זאת עוגת הגבינה שתכינו בשבועות, בתודה ובפקודה.

כשחוסר הביטחון פוקד אותי, אני חוזרת לבלוג. ביומיום אני מוקפת באנשים שיודעים לספר על עיסוקיהם, הן המקצועיים, והן האישיים והפרוזאים ביותר בבטחון שליו. כשאני מדברת אני פוחדת לשעמם, פוחדת להגיד דברים שברורים כבר, פוחדת להשמע מתרברבת. ואז יוצא כמובן שאני עושה את כל הנ"ל גם יחד.
איכשהו פה בבלוג אני יודעת לדבר. אולי זה בגלל שכשאנשים משתעממים ממני, או מתמלאים זעם ומוחקים את הבלוג מהמועדפים בעקבות פוסט על יציאות, אני לא יודעת מזה.

בכל מקרה, על אף שאני נמתחת בין המשפחה, העבודה, הנסיון לראות מדי רבעון או שניים את החברים, והמאמץ לשמור על היגיינה מינימלית בבית, הבלוג תמיד מושך אותי בחזרה. אני עדיין מקבלת תגובות על פוסטים שהעליתי לפני כמה שנים, מאנשים שהלך להם טוב ורוצים להגיד תודה. איזה כיף זה! אני מקבלת מיילים עם הצעות ומתכונים ומילים טובות שמעלים לי חיוך ענק על הפנים, גם אם אני לא תמיד מספיקה לענות.
כנראה שאף פעם לא אהיה בלוגרית אוכל מגה פופולרית. אין לי את הזמן או את כישורי הצילום לזה (מתי תמונות בתאורה נמוכה מדי ועם גוון כחלחל יחזרו לאופנה הא?). אבל כיף לי שאני מועילה לאנשים לחסוך. כמה שקלים פה, כמה שקלים שם, זה מצטבר מהר. שלא לדבר על ארוחות השבת שניצלו מגורל אכזר של קינוח עם מרגרינה. אני נזכרת בזה כשאני בתוך גל של "אררג אני שוב מרגישה כמו ילדה קטנה מוקפת במבוגרים", וזה מרגיע אותי קצת.
אז תודה לכם שאתם לוקחים חלק.

ועכשיו, מספיק סנטימטים. יש לי מתכון לעוגת גבינה שפיתחתי בחודשים האחרונים, ואתם הולכים לעוף עליה. מרגישים לא יוצלחים? הכינו את העוגה הזו למשפחה ולחברים והמניה שלכם תנסוק.
נכון שכולם אוהבים עוגת גבינה ואוריאו? אז מה אם אומר לכם שאפשר לשדרג את עוגת הגבינה והאוריאו על ידי החלפת האוריאו הקנוי, היבש והיקר (שילוב לא משהו), באוריאו מאפה בית, טרי, ריחני ועשיר? קצת יותר עבודה, אבל כל כך שווה את זה. 

עוגת גבינה ואוריאו ביתי

מאת: בישול בזול, מתכון האוריאו הוא וריאציה קלה על זה של Smitten Kitten
עלות: כ-48 ש"ח (לא זול, אבל לא נורא יחסית לז'אנר)
כמות: 16-12 פרוסות נאות

מרכיבים
לאוריאו הביתי:
115 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
3/4 כוס סוכר
1/4 כוס סוכר חום
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
1 ו-1/4 כוס קמח
1/2 כוס קקאו (לא שוקולית!)
1 כפית אבקת אפייה
1/4 כפית מלח

למלית הגבינה:
1 ו-1/2 כפית ג'לטין
5 כפיות מים
500 גרם גבינת שמנת בטעם טבעי (קונים במשקל במעדניה)
1 כוס סוכר
1 מיכל שמנת מתוקה
1 כפית תמצית וניל

לגנאש (אופציונלי):
1/4 כוס שמנת מתוקה
120 גרם שוקולד מריר שבור לקוביות

הוראות הכנה
מכינים את שכבת האוריאו:
מערבבים את החמאה הרכה עם הסוכר הלבן והחום (אפשר להשתמש במיקסר אבל לא חובה). מערבבים פנימה את הביצה ותמצית הוניל. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים עד שמתאחד. לוקחים כ-3/4 מהבצק, מעבירים לתבנית קפיצית בקוטר 26 או 28 ס"מ ומשטחים את הבצק לקלתית בעובי של כחצי ס"מ. דוקרים את הקלתית בנדיבות עם מזלג. את יתר הבצק משטחים פריסטייל על נייר אפייה (זה גוש שתפוררו אותו אחר כך אז הצורה לא חשובה).
אופים את הקלתית ואת היתרה בחום בינוני, 180 מעלות, 10-15 דקות עד שהבצק תפוח וריחני, אבל לא קשיח. כשגוש העוגיה שאיננו קלתית מתקרר, מפוררים אותו לפירורים בגודל האהוב עליכם ושומרים בצד.

כשהקלתית מתקררת מכינים את מלית הגבינה:
משרים את הג'לטין במים עד שכל המים נספגים, כ-10 דקות.
בקערה אחת מערבבים את גבינת השמנת, הסוכר והוניל.
בקערה שניה מקציפים את השמנת לקצפת רכה.
מחממים את הג'לטין במיקרו בפולסים של 10 שניות כל פעם, עד שהכל נמס ושקוף. תאמינו לי, 10 שניות. יותר מזה ויהיה לכם ג'לטין שיגלוש על כל המיקרו.
מוסיפים את הג'לטין המומס לתערובת הגבינה בהדרגה, תוך כדי ערבוב נמרץ. אתם רוצים לפזר את הג'לטין בתערובת לפני שהוא חוטף מכת קור ומתקשה בגושים.
מקפלים את הקצפת לתוך תערובת הגבינה. מקפלים פנימה כ-3/4 מתערובת פירורי האוראו.
מעבירים את התערובת לתבנית עם קלתית האוריאו, ומפזרים מעל את יתר הפירורים. מעבירים את העוגה למקרר ונותנים לה להתייצב במשך הלילה, או לפחות לכמה שעות טובות.

מכינים את הגנאש אם רוצים:
ממיסים במיקרו בפולסים של 30 שניות את השמנת והשוקולד ומערבבים בין פולס לפולס, עד לקבלת תערובת חלקה. מזליפים/שופכים/מתיזים על העוגה. (את זה אפשר לעשות כמה דקות אחרי הפירורים, לא אחרי הייצוב של הלילה).

רק תנסו להתנגד. יאללה. נסו.

שפוך גנאשך על העוגות אשר לא ידעוך

מלא תפוחי אדמה ממולאים

מחפשים עיקרית מעניינת ומרעננת לשבועות?
אם אתם מחפשים משהו שהוא לא פשטידה או לזניה, אולי תנסו תפוחי אדמה ובטטות ממולאים?

יתרונות:

• אפשר למלא במילויים שונים על פי הדמיון והטעם האישי.
• המנה חגיגית וצבעונית ויפה! מגש רחב ידיים של תפוחי אדמה ובטטות בשלל מילויים שונים זה ה-דבר.
• המנה ללא גלוטן. אם יש בין אורחיכם צליאקים, מנות שבועות קלאסיות עשויות להיות מאוד בעייתיות עבורם.
• תפוחי אדמה ממולאים מעלים ב-30% את כישורי הקאנדי קראש שלכם.

(גילוי נאות: אחד מהיתרונות שהועלה לעיל טרם הוכח חד משמעית בתנאי מעבדה ריגורוזיים)

אז מה עושים?

קודם כל אופים תפוחי אדמה ובטטות בתנור בשלמותם.
אז חוצים אותם ומרוקנים את תוכנם ל-2 קערות, אחת לבטטה, אחת לתפוח אדמה. אתם יכולים כמובן לערבב אם אתם רוצים אבל אני חושבת שיותר יפה כשחלק מהמילויים כתומים וחלק לבנים/צהובים, ולא כולם באותו הצבע.
אז מוסיפים למחיות גבינות ותוספות שונות ליצירת מילויים שונים. אני פיצלתי כל קערה ל-2, וכך קיבלתי 4 סוגי מילוי.
ממלאים את סירות הבטטה ותפוח האדמה במילויים שיצרנו ואופים טיפה להתאחדות המילוי.
זהו!

שימו לב, מדובר במתכון גדול. יתקבלו 20 סירות בטטה/תפו"א ממולאים, שזה מספיק לעשרה סועדים לפחות.
אתם מוזמנים כמובן לפשט את המתכון - לא חייבים להכין את כל סוגי המילויים השונים, במקום מילוי שלא אוהבים אפשר להכין כמות כפולה מזו שכן. לא חייבים להשתמש גם בבטטה וגם בתפו"א, אפשר רק באחד. מה שמתאים לכם.

תפוחי אדמה ובטטות ממולאות

מאת: בישול בזול
עלות: כ-45 ש"ח, תלוי בעלות המילויים
כמות: 20 סירות תפו"א/בטטה ממולאות

מרכיבים
5 תפוחי אדמה בינוניים
5 בטטות בגודל תפוחי האדמה
2 חבילות קוטג'
200 גרם גבינה צהובה מגוררת
2 כפיות חרדל
1/2 כפית מלח

תוספות בוחרים מתוך האופציות הבאות:

• 3/4 כוס עשבי תיבול קצוצים (שמיר, פטרוזיליה, בזיליקום, בצל ירוק... עדיף לפחות 2 סוגים)
• 3/4 כוס אפונה קפואה + 2 שיני שום קצוצות
• 15 עגבניות מיובשות קצוצות
• 1 קופסא טונה (בשמן או מים) מסוננת
• 3/4 כוס גרגרי תירס
• 1/2 כוס זיתים קצוצים
• 3/4 כוס ירקות אפויים כמו פלפל או קישוא, חתוכים לקוביות קטנות

הוראות הכנה
שוטפים את התפו"א והבטטות, דוקרים במזלג, עוטפים כל אחד בנייר כסף ואופים בתנור בחום גבוה במשך כשעה עד שהם מבושלים מבפנים. אפשר לבדוק על ידי דקירה במזלג - אם אין התנגדות הם מוכנים.
נותנים לתפו"א ולבטטות להתקרר, חוצים אותם ומרוקנים את תוכנם ל-2 קערות גדולות - הבטטות לאחת והתפו"א לשניה. השאירו ב"סירות" תפוחי האדמה/בטטה שלכם שוליים של 1-2 ס"מ, לא רק קליפה יבשה. מועכים את תוכנם של תפוחי האדמה והבטטות במזלג לקבלת פירה (עדיין בקערות נפרדות כזכור). מערבבים לתוך קערת פירה התפו"א 1 קוטג', מחצית מהגבינה, 1 כפית חרדל ו-1/4 כפית מלח. כך גם לפירה הבטטות מערבבים פנימה 1 קוטג', מחצית מהגבינה, 1 כפית חרדל ו-1/4 כפית מלח.
כעת, יש לנו 2 קערות מילוי, אחת של תפו"א, אחת של בטטה. מעבירים מחצית מכל קערת מילוי לקערה נפרדת. כעת יש לנו 4 קערות מילוי, 2 של תפו"א ו-2 של בטטה. עכשיו זמן התוספות! לכל קערה הוסיפו תוספות על פי הכמויות המתוארות לעיל. אני הוספתי את עשבי התיבול לקערת הבטטה הראשונה, את האפונה והשום לקערת הבטטה השניה, את העגבניות המיובשות לקערת התפו"א הראשונה, ואת הטונה לקערת התפו"א השנייה. כעת יש לנו 4 סוגי מילוי עם תוספות מעניינות.
ממלאים את סירות תפוחי האדמה והבטטה במילויים שהכנתם, ומסדרים אותם על תבניות אפייה (כנראה שלא כולם ייכנסו לתבנית אחת). המילוי לא חייב להיות תואם לסירה החיצונית, זה אפילו יותר יפה כשהם לא תואמים - מילוי בטטה בסירת תפו"א ולהיפך.
אופים את תפוחי האדמה והבטטות בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-8 דקות, רק עד שהגבינות נמסות והמילוי מתאחד מעט.

יאיר תעשה לי עוגת גבינה

לא יודעת אם שמתם לב, אבל לכבוד השנה האזרחית החדשה קיבלנו שי צנוע - גבינה לבנה ושמנת מתוקה 38% נכנסים לפיקוח. על פי משרד התמ"ת מחיר השמנת המתוקה יעמוד כעת על 6.60 ש"ח, ומחיר הגבינה הלבנה על 5.11 ש"ח, כשלפני ההכנסה המחירים היו סביב 8 ש"ח לשמנת, ו-6 ש"ח לגבינה הלבנה. את הרשימה המלאה של המוצרים בפיקוח ומחיריהם אפשר (וכדאי!) לראות כאן.

האם ההחלטה הזו תהיה טובה למשק? אני לא כלכלנית, אז אני לא באמת יודעת להגיד (לא שהכלכלנים כן יודעים תמיד...). אבל האמת שההכנסה של השמנת המתוקה לפיקוח נראית לי מעט תמוהה. מסכנים העניים האלה, לא אוכלים מספיק עוגות מוס. בואו נפרגן להם. מצד שני מחירי השמנת באמת עלו באופן מוגזם בשנים האחרונות, אז אולי יהיה טוב שכמות הרווח על המוצרים האלה תהיה מוגבלת.

רק תעשו לי טובה ותגידו לי שאתם לא מסכימים עם הטענה שההכנסה של גבינה לבנה לפיקוח תפגע במעמד הביניים. לא יכולתי שלא לקשר למאמר הזה כי הוא כל כך עצבן אותי. הכותב טוען שמעמד הביניים יתפדחו לקנות מוצר בפיקוח ו"ייאלצו" לקנות גבינות יקרות יותר שאינן בפיקוח. הקופאית בסופר תדפוק להם מבט מרחם כשתראה את הגבינה הלבנה 5% שלהם ובפעם הבאה, כדי להגן על כבודם, הם יקנו גבינת שקר כלשהי שתעלה כפול (בתוספת תרכובת H2O החיונית לתפקוד תקין של הגוף!). אני לא יודעת אם הכותב הנכבד באמת מאמין במה שהוא כותב, או שהוא סתם מנסה להיות סנסציוני, אבל אני רוצה להאמין שהצרכן הישראלי הוא קצת פחות מטומטם מזה. הרי זו הסיבה שאני כותבת את הבלוג בישול בזול. אני מאמינה שהנסיון לחסוך כסף הוא משהו שראוי להיות גאים בו. לא משהו שצריך להסתיר ולהיות נבוך ממנו. חוץ זה שהזמן היחיד שקופאית תדפוק לך מבט מרחם זה אחרי תקלה שתצריך אותך לחכות עוד 20 דקות תוך הקשבה לצעקות "כרטיס מנהל לקופה 6!!", וגם זה רק אולי.

אבל עזבו אתכם רגע מכלכלה וקופאיות. הלו! יש לנו פה שמנת מתוקה וגבינה לבנה בהוזלה של 20%. זה כאילו שיאיר לפיד שלח לי בקשה אישית שאעלה לבלוג מתכון לעוגת גבינה. אז לכבוד המאורע עצרתי אתמול בסופר היקר ליד הבית וקניתי שמנת מתוקה, גבינה לבנה ו-2 שמנת חמוצה במחיר של 16.59 ש"ח. אני הכי אוהבת לקנות מוצרים בפיקוח בסופרים היקרים. בתוספת של פודינג וניל, סוכר וכמה בסקוויטים הכנתי תוך 10 דקות קינוח גבינה קליל, טעים ועשיר. כולי תקווה שחבריכם ממעמד הביניים יסכימו לטעום ממנו ללא פאדיחות מיותרות. בכל זאת, כמעט כולו מוצרים בפיקוח.
אם אין לכם כוח לחלק למנות אישיות, פשוט השתמשו בקרם להכנת עוגת ביסקוויטים טעימה במיוחד. אה ותעשו לי טובה. אם אתם משתמשים באינסטנט פודינג יותר מפעם פעמיים בשנה, קנו את אריזת החיסכון הגדולה. כן זה קצת הזוי, אבל מדובר בחיסכון של כ-60%. במחיר של פחות מ-5 אריזות פודינג אתם מקבלים קילו שלם.

מוס גבינה וביסקוויטים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-26 ש"ח
כמות: 10-12 מנות אישיות

מרכיבים
1 מיכל שמנת מתוקה 38%
250 גרם גבינה לבנה 5% (חבילה קטנה רגילה)
2 גביעי שמנת חמוצה 15%
3/4 כוס סוכר
6 כפות אינסטנט פודינג וניל (הדעות באינטרנט חלוקות על כמה שקיות זה, כאמור, אני קונה את האריזה הענקית, אז אני לא יודעת להגיד בדיוק , אבל נראה לי שזה יותר משקית)
10-12 ביסקוויטים

הוראות הכנה
מעבירים את השמנת המתוקה לקערה בינונית ומקציפים לקצפת יציבה. שומרים בצד.
בקערה נוספת מערבלים את הגבינה, השמנת החמוצה והסוכר עד שהתערובת אחידה. מוסיפים את הפודינג ומערבלים עד שהתערובת אחידה ומתעבה.
מקפלים את תערובת הגבינה לתוך הקצפת.
על כל כוס קינוח לוקחים ביסקוויט - מפוררים שליש לתחתית הכוס, אז עורמים מעל כף מקרם הגבינה, אז מפוררים עוד מהביסקוויט, עורמים עוד מהקרם ומפוררים מעל את יתר הביסקוויט.

פירות עם קרם לימון ווניל וקינוחים בצנצנות

 קינוחים בצנצנות.
הו, כמה שהטרנד הזה מעצבן.
יש בו נונשלנטיות מעושה כזאת של "אויש זו לא טרחה בכלל! סתם שפכתי כמה דברים מהמקרר לקערה ויצא לי מוס מסקרפונה ושוקולד לבן עם קארד פסיפלורה ושטרויזל לבנדר. כוסות הקינוח שלנו היו בכיור אז זרקתי את המוס לתוך 12 צנצנות זהות בגודלן, חפות לגמרי מדבק ושאריות של מדבקות, שמצאתי במקרה בארון במטבח".
דמיינו את המונולוג הזה בטון פולני במיוחד. ככה הוא נשמע אצלי בראש.

לאסוף צנצנות בגודל שנוח לאכול מהן זה מתסכל, כי רוב הצנצנות לא מתאימות. אורחיכם ככל הנראה יחושו באי נוחות מסויימת אם תגישו להם מנות מוס בצנצנת סילאן של 700 גרם (אלא אם כן אתם מארחים אותי, אני אקבל באהבה כל קינוח שיוגש לי בצנצנת 700 גרם ואני עשויה אף לבקש תוספת).
ואז יש את הצנצנות הקטנות מדי. האלה שאתה מקבל במארז מתנה לכבוד ראש השנה ואתה אומר - הי! יש פה שלוש צנצנות זהות! סופסוף אוכל להכין קינוח בצנצנות! ואז אתה מכין את הקינוח ומגלה שלמלא צנצנת קטנטנה במוס או פודינג זה קוץ בתחת ושיש סיבה שגביעי קינוח לא מיוצרים עם פייה בקוטר שקטן מגוף הכלי.
אם בכל זאת התעקשתם ומלאתם את הצנצנות הקטנות והחמודות שלכם, אתם עשויים לגלות שיש רק כפית אחת בכל הבית שנכנסת לפייה של הצנצנת ומצליחה לחלץ ממנה את הקינוח שעמלתם כל כך קשה להכניס לתוכה. 
לא שזה קרה לי.
לסיכום, קינוחים בצנצנות זה רעיון מגוחך.

שונאת אתכם מדבקות דביקות. שונאתשונאתשונאתשונאתשונאת!!!

ועכשיו שכיליתי את זעמי בטרנד היומרני הזה, הגיע הזמן לחבק אותו לחיקי ולהביא לכם מתכון לקינוח בצנצנות. למה? כי אני עומדת חסרת אונים ועמוד שדרה לנוכח האופנות הקולינריות שחולפות על פנינו, ולעזאזל קינוחים בצנצנות קטנות זה חמוד! הם כמו כלבלב מסריח ומפורעש שעוקב אחריך הביתה ותולה בך את עיניו העגולות עד שאתה מאמץ אותו. או שם אותו בצנצנת. או משהו.

הקינוח שהחלטתי לצנצן (=להגיש בצנצנת) היום הוא קינוח של פירות טריים חתוכים עם קרם וניל ולימון. הקרם רך וטעים, קל להכנה, ועשוי מרכיבים שיש בכל בית. אין בו שמנות, גבינות עשירות או כמויות בלתי סבירות של חלמונים או חלבונים. אם אתם מארחים בהפתעה זה אשכרה קינוח שאפשר להכין מעכשיו לעכשיו עם מה שיש במקרר. אתם כמובן לא חייבים להכין אותו בצנצנות. אפשר להכין אותו בכוסות קינוח, כוסות יין, או סתם קערה או תבנית הגשה בינונית. את המתכון מצאתי בבלוג אזרי, כלומר, הכותבת היא מאזרבייג'ן. מסתבר שאומרים אזרי ולא אזרבייג'ני. עוד משהו שלמדתי בבלוג. בכל מקרה, יש בבלוג המון מתכונים מעניינים. שווה להעיף מבט.

פירות העונה עם קרם וניל ולימון
מאת: הבלוג AZ Cookbook
עלות: כ-8 ש"ח, תלוי בעלות הפירות כמובן
כמות: 4-6 מנות לא גדולות

מרכיבים
לקרם:
7 כפות סוכר
1 כף קורנפלור
2 כפות קמח
1 ביצה
1 כוס + 2 כפות חלב
1 כף מיץ לימון סחוט טרי
גרידה מחצי לימון
1 כפית תמצית וניל
10 גרם חמאה

3-4 פירות מכל סוג שאוהבים: שזיפים, נקטרינות, אפרסקים, ענבים, בננות, אגסים, פירות יער, אפרסמונים, משמשים...

הוראות הכנה
מכינים את הקרם: מערבבים בסיר קטן את הסוכר, הקורנפלור והקמח. מוסיפים את הביצה ומערבבים. מוסיפים בהדרגה את החלב תוך כדי ערבוב (כל הפרוצדורה הזאת היא כדי למנוע גושים). לבסוף מערבבים פנימה את מיץ הלימון. הלימון עשוי לגרום לתערובת החלב להיפרד ולהיהפך מעט גושישית, אל דאגה, זה נורמלי.
מבשלים את התערובת בעדינות, תוך כדי ערבוב, עד שהיא מתעבה. זה בדרך כלל קורה כשהתערובת על סף רתיחה.
מורידים את התערובת מהאש ומערבבים פנימה את הגרידה, תמצית הוניל והחמאה. 
נותנים לקרם להתקרר מעט ובינתיים פורסים את הפירות לפרוסות או קוביות, מה שאתם מעדיפים.
להגשה, מסדרים בכוסות אישיות (או צנצנות קטנות!!) שכבות של פירות חתוכים ושל קרם לסירוגין. אפשר גם לסדר את כל הפירות בתבנית מלבנית ולשפוך מעל את הקרם, אם אין לכם כוח להתעסק עם מנות אישיות.

חיתוכיות גבינה ושוקולד לבן ורגשות אשמה של שבועות

חג השבועות גורם לי לרגשות אשמה. לא בגלל עוגות הגבינה, המוקרמים והפשטידות, הו לא. הם נפלאים, והבטחתי לעצמי לעולם לא להרגיש אשמה בגלל אוכל. רגשות האשמה שלי הם הם מהסוג הרליגיוזי. רוב היהודים הטובים שומרים את רגשות האשמה שלהם ליום כיפור, או לפחות ליום אחרי ההוללות השיכורה של פורים. אבל אצלי הטריגר הוא דווקא שבועות. חג קטן, אבל עם כל כך הרבה ציפיות ומטען שאי אפשר לעמוד בזה.

הכל מתחיל עם ספירת העומר. אני יכולה לספור על 2 אצבעות את מספר הפעמים שספרתי את העומר מההתחלה ועד הסוף, מפסח עד שבועות, בלי לשכוח אף יום. כבר במצווה שנועדה לבנות את המתח לקראת החג, ושצריך סה"כ 20 שניות ביום כדי לקיים אותה, נכשלתי (אבל בנתיים השנה אני עדיין במשחק!). 

אז יש את עניין הלימוד עד הבוקר. מנהג ישראל מימים ימימה הוא להישאר ערים וללמוד תורה כל הלילה בחג השבועות, אבל אני לא טיפוס שבנוי ללילות לבנים. בשעה 1 בבוקר אני כבר מנקרת קשות, ובדרך כלל עד 2-3 בבוקר אני נשברת והולכת הביתה לישון. בבוקר למחרת אני כל כך עייפה שאני קמה בקושי לתפילה, אם בכלל. אז מה עשיתי בזה? גם לא למדתי כל הלילה, וגם לא הייתי בבית כנסת בבוקר. כשהייתי צעירה ומטומטמת עוד הצלחתי להישאר ערה כל הלילה ואף לקנח בתפילת ותיקין בכותל או בטיילת. כנראה הורמוני ההתבגרות החזיקו אותי ערה (כמדומני שבשנה אחת למדנו לבגרות בתנ"ך. לימוד תורה זה לימוד תורה!). אבל גם אז נוכחותי בתפילה היתה פיזית בלבד שכן מהר מאוד הסידור היה נשמט מידי ומלמולי התפילה התחלפו בנחירות קלות. לא נראה לי שאי פעם שמעתי כמו שצריך את מגילת רות. אני תמיד מאחרת מדי או ישנה מדי.

גם הלימוד עצמו גורם לי לרגשות אשמה. מי שחגג שבועות בירושלים מכיר את האופי המיוחד של הלילה הזה - מאות אנשים לבושי חג מסתובבים ברחובות ומתדפקים על דלתות בתי הכנסת והמתנ"סים. כולם באים לשמוע את גדולי הרבנים, הפרופסורים, המחנכים, ואנשי המעשה דורשים בתורה. כל מרכז קהילתי מתהדר במרצים המרתקים ובשיעוריםהמקוריים והפרובוקטיביים ביותר, כדי למשוך את הקהל אליו. ובכל מקרה יש לצפות שתהיה במקום פינת קפה ועוגה מהודרת, שתאפשר ללומדים המסורים לחדש כוחות. אממה, מרוב הרצון שלי לתפוס את השיעור ההוא במרכז בגין, ואת המרצה הזה במתנ"ס בתלפיות וכמובן את הלימוד המעניין בחברותות ביקר, אני מבלה את רוב הערב בלכתת רגלי בין שיעורים שהתחילו לפני רבע שעה או שיתחילו רק בעוד 45 דקות ועכשיו צריך כבר לחטוף איזה עוגייה לדרך וללכת לתחנה הבאה בלו"ז. הרבה יותר מדי הליכה ואכילה, מעט מדי תורה. 

בשנים האחרונות הבנתי שעל אף הפיתוי שמציב בפני לוח השיעורים המרוכז שמתפרסם בעיתון, אם אני רוצה ללמוד, אני צריכה לבחור מקום אחד ולהישאר בו. רצוי שגם יהיה איתי משהו ללמוד בעצמי, למקרה שלא ארצה לשמוע עוד שיעור על נעשה ונשמע לעומת כפה עליהם הר כגיגית או יחסם של חז"ל לגר.

עכשיו יש לי ביזולית קטנה, שמחזיקה אותי ערה בלילות יותר משכל שיעור פרובוקטיבי אי פעם החזיק אותי. רבנים ופרופסורים למדעי היהדות בדרך כלל לא בוכים ומחרחרים כשאני נרדמת להם בשיעורים. אבל זה אומר שאני כנראה נשארת בבית השנה ולא עושה סיבובי בתי כנסת. אולי, אם אהיה מרותקת לבית עם ערות כפויה של כמה וכמה שעות באמצע הלילה, ואם תהיה לצידי איזו מסכת קטנה או ספר עיון, אולי אצליח השנה באמת ללמוד משהו משמעותי.

טוב נו, אני לא באמת יכולה להגיע לשבועות בלי לפרסם איזה מתכון עוגת-גבינה-י. הפעם חיתוכיות עדינות בציפוי עשיר של גבינת שמנת ושוקולד לבן. הבצק פשוט למדי, משהו בין עוגיה לעוגה, ומבוסס על מתכון שמסתובב באינטרנט לעוגיות Lofthouse. מדובר בעוגיות רכות רכות ותעשייתיות תעשייתיות שנמכרות בסופרים בארה"ב, בציפוי נדיב של קרם חמאה צבעוני וספרינקלז. אין לי כוח לרדד בצק ולקרוץ עוגיות בצורות, אז החלטתי לשטח אותו בתנור ולחתוך אחר כך לפרוסות. את ציפוי קרם החמאה החלפתי בציפוי שמבוסס על גבינת שמנת, עם שוקולד לבן בשביל הטעם והייצוב. המתכון קל להכנה, אפילו לא צריך מיקסר, ויחסית לרוב העוגות שמתפרסמות לקראת החג, הוא די שפוי בכמויות הגבינה/חמאה/שוקולד. עוד 2 נקודות אחרונות:
- גבינת שמנת טבעית קונים במעדנייה לפי משקל, אצלנו עולה סביב ה-3.5 ש"ח ל-100 גרם. אפשר גם לקנות אותו בדמות גבינת נפולאון, אבל אז זה יוצא יותר יקר. אם אתם קונים נפולאון שימו לב שבאריזה יש 225 גרם.
- את הבצק יש לאפות רק עד שהוא מתחיל ממש טיפה להזהיב בקצוות ולא יותר. אחרת הוא מתייבש והוא פחות רך וכיפי.

חיתוכיות גבינה ושוקולד לבן
מאת: בישול בזול
עלות: כ-20 ש"ח
כמות: כ-24 חיתוכיות

מרכיבים
לבסיס:
75 גרם חמאה רכה
2/3 כוס סוכר
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
1/2 כוס שמנת חמוצה
2 כוסות קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
1/4 כפית סודה לשתייה
1/4 כפית מלח

לציפוי:
100 גרם שוקולד לבן
2 כפיות חלב

200 גרם גבינת שמנת טבעית בטמפ' החדר
6 כפות אבקת סוכר


הוראות הכנה
מכינים את הבסיס: מקציפים במיקסר או מערבבים נמרצות עם מזלג את החמאה והסוכר. מערבבים פנימה את הביצה, אז את הוניל והשמנת החמוצה. מוסיפים את יתר מרכיבי הבסיס (קמח, אבקת אפייה, סודה לשתייה, מלח) ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה. מרפדים תבנית בינונית שטוחה (בערך בגודל של דף A4) בנייר אלומיניום או נייר אפייה, ומשמנים היטב. משטחים את הבצק בתבנית בעזרת אצבעות משומנות (הבצק די דביק, זה השלב המעצבן במתכון, אבל עם אצבעות משומנות זה לא נורא). תתקבל שכבה דקה למדי של בצק, אל דאגה, הוא יתפח בתנור.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-10 דקות, רק עד שהמאפה מתחיל להזהיב בקצוות. אתם רוצים להוציא אותו ממש כשהוא מתחיל לשנות את צבעו והוא עוד לבן ברובו. אם נותנים לו להזהיב הוא כבר יתחיל להתייבש.
בזמן שהבסיס מתקרר מכינים את הציפוי: מחממים במיקרוגל את השוקולד הלבן והחלב בפולסים של 20 שניות, עד שהחלב החם מתחיל להמיס את השוקולד (בדרך כלל לא תצטרכו יותר מ-2 פולסים). מערבבים בעדינות עד שהשוקולד מומס.
בקערה נפרדת מערבבים את גבינת השמנת ואבקת הסוכר. מערבבים את השמנת בהדרגה לתוך השוקולד המומס. ושופכים/מורחים את הציפוי מעל הבסיס המקורר. אם הציפוי עבה מדי אפשר לדלל עם מעט חלב.
מעבירים למקרר במשך שעה כדי לתת לציפוי להתייצב, פורסים לריבועים, ומגישים.
את השאריות (?!) שומרים במקרר.

קישואים ממולאים וחישוב סיבוכיות מתכונים

 כשאני מנסה לחשב כמה מתכון כלשהו הוא מסובך ובכמה טרחה מדובר, אני משתמשת ביוריסטיקה פשוטה להערכת קושי ההכנה. פשוט סופרים את מספר הסירים/תבניות/קערות שצריך לשים על האש/בתנור או במיקסר/מעבד מזון. אם מדובר במרק שמכינים בסיר אחד, או עוגה פשוטה ללא ציפוי שבה מערבבים את כל הרכיבים בקערה אחת, הרי שרמת הקושי היא 1. אם מדובר בעוגה שצריך להקציף בה חלבונים במיקסר, אז לקפל אותם לתוך יתר התערובת ואז לאפות, רמת הקושי היא 2. כך גם לגבי קציצות שכוללות מחית תפו"א בתור רכיב, כי צריך לבשל את תפוחי האדמה, ואז לבשל את הקציצות.
לא מדובר באיזו שיטה קוהרנטית בעלת חוקיות ברורה, סתם כלל אצבע שאני משתמשת בו כדי להחליט אם יש לי כוח להכין מתכון מסויים או לא.

ירקות ממולאים שאינם בשריים, לרוב מאיימים עלי בריבוי השלבים שלהם. צריך לבשל אורז ו/או קטניות, לפעמים בסירים נפרדים, ואז ממלאים את הירקות, ומבשלים או אופים שוב, כלומר, מדובר ברמת סיבוכיות גבוהה. זאת בניגוד לממולאים בשריים שאני מכינה בסיר אחד - מערבבים את האורז והבשר, ממלאים את הירקות ומבשלים באותו סיר שבו הרכבנו את הרוטב (מתכון בהזדמנות).  מתישהו לאחרונה התחשק לי להכין קישואים ממולאים בתנור - כדי שהחום היבש ימתיק אותם וימנע מהם להפוך לסמרטוטיים, כמו שקורה לפעמים בבישול על הגז ברוטב. אבל אם כך, צריך לבשל את המילוי בנפרד. אי אפשר לאפות פחמימות בתנור בלי נוזלים. הפתרון - בורגול, שאפשר לבשל על ידי השרייה של 10 דקות במים רותחים תוך כדי הכנת הקישואים. כך המתכון שומר על רמת סיבוכיות 1. הידד לעצלנות!

המתכון הזה מצליח להיות גם ממלא ומשביע, אבל גם קליל ולא מכביד מדי. אוכלים אותו ומרגישים טוב. אפשר להכין אותו חלבי, עם גבינת פטה או בולגרית חמצמצה ומלוחה, ואפשר פרווה, כתוספת לארוחה בשרית, או כעיקרית לצמחונים וטבעונים. אני ממליצה עליו מאוד לקראת חג השבועות הקרב ובא, כאלטרנטיבה בריאה ושפויה יותר לפשטידות ולמוקרמים עם הררי הגבינה החמאה והשמנת.
יש קצת הבדל במרכיבים בין הגרסא החלבית והפרווה, אבל ההכנה די זהה, אז לא רציתי לכתוב הכל פעמיים. אתם רואים שחלק מהמרכיבים צבועים באדום וחלק בכחול? אם אתם מכינים את הגרסא החלבית הכינו עם המרכיב הכחול והתעלמו מהאדומים, אם אתם מכינים פרווה, השתמשו במרכיבים האדומים והתעלמו מהכחול. בכלל, יש במתכון הזה הרבה מלל, כי זה מתכון שקצת קשה להסביר במילים, אבל קל לעשות אותו. בסך הכל מרוקנים את הקישואים ואופים אותם, גם הסירות וגם הבפנים, בתנור, ובזמן האפייה משרים את הבורגול ומוסיפים אליו את יתר מרכיבי המלית.
סבבה?

קישואים ממולאים בבורגול
מאת: בישול בזול
עלות: כ-12 ש"ח
כמות: 4-6 מנות כעיקרית, 12 מנות כתוספת

מרכיבים
3 קישואים גדולים ועבים, או 6 קישואים עגולים
מעט שמן זית, מלח ופלפל
2/3 כוס בורגול
3/4 כוס מים רותחים
50 גרם שזיפים מיובשים
1/4 כפית מלח
1 שן שום קטנה מעוכה
1-2 כוסות עשבי תיבול קצוצים: פטרוזיליה, שמיר, נענע, בזיליקום, או תערובת של כמה עשבים
1 כף שמן זית
1 כף מיץ לימון
50 גרם אגוזי מלך קלויים קצוצים
100 גרם גבינה לבנה מלוחה כמו פטה או בולגרית, מפוררת

שוטפים וחותכים את קצוות הקישואים. אם משתמשים בקישואים רגילים, חוצים את הקישואים לאורך ולרוחב, אם משתמשים בקישואים עגולים, חוצים כל קישוא לחצי. מרוקנים את תוכנם של סירות הקישואים בעזרת כפית (שימו לב, כשכתוב "תוכים" מכאן והלאה הכוונה לבפנוכו של הקישוא, לא לציפור...). השתדלו לשמור על עובי מינימלי של כ-1 ס"מ בדפנות הסירות. מסדרים את הסירות בתבנית גדולה ובפינת התבנית עורמים את תוכי הקישוא שחצבתם החוצה (אם אין מקום בתבנית אפשר כמובן בתבנית נפרדת). מפזרים מעל הסירות ותוכי הקישואים מעט שמן זית, ומורחים את השמן על דפנות סירות הקישואים בעזרת האצבעות. מפזרים מעל מעט מלח ופלפל מעל הסירות ותוכי הקישוא, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך 20-30 דקות, עד שסירות הקישוא מתרככים ומזהיבים מעט בקצוות. מומלץ לערבב מדי פעם את ערימת תוכי הקישוא כדי שייאפו באופן אחיד יותר.


בזמן שהקישואים נאפים מכינים את המלית:
מניחים את הבורגול בקערה חסינת חום, ומערבבים פנימה את השזיפים הקצוצים אם משתמשים. שופכים מעל את המים הרותחים, מכסים את הקערה ומשהים כ-10 דקות. בינתיים אפשר לשטוף ולקצוץ את עשבי התיבול, לקצוץ את שן השום, ולקלות ולקצוץ את האגוזים או לפורר את הגבינה. כשהבורגול ספג את כל המים מערבבים ומאווררים אותו, ומוסיפים פנימה את המלח, השום, עשבי התיבול, שמן הזית, ומיץ הלימון ואגוזי המלך או הגבינה.
כשסירות הקישואים מוכנים, מוציאים אותם ואת תוכי הקישואים מהתנור, וקוצצים את התוכים גס. מערבבים את תוכי הקישואים לתוך מלית הבורגול, ועורמים כמה כפות מהמלית בכל סירת קישוא. ייתכן ויישאר לכם מעט מלית, זה בסדר, אפשר ומומלץ לאכול עם כפית. מחזירים את הקישואים לתנור עוד 5 דקות, כדי שהטעמים יתחברו.
מגישים חם או בטמפ' החדר, עם יוגורט ו/או טחינה.

עוגת בסקוויטים עם יוגורט, חיסול חמץ #2

היום עוד פוסט קטן שנשען על שלושת העקרונות של הפוסט הקודם: מחסל חמץ, מהיר הכנה, ואפילו טיפה בריא.
תמיד אומרים לנו שיוגורט ביו, שמכיל תוספות של כל מיני חיידקים ידידותיים, הוא טוב לבריאות. אמנם אני עוד לא משוכנעת שהחיידקים האלה הם באמת ידידותיים כמו שמציירים אותם, שכן אף אחד מהם מעולם לא החמיא לי על התספורת החדשה או פתח לי את הדלת, או סתם בירך אותי בבוקר טוב לבבי. אבל הם נמצאים ברשימת ה"דברים בריאים שמדי פעם אני נזכרת לעשות/לצרוך אותם". הם אפילו די גבוהים ברשימה, לצד "לפחות מנה אחת של ירק עלים כל יום" ו"לאכול דג פעם בשבוע" ו"לעזאזל תפסיקי כבר לאכול כל כך הרבה שוקולד! יש לך יכולת שליטה עצמית של ילדה בגן!". הבעיה היא שאני לא כל כך מתה על יוגורט, ויוגורט ממותק עם פירות אני בכלל לא סובלת. האיש שלי גם שותף, הן לרצון התיאורטי לאכול את החיידקי החיים להנאתם ביוגורט, והן לחוסר החיבה למאכל עצמו (על אף שכפיזיולוג הוא סובר שאין שום הבדל בין יוגורט רגיל ליוגורט ביו). לאחרונה עליתי על משהו אדיר - אפשר לעשות עוגת בסקוויטים מיוגורט! במעבר על המקרר מצאתי כמה יוגורטי ביו שקניתי בפרץ של רצון טוב, שהיו על סף תאריך התפוגה (לא מתחייבת מאיזה כיוון), והחלטתי לנסות לערבב עם פודינג וניל ולראות אם אפשר ליצור מהם משהו. תוספת של כמה ביסקוויטים ומנוחה ללילה במקרר הניבה עוגת בסקוויטים לתפארת, עם טעם טיפה חמצמץ, כמו של עוגת גבינה. אוכל בריאות זה לא, אבל יחסית לקינוח העוגה הזאת די בריאה. אחוזי שומן נמוכים - בלי שמנות וקצפות, ובלי כמויות מטורפות של סוכר.
מי מכם שזוכר שיש לי בעיה אקוטית בהערכת כמויות בכל הנוגע לקניית פתי בר (אריזת קילו אני אומרת לכם! מה חשבתי לעצמי??), יבין מדוע אני מעלה את המתכון הזה דווקא עכשיו, שבוע ושנקל לפני פסח.
אם גם אתם מחפשים דרך לאכול יותר יוגורט, או שסתם יש לכם כמה יוגורטים מיותמים במקרר שמחפשים בית, מומלץ לנסות. 
שימו לב שיש כמה חברות שמייצרות יוגורט ביו. עד כה ראיתי שבדרך כלל תנובה הכי זולה, אבל שווה להשוות, כי המחירים משתנים בין החנויות ולפעמים יש מבצעים.

עוגת בסקוויטים על בסיס יוגורט ביו
מאת: בישול בזול 
עלות: כ-15 ש"ח
כמות: 1 תבנית אינגליש קייק

מרכיבים
2 יוגורט ביו, 3% של תנובה
1 חבילה אינסטנט פודינג וניל
כ-18 ביסקוויטים
לקישוט: רוטב שוקולד, שוקולד מגורר, סוכריות וכדומה

הוראות הכנה
טורפים בקערה את היוגורט והפודינג עד שהתערובת מתעבה.
מסדרים בתבנית אינגליש קייק 6 ביסקוויטים, ומעליהם חצי מהקרם. מסדרים מעל עוד 6 בסקוויטים, מורחים מעל את יתר הקרם, ומצפים ב-6 הביסקוויטים האחרונים. מקשטים ברוטב שוקולד, סוכריות ו/או שאר מתוקים המשמחים לבב אנוש.
מעבירים למקרר ומצננים ללילה, או לפחות כמה שעות, עד שהביסקוויטים מתרככים.

עוד ביסקוויט אחד של אהבה, לפני שמוכרים את החמץ

מאפינס בהרכבה עצמית

שאלתי אתכם לפני כמה ימים בעמוד הפייסבוק של בישול בזול מה אתם רוצים לראות בבלוג. התשובה שקיבלה הכי הרבה לייקים היתה אוכל מותאם לסטודנטים, כזה שאפשר להכין בקלות, ויותר חשוב, שאפשר בקלות לדחוף אותו לתיק, ושישרוד יום שלם של לימודים.
אמנם אני כבר לא סטודנטית, אבל סיימתי ללמוד לא מזמן. עוד זכורים לי הרצאות בהם נשנשתי שקית ברנפלקס עבשים, מקללת את עצמי שהעדפתי להגיע בזמן על פני להשקיע קצת יותר באוכל שהבאתי. היו גם ימים טובים. בעונת האבוקדו היה לי הסכם עם חברה שלי - היא הביאה לחם טעים ואני הבאתי אבוקדו בשל, צלחת וסכו"ם. כמה ימים בשבוע היינו יושבות על הדשא, מדברות על התרגיל הבא ואוכלות לחם עם אבוקדו. לפעמים זה כל מה שצריך בחיים. אבל השיטה הזו עובדת רק כשיש לך זמן, וחברה שאפשר לסמוך עליה (אוהבת אותך מכוערת!) ואבוקדואים בשלים.
הכי גרוע זה כשאתה נשבר ומחליט לקנות סנדוויץ' באחת הקפיטריות. הם נראים כל כך יפים ומפתים שם בויטרינה, פריכים ומזינים וחמימים... פתאום אתה מוצא את עצמך מוציא 13 שקל על לחמנייה עם פרוסת עגבנייה, מלפפון וקצת טונה או חביתה קרה. אתה טורף באטרף, מתעלם מהעובדה שעוד 2 דקות השקעה בבוקר והיית יכול להכין אחד כזה בעצמך, ואז... זה נגמר. אתה עומד שם, תוהה אם זה היה שווה את זה, והאם זה יחזיק אותך עד התרגול שנגמר בשמונה, או שמא תצטרך מאוחר יותר לקנות עוד סנדוויץ' או סלט. ואם כבר, אולי כדאי לרכוש כעת אייס קפה, כדי לסיים עם קצת מתוק בפה? כך אתה מתגלגל במדרון הקפיטריה החלקלק ותקציב האוכל שלך תופח בקלות אל מעבר ה-30 ש"ח ליום. אתה גם רעב, גם עני וגם אכול רגשות אשמה. נהדר.

בקיצור, ברור שכדאי כמה שיותר להביא לעצמך אוכל מהבית.
מלבד לחרוש על שאריות בטאפרוור (אין מיקרוגל? לא נורא, במילא אין זמן בין השיעורים), כדאי כמובן להצטייד בנשנושים ומאכלים ייעודיים וקלים לשינוע. אפרופו, קילוף של פומלה שלמה יכולה להיות אחלה פעילות שתעסיק לכם את הידיים במשך הרצאה משעממת (רצוי בהרצאה עם 100+ אנשים בה אתם יכולים לשבת מאחורה ולא להטריד את העיניים של המרצה בקילוף האינסופי).
מלבד פומלות, הריני להציע לכם את מתכון המאפינס המלוחים החביב עלי. מכינים בלילה בסיסית, ולה מוסיפים בערך כל דבר שבא לכם. ירקות מבושלים או מהירי בישול, זנבות גבינה, עשבי תיבול ותבלינים, אגוזים וזרעונים, מה שיש במקרר. זאת דרך נהדרת להיפטר משאריות בכמויות קטנות, ואתם יכולים לגוון כאוות נפשכם, בלי שאלאה אתכם במליון מתכונים ששונים רק ב2-3 מרכיבים. 
בלילת המאפינס מכילה קוואקר = סיבים תזונתיים ממלאים, כדי שתישארו שבעים יותר זמן, והוא נותן גם מרקם יותר נגיס למאפינס. אני משתמשת בקמח לבן רגיל בבלילה, אבל אני מנחשת שהחלפה לקמח מלא תלך בסבבה אם אתם בקטע.
פרוותתי את המאפינס בעבר על ידי החלפת החלב במים. יצא חביב, אבל ייתכן ששימוש בחלב סויה או משהו בסגנון ינפק תוצאה נעימה יותר.
המאפינס האלה גם מתאימים מאוד לאירוח של הרגע האחרון. מרכיבים את הבלילה, קוצצים מעט ירקות וגבינות מסכנים מאחורי המקרר, ותוך חצי שעה יש לכם כיבוד טעים וחמוד, חם וטרי מהתנור.
אפשר ואף מומלץ לחלק את הבלילה ל-2 או 3, ולהוסיף תוספות שונות לכל חלק כדי לקבל מגוון טעמים ממתכון אחד.

מאפינס קלים ובריאים - מתכון בסיס
מאת: בישול בזול
עלות: כ-6 ש"ח לבלילה עצמה, עלות התוספות משתנה בהתאם לבחירותיכם, ניתן לשער שזה יצא בסביבות ה-6-8 ש"ח תלוי בכמויות הגבינה ועלות הירקות
כמות: 12-14 מאפינס עם תוספות מינימליות, מעל 18 מאפינס אם אתם מפציצים בתוספות

מרכיבים
1 ו-1/4 כוסות קמח
3/4 כוסות קוואקר (שיבולת שועל מהירת הכנה)
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
1/4 כוס שמן (אפשר לצמצם לכף או שתיים אם אתם מקפידים על כמויות שומן)
2 ביצים
1 כוס חלב (אפשר להחליף במים או חלב סויה לגרסת פרווה)
תוספות (ראו פירוט בהמשך)

הוראות הכנה
מערבבים את כל המרכיבים היבשים בקערה. מוסיפים את הביצים והחלב ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה. מערבבים פנימה בעדינות את התוספות, ומעבירים את הבלילה לתבנית שקעים מרופדת במנז'טים. ממלאים עד לגובה של כ-2/3 מהשקע. אם יש במאפינס שלכם המון המון תוספות אפשר למלא עד לגובה של 3/4 מהשקע (כי התוספות לא תופחות, רק הבלילה, ואם יש רק מעט בלילה המאפינס יתפחו פחות).
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-20 דקות, עד שקיסם שננעץ במרכז יוצא יבש.

תוספות(!!)
מה שכיף במאפינס הוא שאפשר להוסיף די מה שבא לכם, והכמויות לא ממש קריטיות. רשימות תוספות אופציונאליות עם טווחי כמויות מומלצים:

• 1-2 כוסות ירקות חיים, משומרים, או מבושלים; חתוכים, מגוררים או קצוצים. כמו: עגבניות קצוצות, עגבניות שרי חצויות, בצל מטוגן, עשבי תיבול קצוצים, זיתים פרוסים, תירס, רגיל או גמדי, פלפלים קצוצים, קישוא מגורר, שאריות של ירקות מוקפצים, ברוקולי או כרובית מבושלים, או קפואים ומופשרים, עלי תרד קרועים... באמת שהשמיים הם הגבול.
• 100-250 גרם גבינות - בולגרית או פטה מפוררת, גבינה צהובה מגוררת או חתוכה לקוביות, פרמז'ן, מוצרלה, צפתית... אפשר גם להוסיף קופסת טונה מסוננת ומפוררת.
• תבלינים יבשים, בין חצי כפית לכפית וחצי (אם יש לכם עוד המון תוספות שימו יותר, אם יש רק עוד מעט תוספות שימו פחות). אפשר לשים פפריקה מתוקה או חריפה, בזיליקום, טימין, אורגנו, אבקת שום, כמון... אפשר להוסיף גם כמה כפות ממרחים כמו פסטו, ממרח עגבניות מיובשות, טפנד וכדומה.
• 1-1/2 כוס אגוזים קצוצים, כמו אגוזי מלך או פקאנים, ואפשר גם כמה כפיות/כפות זרעונים כמו שומשום, קצח או זרעי פשתן.

הנה כמה שילובים אהובים עלי:
מאפינס תירס וגבינה צהובה - כוס וחצי תירס משומר + 150 גרם גבינה צהובה מגוררת + 1 כפית פפריקה חריפה.
מאפינס שרי ובולגרית - 1 וחצי כוסות עגבניות שרי + 100 גרם בולגרית מפוררת + חופן עלי בזיליקום קרועים.
מאפינס שאריות פיצה (אם הכנתם פיצה אתמול, וכמו שאני בדרך כלל עושה, חתכתם הרבה יותר מדי תוספות כך שיש לכם המון ירקות חתוכים בכמויות קטנות במקרר) - 2 כוסות ירקות קצוצים מסוגים שונים: עגבניות, גמבה, בצל סגול, זיתים, תירס וכו' + 100 גרם גבינה צהובה מגוררת + כפית וחצי אורגנו.

איזה מאפינס אתם הכי אוהבים?

מתכון אחד של בלילה שהפכה לשלושה סוגים של מאפניס: תירס וצהובה (למעלה מימין),
גמבה, זיתים ואגוזי מלך (למעלה משמאל), ושרי ובולגרית (למטה במרכז).

פעם שביעית עוגת גבינה

בחודש האחרון אני מכינה עוגות גבינה כמו מטורפת. לפחות אחת בשבוע, לפעמים יותר. אני מסתובבת אחוזת תזזית, מתקשה להתרכז במטלותי היומיומיות, הכל מפאת כובד המשימה שרובצת עלי - אני חייבת למצוא את המתכון המושלם לעוגת גבינה עם מוצרים בפיקוח.
אני שונאת את הביטוי הזה "המתכון המושלם". הוא תמיד נשמע לי מלא יומרה מזוייפת ולא מתחשב בעובדה הפשוטה שלכולנו מטבחים שונים, צורות עבודה, ואמות מידה שונות. ובכל זאת, רציתי עוגת גבינה מושלמת. קרמית, נימוחה, עשירה, כזאת שלאף אחד לא יהיה מושג שהיא עשויה מרכיבים פשוטים וזולים כל כך. וכמובן שהמחיר יעמוד בציפיות. 
ידעתי שהבסיס שלי היא שמנת חמוצה מסוננת מנוזלים, שהופכת לאחר סינון לגבינת שמנת שווה. משם, הכל היה פתוח. ניסיתי להוסיף לסינון גם אשל (יותר מדי מים, זה לא משתלם). התנסיתי בבסיס ביסקוויטים (הוא נהיה מושי אחרי עמידה ממושכת במקרר), בצק פריך מתוק (טעים אבל קצת חד מימדי מכדי לשאת את טעם הגבינה החמצמצה), עד שלבסוף הבנתי שאני רוצה בסיס בראוניז. הבסיס הזה גם יציב ומוצק מספיק כדי לשאת את המלית, וגם מורכב ועמוק מספיק בשביל להוות קונטרה נעימה לחמצמצות. 
אז צריך לגלות באיזה חום לאפות את העוגה ולכמה זמן. עוד בניסיון הראשון הבנתי ששיר המסעות הוותיק "אחרי העליות עוד תבואנה ירידות" רלוונטי גם לעוגות גבינה. עוגת גבינה שמזהיבה ותופחת תשחרר נוזלים, תיפרד מהדפנות בצורה לא ממש חיננית ולבסוף תצנח חזרה למטה, כמו חניכת בני עקיבא שמתגלגלת במורד הר (לא שזה קרה לי אי פעם). לכן, עוגת הגבינה המושלמת שלי לא תופחת ולא צונחת. היא נאפית בעדינות, מקבלת הזהבה קלה שבקלים ונשארת בדיוק בגובה שבה היא הוכנסה לתנור לאורך כל הדרך.
הניסיון החמישי והראשון עם בצק הבראוניז הראה שעל אף שלעוגת הגבינה מתאימה אפייה ארוכה בחום נמוך, לבראוניז זה קצת פחות מתאים. הגעתי למסקנה הזאת מכיוון שהתוצאה הייתה עוגת גבינה אפויה מצויינת, על בסיס של *בצק* בראוניז. לא ממש מה שחיפשתי...
בגרסא 6 החלטתי לעשות לבראוניז אפייה מקדימה, וגיליתי שגם לאפות אותם עד הסוף לפני שמוסיפים את הגבינה זה לא רעיון כל כך טוב.
לבסוף, עם הכנת גרסא מס' 7, לאחר סינון של עשרות גביעי שמנת חמוצה, ושטיפת התבנית המתפרקת שלי הרבה יותר מדי פעמים, הגעתי לזמנים, לטמפרטורות, לרכיבים ולפרופורציות שאני שלמה איתם. 
סוף סוף!!!!

אז הבה אספר לכם על עוגת הגבינה שלי, שאני כה גאה בה. הבסיס הוא כאמור, בסיס בראוניז, על פי המתכון האהוב עלי, שפרסמתי אותו כאן בפורים. הבסיס נאפה במשך 15-20 דקות, ואז מוסיפים מעליו את שכבת הגבינה וממשיכים לאפות בחום נמוך יותר עוד כ-50 דקות. שכבת הגבינה היא פשוטה מאוד ומכילה רק 4 מרכיבים: שישה גביעי שמנת חמוצה מסוננות, שלוש ביצים, כוס סוכר וכפית תמצית וניל. זהו.
את העוגה אתם מוזמנים לקשט ולעטר כאוות נפשכם. אני רק גיררתי קצת שוקולד מעל לקישוט, אבל אתם מוזמנים להוסיף קצפת, גלידה, רוטב שוקולד ועוד כהנה וכהנה.
האם עמדתי ביעדי המחיר? נראה לי שכן. העוגה יצאה במחיר של כ-27 ש"ח ללא מבצעי שבועות, ובמחיר של כ-23 ש"ח עם מבצעים שהעיקרי ביניהם הוא 4 גביעי שמנת חמוצה של טרה ב-6 ש"ח, במקום 9.40. ראוי לציון גם שהחמאה של טרה נמכרה ב-3.40 במקום 3.70, ואת המבצע הזה שווה בהחלט לנצל אם אתם מתכוונים להכין עוד מאפים ובצקים חלביים לחג.
לא מדובר בעוגה הכי זולה בעולם, אבל היא זולה יחסית לעוגות גבינה, והיא מושחתת ומפנקת ברמות.

לסיום, שום עוגה שאפו אותה שבע פעמים עד שהיו מרוצים איננה שלמה ללא שם חגיגי. כאות הוקרה לחברתי מ' שעזרה לי להתמודד עם השלכותיהן של שבע עוגות הגבינה הללו (את יודעת למה אני מתכוונת ;) וגם עשתה לי קניות (!!), ואחראית ללפחות 12 מגביעי השמנת שנשפכו על תהליך פיתוח העוגה, אני גאה להציג בפניכם: עוגת ז'ורז'ט! (עוגת פוקית במקור, אבל זה נשמע... אהמ... קצת פחות זוהר)

עוגת ז'ורז'ט - עוגת גבינה קרמית ועשירה על בסיס בראוניז
מאת: בישול בזול (שלא רוצה לאפות יותר עוגות גבינה בחיים שלה)
עלות: כ-23 ש"ח עם מבצעי שבועות, כ-27 ש"ח במחירים רגילים
כמות: כ-16 מנות

מרכיבים
לבסיס הבראוניז:
110 גרם חמאה
7 כפות קקאו
2 ביצים 
1 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
3/4 כוס קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
1/2 כפית מלח

למלית הגבינה:
6 גביעי שמנת חמוצה, מסוננת מנוזלים במשך הלילה (להוראות מדוייקות לסינון ראו פה)
1 כוס סוכר
3 ביצים
1 כפית תמצית וניל

הוראות הכנה
ממיסים במיקרוגל את החמאה והקקאו ומערבבים עד שהתערובת אחידה.
טורפים את הביצים והסוכר ומערבבים פנימה את תערובת הקקאו והוניל.
מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח, ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה.
משטחים את הבצק בתבנית 22 או 24 (עדיף מתפרקת, אבל לא חובה), משומנת, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות. אופים 15-20 דקות, רק עד שמתפתח קרום אפוי על החלק העליון. הבפנים עדיין יהיה קצת לא יציב.
בזמן שהבסיס נאפה מכינים את מלית הגבינה. בקערה נקייה מקרימים את השמנת המסוננת (=מערבבים אותה עם מרית או מטרפה כדי שלא תהיה קשיחה מדי), ומערבבים פנימה את הסוכר. מוסיפים את הוניל ואת הביצים אחד אחרי השני ומערבבים אחרי כל ביצה, רק עד שהתערובת חלקה ואחידה. הכי נוח להשתמש בשילוב של מטרפה ומרית לתהליך הזה - מטרפה לאיחוד התערובת ופירוק גושי השמנת שאוהבים להישאר ביחד, ומרית כדי לגרוף את השמנת שנדבקת לצידי הקערה.
כשבסיס הבראוניז מוכן, מורידים את חום התנור לבינוני נמוך, 160 מעלות, מוציאים את התבנית, מוסיפים את בלילת הגבינה ומחזירים את התבנית לתנור.
אופים כ-50 דקות, עד שהעוגה יציבה בשוליים ועדיין רוטטת במרכז (כמו המערכת הפוליטית שלנו!). אם במקרה אתם רואים שהעוגה מתחילה להזהיב ולטפוח לפני תום ה-50 דקות הוציאו אותה מיד מהתנור. היא יותר ממוכנה.
נותנים לעוגה להתקרר לטמפרטורת החדר, ומעבירים אותה למקרר ללילה כדי שתתייצב.

חג שמח!

עשה זאת בעצמך, מהדורת המחלבה

שוקלים להכין גבינות מעשה בית לקראת חג השבועות?
הכנת גבינות בבית היא לא רק כיפית ("תראו! זאת גבינה! ואני הכנתי אותה!! כשרונותיי הלקטוזיים עולים על כל דמיון!!!") ופשוטה, היא בדרך כלל גם זולה משמעותית מקנייה של גבינות מוכנות בסופר. אמנם כמעט תמיד יותר זול להכין משהו בעצמך מאשר לקנות אותו, אבל במוצרי חלב זה בולט במיוחד. הסיבה לכך היא שיש כמה מוצרי חלב בסיסיים שהם בפיקוח - שהמדינה קובעת עבורם מחיר מקסימלי. לכן לדוגמא, אתם יכולים להכין חצי קילו ריקוטה עם 2 ליטר חלב ו-500 מ"ל רוויון תמורת כ-16 ש"ח, חצי ממחיר הריקוטה המוכנה. רוצים לדעת עוד על המוצרים בפיקוח? יש לי פה פוסט עם הסברים, רשימת כל המוצרים בפיקוח, ורעיונות פשוטים ליישום שעזרו לכם לחסוך המון כסף בקלות.


לקראת הילולת מוצרי החלב השנתית אני מרכזת לנוחיותכם כמה מתכונים לגבינות ומוצרי חלב אחרים שאתם יכולים להכין בעצמכם בבית. חלק מהמתכונים ניסיתי, חלק לא, אבל הם מגיעים ממקורות מהימנים. יש לכם עוד מתכונים מוצלחים למוצרי חלב ביתיים? שתפו!


גבינת שמנת ביתית - קרמי, עשיר ומקבל באהבה שלל תוספות (שום שמיר, בזיליקום, סלמון מעושן ועירית...). כל מה שצריך זה שמנת חמוצה ובד חיתול או מגבת מטבח. לא צריך אפילו להדליק את הגז. הנה ההסברים שלי.


גבינת ריקוטה - יש המון וורסיות ברשת (חומץ או לימון, רוויון, או שמנת או רק חלב...). אני עוד לא הספקתי לנסות, אבל מצאתי לכם כמה לינקים טובים, של בצק עלים ושל Pastaghetti.


יוגורט - חמצמץ וים תיכוני, בהחלט שווה לנסות להכין. לאוהבי המתכונים המפורטים והמדייקים יש את המתכון של גיק במטבח, וב-xnet ילנה ויינברג מביאה גרסא למשקיענים וגרסא לעצלנים.


לבנה - נו? הכנתם כבר יוגורט? גם אם לא הכנתם בעצמכם, אתם יכולים לרכוש כד של 1.5 ליטר יוגורט ולהכין ממנו לבנה. אכן כן, כד 1.5 ליטר יוגורט. יש דבר כזה. לשם ההשוואה, אם תקנו 8 גביעי יוגורט אישיים של 200 מ"ל תשלמו לפחות 18.4 ש"ח, כשהכד עולה רק כ-15 ש"ח. וגם קצת מעצבן לפתוח ולרוקן 8 גביעי יוגורט. סורו לבישולוג להוראות.

שמנת מתוקה - קוראת אדיבה הפנתה את תשומת לבי למתכון שמסתובב ברשת לשמנת מתוקה: מערבלים 100 גרם חמאה ו-200 מ"ל חלב רותח בבלנדר לכמה עשרות שניות. מי שעוקב אחר העמוד של בישול בזול בפייסבוק הבחין שלא יכולתי להישאר אדישה למידע החדש הזה ואצתי רצתי לנסות את הפטנט. ההצלחה היתה מעורבת. השמנת שנוצרה תיפקדה סבבה הן בתערובת של טראפלים, והן בתבנית של ירקות מוקרמים בתנור. תוך כדי קירור השמנת, היא התחילה להיפרד מעט ונוצרה שכבה שומנית יותר למעלה ונוזלית יותר למטה. אמנם הצלחתי להקציף את השמנת וליצור קצפת, אבל בתחתית הקערה הצטברו גם נוזלי חלב והקצפת יצאה לא משהו. מסקנה - אם אתם נתקעים בלי שמנת ב-3 לפנות בוקר ואתם חייבים להכין איתה משהו למחר, זה פטנט מעניין. אבל למען שלוות הנפש שלכם והצלחת עוגות המוס שלכם, עדיף לקנות שמנת מתוקה.


זה מה שהצלחתי לקושש ברחבי הרשת, אשמח אם תעשירו את האוסף שלי. 
המיקרופון עובר אליכם חברים.


(ולקינוח: פינת הכותרת האלטרנטיבית: 
"עשה זאת בעצמך יא פרה!", נגנז בשל חוסר עקביות זכר/נקבה, ומחשש לרגישות הציבור)

חריצי הרשע

אני הולכת לדבר היום על נושא שקצת שנוי במחלוקת בעולם האוכל - גבינת פטינה. את הפטינה הכרתי לפני שנתיים כששאלתי את הבחור בדלפק הגבינות מה הגבינות הזולות ביותר שיש לו להציע לי. הוא הסתכל עלי במבט חצי תמהה וחצי מרחם, פנה לאחד המקררים מאחורה ושלף לי קובייה של פטינה, פחות מ-3 ש"ח ל-100 גרם. אני די התלהבתי מהגילוי שלי, וכשטעמתי את הפטינה בכלל שמחתי. היא הייתה מלוחה, חמצמצה, שמנה בצורה נעימה וחלקה על הלשון. כמו פטה רק קצת יותר עדין וקרמי. מושלם לא?
אז עשיתי כמה חיפושי אינטרנט וגיליתי שגבינת הפטינה היא... לא לגמרי גבינה. שומן החלב שאמור להיות בגבינה, מוחלף בשומן צמחי. כך היצרניות חוסכות כסף גם בייצור, כי הן יכולות להשתמש בשומן החלב היקר למשהו אחר, וגם במיסי ייבוא, מכיוון שהמוצר לא מוגדר כגבינה (מכילה 100% שומן מן החי על פי התקן הישראלי), המיסים עליו נמוכים יותר.
יש כאלה שמנסים לתת לזה ספין חיובי, כמו גבינת "הצהובה הטובה" לדוגמא. הגבינה משווקת כאופציה בריאה יותר, שלא מכילה כולסטרול (כי יש כולסטרול בשומן חלב, ואין כולסטרול בשומן צמחי).
בכל זאת, נוצרה קצת היסטרייה סביב הנושא הזה, עם שלל כתבות שעושות דמוניזציה ל'לא-גבינות' הללו. הכתבה של ynet בשם "הגבינה שהתחפשה" כוללת משפטים כמו "תהליך ייצור מיוחד שהוציא את נשמתן החלבית" ו-"...חריץ פטה לבנבן שהביט אליכם בתמימות מדלפק המעדנייה השכונתית... שכל קשר בינו לבין גבינה אמיתית היה, כך מתברר, מקרי בהחלט.". לא נסחפנו בכלל.


אימה במעדנייה בערב שבועות / ב. בזול
הישמרו לכם קוראים תמימים 
מערפדי הגבינה 
חריצי הרשע


בעורקיהם חלב דמה יזרום
ערמומיים כנחש ללא כולסטרול


הם יחדרו לכם
לקיש (!!)
וישאבו את נשמתו


הופס, יצא לי על זה שיר. יש משהו בערפדיות שכנראה גורמת לשירה לפרוץ מתוכי. בכל מקרה... 
זה כנראה לא בסדר לשווק מוצר שלא מכיל שומן חלב, כגבינה לכל דבר. ליצרנים עולה יותר כסף לייצר גבינה עם שומן חלב וראוי לסמן בבירור את המוצרים שלא מכילים שומן חלב לטובת מי שרוצה להימנע מהם. שופרסל אפילו חטפו תביעה ייצוגית על חוסר הבדלה שכזאת. 
אבל בהינתן שאני יודעת מה יש בפטינה, אני יכולה לשאול את עצמי בצורה מפוקחת - האם אני רוצה לקנות אותה בכל זאת? האם אכפת לי שלקחו ממנה את שומן החלב? 
נראה לי שהתשובה שלי היא - כן, אני רוצה, ולא, לא אכפת לי. הפטינה מאוד טעימה לי, ואני מוצאת את עצמי קונה אותה שוב ושוב (לעומת הצהובה הטובה שהזכרתי לעיל, שהיא גם יקרה יותר, וגם לא ממש ערבה לחיכי). אין לי שום צורך לקנות מוצר שעולה כפול ושהוא לא טעים יותר מהאלטרנטיבה הזולה, רק בגלל שהוא "אמיתי" יותר. ואם אני רוצה באמת להתפנק, אני אשלם עוד כמה שקלים ואקנה פטה עיזים או כבשים איכותי, שאת ההבדל בטעם אני מרגישה ומעריכה (ואני לא אזרוק אותו לתוך תבשיל או מאפה שיקהה את טעמיו).


עכשיו שנתתי לכם את כל המידע, אתם יכולים להחליט בעצמכם. בפעם הבאה שאתם קונים גבינות במעדנייה (אני מקווה לטובתכם שאתם קונים גבינות במעדנייה, ולא גבינות ארוזות מראש, שהן כמעט תמיד יקרות יותר), שאלו אם יש להם פטינה ובקשו לטעום. אולי תגלו דרך חדשה וטעימה לחסוך בכסף. 
אז יאללה. נעבור למתכון השבועות-י והמרשים במיוחד שלנו - צמות שמרים במילוי פלפלים, חצילים וגבינות. בצק שמרים ריחני ועדין שמחביא בתוכו חצילים ופלפלים קלויים, מעושנים ומתקתקים, וגבינות נמסות ועשירות. מצורף גם הסבר מצולם ליצירת האפקט הקלוע של המאפים. אני כבר שומעת את מצולקי שיעור מלאכה ובעלי הידיים השמאליות מוותרים מראש, אז אל דאגה, זה יותר פשוט מלקלוע צמה. 


אם בכל זאת אתם לא רוצים לקלוע (או אתם פתאום מגלים שיש עוד 20 דקות לשבת ועוד לא התקלחתם ואתם חייבים להכניס את המאפה לתנור *עכשיו*, סתם דוגמא תיאורטית), אפשר פשוט לרדד את הבצק לצורה בערך מלבנית, לשטח על חצי ממנו את המלית, לקפל את הבצק מעל המלית, להדק, ולזרוק לתנור. פחות יפה אבל טעים באותה מידה :)


צמות שמרים במילוי פלפלים, חצילים וגבינות
מאת: בישול בזול
עלות: כ-22 ש"ח 
כמות: כ-12 מנות


מרכיבים
לבצק:
3 כוסות קמח
3 כפות שמן
2 כפות סוכר
1 כפית מלח
3/4 כף שמרים
קצת פחות מכוס מים
למלית:
2 פלפלים אדומים (גמבה) גדולים 
2 חצילים קטנים-בינוניים
200 גרם גבינה מלוחה (פטינה, פטה, בולגרית וכדומה)
150 גרם גבינה צהובה מגוררת


הוראות הכנה
מכינים את בצק השמרים - מערבבים את כל המרכיבים למעט המים בקערה גדולה. מוסיפים את המים עד לקבלת בצק אחיד ולא דביק מדי. לשים 3 דקות, מעבירים לקערה משומנת קלות, מכסים ומתפיחים עד להכפלת הנפח, שעה-שעתיים (ככל שהחדר חמים יותר יקח פחות זמן).
בינתיים, קולים את החצילים והפלפלים בתנור או על האש, מקררים, מקלפים וקוצצים גס. מפוררים את הגבינה המלוחה ומוסיפים אותה ואת הגבינה הצהובה לירקות הקלויים.
כשהבצק הכפיל את נפחו והמלית מוכנה, מרכיבים את המאפה. מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים. מרדדים כל חלק למלבן (פחות או יותר). מסמנים בעדינות על עלה הבצק 2 קווים לרוחב כך שהבצק יהיה מחולק ל-3. בעזרת סכין יוצרים חתכים אלכסוניים על 2 השלישים החיצוניים של העלה, ברוחב של 3-4 ס"מ.

כפי שאתם רואים, לא חייבים מלבן מדוייק. וגם לא ממש דייקתי בסימון
השלישים. וגם את רוחב הפסים לא בדיוק מדדתי עם סרגל...

מעבירים שליש מהמלית לחלק האמצעי של עלה הבצק, ומקפלים קצה אחד של העלה מעל המלית - הקצה שלכיוונו נוטים פסי הבצק האלכסוניים.

חדי העין יבחינו שזאת לא המלית מהמתכון הזה. התמונות משלבים
ראשוניים יותר של פיתוח המתכון, כשהיה לי שם פטרוזיליה במקום פלפלים.

ליצירת הצמה - מקפלים את פסי הבצק שחתכנו מעל המלית, פעם פס מימין, פעם פס משמאל.

אם חתכתם פסים רחבים יותר בצד כך שהפסים האלה "מובילים" על הפסים בצד השני (כמו שהולך לקרות בתמונה - יש רק עוד 4 פסים מלמעלה, ו-7 מלמטה, אז הלמעלה יתחיל להוביל על הלמטה), פשוט קפלו 2 פסים ברציפות מהצד שבו הפסים דקים יותר כדי שתהיו באותו מקום ב-2 הצדדים. אל דאגה, אף אחד לא ישים לב. כשמסיימים לקפל את כל פסי הבצק, מהדקים את הקצה השני של הצמה ומעבירים אתה לתבנית אפייה משומנת.

זה מהודק. בערך...

חוזרים על שלבי המילוי והקליעה עם יתר הבצק והמלית. השאירו רווח בין המאפים אם אתם אופים אותן באותו התבנית, כי הם מתרחבים ותופחים.
אופים כ-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהמאפים מפיצים ריח ומתחילים להזהיב.