חיים בלי אוטו, ומוקפץ שהתעצל מלהיות ממולא

אחת מההוצאות הגדולות של משקי בית היא אוטו. יש ביטוח, דלק, טסט, תיקונים, שלא לדבר על עלות האוטו עצמו. כל פעם שאני רואה חבר לעבודה יוצא למוסך, אני יודעת שהוא יחזור עוד שלוש שעות עם מבט מבואס ומבולבל של "איך לעזאזל דפקו אותי ככה?".

עד כה הצלחנו להסתדר בלי אוטו, ואנחנו מתניידים בעיקר ברגל ובאוטובוסים. בחודש האחרון לווינו אוטו מבני משפחה שנסעו לחו"ל, וראיתי איך זה שינה לנו את המנטליות, ומחק תוך שבוע הרגלים חסכוניים ובריאים. למסיבה אצל חברה שגרה 15 דקות הליכה ממני פתאום רציתי לקחת את האוטו. כי זה יחסוך לי איזה 20 דקות! אותם בטח אבלה בעוד בהייה פרודוקטיבית באינטרנט! לבסוף בעטתי לעצמי בתחת והלכתי ברגל, אבל הדהים אותי שתוך שנייה המוח שלי ניסה לשכנע אותי להתעצל ככה.

כשיש לנו אוטו פתאום אנחנו עושים קנייה גדולה כל שבוע, כי אפשר. בהיעדר אוטו אנחנו מנסים למשוך עם מה שיש בבית, כדי לא להצטרך להיסחב לשם באוטובוס או ברגל לעיתים קרובות מדי.  בנוסף, כשאנחנו עושים את הקניות ללא אוטו, אנחנו מוגבלים למשקל שאפשר לסחוב בכוחות עצמנו. מעט מעצבן, אך אפקטיבי. לא סתם קונים קילו פלפלים, קילו עגבניות, קילו מלפפונים ומקווים לטוב. קונים 3 פלפלים, 6 עגבניות ו-2 מלפפונים כי דוגרי יותר מזה לא נאכל, ואין יותר מקום בעגלה.
בחודש האחרון הבנתי שלא רק האוטו עצמו עולה כסף, אלא הוא מאפשר הוצאה של יותר כסף בתחומים אחרים. בעיקר, הוא מאפשר לעשות הרבה יותר קניות.

בכלל, שמתי לב שכשיש לי אוטו אני מצפה מעצמי ליותר. למה לבלות את אחר הצהרים בבית או בגינה עם הילדה? אפשר לעשות סידורים! קניות! אפשר לנסוע למרכז לבקר חברים! יש משהו בהיעדר אוטו שכופה עלינו האטת קצב. לפעמים זה מציק, אבל בסך הכל אני אוהבת את הקצב הזה. לוקח לי 20 דקות להגיע לגן כל בוקר, אבל אלה 20 דקות הליכה שאני עושה קבוע. יש אנשים שמשלמים כדי ללכת בקביעות.

ייתכן שבקרוב נצטרך לצרף אוטו לשורותינו. אנחנו מנסים לדחות את הקץ, אבל כנראה שזה יקרה בשלב מסויים. אני מקווה שנצליח לזכור וליישם את היתרונות ואת ההרגלים הטובים שבאי אחזקת אוטו, לטובת הבריאות והשורה התחתונה שלנו.

מה איתכם קוראים? איך היעדר אוטו (או קיומו) משפיע לכם על ההוצאות?

ובשינוי נושא חד. בתמונה, אניצים ירוקים שגדלו לי על הבצל. השתמשתי בהם בתור בצל ירוק. לא יודעת אם זה קטע כזה ידוע שאני מגלה רק עכשיו, או שמא יש סיבה שלא כולם עושים את זה וזה עלול להרוג אותי. בכל מקרה, אם יש לכם אניצים כאלה ואתם צריכים טיפה בצל ירוק קצוץ לקישוט, זה יחסוך לכם קנייה של חבילה שלמה וממה שראיתי עד כה, ככה"נ לא יהרוג אתכם.

ועכשיו למוקפץ האחד לפני האחרון. המוקפץ הזה רצה להיות כרוב ממולא אבל פשוט לא היה לו (לי...) כוח. לוקחים את הטעמים של כרוב ממולא קלאסי - כרוב, בשר, עגבניות, צימוקים - ומקפיצים הכל ביחד, במקום להתעסק בגלגולים ומילויים. אם אתם מחפשים תבשיל ביתי ומנחם שאפשר להכין במינימום מאמץ הגעתם למקום הנכון.

הפוסט הבא יהיה פוסט המוקפצים האחרון ובו תהיה נוסחת פלא ליצירת אינסוף ארוחות מוקפצות מהירות ומקוריות, שימנעו מכם להיגרר חזרה לשגרת השניצל-עוף-קציצות המשעממת.
ואז נוכל לעבור לכמה פוסטים מתוקים לקראת פורים! ווהו!

בשר וכרוב מוקפצים ברוטב אדום מתקתק

מאת: בישול בזול
עלות: כ-28 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן
1 בצל פרוס
2 שיני שום פרוסות
3 גזרים חתוכים לקוביות
5 עלי כרוב גדולים פרוסים לרצועות
1 חבילה קטנה רסק עגבניות
1/4 כוס מים
1 כף סוכר חום
1 כף חומץ תפוחים
1/2 כפית מלח
1/4 כוס צימוקים
500 גרם בשר טחון

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את הגזר והכרוב ומטגנים 3-4 דקות עד שהכרוב מקבל צבע חזק יותר. מוסיפים את הרסק, המים, הסוכר, החומץ, המלח והצימוקים, מערבבים, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים 5-7 דקות עד שהגזר מתרכך מעט. מגלים ומוסיפים את הבשר, ומטגנים תוך כדי בחישה עד שהבשר מבושל.

הסולידית והמוקפצת ההודית

מסתבר שפספסתי את הסערונת בבלוגוספירה הישראלית סביב בלוג הסולידית, שמנסה להפיץ את שיטת ה-ERE - early retirement extreme. השיטה דוגלת בתקופה של עבודה וחסכון אגרסיבי, תוך השקעה נבונה של כספי ההשקעה, כשהמטרה היא להגיע כמה שיותר מהר למצב בו אפשר לחיות מההכנסות על החיסכון בלי לפגוע בקרן. כך אפשר לפרוש מהעבודה הרבה לפני גיל הפנסיה שמוגדר על ידי המדינה. גם בתקופת העבודה וגם בתקופה בה חיים על ההכנסות מהחיסכון, המטרה היא לצמצם הוצאות בצורה קיצונית, או לפחות קיצונית ביחס לסביבתינו המעודדת צריכה בלתי פוסקת.

את השיטה הזאת הכרתי לפני אי אלו שנים בשיטוטי האינטרנטיים, ושמחתי לגלות שיש מישהי שבאמת חיה את זה בארץ הקודש. למעשה תוך כמה ימים מגילוי הבלוג כבר קראתי אותו מההתחלה עד הסוף, ואני חושבת שכדאי גם לכם לפחות להעיף מבט, מכמה סיבות.

קודם כל, יש לה המון הסברים על איך משקיעים בתכלס. חושבים שבורסה זה רק לכרישים שיודעים לעשות סיבוב ולא לאנשים בינוניים וסבירים כמונו? נכון שאחרי שאתם קוראים איזו כתבה על בורסה והשקעות אתם רק יוצאים יותר מבולבלים עם כל הטרמינולוגיה, שגם אם במקרה הבנתם אותה, אין לכם צל של מושג ירוק איך מתרגמים את זה לפרקטיקה? בבלוג יש הסברים של צעד אחר צעד, כולל צילומי מסך, של איך משקיעים, איך קונים ניירות ערך, והמון הסברים על מה ואיך כדאי לקנות. אני מזמן יודעת שאני צריכה לתת לחסכונות שלנו טיפול יותר מושכל, ובכל זאת, עד כה לא עשיתי כמעט כלום בעניין חוץ מההצעות הדיפולטיביות שהבנק נותן. הבלוג הזה נתן לי את הכלים והאומץ לקחת את העניינים לידיים.

חוץ מזה, יש את עניין צמצום הצריכה. לחלקכם זה יהיה לא נעים לקרוא. לא כיף כשמישהו אומר לך שהדברים שאתה חושב שאתה חייב הם בעצם מותרות. הפוסט שעורר את הסערה דלעיל הוא 3873 ש"ח בחודש וחיה כמו מלכה, והוא גרר תגובות נזעמות ברחבי הרשת. אנשים לא יכלו להתעלם, ולעבור הלאה. הם היו חייבים להגיד שהיא שקרנית או הזויה או חיה כמו הומלסית מגעילה, כי אחרת הם מודים בכך שאולי יש משהו במה שהיא אומרת. אל תהיו חלק מהעדר נעדר המודעות העצמית. כן, היא מרוצה מעצמה, כן, הטון נוטה לזחיחות, כן היא בחרה לא להביא ילדים לעולם השם ירחם. בכל זאת, אני מתערבת איתכם שיש לכם משהו ללמוד מהבלוג הזה. אז תעשו לעצמכם טובה ואל תסגרו את חלון הבראוזר בזעם.

יאללה טחנתי לכם מספיק בראש. עכשיו עוד מוקפץ, הפעם בסגנון הודי, לא בדיוק הכי אותנטי, בכל זאת משתמשים באבקת קארי מוכנה, אבל טעים ומהיר ושונה. אסיה זה לא רק סויה.

עוף וירקות מוקפצים ברוטב קוקוס וקארי

 

מאת: בישול בזול

עלות: כ-28 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן
1 בצל פרוס
3 גזרים חתוכים לקוביות
1 בטטה חתוכה לקוביות
1 עגבניות חתוכות לקוביות
1 כפית אבקת קארי
1/2 כוס חלב קוקוס
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/4 כפית מלח

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את הגזר, הבטטה העגבנייה והקארי ומקפיצים 3-4 דקות. מוסיפים את חלב הקוקוס, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים 5-7 דקות, עד שהגזר והבטטה רכים. מגלים, מוסיפים את העוף והמלח ומקפיצים עוד 5 דקות עד שהעוף מבושל.

בשלב הזה די איבדתי את ההשראה בנוגע לאיך מצלמים מוקפץ בחושך בלי שייראה זוועה. לפחות האמינו לי שהיה טעים טוב?

מבצעי לוס לידר - ככה תדפקו את המערכת, ומוקפץ עם שרי וחצילים

מכירים את המושג של לוס לידר? לוס לידר הוא מוצר שנמכר בהנחה משמעותית ואף בהפסד, כדי למשוך את הקונים. התקווה היא שהקונים יגיעו לחנות כדי לקנות את המוצר, יעשו שם גם את יתר הקניות, ועליהם החנות כבר תרוויח יפה. לפעמים המבצע מותנה בסכום קנייה כלשהו (לא כולל את המוצר במבצע כמובן), כדי להבטיח שהחנות אכן תרוויח מקנייה של מוצרים רגילים.

נכון שאמרתי בפוסט הקודם שאין לי סנטימנטים למותגים? אז גם לסופרמרקטים אין לי סנטימנטים.
בעקרון אנחנו קונים ברמי לוי. אני מוצאת ששם אני מקבלת את המחירים הכי טובים על סל הקניות שלי. אממה, לאחרונה מחיר העוף עלה, ואין כמעט מבצעים עליו ברמי לוי. בשופרסל ובמגה דווקא יש מבצעים שבועיים טובים על בשר ועוף, אבל כאמור, הם יקרים יותר, והמבצע מותנה בקנייה מינימלית. לכן לאחרונה אני ממעטת בקניית עוף ברמי לוי, וממלאת את הפריזר כשיש מבצע בשופרסל או מגה.

את הקנייה בסופרים היקרים יותר אני מתכננת בקפידה: אני קונה את מינימום המוצרים ההכרחי כדי לקבל את המבצע, ורק מהמוצרים המשתלמים ביותר.
לדוגמא:
היה מבצע במגה: בשר טחון ב-20 לקילו, כרעיים ב-15 לקילו, מוגבל ל-4 קילו לקנייה. המבצע מותנה בקניית 150 שקל ממוצרי החנות לא כולל המוצר במבצע. אבל 150 השקלים ההלו יכולים לכלול מוצרים שבמבצעים אחרים, רק לא מוצרים ממבצע הבשר. אז קניתי חבילה ענקית שלחיתולים במבצע ב-80 שקל, כמה ק"ג של ירקות ממבצעי הירקות, ואת יתר הסכום השלמתי עם ביצים, חלב וגבינה צהובה, כולם מוצרים בפיקוח, שמחירם זהה בכל הסופרים. וכמובן שקניתי את הכמות המקסימלית מהבשר והעוף, שהספיק לנו לשבועיים שלושה.

אני לא עושה את המשחקים האלה כל שבוע. אנחנו רק זוג ותינוקת, אנחנו לא צריכים עד כדי כך הרבה בשר ועוף, וכאמור, אני מעדיפה שלא לעשות יותר מדי קניות בחנויות האלה כי זה באמת יותר יקר. מה גם שאין לנו אוטו, אז כל הרפתקה כזאת מסתיימת כשאני מעמיסה 10+ קילו של בשר, עוף, מוצרים בפיקוח, חיתולים ומטרנה בתיק גדול ועל העגלה ודוחפת את כל הכבודה במעלה ההר הביתה. אבל פעם ב- 2-3 שבועות זה בהחלט משתלם לנו.

רוצים גם לנצל מבצעי לוס לידר? אלה הכללים שלי עם מקסימום חיסכון של זמן וכסף:
1. עוברים על המבצעים השבועיים. מגה ושופרסל מפרסמים כל שבוע, בדרך כלל בשני או שלישי, את המבצעים השבועיים שלהם. את של מגה אפשר למצוא כאן, את של שופרסל כאן.
2. מחליטים על קנייה כזאת רק אם יש לפחות 2 מבצעי בשר/עוף טובים במיוחד, ורצוי שיהיו בנוסף עוד מבצעים רלוונטים, שיעזרו להגיע למחיר המינימום. אחרת חבל על הזמן והכסף.
3. מתכננים איך תגיעו למחיר המינימום. כן ככה, ליד המחשב, לפני שמגיעים בכלל לסופר. עוברים על יתר המבצעים, בודקים מה צריך בבית ורואים אם בכלל אפשר להגיע למחיר המינימום בלי לבזבז כסף סתם.
4. מוצרים מומלצים להשגת מינימום בקנייה: מוצרים אחרים שבמבצע, מוצרים בפיקוח (שמחירם ממילא אותו דבר גם בסופר הזול), מוצרים גדולים באריזות חיסכון - חיתולים, מטרנה, נייר טואלט, אבקת כביסה ודומיהם. אם תשלמו 5 שקל יותר על חיתולים בחנות היקרה יותר אבל זה יאפשר לכם לחסוך 30 שקל על העוף, יוצא משתלם.
5. המבצעים בשופרסל הם לעיתים קרובות רק לחברי מועדון. אם אתם הולכים לשופרסל, הירשמו למועדון בקופה הראשית. זה בחינם וזה *לא* כרטיס אשראי. ככל שידוע לי למגה אין כרטיס מועדון שאיננו אשראי.
6. מוצאים זמן ללכת. עדיף לא ביום רביעי בערב, בטח ובטח לא בחמישי בצהרים-ערב או בשישי. הכי טוב ביום שלישי, אני עושה את זה בדרך הביתה מהגן עם הילדה.
7. אם אין לכם אוטו מצטיידים בתיק גדול ו/או עגלת סבתא ו/או עגלת תינוק, עם או בלי תינוק.
8. הולכים לסופר, קונים רק את מה שהחלטנו, בלי להתפתות. נכנסים, אוספים, משלמים, יוצאים. אפשר לסיים את זה ב-15 דקות אם אתם הולכים בזמן לא עמוס.
9. מסנג'רים את בן הזוג שימצא מקום בפריזר.

מוקפצינו היום בכלל לא אסייאתי, הוא מאמץ בהצלחה טעמים איטלקיים. קל, מלא טעם, ושינוי מרענן מהמוקפצים הסטנדרטיים.

עוף בעגבניות שרי וחצילים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-26 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן זית
1 בצל פרוס
כ-400 גרם עגבניות שרי (קצת פחות מחבילה קטנה), חצויות
1/2 חציל חתוך לקוביות
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית אורגנו
1/2 כפית טימין
1/2 כפית מלח

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה ומטגנים את הבצל במשך כ-5 דקות עד שהוא מתרכך. מוסיפים את עגבניות השרי והחצילים ומקפיצים 3 דקות תוך כדי ערבוב, מכסים ומבשלים 5 דקות עד שהחצילים רכים. מגלים, מוסיפים עוף ותבלינים, מבשלים תוך בחישה 5 דקות עד שהעוף מבושל.

אורז מטוגן והעדר סנטימנטים

בסיס צבאי אי שם במדבר. צעירים בירוק זית מבצעים תרגילים צבאיים למראה. חיילת אחת מטפסת לגבעה. היא רוצה לברוח מהכל, לנשום קצת את שקט המדבר. אך אויה, היא איננה יודעת שמשפחתה מתדפקת ברגע זה ממש על שער הבסיס, מטעמים בידיהם. החיילת איננה. מה עושים? האמא הנבונה פותחת את סיר המרק, וריח התבשיל נישא באוויר. החיילת נושמת עמוק, שואפת את ריח הניחוח, ופתאום פוקחת עיניים בלחישה: "אמא!". מיד היא אצה רצה לפגוש את משפחתה בש"ג והדברים באים על מקומם בשלום. הכל הודות לתבשיל של אמא וליתר דיוק, לאבקת המרק של אמא.
זוכרים את הפרסומת הזו?
אצלנו בבית עדיין צוחקים עליה. אני נכנסת למטבח, פותחת את סיר המרק (נטול אבקת המרק יש לציין) לוקחת לריאות ומכריזה בשאיפה "אמא..." . ולפעמים אני פותחת חבילה של מצות או מיונז, או משהו פרוזאי ותעשייתי אחר, שואפת ונושפת: "מממ... אמא". אמא שלי מאוד משועשעת מהעניין.

הפרסומות האלה שמנסות לפרוט על מיתרי הלב הם סוג של בדיחה בעיני. רואים שם חיילים אמיצים שבסוף היום רוצים רק את אבקת המרק של אמא. את הישראלים בחו"ל שמתגעגעים לאוכל הישראלי המתועש והמוכר. את הילדים החמודים והמשפחות המתוקות שמתאחדות סביב הקוטג' שמסמל את הבית. רק הקוטג' הנכון אגב, יכול לסמל את הבית. קוטג' אחר לגמרי לא יעבוד.

הפרסומות מנסות להגיע אלינו דרך הרגש וליצור נאמנות למותג, כך שברגע שנראה קוטג' של תנובה נוצף ברגשות נוסטלגיה וביתיות, ונקנה רק אותו, תמיד. אבל אתם יודעים מה? אני מעדיפה לקנות את הקוטג' שלי על פי פרמטרים מעט פחות הורמונליים. פרמטרים מצחיקים כאלה כמו טעם ומחיר. בעיקר מחיר. כי זה קוטג' לעזאזל. לא כל כך מסובך להכין קוטג'. יש כל מיני יצרנים שעושים את זה סבבה ולעיתים בפחות כסף מאשר תנובה.

אני, אין לי נאמנות למותגים, ואין לי סנטימנטים כשאני נכנסת לסופר. רוצים שאקנה את המוצר שלכם? אל תנסו למכור לי אותו עם ילדים חמודים, כלבלבים מתוקים או חיילים אמיצים (אלא אם כן המוצר שלכם ליטרלי עשוי מילדים, כלבלבים או חיילים, ואם כן, איכס. ונראה לי שזה לא חוקי.). נסו למכור לי אותו עם מחיר תחרותי. עם מבצעים או קופונים משתלמים. אולי עם אריזת חיסכון.
בסופר אני מחפשת אוטומטית את היצרנים הפחות מוכרים בכל קטגוריה. אני קונה שנים את השוקולד של ורד הגליל באריזות שישייה. הוא זול יותר מזה של עלית (אולי כי הם לא מוציאים מלא כסף על פרסומות עם פרות מרקדות?) וטעים באותה מידה. אני קונה שמן זית נטו על פי המחיר, כל פעם יצרן אחר, לפי מי שבמבצע. אני קונה פסטה של המותג או של טעמן או של הקנייה החכמה. כל אלה מותגים שיש ברמי לוי, והם זולים בעשרות אחוזים מהפסטה של אוסם. ולמקרה שתהיתם, כמעט אף פעם לא "שילמתי את המחיר" על מוצר זול יותר. נפילות יש מדי פעם, לא יותר מאשר אצל היצרנים הגדולים והמוכרים יותר.

אז בפעם הבאה שאתם עושים קניות, חפשו את המותגים שמנסים למשוך אתכם בצורה עניינית, ולא בצורה רגשית ומניפולטיבית.

וכעת למוקפץ החמישי שלנו, שכולל את התוספת כבר בתוך המנה, כך שמדובר באמת בארוחה בסיר. יש לכם שאריות אורז מאתמול? הכינו איתו אורז מטוגן. אפשר לגוון את הירקות עם מה שיש לכם במקרר, את שלי אני בחרתי בעיקר לפי הצבע. אורז מטוגן הוא לא אחד מהמנות הפוטוגניות והאסטטיות ביותר, אבל הוא טעים וביתי וקל מאוד להכנה.

אורז מטוגן
מאת: גרסא שלי למתכון מוכר
עלות: כ-30 ש"ח
כמות: כ-4 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן
1 בצל סגול קצוץ
1 כוס אפונה ירוקה
2 כוסות דלעת חתוכה לקוביות
500 גרם בשר טחון
2 כוסות אורז מבושל
1 ביצה
1 כף סוכר
3 כפות סויה

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה ומטגנים את הבצל במשך כ-5 דקות עד שהוא מתרכך. מוסיפים את הדלעת והאפונה ומקפיצים עוד כ-5 דקות עד שהדלעת מתרככת. מוסיפים את הבשר הטחון, ומקפיצים 3-4 דקות עד שרוב הבשר משנה את צבעו מאדום לחום. מוסיפים את האורז, הביצה, הסוכר והסויה ומטגנים תוך כדי בחישה כ-3 דקות עד שהביצה מבושלת והאורז חם.