מוקפצים פרק ב' - בשר טחון ופלפלים

זוכרים שטענתי שאני עושה סדרת מוקפצים? מאז העליתי לחם תירס, עוגת גבינה, ומוקפץ אחד בלבד. הפעם אנסה לחזור לפוקוס עם המוקפץ השני בסדרה. אבל לפני שניגש למוקפץ עצמו, אני רוצה לדבר על נושא שברוב טמטומי התוודעתי אליו רק לאחרונה - פירות וירקות סוג ב' (רואים איך זה קשור לכותרת? הא? איזה תחכומיישן). 

עד לאחרונה גרנו די קרוב לסופר שכונתי ופקדנו אותו מעת לעת, שכן מחירי הפירות/ירקות והבשר היו דווקא סבירים. יותר משלוש שנים קניתי שם, ואף פעם לא חשבתי לשאול מה הקטע שלפעמים יש קופסאות עם פירות או ירקות מתחת לדוכנים/ערימות הרגילות. חשבתי שזו  סחורה שלא פרקו, שלא נשאר להם מקום, אנא ערף. לפני כמה שבועות קראתי בקבוצת פייסבוק שבחלק מהדוכנים בשוק ולפעמים בסופר אפשר למצוא סחורה סוג ב'. הם הוסיפו שבדרך כלל מדובר בפירות/ירקות סבירים לגמרי, במיוחד אם משתמשים בהם לבישול או אפייה.

בשבוע שעבר עברתי במקרה בשכונה הישנה שלנו ועשיתי קניות. לקחתי לי כמה פלפלים מהקופסא למטה, במקום מהדוכן למעלה, ושאלתי בקופה מה הקטע. מסתבר שאכן מדובר בסוג ב' כך ששילמתי 3 ש"ח על קילו פלפלים! ווהו! הפלפלים אכן היו ממש סבבה. אולי טיפה יותר מקומטים, אבל שליש מהמחיר, אז למי אכפת? ממילא הם נכנסו למוקפץ עוד באותו הערב ובאמת שלא היה שום דרך להרגיש בהבדל.
מעכשיו החלטתי שאני יותר מודעת לנושא של סוג ב'. כל סופר שאני הולכת אליו אני מתכוונת לשאול אם יש להם סוג ב' ואיפה הוא נמצא. לא לכולם יש, אבל גם כשיש, בדרך כלל לא מפרסמים את זה בשום מקום, וצריך פשוט להיות מיודעי הח"ן.

ועכשיו למוקפץ מספר 2 בסדרת המוקפצים שלנו, עם טעמים קלאסיים - סויה, פלפלים וטיפה מתוק. פה אנחנו מתמקדים בירק אחד בלבד ונמנעים מלזרוק פנימה את כל תכולת המקרר. ככה מקבלים טעמים מובחנים יותר ולא כל פעם יוצא פחות או יותר אותו מוקפץ עם אותם ירקות שיש תמיד. כשמשתמשים בכמה פלפלים בצבעים שונים יוצא תבשיל צבעוני וכיפי, מלבד היותו טעים וקל להכנה כמובן. שימו לב שאני משתמשת פה בבשר טחון. מוקפץ זה אחלה דרך למתוח בשר טחון כשמרווחים אותו עם מרכיבים זולים יותר כמו ירקות.

בשר ופלפלים מוקפצים בסויה
מאת: בישול בזול 
עלות: כ-30 ש"ח 
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים

2 כפות שמן

1 בצל פרוס

4 פלפלים בצבעים שונים, פרוסים

קמצוץ צ'ילי גרוס, או יותר אם אתם אוהבים חריף

500 גרם בשר טחון

1 כף סוכר

3 כפות רוטב סויה

הוראות הכנה

מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את הפלפלים והצ'ילי ומטגנים עוד 5 דקות עד שהפלפלים מתחילים להתרכך. מוסיפים את הבשר הטחון, מקפיצים ומפרידים את גושי הבשר, עד שרוב הבשר שינה את צבעו מאדום לחום. מוסיפים את הסוכר והסויה ומקפיצים עוד דקה או שתיים, עד שכל הבשר מבושל.

פתיחת סדרת המוקפצים - עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון

מכירים שיש לכם כל כך הרבה מה לעשות ומרוב שאתם לא יודעים איפה להתחיל אתם פשוט לא עושים כלום? זה מה שקורה אצלי בשבועות האחרונים, הצטברו אצלי בקנה המון מתכונים , ואני כל הזמן דוחה ודוחה.
ובכן, הגיע הזמן לקפוץ פנימה.

היום נפצח בסדרה חדשה שתנער פה קצת את האבק. הסדרה בהשראת הקוראת החמודה א', שכתבה לי מייל וביקשה רעיונות לארוחות בשריות במחיר שפוי, שאפשר גם להקפיא ולהביא לעבודה בחמגשית.
כפי שפירטתי לעומק באחד מפוסטי המבוא שלי העקרון בהכנת אוכל זול הוא פשוט: משתמשים יותר במוצרים זולים יותר, ופחות במוצרים יקרים יותר. לכן, כשניגש להכין עיקריות בשריות, ננסה לרווח את הבשר היקר עם רכיבים זולים יותר, כמו ירקות, פחמימות וקטניות.

אחת הדוגמאות הבולטות ליישום העיקרון הזה הוא מוקפץ. עיקרית נהדרת, טעימה ובריאה, בה הבשר/עוף נמתח עם שפע ירקות ולפעמים גם אורז או נודלז, וזו היתה אחת ההצעות שהצעתי לקוראת א'. 
אבל כמה כבר אפשר לאכול מוקפץ? פעם בשבוע? פעמיים? נמאס לא?
אז זהו, שאם מגוונים בירקות, בבשר ובתיבול אפשר להכין המוני ווריאציות, שעל אף הדמיון בהכנה ממש לא תרגישו שמדובר במאכלים דומים.

רוצים רעיונות? יופי. כי בשבועות הקרובים אני הולכת להעלות כמה וכמה (עוד לא החלטתי בדיוק כמה... עד כה יש 7) מתכונים מוקפצים מעניינים ומגוונים שתוכלו להכין בלי להשתעמם. בסוף אעלה גם סיכום עקרונות ורעיונות כדי שתוכלו לנצל כמה שיותר את צורת הבישול הנהדרת הזאת עם המרכיבים שיש לכם בבית.

אז יאללה, נתחיל עם המוקפץ הראשון שלנו, ונשתחרר מהקונספציה שמוקפץ חייב להיות בסגנון סיני עם סויה. המוקפץ של היום מונע מכוחו של השילוב האלמותי - שמן זית, שום ולימון, והוא פשוט, חמצמץ ונהדר.

חזה עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון
מאת: בישול בזול
עלות: כ-25 ש"ח 
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן זית
1 בצל פרוס
4 שיני שום פרוסות
3 גבעולי סלרי - את הגבעולים פורסים ואת העלים קוצצים גס
1 קישוא חתוך למקלות 
1 פלפל ירוק פרוס 
4 עלי כרוב ירוק פרוסים
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית מלח או יותר לפי הטעם
מעט פלפל שחור גרוס
מיץ מלימון אחד קטן

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום ואת גבעולי הסלרי הקצוצים ומטגנים עוד כ-3 דקות עד שהסלרי מתחיל לקבל צבע ירוק חזק יותר. מוסיפים את הקישוא והפלפל ומקפיצים עוד כ-3 דקות עד שהקישוא והפלפל מתחילים להתרכך. מוסיפים את הכרוב ועלי הסלרי ומקפיצים עוד 1-2 דקות. מוסיפים את העוף המלח והפלפל, מבשלים ובוחשים לעיתים קרובות עד שהעוף מבושל ברובו. מוסיפים את הלימון מבשלים עוד דקה או 2 עד שהעוף מבושל לגמרי.

התמונה צולמה כשחושך בחוץ, לאור תאורה פלורוסנטית, על רקע משטח הפעילות של ביזולית.
למקרה שתהיתם איך עברנו את הסופה הירושלמית, נראה לי שזה משקף את מצבנו.
תודה לאל היה מספיק אוכל, רוב הזמן היה חשמל, והיה המון זמן עם הילדה. גם כששנינו היינו צריכים
כבר לחזור לעבודה. משטח פעילות עם ילדה קווצ'ית זה אחלה מקום לכתיבת קוד.

גלילות חזה עוף בפלפלים וקלישאות שאני שונאת

התפרנית בפוסט האחרון שלה העלתה שאלה מעניינת: מה הקלישאה השנואה עליכם?
הקלישאה השנואה עלי כרגע, בתקופה זו של חזרה לעבודה המלאה בריצות ונסיונות לעמוד בזמנים, היא מונטאז' האימונים/עבודה מאומצת שרואים המון בסרטים ובטלויזיה. 
הגיבור עומד בפני אתגר שנראה בלתי אפשרי - יש לו הררים של עבודה שהוא צריך לסיים, תחרות ספורטיבית שאליה הוא לא מוכן בכלל או משהו בסגנון. הוא מנסה להשתלט על העניין פעם פעמיים ונוחל כשלון צורב. פתאום ברקע נשמעת מוזיקת רוק קצבית. זום על מבטו הנחוש של הגיבור שעכשיו יתחיל לעבוד/להתאמן על אמת. כמה דקות של שוטים קצרים בהם הגיבור עובד/מתאמן ללא הרף, מוחה אגלי זיעה, שותה עוד כוס קפה ב-4 בבוקר וממשיך ללא לאות. לבסוף נראה שהגיבור הצליח לעמוד במשימה ותוך כ-3 דקות ו-20 שניות הוא הפך מסמרטוט שמנמן לספורטאי שרירי ומוכשר, מעצלן בלגניסט שלא מוצא את ידיו ורגליו, למולטי טאסקר תקתקן ופרפקציוניסט. 

החיים הם לא ככה לעזאזל! איך הייתי רוצה שכל פעם אני צריכה לעשות משהו קשה ומעצבן כל מה שהיה צריך זה כמה דקות של עבודה מאומצת עם eye of the tiger ברקע, והופ! הפרוייקט בעבודה גמור/נכנסתי לכושר/הבית מצוחצח.
התקדמות אמיתית בחיים דורשת התמדה ועבודה שחורה כך אומרים. אוף. להמשיך להתאמן יום אחרי יום, אפילו לאחר שעשיתי כמה עשרות אימונים וגיליתי להפתעתי כי רבה שאני עוד לא מסוגלת לרוץ מרתון. לעשות משהו שוב ושוב ושוב עד שמשתפרים טיפ טיפה. קלישאת המונטאז' גורמת ל"שוב ושוב ושוב" להרגיש עוד יותר אפור וקשה ובלתי נגמר. לא הייתי אמורה כבר להגיע כבר מזמן להצלחה המיוחלת?? או כמו שאומר זאת הומר סימפסון שליט"א:

אולי הבעיה היא שפשוט אין לי את מוזיקת הרקע הנכונה. מעולם לא ניסיתי להקשיב ל-eye of the tiger בלופ תוך כדי ביצוע משימה מאומצת וארוכת תווך. אולי פסקול בלתי הולם הוא הדבר היחיד העומד ביני ובין מוצלחות פורצת גבולות בכל תחומי החיים! אם זה יעבוד אעדכן אתכם.

בכל מקרה, עד שאהפוך לנינג'ה, צריך לאכול משהו. הפעם, מתכון ממש טוב לעיקרית שבתית - גלילות עוף ברוטב פלפלים. בסך הכל מדובר בחזה עוף פרוס שנטבל בביצה ופירורי לחם, ונאפה יחד עם פלפלים מוקפצים ורוטב מעט מתקתק, רכיבים פשוטים שיש בכל בית, ולא המון עבודה. איכשהו התוצאה הסופית מצליחה להתחבב על מבוגרים וילדים כאחד, ועם זאת לשמור על לוק מיוחד ומושקע - עוף מגולגל, פלפלים צבעוניים... לא מדובר בסתם עוף בתנור. המתכון הזה רץ חזק בפורום מתכונים בכיפה והוא הועלה אצל מעז יצא מתוק שבלשה אחר המתכון והבהירה שמקורו בפורום אוכל כשר ב-ynet, מגולשת בשם דבורושקה. בגרסא שלי עשיתי קצת שינויים ברוטב, והכמויות קצת יותר מדוייקות, אבל הרעיון אותו רעיון.

גלילות חזה עוף בפלפלים
מבוסס על: מתכון של הגולשת דבורושקה מפורום אוכל כשר ב-ynet, עם שינויים שלי
עלות:
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים

2 כפות שמן

1 בצל

3 פלפלים (הירק), רצוי בצבעים שונים, פרוסים

3 שיני שום פרוסות

1 חבילה קטנה של רסק עגבניות

1 כוס מים

2 כפות סוכר חום

1 כף רוטב סויה

1 כף מיץ לימון

2 ביצים

1/4 כפית מלח

1/4 כפית פלפל (התבלין)

750 גרם חזה עוף פרוס לשניצלים (3-4 שניצלים גדולים)

פירורי לחם (בערך חצי חבילה)

הוראות הכנה

מכינים את הרוטב: מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מתרכך, כ-10 דקות. מוסיפים את פרוסות הפלפלים והשום ומטגנים עד שהפלפלים מתרככים, עוד כ-10 דקות. מוסיפים את הרסק, המים הסוכר הסויה והלימון, מערבבים, מביאים לרתיחה ומבשלים 2 דקות.

מכינים את הגלילות: מכינים 2 קערות - באחת טורפים את הביצים עם המלח והפלפל (התבלין), ובשני מניחים כמות נדיבה של פירורי לחם. טובלים כל שניצל בביצים ואז בפירורי הלחם, ומגלגלים לגלילה. חותכים כל גלילה לחצי ומסדרים את הגלילות בתבנית בינונית, כשהצד החתוך (והיציב...) כלפי מטה. מעבירים את הרוטב לתבנית ומסדרים את פרוסות הפלפלים מסביב לגלילות.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהגלילות זהובות, כ-50 דקות.

תוספת בצבעי הקשת

(הכותרת בערך מתחרזת לא? 
... טוב, לא באמת)

מחשבות על נושא הקשת:
מאוד אהבתי לצייר קשתות כשהייתי קטנה. זה היה הדבר הראשון שהייתי עושה כשהייתי מקבלת סט חדש של לורדים: לוקחים את הלורדים אחד אחד, פותחים ביראת כבוד, מציירים פסים דקים, אחד ליד השני, ומחזירים אותם בזהירות למקומם באריזה. אפשר למלא ככה דף שלם, ואפילו כמה דפים. במיוחד את דפי הפקס שאבא הביא הביתה מהעבודה, שאפשר היה לתלוש מהם את השוליים המחוררים. מובן שאם היצרן התבלבל ולא סידר מלכתחילה את הלורדים באריזה לפי צבעי הקשת, דאגתי גם לסדר אותם מחדש כראוי.

כשאמרו לי שאני מזל קשת התלהבתי, כי חשבתי שמדובר בקשת היפה שבשמיים ולא בדבר הזה שיורים איתו חיצים. לא עזר לי העניין שחילקו פעם מדבקות בבית ספר עם המזלות שלנו, ועל שלי הופיע קשת בענן. רק לא הבנתי למה האיש הזה עם הקשת והחיצים עומד מקדימה ומסתיר לי את המזל. מאז שגיליתי שמדובר בכלי הנשק ולא בתופעה המטאורולוגית המרהיבה התלהבותי מעניין המזלות הצטננה לחלוטין.

פעם כשתליתי כביסה החלטתי לתלות אותה לפי צבעי הקשת. לקח לי לפחות פי שתיים זמן, אבל הייתי גאה מאוד במעשה ידי. ממש לא רציתי לאסוף את הכביסה כשהיא התייבשה. או אז החלטתי שכשאני אהיה גדולה ויהיה לי בית משלי, אתלה תמיד את הכביסה לפי צבעי הקשת, וכל העוברים והשבים יתרשמו עד מאוד כשיראו את שובל הכביסה הצבעוני המתנפנף מהחלון עד למרפסת. בפעם הבאה שתליתי כביסה לא היה לי כוח והחלום ירד מהפרק. והיום ממילא אישי הוא זה שעושה כביסה.

למה אובססיית הקשתות הזאת? נראה לי שזה בגלל שאני תמיד רוצה לנסות הכל - את כל טעמי המסטיק, את כל הווריאציות על המתכון, את כל הכפתורים באפליקציה, ואת כל הצבעים של כל הטושים והלורדים בעולם. 


אחת התוספות האהובות עלי היא אנטיפסטי. קצת שמן זית וחום איטי מוציאים את המתיקות הטבעית מכל ירק. לא צריך כמויות מדוייקות, לא צריך לדקדק בזמני הבישול או בטמפרטורה . בשלב כלשהו הירקות יתרככו ויתבשלו. כל עוד אתם לא שוכחים אותם בתנור במשך כמה שעות ונותנים להם להתפחם (לא שזה קרה לי) אי אפשר לפספס.
 אילו ירקות שמים באנטיפסטי? כמעט את כולם:
עגבניות שרי, תפוחי אדמה, בטטות, דלורית, פלפלים, קישואים, חצילים, פלחי בצל, ראשי שום או שיני שום, פלחי כרוב...
צריך רק לוודא שכל ירק מקבל את כמות האפייה שמתאימה לו. ירקות קשים כמו גזר ובטטה צריכים יותר זמן אפייה מאשר קישואים ופלפלים נגיד. לכן אני אוהבת לאפות כל ירק באיזור מובחן בתבנית אפייה. כך אני יכולה להוציא את הירקות המוכנים מהתבנית, ולהחזיר לתנור את כל מי שצריך עוד זמן, בלי להתחיל לחטט בתוך ערימות של ירקות מעורבבים. אה, וגם בגלל שאם אופים אותם בנפרד אפשר אחר כך לסדר אותם בתבנית הגשה לפי צבעי הקשת. כמובן!
אני לא נותנת לכם כמויות מדוייקות במתכון הזה, אבל אפשר לשערך את הכמות לפי גודל וכמות הירקות. אם נכין אנטיפסטי מ-2 פלפלים, חציל, קישוא ובטטה, האנטיפסטי יספיק לכ-6 סועדים (כל ירק נותן מנה, חוץ מהחציל שנותן שניים).


אנטיפסטי ירקות בתנור
מבוסס על: הגרסא שלי למתכון מוכר
עלות: כעלות הירקות, 1-2 ש"ח למנה
כמות: לפי כמות הירקות, בערך מנה לכל ירק  (ו-2 מנות או יותר לירקות גדולים כמו חציל או כרוב)

מרכיבים:
ירקות על פי העדפותיכם (ראו דוגמאות לעיל)
1-2 כפיות שמן זית לכל ירק
פלפל שחור גרוס
מלח 
תיבול אופציונלי: שום כתוש, מחטי רוזמרין או ענף טימין

הוראות הכנה:
חותכים את הירקות לקוביות או פלחים. מעבירים כל פעם את הירק שחתכתם לקערה, מערבבים לתוכה את שמן הזית, ומסדרים את חתיכות הירק בתבנית אפייה (אפשר להעביר ישירות לתבנית ולהזליף מעל את שמן הזית אבל אז נוטים להשתמש ביותר שמן כדי לנסות ולכסות את כל הירקות).
גורסים מעל התבנית עם הירקות מעט פלפל שחור, וזורים מעל מעט מלח ואת התיבול אם משתמשים.
אופים בתנור בחום בינוני-גבוה, 190 מעלות, עד שהירקות שחומים ורכים, כ-40 דקות (זמן האפייה תלוי בסוג ובגודל הירקות שלכם, בחוזק התנור, וכו', כך שמדובר בהערכת זמן גסה מאוד). אם יש לכם ירקות שדורשים זמני אפייה שונים, הוציאו את הירקות המהירים יותר כשהם מוכנים, והחזירו את היתר להמשך האפייה.