הסולידית והמוקפצת ההודית

מסתבר שפספסתי את הסערונת בבלוגוספירה הישראלית סביב בלוג הסולידית, שמנסה להפיץ את שיטת ה-ERE - early retirement extreme. השיטה דוגלת בתקופה של עבודה וחסכון אגרסיבי, תוך השקעה נבונה של כספי ההשקעה, כשהמטרה היא להגיע כמה שיותר מהר למצב בו אפשר לחיות מההכנסות על החיסכון בלי לפגוע בקרן. כך אפשר לפרוש מהעבודה הרבה לפני גיל הפנסיה שמוגדר על ידי המדינה. גם בתקופת העבודה וגם בתקופה בה חיים על ההכנסות מהחיסכון, המטרה היא לצמצם הוצאות בצורה קיצונית, או לפחות קיצונית ביחס לסביבתינו המעודדת צריכה בלתי פוסקת.

את השיטה הזאת הכרתי לפני אי אלו שנים בשיטוטי האינטרנטיים, ושמחתי לגלות שיש מישהי שבאמת חיה את זה בארץ הקודש. למעשה תוך כמה ימים מגילוי הבלוג כבר קראתי אותו מההתחלה עד הסוף, ואני חושבת שכדאי גם לכם לפחות להעיף מבט, מכמה סיבות.

קודם כל, יש לה המון הסברים על איך משקיעים בתכלס. חושבים שבורסה זה רק לכרישים שיודעים לעשות סיבוב ולא לאנשים בינוניים וסבירים כמונו? נכון שאחרי שאתם קוראים איזו כתבה על בורסה והשקעות אתם רק יוצאים יותר מבולבלים עם כל הטרמינולוגיה, שגם אם במקרה הבנתם אותה, אין לכם צל של מושג ירוק איך מתרגמים את זה לפרקטיקה? בבלוג יש הסברים של צעד אחר צעד, כולל צילומי מסך, של איך משקיעים, איך קונים ניירות ערך, והמון הסברים על מה ואיך כדאי לקנות. אני מזמן יודעת שאני צריכה לתת לחסכונות שלנו טיפול יותר מושכל, ובכל זאת, עד כה לא עשיתי כמעט כלום בעניין חוץ מההצעות הדיפולטיביות שהבנק נותן. הבלוג הזה נתן לי את הכלים והאומץ לקחת את העניינים לידיים.

חוץ מזה, יש את עניין צמצום הצריכה. לחלקכם זה יהיה לא נעים לקרוא. לא כיף כשמישהו אומר לך שהדברים שאתה חושב שאתה חייב הם בעצם מותרות. הפוסט שעורר את הסערה דלעיל הוא 3873 ש"ח בחודש וחיה כמו מלכה, והוא גרר תגובות נזעמות ברחבי הרשת. אנשים לא יכלו להתעלם, ולעבור הלאה. הם היו חייבים להגיד שהיא שקרנית או הזויה או חיה כמו הומלסית מגעילה, כי אחרת הם מודים בכך שאולי יש משהו במה שהיא אומרת. אל תהיו חלק מהעדר נעדר המודעות העצמית. כן, היא מרוצה מעצמה, כן, הטון נוטה לזחיחות, כן היא בחרה לא להביא ילדים לעולם השם ירחם. בכל זאת, אני מתערבת איתכם שיש לכם משהו ללמוד מהבלוג הזה. אז תעשו לעצמכם טובה ואל תסגרו את חלון הבראוזר בזעם.

יאללה טחנתי לכם מספיק בראש. עכשיו עוד מוקפץ, הפעם בסגנון הודי, לא בדיוק הכי אותנטי, בכל זאת משתמשים באבקת קארי מוכנה, אבל טעים ומהיר ושונה. אסיה זה לא רק סויה.

עוף וירקות מוקפצים ברוטב קוקוס וקארי

 

מאת: בישול בזול

עלות: כ-28 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן
1 בצל פרוס
3 גזרים חתוכים לקוביות
1 בטטה חתוכה לקוביות
1 עגבניות חתוכות לקוביות
1 כפית אבקת קארי
1/2 כוס חלב קוקוס
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/4 כפית מלח

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את הגזר, הבטטה העגבנייה והקארי ומקפיצים 3-4 דקות. מוסיפים את חלב הקוקוס, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים 5-7 דקות, עד שהגזר והבטטה רכים. מגלים, מוסיפים את העוף והמלח ומקפיצים עוד 5 דקות עד שהעוף מבושל.

בשלב הזה די איבדתי את ההשראה בנוגע לאיך מצלמים מוקפץ בחושך בלי שייראה זוועה. לפחות האמינו לי שהיה טעים טוב?

פנקייקס שוקולד וקוקוס באתגר של מנטקה

יש בבלוגוספירת האוכל הרבה התארגנויות פופולריות סביב אתגרי בישול ואפייה. מדי תקופה מעלים משימה חדשה, וכל בלוגר שמעוניין להשתתף, מנסה את ידו במשימה, ומדווח בבלוג. מי מכם שמסתובב בבלוגי האוכל הגדולים מכיר בוודאי את Daring Bakers ו- Tuesdays with Dorrie, ויש עוד המון התארגנויות ואתגרים סביב סגנונות בישול שונים, מתכונים שמתאימים לצמחונים, טבעונים, אלרגים לגלוטן וכו' וכו'. אתגר מגניב במיוחד שנתקלתי בו הוא Cook the Books בו בוחרים ספר, בדרך כלל פרוזה עם אוריינטציה קולינרית, והמשתתפים באתגר קוראים את הספר ומבשלים מתכונים שהוזכרו בספר.

במנטקה, פורטל הקונדיטוריה הישראלי, החליטו שנמאס להיות כל הזמן אור לגויים, והגיע הזמן שהגויים גם יאירו לנו קצת, ועל כן נתארגן אנחנו, בלוגרי האוכל הישראלים, לאתגרים קולינריים תקופתיים סביב חומר גלם נבחר. עוד מעט פסח, ולכן הוחלט שהאתגר הראשון יעסוק בקוקוס, חומר גלם מעט שנוי במחלוקת.
מכיוון שאני חובבת קוקוס על צורותיו השונות, אפילו את ממתקי הקוקוס הוורודים הזוהרים האלה (כמדומני שיש בערך 17 מאיתנו, חובבי הממתק, בארץ), הצטרפתי בחדווה לאתגר.

כדי לסבר את האוזן נתחיל בכמה עובדות שקריות על קוקוס:
הקוקוס הוא אגוז הגדל באיזורים טרופיים ושמוצאו, כמו בני האדם, מהקוף. אביו הביולוגי הקדמון של אגוז הקוקוס היה קוף חום, שעיר ועגלגל בעל שלושה עיניים שחורות. במשך מליוני שנות אבולוציה קופי הקוקוס הקדמונים גילו שעדיף להם להיצמד לעצי דקל גבוהים בכדי להימנע מטורפים, וכך פיתחו עם העצים סימביוזה. סימביוזה זו הובילה בסופו של דבר להתפתחותו של דקל הקוקוס האחוד כפי שאנו מכירים היום.

התאמתו של אגוז הקוקוס למאכל אדם נתגלתה רק בשנת 1843, אך דקל הקוקוס גודל בצורה מסודרת במשך מאות שנים קודם לכן שכן פתיתי אגוז הקוקוס שימשו למילוי פופים בימי הביניים.

קליפות אגוז הקוקוס שימשו גם כחזיות פוש אפ בקרב כמה שבטים ילידיים במלזיה.

בן גוריון הגה תוכנית להקמת אתר סקי בנגב, בו השלג יוחלף בפתיתי קוקוס. בעקבות לחץ מצד אשתו פולה הרעיון נגנז ובמקום הוקם קיבוץ.

סורבה קוקוס הוא טעם הסורבה השלישי הכי פחות אהוד על הצרכן הישראלי, רק סורבה וניל פרווה וסורבה גויאבה נחשבים לפחות פופולרים.

ועכשיו למתכון. 
ובכן הקטע עם אתגרים הוא שלא תמיד עומדים בהם בצורה מזהירה. נורא רציתי להביא לכם מתכון מעולה לקרפים של שוקולד וקוקוס שאפשר להגיש כקינוח רב רושם בליל הסדר. מה לעשות שהבלילה שיצאה לי התפרקה לגמרי כשניסיתי להפוך אותה, אולי בגלל היעדר הגלוטן (כאמור, כשר לפסח). כשטיגנתי את הבלילה כפנקייקס קטנים יותר ולא כקרפ אחד גדול היה כבר אפשר להפוך אותם, ולכן אתם מקבלים מתכון לפנקייקס ולא לקרפים. את הפנקייקס מומלץ להגיש עם פירות חתוכים ורוטב שוקולד כי כל מאכל כמעט משתדרג כשמשדכים אותו לפירות חתוכים ורוטב שוקולד. כן גם עוף. אמרתי כבר שאני קצת חולה ועייפה? לא משנה.
רוצים לראות מה יתר הבלוגרים, שרובם בתקווה מעט יותר קוהרנטיים ממני, הכינו באתגר? לכו לפה.

פנקייקס שוקולד וקוקוס כשר לפסח
מאת: בישול בזול
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: כ-15 פנקייקס קטנים-בינוניים

מרכיבים
לפנקייקס:
1/2 כוס קרם קוקוס
1 ביצה
1/4 כוס אבקת סוכר
2 כפות קקאו
2 כפות קמח תפו"א
מעט פתיתי קוקוס (אופציונלי)

לרוטב שוקולד:
רבע כוס קרם קוקוס
50 גרם שוקולד מריר

הוראות הכנה
טורפים את קרם הקוקוס והביצה, ובקערה נפרדת מערבבים את אבקת הסוכר, הקקאו וקמח תפוחי האדמה. טורפים את הנוזלים לתוך המרכיבים היבשים בהדרגה ומנסים להימנע מיצירת גושים.
מטגנים את הפנקייקס במחבת משומנת, 2-3 דקות מכל צד. אם אתם רוצים לקבל אפקט קוקוס קלוי, זורים מעט קוקוס מעל הפנקייקס כדקה אחרי שמכניסים אותם למחבת, כשהחלק העליון מתחיל להתייצב. ככה כשהופכים את הפנקייקס לצד השני הקוקוס שזריתם יקלה על המחבת ויהיה לכם ציפוי של קוקוס קלוי על הפנקייק. 
להכנת רוטב השוקולד, מניחים את קרם הקוקוס והשוקולד בקערה, מחממים במיקרו כ-30 שניות ומערבבים עד שהרוטב נמס וחלק.
מגישים את הפנקייקס חמים עם פירות חתוכים ורוטב שוקולד. 

מבצע שנורז ואורז קוקוס חמוץ חריף

כשהייתי בתיכון הייתי משוכנעת שאמא של נעמה מכינה את האורז הכי טעים בעולם. זה היה בסך הכל אורז עם גזר ובצל מגוררים ומטוגנים, אבל איכשהו נוצר מאכל שהילך עלי קסם. בכל פעם שנעמה הייתה מוציאה את הטאפרוואר עם ארוחת הצהריים הייתי נכנסת להיכון - אורז או לא אורז? אם אכן התמזל מזלי והיה מדובר באורז הנחשק, המבצע ("שנור אורז"? "שנורז"?) החל. טכניקות הנעות בין "יואו יש לך מלא אורז! בחיים לא תצליחי לסיים הכל לבד!" לבין "שוד ושבר! השארתי את האוכל בבית! מה חבל שאין מי שיציל אותי מיסורי הרעב" לבין "תראי ציפור! ... אוי... לאן האורז נעלם?" נוסו בהצלחה מעורבת. ייתכן והייתי צריכה לנסות "תראי ציפור מתה!" שכן נעמה המדוברת היא בלונדינית (מהממת ותפוסה), אבל לא חשבתי על זה בזמנו. בכל מקרה סביר להניח שמה שהיה יוצא מזה זה כאפה. 


בכל אופן, בשלב כלשהו נעמה, שכנראה חששה לשלומה ובטחונה האישי, התחילה להביא קצת אקסטרה בטאפרוואר, שיהיה לי. כפרה עליה.
ואז גיליתי גילוי עוד יותר מרעיש - אם אני הולכת לנעמה הביתה, אפשר לאכול שם צהרים ולקבל צלחת אורז לגמרי שלי! אח... חיים טובים.
לפני שאתם שואלים, כן, ביקשתי את המתכון, הוא פשוט. בצל וגזר מטוגנים, אורז, מתבלים במלח ופלפל... משהו כזה. אני לא בדיוק זוכרת, זה היה מזמן. ניסיתי להכין בעצמי, אבל זה פשוט לא היה אותו דבר. 


כיום כמעט ולא יוצא לי להכין אורז, זה התפקיד של אישי, שעושה זאת הרבה יותר טוב ממני. נכון לכל בשלנ/ית ראוי/ה לשמו/ה יש את השיטה להכנת האורז האולטימטיבי? אז זהו, אני עוד לא הגעתי לשלב הזה, בלשון המעטה. אפשר להגיד שיש לי בעיות עם בישול פחמימות במים. אורז... פסטה... כל עניין התזמון שם מעיק עלי. אני נוטה לשים אותם במים ולשכוח מהם עד שיש ריח של שרוף ו/או הצפה של הכיריים. כעת ישנה הסכמה לא פורמלית ביני לבין אישי שהוא מטפל בדברים האלה. הבעיה היא שהוא אוהב את האורז שלו לבן פשוט, וטהור, ללא קשקושים ותוספות, שרק הורסים את טעם האורז לדעתו. מכיוון שהגענו להסדר נוח לשנינו אני משתדלת שלא לנדנד את סירת הפחממות, אבל מדי פעם אני מתמרדת ומכינה בעצמי אורז עם מלא תוספות טעימות.


אחד מהמתכונים האהובים עלי הוא מתכון לאורז עם קוקוס קלוי, ג'ינג'ר, צ'ילי, וליים. חמוץ, חריף וממכר. המתכון המקורי עושה שימוש באורז בסמטי, אבל עד כה לא יצא לי לנסות - האיש אחראי גם על קניית האורז, ועד שעשיתי מעשה וקניתי בעצמי אורז בסמטי, הוא התגלה כמכיל תוספת חלבונים, איף יו קנואו וואט איי מין, כך שעד כה השתמשתי רק באורז פרסי לבן רגיל. בנוסף, לרוב אין ליים בסופר, אז אני מחליפה בלימון. אני מניחה שללא ההחלפות המתכון יהיה אף יותר טוב. אשמח אם תנסו ותדווחו.


אורז קוקוס עם ג'ינג'ר, פלפל חריף ולימון
מבוסס על: מתכון מתוך הספר Vegetable Heaven של מולי קאצן
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: כ-8 מנות


מרכיבים:
2 כוסות אורז לא מבושל (בסמטי, לבן או חום, במתכון המקורי. גם פרסי לבן יוצא סבבה)
1 כוס קוקוס יבש (לא ממותק) מגורר
1 כף שמן
בצל גדול קצוץ (אמורים לקבל 2 כוסות בצל קצוץ)
1/3 פלפל חריף קצוץ (במתכון המקורי יש 2-3 פלפלי חלפניו או סראנו. אשאיר זאת לחובבי חריף)
2 כפות ג'ינג'ר קצוץ
2 שיני שום קצוצות
1+1/2 כפיות מלח, או לפי הטעם
גרידה מלימון אחד
4-6 כפות מיץ לימון (אני שמה 6)


הוראות הכנה:

קוקוס זהוב

הכינו את האורז לפי העדפתכם (אני פשוט שמה אותו בסיר עם 4 כוסות מים, מביאה לרתיחה ומבשלת כ-20 דקות. אבל אתם לא חייבים להקשיב לי...).
בזמן שהאורז מתבשל מכינים את התוספות: קולים את הקוקוס במחבת או סיר, תוך כדי ערבוב עד שהקוקוס מתחיל להזהיב. שימו עליו עין, זה קורה תוך דקה או שתיים. 
במחבת נפרדת (או באותו מחבת, לאחר שהוצאתם את הקוקוס), מטגנים את את הבצל בשמן עד שהוא מתחיל להזהיב, כ-10 דקות. מוסיפים את הפלפל החריף, הג'ינג'ר, השום וחצי כפית מלח, מורידים לחום נמוך ומטגנים כעשר דקות נוספות.
כשהאורז מוכן מערבבים פנימה בעדינות את התערובת המטגנת. מוסיפים בהדרגה את יתר המלח, הגרידה, מיץ הלימון ואת רוב הקוקוס (שומרים קצת לקישוט). 
מגישים עם קצת קוקוס מעל, בליווי פלחי לימון ופרוסות קיווי, אם רוצים.

בן דודו הסטלן של המקרון הצרפתי

קוראי היקרים, יש משהו שכדאי שתדעו.
קצת קשה לי להגיד את זה, אבל האמת תתן לי את הכוח.
הנה זה בא: מעולם לא הכנתי מקרונים צרפתיים.
כן, קראתם נכון. הדיסקוסים המתוקים בצבעי פסטל בשלל טעמים ומליות מהווים נייר לקמוס לבחינתו של בלוגר ראוי לשמו. 
ואני, עצלנית שכמותי, פשוט אין לי כוח.



הרשו לי לרגע להגן על עצמי. אמנם אי אפשר להתכחש לחמידותם של המקרונים, אבל לי אישית, הטעם לא שווה השקעה מאומצת של שעתיים, לא כולל זמן הליכה לחנות מתמחה לרכישת אבקת שקדים. יש כל כך הרבה דברים יותר טעימים ו/או יפים שאפשר להכין בשעתיים, כמו זה או אלה או זה. לכן כנראה שלא תראו אותי מעלה מתכון למקרונים בזמן הקרוב, עמכם הסליחה.

זהו אמרתי את זה. הוקל לי.

מדוע אם כן שיתפתי אתכם בכל זה (מלבד הרגשת הזיכוך שבווידוי הפומבי)?
מכיוון שיש מקרונים שאני דווקא כן מכינה.

הגרסא האמריקאית למקרונים עושה שימוש בקוקוס במקום באבקת שקדים והיא קלה פי אלף מהגרסא הצרפתית. אפשר להגיד שמקרון קוקוס הוא הבן דוד הסטלן של המקרון הצרפתי - פחות מהוקצע, אבל עדיין טעים ועם הרבה פחות השקעה. מקרון קוקוס הוא הבן דוד שהעדיף לראות טלויזיה במקום לעשות שיעורי בית. הוא הבן דוד שהבריז מכל השיעורים, אבל איכשהו עבר את הבגרויות. הוא הבן דוד שבמקום ללכת לאוניברסיטה פתח בלוג תמונות של חתולים ודווקא הרוויח מזה לא רע בכלל.
טוב נראה לי שהנמשל ברור, ואם לא, המשך בקו הכתיבה לעיל ככל הנראה לא יעשה דבר כדי להבהיר אותו. בקיצור, כל מה שצריך לעשות כדי להכין מקרון קוקס הוא להקציף ביצים (לא צריך להפריד אותם!) לערבב עם הקוקוס והסוכר ויאללה לתנור. פשוט, מהיר וקל. את הנאגלה האחרונה הכנתי תוך כדי התארגנות הבוקר ולקח לי פחות מ-30 דקות כולל אפייה ושטיפת כלים. מכיוון שאני ממש לא מהמתקתקים אני מניחה שחלק מקוראיי יצליחו להכין אותם גם בפחות זמן. 
העוגיות פרווה, ללא חמאה או מרגרינה (למעשה השמן היחיד במתכון משמש לשימון התבנית), וכיאה לעונה גם כשרות לפסח ללא קטניות. האמת היא שזוהי הסיבה שנזכרתי בעוגיות האלה. עוגיות קוקוס הן חברות של כבוד בנבחרת המתוקים לפסח. במקום לקנות עוגיות כשל"פ שספק אם האל הטוב יודע מה שמו בתוכן, נסו להכין בעצמכם.


מקרון קוקוס
מבוסס על: מתכון מתוך הספר Vegetable Heaven של מולי קאצן
עלות: כ-7 ש"ח
כמות: כ-30 עוגיות 


מרכיבים:
3 ביצים (עדיף XL)
1 כפית תמצית וניל
3 כוסות קוקוס
1/2 כוס סוכר
1/4 כפית מלח
4-5 קוביות שוקולד (אופציונאלי)


הוראות הכנה:
מקציפים במיקסר את הביצים ואת תמצית הוניל עד שהתערובת נהיית תפוחה ובהירה, כ-3 דקות.
מערבבים בקערה נפרדת את הקוקוס, הסוכר והמלח ומקפלים לתוך הביצים.
מניחים כפות מהתערובת על תבנית אפייה משומנת. התערובת עשויה להיות קצת פירורית ומתפרקת יותר מבצק עוגיות רגיל, זה בסדר. אפשר להדק קצת את התערובת כשהיא על הכף ולהחליק אותה לנייר האפייה אם אתם מרגישים שהעוגיות שלכם מתפרקות. בכל מקרה העוגיות יתייצבו יותר בתנור.
אופים בחום בינוני (180 מעלות) במשך כ-10 דקות, עד שהעוגיות מתחילות להזהיב בקצוות.


לאחר שהעוגיות התקררו מעט אפשר לעטר בשוקולד מומס: מניחים את קוביות השוקולד בכלי קטן וממיסים במיקרוגל בפולסים של 30 שניות. מערבבים בין פולס לפולס, עד שהשוקולד מומס וחלק. מעבירים את השוקולד המומס לשקית סנדוויץ (רכזו אותו בקצה אחד של השקית). חותכים את קצה קצהו של השקית (עדיף להתחיל עם חור קטן מדי ולהגדיל מאשר לעשות חור גדול מדי ולהצטרך להעביר את השוקולד לשקית חדשה) ומזליפים את השוקולד על המקרונים.
(אישי טוען שההסבר הזה לא ברור במיוחד למי שאף פעם לא התנסה בכך. אשתדל באחד מהפוסטים הבאים לצרף תמונות להמחשה)

נראים לא רע בשביל חבורת סטלנים

עוגת תפוזים במקום פירות יבשים

לא נעים. עוד מעט ט"ו בשבט ועוד לא מצאתי מתכון סופר ט"ו בשבט-י להעלות לבלוג. איזה חוסר מקצועיות. הבעיה היא שיש לי הרבה מתכונים שאני רוצה להעלות שצריכים עוד מקצה שיפורים אחד או שניים לפני שאהיה מוכנה לעמוד מאחוריהם. בפעם הבאה אפצה אתכם עם כל שבעת המינים טוב? בט"ו בשבט הבא, עוף ביין וסילאן על מצע תבשיל חיטה ושעורה עם זיתים, תאנים צלויות וגרגרי רימון. או משהו כזה.
מה שאני כן יכולה לעשות עכשיו זה לתת כמה טיפים ורעיונות לט"ו בשבט ברוח בישול בזול, ובסוף מתכון פירותי, אני הרי לא יכולה לתת לכם לצאת בידים ריקות לגמרי.

אז נתחיל.
בשלנים זולים יקרים, אל תקנו טונות של פירות יבשים. חלאס. זה מנהג שעבר זמנו. אכן, אבותינו ואמותינו שחיו בגלות נאלצו להסתפק במעט פירות יבשים מארץ הקודש שיובאו בדרך לא דרך לכבוד בט"ו בשבט. אבל אנחנו חיים בארץ הקודש. כשתלכו לסופר השבוע רוב הירקות והפירות שתקנו יהיו תוצרת מקומית. איך אבותיכם היו מקנאים בכם! 

הוא הגיע אל הארץ בדרכים עקלקלות

אני יודעת שזה מקובל. אני יודעת שמנהג החג להניח על השולחן צלחת חגיגית עמוסה באננס מיובש, פפאיה מסוכרת, פקאן סיני ועד כהנה וכהנה פירות שנשתבחו בהן ארצות שאינן ארץ ישראל. אבל אם אתם רוצים לצאת בזול, המעיטו בכמות, וותרו על העניין לגמרי, או החליפו את הפירות היבשים היקרים בפירות טריים זולים הרבה יותר. לא נראה לי שמישהו ירגיש בחסרונם של הצ'יפס בננה (מישהו אוכל את הדבר הזה בכלל?) כשמולו פלטה עמוסה פלחי פירות הדר טריים. אם בכל זאת מתקבלות תלונות על מחסור בפירות מיובשים ופיצוחים, היישירו מבט למתלונן והבהירו לו בזעם עצור בקושי, כי אינכם קונים פירות מיובשים ממדינות אויב. בונוס: הכינו את משפחתכם מבעוד מועד ובקשו מהם לזמזם את התקווה תוך כדי המונולוג האידיאליסטי שלכם.
אם אתם בכל זאת קונים פירות מיובשים, זה הזמן לעשות השוואת מחירים. יש כמה חברות שמייצרות ומוכרות פירות יבשים, ובחלק מהסופרים יש גם איזור שמוכר אותם בתפזורת. לפעמים יש הפרשי מחיר גדולים בין האופציות השונות. שווה להשקיע עוד דקה או שניים לחשב מה עדיף.

עכשיו שסיימנו עם הנו נו נו אפשר לעבור למתכון, בו תקבלו עוגה שלמה בעלות פחותה מזו של חבילת פקאן סיני. מדובר בעוגת התפוזים וקוקוס המוכרת- עוגה רכה ומלאת טעם שלא נס ליחה. את הוורסיה הזו של המתכון לקחתי מהבלוג soul food שאני מאוד מחבבת, בגלל הצילומים היפים, המתכונים המעניינים,  ובגלל חיה, כותבת הבלוג, שהיא כל כך נעימה ומפרגנת. בפוסט המקורי ב-soul food יש קצת יותר השקעה בקישוט העוגה, שנראית מאוד יפה מכוסה בסרטי קליפת תפוז זהובים. לי לא היה מספיק זמן (ונגמרו לי התפוזים), אז הסתפקתי בפיזור תערובת של קוקוס ומעט קליפת תפוז מגורר מעל העוגה. גשו לפוסט המקורי אם אתם חפצים בציפוי מושקע יותר.
עוד טיפ אחד: אם אתם מגישים את העוגה גם לקוקוסופובים (תסביך מצוי למדי, קוקוסופוביה) ואתם רוצים להתחשב, פזרו את ציפוי הקוקוס רק על חצי מהעוגה. ארטיסטי משהו, אבל הרבה יותר אנשים יאכלו ככה מהעוגה (ולפחות אצלי הם לא שמו לב/הוטרדו מהקוקוס בבצק עצמו).

עוגת תפוזים וקוקוס
מבוסס על: מתכון בבלוג soul food, עם שינויים קלים
עלות: כ-15 ש"ח
כמות: עוגה אחת גדולה. הספיק אצלנו לקינוח ב-2 ארוחות מרובות משתתפים.

מרכיבים:
לעוגה:
6 ביצים
3/4 כוס סוכר
קליפת לימון מגורדת מלימון שלם
קליפת תפוז מגורדת מ- 2 תפוזים
1 כפית תמצית וניל
1 כוס שמן
1 כוס מיץ תפוזים
1 כוס שבבי קוקוס
1 ו 1/2 כוסות קמח
1 ו 1/2 כפיות אבקת אפייה

לסירופ:
1 כוס מיץ תפוזים
1/2 כוס סוכר

לציפוי:
1/3 כוס שבבי קוקוס
קליפת תפוז מגורדת מתפוז אחד

הוראות הכנה:
מכינים את העוגה:
מפרידים את הביצים, כשאת החלבונים שמים בקערת המיקסר.
מקציפים את החלבונים עם מחצית מכמות הסוכר לקצף יציב מאד, מעבירים לקערה נקייה ושומרים בצד.
מקציפים את החלמונים עם שאר הסוכר , עד שהתערובת חלקה, תפוחה ובצבע צהוב בהיר. מוסיפים לתערובת את גרידת הלימון, גרידת התפוז ותמצית הוניל ומערבבים.
מוסיפים את השמן ומיץ תפוזים לסירוגין עם הקוקוס, הקמח ואבקת האפייה ,לתערובת החלמונים, תוך כדי ערבוב. מערבבים רק עד שהתערובת חלקה.
מקפלים בעדינות את תערובת החלמונים לתוך החלבונים המוקצפים ששמרנו בצד, ב-2 נאגלות (כלומר, מקפלים פנימה חלק מהתערובת, ואז את היתר).
מעבירים את הבלילה לתבנית משומנת, או תבנית סיליקון, עם חור באמצע , בנפח 10 כוסות בערך (אני הכנתי באחד מתבניות הסיליקון-עם-חור הסטנדרטיות).
אופים בחום של 175 מעלות ,עד שהעוגה זהובה וקיסם הננעץ בעוגה יוצא יבש , כ-45 דקות עד שעה.
נותנים לעוגה להתקרר במשך רבע שעה, ומחלצים אותה לצלחת.

מכינים את הסירופ:
מבשלים את המיץ והסוכר בסיר קטן על אש בינונית עד שהתערובת מצטמצמת מעט והופכת לסירופ. זה יקח 10-20 דקות.

מרכיבים את העוגה:
יוצקים את הסירופ החם מעל העוגה וגם מעט בצלחת כדי שהנוזלים יספגו בבסיס העוגה.
מערבבים את הקוקוס עם גרידת התפוז ומפזרים מעל העוגה.

מאחורה ניתן לראות את החלקה העירומה המיועדת לקוקוסופובים