‏הצגת רשומות עם תוויות קישואים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קישואים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 20 בדצמבר 2013

פתיחת סדרת המוקפצים - עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון

מכירים שיש לכם כל כך הרבה מה לעשות ומרוב שאתם לא יודעים איפה להתחיל אתם פשוט לא עושים כלום? זה מה שקורה אצלי בשבועות האחרונים, הצטברו אצלי בקנה המון מתכונים , ואני כל הזמן דוחה ודוחה.
ובכן, הגיע הזמן לקפוץ פנימה.

היום נפצח בסדרה חדשה שתנער פה קצת את האבק. הסדרה בהשראת הקוראת החמודה א', שכתבה לי מייל וביקשה רעיונות לארוחות בשריות במחיר שפוי, שאפשר גם להקפיא ולהביא לעבודה בחמגשית.
כפי שפירטתי לעומק באחד מפוסטי המבוא שלי העקרון בהכנת אוכל זול הוא פשוט: משתמשים יותר במוצרים זולים יותר, ופחות במוצרים יקרים יותר. לכן, כשניגש להכין עיקריות בשריות, ננסה לרווח את הבשר היקר עם רכיבים זולים יותר, כמו ירקות, פחמימות וקטניות.

אחת הדוגמאות הבולטות ליישום העיקרון הזה הוא מוקפץ. עיקרית נהדרת, טעימה ובריאה, בה הבשר/עוף נמתח עם שפע ירקות ולפעמים גם אורז או נודלז, וזו היתה אחת ההצעות שהצעתי לקוראת א'. 
אבל כמה כבר אפשר לאכול מוקפץ? פעם בשבוע? פעמיים? נמאס לא?
אז זהו, שאם מגוונים בירקות, בבשר ובתיבול אפשר להכין המוני ווריאציות, שעל אף הדמיון בהכנה ממש לא תרגישו שמדובר במאכלים דומים.

רוצים רעיונות? יופי. כי בשבועות הקרובים אני הולכת להעלות כמה וכמה (עוד לא החלטתי בדיוק כמה... עד כה יש 7) מתכונים מוקפצים מעניינים ומגוונים שתוכלו להכין בלי להשתעמם. בסוף אעלה גם סיכום עקרונות ורעיונות כדי שתוכלו לנצל כמה שיותר את צורת הבישול הנהדרת הזאת עם המרכיבים שיש לכם בבית.

אז יאללה, נתחיל עם המוקפץ הראשון שלנו, ונשתחרר מהקונספציה שמוקפץ חייב להיות בסגנון סיני עם סויה. המוקפץ של היום מונע מכוחו של השילוב האלמותי - שמן זית, שום ולימון, והוא פשוט, חמצמץ ונהדר.

חזה עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון
מאת: בישול בזול
עלות: כ-25 ש"ח 
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן זית
1 בצל פרוס
4 שיני שום פרוסות
3 גבעולי סלרי - את הגבעולים פורסים ואת העלים קוצצים גס
1 קישוא חתוך למקלות 
1 פלפל ירוק פרוס 
4 עלי כרוב ירוק פרוסים
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית מלח או יותר לפי הטעם
מעט פלפל שחור גרוס
מיץ מלימון אחד קטן

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום ואת גבעולי הסלרי הקצוצים ומטגנים עוד כ-3 דקות עד שהסלרי מתחיל לקבל צבע ירוק חזק יותר. מוסיפים את הקישוא והפלפל ומקפיצים עוד כ-3 דקות עד שהקישוא והפלפל מתחילים להתרכך. מוסיפים את הכרוב ועלי הסלרי ומקפיצים עוד 1-2 דקות. מוסיפים את העוף המלח והפלפל, מבשלים ובוחשים לעיתים קרובות עד שהעוף מבושל ברובו. מוסיפים את הלימון מבשלים עוד דקה או 2 עד שהעוף מבושל לגמרי.


התמונה צולמה כשחושך בחוץ, לאור תאורה פלורוסנטית, על רקע משטח הפעילות של ביזולית.
למקרה שתהיתם איך עברנו את הסופה הירושלמית, נראה לי שזה משקף את מצבנו.
תודה לאל היה מספיק אוכל, רוב הזמן היה חשמל, והיה המון זמן עם הילדה. גם כששנינו היינו צריכים
כבר לחזור לעבודה. משטח פעילות עם ילדה קווצ'ית זה אחלה מקום לכתיבת קוד.

יום חמישי, 9 במאי 2013

קישואים ממולאים וחישוב סיבוכיות מתכונים

 כשאני מנסה לחשב כמה מתכון כלשהו הוא מסובך ובכמה טרחה מדובר, אני משתמשת ביוריסטיקה פשוטה להערכת קושי ההכנה. פשוט סופרים את מספר הסירים/תבניות/קערות שצריך לשים על האש/בתנור או במיקסר/מעבד מזון. אם מדובר במרק שמכינים בסיר אחד, או עוגה פשוטה ללא ציפוי שבה מערבבים את כל הרכיבים בקערה אחת, הרי שרמת הקושי היא 1. אם מדובר בעוגה שצריך להקציף בה חלבונים במיקסר, אז לקפל אותם לתוך יתר התערובת ואז לאפות, רמת הקושי היא 2. כך גם לגבי קציצות שכוללות מחית תפו"א בתור רכיב, כי צריך לבשל את תפוחי האדמה, ואז לבשל את הקציצות.
לא מדובר באיזו שיטה קוהרנטית בעלת חוקיות ברורה, סתם כלל אצבע שאני משתמשת בו כדי להחליט אם יש לי כוח להכין מתכון מסויים או לא.

ירקות ממולאים שאינם בשריים, לרוב מאיימים עלי בריבוי השלבים שלהם. צריך לבשל אורז ו/או קטניות, לפעמים בסירים נפרדים, ואז ממלאים את הירקות, ומבשלים או אופים שוב, כלומר, מדובר ברמת סיבוכיות גבוהה. זאת בניגוד לממולאים בשריים שאני מכינה בסיר אחד - מערבבים את האורז והבשר, ממלאים את הירקות ומבשלים באותו סיר שבו הרכבנו את הרוטב (מתכון בהזדמנות).  מתישהו לאחרונה התחשק לי להכין קישואים ממולאים בתנור - כדי שהחום היבש ימתיק אותם וימנע מהם להפוך לסמרטוטיים, כמו שקורה לפעמים בבישול על הגז ברוטב. אבל אם כך, צריך לבשל את המילוי בנפרד. אי אפשר לאפות פחמימות בתנור בלי נוזלים. הפתרון - בורגול, שאפשר לבשל על ידי השרייה של 10 דקות במים רותחים תוך כדי הכנת הקישואים. כך המתכון שומר על רמת סיבוכיות 1. הידד לעצלנות!

המתכון הזה מצליח להיות גם ממלא ומשביע, אבל גם קליל ולא מכביד מדי. אוכלים אותו ומרגישים טוב. אפשר להכין אותו חלבי, עם גבינת פטה או בולגרית חמצמצה ומלוחה, ואפשר פרווה, כתוספת לארוחה בשרית, או כעיקרית לצמחונים וטבעונים. אני ממליצה עליו מאוד לקראת חג השבועות הקרב ובא, כאלטרנטיבה בריאה ושפויה יותר לפשטידות ולמוקרמים עם הררי הגבינה החמאה והשמנת.
יש קצת הבדל במרכיבים בין הגרסא החלבית והפרווה, אבל ההכנה די זהה, אז לא רציתי לכתוב הכל פעמיים. אתם רואים שחלק מהמרכיבים צבועים באדום וחלק בכחול? אם אתם מכינים את הגרסא החלבית הכינו עם המרכיב הכחול והתעלמו מהאדומים, אם אתם מכינים פרווה, השתמשו במרכיבים האדומים והתעלמו מהכחול. בכלל, יש במתכון הזה הרבה מלל, כי זה מתכון שקצת קשה להסביר במילים, אבל קל לעשות אותו. בסך הכל מרוקנים את הקישואים ואופים אותם, גם הסירות וגם הבפנים, בתנור, ובזמן האפייה משרים את הבורגול ומוסיפים אליו את יתר מרכיבי המלית.
סבבה?

קישואים ממולאים בבורגול

מאת: בישול בזול
עלות: כ-12 ש"ח
כמות: 4-6 מנות כעיקרית, 12 מנות כתוספת

מרכיבים
3 קישואים גדולים ועבים, או 6 קישואים עגולים
מעט שמן זית, מלח ופלפל
2/3 כוס בורגול
3/4 כוס מים רותחים
50 גרם שזיפים מיובשים
1/4 כפית מלח
1 שן שום קטנה מעוכה
1-2 כוסות עשבי תיבול קצוצים: פטרוזיליה, שמיר, נענע, בזיליקום, או תערובת של כמה עשבים
1 כף שמן זית
1 כף מיץ לימון
50 גרם אגוזי מלך קלויים קצוצים

100 גרם גבינה לבנה מלוחה כמו פטה או בולגרית, מפוררת

שוטפים וחותכים את קצוות הקישואים. אם משתמשים בקישואים רגילים, חוצים את הקישואים לאורך ולרוחב, אם משתמשים בקישואים עגולים, חוצים כל קישוא לחצי. מרוקנים את תוכנם של סירות הקישואים בעזרת כפית (שימו לב, כשכתוב "תוכים" מכאן והלאה הכוונה לבפנוכו של הקישוא, לא לציפור...). השתדלו לשמור על עובי מינימלי של כ-1 ס"מ בדפנות הסירות. מסדרים את הסירות בתבנית גדולה ובפינת התבנית עורמים את תוכי הקישוא שחצבתם החוצה (אם אין מקום בתבנית אפשר כמובן בתבנית נפרדת). מפזרים מעל הסירות ותוכי הקישואים מעט שמן זית, ומורחים את השמן על דפנות סירות הקישואים בעזרת האצבעות. מפזרים מעל מעט מלח ופלפל מעל הסירות ותוכי הקישוא, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך 20-30 דקות, עד שסירות הקישוא מתרככים ומזהיבים מעט בקצוות. מומלץ לערבב מדי פעם את ערימת תוכי הקישוא כדי שייאפו באופן אחיד יותר.


בזמן שהקישואים נאפים מכינים את המלית:
מניחים את הבורגול בקערה חסינת חום, ומערבבים פנימה את השזיפים הקצוצים אם משתמשים. שופכים מעל את המים הרותחים, מכסים את הקערה ומשהים כ-10 דקות. בינתיים אפשר לשטוף ולקצוץ את עשבי התיבול, לקצוץ את שן השום, ולקלות ולקצוץ את האגוזים או לפורר את הגבינה. כשהבורגול ספג את כל המים מערבבים ומאווררים אותו, ומוסיפים פנימה את המלח, השום, עשבי התיבול, שמן הזית, ומיץ הלימון ואגוזי המלך או הגבינה.
כשסירות הקישואים מוכנים, מוציאים אותם ואת תוכי הקישואים מהתנור, וקוצצים את התוכים גס. מערבבים את תוכי הקישואים לתוך מלית הבורגול, ועורמים כמה כפות מהמלית בכל סירת קישוא. ייתכן ויישאר לכם מעט מלית, זה בסדר, אפשר ומומלץ לאכול עם כפית. מחזירים את הקישואים לתנור עוד 5 דקות, כדי שהטעמים יתחברו.
מגישים חם או בטמפ' החדר, עם יוגורט ו/או טחינה.





יום ראשון, 1 ביולי 2012

תוספת בצבעי הקשת


(הכותרת בערך מתחרזת לא? 
... טוב, לא באמת)

מחשבות על נושא הקשת:
מאוד אהבתי לצייר קשתות כשהייתי קטנה. זה היה הדבר הראשון שהייתי עושה כשהייתי מקבלת סט חדש של לורדים: לוקחים את הלורדים אחד אחד, פותחים ביראת כבוד, מציירים פסים דקים, אחד ליד השני, ומחזירים אותם בזהירות למקומם באריזה. אפשר למלא ככה דף שלם, ואפילו כמה דפים. במיוחד את דפי הפקס שאבא הביא הביתה מהעבודה, שאפשר היה לתלוש מהם את השוליים המחוררים. מובן שאם היצרן התבלבל ולא סידר מלכתחילה את הלורדים באריזה לפי צבעי הקשת, דאגתי גם לסדר אותם מחדש כראוי.

כשאמרו לי שאני מזל קשת התלהבתי, כי חשבתי שמדובר בקשת היפה שבשמיים ולא בדבר הזה שיורים איתו חיצים. לא עזר לי העניין שחילקו פעם מדבקות בבית ספר עם המזלות שלנו, ועל שלי הופיע קשת בענן. רק לא הבנתי למה האיש הזה עם הקשת והחיצים עומד מקדימה ומסתיר לי את המזל. מאז שגיליתי שמדובר בכלי הנשק ולא בתופעה המטאורולוגית המרהיבה התלהבותי מעניין המזלות הצטננה לחלוטין.

פעם כשתליתי כביסה החלטתי לתלות אותה לפי צבעי הקשת. לקח לי לפחות פי שתיים זמן, אבל הייתי גאה מאוד במעשה ידי. ממש לא רציתי לאסוף את הכביסה כשהיא התייבשה. או אז החלטתי שכשאני אהיה גדולה ויהיה לי בית משלי, אתלה תמיד את הכביסה לפי צבעי הקשת, וכל העוברים והשבים יתרשמו עד מאוד כשיראו את שובל הכביסה הצבעוני המתנפנף מהחלון עד למרפסת. בפעם הבאה שתליתי כביסה לא היה לי כוח והחלום ירד מהפרק. והיום ממילא אישי הוא זה שעושה כביסה.

למה אובססיית הקשתות הזאת? נראה לי שזה בגלל שאני תמיד רוצה לנסות הכל - את כל טעמי המסטיק, את כל הווריאציות על המתכון, את כל הכפתורים באפליקציה, ואת כל הצבעים של כל הטושים והלורדים בעולם. 


אחת התוספות האהובות עלי היא אנטיפסטי. קצת שמן זית וחום איטי מוציאים את המתיקות הטבעית מכל ירק. לא צריך כמויות מדוייקות, לא צריך לדקדק בזמני הבישול או בטמפרטורה . בשלב כלשהו הירקות יתרככו ויתבשלו. כל עוד אתם לא שוכחים אותם בתנור במשך כמה שעות ונותנים להם להתפחם (לא שזה קרה לי) אי אפשר לפספס.
 אילו ירקות שמים באנטיפסטי? כמעט את כולם:
עגבניות שרי, תפוחי אדמה, בטטות, דלורית, פלפלים, קישואים, חצילים, פלחי בצל, ראשי שום או שיני שום, פלחי כרוב...
צריך רק לוודא שכל ירק מקבל את כמות האפייה שמתאימה לו. ירקות קשים כמו גזר ובטטה צריכים יותר זמן אפייה מאשר קישואים ופלפלים נגיד. לכן אני אוהבת לאפות כל ירק באיזור מובחן בתבנית אפייה. כך אני יכולה להוציא את הירקות המוכנים מהתבנית, ולהחזיר לתנור את כל מי שצריך עוד זמן, בלי להתחיל לחטט בתוך ערימות של ירקות מעורבבים. אה, וגם בגלל שאם אופים אותם בנפרד אפשר אחר כך לסדר אותם בתבנית הגשה לפי צבעי הקשת. כמובן!
אני לא נותנת לכם כמויות מדוייקות במתכון הזה, אבל אפשר לשערך את הכמות לפי גודל וכמות הירקות. אם נכין אנטיפסטי מ-2 פלפלים, חציל, קישוא ובטטה, האנטיפסטי יספיק לכ-6 סועדים (כל ירק נותן מנה, חוץ מהחציל שנותן שניים).


אנטיפסטי ירקות בתנור
מבוסס על: הגרסא שלי למתכון מוכר
עלות: כעלות הירקות, 1-2 ש"ח למנה
כמות: לפי כמות הירקות, בערך מנה לכל ירק  (ו-2 מנות או יותר לירקות גדולים כמו חציל או כרוב)

מרכיבים:
ירקות על פי העדפותיכם (ראו דוגמאות לעיל)
1-2 כפיות שמן זית לכל ירק
פלפל שחור גרוס
מלח 
תיבול אופציונלי: שום כתוש, מחטי רוזמרין או ענף טימין

הוראות הכנה:
חותכים את הירקות לקוביות או פלחים. מעבירים כל פעם את הירק שחתכתם לקערה, מערבבים לתוכה את שמן הזית, ומסדרים את חתיכות הירק בתבנית אפייה (אפשר להעביר ישירות לתבנית ולהזליף מעל את שמן הזית אבל אז נוטים להשתמש ביותר שמן כדי לנסות ולכסות את כל הירקות).
גורסים מעל התבנית עם הירקות מעט פלפל שחור, וזורים מעל מעט מלח ואת התיבול אם משתמשים.
אופים בתנור בחום בינוני-גבוה, 190 מעלות, עד שהירקות שחומים ורכים, כ-40 דקות (זמן האפייה תלוי בסוג ובגודל הירקות שלכם, בחוזק התנור, וכו', כך שמדובר בהערכת זמן גסה מאוד). אם יש לכם ירקות שדורשים זמני אפייה שונים, הוציאו את הירקות המהירים יותר כשהם מוכנים, והחזירו את היתר להמשך האפייה.




יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

לכל תשעה באב יש מוצאי תשעה באב

בטח שמתם לב שלא הבאתי פה הרבה מתכונים למנות עיקריות בשריות. יש לי המון עוגיות, סלטים, ותוספות, יש פה מאפים ורטבים למיניהם, אבל ספרתי רק שש מנות בשריות בכל הבלוג. בואו נגיד שזה לא בדיוק מייצג את הרגלי האכילה שלנו. במיוחד את של אישי, שקורא לימים שלפני תשעה באב - בהם נוהגים שלא לאכול מאכלי בשר כאות אבל - צום תשעת הימים. למחסור הזה במתכונים בשריים יש כמה סיבות. קודם כל, הנסיון שלי בהכנת ה"מסביב" הוא הרבה יותר משמעותי. אני עוזרת במטבח מאז שאני זוכרת את עצמי (בגיל 16 אבא שלי כבר הרשה לי להפריד ביצים לבד!), אבל לרוב מה שהכנתי היה קינוח או תוספת. אמא ואבא היו אלה שדאגו למנה העיקרית בבית.

היום אני כבר ילדה גדולה ואני יודעת לבשל עיקריות (ואני אפילו לא אומרת איכס כשאני נוגעת בבשר נא. חוץ מכשאני מפרקת עוף שלם. טוב למעשה, אישי הוא זה שמפרק את העופות השלמים. ואני עדיין אומרת על זה איכס (איכס!!). אך בהחלט ניתן להגיד שהשתפרתי), אבל כשפתחתי את הבלוג לא היו לי יותר מדי מתכונים לעיקריות בעלות נמוכה. מה יותר קל ונפלא מלבשל צלי עם קצת יין וירקות על אש קטנה במשך כמה שעות? או לתבל קלות כמה חתיכות אסאדו, לעטוף אותם בנייר כסף ולשגר אותם לצלייה איטית בתנור בחום נמוך במשך הלילה? חצי שעה לפה, חצי שעה לשם, זה לא ממש משנה. כל עוד לא תתפוצץ לכם המלחייה על התבשיל בזמן שאתם ממליחים אותו, באמת קשה לפספס.
בשר זול מאוד. קראו פה לטיפים שימושיים
בנושא כמו איך לוודא שהגווייה טרייה
ואיך להימנע מהידבקות בכלבת.
בתיאבון!
אבל עם עוף, בעיקר חלקים זולים יותר כמו חזה עוף או עוף טחון, צריך להיות קצת יותר זהירים. צריך לוודא שלא מייבשים אותם, הטעם שלהם קצת פחות עשיר ודומיננטי אז צריך לחשוב קצת יותר על התיבול... אני לא אומרת שכל נתחי הבשר היקרים הם פשוטים להכנה וכל הנתחים הזולים דורשים מיומנות של מאסטר שף במשימת הדחה, אבל לקח לי קצת זמן עד שאספתי כמה מתכוני עיקריות זולים שאני באמת עומדת מאחוריהם ומרגישה שהם מוכנים לבלוג.

איזה בשר זול יש בכלל?

קורקבנים - יש להם טעם מאוד אופייני, אבל למי שאוהב, מדובר באופציה מצויינת וזולה מאוד, לרוב הם עולים פחות מ-10 ש"ח לקילו. אני ניסיתי כמה מתכונים ולא מתתי על זה. אבל אם אתם יודעים שאתם אוהבים ו/או פתוחים לטעמים חדשים, כדאי לנסות. אולי תגלו תוספת חדשה וחסכונית לתפריט שלכם.

כנפיים - לגבי כנפיים יש לי רגשות מעורבים. מצד אחד, הם זולים, ונעים בסביבות ה-7-12 לקילו. מצד שני, יש בהם הרבה עור ועצמות, לא יותר מדי בשר, ויש כאלה שלא באמת ישבעו רק מכנפיים. אני קונה אותם בעיקר למרק, שם עור ועצמות זה דבר טוב שנותן טעם, לפעמים אני מגישה אותם בתור מתאבן, וכמובן שהם הולכים אחלה במנגלים, בעיקר כשכבר לא באמת רעבים אבל עדיין רוצים לנשנש משהו.

עוף שלם - תמו הימים של מלחמת העופות, בהם היה אפשר לקנות קילו עוף בשקל. כיום עוף שלם עולה לפחות 10 ש"ח לקילו אצלנו בסופר, וגם זה לעיתים נדירות במבצע שופרא דשופרא. האם יותר שווה לקנות עוף שלם ולפרק מאשר לקנות את כל החלקים בנפרד? תלוי במחירים מן הסתם. כשקונים עוף שלם משלמים גם על הרבה עור ועצמות שלא ממש אוכלים. אפילו אם מנצלים אותם ושמים אותם במרק, עדיין שילמנו עליהם יותר ממה שהם שווים לכאורה. מתישהו (כשאגנוב משקל מטבח מההורים שלי) אעשה ניסוי של קנייה ופירוק עוף שלם וחישוב כמה הייתי משלמת לו הייתי קונה את החלקים בנפרד.


חזה עוף - כנראה נתח העוף/בשר שאנחנו קונים הכי הרבה בבית. יש עליו מבצעים של 20 ש"ח לקילו לעיתים קרובות, והוא כמעט 100% אכיל, כלומר, לא משלמים על סחוסים, עצמות וכו' שלא נאכלים. מדובר בנתח ורסטילי מאוד (סליחה, רב שימושי ;) ואין סוף למאכלים שאפשר להכין איתו - שניצלים למיניהם, מוקפץ בכל מיני סגנונות, גלילות, תבשילים, פסטרמות... רק צריך להיזהר לא לייבש אותו על ידי בישול יתר.


עוף טחון - עוד להיט אצלנו. לרוב אפשר להשיג אצלנו עוף טחון ב20-24 ש"ח לקילו. גם אם אתם לא רואים עוף טחון בויטרינה של הקצבייה, שאלו אותם אם הם מוכנים לטחון לכם וכמה זה יעלה. אתם עשויים להיות מופתעים לטובה. אנחנו מכינים הרבה מתכוני בשר טחון עם עוף טחון - מוסקה, פאי רועים וקציצות כמובן. אם אתם אוהבים את הרעיון אבל רוצים לגוון, חפשו גם הודו טחון. בקצבייה שהייתה ליד הבית שלנו היו מוכרים עוף טחון והודו טחון ב-20 ש"ח לקילו. אנחנו עדיין מבכים את סגירתה. 


אם כך, למתכון של היום - קציצות עוף אפויות עם עגבניות צלויות.
אצלי בבית לא אהבו לטגן, וכך גדלתי בלי לדעת טעמה של קציצה מטוגנת מהי. זה היה נראה לי כמו סתם סינג'ור משמין שלא הוסיף יותר מדי לקציצה. הוי כמה טעיתי! לאט לאט אני לומדת לא לפסול אוטומטית מתכונים שדורשים טיגון פרטני, אבל פה האפייה דווקא מתאימה. מתחילים בלצלות כמות נכבדת של עגבניות קיץ בשלות ויפות עם מעט תבלינים, שימוש יעיל בזמן שבו תערובת הקציצות צריכה לנוח. לאחר כ-40 דקות מתקבל מעין רוטב עגבניות מתוק ומרוכז, אליו מוסיפים את הקציצות, ומחזירים לתנור לעוד 30 דקות בערך. זהו. גם הכל בסיר אחד (בעצם הכל בתבנית אחת), גם מנצל בצורה מאוד יפה את ירקות הקיץ היפים שיש לנו עכשיו, וגם בריא עד דיאטטי. אבל זה באמת היה בטעות, מבטיחה לכם! רגע, זה גם ללא גלוטן. פשיי.
שדרוגים אפשריים למתכון - תוספת של עשבי תיבול טריים קצוצים כמו בזיליקום או טימין (מערבבים אותם לתוך העגבניות הצלויות לפני שמוסיפים את הקציצות), ואפשר גם להוסיף לעגבניות כמה כפות יין אדום לפני הצלייה.


קציצות עוף אפויות עם עגבניות צלויות
מאת: בישול בזול
עלות: כ-24 ש"ח
כמות: כ-24 קציצות


מרכיבים
2 קישואים קטנים-בינוניים
1 בצל קטן
כ-800 גרם עוף טחון 
כמה סיבובים של פלפל שחור גרוס

1 ק"ג עגבניות בשלות, קצוצות גס
4 שיני שום פרוסות או קצוצות
2 כפות שמן זית
1/4 כפית בזיליקום (יבש, כך גם האחרים. כמובן שאם יש לכם טרי זה אחלה)
1/4 כפית אורגנו
1/4 כפית טימין
1/4 כפית מלח
כמה סיבובים של פלפל שחור גרוס


הוראות הכנה
מגררים בפומפייה את הקישואים והבצל וסוחטים. שומרים בצד את הנוזלים שסחטנו כדי להוסיף לתערובת העגבניות, חבל לזרוק. מערבבים את הירקות המגוררים עם העוף והפלפל ומעבירים את תערובת הקציצות למקרר למנוחה (אני מודה ומתוודה, אף פעם לא חשתי בהבדל בין אם נותנים לקציצות לנוח או לא, אבל זה מה שמקובל, ובכל מקרה צריך לתת לעגבניות זמן צלייה).
מערבבים בתבנית גדולה את העגבניות, השום, השמן זית, עשבי התיבול ומיצי הירקות המגוררים, אם הייתם ילדים טובים ושמרתם אותם כמו שאמרתי. אופים בתנור בחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-40 דקות עד שהמיצים מצטמצמים והעגבניות צלויות אבל לא חרוכות. כדאי לערבב את העגבניות לפחות פעם אחת במהלך הצלייה.
מגלגלים את תערובת הקציצות ששמרנו לכדורים (או כל צורת קציצה אהובה עליכם בעצם), ומוסיפים אותם לתבנית עם העגבניות. מחזירים לתנור לעוד כ-30 דקות, עד שהקציצות מלבינות ומזהיבות מעט.





יום רביעי, 5 בינואר 2011

בגנות הקמח התופח ופשטידת קישואים

שמישהו יסביר לי את העניין הזה של קמח תופח. ב"שופרסל ישיר" לצורך ההדגמה (נוח לחפש שם מחירים באינטרנט), מחירו של קילו קמח לבן רגיל ממותג שופרסל הוא 5 שקלים. לעומת זאת, קילו קמח תופח, מאותו המותג, עולה 8.5 שקלים. כלומר, אנשים משלמים 70% יותר כדי שמישהו יחליף להם כמה כפיות מהקמח שבאריזה באבקת אפייה.
אני בטוחה שקוראי בלוג זה, אנשים נבונים וצרכנים ממולחים עד האחרון שבהם, לא עושים דבר כזה. אבל לשם הפרוטוקול אכבד אתכם בטיפ מס' 8: אל תקנו קמח תופח, זה בזבוז כסף מוחלט. החליפו קמח תופח בקמח רגיל ואבקת אפייה. על כל כוס קמח תופח במתכון, השתמשו בכוס קמח רגיל וכפית אבקת אפייה. לדוגמא, אם במתכון עושים שימוש בכוס וחצי קמח תופח, משתמשים בכוס וחצי קמח רגיל וכפית וחצי אבקת אפייה. אין פשוט מזה. 
פשוט אמרו לא.


ואם בדברים פשוטים עסקינן, נביא היום מתכון פשוט לפשטידה פשוטה.
היום קוראי היקרים, פשטידת קישואים, לא בשרית (לצמחונים בארוחה בשרית), לא חלבית (לרגישים ללקטוז בארוחה חלבית), מתאימה כתוספת לכל ארוחה או כעיקרית קלה. אני מוצאת שאנשים שאינם אוהדי ירקות נוטים להיות יותר פתוחים לרעיון של ירקות בפשטידה. "אם אנחנו אוכלים ירקות, לפחות אלה ירקות שמישהו התעלל בהם קצת קודם" או משהו כזה. מכיוון שחשוב לי שכל אורחי יאכלו לפחות מנת ירק אחת (פולניות? שתלטנות? דפוסי התנהגות אמהיים אינסטינקטיביים?), פשטידה כזו היא תוספת טובה.
בטח יש לכם מתכון דומה, ווריאציות של המתכון הזה מסתובבות כמעט בכל בית בישראל. הנה הוורסיה המועדפת עלי.


פשטידת קישואים (פרווה)
מבוסס על: מתכון מהאתר matkontov.co.il, עם שינויים קלים שלי
כמות: מתאימה ל-12 אנשים לפחות כתוספת, ל-8 כעיקרית (בערך, כן?).
עלות: כ-13 שקלים (תלוי במחיר הקישואים)


מרכיבים
1 ק"ג קישואים (כ-5 קישואים בערך)
1 בצל
3 ביצים
1/2 כוס שמן
1.5 כוסות קמח
1.5 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
כמה סיבובים ממגרסת הפלפל


הוראות הכנה
קוצצים את הבצל, ומגרדים את הקישואים על פומפייה גסה (לא מקלפים אותם). 
סוחטים את הקישואים מהמים המיותרים (אם אתם שוכחים זה לא סוף העולם, מנסיון), ומערבבים עם הבצל.
מוסיפים את יתר המרכיבים, מערבבים עד שהתערובת אחידה ומעבירים לתבנית בינונית-גדולה.
אופים בחום בינוני - 180 מעלות, עד שהפשטידה מזהיבה, 30-50 דקות (תלוי בתנור).