ילדים בזול

מהרגע שמופיעים 2 פסים בבדיקה (זוכרים שיש עוד בדיקות חוץ מקורונה?) הורים לעתיד נשאבים לתוך מערבולת צרכנית שמשדלת אותם להוציא כמה שיותר כסף על צאצאיהם העתידיים.

אתם לא מהפראיירים שקונים צעצועי עץ ממוחזר בשילוב צמר ג'מוס אורגני? אוקיי, אבל חייבים להשקיע בעגלה, נכון? אתם תחרשו עליה כמה שנים, אז שתהיה איכותית. וגם שידת החתלה צריך לקנות, אתם לא רוצים בעיות גב, נכון? ומיטת תינוק צריך, ומזרן אורטופדי, אתם לא רוצים לעשות לילד בעיות גב, נכון? וצריך טרמפולינה, ואוניברסיטה, וכסא אוכל וסלקל… 

כל פריט בנפרד נראה הגיוני ומחויב המציאות, משהו שכדאי להשקיע בו ולא לחפף, אבל העלות הכוללת מצטברת לאלפי שקלים שיוצאים עוד לפני שלב הלחיצות.

ואז הילד אשכרה נולד, וצריך לקנות חיתולים, תמ"ל, משאבות חלב וציוד נלווה, מיליון מוצצים, צעצועים, בגדים שעולים על הילד 3-4 חודשים עד שצריך לעלות מידה…

על אף האווירה הצרכנית שאופפת את תחילת ההורות, יש הרבה דרכים להתגמש בהוצאות על תינוקות: הם לא מתמרמרים אם שידת ההחתלה הגיעה מאתר אגורה, או אם הבגדים שעליהם הם מריירים, פולטים ועושים קקי גב, הגיעו בשקית זבל מהבן דוד. הם לא יהיו מלכי הכיתה של המשפחתון אם תשימו עליהם פמפרס כותנה אורגנית במקום חיתולי המותג של שופרסל או רמי לוי.

מי שרוצה לחסוך, יש בהחלט מאיפה.

אבל, האם אתם באמת מרגישים בנוח לחסוך בהוצאות על הילדים? או שאולי המחשבה על חסכון כזה צורמת לכם קצת? אם בראש שלכם ילדים וחסכון לא הולכים ביחד, אתם לא לבד. אנחנו חיים בחברה סופר מעודדת ילודה ופרו ילדים, והרצון לחסוך בהוצאות הכרוכות יכול להיחוות כחילול קודש כמעט. מה, נתקמצן על הילד?? איזה מין בנאדם קטן ופתטי בוחר לא להשקיע במי שהכי יקר לו?!

אם כך אתם מרגישים, אפשר להציע לכם הסתכלות אלטרנטיבית? 

כשאתם חוסכים על התינוקות שלכם, אתם משקיעים בילדים שהם יהפכו להיות, ובמשפחה שתצמיחו. קל יחסית לחסוך בהוצאות כשהילדים קטנים. תינוק לא צריך יותר מדי כדי לגדול בסבבה, ויש כל כך הרבה ציוד וביגוד במצב טוב שאפשר להשיג בזול או בחינם. 

ואז, כסף שחסכתם בשלב הינקות יכול לצאת על דברים שהילדים שלכם אשכרה יזכרו, שבאמת ישפיעו עליהם לטוח ארוך: חוגים, חוויות משפחתיות, השקעה בבית, או סתם קניית בגדים לטינאייג'רים שכבר לא עושים קקי גב, ושעכשיו כבר חשוב להם מאוד איך הם נראים.

כשאתם בוחנים את ההוצאות על הילדים שלכם בביקורתיות וברציונליות, אתם גם מעניקים לילדים שלכם הורים בטוחים יותר, שחוששים פחות מעתידם הכלכלי. לי אישית היה את המזל לגדול ככה, ואני מודה להורים שלי על זה כל יום. הם פשוט לא חששו להגיד לי לא: אנחנו לא נקנה ארטיק מהגזלן, יש עוגיות מהבית אם את רעבה. רוצה את הצעצוע הזה? אין בעיה, עוד חודשיים יש לך יום הולדת. אנחנו לא נממן לך סיבוב בקניון כי משעמם לך, אם את רוצה את מוזמנת, בשביל זה את עושה בייביסיטר. 

לשמוע "לא" לא פגע בי או יצר אצלי תודעת חוסר. בדיוק להפך. היה לי ביטחון גמור במצבנו הכלכלי, כי ידעתי שההורים שלי מתעדפים ומתקצבים את מה שחשוב לנו באמת. לגדול עם הורים שמציבים גבולות גם בתחום הכסף העניק לי בטחון כלכלי וחוסן מנטלי.

איך אפשר בכלל לכמת בכסף מתנה מדהימה כזאת של ביטחון? 

אז בפעם הבאה שאתם מנסים להחליט בין הזול לבין הביוקר ואתם שומעים קול בראש ש"על הילדים אסור לחסוך!", נסו לנהל עם הקול הזה קצת מו"מ. תזמינו אותו לקפה. תשאלו אותו מה הוא באמת רוצה. אולי אם תציעו לו ללכת על הבזול פלוס לשים מאתיים שקל בחיסכון לילדים, הוא דווקא יהיה מרוצה?

—--

היום במתכון, ממשיכים לא להשקיע יותר מדי בילדים, עם קציצות קלות ומהירות להכנה. ברוב הסופרים מוכרים בשר עוף והודו קפוא בחבילות של 500 גרם במחיר סביר, אז אני דואגת שתמיד יהיו לנו כמה בפריזר. מוציאים בבוקר עוף טחון להפשרה, משקיעים 7 דקות בהכנה אחרי שהילדים חוזרים מהמסגרות, ותוך חצי שעה יש ארוחת ערב טרייה ובריאה יחסית. 

קציצות ב-5 דקות 

מאת: בישול בזול

עלות: 14 ש"ח

כמות: 4–6 מנות

מרכיבים

500 גרם עוף או הודו טחון

½ כוס פתיתי קוואקר להכנה מהירה

חצי כפית מלח

1 חבילה רסק עגבניות

1 כף סוכר חום

1 כף רוטב סויה

1 כוס מים

אבקת שום

הוראות הכנה

מערבבים בקערה את העוף הטחון, הקווקאר והמלח עד שמתאחד.

יוצרים קציצות ומסדרים בתבנית קטנה/בינונית.

מעבירים את רסק העגבניות לכוס (ריקה), מערבבים פנימה את הסוכר והסויה, ומוסיפים בהדרגה את כוס המים תוך כדי ערבוב, שלא יהיו גושים.

שופכים את הרוטב מעל הקציצות ומפזרים מעל אבקת שום.

אופים ב-200 מעלות במשך כ-20 דקות עד שהקציצות קצת משחימות והרוטב מבעבע.

כן כן, התמונות אוכל שלי עדיין מכוערות. תתמודדו.

זמן בזול

שנייה לא שמתי לב, והופה נהייתי קריקטורה: אישה מתקתקת על לפטופ עם יד ימין, בוחשת תבשיל ביד שמאל, שלושה ילדים נתלים על גפיה הנותרים. אמנם האישה בקריקטורה תהיה לבושה בחליפה, ואילו אני לא בטוחה שראיתי ביגוד ללא גומי מאז מרץ 2020, אבל חוץ מזה – סיים סיים. 

הצורה שבה אני מבשלת וקונה אוכל השתנתה מאוד בשנים בהם נהייתי הורה לקטנים שצריכים לאכול שלוש, חמש טריליון פעמים ביום. פעם, כמעט שלא הייתי מוכנה לשלם יותר כדי לחסוך זמן, ונחרתי בבוז שעבור רוב השכירים שעובדים בשעות מוגדרות, זמן לא באמת שווה כסף, אלא אם כן משתמשים בזמן הבישול שחוסכים בהזמנת פיצה כדי להעביר שיעורים פרטיים או לעשות בייביסיטר. חשתי בסתר ליבי שמי שמזמין מהסופר הוא קצת מפונק.

ועכשיו… עכשיו אני מבינה. אני מספיקה בקושי לעבוד בין פיזור לאיסוף לטיפול לבישול לניקוי. אז וואלה, אם אזמין פיצה, באמת אחסוך חצי שעה של בישול ושטיפת כלים, ועוד אמנע מיללות "אבל האורז נגע ברוטבבבבב", שיביאו אותי רעננה ושפויה יותר לשעות הנוספת של העבודה אחרי שהילדים הלכו לישון. כשמתעסקים פחות בתפעול של ארוחות וטנטרומים, ומצליחים באמת למנף את חלקיקי הזמן האלה לעבודה פרודוקטיבית, לאורך זמן זה אשכרה יכול להשפיע על הקריירה. ומי שמתקדם יותר, לרוב מרוויח יותר.

אז מה אני עושה היום שונה, ואיך בכל זאת אני שומרת על עקרונות בישול בזול?

הו. שמחה ששאלתם. אני עדיין עושה שיקולי בישול בזול, פשוט המשקולות השתנו קצת.

מזמינה מהסופר, באופן מחושב

אני זוכרת את בישול בזול הצעירה והתמימה, שהיתה מבלה ערב שלם ברמי לוי, מטיילת בין המדפים, משווה עוד מחירים ועוד מחירים, וצועדת הביתה ברגל עם אוכל לשבוע לזוג צעיר ומתכלב ארוז בעגלת סבתא ורודה. בימים אלה, קניות שבועיות בניחותא הם זיכרון מתוק בואכה פנטזיה, ולגמרי מתאים לי לשלם למישהו אחר שיעשה לי קניות כדי לחסוך 3 שעות בשבוע. א-בל בחרתי איך, מאיפה ומה להזמין אחרי שחקרתי את העלויות. 

אני משתמשת בשנה האחרונה בקוויק ומרוצה מאוד. תמורת 450 ש"ח לשנה, אני מקבלת משלוחים חינם על כל קנייה מעל 300 ש"ח, שזה יוצא פחות מ-10 ש"ח למשלוח פעם בשבוע. חלק מהמחירים טיפה יותר גבוהים מאשר ברשתות הזולות, אז אני מנסה לצמצם עלויות עד כמה שאפשר: עוף ובשר אני קונה רק ממה שבמבצע, ואז המחירים די דומים לסופר הקרוב אליי. מוצרים בפיקוח תמיד מוגבלים למחיר המפוקח, אז אין הבדל במחיר של חלב, ביצים, שמנת וכו'. יש באתר של קוויק דף מבצעים גדול שאני קודם כל עוברת עליו, ובימי שני הם מעלים מבצעים שווים יותר. 

פעם בחודש-חודשיים אני מכתתת את רגליי לרמי לוי, אהובי משכבר הימים, לעשות השלמות. ככה אני קונה בזול במקום שהחיסכון משמעותי, ובכמות שתספיק עד ההשלמה הבאה.

תפריט שבועי - מנצחים את הטנטרומים בכוח השעמום!

יש לנו תפריט שבועי. כן כן, מה ששמעתם. התחלתי אי שם בסגר השני, כשנמאס לי לחשוב כל 10 דקות איך להאכיל את הזאטוטים הבררנים אך רעבים (ומייללים) תמידית. ישבנו כולנו ביחד ועשינו רשימה של כל המאכלים שכל אחד מסכים לאכול. בחרתי את אלה שמוסכמים על לפחות שניים מתוך השלושה ושיבצתי אותם לארוחות צהריים וערב, ראשון עד חמישי.

בכל ארוחה מוגשת המנה מהתפריט, פרי או ירק טרי חתוך, פסטה או אורז אם יש, וזהו. מי שלא אוהב, מוזמן לקחת יוגורט מהמקרר.

אז מה בתפריט? קציצות ברוטב עגבניות, תפו"א בתנור, פנקייקים, שאריות משבת, מרק כתום, טונה או חביתה, טוסט…  חלק מהמנות מכינים בכמות כפולה וזה מספיק לכמה ארוחות. מזל שהבררנים לא דורשים גיוון!

ביום רביעי יש פיצה ביתית, שדורשת קצת יותר זמן הכנה, אבל אני כבר די מיומנת, וכל שבוע אני מצליחה לתקתק קצת יותר. גם הילדים למדו, בדרך הקשה, שכדי לקבל פיצה הם צריכים לשחק יפה ביחד ולשעשע את הקטן עד שאני מסיימת.

יום חמישי הוא יום השניצלים. כן, אלה הקפואים, כי זמן באמת שווה כסף (ושפיות!). ואם כבר מוציאים כסף על נוחות, עדיף 15 ש"ח על חבילת שניצלים מאשר 80 ש"ח על 2 פיצות משפחתיות. למי שתוהה - כן, עדיין יש בעולם שניצלים פושטיים זולים. אני קונה שניצל עוף טוב פושט ב-14.90 ש"ח ברמי לוי, בחנויות אחרות זה יכול לסביב ה-20 ש"ח. ובבקשה תתנשאו עליי שהשניצלים היקרים הם יותר איכותיים. שניצל דינוזאור שעולה 37 שקל לחבילה לא עשוי מפילה דינוזאור אורגני, סבבה?

עכשיו שכבר אין סגר (ויש צהרונים! עם ארוחת צהריים!) אנחנו כבר דבקים פחות בתפריט המדויק, אבל בכל זאת, רוב הבישולים אצלנו הם מהרשימה הזו שהרכבנו. והילדים לעולם לא ייתנו לנו לשכוח שניצלים ביום חמישי.

יש עוד מה לפרט גם על התפריט השבועי וגם על אסטרטגיית הקניות שלי, אבל הפוסט הזה נהיה כבר ארוך. אם אתם רוצים שארחיב בפוסט נפרד, תגידו!

בינתיים אשאיר אתכם עם ארוחת הכל בתבנית אחת שהולכת אצלנו חזק בשנים האחרונות. זאת מנה שלגמרי מרגישה יותר מושקעת ממה שהיא באמת. כמה דקות הרכבה, בלי חיתוכים או בישולים מוקדמים, ויאללה לתנור. הכמויות פה מאוד גמישות, ובכלל לא חייבים להיצמד אליהן. רק תקפידו להוסיף מים בכמות כפולה מהדגנים והעדשים, ואתם מסודרים. אה, ותוודאו שאתם משתמשים בתבנית גדולה ויציבה מספיק כדי להכיל את כל הדגנים והנוזלים. הוראות אלה נכתבו בדם. או לפחות במיץ בורגול, עדשים ועוף נא, שגלש על תחתית התנור.

עוף עם דגנים ועדשים בתנור

מאת: בישול בזול

עלות: 20-25 ש"ח (תלוי במחיר העוף)

כמות: 6 ארוחות לאכלנים קטנים או 3 ארוחות למורעבים

מרכיבים

3 כרעי עוף (או חלקי עוף אחרים - ירכיים, שוקיים, או אפילו כנפיים. חזות פחות יתאימו כי הם יתייבשו)

2 כוסות דגנים (אני לרוב שמה כוס גריסי פנינה וכוס בורגול או אורז)

¾ כוס עדשים (כל צבע)

1 כפית מלח

3 כפיות תבלינים - פפריקה, אבקת שום, אבקת בצל, כורכום…

5 וחצי כוסות מים 

הוראות הכנה

מניחים את חלקי העוף בתבנית. מפזרים מסביב את הדגנים ואת העדשים. מפזרים מעל את המלח והתבלינים, ושופכים מעל הכל את המים. מכסים היטב בנייר כסף ואופים ב-200 מעלות במשך כשעה וחצי עד שעתיים. 

מוציאים את התבנית מהתנור, מוודאים שהדגנים ספגו את כל המים, ומחזירים את התבנית הגלויה לעוד 10-20 דקות בתנור, כדי שהעוף יתפוס קצת צבע. 

-----------------------------------------------------------------------------------

זוכרים את הקטע הזה שאני שונאת לצלם? ושאין לי זמן לכלום? נכון שאתם קוראים אותי בשביל חוש ההומור המשובח המתובל בייאוש קיומי, ולא בשביל הסטיילינג המהוקצע? סבבה. מוזמנים להביט בתבנית עוף שנראית… ביתית.

תפריט, תוכנית עבודה ורשימת קניות לפסח קל, זול וטעים

אז נשארים בבית בפסח השנה אה? להרבה מאיתנו זה מאכזב, בודד, עצוב… לא ככה אנחנו רגילים לחגוג. אבל לפחות זה לא צריך להיות יקר. ואם אתם לחוצים בזמן, זה יכול להיות גם יחסית מהיר וקל.

תחשבו על ליל הסדר לדוגמא. בסך הכל מדובר בארוחת ערב שבת עם מנה ראשונה ארוכה ואקלקטית במיוחד. לא צריך מיליון עיקריות, תוספות וקינוחים. לא צריך להרשים את הדודה. כמובן שאם התרפיה שלכם זה לבשל, עופו על זה. אבל אם אין לכם זמן, כוח או כסף, ארוחת סדר מכובדת יכולה בהחלט להיות מורכבת מכרפס/מרור/חרוסת/מצה ועיקרית אחת. כן כן, תקראו למשטרת המסורת. אני עומדת על שלי. זה גם הרבה יותר בריא ולא מכביד על הגוף לאכול ארוחה דשנה ב-10:30 בלילה.

אישי היקר חולק עלי מכל וכל, ולצערי גם השנה לא אצליח לממש את חזון ארוחת-ליל-סדר-של-מרק-עוף-עם-קניידלך-והופ-לאפיקומן. "אז פשוט אל תאכלי" הוא אומר לי, "את לא חייבת לאכול את העיקרית". כי הוא מהאנשים המוזרים האלה שיכול לראות מולו אוכל ופשוט לא לאכול אותו. ואני, ובכן, זאת לא פונקציה שנתברכתי בה. אניוויי…

מה בתפריט?

יש לנו השנה חג ראשון, שבת, קצת חול המועד, ואז חג שני. התפריט לשבת וימים טובים באותה המתכונת:

ערב:

מרק עוף עם קניידלך

עיקרית בשרית

קינואה

סלט (או כרפס/מרור בליל הסדר)

עוגת שוקולד ללא קמח

יום:

עוף בתנור עם משהו

מה שנשאר מהעיקרית של הערב

תפוחי אדמה ו/או ירקות בתנור

סלט

עוגה כנ"ל

תוכנית עבודה

מרק עוף וקניידלך - 15 דקות למרק, 10 דקות לקניידלך. אני מכינה את הקניידלך מתערובת מוכנה, כי זה באמת סבבה. ששש! אל תספרו לאבא שלי.

עוף בתנור עם משהו - עוד אעלה על זה פוסט, אבל מדובר פשוט בכרעיים בתנור שאכין טרי בערב חג/שבת, כל פעם עם תיבול/תוספת אחרת, שלא ישעמם. אני חושבת על עוף עם דבש, צימוקים וקינמון, עוף עם בטטות ותפוזים, ועוף עם אננס ופלפלים. בכל מקרה, 5 דקות עבודה כל פעם.

קינואה - 10 דקות עבודה. אני לרוב משדרגת עם קצת בצל מטוגן וגזר מגורר (כי בואו, קינואה זה לא *כזה* טעים). מטגנים בצל עד שמתחיל להזהיב, מוסיפים 2 גזרים מגוררים, אז מוסיפים מים וקינואה ומבשלים לפי ההוראות על האריזה.

תפוחי אדמה/ירקות בתנור - 10 דקות עבודה. קולפים, פורסים, שמים בתבנית עם שמן זית, מלח ופלפל ואופים מכוסה עד שמוכן. אפשר ב-5 דקות האחרונות בתנור להוריד את הכיסוי, שהירקות יזהיבו קצת.

סלט - מכינים סלט ישראלי הכי פשוט שיש, כי אחרת הילדים הבררנים לא אוכלים. לפעמים פשוט מגישים מקלות מלפפון ופלפל ועגבניות שרי ולא טורחים לקצוץ לסלט. 5 דקות עבודה לפני הארוחה.

עיקרית עם בשר - בערב חג ראשון אכין כנראה תבשיל בשר ברוטב חמוץ מתוק. מזהיבים בצל, מוסיפים את הבשר ומטגנים אותו קצת, מוסיפים רסק עגבניות, שום, צימוקים, ומים לכיסוי ומבשלים 3+ שעות עד שהבשר רך. לוקח בערך 15 דקות עבודה.

במוצאי חג ראשון אני מבשלת מראש עיקריות בשריות לשבת, חג שני, וארוחות בחול המועד. אני מכינה 2 תבניות לזניית מצות בשרית (עם חצילים ובטטות גם, תגידו אם אתם רוצים מתכון), ו-2 תבניות של פאי רועים מהמתכון של ניקי ב. לזניית מצות אחת מיועדת לשבת, השנייה עוברת להקפאה ואני מוציאה אותה יום יומיים אחרי שבת, כשנגמרים השאריות. פאי רועים אחד מיועד לחג שני, ועובר לפריזר עד אז, והשני נשאר במקרר לארוחות חול המועד. 

בגלל שאני מכינה הרבה מנות במקביל, אני מכינה מראש בתבניות חד"פ.

עוגת שוקולד ללא קמח - 15 דקות עבודה. מתכון יגיע בהמשך אם אתם מעוניינים.
מנות לסדר ולקערת הסדר - חרוסת (אני מכינה מתפוחים מגוררים, אגוזים גרוסים, קצת סילאן, קינמון ומיץ ענבים, 10 דקות עבודה), ירקות לכרפס (מלפפונים, סלרי, תפו"א מבושלים, 5 דקות עבודה), מי מלח, מרור (לשטוף עלי חסה זה מעצבן), ביצה, וכנף עוף לזרוע (פשוט זורקים לתנור בתבנית קטנה).

את המרק, הקינואה והעוגה מכינים בכמות כפולה בערב חג ראשון, שיהיה גם לשבת.

לו"ז הכנות

ערב חג ראשון - מרק עוף וקניידלך (25 דקות), עוף בתנור (5 דקות), תבשיל בשר (15 דקות),  קינואה (10 דקות), ירקות בתנור (10 דקות), עוגות (15 דקות).

וגם, מנות לסדר: חרוסת (10 דקות), תפוחי אדמה מבושלים לכרפס (5 דקות), ירקות חיים למרור וכרפס (10 דקות), כנף עוף לזרוע (2 דקות), ביצה (1 דקה)

זמן עבודה: נטו 1:45, בפועל כנראה יהיה יותר לכיוון שעתיים וחצי. צריך למצוא מקום להכל במקרר, לשטוף כלים, לנקות דברים שנשפכים, ובמיוחד בבישולי פסח צריך למצוא איפה לעזאזל הקרש חיתוך הבשרית, איפה שמנו את השמן וכו' וכו'.

מוצאי חג ראשון - לזניית מצות בשרית + פאי רועים.
זמן עבודה: לוקח שעה וחצי - שעתיים מנסיון העבר.

ערב שבת - עוף בתנור (5 דקות), תפו"א בתנור (10 דקות), סלט (5 דקות)

זמן עבודה: שבת מוכנה בפחות מחצי שעה! את המרק העוגה והקינואה הכנו בערב חג, את הלזניית מצות הכנו לילה לפני.

ערב חג שני - מרק עוף וקניידלך (25 דקות), עוף בתנור (5 דקות), קינואה (10 דקות), ירקות בתנור (10 דקות), עוגה (15 דקות).

זמן עבודה: הפאי רועים הוכן מראש, וחג מוכן בקצת מעל לשעה. 

מה אוכלים בחול המועד?

אני בונה על שאריות משבת וחג לארוחות חול המועד, וכמובן שיש את הלזניית מצות והפאי רועים שייעדתי מראש. חוץ מזה יש:

חביתות

פנקייק קמח מצה של האיש

גבינה, יוגורט, טונה, אבוקדו, מצות עם ממרחים

ארוחת פינוק של נקניקיות וצ'יפס

פירות, ירקות, רסק תפוחים ותפוצ'יפס לנשנושים

אני לא מתכננת עוד בישולים גדולים במהלך חול המועד, כפי שאתם רואים יש או שאריות, או אוכל יחסית מהיר. מקסימום אם ייגמר מרק העוף אולי אכין מרק ירקות.

רשימת קניות

ובכן, זה נראה ענק. אבל הרשימה הזאת מניחה שאין לכם כלום בבית ואין לכם כלום משנה שעברה. אז תעברו קודם על מה שיש טוב?. בטח יש לכם כבר ירקות כלשהם. אולי בשר או עוף בפריזר? אולי שימורים שכבר כשרים לפסח? תבלינים כשל"פ ארוזים עם הכלים?

השתדלתי לכתוב ליד כל דבר למה אני צריכה אותו, כך שתוכלו להבין למה כתבתי ולעדכן לפי הצרכים שלכם. אם אתם לא מכינים פנקייקס לא צריך קמח מצות, אם אתם לא מכינים לזניה לא צריך חצילים ועגבניות מרוסקות, וכו'.

הכמויות פה זה למשפחה של 2 מבוגרים רעבים ו-3 ילדים, חלק אכלנים, חלק לא. יש פה הרבה אוכל, שיספיק לכם לכל פסח, ויספק גם שאריות אל תוך השבוע שאחרי.

5 קילו בצל (להכל)

4 קילו בטטה (מרק, פאי רועים, ולזניה)

4 קילו תפו"א (מרק, ירקות בתנור, כרפס)

2 קילו קישואים (מרק, ירקות בתנור)

1 חבילה גדולה סלרי (מרק, לזניה, כרפס)

לפת (מרק)

דלורית (מרק)

גזר (מרק)

2 חצילים גדולים (לזניה)

3 קילו מלפפונים (כרפס, סלט ונשנושים)

2 קילו פלפלים (סלט, נשנושים, עוף בתנור)

1 קילו עגבניות (סלט)

4 אבוקדו (אוכל לחול המועד)

1 חבילה עגבניות שרי (נשנושים)

חסה למרור (אנחנו פארשים של מרור. על חזרת אין בכלל מה לדבר)

1 חבילה שמיר (חצי חבילה למרק חג ראשון, חצי לשני)

1 חבילה פטרוזיליה (כנ"ל)

2-3 ראשי שום (לזניה, פאי רועים, בשר בחמוץ מתוק, עוף)

2 תפוחים (חרוסת)

5 לימונים (רוטב לסלטים, בשר בחמוץ מתוק)

פירות נוספים לנשנושים - כמה תפוחים, כמה תפוזים וכו'

12 כרעי עוף (4 לכל שבת/חג)

2 קילו בשר טחון (קילו ללזניה, קילו לפאי רועים)

2 קילו כנפי עוף (קילו לכל סיר מרק, פלוס להוציא אחד ולשמור בנפרד לזרוע. אם אתם מכינים מרק עוף מחלקים אחרים, אז תקנו מה שצריך כדי להכין 2 סירי מרק + מה שאתם משתמשים לזרוע)

1 קילו בשר לצלי - מס' 2, 3, 8 ודומיהם (תבשיל בשר ברוטב חמוץ מתוק)

1 חבילה נקניקיות

1 חבילה צ'יפס קפוא

4 קופסאות מצה (אני מחשבת קופסא לכל תבנית לזניה + 2 קופסאות לאכילה רגילה. עדכנו לפי כמה אתם חובבי מצות)

1 ליטר שמן צמחי (עוגה)

1 בקבוק שמן זית (לכל הבישולים)

1 חבילה קמח מצות (פנקייקים)

1 סוכר (עוגה)

1 קקאו (עוגה)

600 גרם שוקולד מריר (עוגה)

3 בקבוקי מיץ ענבים (4 כוסות כפול 4 אנשים פלוס קידושים והבדלות)

קינמון (פנקייקים ועוף)

מלח (הכל)

פלפל (הכל)

אננס משומר (עוף, נשנושים)

צימוקים (עוף, בשר ברוטב חמוץ מתוק)

2 פחיות גדולות עגבניות מרוסקות (לזניה)

3 רסק עגבניות (בשר ברוטב חמוץ מתוק, פאי רועים)

4 פחיות טונה

קטשופ (לצ'יפס)

מיונז (לטונה)

חבילה של שקיות תפוצ'יפס קטנות

2 תערובת לקניידלך

1 חבילה קינואה

3 פחיות רסק תפוחים (נשנושים)

1 חבילה אגוזים גרוסים (חרוסת)

סילאן (חרוסת)

מיץ תפוחים (זה מה ששותים אצלנו. לא מוגזים, לא תה, לא קפה. תוסיפו אם אתם שותים משהו אחר)

4 חבילות ביצים (חביתות, פאי רועים, עוגה, קניידלך)

גבינה

חלב

יוגורטים

חמאה

10 תבניות חד"פ

2 נרות נשמה

נרות שבת

יש עוד מידע שיעזור לכם להתארגן על פסח? כתבו לי בתגובות.

בתקווה שבשנה הבאה נשב כולנו לליל סדר ענק עם כל המשפחה והחברים האהובים, ונמחה דמעה ונצחק ממרחק הזמן על התקופה המבאסת הזאת.

מבצעי לוס לידר - ככה תדפקו את המערכת, ומוקפץ עם שרי וחצילים

מכירים את המושג של לוס לידר? לוס לידר הוא מוצר שנמכר בהנחה משמעותית ואף בהפסד, כדי למשוך את הקונים. התקווה היא שהקונים יגיעו לחנות כדי לקנות את המוצר, יעשו שם גם את יתר הקניות, ועליהם החנות כבר תרוויח יפה. לפעמים המבצע מותנה בסכום קנייה כלשהו (לא כולל את המוצר במבצע כמובן), כדי להבטיח שהחנות אכן תרוויח מקנייה של מוצרים רגילים.

נכון שאמרתי בפוסט הקודם שאין לי סנטימנטים למותגים? אז גם לסופרמרקטים אין לי סנטימנטים.
בעקרון אנחנו קונים ברמי לוי. אני מוצאת ששם אני מקבלת את המחירים הכי טובים על סל הקניות שלי. אממה, לאחרונה מחיר העוף עלה, ואין כמעט מבצעים עליו ברמי לוי. בשופרסל ובמגה דווקא יש מבצעים שבועיים טובים על בשר ועוף, אבל כאמור, הם יקרים יותר, והמבצע מותנה בקנייה מינימלית. לכן לאחרונה אני ממעטת בקניית עוף ברמי לוי, וממלאת את הפריזר כשיש מבצע בשופרסל או מגה.

את הקנייה בסופרים היקרים יותר אני מתכננת בקפידה: אני קונה את מינימום המוצרים ההכרחי כדי לקבל את המבצע, ורק מהמוצרים המשתלמים ביותר.
לדוגמא:
היה מבצע במגה: בשר טחון ב-20 לקילו, כרעיים ב-15 לקילו, מוגבל ל-4 קילו לקנייה. המבצע מותנה בקניית 150 שקל ממוצרי החנות לא כולל המוצר במבצע. אבל 150 השקלים ההלו יכולים לכלול מוצרים שבמבצעים אחרים, רק לא מוצרים ממבצע הבשר. אז קניתי חבילה ענקית שלחיתולים במבצע ב-80 שקל, כמה ק"ג של ירקות ממבצעי הירקות, ואת יתר הסכום השלמתי עם ביצים, חלב וגבינה צהובה, כולם מוצרים בפיקוח, שמחירם זהה בכל הסופרים. וכמובן שקניתי את הכמות המקסימלית מהבשר והעוף, שהספיק לנו לשבועיים שלושה.

אני לא עושה את המשחקים האלה כל שבוע. אנחנו רק זוג ותינוקת, אנחנו לא צריכים עד כדי כך הרבה בשר ועוף, וכאמור, אני מעדיפה שלא לעשות יותר מדי קניות בחנויות האלה כי זה באמת יותר יקר. מה גם שאין לנו אוטו, אז כל הרפתקה כזאת מסתיימת כשאני מעמיסה 10+ קילו של בשר, עוף, מוצרים בפיקוח, חיתולים ומטרנה בתיק גדול ועל העגלה ודוחפת את כל הכבודה במעלה ההר הביתה. אבל פעם ב- 2-3 שבועות זה בהחלט משתלם לנו.

רוצים גם לנצל מבצעי לוס לידר? אלה הכללים שלי עם מקסימום חיסכון של זמן וכסף:
1. עוברים על המבצעים השבועיים. מגה ושופרסל מפרסמים כל שבוע, בדרך כלל בשני או שלישי, את המבצעים השבועיים שלהם. את של מגה אפשר למצוא כאן, את של שופרסל כאן.
2. מחליטים על קנייה כזאת רק אם יש לפחות 2 מבצעי בשר/עוף טובים במיוחד, ורצוי שיהיו בנוסף עוד מבצעים רלוונטים, שיעזרו להגיע למחיר המינימום. אחרת חבל על הזמן והכסף.
3. מתכננים איך תגיעו למחיר המינימום. כן ככה, ליד המחשב, לפני שמגיעים בכלל לסופר. עוברים על יתר המבצעים, בודקים מה צריך בבית ורואים אם בכלל אפשר להגיע למחיר המינימום בלי לבזבז כסף סתם.
4. מוצרים מומלצים להשגת מינימום בקנייה: מוצרים אחרים שבמבצע, מוצרים בפיקוח (שמחירם ממילא אותו דבר גם בסופר הזול), מוצרים גדולים באריזות חיסכון - חיתולים, מטרנה, נייר טואלט, אבקת כביסה ודומיהם. אם תשלמו 5 שקל יותר על חיתולים בחנות היקרה יותר אבל זה יאפשר לכם לחסוך 30 שקל על העוף, יוצא משתלם.
5. המבצעים בשופרסל הם לעיתים קרובות רק לחברי מועדון. אם אתם הולכים לשופרסל, הירשמו למועדון בקופה הראשית. זה בחינם וזה *לא* כרטיס אשראי. ככל שידוע לי למגה אין כרטיס מועדון שאיננו אשראי.
6. מוצאים זמן ללכת. עדיף לא ביום רביעי בערב, בטח ובטח לא בחמישי בצהרים-ערב או בשישי. הכי טוב ביום שלישי, אני עושה את זה בדרך הביתה מהגן עם הילדה.
7. אם אין לכם אוטו מצטיידים בתיק גדול ו/או עגלת סבתא ו/או עגלת תינוק, עם או בלי תינוק.
8. הולכים לסופר, קונים רק את מה שהחלטנו, בלי להתפתות. נכנסים, אוספים, משלמים, יוצאים. אפשר לסיים את זה ב-15 דקות אם אתם הולכים בזמן לא עמוס.
9. מסנג'רים את בן הזוג שימצא מקום בפריזר.

מוקפצינו היום בכלל לא אסייאתי, הוא מאמץ בהצלחה טעמים איטלקיים. קל, מלא טעם, ושינוי מרענן מהמוקפצים הסטנדרטיים.

עוף בעגבניות שרי וחצילים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-26 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן זית
1 בצל פרוס
כ-400 גרם עגבניות שרי (קצת פחות מחבילה קטנה), חצויות
1/2 חציל חתוך לקוביות
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית אורגנו
1/2 כפית טימין
1/2 כפית מלח

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה ומטגנים את הבצל במשך כ-5 דקות עד שהוא מתרכך. מוסיפים את עגבניות השרי והחצילים ומקפיצים 3 דקות תוך כדי ערבוב, מכסים ומבשלים 5 דקות עד שהחצילים רכים. מגלים, מוסיפים עוף ותבלינים, מבשלים תוך בחישה 5 דקות עד שהעוף מבושל.

אורז מטוגן והעדר סנטימנטים

בסיס צבאי אי שם במדבר. צעירים בירוק זית מבצעים תרגילים צבאיים למראה. חיילת אחת מטפסת לגבעה. היא רוצה לברוח מהכל, לנשום קצת את שקט המדבר. אך אויה, היא איננה יודעת שמשפחתה מתדפקת ברגע זה ממש על שער הבסיס, מטעמים בידיהם. החיילת איננה. מה עושים? האמא הנבונה פותחת את סיר המרק, וריח התבשיל נישא באוויר. החיילת נושמת עמוק, שואפת את ריח הניחוח, ופתאום פוקחת עיניים בלחישה: "אמא!". מיד היא אצה רצה לפגוש את משפחתה בש"ג והדברים באים על מקומם בשלום. הכל הודות לתבשיל של אמא וליתר דיוק, לאבקת המרק של אמא.
זוכרים את הפרסומת הזו?
אצלנו בבית עדיין צוחקים עליה. אני נכנסת למטבח, פותחת את סיר המרק (נטול אבקת המרק יש לציין) לוקחת לריאות ומכריזה בשאיפה "אמא..." . ולפעמים אני פותחת חבילה של מצות או מיונז, או משהו פרוזאי ותעשייתי אחר, שואפת ונושפת: "מממ... אמא". אמא שלי מאוד משועשעת מהעניין.

הפרסומות האלה שמנסות לפרוט על מיתרי הלב הם סוג של בדיחה בעיני. רואים שם חיילים אמיצים שבסוף היום רוצים רק את אבקת המרק של אמא. את הישראלים בחו"ל שמתגעגעים לאוכל הישראלי המתועש והמוכר. את הילדים החמודים והמשפחות המתוקות שמתאחדות סביב הקוטג' שמסמל את הבית. רק הקוטג' הנכון אגב, יכול לסמל את הבית. קוטג' אחר לגמרי לא יעבוד.

הפרסומות מנסות להגיע אלינו דרך הרגש וליצור נאמנות למותג, כך שברגע שנראה קוטג' של תנובה נוצף ברגשות נוסטלגיה וביתיות, ונקנה רק אותו, תמיד. אבל אתם יודעים מה? אני מעדיפה לקנות את הקוטג' שלי על פי פרמטרים מעט פחות הורמונליים. פרמטרים מצחיקים כאלה כמו טעם ומחיר. בעיקר מחיר. כי זה קוטג' לעזאזל. לא כל כך מסובך להכין קוטג'. יש כל מיני יצרנים שעושים את זה סבבה ולעיתים בפחות כסף מאשר תנובה.

אני, אין לי נאמנות למותגים, ואין לי סנטימנטים כשאני נכנסת לסופר. רוצים שאקנה את המוצר שלכם? אל תנסו למכור לי אותו עם ילדים חמודים, כלבלבים מתוקים או חיילים אמיצים (אלא אם כן המוצר שלכם ליטרלי עשוי מילדים, כלבלבים או חיילים, ואם כן, איכס. ונראה לי שזה לא חוקי.). נסו למכור לי אותו עם מחיר תחרותי. עם מבצעים או קופונים משתלמים. אולי עם אריזת חיסכון.
בסופר אני מחפשת אוטומטית את היצרנים הפחות מוכרים בכל קטגוריה. אני קונה שנים את השוקולד של ורד הגליל באריזות שישייה. הוא זול יותר מזה של עלית (אולי כי הם לא מוציאים מלא כסף על פרסומות עם פרות מרקדות?) וטעים באותה מידה. אני קונה שמן זית נטו על פי המחיר, כל פעם יצרן אחר, לפי מי שבמבצע. אני קונה פסטה של המותג או של טעמן או של הקנייה החכמה. כל אלה מותגים שיש ברמי לוי, והם זולים בעשרות אחוזים מהפסטה של אוסם. ולמקרה שתהיתם, כמעט אף פעם לא "שילמתי את המחיר" על מוצר זול יותר. נפילות יש מדי פעם, לא יותר מאשר אצל היצרנים הגדולים והמוכרים יותר.

אז בפעם הבאה שאתם עושים קניות, חפשו את המותגים שמנסים למשוך אתכם בצורה עניינית, ולא בצורה רגשית ומניפולטיבית.

וכעת למוקפץ החמישי שלנו, שכולל את התוספת כבר בתוך המנה, כך שמדובר באמת בארוחה בסיר. יש לכם שאריות אורז מאתמול? הכינו איתו אורז מטוגן. אפשר לגוון את הירקות עם מה שיש לכם במקרר, את שלי אני בחרתי בעיקר לפי הצבע. אורז מטוגן הוא לא אחד מהמנות הפוטוגניות והאסטטיות ביותר, אבל הוא טעים וביתי וקל מאוד להכנה.

אורז מטוגן
מאת: גרסא שלי למתכון מוכר
עלות: כ-30 ש"ח
כמות: כ-4 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן
1 בצל סגול קצוץ
1 כוס אפונה ירוקה
2 כוסות דלעת חתוכה לקוביות
500 גרם בשר טחון
2 כוסות אורז מבושל
1 ביצה
1 כף סוכר
3 כפות סויה

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה ומטגנים את הבצל במשך כ-5 דקות עד שהוא מתרכך. מוסיפים את הדלעת והאפונה ומקפיצים עוד כ-5 דקות עד שהדלעת מתרככת. מוסיפים את הבשר הטחון, ומקפיצים 3-4 דקות עד שרוב הבשר משנה את צבעו מאדום לחום. מוסיפים את האורז, הביצה, הסוכר והסויה ומטגנים תוך כדי בחישה כ-3 דקות עד שהביצה מבושלת והאורז חם.

עיקריות בשריות זולות וקובה סינייה

כדי שמנה עיקרית בשרית תחשב אצלי כ"בישול בזול" היא צריכה לקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים:

החלק הבשרי צריך להתבסס על נתחי עוף או בשר זולים יחסית 
בעוף מדובר בחזה, כנפיים, עוף טחון, ויש תקופות עם מבצעים גם על העופות השלמים והכרעיים (תלוי אם רשתות השיווק במצב מלחמה). יש גם איברי פנים זולים כמו קורקבנים וכבדים, אבל לי אישית יש פחות ניסיון איתם. בכל מקרה, מתכונים עם פרגיות ככל הנראה לא תראו כאן. 
בתחום הבשר מדובר בבשר טחון (אני קונה טחון מקפוא בקצבייה שבדרך כלל עולה 30-40 ש"ח לקילו. הטחון הטרי יקר ממש ואני לא באמת חשה בהבדל. והטחון שקונים במחלקת הקפואים גם יקר וגם מכיל כל מיני תוספי סויה וחלבון מן הצומח) ונתחים שלמים זולים, כמו מס' 2, 3, 8 ו-10 שעולים בדרך כלל סביבות ה-30 ש"ח לקילו כשהם קפואים. 

צריך שיהיה במתכון "מתיחה" של הבשר בעזרת רכיבים אחרים, זולים יותר, כמו ירקות, דגנים או קטניות 
יש המון דרכים למתוח בשר ועוף. אפשר לבשל אותם בקדרה עם ירקות וקטניות. אפשר להכין מהם רוטב או תבשיל שמוגש על ערימה של אורז או איטריות. אפשר להכין קציצות מבשר או עוף טחון ולהוסיף להם ירקות מגוררים ופירורי לחם. אפשר לעטוף אותם בפחזנית, או בלינצ'ס או פשטידה... לפעמים מדובר בקצת יותר התעסקות. בכל זאת, הרבה יותר קל לסדר כמה כרעיים בתבנית לשפוך מעל כמה תבלינים והיידה לתנור. אבל יש להתעסקות הזאת יתרונות: התוצאה היא גם זולה יותר, וגם בהרבה מקרים מהווה ארוחה שלמה, או כמעט ארוחה שלמה בפני עצמה.

אז עכשיו שאתם מכירים את ה"אני מאמין" של בישול בזול בנוגע לעיקריות בשריות, אפשר לגשת למתכון.
על הגרסא שלי לקובה סינייה אני עובדת המון זמן, מאז פתיחת הבלוג בערך. ההתאמה לבלוג ברורה - עיקרית שחצי ממנה עשויה בכלל מבורגול זול ומזין, עם טעמי הקובה האהובים עלי, ובלי הגלגול שאני לא מאוד מוצלחת בו. יש עוד מתכונים ברשת לקובה סינייה (או קובה בל סנייה), אבל חלקם עם כמויות לא ממש הגיוניות, חלקם עם כבש טחון, שהוא גם יקר וגם קצת יותר קשה להשיג, ורובם עם צנוברים שאמנם הם נורא טעימים, אבל יקרים בטירוף. אז החלטתי לפתח גרסא משלי. ליחסים המועדפים עלי בין המים לבורגול ובין הבצק למילוי לתבלינים הגעתי אחרי כמה איטרציות, נשאר רק עניין פעוט- הבצק נטה להתפרק ולהתפורר. הקובה אמנם היה טעים, אך לא אסטטי במיוחד. פתרון לבעיה הזאת הגיע מהמתכון של מתכוניישן ובו הבורגול נטחן במעבד מזון בתוספת בצל חי. אהא! מכיוון שבכל זאת אני אוהבת את המרקם הגרגרי של הבורגול, החלטתי לטחון רק חצי מהבורגול, להשאיר את היתר כמו שהוא, ולערבב.
אם כך, ללא קשקושים נוספים, הרי לכם המתכון שלי לקובה סינייה. המתכון גדול ומספיק להמון סועדים, אז הצטיידו בתבנית גדולה.

קובה סינייה (מאפה קובה בתבנית)
מאת: בישול בזול
עלות: כ-36 ש"ח
כמות: כ-16 מנות

מרכיבים

לבצק הבורגול:

500 גרם בורגול דק (ג'ריש)

3 כוסות מים רותחים

1 בצל קלוף וחצוי

1 כפית מלח

1/2 כפית קינמון

1/2 כפית פלפל אנגלי

1/2 כפית פלפל שחור טחון

1/2 כפית כמון

4 כפות שמן

למלית הבשר הטחון:

3 כפות שמן

2 בצלים קצוצים דק

3 שיני שום

1/2 כפית מלח 

1/4 כפית קינמון

600 גרם בשר טחון, או תערובת של עוף ובשר טחונים

חצי צרור בצל ירוק קצוץ

הוראות הכנה

מכינים את הבצק: מעבירים את הבורגול לקערה גדולה, שופכים מעל את המים הרותחים ומשהים רבע שעה. סוחטים עודפי נוזלים אם יש. טוחנים את הבצל במעבד מזון עד שהוא קצוץ היטב. מוסיפים למעבד המזון חצי מהבורגול המבושל וטוחנים במשך כדקה עד שהבורגל מתחיל להיעשות עיסתי. 

מערבבים את עיסת הבצל והבורגול עם יתר הבורגול המבושל ושאר מרכיבי הבצק עד שהעיסה אחידה.

בזמן שמשרים את הבורגול במים הרותחים מכינים את המלית: בסיר בינוני-גדול מחממים את השמן ומטגנים את הבצלים עד שהם נהיים שקופים ומתחילים להזהיב, כ-10 דקות. מוסיפים את השום, המלח, הקינמון והבשר הטחון, ומטגנים תוך כדי ערבוב עד שהבשר מבושל ברובו, כ-5 דקות. מוסיפים את הבצל הירוק, מטגנים עוד דקה ומורידים מהאש.

מרכיבים את הקובה: משמנים תבנית גדולה, ומשטחים מחצית מבצק הבורגול בתחתית התבנית. מסדרים מעל את הבשר הטחון, ומעליו משטחים את יתר בצק הבורגול, ומהדקים ( לא למעוך יותר מדי. אנחנו רוצים שהקובה לא יתפרק, אבל שגם לא יהיה דחוס לגמרי). אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כחצי שעה, עד שהמאפה מזהיב מעט.

מגישים חם בליווי הזלפות נדיבות של טחינה.

געגועי לסבתא העיראקית שמעולם לא היתה לי