בישלתי עוף לראש השנה עם AI וגם אתם יכולים!

 

כיצד יש לי התעוזה, אולי אפילו החוצפה, לייצר עוד תוכן בזמן שהעולם מתמלא בחרטטת בינה מלאכותית, והמילה הכתובה בעיצומה של אינפלציה דוהרת?

גם אתם מרגישים את זה בשנתיים האחרונות? שהטקסט האינסופי מקיף אתכם מכל עבר ומאיים להטביע אתכם?

בעבודה זה הרבה רובוטים מדברים עם רובוטים. שרשורי מיילים שבבירור שני הצדדים משתמשים ב-AI כדי לקרוא ולהגיב. צוות התמיכה בהודו פתאום למד לכתוב באנגלית רהוטה, בוטחת וחופרת, ואנחנו מצידנו מכניסים את השטויות היפות לצ'אט שיגיד לנו מה לענות, וחוזר חלילה. 

המורות של הילדים שולחות פליירים מאירי עיניים לכבוד השנה החדשה, וכשקוראים מגלים כפילויות מילים עם אותיות אמורפיות, כמו ניסויים בקוגניציה: כמה אפשר לעוות מילים ואותיות ושהן עדיין יישארו קריאות?

בפייסבוק אין כבר סטטוסים של פסקה או שתיים, כולם מעלים דוקטורטים מייגעים של 5000 מילה. אגב, כשאני אומרת "כולם" אני מתכוונת לכל הזרים הרנדומלים שהפיד מראה לי במקום החברים האמיתיים שלי, שאת רובם לא ראיתי בפייסבוק שנים. האמת שרק בשביל זה היה שווה להתניע מחדש את הבלוג - לראות כל כך הרבה תגובות של בני אנוש אמיתיים שאני מכירה בפייסבוק! 

מדי פעם אני תוהה - מי שמג'נרט סטטוס ארוך באופן מופרך גם קרא אותו? אנשים באמת מצפים שאני אבלה יותר זמן בלקרוא את היצירה שלהם מאשר שהם בילו בלכתוב אותה? 

או שזה הכל פשוט פרופילים מזויפים ובוטים ממילא?

הפרסומות כולן AI ברמות משתנות של קריפיות: התמונות מושלמות ומטרידות בו זמנית (מי היה מאמין שבדיסטופיה תהיה תאורה כל כך טובה?). הטכנולוגיה השתפרה מספיק כך שהמלל נראה ברובו כמו שפה אנושית תקינה, אפילו בעברית. אם מתעקשים לקרוא לעומק ולהבין מה בעצם כתוב, המוח מדי פעם קורס בקטנה וצריך לעשות ריסטארט. אבל אף אחד לא מחפש עומק או היגיון בפרסומות.

זכורה ואהובה עליי במיוחד חוברת פרסום של הסופר לפסח, שהכילה "מתכון 3 רכיבים בלבד!" עם שמונה רכיבים. 

אל תבינו אותי לא נכון. אני לא נגד בינה מלאכותית בכלל. אנחנו פשוט בנקודה מאוד מעייפת מנטלית במטוטלת ההיסטורית. כל רגעי הבלבול האלה של "הא…? מה קראתי/ראיתי הרגע?" ממש מתישים. 

אני לא משתמשת ב-AI ביצירת הבלוג כרגע, לפחות לא מעבר למה שמוטמע בעיבוד התמונה הדיפולטי בטלפון. בטוחתני ש-AI יכול לשחזר את הסגנון החינני ורק קצת עילג שלי, ואולי אפילו את המאסטרפיסים שלי בפיינט. 

העניין הוא שאני *אוהבת* ליצור. אין לי עניין לעשות לזה אאוטסורסינג, ואין לי רצון לג'נרט עוד תוכן אינסופי ולהיות זו שגורמת למוח שלכם לעוד קריסה וריסטארט.

ברם, אני מתלבטת לגבי תמונות האוכל. עשיתי כמה ניסיונות, ואפשר לשפר את הנראות כדי שייראה קצת יותר מלוטש, בלי לאבד כל קשר למקור. 

סיבות בעד ללטש תמונות אוכל ב-AI: 

אני רוצה שהבלוג יהיה מזמין לקהלים חדשים. אתם, מילניאלז יקרים שלי, קוראים אותי כי כבר קניתי מקום בלב שלכם, והוכחתי שיש לי מה לתת. אם אתם פה, כנראה שאתם סולחים לי על הנראות ה…וינטג'. 

אבל אני רוצה גם לפנות לצעירים יותר שבתחילת דרכם. אני רוצה שהם יגיעו לפה וימצאו מלא רעיונות ועצות שיעזרו להם לחסוך כסף בתקופה שהיא מאתגרת באותה מידה, אם לא משמעותית יותר, מהתקופה שבה אנחנו למדנו את העצמאות שלנו. אני לא רוצה שהם יראו את התמונות של העוף ויברחו בצרחות. 

סיבות נגד ללטש תמונות אוכל ב-AI: 

דייי דייי דייייייי כבר AI בכל מקום דיייי. מעדיפה כנות מכוערת על פני יופי מעייף ומזויף. 

מה אתם חושבים? 

זאת לא טקטיקה כדי להעלות אנגייג'מנט. אני בכנות רוצה לדעת מה אתם חושבים. 

כנראה השיחה תהיה זורמת יותר בפייסבוק, אבל אשמח לשמוע גם פה ממי שרוצה לכתוב.

יאללה, רוצים מתכון לראש השנה? 

אנחנו באותו עיקרון כמו בפוסט הקודם, של העוף שנצלה על תבנית תנור בחום גבוה מעל הירקות. 

מה התווסף במתכון הנוכחי?

משתמשים בירקות סימנים של ראש השנה - גזר, כרישה, דלעת, סלק, כרוב… מה שאוהבים. אני אוהבת במיוחד דלעת ערמונים. זהירות בחיתוך, זה ממש קשיח, אבל הפרוסות יוצאות בצורת פרח ומוסיפות לחגיגיות.

מזלפים מעל משהו מתוק - דבש, סילאן, תרכיז רימונים… אבל אחרי הבישול. סוכר נשרף מהר בטמפרטורות גבוהות (יצא לכם כבר עוף בסויה וסילאן שנשרף מלמעלה לפני שהעוף היה עשוי מבפנים?). בגלל שהמתוק מגיע במרקם סירופ מרוכז, הוא בכלל לא צריך בישול. 

אתם יכולים לעשות וורסיות על המתכון הזה כשכל פעם מגוונים בירקות ובמה מזלפים בסוף, ולסגור ככה עיקרית לכל החגים: עוף עם דלעת, כרישה ודבש לראש השנה, עוף עם בטטה, סלק ורכז רימונים לסוכות, ועוף עם גזר, כרוב וסילאן לשמחת תורה. 

לכל אחד יש אופי קצת שונה, אבל זה בעצם אותו מתכון. כמו הילדים שלי!

כמובן שאפשר להוסיף כל ירק קשיח שבא לכם: תפו"א, בטטה, קולרבי, כרובית, בצל לבן או סגול… ככל שהירק יותר קשיח, כך צריך לחתוך אותו יותר קטן. דלעת, כרוב, כרובית ובצל יכולים להיות בפרוסות גדולות כי הם מתרככים מהר יחסית. גזר יהיה מטבעו בעיגולים קטנים יותר, וסלק צריך לחתוך לקוביות קצת יותר קטנות מהגזר, אחרת הוא לא יתבשל.

כרעי עוף צלויות לראש השנה עם ירקות סימנים ודבש

עיבוד למתכון של The Lazy Genius

עלות: כ-70-90 ש"ח, תלוי במחיר ובגודל הכרעיים

כמות: מספיק לכ-8 סועדים

מרכיבים:

5 כרעי עוף שלמים

כמה ירקות שאוהבים שמתאימים לראש השנה: כרישה, 2-4 גזרים, דלעת ערמונים, דלורית, סלק...

3 כפות שמן זית

1 כפית מלח

פלפל שחור

כמה כפות דבש, סילאן או רכז רימונים לזילוף

הוראות הכנה:

מחממים תנור לחום מקסימלי 450 מעלות, עליון ותחתון, לא טורבו.

מרפדים תבנית תנור ביריעה של נייר אלומיניום עבה ורחב (קניתם כבר?) שעולה גם על צידי התבנית. מניחים מעל נייר אפייה כך שכל משטח התבנית מכוסה ב-2 השכבות.

פורסים את הירקות לפרוסות עבות של כמה ס"מ. אם אתם משתמשים בסלק, חתכו לקוביות מעט יותר קטנות, כי אחרת הוא לא מתרכך. מפזרים מעל מלח ושמן זית ומערבבים בידיים עד שכל הירקות מכוסים בשמן ומלח.

מניחים את הכרעיים בתבנית, רחוקות כמה שאפשר אחת מהשנייה. מסדרים מתחת לכל כרע שכבה של ירקות שמרימים אותה מעל פני התבנית. אם לא כל הירקות נכנסים מתחת לעוף, זה סבבה. כל עוד הם קרובים אחד לשני, ואין איזה חתיכת ירק שעומדת בדד, הם ישמרו אחד על השני ולא יישרפו.

 

טוחנים מעט פלפל מעל הכל ומעבירים את התבנית לתנור. 

צולים במרכז התנור במשך כ-60 דקות, עד שהעוף צלוי והנוזלים והירקות בתבנית מתחילים להשחים.

כמה ירקות? כמה שנכנסים בסבבה לתבנית בלי לערום.
כן, אני יודעת שבטטה ובצל סגול זה לא של ראש השנה,
אבל זה טעים, וביזול לא קונה כרישה ב-17 שקל ליחידה, גם לא בשביל פוטו שוט.

פה זילפתי סילאן, האורחים היו עם פעוט בן פחות משנה שעוד לא אוכל דבש.
אבל תאמינו שזה יפה וטעים גם עם דבש

לבקשת הקהל: לזניית מצות בשרית

כרגיל ברוח בישול בזול, אני נוטה למתוח רכיבים יקרים כמו בשר טחון, עם רכיבים זולים יותר כמו בטטה וחציל. ככה יוצא גם בריא יותר. סלט קטן בצד וסגרתם ארוחה.

יאללה יאללה צריך לעבוד ולנקות ולבשל… קחו מתכון:

לזניית מצות בשרית

מאת: בישול בזול

כמות: תבנית מלבנית סטנדרטית, 12-16 מנות

מרכיבים

כמה כפות שמן זית לטיגון

בצל גדול קצוץ

1 בטטה חתוכה לקוביות

1 חציל קטן חתוך לקוביות

500 גרם בשר או עוף טחון

1 קופסא גדולה עגבניות מרוסקות (800 גרם)

1 כפית מלח

תבלינים לפי החשק - אורגנו, בזיליקום, טימין וכד' (לפעמים אין לי כשר לפסח אז אני פשוט שמה קצת פלפל שחור)

כ-8 מצות

עגבניה פרוסה או חצאי עגבניות שרי אם רוצים לקשט

הוראות הכנה

מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מתחיל להזהיב. מוסיפים את הבטטה והחציל ומטגנים עד שהם מתחילים להתרכך. מוסיפים את הבשר ומטגנים תוך כדי ערבוב כדי לפורר את הבשר במשך 5-10 דקות, עד שהבשר מבושל. מערבבים פנימה את העגבניות המרוסקות, המלח והתבלינים, מביאים לרתיחה ומבשלים כ-10 דקות, עד שהחצילים והבטטות רכים.

מרטיבים את המצות כדי שיהיו קצת יותר רכות ונוחות לעבודה, אני מעבירה אותם מתחת לברז במשך כמה שניות. מסדרים בתבנית שכבה של מצות, ומוזגים מעל שליש מהרוטב עגבניות-ירקות-בשר. מסדרים עוד 2 שכבות של מצות ועוד 2 שכבות של רוטב מעליהם.

אם רוצים אפשר לסדר פרוסות עגבנייה או חצאי עגבניות שרי מעל השכבה העליונה לקישוט.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כחצי שעה.

מלא תפוחי אדמה ממולאים

מחפשים עיקרית מעניינת ומרעננת לשבועות?
אם אתם מחפשים משהו שהוא לא פשטידה או לזניה, אולי תנסו תפוחי אדמה ובטטות ממולאים?

יתרונות:

• אפשר למלא במילויים שונים על פי הדמיון והטעם האישי.
• המנה חגיגית וצבעונית ויפה! מגש רחב ידיים של תפוחי אדמה ובטטות בשלל מילויים שונים זה ה-דבר.
• המנה ללא גלוטן. אם יש בין אורחיכם צליאקים, מנות שבועות קלאסיות עשויות להיות מאוד בעייתיות עבורם.
• תפוחי אדמה ממולאים מעלים ב-30% את כישורי הקאנדי קראש שלכם.

(גילוי נאות: אחד מהיתרונות שהועלה לעיל טרם הוכח חד משמעית בתנאי מעבדה ריגורוזיים)

אז מה עושים?

קודם כל אופים תפוחי אדמה ובטטות בתנור בשלמותם.
אז חוצים אותם ומרוקנים את תוכנם ל-2 קערות, אחת לבטטה, אחת לתפוח אדמה. אתם יכולים כמובן לערבב אם אתם רוצים אבל אני חושבת שיותר יפה כשחלק מהמילויים כתומים וחלק לבנים/צהובים, ולא כולם באותו הצבע.
אז מוסיפים למחיות גבינות ותוספות שונות ליצירת מילויים שונים. אני פיצלתי כל קערה ל-2, וכך קיבלתי 4 סוגי מילוי.
ממלאים את סירות הבטטה ותפוח האדמה במילויים שיצרנו ואופים טיפה להתאחדות המילוי.
זהו!

שימו לב, מדובר במתכון גדול. יתקבלו 20 סירות בטטה/תפו"א ממולאים, שזה מספיק לעשרה סועדים לפחות.
אתם מוזמנים כמובן לפשט את המתכון - לא חייבים להכין את כל סוגי המילויים השונים, במקום מילוי שלא אוהבים אפשר להכין כמות כפולה מזו שכן. לא חייבים להשתמש גם בבטטה וגם בתפו"א, אפשר רק באחד. מה שמתאים לכם.

תפוחי אדמה ובטטות ממולאות

מאת: בישול בזול
עלות: כ-45 ש"ח, תלוי בעלות המילויים
כמות: 20 סירות תפו"א/בטטה ממולאות

מרכיבים
5 תפוחי אדמה בינוניים
5 בטטות בגודל תפוחי האדמה
2 חבילות קוטג'
200 גרם גבינה צהובה מגוררת
2 כפיות חרדל
1/2 כפית מלח

תוספות בוחרים מתוך האופציות הבאות:

• 3/4 כוס עשבי תיבול קצוצים (שמיר, פטרוזיליה, בזיליקום, בצל ירוק... עדיף לפחות 2 סוגים)
• 3/4 כוס אפונה קפואה + 2 שיני שום קצוצות
• 15 עגבניות מיובשות קצוצות
• 1 קופסא טונה (בשמן או מים) מסוננת
• 3/4 כוס גרגרי תירס
• 1/2 כוס זיתים קצוצים
• 3/4 כוס ירקות אפויים כמו פלפל או קישוא, חתוכים לקוביות קטנות

הוראות הכנה
שוטפים את התפו"א והבטטות, דוקרים במזלג, עוטפים כל אחד בנייר כסף ואופים בתנור בחום גבוה במשך כשעה עד שהם מבושלים מבפנים. אפשר לבדוק על ידי דקירה במזלג - אם אין התנגדות הם מוכנים.
נותנים לתפו"א ולבטטות להתקרר, חוצים אותם ומרוקנים את תוכנם ל-2 קערות גדולות - הבטטות לאחת והתפו"א לשניה. השאירו ב"סירות" תפוחי האדמה/בטטה שלכם שוליים של 1-2 ס"מ, לא רק קליפה יבשה. מועכים את תוכנם של תפוחי האדמה והבטטות במזלג לקבלת פירה (עדיין בקערות נפרדות כזכור). מערבבים לתוך קערת פירה התפו"א 1 קוטג', מחצית מהגבינה, 1 כפית חרדל ו-1/4 כפית מלח. כך גם לפירה הבטטות מערבבים פנימה 1 קוטג', מחצית מהגבינה, 1 כפית חרדל ו-1/4 כפית מלח.
כעת, יש לנו 2 קערות מילוי, אחת של תפו"א, אחת של בטטה. מעבירים מחצית מכל קערת מילוי לקערה נפרדת. כעת יש לנו 4 קערות מילוי, 2 של תפו"א ו-2 של בטטה. עכשיו זמן התוספות! לכל קערה הוסיפו תוספות על פי הכמויות המתוארות לעיל. אני הוספתי את עשבי התיבול לקערת הבטטה הראשונה, את האפונה והשום לקערת הבטטה השניה, את העגבניות המיובשות לקערת התפו"א הראשונה, ואת הטונה לקערת התפו"א השנייה. כעת יש לנו 4 סוגי מילוי עם תוספות מעניינות.
ממלאים את סירות תפוחי האדמה והבטטה במילויים שהכנתם, ומסדרים אותם על תבניות אפייה (כנראה שלא כולם ייכנסו לתבנית אחת). המילוי לא חייב להיות תואם לסירה החיצונית, זה אפילו יותר יפה כשהם לא תואמים - מילוי בטטה בסירת תפו"א ולהיפך.
אופים את תפוחי האדמה והבטטות בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-8 דקות, רק עד שהגבינות נמסות והמילוי מתאחד מעט.

הסולידית והמוקפצת ההודית

מסתבר שפספסתי את הסערונת בבלוגוספירה הישראלית סביב בלוג הסולידית, שמנסה להפיץ את שיטת ה-ERE - early retirement extreme. השיטה דוגלת בתקופה של עבודה וחסכון אגרסיבי, תוך השקעה נבונה של כספי ההשקעה, כשהמטרה היא להגיע כמה שיותר מהר למצב בו אפשר לחיות מההכנסות על החיסכון בלי לפגוע בקרן. כך אפשר לפרוש מהעבודה הרבה לפני גיל הפנסיה שמוגדר על ידי המדינה. גם בתקופת העבודה וגם בתקופה בה חיים על ההכנסות מהחיסכון, המטרה היא לצמצם הוצאות בצורה קיצונית, או לפחות קיצונית ביחס לסביבתינו המעודדת צריכה בלתי פוסקת.

את השיטה הזאת הכרתי לפני אי אלו שנים בשיטוטי האינטרנטיים, ושמחתי לגלות שיש מישהי שבאמת חיה את זה בארץ הקודש. למעשה תוך כמה ימים מגילוי הבלוג כבר קראתי אותו מההתחלה עד הסוף, ואני חושבת שכדאי גם לכם לפחות להעיף מבט, מכמה סיבות.

קודם כל, יש לה המון הסברים על איך משקיעים בתכלס. חושבים שבורסה זה רק לכרישים שיודעים לעשות סיבוב ולא לאנשים בינוניים וסבירים כמונו? נכון שאחרי שאתם קוראים איזו כתבה על בורסה והשקעות אתם רק יוצאים יותר מבולבלים עם כל הטרמינולוגיה, שגם אם במקרה הבנתם אותה, אין לכם צל של מושג ירוק איך מתרגמים את זה לפרקטיקה? בבלוג יש הסברים של צעד אחר צעד, כולל צילומי מסך, של איך משקיעים, איך קונים ניירות ערך, והמון הסברים על מה ואיך כדאי לקנות. אני מזמן יודעת שאני צריכה לתת לחסכונות שלנו טיפול יותר מושכל, ובכל זאת, עד כה לא עשיתי כמעט כלום בעניין חוץ מההצעות הדיפולטיביות שהבנק נותן. הבלוג הזה נתן לי את הכלים והאומץ לקחת את העניינים לידיים.

חוץ מזה, יש את עניין צמצום הצריכה. לחלקכם זה יהיה לא נעים לקרוא. לא כיף כשמישהו אומר לך שהדברים שאתה חושב שאתה חייב הם בעצם מותרות. הפוסט שעורר את הסערה דלעיל הוא 3873 ש"ח בחודש וחיה כמו מלכה, והוא גרר תגובות נזעמות ברחבי הרשת. אנשים לא יכלו להתעלם, ולעבור הלאה. הם היו חייבים להגיד שהיא שקרנית או הזויה או חיה כמו הומלסית מגעילה, כי אחרת הם מודים בכך שאולי יש משהו במה שהיא אומרת. אל תהיו חלק מהעדר נעדר המודעות העצמית. כן, היא מרוצה מעצמה, כן, הטון נוטה לזחיחות, כן היא בחרה לא להביא ילדים לעולם השם ירחם. בכל זאת, אני מתערבת איתכם שיש לכם משהו ללמוד מהבלוג הזה. אז תעשו לעצמכם טובה ואל תסגרו את חלון הבראוזר בזעם.

יאללה טחנתי לכם מספיק בראש. עכשיו עוד מוקפץ, הפעם בסגנון הודי, לא בדיוק הכי אותנטי, בכל זאת משתמשים באבקת קארי מוכנה, אבל טעים ומהיר ושונה. אסיה זה לא רק סויה.

עוף וירקות מוקפצים ברוטב קוקוס וקארי

 

מאת: בישול בזול

עלות: כ-28 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן
1 בצל פרוס
3 גזרים חתוכים לקוביות
1 בטטה חתוכה לקוביות
1 עגבניות חתוכות לקוביות
1 כפית אבקת קארי
1/2 כוס חלב קוקוס
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/4 כפית מלח

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את הגזר, הבטטה העגבנייה והקארי ומקפיצים 3-4 דקות. מוסיפים את חלב הקוקוס, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים 5-7 דקות, עד שהגזר והבטטה רכים. מגלים, מוסיפים את העוף והמלח ומקפיצים עוד 5 דקות עד שהעוף מבושל.

בשלב הזה די איבדתי את ההשראה בנוגע לאיך מצלמים מוקפץ בחושך בלי שייראה זוועה. לפחות האמינו לי שהיה טעים טוב?

תוספת בצבעי הקשת

(הכותרת בערך מתחרזת לא? 
... טוב, לא באמת)

מחשבות על נושא הקשת:
מאוד אהבתי לצייר קשתות כשהייתי קטנה. זה היה הדבר הראשון שהייתי עושה כשהייתי מקבלת סט חדש של לורדים: לוקחים את הלורדים אחד אחד, פותחים ביראת כבוד, מציירים פסים דקים, אחד ליד השני, ומחזירים אותם בזהירות למקומם באריזה. אפשר למלא ככה דף שלם, ואפילו כמה דפים. במיוחד את דפי הפקס שאבא הביא הביתה מהעבודה, שאפשר היה לתלוש מהם את השוליים המחוררים. מובן שאם היצרן התבלבל ולא סידר מלכתחילה את הלורדים באריזה לפי צבעי הקשת, דאגתי גם לסדר אותם מחדש כראוי.

כשאמרו לי שאני מזל קשת התלהבתי, כי חשבתי שמדובר בקשת היפה שבשמיים ולא בדבר הזה שיורים איתו חיצים. לא עזר לי העניין שחילקו פעם מדבקות בבית ספר עם המזלות שלנו, ועל שלי הופיע קשת בענן. רק לא הבנתי למה האיש הזה עם הקשת והחיצים עומד מקדימה ומסתיר לי את המזל. מאז שגיליתי שמדובר בכלי הנשק ולא בתופעה המטאורולוגית המרהיבה התלהבותי מעניין המזלות הצטננה לחלוטין.

פעם כשתליתי כביסה החלטתי לתלות אותה לפי צבעי הקשת. לקח לי לפחות פי שתיים זמן, אבל הייתי גאה מאוד במעשה ידי. ממש לא רציתי לאסוף את הכביסה כשהיא התייבשה. או אז החלטתי שכשאני אהיה גדולה ויהיה לי בית משלי, אתלה תמיד את הכביסה לפי צבעי הקשת, וכל העוברים והשבים יתרשמו עד מאוד כשיראו את שובל הכביסה הצבעוני המתנפנף מהחלון עד למרפסת. בפעם הבאה שתליתי כביסה לא היה לי כוח והחלום ירד מהפרק. והיום ממילא אישי הוא זה שעושה כביסה.

למה אובססיית הקשתות הזאת? נראה לי שזה בגלל שאני תמיד רוצה לנסות הכל - את כל טעמי המסטיק, את כל הווריאציות על המתכון, את כל הכפתורים באפליקציה, ואת כל הצבעים של כל הטושים והלורדים בעולם. 


אחת התוספות האהובות עלי היא אנטיפסטי. קצת שמן זית וחום איטי מוציאים את המתיקות הטבעית מכל ירק. לא צריך כמויות מדוייקות, לא צריך לדקדק בזמני הבישול או בטמפרטורה . בשלב כלשהו הירקות יתרככו ויתבשלו. כל עוד אתם לא שוכחים אותם בתנור במשך כמה שעות ונותנים להם להתפחם (לא שזה קרה לי) אי אפשר לפספס.
 אילו ירקות שמים באנטיפסטי? כמעט את כולם:
עגבניות שרי, תפוחי אדמה, בטטות, דלורית, פלפלים, קישואים, חצילים, פלחי בצל, ראשי שום או שיני שום, פלחי כרוב...
צריך רק לוודא שכל ירק מקבל את כמות האפייה שמתאימה לו. ירקות קשים כמו גזר ובטטה צריכים יותר זמן אפייה מאשר קישואים ופלפלים נגיד. לכן אני אוהבת לאפות כל ירק באיזור מובחן בתבנית אפייה. כך אני יכולה להוציא את הירקות המוכנים מהתבנית, ולהחזיר לתנור את כל מי שצריך עוד זמן, בלי להתחיל לחטט בתוך ערימות של ירקות מעורבבים. אה, וגם בגלל שאם אופים אותם בנפרד אפשר אחר כך לסדר אותם בתבנית הגשה לפי צבעי הקשת. כמובן!
אני לא נותנת לכם כמויות מדוייקות במתכון הזה, אבל אפשר לשערך את הכמות לפי גודל וכמות הירקות. אם נכין אנטיפסטי מ-2 פלפלים, חציל, קישוא ובטטה, האנטיפסטי יספיק לכ-6 סועדים (כל ירק נותן מנה, חוץ מהחציל שנותן שניים).


אנטיפסטי ירקות בתנור
מבוסס על: הגרסא שלי למתכון מוכר
עלות: כעלות הירקות, 1-2 ש"ח למנה
כמות: לפי כמות הירקות, בערך מנה לכל ירק  (ו-2 מנות או יותר לירקות גדולים כמו חציל או כרוב)

מרכיבים:
ירקות על פי העדפותיכם (ראו דוגמאות לעיל)
1-2 כפיות שמן זית לכל ירק
פלפל שחור גרוס
מלח 
תיבול אופציונלי: שום כתוש, מחטי רוזמרין או ענף טימין

הוראות הכנה:
חותכים את הירקות לקוביות או פלחים. מעבירים כל פעם את הירק שחתכתם לקערה, מערבבים לתוכה את שמן הזית, ומסדרים את חתיכות הירק בתבנית אפייה (אפשר להעביר ישירות לתבנית ולהזליף מעל את שמן הזית אבל אז נוטים להשתמש ביותר שמן כדי לנסות ולכסות את כל הירקות).
גורסים מעל התבנית עם הירקות מעט פלפל שחור, וזורים מעל מעט מלח ואת התיבול אם משתמשים.
אופים בתנור בחום בינוני-גבוה, 190 מעלות, עד שהירקות שחומים ורכים, כ-40 דקות (זמן האפייה תלוי בסוג ובגודל הירקות שלכם, בחוזק התנור, וכו', כך שמדובר בהערכת זמן גסה מאוד). אם יש לכם ירקות שדורשים זמני אפייה שונים, הוציאו את הירקות המהירים יותר כשהם מוכנים, והחזירו את היתר להמשך האפייה.

עוף עם בטטות ונוזלים לא ניוטוניים

אני יודעת שלא יכלתם להתאפק. אני יודעת שאתם כוססים ציפורניים כבר שבוע. לכן לא אלאה אתכם עוד ונעבור מיד ל...

נפלאות הקורנפלור!
מסע קולינרי מרתק להבנת העמילן האהוב על כולנו
חלק ב' (חלק א' בפוסט הקודם)

בשבוע שעבר דיברנו על איך עובד קורנפלור (בערך). היום נדבר על תכונה לא מאוד שימושית, אבל סופר מגניבה של הקורנפלור. כשמערבבים קורנפלור עם מים מקבלים נוזל לא ניוטוני.
כעת אתם מוזמנים לירוק החוצה את המשקה שאתם שותים, להפיל משהו באופן פתאומי, או באופן כללי לבצע פעולות המעידות על תדהמה.
אה... מה? אתם לא יודעים מה זה אומר? זה בסדר, גם אני לא ידעתי עד לפני שבוע וחצי.
בגדול, (אם הבנתי נכון עם השכלתי התיכונית בלבד בתחום הפיזיקה והכימיה) מדובר בנוזל שהצמיגות שלו לא קבועה, ומשתנה בהתאם ללחץ המופעל עליו. לפעמים הוא סמיך יותר, כמעט מוצק, לפעמים הוא נוזלי, וכל זה בטמפרטורת החדר. כמו זה.
אתם יכולים בקלות ליצור בבית נוזל לא ניוטוני על ידי ערבוב של קורנפלור ומים ביחס של 1:2. התערובת הזו נוזלית נכון? אלא אם כן אתם מנסים לערבב אותה או ללוש אותה. פתאום היא מתעבה ונהיית כמעט מוצקה.

הניסוי המתבקש הבא הוא כמובן למלא בריכה בתערובת של מים וקורנפלור ולנסות לרוץ מעליה. כן, זה עובד. מסתבר שיו טיוב מפוצץ בסרטונים של אנשים שמתרוצצים להם מעל בריכות מי קורנפלור. כמו זה.
רק שימו לב בבקשה, קורנפלור וקמח תירס זה לא אותו הדבר(!!). אני לא רוצה שתמלאו את הבריכה הפרטית שלכם בקמח תירס ומים, תזמינו את כל החברים לצפות בפלא ואז תתבעו אותי על זה שהטריק לא עבד ושדודה חווה טבעה בבריכת הממליגה שלכם.

לבסוף, כדי לסכם את הסדרה המרתקת הזו, כמה כללים פשוטים לעבודה עם קורנפלור:
1. אם אתם צריכים להוסיף קורנפלור לכמות גדולה של נוזלים, אל תשפכו את הקורנפלור ישירות לתור הסיר, הוא ייצור גושים. במקום, שימו את הקורנפלור בקערה וערבבו פנימה בהדרגתיות נוזל כלשהו (אפשר סתם מים, אפשר מהתערובת שאתם מוסיפים לה, לרוב זה יצויין במתכון), בערך פי 2 מכמות הקורנפלור. אז הוסיפו את תערובת הקורנפלור חזרה לתערובת הכללית וכך הקורנפלור יתפזר בו בצורה אחידה.
2. הקפאה שוברת את העיבוי שיצר הקורנפלור כך שכשתפשירו את מה שהקפאתם הוא יהיה פחות עבה ויותר נוזלי משהיה לפני ההקפאה. קחו זאת בחשבון.
3. חימום יתר וערבוב יתר גם שוברים את העיבוי (ככה אומרים את זה?). אל תרתיחו אותו יותר משתיים שלוש דקות. ערבבו תוך כדי ההרתחה, אבל בעדינות, לא בהיסטריה.
4. אם אתם מחליפים קמח בקורנפלור או להיפך, דעו שקורנפלור מעבה פי 2 מאשר קמח. לכן משתמשים בחצי מהכמות אם מחליפים קמח בקורנפלור ובכמות כפולה אם מחליפים קורנפלור בקמח. זכרו גם שנוזלים שמעובים עם קורנפלור הם שקופים יותר ומבריקים מעט.
5. אני חוזרת שוב - קורנפלור וקמח תירס זה לא אותו דבר(!!). הם עשויים מחלקים שונים של גרעין התירס, נראים שונה, ויש להם שימושים שונים. הקורנפלור הוא אבקתי, לבן, וחסר טעם. משתמשים בו לעיבוי או כדי למנוע הדבקה (בהכנת ממתקים כמו מרשמלו ביתי למשל), ובכמויות קטנות - כמה כפות למתכון לכל היותר. קמח תירס לעומת זאת, הוא צהוב, גרגרי, ואשכרה יש לו טעם. הוא משמש להכנת מאפים, לפולנטה וכדומה, וכמובן שמשתמשים בו בכמויות יותר גדולות מקורנפלור.

אם אתם לא מנוסים בתחום הקורנפלור עדיף שתתחילו עם מתכונים שאתם סומכים עליהם ותעקבו במדוייק אחרי ההוראות. בלי כל מיני תוספות ספונטניות שישאירו אתכם מערבבים סיר מבעבע במשך חצי שעה ותוהים מתי זה יתעבה כבר. ברגע שהכנתם כמה מתכונים אתם כבר תדעו מה זה אומר תערובת שמתעבית, איך זה מרגיש ונראה, ואיך ובאיזה כמות אפשר להשתמש בקורנפלור כדי לעבות רטבים ותבשילים, גם בלי מתכון.
שלום לכם חברים, ותודה שהצטרפתם אלי לעוד פרק של... נפלאות הקורנפלור!  (נעימת נושא. זוכרים?)

לסיכום החומר הנלמד של היום, הגרסא שלי לשילוב הכל ישראלי של עוף, בטטות, סויה ומתוק. התבשיל הזה קל להכנה, מהיר, פשוט אבל משביע, ועם טעם של בית. הוא גם מותח חזה עוף יחיד לכדי ארוחה כמעט שלמה לכמה משתתפים- מגישים מעל אורז ויש ארוחת ערב. הטריק פה לשמירה על עסיסיות העוף הוא הקפצתו בנפרד בהתחלה עד שהוא מבושל ברובו, ואז החזרתו לרוטב הרותח לסיום הבישול. ככה הוא מוקפץ ולא מכובס, אבל הוא גם לא מבושל למוות בזמן שהבטטות (שצריכות יותר זמן בישול וריכוך) מתבשלות.

תבשיל חזה עוף מתוק עם בטטות וסויה

מאת: בישול בזול
עלות: כ-18 ש"ח
כמות: כ-6 מנות

מרכיבים

1 חזה עוף (פרפר אחד, 500-600 גרם) 

1 כף שמן

1 בצל בינוני קצוץ

1 כף שמן (כן, זה בכווונה)

1 בטטה בינונית חתוכה לקוביות

מים לכיסוי

1 כף קורנפלור

2 כפות סוכר חום
2 כפות סויה

הוראות הכנה

מנקים את חזה העוף וחותכים לקוביות של כ-3 ס"מ.

מחממים כף שמן בסיר על חום בינוני, ומקפיצים את קוביות העוף, עד שהן מלבינות ומבושלות ברובן, אבל לא מבושלות לגמרי, כ-5 דקות. מוציאים את העוף לצלחת ושומרים בצד.

מוסיפים לסיר את כף השמן הנוספת, ומטגנים את הבצל עד שהוא נהיה שקוף ומתחיל להזהיב, כ-10 דקות. 

מוסיפים את קוביות הבטטה לסיר, מקפיצים עוד דקה, ומוסיפים מים רק עד לגובה הבטטות (אנחנו מכינים תבשיל, לא מרק). מביאים לרתיחה ומבשלים מכוסה במשך כ-10 דקות, עד שהבטטות רכות.

בינתיים, מערבבים בקערה את הקורנפלור והסוכר, ומוסיפים בהדרגה את הסויה.

כשהבטטות מוכנות, מערבבים בהדרגה כמה כפות מנוזלי הבישול לתוך תערובת הקורנפלור והסויה. מוסיפים את התערובת חזרה לסיר ומערבבים כדי שהקורנפלור יתפזר בצורה אחידה ולא ייצור גושים. 

מוסיפים חזרה לסיר את העוף, מערבבים, מביאים לרתיחה, ומבשלים לא יותר מ-2 דקות, כדי שהעוף ישמור על עסיסיותו.

מגישים חם עם אורז לבן.

ושוב אני משתקפת בכף. כל התמונות הללו פשוט מאותו פוטו שוט שרק לאחריו
הפנמתי שהכפות שלנו משקפות אותי בצורה מגוכחת למדי.

הנה. פה לא רואים אותי

ילדי הירח אוכלים בטטות ממולאות פיקנטיות בסגנון הודי

אחד אחד היו נאספים
מגודלי שיער ויחפים

ספרי הבישול האהובים שלי הם כנראה הספרים של קולקטיב Moosewood, המביאים מתכונים מהמסעדה הותיקה שלהם בצפון ניו יורק. ממסעדת מוסווד יצאו כמה וכמה ספרי בישול, המפורסם שבהם כנראה הוא הראשון- The Moosewood Cookbook שהיווה את תנ"ך הבישול של ההיפים, לפחות כך אומרים לי הורי.
בכל פעם שאני פותחת אחד מהספרים האלה, במיוחד החדשים יותר, אני מוצאת עוד כמה מתכונים מעניינים שתרם נתתי עליהם את הדעת ושאני חייבת להכין כשיש לי הזדמנות. יש שם מתכונים במגוון רחב של סגנונות אתניים, אבל את רובם אפשר להכין בזמן ומאמץ סביר- לא מדובר בפרוייקטי בישול מתוסבכים שדורשים יום שלם. והכי חשוב, המתכונים שלהם מפורטים, מתוארים ומוסברים היטב, ואפשר לסמוך עליהם. גם אם משהו נשמע מוזר, בסוף כמעט תמיד מקבלים אלכימיה נפלאה של טעמים. יש במאכלים שלהם כל כך הרבה עושר ועניין שבכלל לא מרגשים שזה ספר בישול צמחוני.
טם טם טאאאאם!
|צחוק פרה מרושע מהדהד|

ובכן דעו לכם אחי הקרניבורים, שיש אוכל צמחוני טעים. האמינו לי, אני מאוד אוהבת בשר, אבל יש עוד הרבה מאכלים אחרים ונפלאים בעולם. המנטליות בספרים של מוסווד היא לא- "בואו ננסה לחפות על זה שאין בשר" אלא "אופס, שמנו במתכון כל כך הרבה דברים טעימים ששכחנו את הבשר. טוב, חפיף." הם מכינים אוכל עם הבנה ואהבה גדולה לדברים שצומחים מהאדמה, ואני ממש לא רוצה לפספס את זה רק מכיוון אני מקובעת על הרעיון שאוכל צריך שיהיו לו הורים.

טוב, אז אם אחרי כל הטררם הזה אני לא אביא מתכון פיגוז אני אאבד 50% מהקוראים שלי (בבחינת המעריץ של צביקה פיק נהרג בתאונת אופנוע וגו'). על כן, מובא בפניכם מתכון שינסה להקל על קיבתכם לאחר הבליסה הכבדה של ראש השנה - בטטות ממולאות פיקנטיות בסגנון הודי. למרות הבריאות והקלילות של המתכון, שמורכב כמעט כולו מירקות, הוא משביע ומלא טעם וחיות (חיוניות אולי? אני לא יודעת אם זו המילה הנכונה, משתמשים בה בעיקר לתאר שיער בפרסומות לשמפו). אפשר להגיש את הבטטות בפני עצמן, כעיקרית קלה, או כשחקניות חיזוק בארוחה גדולה יותר.


בטטות ממולאות פיקנטיות בסגנון הודי
מתוך: Moosewood Restaurant Low Fat Favorites מאת the Moosewood Collective, עם שינויים קלים מאוד שלי.
כמות: 8 חצאי בטטות ממולאות, יספיק ל-8 כתוספת ול-4 כעיקרית
עלות: כ-17 ש"ח, תלוי מאוד במחיר הבטטות


מרכיבים:
4 בטטות בינוניות מתאימות בצורתן למילוי (כלומר מעוגלות ומוארכות קצת, ואחידות יחסית. בלי כל מיני פיתולים וצורות מוזרות)
2 כוסות בצל קצוץ (בערך בצל גדול אחד)
2/3 כוס מים, מיץ תפוחים לא מומתק, או מיץ תפוזים (אני השתמשתי במים)
6 שיני שום קצוצות
2 כפות גדושות ג'ינגר טרי קצוץ
1 כף כמון
רבע פלפל חריף קצוץ (אפשר להוסיף או להחסיר לפי מידת אהדכם לחריף)
1 ו-1/3 כוס עגבניה, גמבה או פלפל ירוק קצוץ (בערך אחד גדול)
6 כפות שמנת חמוצה
3 כפות מיץ לימון
1 כוס אפונה קפואה או טריה (לא ניסיתי משומרת, אבל אני מנחשת שגם זה אפשרי)
מלח ופלפל לפי הטעם (אני שמתי חצי כפית מכל אחד)


הוראות הכנה:
שוטפים קלות את הבטטות (אנחנו הרי נאכל אותן על קליפתן) ואופים ב-200 מעלות (חום בינוני-גבוה) במשך כשעה או עד שהן רכות.
בזמן שהבטטות נאפות, שמים בסיר את הבצל והמים/מיץ ומבשלים מכוסה על אש בינונית במשך כחמש דקות, עד שהבצל מתרכך. מוסיפים את השום, הג'ינג'ר, הכמון, הפלפל החריף והעגבניה/גמבה/פלפל(עג"פ?) ומבשלים חמש דקות נוספות, עד שהעג"פ מתרכך. מורידים מהאש ומערבבים פנימה את השמנת החמוצה.

סירות בטטות מוכנות למילוי

כשהבטטות מוכנות חותכים אותן לחצי לאורך, ומרוקנים אותן, תוך השארת שוליים של כחצי ס"מ (שיהיה מה שיחזיק את המלית). 
את בשר הבטטות המרוקנות מערבבים לתוך תערובת הירקות המבושלים, ומוסיפים גם את מיץ הלימון, האפונה, המלח והפלפל.
ממלאים את סירות הבטטות שיצרנו במלית ואופים ב-180 מעלות (חום גבוה) במשך 15-20 דקות.

ילדי הירח, ילדים יפים.