות להיות גם בריאות מאוד אם אתם משתמשים בפסטה או לחם מקמח מלא, או בדגנים מלאים כמו בורגול וגריסים. מחירם של רוב הדגנים נמוך. אפשר לקנות חבילת אורז או דגנים שתספיק לכמה ארוחות ב-7-8 ש"ח. חבילות פסטה זולות אפשר גם לקנות ב-3-4 ש"ח. מחיר הלחם מפוקח ואפשר לקנות כיכר בכ-5 ש"ח.


קטניות - עדשים, חומוס, שעועית ודומיהם. לפעמים הם דורשים השרייה ובישול מוקדמים אבל הם שווים את המאמץ. הם טעימים, בריאים מאוד, והם מקור טוב לחלבון זול משמעותית מעוף ובשר. איך משלבים אותם בארוחה? במרקים, תבשילי קטניות וירקות, בסלטים, שלא לדבר על המג'דרה האהובה. מחיר הקטניות הוא גם נמוך, פחות מ-10 ש"ח לשקית של חצי קילו. הקטניות לרוב מכפילות או משלשות את גודלן בבישול, כך ששקית אחת תספיק לכם לכמה ארוחות.


ירקות זולים - יש המון ירקות שנמכרים במחיר זול עד זול מאוד - גזר, בצל, מלפפונים, עגבניות, כרוב, חציל, תפוח אדמה, קישוא, חסה... רוב הירקות עולים פחות מ-10 ש"ח לקילו, חלקם עולים 3 לקילו ואף פחות. ירקות יכולים לתפקד היטב כמרכיב המרכזי בארוחה. אפשר להכין איתם מרקים, רטבים, מוקפץ, סלטים מושקעים, ירקות מוקרמים... כמובן ארוחות המכילות המון ירקות תהיינה גם בריאות מאוד.


האוכל שמחירו סביר ושכדאי לשלב בתפריט:
ביצים ומוצרי חלב בפיקוח - יש כמה מוצרים בישראל שמחירם מפוקח על ידי הממשלה. הממשלה קובעת עבורם מחיר מקסימלי, ואסור למכור את המוצרים האלה ביותר כסף. מוצרי החלב שבפיקוח הם:

• חלב 1% ו-3% בשקית (הכי זול!) ובקרטון. כל חלב אחר - בכד, מועשר, בטעם של פעם וכו' וכו' לא בפיקוח ויעלה יותר.
• אשל, גיל, ושמנת חמוצה
• חמאה (לא מלוחה, 100 גרם)
• גבינת עמק וגבינת גלבוע (שנמכרים במשקל! במעדנייה! המחיר לא מפוקח אם קונים אותו באריזה יפה עם ניירות. המכיר כמעט כפול כשהוא ארוז)
• ביצים רגילות (לא אורגניות, לא עם אומגה 3. ודאו שאתם לא קונים ביצים שלא התכוונתם, כי האריזות דומות)

מוצרי חלב שבפיקוח הם זולים משמעותית ממוצרי חלב שאינם בפיקוח. לכן, אם תשתדלו שרוב מוצרי החלב שתצרכו יהיו בפיקוח תחסכו המון כסף. (גם מחירי המלח והלחם מפוקחים. אני יותר מממליצה לכם ללכת לאתר של משרד התמ"ת ולקרוא בעיון את רשימת המוצרים בפיקוח ואת המחירים המקסימליים עבור כל אחד).


פירות וירקות עונתיים - בקבוצת האוכל שכדאי להתמקד בו הזכרתי ירקות זולים. אבל יש אצלנו גם ירקות ופירות עונתיים. אפרסקים, משמשים, ענבים, דובדבנים, תותים, רימונים, סלרי, שעועית ירוקה, במיה... אפשר להתפנק איתם בכיף כשמחירם שפוי, אבל כדאי להתאפק כשהם לא בעונה, כי הם יקרים נורא והרבה פחות טעימים. איך יודעים שמשהו בעונה? פשוט פוקחים עין על המחירים. אני משתדלת לא לקנות פירות וירקות שעולים יותר מ-10 ש"ח לקילו.


נתחי עוף ובשר זולים - בעיקרון עוף ובשר הם מוצר יקר, אבל יש גם נתחים משתלמים יותר. חזה עוף לרוב עולה סביבות ה-20 ש"ח לקילו, ובניגוד לחלקי עוף אחרים, הוא מכיל כמעט נטו בשר, אז אתם לא מבזבזים כסף על עצמות שנזרקות בסוף. גם עוף טחון, שמחירו בדרך כלל דומה למחיר החזה, ובשר טחון, שעולה 30-40 ש"ח לקילו, נאכלים בשלמות. היתרון של של חזה עוף ועוף/בשר טחון הוא שאפשר "למתוח" אותם, ולשלב אותם בתבשילים. לא חייבים להגיש אותם שלמים, כמו כרעיים לדוגמא. חזה עוף אחד יכול להספיק לסיר שלם של תבשיל, שמקבל את רוב נפחו מירקות/דגנים/קטניות כמו שהזכרתי לעיל. קציצות אפשר לנפח עם ירקות מגוררים ופירורי לחם ולהוסיף לתבשיל מבוסס ירקות/דגנים/קטניות. 


אוכל יקר שכדאי למעט בו:
נתחי עוף ובשר יקרים - עוף ובשר זה דבר יקר. קשה למצוא אותם בפחות מ-20 ש"ח לקילו, לרוב הם עולים הרבה יותר, ובהרבה מקרים חצי ממה שאתם קונים זה עור ועצמות שלא נאכל. לא משוכנעים? תעברו על הקבלה שלכם מהפעם האחרונה שעשיתם קניות. איזה אחוז מהחשבון הלך על קניות בקצבייה? אם תצמצמו את הצריכה בתחום הזה אתם יכולים לחסוך המון כסף. לא צריך להוציא בשר ועוף מהתפריט לגמרי, אבל כדאי להשתדל לקנות את הנתחים הזולים יותר (שהוזכרו לעיל), ולהוריד את תדירות קניית הנתחים היקרים. אתם תראו את השינוי בהוצאות האוכל באופן מיידי.


גבינות שלא בפיקוח- נכון שאוכל חלבי הוא יותר זול? לא אם אתם קונים המון גבינות יקרות. גבינת מוצרלה עולה 70-80 ש"ח לקילו, גבינת פרמזן וגבינת קשקבל עולה בסביבות ה-100 ש"ח לקילו. גם אם אתם קונים מעט זה יוצא די יקר. שלא לדבר על קופסאות החמודות של הבולגרית והפטה שמכילות בסביבות ה-200 גרם גבינה ועולות בסביבות ה-20 ש"ח. אתם קונים גבינה צהובה פרוסה ארוזה, כלומר לא מהמעדנייה? אתם תשלמו כמעט פי-2 מהמחיר המפוקח, כ-17 ש"ח ל-200 גרם.
אין כמו גבינה טעימה ואיכותית, באמת שאין. אבל אם אתם מנסים לחסוך כסף כדאי לראות גבינות יותר כפינוק מאשר כחלק יומיומי ורגיל מהתפריט.


מוצרים מעובדים - שניצלים וטבעולים קפואים, רטבים קנויים, תערובות למרקים ולתבשילים... אתם כבר מכירים את הסיפור. הם חוסכים לכם זמן, אבל הם יותר יקרים ופחות בריאים. ככל שתאכלו אותם פחות תחסכו יותר.


=====


שימו לב למה שהלך פה כרגע. אמרתי לכם שתפריט זול יכלול המון דגנים, קטניות וירקות, כמות סבירה של מוצרי חלב, עוף ובשר דלים בשומן ופירות, ומעט בשר, עוף, גבינות שמנות ומוצרים מעובדים. נשמע כאילו זה לקוח הישר מפיה של דיאטנית לא? אם תלכו לפי הכללים האלה תעשו טוב לא רק לארנק שלכם, אלא גם לגוף שלכם. 
וזה כבר ממש משתלם.


זכרו שהמפתח להתמדה בכל שינוי בחיים הוא לא להיות פנאטים. המונח של "אוכל אסור".הוא לא טוב בדיאטות והוא לא טוב בשמירה על תקציב. אם יש אוכל יקר שאתם אוהבים נסו לחשב מתי כמה ואיך אתם משלבים אותו בלי להעיק על חשבון הבנק יותר מדי. אולי זה אומר להשקיע יותר באוכל לשבת ולהכין אוכל פשוט יותר לאמצע השבוע, אולי זה אומר לשמור את הדברים היקרים לארוחות קטנות ואינטימיות, אולי זה אומר להקטין כמויות...
הסוד לבישול בזול לאורך זמן הוא למצוא את הדרך שבה אתם יכולים לצמצם את המוצרים היקרים ולהגביר את הזולים, בלי להרגיש שאתם סובלים או מפספסים את הנאות החיים.

I'd rather fall in chocolate

מתוך האנציקלופדיה היופיטרית החינוכית לחייזר הצעיר, בני אנוש, פרק 14 - חגים ומועדים:
"... אחד המועדים החשובים ביותר לבני האנוש הינו חג ה"ולנטיינז", המכונה גם חג האהבה. בחג זה, בני האנוש מבטאים את אהבתם לרשתות השיווק (מבין האלים הרבים הנמצאים בפנתאון הדת הקפיטליסטית, כפי שתיארנו בפרק 11). בני האנוש מבטאים את אהבתם על ידי רכישה של דברי מתיקה, הלבשה תחתונה ושאר אובייקטים (שמטרתם איננה ברורה לחוקרים עד היום), במחירים הגבוהים בהרבה משוויים בפועל. המוצרים הנקנים מעוטרים לרוב בדוגמאות גאומטריות, המורכבות מהצורה הקדושה לאנושות ה-"לב", והם צבועים בצבעי אדום ורוד ולבן. 
לאחר הרכישה, בני האנוש נוהגים להעניק זה לזה את האובייקטים שרכשו בטקסיות רבה, ככל הנראה כדי להוכיח בפומבי את נאמנותם לרשתות השיווק. בני אנוש אשר לא בצעו רכישה לכבוד החג, או שבצעו רכישה שאיננה מספקת, מחוייבים לבצע רכישות יקרות אף יותר כדי לכפר על הזלזול שהביעו כלפי קדושת האלים, ולעיתים אף מוקעים מהחברה אם אינם עושים זאת בצורה משביעת רצון...."

הייתי מעתיקה מפה את כל העבודות שלי לביה"ס היסודי.
משום מה תמיד אמרו לי שאני נורא מקורית.

אז מה? חג האהבה אה?
מלבד החיבה העזה שיש לי לצבע אדום ולנצנצים, אין לי יותר מדי חיבור לחג הזה. אז למה בכל זאת אני מעלה מתכון לתותים בשוקולד בערב ה-14 לפברואר? 
יש לכך שתי סיבות.
ראשית, לכל אלו שכן חוגגים את חג האהבה, אני מנסה להציל את הארנק שלכם. אם כבר החלטתם לפנק את בן/בת זוגכם ברוח החג, עדיף שתעשו זאת בצורה חסכונית, בלי להוציא 100 ש"ח על בונבוניירה שכוללת 87 גרם שוקולד, או סלסלת קש עם 2 סבונים בצורת לב והמון נייר גרוס.
תותים בשוקולד מהווים אלטרנטיבה ביתית פשוטה, מפתה ומפנקת בהחלט, אך זולה בהמון. אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני מעדיפה לקבל מתנה שאני יודעת שהשקיעו בה, על פני איזהשהו אובייקט פרוותי נוצץ מייצור המוני שנקנה בהפנינג ברגע האחרון (כי חייבים לקנות משהו!). 
שנית, וזו סיבה הרבה יותר טובה, עכשיו שט"ו בשבט עבר, פורים מתקרב! ווהו!
עכשיו כבר לגיטימי לתכנן תחפושות ומשלוחי מנות, בלי שיאשימו אותי באובססיביות. מזל, כי אני באמת אובססיבית לגבי משלוח מנות. אתם עוד תיווכחו בכך ככל שנתקרב לפורים.
כבר שנים שאצלנו בבית התותים בשוקולד מככבים במשלוחי המנות. ברור למה - הם קלים להכנה, מרשימים, כולם אוהבים אותם, ולרוב הם בשיא העונה בסביבות פורים. 


אז אם אתם רוצים לפנק מישהו לכבוד חג האהבה, להרכיב משלוח מנות עם סטייל, או שאתם סתם מחפשים קינוח קליל אך מרשים לסוף החורף הגעתם למקום הנכון. 
יש לכם פה הוראות מפורטות עד מאוד. ההכנה היא ממש לא מסובכת כמובן - ממיסים שוקולד, טובלים תותים, ונותנים להם להתמצק על נייר אפייה, זהו. ניסיתי רק לפרט כמה שיותר כדי להנגיש את המתכון הזה למתחילים. גם אם אתם לא יודעים לטגן חביתה, תאמינו לי, תותים בשוקולד אתם דווקא יכולים להכין.


תותים (ואחרים) בשוקולד
מבוסס על: קשה להצביע על אדם ספציפי שעלה על הרעיון הזה...
עלות: כ-14 ש"ח כרגע, בתקווה שמחיר התותים ירד עוד
כמות: חצי קילו תותים בשוקולד


מרכיבים
1/2 ק"ג תותים
100 גרם שוקולד (מריר זה קלאסי, אבל אפשר להשתמש בכל שוקולד שאתם אוהבים)


הוראות הכנה
שוטפים את התותים ונותנים להם להתייבש בשכבה אחת על מגבת או מגבות נייר (אפשר גם לייבש אותם בעדינות עם מגבת מלמעלה ולהאיץ קצת את הייבוש) . וודאו שאתם משאירים את העלים והעוקצים מחוברים לתות, אתם תאחזו בהם כשתטבילו את התותים.
מרפדים תבנית גדולה, או כמה קטנות, בנייר אפייה.
שוברים את השוקולד לקוביות ומעבירים לקערה קטנה המתאימה לשימוש במיקרוגל. מחממים את השוקולד במיקרו בפולסים של 30 שניות, ומערבבים בין פולס לפולס, רק עד שהשוקולד נמס ברובו. מערבבים בעדינות עד שהשוקולד נמס לגמרי.
ועכשיו לטבילה!
אוחזים כל תות בעוקץ שלו ותובלים בקערת השוקולד. אפשר ורצוי להשתמש בכפית כדי לדחוף את השוקולד שיצפה את כל התות, וכדי להוריד עודפי שוקולד- אנחנו לא רוצים שתיווצר לנו שלולית שוקולד מסביב לתות. 
מסדרים את התותים הטבולים על נייר האפייה ונותנים להם להתקשות בטמפרטורת החדר. ניתן להעביר אותם למקרר לצינון מהיר, אבל אל תאכסנו אותם שם יותר מדי זמן. כששוקולד מקורר ואז מוחזר לטמפ' החדר הוא "מזיע" - נוצרות עליו טיפות מים קטנות וכל העסק נהייה קצת מושי.
אוכלים תוך 24 שעות. אחרי זה התותים כבר מתחילים להגיר נוזלים ונהיים פחות אסטטיים.

תותים מתמצקים להם על נייר האפייה

כמאמר הביטוי המוכר:
Forget love, I'd rather fall in chocolate

גיוונים:
וואו, יש אינסוף. אפשר לטבול בשוקולד פלחי תפוז או קלמנטינה, פרוסות בננה, דובדבנים, בבודדים או בצרור (קישוט מעולה לעוגת רושם). אפשר לטבול פירות מיובשים כמו משמש או אננס, ואפשר לטבול גם דברים אחרים - מקלות בייגלה, עוגיות, מרשמלו... 
את כולם אפשר גם לקשט - אפשר לטבול בשוקולד מריר ולהזליף מעל מעט שוקולד לבן לקישוט, אפשר לטבול בשוקולד לבן ואז לטבול שוב בחצי גובה בשוקולד מריר או חלב כדי לקבל שתי שכבות, ואפשר לפזר מעל סוכריות צבעוניות לקישות, השמים הם הגבול, באמת.
הנה מה שעשיתי עם שאריות השוקולד בקערה שלא היו עמוקים מספיק כדי להטביל בהם תותים:

מלוח, מתוק וממכר

(סלט) פירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל

קוראי בישול בזול הותיקים כבר מכירים את האיבה רבת השנים שאני רוחשת לפירות יבשים. הם יקרים - פי 3 לפחות מפירות רגילים, הם מפוצצים בסוכר, ומעטים האנשים שבאמת באמת אוהבים אותם. רובנו סתם מוצאים את עצמנו מנשנשים עוד משמש, ועוד תפוח מיובש, ועוד אננס מסוכר (או איך שאבא שלי קורא לזה "סוכר עם קצת אננס בפנים"), לא כי אנחנו באמת רעבים או נהנים מהם הנאה גסטרונומית עמוקה, אלא סתם, כי הם שם. 

אז מה דעתכם, לכבוד ט"ו בשבט, אשכרה לחגוג עם פירות הארץ, ולא עם פירותיהן המיובשים והמצ'וקמקים של טורקיה או איראן?

מה דעתכם על איזה... סלט פירות?

רגע רגע! לאן אתם הולכים!?

סלט פירות לא חייב להיות בליל של פירות חבוטים בגווני בז' שמוגש מתוך טאפרוור.

הוא יכול להיות גם חגיגה צבעונית ומקורית של פירות עם טעמים עזים ומיוחדים. 

לא משוכנעים? קבלו כמה טיפים לשדרוג סלט הפירות שלכם:

• גרעינים או אגוזים - רוצים תוספת של קראנצ'יות לסלט הפירות? תוסיפו גרעיני חמניה או דלעת, אגוזי מלך, שבבי שקדים, פקאנים מסוכרים, כיד הדמיון. אם רוצים לשדרג עוד קצת, קולים את האגוזים. אין כמו הריח והטעם המשכרים של אגוזי מלך ופקאנים קלויים (להסברים על איך לקלות אגוזים ראו במתכון של הפוסט הזה). בכל מקרה, זכרו להוסיף את האגוזים לסלט הפירות ממש לפני ההגשה, שלא יספגו נוזלים ויאבדו את הקראנצ'יות שלהם.
• יש בין הסועדים ילדים שאתם רוצים להפתיע? הוסיפו לסלט הפירות חופן שוקולד צ'יפס או מרשמלו. קניתם אותם ברגע.
• אין ילדים בנמצא? זה הזמן לפרוץ למרתף היינות או ארון המשקאות שלכם. כל סלט פירות טעים יהיה טעים יותר עם קצת יין, אדום או לבן, גרנד מרינייה, צ'רי הרינג או סתם שוט של וודקה. במקרי חירום אפשר להסתפק גם ביין פטישים.
• תבלינים יבשים - שדרוג מוכר, אהוב ועדיין טעים. מוסיפים מעט קינמון, ציפורן, אגוז מוסקט, ג'ינג'ר, ואפילו צ'ילי גרוס, לחריפות מעניינת ובלתי צפוייה.
• עשבי תיבול טריים - אני לא צריכה להגיד לכם שנענע היא תוספת מצויינת לסלט פירות. אבל מה דעתכם על קצת לואיזה מהעציץ? אולי בזיליקום? או רוזמרין? שימוש בעשבי תיבול לא שגרתיים תכניס את סלט הפירות המשעמם לעולם של טעמים שלא הכרתם. וכל החברים שלכם יחשבו שאתם מה זה פודיז מגניבים. רק בעדינות עם הכמויות אם אתם מתנסים בשילוב שחדש לכם.
• ג'ינג'ר מסוכר, מכירים? נכון הקוביות המסוכרות בצבע חום בהיר שכולם קונים בטעות ואף אחד לא אוכל? אם במקרה יש לכם בבית קצת ג'ינג'ר מסוכר, נסו לקצוץ דק כמה קוביות ולהוסיף אותם לסלט הפירות. כך תקבלו פיקנטיות נעימה שמפוזרת בסלט, ולא גוש ג'ינג'ר לפנים שאף אחד לא רוצה לאכול חוץ מדוד אברם. תזכרו לשמור לו כמה קוביות שלמות בצד, שלא יתלונן.
• אתם מתכוונים להשתמש בתפוז בסלט הפירות שאתם מכינים? מעולה! לפני שאתם מקלפים, הורידו גרידה מהקליפה והוסיפו גם אותו לסלט, לטעם הדרי נפלא. אפשר להשתמש כמובן גם בגרידת לימון אם יש לכם. בכל מקרה זכרו, אתם רוצים רק גרידה דקיקה של החלק הכתום/צהוב, בלי הלבן המר.
• עדיין משעמם לכם? תתחילו לשחק עם אופן ההגשה. אפשר להגיש בכוסות אישיות. אפשר לחלק את הפירות לפי צבעים ולסדר אותם בשכבות בקערת זכוכית יפה. אפשר לסדר את הפירות על מגשים ולתת לכל אחד להרכיב את סלט הפירות האישי שלו. 
• רוצים עיצוב למתקדמים? חפשו קצת על טכניקות של גילוף/פיסול בפירות. יש המון אתרים וסרטי הדגמה ברשת על הנושא. חלקם יחסית פשוטים, חלקם די מורכבים, ואת חלקם קשה להאמין שיצר בן אנוש. אני התנסיתי קצת בטכניקות, כפי שאתם רואים, סתם ממה שראיתי ברשת. גילפתי חצאי קלמנטינות בזיגזג, וניסיתי לגלף פלח תפוח לצורת עלה, בהצלחה חלקית (והנה עצה בגרוש - אם אתם מגלפים על תפוח, השתמשו בתפוח אדום. קשה יותר להתרשם מגילופים על תפוח ירוק כי הקונטרסט לא מספיק חזק). כל העניין לוקח כמה דקות לאנשים שמנוסים בשימוש בסכין.  מי יודע, אולי יש בכם כישרון חבוי שרק מחכה להתפרץ? יצויין שאם אתם מאלה שלא מסתדרים עם חפצים חדים וכל הזמן חותכים את עצמם במטבח, כדאי שתמצאו אומנות אסייתית אובססיבית אחרת, קצת פחות מסוכנת לבריאותכם. אולי אוריגמי? 

ועוד קטנה לפני הסיום - נכון שאני כל הזמן חוזרת על המנטרה של פירות העונה? איך שהם טריים יותר ובריאים יותר וזולים יותר? פה ההזדמנות שלכם לנצל אותם בגדול.

מה בעונה עכשיו? 

שלל פירות הדר - תפוזים, לימונים, קלמנטינות, אשכוליות, פומלות וכו', תפוחים ואגסים בכל מיני צבעים, אפרסמונים, בננות, קיווי מתחיל להיכנס, התותים עדיין קצת יקרים אבל כבר אפשר למצוא אותם במחירים יותר שפויים בשוק, והרימונים הם בסוף של הסוף של העונה.

אז צאו ליהנות מהפירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל! 

ט"ו בשבט שמח!

האם גם אתם סובלים משעמום עוגייתי?

האם צנצנת העוגיות שלכם משוועת לרענון? האם גם לכם נמאס מאותם 2-3 מתכוני עוגיות שאתם מכינים כל הזמן?
שלום. לי קוראים בישול בזול ואני פה כדי לדבר אתכם על שעמום עוגייתי.
שעמום עוגייתי זה לא בושה. 
השעמום העוגייתי יתקוף עד כ-80% מהישראלים במהלך חייהם וילווה בסימפטומים של פיהוק בהשפעת פחמימות, מלנכוליה במגע עם מאפים, תוגה בסביבת תנורים וכדומה.
אם הרשימה הזו נשמעת לכם מוכרת, ייתכן וגם אתם סובלים משעמום עוגייתי.
אולי אתם חושבים שאם תתעלמו ממנו, השעמום העוגייתי פשוט יחלוף, אבל זו מחשבה מסוכנת.
בלא טיפול, השעמום העוגייתי יכול להחריף ולגרום לסיבוכים מסוכנים כמו יאוש ירקותי, תסביכי תבלינים למיניהם ואף לפסיכוזת הפנקוטה, לא עלינו.
אבל אל תאבדו תקווה. לשעמום העוגייתי יש פתרון פשוט ויעיל. 
זה הזמן לספר לכם על עוגיות האפרסמון המפורסמות של בישול בזול.
עוגיות האפרסמון יקלו על סימפטומי השעמום העוגייתי במהירות ובאפקטיביות, ויגרמו לחבריכם להגיב בפליאה, בהתפעלות ובקריאות שמחה כגון "ממ!", "אתה חייב לגלות לי את המתכון!" ו-"מה פתאום עשר?! לא אכלתי יותר משלוש! באמא'שלי!"
כל שעליכם לעשות הוא לקרוא את המתכון, הניתן לכם חינם אין כסף באדיבות בישול בזול פתרונות לשעמום עוגייתי בע"מ, להכין את העוגיות כפי שמתואר, ולזלול. ניתן גם לחלוק עם בני משפחה וחברים באותו המחיר!
למה אתם מחכים? רוצו להכין את עוגיות האפרסמון המפורסמות ואמרו "שלום ולא להתראות" לשעמום העוגייתי, עוד היום!


טוב, אם הפרסומת הסופר משכנעת, ומבוססת לגמרי מדעית (אני יודעת על מה אני מדברת! כרגע קראתי את תזת המאסטר של האיש בנוירוביולוגיה! אני אשת מקצוע לכל דבר! יכול להיות שאני משוויצה בו בלי קשר לתוכן הפוסט? בטח שלא!) לא שכנעה אתכם, הנה כמה סיבות קצת יותר שפויות למדוע כדאי להכין את העוגיות הללו:
- שימוש כיף ומקורי בפירות העונה. אנחנו יודעים כבר כמה חשוב לקנות פירות בעונה, כדי לשמור על מחירי קניות שפויים בסופר וליהנות מתוצרת איכותית ובשלה שלא ישבה חודשים בהקפאה. כדאי לחגוג על האפרסמונים כל עוד הם זמינים.
- שימוש מעולה לאפרסמונים שנשארו. יש לכם כמה אפרסמונים באחורה של המקרר שאף אחד כבר לא רוצה לאכול כי הם מושיים? מעולה! אלה האפרסמונים הכי טובים למתכון הזה, כי אתם תצטרכו מחית אפרסמונים. מורידים את הקליפה, מוציאים/סוחטים את התוכן הנוזלי, קוצצים קצת אם צריך, ויש מחית אפרסמונים. אם האפרסמונים שלכם עדיין מוצקים זה גם בסדר. אפשר לקלף את האפרסמונים ולקצוץ את הבשר דק עם סכין, או לעבד בבלנדר או מעבד מזון למחית גסה. 
- העוגיות האלה ממש טעימות. באמת. יש להן טעם אפרסמון עדין כך שגם שונאי אפרסמון עשויים לאהוב אותן, והן רכות וטעימות, כמעט כמו עוגות קטנות רק בצורה של עוגייה. הן מהעוגיות האלה שפשוט נעלמות בלי ששמים לב. 
- העוגיות הן יחסית שפויות מבחינה בריאותית. יש בהן רק חצי כוס שמן, ואתם יכולים מראש לצמצם את כמות הסוכר מכוס ל-3/4 כוס אם אתם רוצים לקצץ קצת. עוד עוגיות פרווה עם שמן, ללא מרגרינה! הידד!


עוגיות אפרסמון
מבוסס על: מתכון מתוך הספר Favorite Recipes of America Desserts, של Marry Anne Richards, עם שינויים קלים שלי
כמות: כ-40 עוגיות
עלות: כ-8 ש"ח


מרכיבים
1/2 כוס שמן
1 כוס סוכר
1 ביצה
1 כוס מחית אפרסמון (ראו הסברים לעיל)
1 כפית סודה לשתייה
2 כוסות קמח
1/2 כפית קינמון
1/2 כפית אגוז מוסקט
1/2 כפית ציפורן טחונה


הוראות הכנה
טורפים בקערה את השמן, הסוכר והביצה (אפשר ביד, עם מזלג או מטרפה).
מערבבים את הסודה לתוך מחית האפרסמון, מוסיפים את התערובת לקערה ומערבבים עד שמתאחד.
מוסיפים את הקמח והתבלינים ומערבבים רק עד שהבצק אחיד.
מסדרים כפות של הבצק על תבנית אפייה משומנת ברווחים של 3-4 ס"מ לפחות (העוגיות מתרחבות...).
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהעוגיות זהובות, כ-10 דקות.