זמן בזול

שנייה לא שמתי לב, והופה נהייתי קריקטורה: אישה מתקתקת על לפטופ עם יד ימין, בוחשת תבשיל ביד שמאל, שלושה ילדים נתלים על גפיה הנותרים. אמנם האישה בקריקטורה תהיה לבושה בחליפה, ואילו אני לא בטוחה שראיתי ביגוד ללא גומי מאז מרץ 2020, אבל חוץ מזה – סיים סיים. 

הצורה שבה אני מבשלת וקונה אוכל השתנתה מאוד בשנים בהם נהייתי הורה לקטנים שצריכים לאכול שלוש, חמש טריליון פעמים ביום. פעם, כמעט שלא הייתי מוכנה לשלם יותר כדי לחסוך זמן, ונחרתי בבוז שעבור רוב השכירים שעובדים בשעות מוגדרות, זמן לא באמת שווה כסף, אלא אם כן משתמשים בזמן הבישול שחוסכים בהזמנת פיצה כדי להעביר שיעורים פרטיים או לעשות בייביסיטר. חשתי בסתר ליבי שמי שמזמין מהסופר הוא קצת מפונק.

ועכשיו… עכשיו אני מבינה. אני מספיקה בקושי לעבוד בין פיזור לאיסוף לטיפול לבישול לניקוי. אז וואלה, אם אזמין פיצה, באמת אחסוך חצי שעה של בישול ושטיפת כלים, ועוד אמנע מיללות "אבל האורז נגע ברוטבבבבב", שיביאו אותי רעננה ושפויה יותר לשעות הנוספת של העבודה אחרי שהילדים הלכו לישון. כשמתעסקים פחות בתפעול של ארוחות וטנטרומים, ומצליחים באמת למנף את חלקיקי הזמן האלה לעבודה פרודוקטיבית, לאורך זמן זה אשכרה יכול להשפיע על הקריירה. ומי שמתקדם יותר, לרוב מרוויח יותר.

אז מה אני עושה היום שונה, ואיך בכל זאת אני שומרת על עקרונות בישול בזול?

הו. שמחה ששאלתם. אני עדיין עושה שיקולי בישול בזול, פשוט המשקולות השתנו קצת.

מזמינה מהסופר, באופן מחושב

אני זוכרת את בישול בזול הצעירה והתמימה, שהיתה מבלה ערב שלם ברמי לוי, מטיילת בין המדפים, משווה עוד מחירים ועוד מחירים, וצועדת הביתה ברגל עם אוכל לשבוע לזוג צעיר ומתכלב ארוז בעגלת סבתא ורודה. בימים אלה, קניות שבועיות בניחותא הם זיכרון מתוק בואכה פנטזיה, ולגמרי מתאים לי לשלם למישהו אחר שיעשה לי קניות כדי לחסוך 3 שעות בשבוע. א-בל בחרתי איך, מאיפה ומה להזמין אחרי שחקרתי את העלויות. 

אני משתמשת בשנה האחרונה בקוויק ומרוצה מאוד. תמורת 450 ש"ח לשנה, אני מקבלת משלוחים חינם על כל קנייה מעל 300 ש"ח, שזה יוצא פחות מ-10 ש"ח למשלוח פעם בשבוע. חלק מהמחירים טיפה יותר גבוהים מאשר ברשתות הזולות, אז אני מנסה לצמצם עלויות עד כמה שאפשר: עוף ובשר אני קונה רק ממה שבמבצע, ואז המחירים די דומים לסופר הקרוב אליי. מוצרים בפיקוח תמיד מוגבלים למחיר המפוקח, אז אין הבדל במחיר של חלב, ביצים, שמנת וכו'. יש באתר של קוויק דף מבצעים גדול שאני קודם כל עוברת עליו, ובימי שני הם מעלים מבצעים שווים יותר. 

פעם בחודש-חודשיים אני מכתתת את רגליי לרמי לוי, אהובי משכבר הימים, לעשות השלמות. ככה אני קונה בזול במקום שהחיסכון משמעותי, ובכמות שתספיק עד ההשלמה הבאה.

תפריט שבועי - מנצחים את הטנטרומים בכוח השעמום!

יש לנו תפריט שבועי. כן כן, מה ששמעתם. התחלתי אי שם בסגר השני, כשנמאס לי לחשוב כל 10 דקות איך להאכיל את הזאטוטים הבררנים אך רעבים (ומייללים) תמידית. ישבנו כולנו ביחד ועשינו רשימה של כל המאכלים שכל אחד מסכים לאכול. בחרתי את אלה שמוסכמים על לפחות שניים מתוך השלושה ושיבצתי אותם לארוחות צהריים וערב, ראשון עד חמישי.

בכל ארוחה מוגשת המנה מהתפריט, פרי או ירק טרי חתוך, פסטה או אורז אם יש, וזהו. מי שלא אוהב, מוזמן לקחת יוגורט מהמקרר.

אז מה בתפריט? קציצות ברוטב עגבניות, תפו"א בתנור, פנקייקים, שאריות משבת, מרק כתום, טונה או חביתה, טוסט…  חלק מהמנות מכינים בכמות כפולה וזה מספיק לכמה ארוחות. מזל שהבררנים לא דורשים גיוון!

ביום רביעי יש פיצה ביתית, שדורשת קצת יותר זמן הכנה, אבל אני כבר די מיומנת, וכל שבוע אני מצליחה לתקתק קצת יותר. גם הילדים למדו, בדרך הקשה, שכדי לקבל פיצה הם צריכים לשחק יפה ביחד ולשעשע את הקטן עד שאני מסיימת.

יום חמישי הוא יום השניצלים. כן, אלה הקפואים, כי זמן באמת שווה כסף (ושפיות!). ואם כבר מוציאים כסף על נוחות, עדיף 15 ש"ח על חבילת שניצלים מאשר 80 ש"ח על 2 פיצות משפחתיות. למי שתוהה - כן, עדיין יש בעולם שניצלים פושטיים זולים. אני קונה שניצל עוף טוב פושט ב-14.90 ש"ח ברמי לוי, בחנויות אחרות זה יכול לסביב ה-20 ש"ח. ובבקשה תתנשאו עליי שהשניצלים היקרים הם יותר איכותיים. שניצל דינוזאור שעולה 37 שקל לחבילה לא עשוי מפילה דינוזאור אורגני, סבבה?

עכשיו שכבר אין סגר (ויש צהרונים! עם ארוחת צהריים!) אנחנו כבר דבקים פחות בתפריט המדויק, אבל בכל זאת, רוב הבישולים אצלנו הם מהרשימה הזו שהרכבנו. והילדים לעולם לא ייתנו לנו לשכוח שניצלים ביום חמישי.

יש עוד מה לפרט גם על התפריט השבועי וגם על אסטרטגיית הקניות שלי, אבל הפוסט הזה נהיה כבר ארוך. אם אתם רוצים שארחיב בפוסט נפרד, תגידו!

בינתיים אשאיר אתכם עם ארוחת הכל בתבנית אחת שהולכת אצלנו חזק בשנים האחרונות. זאת מנה שלגמרי מרגישה יותר מושקעת ממה שהיא באמת. כמה דקות הרכבה, בלי חיתוכים או בישולים מוקדמים, ויאללה לתנור. הכמויות פה מאוד גמישות, ובכלל לא חייבים להיצמד אליהן. רק תקפידו להוסיף מים בכמות כפולה מהדגנים והעדשים, ואתם מסודרים. אה, ותוודאו שאתם משתמשים בתבנית גדולה ויציבה מספיק כדי להכיל את כל הדגנים והנוזלים. הוראות אלה נכתבו בדם. או לפחות במיץ בורגול, עדשים ועוף נא, שגלש על תחתית התנור.

עוף עם דגנים ועדשים בתנור

מאת: בישול בזול

עלות: 20-25 ש"ח (תלוי במחיר העוף)

כמות: 6 ארוחות לאכלנים קטנים או 3 ארוחות למורעבים

מרכיבים

3 כרעי עוף (או חלקי עוף אחרים - ירכיים, שוקיים, או אפילו כנפיים. חזות פחות יתאימו כי הם יתייבשו)

2 כוסות דגנים (אני לרוב שמה כוס גריסי פנינה וכוס בורגול או אורז)

¾ כוס עדשים (כל צבע)

1 כפית מלח

3 כפיות תבלינים - פפריקה, אבקת שום, אבקת בצל, כורכום…

5 וחצי כוסות מים 

הוראות הכנה

מניחים את חלקי העוף בתבנית. מפזרים מסביב את הדגנים ואת העדשים. מפזרים מעל את המלח והתבלינים, ושופכים מעל הכל את המים. מכסים היטב בנייר כסף ואופים ב-200 מעלות במשך כשעה וחצי עד שעתיים. 

מוציאים את התבנית מהתנור, מוודאים שהדגנים ספגו את כל המים, ומחזירים את התבנית הגלויה לעוד 10-20 דקות בתנור, כדי שהעוף יתפוס קצת צבע. 

-----------------------------------------------------------------------------------

זוכרים את הקטע הזה שאני שונאת לצלם? ושאין לי זמן לכלום? נכון שאתם קוראים אותי בשביל חוש ההומור המשובח המתובל בייאוש קיומי, ולא בשביל הסטיילינג המהוקצע? סבבה. מוזמנים להביט בתבנית עוף שנראית… ביתית.

קיץ מתוק - חזה עוף במנגו

שלום לכם! אני צריכה להודות שאני קצת מתרגשת מחודש אוגוסט הנוכחי. זו הפעם הראשונה שיש לי מספיק ימי חופש כדי שאוכל אשכרה להיות עם הילדה שלי בחופשת הקיץ ולא רק לנסות למתוח את היום וחצי חופש שנותרו לי על פני 3 שבועות, עם פלסטרים של סבא-סבתא-דודה-אבא שמפסיד לימודים ומשלים בלילות.

הפעם יש לי זמן להיות איתה ברוגע, וזה ממש לא דבר של מה בכך. מספר ימי החופשה המינימלי במשק הוא 10, ו-7+ מהם הולכים על חגים במהלך השנה. אם אתם הורים עם 10 ימי חופש, ליבי אתכם. גם אני הייתי שם. אני זוכרת איך רווח לנו באוגוסט שעבר כשקמתי בבוקר מצוננת ומשתעלת. כך יכלתי להוציא אישור מחלה ולהישאר בבית עם הילדה, ויומיים לא היינו צריכים לשבור את הראש מה עושים איתה. 
כעת הילדה ישנה שנ"צ ויש לי עוד כ-45 דקות באמצע היום לצלם אוכל ולכתוב בבלוג! אני לא צריכה לעבוד מהבית בכל שנייה פנויה! זה חופש זה.

אמנם מקובל להתלונן על הילדים באוגוסט, אבל האמת היא שאנחנו מבלים בנעימים. יש לי כולה ילדה אחת, ויחסית לבת שנתיים היא די נעימה לבריות. כיף לבלות עם מישהי שמתלהבת מכל דבר. לראות רכבת זה מלהיב. לא צריך בכלל לנסוע בה. רק לחכות על הגשר שהיא תגיע כבר, ולצווח באושר כשהיא עוברת מתחת זו פעילות של חצי שעה. ראינו ליד הפארק איש מחברת החשמל שמתקן את חוטי החשמל וזה היה ממש מרתק. הבטנו באוטו זבל שאסף את כל הזבל ברחוב. הפרחנו בועות. ביקרנו בגני שעשועים ברחבי העיר בשעות הבוקר (איזה מזל שהיא קמה ב-6!) והערב. ראינו ציפורים, קטפנו תאנים, עלינו וירדנו במעליות ודרגנועים, וקפצנו על מזרן עם חברה. כיף שהיא נהנית מפעילויות לא גרנדיוזיות. כשיש זמן ולא ממהרים לשום מקום, אני יכולה פתאום להסתכל על העולם ולראות עד כמה הוא מעניין למישהי שחיה בו רק שנתיים וקצת. 

לא שהכול נופת צופים, כן? החיים שלי הם לא אלבום שופוני באינסטוש. יש גם ריבים עם הילדים בגינה, סרבנות שנ"צ, יללות על אמה המרשעת שלא מרשה לה לעזור בחיתוך הירקות עם סכין בגודל של הראש שלה, והרבה זיעה. אבל יש לנשמה קצת מקום להתרווח. רוצה לעמוד באמצע החניון ולהסתכל על משפחה רנדומלית שחוגרת את כל ילדיה לכיסאות הבטיחות? כל עוד אמא עומדת בצל אין בעיה. בשונה מהרגיל, אנחנו לא ממהרים לשום מקום. 

מאטרקציות פופולריות מדיי אני משתדלת להתרחק, ו"הפעלות לילדים" תמיד עשו לי בחילה. ידוע שאנחנו לא באמת נהנים בלי מוזיקה מחרישת אוזניים עם מסרים מיניים בספרדית. כשאני שומעת שאקירה מיד יש לי חשק להקפיץ כדור על מצנח. 
מה, לכם לא??

עכשיו המנגו בשיאו, ויש לי מתכון משגע שאני רוצה כבר המון זמן לתת לכם. קל, מתוק וגם בריא. רוצו להכין לפני שתיגמר העונה.

חזה עוף ומנגו בתנור

מאת: בישול בזול
עלות: כ- 18 ש"ח
כמות: 3-4 מנות

מרכיבים
3 עלי כרוב סגול
1 מנגו בשל
1 חזה עוף
פיסת ג'ינג'ר בגודל של גוּלה, קצוץ
1 כף רוטב סויה

הוראות הכנה
פורסים/קוצצים את עלי הכרוב, חותכים את המנגו, חותכים את העוף לפיסות בגודל של מוקפץ ומעבירים הכול לתבנית קטנה-בינונית. מוסיפים את הג'ינג'ר והסויה, מערבבים ומעבירים לתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות. אין צורך לכסות. אופים 15 דקות, מוציאים את התבנית ומערבבים. אם צריך, מחזירים לתנור לעוד 5-10 דקות, רק עד שהעוף כבר לא ורוד בפנים (אפשר למצוא את הפיסה שנראית הכי לא מבושלת, לחתוך לחצי ולבדוק).
מגישים חם או חמים, מעל אורז שיספוג את הרוטב המתוק.
אפשר בכיף להכפיל ולשלש את המתכון כדי להכין כמות גדולה יותר.

אינסוף מתכונים לארוחת הערב - סיכום פרוייקט מוקפצים

היום פרוייקט המוקפצים מגיע לסופו. היו לנו מוקפצים עם כל מיני ירקות ותיבולים, וראינו שמוקפץ זה הרבה מעבר לסויה. אפשר לשלב עשבי תיבול טריים, כל מיני ירקות לא בדיוק סיניים כמו עגבניות ושומר, אפשר להשתמש במגוון תבלינים יבשים, וגם פירות מתקבלים בברכה. אין סוף לתבשילים המהירים שאתם יכולים להכין עם קצת יצירתיות ופתיחות. רוצים מדריך?
קבלו:

1. בוחרים ירקות

מומלץ להתחיל מלטגן בצל אבל לא חובה.
את הירקות מוסיפים למוקפץ לפי רמת הקושי: ירקות קשים יותר צריכים יותר זמן בישול. רוצים להקטין את זמן הבישול? קצצו את הירקות הקשים לחתיכות קטנות יותר.
מחוסרי השראה? להלן רשימת ירקות חלקית:
קשים וצריכים הרבה בישול: בצל לבן או סגול, בטטה, תפו"א, סלרי, סלק, גזר, שומר
צריכים זמן בישול בינוני: פלפלים, קישוא, ברוקולי, כרובית, חציל,  דלורית/דלעת
צרכים, צריכים מעט בישול: אפונה, עגבניות רגילות או שרי, כרוב אדום או לבן, תרד, פטריות
צריכים מעט מאוד בישול אם בכלל: נבטים, תירס או תירס גמדי מקופסא, בצל ירוק, עשבי תיבול טריים
אפשר כאמור לשלב גם פירות, לפי מה שאוהבים ומה שבעונה.
זכרו, לא לדחוף למוקפץ את כל הירקות במקרר. בין 2 ל-4 סוגים זה אופטימלי לטעמי.

2. בוחרים תיבול

יש אינסוף תיבולים פוטנציאליים, ואפשר קצת ללכת לאיבוד עם כל האפשרויות. על כן, הריני להציג בפניכם כמה קבוצות של תיבולים. אתם ממש לא חייבים לקחת רק תיבולים מאותה הקבוצה, אבל אם אתם פוחדים לפשל, דעו שכמעט כל ההצעות מאותה הקבוצה הולכות סבבה ביחד.
אסייאתי - סויה, שום, ג'ינג'ר, פלפל חריף טרי או יבש, שמן שומשום, שמן צ'ילי, רוטב צ'ילי מתוק, חמאת בוטנים, חלב קוקוס, לימון (מיץ ו/או גרידה), חומץ אורז, ממתיקים - סוכר, דבש, סילאן
ים תיכוני/אירופאי - עשבי תיבול טריים, שום, חומץ - בלסמי, בן יין או סתם חומץ רגיל, יין אדום או לבן, רסק עגבניות, עשבי תיבול יבשים - טימין, אורגנו, בזיליקום, רוזמרין, מרווה, ממתיקים - סוכר, דבש, סילאן
מקסיקני - פלפל חריף טרי או יבש, שום, אורגנו, כמון, טבסקו, כוסברה, לימון, רסק עגבניות
הודי - שום, ג'ינג'ר, פלפלים חריף, כוסברה, רסק עגבניות, חלב קוקוס, תבלינים ותערובות תיבול יבשים - קארי, גראם מסאלה, כמון, כורכום, כוסברה

שום, ג'ינג'ר ופלפל חריף טרי מוסיפים יחסית בתחילת הבישול כדי שיבואו במגע עם השמן החם וישחררו את הטעמים והריחות שלהם. תבלינים יבשים מוסיפים באמצע - שלא ישרפו בשמן החם בהתחלה כשהסיר יחסית ריק, אבל שיהיה להם זמן לשחרר טעמים. כל היתר מוסיפים לקראת סוף הבישול.

3. בוחרים חלבון

חזה עוף או חזה הודו חתוכים לקוביות או רצועות, בשר טחון ואפשר גם קוביות טופו. כמובן שיש עוד אופציות, אלה הזולים יותר. אפשר כמובן גם לשלב סוגים שונים. בשר ועוף מוסיפים לקראת סוף הבישול וכשהם מוכנים מסיימים את הבישול. חזה עוף הוא נהדר כשהוא מבושל במידה. יותר מדי זמן בסיר והוא יבש וסיבי.

4. תוספות ושדרוגים

אפשר להוסיף נודלס, אורז, או כל פחמימה מבושלת אחרת, בדקות האחרונות של הבישול. כך תוסיפו נפח ותקבלו באמת ארוחה שלמה בסיר אחד.
אפשר להוסיף ביצה ב-2 הדקות האחרונות של הבישול כדי לעבות את המוקפץ ולהוסיף חלבונים.
אפשר להוסיף שומשום, בצל ירוק, אגוזים קצוצים, צימוקים, או כל תוספת אחרת שנראה לכם שתשפר את הטעם, המראה או המרקם.
אפשר להוסיף מעט קמח או קורנפלור לעיבוי הרוטב של המוקפץ, לקראת סוף הבישול.

-----------  גזרו ושמרו  -----------

וכעת הערה למען הסדר הטוב: אליבא דאמת, למוקפץ יש הגדרה מאוד מדוייקת בכל הנוגע לצורת הבישול. יש להכין אותו על אש גבוהה מאוד, כזאת שאין בדרך כלל במטבחים ביתיים, ומהר - כל העסק מבושל תוך כמה דקות. אבל מכיוון שרובנו מכינים תבשילים מהירים בבית שלא עומדים בכללים, ובכל זאת קוראים להם מוקפץ, בחרתי לקרוא לתבשילים המהירים של ירקות ובשר/עוף שהעליתי בסדרה הזאת מוקפצים. הבהירות לרוב הקוראים נראתה לי חשובה יותר מדיוק בטרמינולוגיה קולינרית פחות מוכרת. היידה פופוליזם!

אז... רוצים עוד מוקפץ אחרון לדרך? מה דעתכם על ברוקולי (עכשיו בעונה!) מוקפץ עם בשר טחון ברוטב חמאת בוטנים אסייאתי? אם עד כה טעמתם חמאת בוטנים רק במתוקים, שווה לפגוש אותו גם בתבשילים פיקנטיים. הוא נותן טעם חזק ומורכב וממכר.

בשר וברוקולי מוקפצים ברוטב חמאת בוטנים אסייאתי

מאת: בישול בזול
עלות: כ-30 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים

2 כפות שמן
1 בצל פרוס
2 שיני שום פרוסות או קצוצות
1 פיסת ג'ינג'ר טרי בגודל 2 שיני השום, קצוץ
1 ראש ברוקולי קטן, חתוך לפרחים
500 גרם בשר טחון
3 כפות רוטב סויה
4 כפות חמאת בוטנים

1/2 כפית שמן צ'ילי (אופציונאלי)

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומקפיצים דקה (איזה ריח!). מוסיפים את הברוקולי ומקפיצים עד שהוא נהיה ירוק בוהק ומתחיל להתרכך, כ-5 דקות. מוסיפים את הבשר ומטגנים תוך כדי ערבוב עד שהוא מבושל ברובו. מוסיפים את הסויה, את חמאת הבוטנים ואת שמן הצ'ילי אם משתמשים, וממשיכים להקפיץ עד שהבשר מבושל כולו.

וזאת התמונה הלא מוארת טוב האחרונה שתצטרכו לראות פה! לפחות בשבועות הקרובים...

חיים בלי אוטו, ומוקפץ שהתעצל מלהיות ממולא

אחת מההוצאות הגדולות של משקי בית היא אוטו. יש ביטוח, דלק, טסט, תיקונים, שלא לדבר על עלות האוטו עצמו. כל פעם שאני רואה חבר לעבודה יוצא למוסך, אני יודעת שהוא יחזור עוד שלוש שעות עם מבט מבואס ומבולבל של "איך לעזאזל דפקו אותי ככה?".

עד כה הצלחנו להסתדר בלי אוטו, ואנחנו מתניידים בעיקר ברגל ובאוטובוסים. בחודש האחרון לווינו אוטו מבני משפחה שנסעו לחו"ל, וראיתי איך זה שינה לנו את המנטליות, ומחק תוך שבוע הרגלים חסכוניים ובריאים. למסיבה אצל חברה שגרה 15 דקות הליכה ממני פתאום רציתי לקחת את האוטו. כי זה יחסוך לי איזה 20 דקות! אותם בטח אבלה בעוד בהייה פרודוקטיבית באינטרנט! לבסוף בעטתי לעצמי בתחת והלכתי ברגל, אבל הדהים אותי שתוך שנייה המוח שלי ניסה לשכנע אותי להתעצל ככה.

כשיש לנו אוטו פתאום אנחנו עושים קנייה גדולה כל שבוע, כי אפשר. בהיעדר אוטו אנחנו מנסים למשוך עם מה שיש בבית, כדי לא להצטרך להיסחב לשם באוטובוס או ברגל לעיתים קרובות מדי.  בנוסף, כשאנחנו עושים את הקניות ללא אוטו, אנחנו מוגבלים למשקל שאפשר לסחוב בכוחות עצמנו. מעט מעצבן, אך אפקטיבי. לא סתם קונים קילו פלפלים, קילו עגבניות, קילו מלפפונים ומקווים לטוב. קונים 3 פלפלים, 6 עגבניות ו-2 מלפפונים כי דוגרי יותר מזה לא נאכל, ואין יותר מקום בעגלה.
בחודש האחרון הבנתי שלא רק האוטו עצמו עולה כסף, אלא הוא מאפשר הוצאה של יותר כסף בתחומים אחרים. בעיקר, הוא מאפשר לעשות הרבה יותר קניות.

בכלל, שמתי לב שכשיש לי אוטו אני מצפה מעצמי ליותר. למה לבלות את אחר הצהרים בבית או בגינה עם הילדה? אפשר לעשות סידורים! קניות! אפשר לנסוע למרכז לבקר חברים! יש משהו בהיעדר אוטו שכופה עלינו האטת קצב. לפעמים זה מציק, אבל בסך הכל אני אוהבת את הקצב הזה. לוקח לי 20 דקות להגיע לגן כל בוקר, אבל אלה 20 דקות הליכה שאני עושה קבוע. יש אנשים שמשלמים כדי ללכת בקביעות.

ייתכן שבקרוב נצטרך לצרף אוטו לשורותינו. אנחנו מנסים לדחות את הקץ, אבל כנראה שזה יקרה בשלב מסויים. אני מקווה שנצליח לזכור וליישם את היתרונות ואת ההרגלים הטובים שבאי אחזקת אוטו, לטובת הבריאות והשורה התחתונה שלנו.

מה איתכם קוראים? איך היעדר אוטו (או קיומו) משפיע לכם על ההוצאות?

ובשינוי נושא חד. בתמונה, אניצים ירוקים שגדלו לי על הבצל. השתמשתי בהם בתור בצל ירוק. לא יודעת אם זה קטע כזה ידוע שאני מגלה רק עכשיו, או שמא יש סיבה שלא כולם עושים את זה וזה עלול להרוג אותי. בכל מקרה, אם יש לכם אניצים כאלה ואתם צריכים טיפה בצל ירוק קצוץ לקישוט, זה יחסוך לכם קנייה של חבילה שלמה וממה שראיתי עד כה, ככה"נ לא יהרוג אתכם.

ועכשיו למוקפץ האחד לפני האחרון. המוקפץ הזה רצה להיות כרוב ממולא אבל פשוט לא היה לו (לי...) כוח. לוקחים את הטעמים של כרוב ממולא קלאסי - כרוב, בשר, עגבניות, צימוקים - ומקפיצים הכל ביחד, במקום להתעסק בגלגולים ומילויים. אם אתם מחפשים תבשיל ביתי ומנחם שאפשר להכין במינימום מאמץ הגעתם למקום הנכון.

הפוסט הבא יהיה פוסט המוקפצים האחרון ובו תהיה נוסחת פלא ליצירת אינסוף ארוחות מוקפצות מהירות ומקוריות, שימנעו מכם להיגרר חזרה לשגרת השניצל-עוף-קציצות המשעממת.
ואז נוכל לעבור לכמה פוסטים מתוקים לקראת פורים! ווהו!

בשר וכרוב מוקפצים ברוטב אדום מתקתק

מאת: בישול בזול
עלות: כ-28 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן
1 בצל פרוס
2 שיני שום פרוסות
3 גזרים חתוכים לקוביות
5 עלי כרוב גדולים פרוסים לרצועות
1 חבילה קטנה רסק עגבניות
1/4 כוס מים
1 כף סוכר חום
1 כף חומץ תפוחים
1/2 כפית מלח
1/4 כוס צימוקים
500 גרם בשר טחון

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את הגזר והכרוב ומטגנים 3-4 דקות עד שהכרוב מקבל צבע חזק יותר. מוסיפים את הרסק, המים, הסוכר, החומץ, המלח והצימוקים, מערבבים, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים 5-7 דקות עד שהגזר מתרכך מעט. מגלים ומוסיפים את הבשר, ומטגנים תוך כדי בחישה עד שהבשר מבושל.

אורז מטוגן והעדר סנטימנטים

בסיס צבאי אי שם במדבר. צעירים בירוק זית מבצעים תרגילים צבאיים למראה. חיילת אחת מטפסת לגבעה. היא רוצה לברוח מהכל, לנשום קצת את שקט המדבר. אך אויה, היא איננה יודעת שמשפחתה מתדפקת ברגע זה ממש על שער הבסיס, מטעמים בידיהם. החיילת איננה. מה עושים? האמא הנבונה פותחת את סיר המרק, וריח התבשיל נישא באוויר. החיילת נושמת עמוק, שואפת את ריח הניחוח, ופתאום פוקחת עיניים בלחישה: "אמא!". מיד היא אצה רצה לפגוש את משפחתה בש"ג והדברים באים על מקומם בשלום. הכל הודות לתבשיל של אמא וליתר דיוק, לאבקת המרק של אמא.
זוכרים את הפרסומת הזו?
אצלנו בבית עדיין צוחקים עליה. אני נכנסת למטבח, פותחת את סיר המרק (נטול אבקת המרק יש לציין) לוקחת לריאות ומכריזה בשאיפה "אמא..." . ולפעמים אני פותחת חבילה של מצות או מיונז, או משהו פרוזאי ותעשייתי אחר, שואפת ונושפת: "מממ... אמא". אמא שלי מאוד משועשעת מהעניין.

הפרסומות האלה שמנסות לפרוט על מיתרי הלב הם סוג של בדיחה בעיני. רואים שם חיילים אמיצים שבסוף היום רוצים רק את אבקת המרק של אמא. את הישראלים בחו"ל שמתגעגעים לאוכל הישראלי המתועש והמוכר. את הילדים החמודים והמשפחות המתוקות שמתאחדות סביב הקוטג' שמסמל את הבית. רק הקוטג' הנכון אגב, יכול לסמל את הבית. קוטג' אחר לגמרי לא יעבוד.

הפרסומות מנסות להגיע אלינו דרך הרגש וליצור נאמנות למותג, כך שברגע שנראה קוטג' של תנובה נוצף ברגשות נוסטלגיה וביתיות, ונקנה רק אותו, תמיד. אבל אתם יודעים מה? אני מעדיפה לקנות את הקוטג' שלי על פי פרמטרים מעט פחות הורמונליים. פרמטרים מצחיקים כאלה כמו טעם ומחיר. בעיקר מחיר. כי זה קוטג' לעזאזל. לא כל כך מסובך להכין קוטג'. יש כל מיני יצרנים שעושים את זה סבבה ולעיתים בפחות כסף מאשר תנובה.

אני, אין לי נאמנות למותגים, ואין לי סנטימנטים כשאני נכנסת לסופר. רוצים שאקנה את המוצר שלכם? אל תנסו למכור לי אותו עם ילדים חמודים, כלבלבים מתוקים או חיילים אמיצים (אלא אם כן המוצר שלכם ליטרלי עשוי מילדים, כלבלבים או חיילים, ואם כן, איכס. ונראה לי שזה לא חוקי.). נסו למכור לי אותו עם מחיר תחרותי. עם מבצעים או קופונים משתלמים. אולי עם אריזת חיסכון.
בסופר אני מחפשת אוטומטית את היצרנים הפחות מוכרים בכל קטגוריה. אני קונה שנים את השוקולד של ורד הגליל באריזות שישייה. הוא זול יותר מזה של עלית (אולי כי הם לא מוציאים מלא כסף על פרסומות עם פרות מרקדות?) וטעים באותה מידה. אני קונה שמן זית נטו על פי המחיר, כל פעם יצרן אחר, לפי מי שבמבצע. אני קונה פסטה של המותג או של טעמן או של הקנייה החכמה. כל אלה מותגים שיש ברמי לוי, והם זולים בעשרות אחוזים מהפסטה של אוסם. ולמקרה שתהיתם, כמעט אף פעם לא "שילמתי את המחיר" על מוצר זול יותר. נפילות יש מדי פעם, לא יותר מאשר אצל היצרנים הגדולים והמוכרים יותר.

אז בפעם הבאה שאתם עושים קניות, חפשו את המותגים שמנסים למשוך אתכם בצורה עניינית, ולא בצורה רגשית ומניפולטיבית.

וכעת למוקפץ החמישי שלנו, שכולל את התוספת כבר בתוך המנה, כך שמדובר באמת בארוחה בסיר. יש לכם שאריות אורז מאתמול? הכינו איתו אורז מטוגן. אפשר לגוון את הירקות עם מה שיש לכם במקרר, את שלי אני בחרתי בעיקר לפי הצבע. אורז מטוגן הוא לא אחד מהמנות הפוטוגניות והאסטטיות ביותר, אבל הוא טעים וביתי וקל מאוד להכנה.

אורז מטוגן
מאת: גרסא שלי למתכון מוכר
עלות: כ-30 ש"ח
כמות: כ-4 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן
1 בצל סגול קצוץ
1 כוס אפונה ירוקה
2 כוסות דלעת חתוכה לקוביות
500 גרם בשר טחון
2 כוסות אורז מבושל
1 ביצה
1 כף סוכר
3 כפות סויה

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה ומטגנים את הבצל במשך כ-5 דקות עד שהוא מתרכך. מוסיפים את הדלעת והאפונה ומקפיצים עוד כ-5 דקות עד שהדלעת מתרככת. מוסיפים את הבשר הטחון, ומקפיצים 3-4 דקות עד שרוב הבשר משנה את צבעו מאדום לחום. מוסיפים את האורז, הביצה, הסוכר והסויה ומטגנים תוך כדי בחישה כ-3 דקות עד שהביצה מבושלת והאורז חם.

האשמה שבסגירה החוזרת ומוקפצים עם פירות

בואו נדבר על הפיקציה של האריזות עם סגירה חוזרת לשמירה על הטריות. לא זכורה לי אריזה כזו שבאמת נשארה סגורה לאחר הפתיחה. יעידו על כך הגריסים והעדשים הכתומות שאני מוצאת על הרצפה בכל פעם שאני מנקה.
אז מילא השקר הלבן הזה, אבל עכשיו היצרנים מנסים לגרום לי לרגשות אשמה, וזה לא קול. אמש רכשתי חטיף שוקולד, וגיליתי שגם לו יש אריזה שמאפשרת סגירה חוזרת לשמירת הטריות. ההנחה המובלעת בעיצוב הזה הוא שהאדם הנורמטיבי לא יאכל את כל השוקולד בבת אחת, אלא יאכל מעט, וישמור את היתר לפעם אחרת. איזה אדם נורמטיבי לא אוכל את כל השוקולד בבת אחת?? יש אנשים כאלה שאוכלים קצת שוקולד ואז אומרים, אוקי, היה לי מספיק כיף, אני אפסיק לאכול אפילו שהשוקולד לא נגמר. אולי אלך עכשיו לשלם ארנונה או לקבוע לעצמי תור לשיננית! ווהו!
נראה לי שהרעיון הדבילי הזה נהגה על ידי חבורת קופירייטרים אופנתיים ושדופים שפיהם לא טעם טעם שוקולד מאז שנת 1998. אם עד כה יכלתי לאכול חטיף שוקולד שלם עם כמות מינימלית מדי של רגשות אשמה, כיום זה כבר לא מתאפשר. "גברת", אומר לי החטיף "שתדעי לך שרוב האנשים שומרים קצת לאחר כך כן? כאלה עם מינימום של שליטה עצמית". דברים כאלה גורמים לי לרצות לקנות שני חטיפים, לאכול את שניהם מיד ולעזאזל עם הטריות ושמירתה. 
ואולי... אולי בעצם זו היתה המטרה לכתחילה? 
מתוחכם חברה'. מתוחכם.

ונחזור כעת לסדרת המוקפצים עם מוקפצים מספר 3 ו-4, רק היום! שניים במחיר אחד! באריזה לסגירה חד פעמית המבטיחה פיזור אחיד של ג'יפה על רצפת ביתכם!
טוב אולי לא. אבל כן 2 מוקפצים. קצת פספסתי את ט"ו בשבט השנה. בחיי חשבתי שזה השבוע. אז בואו נעשה כאילו זה השבוע ונעלה לכבוד אסרו ט"ו בשבט 2 מתכוני מוקפצים פירותיים. נכון נכון, מוקפץ לא חייב להיות על טהרת הירקות. אפשר לגוון את המוקפץ הרגיל עם מתיקות עסיסית וטבעית של פרי.

עוף מוקפץ עם שומר ותפוזים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-21 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
2 כפות שמן
1 בצל פרוס
1 שומר פרוס
1 תפוז - מורידים את הגרידה, אז מקלפים, מחלקים לפלחים וחותכים לקוביות
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית מחוקה מלח

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השומר ומטגנים עוד 5 דקות. מוסיפים את העוף, את הגרידה ואת קוביות התפוז ואת המלח, ומקפיצים עוד 5 דקות עד שהעוף מבושל.

עוף מוקפץ בסלרי ואגסים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-27 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
2 כפות שמן
1 בצל פרוס
3 גבעולי סלרי גדולים, הגבעול פרוס, העלים קצוצים בנפרד
3 אגסים חתוכים לקוביות
1 שן שום קצוצה
1 חתיכת ג'ינג'ר קצת יותר גדולה מהשום, קצוצה
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות 
2 כפות סויה

הוראות הכנה
מטגנים בצל תוך בחישה על חום גבוה 3 דקות, מוסיפים את גבעולי הסלרי, ג'ינג'ר ושום ומקפיצים עוד 3 דקות. מוסיפים את האגסים ועלי הסלרי ומקפיצים עוד 3 דקות. מוסיפים את העוף והסויה ומקפיצים עוד 5 דקות עד שהעוף מבושל.

פתיחת סדרת המוקפצים - עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון

מכירים שיש לכם כל כך הרבה מה לעשות ומרוב שאתם לא יודעים איפה להתחיל אתם פשוט לא עושים כלום? זה מה שקורה אצלי בשבועות האחרונים, הצטברו אצלי בקנה המון מתכונים , ואני כל הזמן דוחה ודוחה.
ובכן, הגיע הזמן לקפוץ פנימה.

היום נפצח בסדרה חדשה שתנער פה קצת את האבק. הסדרה בהשראת הקוראת החמודה א', שכתבה לי מייל וביקשה רעיונות לארוחות בשריות במחיר שפוי, שאפשר גם להקפיא ולהביא לעבודה בחמגשית.
כפי שפירטתי לעומק באחד מפוסטי המבוא שלי העקרון בהכנת אוכל זול הוא פשוט: משתמשים יותר במוצרים זולים יותר, ופחות במוצרים יקרים יותר. לכן, כשניגש להכין עיקריות בשריות, ננסה לרווח את הבשר היקר עם רכיבים זולים יותר, כמו ירקות, פחמימות וקטניות.

אחת הדוגמאות הבולטות ליישום העיקרון הזה הוא מוקפץ. עיקרית נהדרת, טעימה ובריאה, בה הבשר/עוף נמתח עם שפע ירקות ולפעמים גם אורז או נודלז, וזו היתה אחת ההצעות שהצעתי לקוראת א'. 
אבל כמה כבר אפשר לאכול מוקפץ? פעם בשבוע? פעמיים? נמאס לא?
אז זהו, שאם מגוונים בירקות, בבשר ובתיבול אפשר להכין המוני ווריאציות, שעל אף הדמיון בהכנה ממש לא תרגישו שמדובר במאכלים דומים.

רוצים רעיונות? יופי. כי בשבועות הקרובים אני הולכת להעלות כמה וכמה (עוד לא החלטתי בדיוק כמה... עד כה יש 7) מתכונים מוקפצים מעניינים ומגוונים שתוכלו להכין בלי להשתעמם. בסוף אעלה גם סיכום עקרונות ורעיונות כדי שתוכלו לנצל כמה שיותר את צורת הבישול הנהדרת הזאת עם המרכיבים שיש לכם בבית.

אז יאללה, נתחיל עם המוקפץ הראשון שלנו, ונשתחרר מהקונספציה שמוקפץ חייב להיות בסגנון סיני עם סויה. המוקפץ של היום מונע מכוחו של השילוב האלמותי - שמן זית, שום ולימון, והוא פשוט, חמצמץ ונהדר.

חזה עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון
מאת: בישול בזול
עלות: כ-25 ש"ח 
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן זית
1 בצל פרוס
4 שיני שום פרוסות
3 גבעולי סלרי - את הגבעולים פורסים ואת העלים קוצצים גס
1 קישוא חתוך למקלות 
1 פלפל ירוק פרוס 
4 עלי כרוב ירוק פרוסים
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית מלח או יותר לפי הטעם
מעט פלפל שחור גרוס
מיץ מלימון אחד קטן

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום ואת גבעולי הסלרי הקצוצים ומטגנים עוד כ-3 דקות עד שהסלרי מתחיל לקבל צבע ירוק חזק יותר. מוסיפים את הקישוא והפלפל ומקפיצים עוד כ-3 דקות עד שהקישוא והפלפל מתחילים להתרכך. מוסיפים את הכרוב ועלי הסלרי ומקפיצים עוד 1-2 דקות. מוסיפים את העוף המלח והפלפל, מבשלים ובוחשים לעיתים קרובות עד שהעוף מבושל ברובו. מוסיפים את הלימון מבשלים עוד דקה או 2 עד שהעוף מבושל לגמרי.

התמונה צולמה כשחושך בחוץ, לאור תאורה פלורוסנטית, על רקע משטח הפעילות של ביזולית.
למקרה שתהיתם איך עברנו את הסופה הירושלמית, נראה לי שזה משקף את מצבנו.
תודה לאל היה מספיק אוכל, רוב הזמן היה חשמל, והיה המון זמן עם הילדה. גם כששנינו היינו צריכים
כבר לחזור לעבודה. משטח פעילות עם ילדה קווצ'ית זה אחלה מקום לכתיבת קוד.

נזיד וקיטורים

תקופה מאתגרת עברה על כוחותינו בחודשים האחרונים. חזרתי לעבודה אחרי חופשת הלידה, עברנו דירה, התמודדנו לראשונה עם אוגוסט והחגים על ריבוי חופשותיהם, ובסך הכל הבלוג נדחק קצת הצידה בתקופה האחרונה. אני מקווה שהחזרה לשגרה תאפשר לי לחזור לכתיבה, ונתחיל בלהתלונן כראוי על כל הנ"ל.

על חזרה לעבודה אין יותר מדי מה לפרט. טוב להיות מאותגרת, לחזור לעשות דברים מעניינים, ולהיות בחברת מבוגרים. באסה שעד שהתחלתי באמת לקלוט את הקטע הזה של ההורות, עכשיו אני צריכה לעשות את זה כשלרשותי רק 2/3 מהזמן. כמו ליצן מתלמד שזה עת למד לג'גלל ומנהל הקרקס אומר שזה נהדר, כעת עליו לעשות זאת תוך רכיבה על חד אופן.

ולעבור דירה. פיכס. אין כמו מעבר דירה כדי לפתות אותך לוותר על כל רכושך החומרי ולהצטרף לכת נזירית המקציבה לכל חבר רק חלוק בלוי וקערה. מאז שהתחלנו לארוז אני פשוט לא מצליחה לענות לעצמי על השאלה- איך צברנו כל כך הרבה דברים? בגדים וספרים וכלי מטבח וסיכומים מהאוניברסיטה ומתנות חתונה שאמרנו שבטח נשתמש בהם מתישהו ודחפנו לערימה בחדר הכביסה... גם סטוקים של חומרי ניקוי יש לנו. לעזאזל עם כמות כזאת של סמרטוטים וסבונים וספריי-ים ותכשירים הייתם חושבים שהבית שלנו יהיה קצת יותר נקי.

ארזנו ופרקנו כל מיני שטויות שאף אחד בחיים לא משתמש בהם אבל שומרים אותם בכל מקרה כמו סלסלות קש של משלוחי מנות . חבל לזרוק, אז תוקעים אותם מעל ארונות המטבח בתור סוג של קישוט כפרי עאלק. כמובן שבחיים לא נשמש בסלסלות כי הם מתמלאים באבק, וברגע האמת, כשפתאום יש צורך בסלסלה, למי יש כוח לעמוד על כסא כדי להוריד אחת?

ואוגוסט! והחגים! מה נסגר עם המדינה הזאת שמקציבה 10 ימי חופש לעובדים, ולילדיהם פי 5 בערך, אבל מתנהגת כאילו ההפרש המטורף הוא בסך הכל בעיה פרטנית של כל עובד ועובד. הילד בחופש? נו צאו גם אתם. אה, אין לך ימי חופש? ולבן/בת זוגך? מה שניכם עובדים? הזוי... טוב נו תמצאו איזה סבתא לדחוף אצלה את הילדים. זה ממש לא בעיה שלנו שהחלטתם לנהל את חייכם בצורה כל כך לא שגרתית. 
המשק רץ על סבתות. ברצינות. מישהו צריך לעשות על זה דוקטורט שיכמת את השווי העצום של הזמן שמעניקים הסבים והסבתות והדודים והדודות. כל האנשים הטובים שמתגייסים לסחוב את היישורת האחרונה של הקיץ כשאין כבר קייטנה, ימי החופש נגמרו והטריק של לקחת את הילד למשרד ו-"לעבוד" כשהוא "יושב לידך בשקט ורואה סרטים ביו טיוב" כבר לא מרשים אף אחד. אני בטוחה שזה יצא כמה מיליארדים טובים. ותחשבו כמה היינו יכולים להיות יעילים אילולי היינו צריכים להיהפך ללולייני סידורים לילדים ויכלנו פשוט לעבוד בחצי השני של אוגוסט. טירוף!

נו? התלוננתי כראוי?

עכשיו אוכל. מזג האוויר הסתווי מצדיק תבשילים מחממים שמתבשלים לאט. לשם כך הלכתי על תבשיל עם בשר מס' 8 - שריר הזרוע, אבל אפשר להשתמש בכל בשר שמתאים לבישול ארוך בנוזלים: מס' 2 - צלעות, מס' 3 - חזה, מס' 7, מכסה הצלע ומס' 10, צוואר. אפשר גם להשתמש בנתחים 4,5,6 אבל הם בדרך כלל יקרים יותר. התבשיל מכיל גם שעועית לבנה שמוסיפה יותר נפח בפחות כסף, מלבד הערכים הבריאותיים והרכות המנחמת שלה. יש פה גם כמות נדיבה של תבלון שמושך הכל לכיוון מזרחי, בהחלט לא מדובר בנזיד תפל ואנמי.
המתכון כמעט ולא מצריך עבודה מצידכם (אפילו בצל לא צריך לחתוך!), זורקים הכל לסיר, מבשלים כמה שעות ולבסוף מתענגים.

בשר שעועית ועגבניות בבישול איטי
מאת: בישול בזול
עלות: כ-45 ש"ח
כמות: 8-10 מנות

מרכיבים
1 קילו בשר מס' 8 (או בשר אחר המתאים לבישול ארוך בנוזלים, ראו פירוט לעיל)
2 כוסות שעועית לבנה, מושרית ללילה
1 עלה דפנה
מים לכיסוי
8 עגבניות חתוכות לרבעים
1 חבילה קטנה רסק עגבניות
1/2 כפית פלפל שחור
1/2 כפית פלפל אנגלי
2 כפיות מלח
1 כפית כמון 
1 כפית ג'ינג'ר 
1 כפית כורכום

הוראות הכנה
שמים בסיר את הבשר, השעועית המושרית ועלה הדפנה, מוסיפים מים עד ל-3 ס"מ מעל הבשר והשעועית. מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה במשך כשעתיים. כדאי מדי פעם לבדוק שעדיין יש מספיק מים בסיר ושהשעועית לא מתייבשת.
בתום השעתיים מוציאים את נתח הבשר לקרש חיתוך וחותכים או פורסים אותו. מחזירים את הבשר החתוך לסיר יחד עם יתר המרכיבים, ומבשלים עוד שעה לפחות, אפשר בהחלט יותר, עד שהשעועית והבשר רכים.
מגישים חם עם אורז או לחם לספיגת הרוטב/מרק הטעים.

אומנות הספאם וניצול ירקות עייפים

לאור ההצלחה של סטטוס הפייסבוק אתמול, אודות המאפיינים הליריים של שירת הספאמר, החלטתי לעסוק בנושא בפוסט זה בצורה קצת יותר מעמיקה.

ספאמרים היו מאז ומעולם האמנים הבלתי מוערכים של האינטרנט, אנדרדוגים נרדפים תמידית שאינם מרפים משאיפתם למכור ויאגרה מזוייפת (הויאגרה המזוייפת הינה כמובן מטאפורה לשקרים שהאדם מספר לעצמו כדי להתגונן בפני העולם המודרני והמנוכר).
הספאמר, אמן מולטי דיציפלינרי, אינו מגביל את עצמו רק לאי מייל כפי שמקובל לחשוב. נהפוך הוא! הספאמרים נמצאים בחוד החנית של ההתפתחויות הטכנולוגיות והניו מדיה: בפייסבוק, ביוטיוב, בויקיפדיה, בפורומים ובלוגים, ואף בטלפוניה אינטרנטית (קוראים לזה SPIT - Spam over Internet Telephony. לא יכלתי להמציא את זה בעצמי)
הבה ונביט בכמה דוגמאות בולטות של יצירות ספאמריות:

רק אתה יכול להציל את (הכסף של) הנסיך הניגרי 
לפעמים מדובר בבנו התמים של שליט מודח המנסה להינצל מרודפיו, לפעמים מדובר ברואה חשבון אפרורי הפונה אליך כמפלט אחרון. ביצירה זו הספאמר מעורר את רגשות החמלה של הקורא כלפי הקורבן חסר האונים, ומציע כסף רב תמורת עזרה מינורית. בכך הספאמר מציב בפנינו מראה אכזרית המשקפת לנו את רצונותינו האמיתיים והאנוכיים, הרחוקים כמרחק שמים וארץ מהדמות האלטרואיסטית ואוהבת האדם שאנו אוהבים להציג כלפי חוץ.

זכית ב-10000000000 פאונד בהגרלה הבריטית הלאומית
היצירה הקלאסית הזו עושה צחוק מהאובססיה הקפיטליסטית העוטפת את כולנו. הרי לא משנה אם ראית את ההודעה הזאת באייפון 17 שנרכש אתמול תמורת אלפי שקלים, עדיין אי אפשר להימנע מרגע התקווה החמקמק הזה ש"הנה גם שעתי הגיעה, כעת אעשה גם אני את המכה". הספאמר מבטא בכך את שאט נפשו מחוסר היכולת להימלט מהמציאות החומרית, על אף יומרותינו הרוחניות.

מחפשים אהבה אמיתית, אולי את/ה האחד!
מלבד ההתכתבות הכנה עם הצורך האנושי הבסיסי באהבה וחום, יצירה זו עוסקת באופן חתרני ביותר בניפוץ של מיתוסים מגדריים הקשורים לזוגיות. הפתיחה האופיינית והבלתי מחייבת "Hello dear" מספרת בעצם את כל הסיפור. לא משנה מי את\ה, מה את\ה, איך את\ה מגדיר\ה את עצמך ולמי את\ה נמשכ\ת. הכמיהה לקשר מתעלה מעל ההגדרות והתוויות שאנו עוטים על עצמנו.
"So could you please reciprocate to my message with soonest reply so we can introduce ourselves better and also share our hearts together"
נפלא!

כפי שאתם רואים, הספאמר לא נרתע מלהתעסק בנושאים המהותיים ביותר לקיומנו. מוטיבים של זהות עצמית, תשוקה, וביקורת חברתית רב מימדית שזורים כחוט השני ביצירות הספאם הפשוטות והטורדניות לכאורה.
אסיים בשיר, שקיבלתי לא מזמן כתגובה בבלוג. השיר הזה מבטא בעיני את התסכול של אמן הספאם מחוסר ההבנה וההכרה ממנה הוא סובל, על אף עבודתו האומנותית המסורה, והבלתי מתפשרת.

Can I simply say 

what a relief to discover somebody 

that actually understands 

what they are discussing on the web.

You actually realize 

how to bring a problem to light 

and make it important.

A lot more people have to read this 

and understand this side 

of the story.

It's surprising you aren't 

more popular 

since you surely possess 

the gift.

Also visit my web site 

about UnitedCash loans provides

-----

היום, מנה טובה לאמצע השבוע, כשהשאריות משבת נגמרו מזמן (וממילא כבר נמאס מהם), אבל הקניות הבאות תרם יצאו לפועל. אתם מכירים את המצב, כשהמקרר מאוכלס בעיקר על ידי בדלי ירקות עייפים - רבע כרוב פה, חצי פלפל שם... המתכון הזה ינצל את כל הירקות הנדכאים והנשכחים שלכם, ועם תחזוק של כמה עגבניות אדמדמות ועדשים כתומות מהירות הכנה, תקבלו רוטב עשיר וסמיך שישדרג קערת פסטה או פתיתים לארוחה מלאה, טעימה ובריאה. לא צריך להשקיע יותר מדי בחיתוך הירקות לחתיכות קטנטנות ואחידות - בשביל זה יש בלנדר מוט. רק וודאו שירקות קשים במיוחד, כמו גזר ובטטה, אתם כן קוצצים דק יחסית,  אחרת הם לא יתבשלו תוך 25 דקות. אפשר גם לפרוס אותם לסרטים בעזרת קולפן.


רוטב ירקות, עגבניות ועדשים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-10 ש"ח (תלוי בעלות הירקות...)
כמות: 5-6 מנות

מרכיבים
2 כפות שמן זית
1 בצל, פרוס או קצוץ גס
2 שיני שום פרוסות או קצוצות
ירקות שיש במקרר - כרוב, דלורית, קישוא, גזר, חציל, קולרבי, פלפל, כרובית, ברוקולי... חתוכים לקוביות (ככל שהירק קשה יותר כך יש לחתוך אותו קטן יותר, שיתבשל)
פלפל שחור גרוס
1 כפית מלח
4-5 עגבניות גדולות ובשלות, קצוצות גס
2 כפות יין (עדיף אדום אבל אפשר לבן)
3/4 כוס עדשים כתומות
2.5 כוסות מים

הוראות הכנה
בסיר בינוני מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא נהיה שקוף. מוסיפים את השום, הירקות, המלח והפלפל ומטגנים עוד 3-4 דקות. מוסיפים את העגבניות, היין העדשים והמים, מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים כ-25 דקות עד שכל העדשים והירקות מבושלים.
טוחנים מעט את הרוטב בעזרת בלנדר מוט, ומתקנים תיבול אם צריך (יכול להיות שתצטרכו עוד מלח, בהתאם לכמות הירקות ששמתם).
מגישים חם מעל אורז או פסטה (או בורגול, או פתיתים...).
אפשר לשדרג בהגשה עם גבינה מגוררת ו/או עשבי תיבול טריים קצוצים כמו בזיליקום או פטרוזיליה.

ארוחת דג

שמתם לב שאני לא מעלה הרבה מתכוני דגים נכון? כשמישהו במשפחה אלרגי לדגים בצורה קיצונית המשפחה נוטה שלא לאמץ מגוון מתכונים מן הים. הדג היחיד שאכלתי בתור ילדה היה טונה מקופסא. אני זוכרת את ההלם שתקף אותי כשגיליתי שדגי טונה הם דגים ענקיים השוקלים מאות קילוגרמים, ולא יצורים במשקל אחיד של 160 גרם שאיכשהו גדלים בצורת דיסקוס ללא עצמות. לאט לאט התחלתי לגלות עוד דגים. זה התחיל מפטוצ'יני ברוטב שמנת וסלמון של קפולסקי, ומשם, מים רבים לא יכלו לכבות את אהבתי. גיליתי את שניצל הדג המטוגן שמקבלים עם פלח קטן של לימון. גיליתי שפלטות הדגים המעושנים האלה לא רעים בכלל. יותר מאוחר גיליתי מה טעמו של סלמון טרי על הגריל, שדגו אותו רק הבוקר. אין מילים.

עכשיו שאני אדם מבוגר שיכולה לעשות מה שהיא רוצה במטבחה הביתי ללא חשש להרעלת מי מבני הבית, אני לומדת להכין דגים גם בעצמי. אני עדיין פוחדת מהדגים הטריים בשוק, אבל לקנות דגים קפואים בסופר אני יודעת. כן, זה לא אותו הטעם כמו דג טרי. מי שהתרגל לאכול דגים טריים דרך קבע לא יוכל לחזור לפריזר. אבל לי זה די טעים בתור ארוחת אמצע שבוע. 

אחד הדגים שאני מוצאת את עצמי קונה הכי הרבה הוא דג סול. יש לו טעם עדין ולא "דגי" מדי, גם בלי כל מיני השריות במים או מיץ לימון. הוא מגיע נקי, בלי קשקשים מפחידים או עצמות שיכולים להיתקע בגרון. וכמובן, הוא זול. בערך פעם בחודש יש עליו מבצעים של 20 ש"ח לקילו. אמנם המשקל כולל גם ציפוי קרח על הפילטים שנמס ומתפוגג כשמפשירים אותם, ובכל זאת, מחיר משתלם לדעתי עבור חומר גלם שחשוב וכיף לשלב אותו בתפריט.
מכיוון שלטגן מאכלים בבודדים, כמו שניצלים או קציצות, זה לא אחד הדברים האהובים עלי, אני תמיד בחיפוש אחר מתכונים טובים לדגים אפויים. המתכון של היום הוא מתכון של מוסווד, שמגיע אליכם לאחר כמה מקצי שיפורים בתחום חסכון בזמן ועדכון מרכיבים וכמויות. כיום הוא אחד המתכונים הקבועים והאהובים עלי.

הקונספט פה מוצלח ביותר - מתחילים עם אורז מבושל (הידד לשימוש מושכל בשאריות!), מעליו עורמים עלי תרד ופרוסות דג, מעל הכל שופכים רוטב אסייתי מלא טעם ומקשטים בבצל ירוק קצוץ. מכסים היטב בנייר כסף, שולחים לתנור לכ-40 דקות וזהו סיימתם. הדג נאפה בדיוק כמה שהוא צריך, התרד גם הוא מתבשל בעדינות בלי להפוך לסמרטוט ולאבד את טעמיו, והאורז סופג את כל הרוטב ונוזלי הבישול שמטפטפים למטה, ונהיה טעים בטירוף. כך קיבלתם ארוחה שלמה בתבנית אחת- יש לכם דג, יש לכם בצל ירוק ותרד, ירוקים ובריאים, ויש לכם אורז שמחזיק את הכל. והכי טוב, בהנחה שתכננתם מראש את עניין האורז (אני משתדלת להכין מתכון כפול של אורז יום-יומיים לפני הכנת המתכון), כמות ההכנה המוקדמת היא מינימלית. 
אני גם אוהבת את הגמישות והסלחנות במתכון הזה. אפשר להשמש בסוג האורז האהוב עליכם, והכמות לא צריכה להיות מדוייקת, איפהשהו באיזור של 4 עד 6 כוסות אורז מבושל. אפשר גם לגוון בדגים. הכנתי בעבר עם זהבון ויצא סבבה. בטוחני שגם עם נסיכה זה יצא אחלה. רק צריך להתאים את זמן האפייה אם פרוסות הדג עבות יותר.
אה אה, והמתכון גם די דיאטטי. 2 ושליש כפות שמן על כל התבנית, וגם אותם אפשר לצמצם ללא נזק משמעותי אם צריך.
אה, והוא גם פרווה. 
אה, וגם ללא גלוטן אם אתם מקפידים להשתמש ברוטב סויה ללא גלוטן.

בקיצור, כפי שאתם רואים, יש המון סיבות לאהוב את המתכון הזה.
הכמויות פה מותאמות לשקיות הסטנדרטיות של סול קפוא, המכילים 10 פילטים, כלומר, תקבלו כ-10 מנות.  אם זה יותר מדי בשבילכם, אתם יכולים להכין חצי מתכון, אבל שקלו ברצינות להכין מתכון שלם ולהקפיא במנות אישיות. כאמור, מדובר בארוחה שלמה, היא מתחממת מעולה במיקרו לאחר ההקפאה ולא צריך להוסיף לה כלום. אני מביאה את המנות הקפואות האלה לעבודה באופן קבוע, ומידי כמה שבועות אני מכינה עוד תבנית גדולה ומחדשת את המלאי בפריזר.
בנוגע להפשרת הדגים עצמם, אני מפשירה את הדגים בתוך השקית הסגורה, וכשהם מופשרים, אני עושה חור קטן בשקית ומסננת את הנוזלים שהצטברו. כך לא צריך להתעסק עם מסננות מלאות דגים נאים שמפיצים ניחוחות ש... איך נאמר... לא ממש אהודים על חלק מבני ביתי.

דג סול אפוי על מצע תרד ואורז ברוטב אסייתי
מבוסס על: עיבוד שלי למתכון מתוך הספר The Moosewood Restaurant Cooks at Home
עלות: כ-35 ש"ח
כמות: כ-10 מנות

מרכיבים
4-6 כוסות אורז מבושל, מהסוג האהוב עליכם
10 פילטים של דג סול, או כל דג לבן (אמנון, נסיכה, זהבון...), טרי או קפוא, מופשר ומסונן מנוזלים 
1 חבילה עלי תרד (800 גרם), שטופים ומנוקים
חצי צרור בצל ירוק קצוץ
3 שיני שום
2 ס"מ שורש ג'ינג'ר
2 כפות שמן
4 כפות רוטב סויה
1 כפית שמן סומסום
1/2 כפית צ'ילי גרוס (הכמות הזאת יוצרת חריפות קלה עד בינונית. אם אתם אוהבים רק מעט חריף, צמצמו ל-1/4 כפית, ואם אתם לא בקטע של חריף אפשר בהחלט להשמיט את הצ'ילי לגמרי)

הוראות הכנה
מסדרים את האורז המבושל בתבנית גדולה. מפזרים מעליו את עלי התרד, מעליהם מסדרים את פרוסות הדג, ומעליהם מפזרים את הבצל הירוק הקצוץ.
קוצצים את השום והג'ינג'ר, מערבבים בצנצנת עם השמן, הסויה, שמן הסומסום והצ'ילי ושופכים את הרוטב באופן (פחות או יותר) אחיד מעל תכולת התבנית.
מכסים היטב בנייר כסף, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות. 

שימו לב - עם השוני בעובי פרוסות הדג, בכמות האורז שתשתמשו, בחוזקם של תנורים שונים וכו' וכו', קשה לתת זמנים שיהיו נכונים לכולם. אם אתם יודעים שהתנור שלכם חזק בדקו את הדגים קצת לפני הזמן. אם הוא לא חזק במיוחד ו/או אתם משתמשים בפרוסות דג עבות יותר, ייתכן שתצתרכו להחזיר את התבנית לעוד 10 דקות בתנור. שימו לב לזמנים בפעם הראשונה, ובפעם הבאה תדעו בדיוק כמה זמן אפייה צריך בתנור שלכם.

חזון החלב הרגוע

אפשר כבר להתחיל לדבר על שבועות נכון? כולם כבר מורידים את האבק מעל ספרי הבישול החלביים, מחטטים בבוידעם בחיפוש אחר בגדי החג הלבנים, והמחלבות מתחילות בטפטוף ראשוני של קמפיינים ומבצעים, טפטוף שיהפוך בקרוב לזרם אדיר וחסר פרופורצייה. 
איזה חג דפוק זה למי שאלרגי לחלב אה? שלא לדבר על טבעונים. בכל מקום יש תחרויות לעוגת הגבינה הטובה ביותר, ספיישלים בכל המגזינים עם תפריטים על טהרת החלב, גבינה לבנה נמכרת בעונה זו באריזות של קילו...
יש משהו מאוד מפתה (מאוד!) בארוחה שלמה עם מרקים מוקרמים, פשטידות, סלטים ולחמים עמוסות בשלל גבינות, ולקינוח מוסים עטירי שמנת ועוגות גבינה כמובן. אבל תיזכרו שנייה איך אתם מרגישים אחרי ארוחת שחיתות כזאת. החולצה הלבנה קצת הדוקה משהייתה, הלאות וכהות החושים מעיקים, והס מלהזכיר את התור לשירותים. 
אתם באמת רוצים לעשות לעצמכם את זה? 

שבועות הוא גם חג של ביכורים - של ראשית הפירות החדשים שזה עתה הבשילו. לפחות אצלי, הסיבות לאכילת פירות וירקות (שבועות מתואר במפורש בתורה כחג חקלאי- "חג הקציר" ו-"יום הביכורים") הרבה יותר משכנעות מאשר הסיבות לאכילת מאכלי חלב (בגלל שכשבני ישראל קיבלו את התורה עם הלכות השחיטה והכשרות הכלים שלהם מלפני לא היו כשרים אז הם יכלו לאכול אז רק חלבי? או בגלל שהגימטרייה של חלב היא 40, כמו מס' הימים בהם משה היה בהר סיני? או בגלל שהתורה משולה לחלב, על פי הפסוק "דבש וחלב תחת לשונך"? כלל טוב למדתי מרבותי, כשיש המון תשובות שונות לשאלה, אזי אף אחת מהתשובות לא באמת טובה ומשכנעת).


לכן הצעה לי אליכם. בחרו לכם מעט מנות חלביות מושחתות לגמרי, השקיעו בהם, ותנו ליתר המנות להיות קלילות יותר (הצעה זו רלוונטית במיוחד אם חלק מאורחיכם אלרגיים לחלב או טבעונים). אתם לא צריכים לשים גבינה גם במרק וגם בלחם וגם בסלט וגם בפשטידה וגם בדג וגם בקינוח. לדוגמא, אפשר לבחור להכין פשטידה מטורפת עם המון גבינה נמסה ומבעבעת, עוגת מוס גבינה מושחתת, ושיתר המנות יהיו רגועות יותר עם מוצרי החלב - מרק ירקות קליל או מרק פירות מתקתק, לחם טרי וריחני מעוטר בזרעונים ודגנים, דג אפוי בטריאקי או עשבי תיבול, וסלט ירוק עם פירות ופיצוחים. 
עוד דרך להירגע עם מוצרי החלב היא להפוך את הגבינה לתוספת אופציונאלית, כדי שכל אחד יקח כמה שמתאים לו, ומי שרוצה יכול להימנע.  לדוגמא, להכין מרק ירקות ללא מוצרי חלב ולהעביר בשולחן קערה של גבינה צהובה מגוררת, או להגיש את קוביות הבולגרית לסלט בצלחת נפרדת.
גם הכיס שלכם, גם הקיבה שלכם, וגם אורחיכם בעלי ההעדפות המיוחדות יודו לכם.


אם כך, ברוח חזון החלב הרגוע לשבועות, קבלו עיקריות מלאה בירקות, קטניות ודברים בריאים, אבל מפוצצת בטעמים. מדובר בגרסא צמחונית וחגיגית לתבשיל הצ'ילי קון קארנה, צ'ילי נון קארנה אם תרצו. יש שם בצלים ופלפלים מטוגנים, כמון, פפריקה חריפה וצ'ילי גרוס שנותנים בעיטת תבלון מקסיקנית, יש שם 2 סוגי שעועית ובורגול שנותנים לתבשיל גוף וטעמי אדמה (באמת אמרתי את זה?), יש שם עגבניות שקושרות הכל ביחד, ותירס, שנותן פצפוצים קטנים של מתיקות וטקסטורה. כולם ביחד יוצרים תבשיל צבעוני, טעים, משביע וממלא שלא יגרום לכם לרגשות אשמה. מרוב חגיגת הטעמים שהולכת שם בכלל לא תשימו לב שאין בתבשיל מוצרים מן החי. כן כן, במקרה הצ'ילי גם טבעוני למהדרין. אם כי אתם בהחלט מוזמנים להגיש לאורחיכם גם גבינה צהובה מגוררת ו/או שמנת חמוצה לשים מעל. וכוסברה כמובן, למי שאוהב.
הצ'ילי יכול לתפקד כעיקרית בארוחה חלבית, כתוספת או עיקרית-לצמחונים בארוחה בשרית, או פשוט כארוחה שלמה בקערה אחת (מישהו אמר להקפיא במנות אישיות ולהביא לעבודה?).
כן, אני די מתה על המתכון הזה.
אתם תצטרכו להתכונן קצת מראש - צריך להשרות ולבשל את השעועית - אבל ברגע שהשעועית מוכנה יש לכם צ'ילי בפחות מחצי שעה. ההשרייה והבישול אמנם לוקחים זמן, אבל מאמץ, לא ממש.


צ'ילי צמחוני וצבעוני
מבוסס על: מתכון מתוך הספר Moosewood Restaurant Cooks at Home Cookbook, עם שינויים שלי
עלות: כ-25 ש"ח
כמות: כ-8 מנות


מרכיבים

1 כוס שעועית שחורה יבשה, מושרית במים ללילה
1 כוס שעועית אדומה יבשה, מושרית במים ללילה
1/2 כוס בורגול
1/2 כוס מים רותחים
2 בצלים קצוצים
3 שיני שום קצוצות
1 כפית כמון
1/2 כפית פפריקה חריפה
1/2 כפית צ'ילי גרוס
2 פלפלים ירוקים קצוצים
800 גרם עגבניות מרוסקות (1 קופסא גדולה)
100 גרם רסק עגבניות (1 קופסא קטנה)
1 קופסא (550 גרם) שימורי תירס מסוננים 
1 כוס מים
1 כפית מלח, או לפי הטעם


הוראות הכנה
מבשלים את השעועיות, כל סוג בסיר נפרד כי הן עשויות להזדקק לזמני בישול שונים, עם מים בגובה כמה ס"מ מעל השעועית. מבשלים עד שהשעועית רכה, שעה עד שעתיים (השחורה צריכה בדרך כלל קצת פחות זמן מהאדומה, כי היא קטנה יותר). מסננים מהמים.
כשהשעועיות מבושלות, או כמעט מבושלות מתחילים להרכיב את יתר הצ'ילי.
מעבירים את הבורגול לקערה, שופכים מעל את המים הרותחים ומכסים.
מטגנים בסיר בינוני-גדול את הבצל, השום, הכמון הפפריקה, והצ'ילי, עד שהבצלים רכים, כ-7 דקות.
מוסיפים את הפלפלים ומטגנים עוד 3 דקות.
מוסיפים לסיר את יתר המרכיבים (העגבניות המרוסקות, רסק העגבניות, התירס, המים, המלח, הבורגול המושרה והשעועיות המבושלות), מביאים לרתיחה ומבשלים 10 דקות.
מגישים חם עם כוסברה טרייה קצוצה ו/או גבינה צהובה מגוררת ו/או שמנת חמוצה למעלה.