מה עושים עם סופגניות מיותרות?

האיש הכניס לי ג'וק לראש שאני חייבת להעלות מתכון שעושה שימוש בכל הסופגניות המיותרות שנשארות אחרי המסיבות בחנוכה. אתם יודעים למה אני מתכוונת... כשעורך המסיבה בליל נר שמיני מחליט שצריך לקנות שתי סופגניות ג'מבו לכל משתתף, כולל תינוקות - כי מה אם עד עכשיו הם לא אכלו מספיק?? זו ההזדמנות האחרונה! אין מצב שנמאס להם והם לא רוצים יותר לראות סופגנייה בחיים!
את הסוף כבר כולם מכירים - כמה שעות לאחר מכן מוצא המארח את עצמו עומד ליד הדלת עם צלחת ענקית של סופגניות, משדל את ההולכים לקחת כמה הביתה כשהם מצידם מנסים להימנע מכך בכל דרך אפשרית.

האם מישהו חשב פעם על איך הסופגניות מרגישות במצבים כאלה? לפני שנייה הן היו מלכות המסיבה, תפוחות ריחניות ורעננות, ופתאום כולם רוצים רק להיפטר מהן. לא יפה! וגם בזבוז, כמובן.

אז אם נתקעתם, אה... סליחה, זכיתם, גם אתם בכמה סופגניות מיותרות מאתמול או שלשום שכבר לא ממש מפתות אתכם, הנה רעיון למה לעשות איתן.
מכירים פודינג לחם? פודינג לחם, או ברד פודינג, הוא מעין פשטידה מתוקה, שעשויה בדרך כלל משאריות של לחם, חלב או שמנת, ביצים וממתיק (סוכר, סירופ מייפל, גולדן סירופ וכדומה). לפעמים מוסיפים פירות יבשים או טריים, לפעמים תבלינים כמו קינמון וג'ינג'ר, יש הרבה שכלולים ווריאציות. אחד הגרסאות המושחתות במיוחד עושה שימוש בדונאטס שעבר זמנם. רוב הבלוגרים שראיתי שהעלו מתכונים בסגנון, קנו דונאטס במיוחד ותהו למה לעזאזל שלמישהו יהיו שאריות של דונאטס שאף אחד לא אכל. נראה לי שריבוי מסיבות החנוכה עונה על השאלה הזאת עבורנו. לכן, בחמישי החולף, בתום המסיבה במשרד, מצאתי את עצמי ממלאת שקית סופר בסופגניות שנותרו, במקום לחלוף על פניהן בבוז הרגיל.

מהמעי שלהם אכין מנשא חסין למים,
ומעצם האגן אגלף תרווד, שלבטח יעלה את המעמד שלי בשבט
(אני מתנצלת אם זה נשמע לכם דוחה אבל ממש ככה היא
מדברת בספר. זר לא יבין זאת.)

מכיוון שבדונאטס אין ריבה, ומכיוון שהיה מדובר בסופגניות הפושטיות ביותר, עם כמויות ענק של ריבה תעשייתית לא מלהיבה במיוחד בטעמה, החלטתי לרוקן את הסופגניות מהריבה לפני ההכנה. לרוקן זו אולי מילה עדינה מכדי לתאר את הטבח שהלך שם. אם קראתם אי פעם את ספר הטראש האהוב עלי - "שבט דוב המערות", בטח זכורות לכם הסצנות של הציד, ושל... איך נאמר? ביתור ועיבוד החיות הניצודות. הרגשתי קצת כמו אֵיילה, ושהרגע צדתי וטבחתי בלהקה נודדת של סופגניות פרא.

בכל מקרה, אם בידיכם סופגניות פושטיות עם ריבה שאתם לא מחבבים במיוחד, כדאי לרוקן אותן, כדי שהריבה לא תשתלט על הטעם. אם הריבה טעימה לכם, או שזכיתם בסופגניות ריבת חלב (או טעם אחר שמשתלב עם תפוחים), הרגישו חופשי לדלג על הריקון, ופשוט לחתוך/לקרוע את הסופגניות לקוביות כמו שהן.

הפשטידה יוצאת ריחנית, תפוחה מעט וורדרדה (אם השתמשתם בסופגניות עם ריבה), עם טעם מעודן של תפוחים מקורמלים, וכמובן של סופגניות. כך שאם סופגניות יוצאות לכם מכל החורים ואתם חושבים שתקיאו אם אפילו תריחו עוד סופגנייה, לא כדאי להכין את הברד פודינג הזה. בואו נבהיר זאת יותר בבירור:

אזהרת בישול בזול: אל תכינו את הפשטידה הזו אלא אם כן אתם באמת חושבים שמישהו יאכל אותה. אם הצלתם שמונה סופגניות והכנתם מהן פשטידה שאף אחד לא רצה לגעת בה ושנזרקה אחר כבוד, בזבזתם גם את הסופגניות וגם את יתר מרכיבי הפשטידה שהתווספו אליה. חבל. בטח ובטח אל תחזרו אלי כדי להתלונן שיש לפשטידה שעשויה משמונה(!!) סופגניות, טעם של סופגנייה ושנמאס לכם מסופגניות. הוזהרתם.

אם אתם לא יודעים אם תאהבו או לא, או אם אין לכם מספיק סופגניות, אפשר בקלות להכין חצי כמות.

אז... עדיין רוצים מתכון? קבלו:

פשטידת סופגניות (ברד פודינג)

מאת: בישול בזול, בהשראת מתכון שפורסם בעיתון בון אפטי ומעוד כמה מתכונים בסגנון ברחבי הרשת
עלות: כ-8 ש"ח (בהנחה שהסופגניות בחינם, בטח יש מישהו בסביבה שישמח שתיקחו לו כמה)
כמות: כ-12 מנות


מרכיבים

8 סופגניות בינוניות (או כמה פחות אם הסופגניות שלכם גדולות, לא ממש חשוב שהכמות תהיה מדוייקת)

2 תפוחים (רצוי חמוצים)

1/4 כוס סוכר חום

10 גרם חמאה

2 כוסות חלב

2 ביצים

1 כפית תמצית וניל


הוראות הכנה

חוצים את הסופגניות ומרוקנים את הריבה אם צריך, וחותכים או קורעים את הסופגנייה לחתיכות של כ-4 ס"מ. 

מקלפים את התפוחים וחותכים לקוביות. מעבירים את התפוחים לכלי המתאים לבישול במיקרוגל, ומבשלים במשך 2 דקות. מוציאים, מערבבים ומחזירים לעוד דקה, עד שהתפוחים מרוככים ברובם. מערבבים פנימה את הסוכר החום והחמאה.

טורפים בקערה את הביצים, ומערבבים פנימה את החלב, והווניל.
מעבירים את קוביות הסופגנייה והתפוחים לתבנית אפייה בינונית משומנת קלות, ושופכים את תערובת הביצים מעל. מערבבים ומועכים מעט את התערובת כדי לוודא שכל פיסות הסופגנייה הוספגו.

אופים בתנור בחום בינוני, 180 מעלות, כחצי שעה, עד שהפשטידה מזהיבה.

מגישים חם, רצוי מיד, ורצוי עם גלידת וניל.

Pimp My Sufganiya

אני שונאת את רולדין. ואת נאמן. ואת כל הקונדיטוריות שהעלו ככה את הרף. 
פעם, לא היו לנו סופגניות גורמה בטעמים. 
פעם, סופגניה משמעה בצק מטוגן עם ריבה זרחנית. ה"טעם" היחיד שיכולת לייחל לו זו סופגנייה ריקה שמישהו שכח להזריק לה את הריבה.
אבל היום... היום אין מעצורים לדור הצעיר הזה. סופגניות עם ציפויים, ומילויים, וקרמים, וצ'ייסרים ומה לא.
פעם יכלתי להשתלט על עצמי בחנוכה. הייתי אוכלת סופגנייה אחת או שתיים, ושלום על ישראל. אבל מה אעשה מול קולקציות הסופגניות האלה? איך אוכל להסתפק רק באחת או שתיים, כשיש שם בחוץ עשרות סופגניות מסוגים שונים שטרם טעמתי?  
והארנק, אללי הארנק! שמונה שקלים טבין ותקילין לסופגנייה בודדה, ולא גדולה במיוחד. אפשר בקלות להוציא 80 שקל על סופגניות למשפחה. 


מה על אדם סקרן, אכלן אך קמצן כמוני לעשות? 
חברים התשובה פשוטה. אני גאה להכריז על פרוייקט Pimp My Sufganiya!
אם גם אתם מייחלים לסופגניות מפונפנות בשלל טעמים, אבל לא רוצים לשלם את המחיר, פרוייקט Pimp My Sufganiya (או PMS בקיצור) של בישול בזול, יעזור לכם לנפק קולקציית סופגניות ביתית ויצירתית מבלי לפוצץ את חשבון הבנק שלכם ו/או לעמוד בתור בקונדיטוריה במשך שעה וחצי. 
ככה זה הולך: אתם מכינים או קונים סופגניות פשוטות וריקות. אפשר לאפות אותם, אפשר לטגן אותם, ואפשר לקנות אותם ב-2-3 שקלים ליחידה במאפייה הזולה הקרובה לביתכם. אני מצידי נותנת לכם שמונה מתכונים, לכבוד שמונת ימי החנוכה כמובן, שישדרגו את הסופגניות שלכם מגושי בצק משמימים ליצירות פאר גסטרונומיות.
קישוט סופגניות יכולה להיות גם אחלה פעילות לילדים ברוח החג, והם ישמחו להגיש בגאווה את פרי עמלם לכל המשפחה והאורחים (סופגניית שוקולד-חלבה-ריבה-חמאת בוטנים עם סוכריות קופצות ואבקת סוכר מישהו?).
אז בואו נתחיל בשדרוגים!

1. סופגניית ריבה משודרגת
נכון שסופגניית ריבה תהיה הרבה יותר טעימה אם תשתמשו בריבה שאשכרה עשויה מפירות, ולא רק מסוכר וצבע מאכל? אם תשתמשו בריבה ביתית בכלל הסופגנייה תקפוץ ברמה. רוצים להכין סופגניות למבוגרים? ערבבו לתוך הריבה כמה כפיות של ליקר פירות יער. 
כמה נקודות לגבי ההזרקה/הזלפה עצמה - ראשית, יצויין שאני שונאת להזריק דברים לסופגנייה. זה כל כך מציק, וזה מתפוצץ, ונוזל לכל מקום. בעצלנותי אני לפעמים פשוט מורחת את הריבה מעל הסופגנייה ובוזקת מעליה אבקת סוכר כדי שהסופגניות לא תידבקנה אחת לשנייה. אם אתם בכל זאת הולכים להזריק, גיבורים שכמותכם, זכרו שאפשר לרכך את הריבה על ידי חימומה במיקרוגל במשך כמה שניות, אם היא מוצקה מדי. בנוסף, אם אתם משתמשים בריבה עם חתיכות פרי, וודאו שהחור של הצנטר גדול מספיק, שלא ייחסם על ידי חתיכות הפרי. עוד רעיון אחרון, אם יש בין אורחיכם חובבי דמדומים ושאר סדרות ערפדים, אפשר לעשות להם סופגניית נשיכת ערפד עם שתי חורים צמודים של ריבה במקום אחד (ראו תמונת להלן).

2. סופגניית סוכר קינמון
מערבבים בקערה 2 כפות סוכר (רגיל, לא אבקת סוכר) וחצי כפית קינמון, כדי ליצור את הציפוי. אם הסופגניות שלכם כרגע יצאו מטיגון, גלגלו אותם מיד בסוכר הקינמון והוא יידבק בלי בעיה. אם הן מטוגנות, אבל קצת יבשות, חממו אותם כמה עשרות שניות במיקרוגל, גלגלו בסוכר ותראו אם הוא נדבק. אם לא, או אם אפיתם את הסופגניות, הברישו את הסופגניות במעט חמאה מומסת ואז גלגלו בסוכר הקינמון. אפשר לגלגל רק את החצי העליון של הסופגנייה בסוכר, או את כולה. מה שבא לכם.

3. סופגנייה בציפוי הדרים חמצמץ
מערבבים בקערה קטנה גרידה מ-1/3 תפוז, גרידה מ-1/3 לימון, וחצי כוס אבקת סוכר. מוסיפים 4 כפיות שמנת מתוקה ומערבבים. מוסיפים חצאי כפיות של מיץ לימון, עד שמתקבל ציפוי נוזלי מספיק שאפשר למרוח, אבל לא נוזלי מדי, שהוא ינזול מהסופגנייה לגמרי מהסופגנייה. כל פעם תוסיפו חצי כפית, תערבבו ותבדקו את המרקם. לי זה לקח כפית של מיץ לימון עד שקיבלתי את המרקם הנכון. מורחים את הציפוי על החצי העליון של הסופגניות עם כפית, מעטרים כל סופגנייה במעט גרידה נוספת מהתפוז והלימון, ונותנים להם להתייבש כשעה (הציפוי עשוי לנזול ולטפטף קצת, לא נורא זה חלק מהלוק).
הכמות הזאת הספיקה לי לבערך 12 סופגניות בגודל בינוני.

4. סופגנייה עם גלייז קפה בציפוי אגוזי מלך קלויים
קולים רבע כוס של אגוזי מלך (על מחבת יבשה או בתנור), נותנים להם להתקרר מעט, קוצצים אותם דק ומעבירים לקערה.
מערבבים בכוס 2 כפות מים רותחים וחצי כפית קפה נמס. מניחים בקערה נוספת חצי כוס אבקת סוכר, ומוסיפים כל פעם חצי כפית מתערובת הקפה ומערבבים, עד שמתקבל מרקם נכון לגלייז (נוזלי מספיק שיהיה אפשר למרוח, אבל לא נוזלי מדי שפשוט ינזול מהסופגנייה). לי זה לקח 4 כפיות. 
מורחים מעט מהגלייז על החלק העליון של הסופגנייה עם כפית, ומגלגלים בקערת האגוזים.
הכמות הזאת הספיקה לי לבערך 12 סופגניות בגודל בינוני.

5. סופגניית עוגת גבינה ופירורים
מרסקים כמה בסקוויטים לקבלת 1/4 כוס פירורי בסקוויט. מערבבים פנימה 2 כפות סוכר (רגיל, לא אבקת סוכר). מכינים את קרם הגבינה: תורפים בקערה 1 גביע שמנת חמוצה עם חצי כוס אבקת סוכר ושתי כפיות אבקת פודינג וניל. מברישים את הסופגניות במעט חמאה מומסת ומגלגלים מיד בתערובת הפירורים. נותנים לציפוי להתייצב כמה דקות, ומזליפים בזהירות את קרם הגבינה לתוך הסופגניות. קשה לי להגיד בדיוק לכמה סופגניות יספיקו הקרם והפירורים,  כי אחרי שהזלפתי שישה, נשבר לי, והשתמשתי ביתר הקרם והפירורים כדי להכין עוגת גבינה מאולטרת. אני משערת שהקרם יספיק לכ-20 סופגניות. אגב, אם אתם שונאי הזלפה כמוני אפשר לחתוך את הסופגנייה לרוחב ולמרוח בפנים את הקרם. פחות מסורתי, אבל גם פחות מציק.

6. סופגניית "ילדים" עם קרם שוקולד וסוכריות
ממיסים במיקרוגל 80 גרם שוקולד מריר ו-2 כפות שמנת מתוקה בפולסים של 20 שניות. כל פעם מכניסים למיקרו ל-20 שניות, מערבבים בעדינות, ואם עדיין נשארו גושים גדולים מחזירים לעוד פולס. אנחנו רוצים לחמם את השוקולד הכי מעט שאפשר. 
כשציפוי השוקולד נמס ואחיד, מורחים אותו על החלק העליון של הסופגניות ומפזרים מעל סוכריות צבעוניות. אפשר גם להדביק לציפוי סוכריות עדשים, נחשי גומי ושאר מוצרי סוכר עתירי צבע מאכל המשמחים לבב אנוש.
הקרם הספיק לי לכ-12 סופגניות, אבל זה מאוד תלוי בגודל הסופגנייה ומידת הנדיבות שלכם במריחת הקרם.

7. סופגניית שוקולד תפוז
הגרסא הבוגרת לסופגניית הילדים דלעיל. מכינים קרם שוקולד מ-80 גרם שוקולד מריר ו-2 כפות שמנת מתוקה כפי שהוסבר במתכון הקודם. מערבבים פנימה גרידה מחצי תפוז. מורחים את הקרם על הסופגניות ומקשטים בקליפות הדרים מסוכרות או מצופות שוקולד. הקרם הספיק לי לכ-12 סופגניות, אבל שוב, זה מאוד תלוי בגודל הסופגנייה ומידת הנדיבות שלכם במריחת הקרם.
אם אתם רוצים לשדרג עוד את הציפוי, נסו להוסיף לתערובת השוקולד גם כפית של ליקר תפוזים כמו גרנד מרינייר. לא היה לי כשהכנתי, אז לא יכלתי לנסות בעצמי, אבל נראה לי שיצא טעים לאללה.

8. סופגניות נסיכת המרשמלו
לנסיכות שבינינו.
ממיסים במיקרוגל 66 גרם שוקולד לבן (4 שורות מתוך 6 בשוקולד של עלית) ו-2 כפות שמנת מתוקה בפולסים של 20 שניות. כל פעם מכניסים ל-20 שניות, מערבבים בעדינות, ואם עדיין נשארו גושים גדולים מחזירים לעוד פולס. אנחנו רוצים לחמם את השוקולד הכי מעט שאפשר. 
חותכים כמה יחידות משמלו, ורודים ולבנים, לקוביות (אני פרסתי ל-4 וכל פרוסה חתכתי ל-2 או ל-4).
מורחים מעט מקרם השוקולד הלבן על החלק העליון של הסופגנייה. נותנים לו להתייצב בערך דקה, אז מדביקים עליו כמה חתיכות מרשמלו. מטפטפים מעל המרשמלו עוד מעט שוקולד לבן, ומעטרים בסוכריות ורודות או סוכר ורוד (ניתן לקנות בסופר באיזור של מוצרי האפייה, בחנויות למוצרי קונדיטוריה, או להכין לבד על ידי ערבוב של מעט סוכר עם צבע מאכל). הקרם הספיק לי לבערך 10 סופגניות, והשתמשתי בסך הכל ב-3 מרשמלו, אז לא צריך להתפרע ולקנות כמויות.


היו לי עוד מלא רעיונות לציפויים אבל יש גבול לכל תעלול. אבל אם אתם בכל זאת מחפשים עוד רעיונות נסו גם:
קרם שוקולד וחמאת בוטנים בעיטור במבה
קרם שוקולד עם תמצית מנטה בעיטור שברי ממתקי מנטה מצופים שוקולד
קרם שוקולד מריר או לבן עם מעט אספרסו ו/או ליקר קפה
קרם שוקולד לבן עם מעט פירות יער או אוכמניות
לכל סופגנייה אפשר בנוסף על הציפוי לשדרג גם עם הזלפה של קצפת העשוייה משמנת מתוקה מוקצפת עם קצת סוכר ותמצית וניל (וכפית או שתיים אינסטנט פודינג וניל, אם אתם אוהבים).
המגבלה היחידה פה היא היצירתיות שלכם.


הערה מתודולוגית לגבי סופגניות אפויות : אם אתם אופים את הסופגניות שלכם, רוב המתכונים יגידו לכם מיד עם ההוצאה מהתנור להבריש את הסופגניות בחמאה ולגלגל אותן בסוכר. אם אתם מתכוונים להוסיף להם ציפוי או גלייז, וותרו על הגלגול בסוכר, אחרת הציפוי לא ידבק טוב, ויהיה לזה מרקם מוזר. תנו לחמאה להתייבש על הסופגנייה כמה דקות ואז צפו אותה בציפוי שבחרתם. על ההברשה בחמאה מומלץ לא לוותר, אחרת יהיו לכם לחמניות מתוקות (שזה בסדר אם אתם בקטע, אבל הם קצת פחות סופגנייה-תיים).


בשמי, ובשם מיכאלנג'לו וערפדי חתיכי, הרשו לי לאחל לכם ולמשפחותיכם חג אורים שמח!

סופגניות גאות ומעוטרות, בוגרות פרוייקט Pimp My Sufganiya

עם סופגניאנג'לו השמש

סופגניית נשיכת ערפד, וסופגנייה במלית צב נינג'ה (מיכאלנג'לו המכבי. מהדורה מוגבלת).
מומלץ!

טוסקנה במזווה

בפוסט הקודם התלוננתי על חוסר הזמן והכוח שמנע מאיתנו להגיע לסופר, והבאתי "מתכון מזווה" - קציצות טונה שאפשר להכין גם אם לא עשיתם קניות שבועיים, כל עוד יש לכם מזווה מתוחזק. למי שפיספס את הפוסט הקודם ותוהה למה לעזאזל השתמשתי במילה מזווה כבר ארבע פעמים בתוך שני משפטים מתחילת הפוסט, אסביר. 
מזווה מצוייד היטב הוא מושיעו של הבשלן הזול, הבשלן הקצר בזמן, ובעצם, כל בשלן באשר הוא. מאחסנים שם כל מרכיב שיכול להיות שימושי לכם שנשמר לאורך זמן, וכך, כשאין זמן או כוח לצאת לקניות, עדיין יש מגוון של מוצרים להכין איתם ארוחת ערב. ככה לא מתפתים להזמין טייק אווט וגם לא מתים מרעב. ווין ווין מה שנקרא. 


אז מה אנחנו שומרים במזווה? מלא דברים! 
מגוון קטניות - עדשים ושעועית מכל הצבעים, חומוס, פול, מש ועוד. יש שם דגנים - שיבולת שועל, גריסים, חיטה, קמח תירס ואורז. יש שם שקדים, אגוזי מלך, צנוברים (לאירועים מיוחדים בלבד! בימינו צנוברים עולים יותר מסטייק פילה. באמת), צימוקים וכמה סוגי פירות יבשים, עגבניות מיובשות, ופטריות שיטאקה מיובשות. יש שם מוצרי אפייה - קמח, סוכר לבן וחום, אבקת סוכר, קקאו, שוקולד מריר (אני קונה אותם בשישיות. הרבה יותר חסכוני ככה), קורנפלור, ג'לטין, אבקת פודינג, סודה לשתייה ואבקת אפייה (שלא משנה כמה אני קונה הם תמיד יגמרו לי באמצע המתכון). יש שם רטבים ומוצרים לטיבול - סויה, דבש, סילאן, טחינה גולמית, ריבה, חמאת בוטנים, כמה סוגי חומץ (רגיל, בלסמי, תפוחים ואורז), מיץ לימון משומר (לפעמים אין לימונים טריים, וזה עדיף מכלום), וכמובן שמן - קנולה וזית. יש שם שימורים - שימורי עגבניות (הכי שימושי בחורף, כשאין עגבניות טריות באיכות טובה), טונה, זיתים, ואחד של גרגרי חומוס, למקרה שצריך ברגע האחרון, ולא השרינו ובישלנו מראש.
זה נשמע אולי קצת פסיכי, אבל יש לי שני דברים להגיד להגנתי:


1. אם תעשו רשימה מפורטת של כל הדברים שיש לכם במזווה, במיוחד אם אתם בשלנים, סביר שגם אתם תצאו עם רשימה ענקית. נסו ותראו. 

2. זה מאוד יעיל. כשאני מסתכלת על מתכון ומחשבת מה אני צריכה לקנות, אני יודעת שאת כל הדגנים, הקטניות, התיבולים והמיובשים שאני צריכה כנראה כבר יש לי בבית.  

הדבר היחיד שצריך לדאוג לו זה תחזוקה. כשאתם מסיימים את העדשים, זכרו להוסיף אותם לרשימת הקניות. מוצרים שמשתמשים בהם הרבה, המובילים אצלנו - קמח ואורז, נמצאים קבוע ברשימת הקניות כדי שלא ניתקע בלי.
אם מוסיפים לרשימת המזווה הזו גם שום טרי (שמחזיק שבועות עד חודשים), ובצל (שמחזיק לפחות שבועיים, וגם נמצא אצלנו תמיד ברשימת הקניות), פלוס אוסף תבלינים שימושי, כמעט אין סוף למתכונים שאפשר להכין בלי לצאת מהבית.


אז היום, כפי שבטח כבר יכולתם להבין מתוך השימוש המרובה שלי במילה מזווה (תשע פעמים, והספירה נמשכת), עוד מתכון מזווה, הפעם הקטניות האלה שאני כל הזמן מקשקשת עליהם. הם זולים, בריאים, טעימים, הבאסה היחידה איתם היא שצריך להשרות אותם מראש. אבל אם אתם זוכרים לזרוק אותם לקערה עם מים בבוקר לפני העבודה, אתם מסודרים.


המתכון של היום, שעועית לבנה בנוסח טוסקנה, הוא מאוד פשוט, והוא נותן למעט מרכיביו לככב. יש המון מתכונים ברשת לשעועית לבנה בנוסח טוסקנה, חלק מוסיפים גזר או שומר, חלק מוסיפים יין, ושלל תבלינים, באמת אין סוף לגיוונים. אבל אני אוהבת דווקא את הגרסא המינימליסטית שמצאתי אצל מארק ביטמן. מבשלים את השעועית המושרית במים עם כמות נדיבה של מרווה, לקראת סוף הבישול מוסיפים מלח ופלפל (אומרים שהמלח מחזק את מעטפת הקטנייה. לכן מוסיפים את המלח לקראת הסוף, כדי לעזור לשעועית לשמור על צורתה, ולכן לא טוב להוסיף את המלח בהתחלה, כי אז יקח לשעועית יותר זמן להתבשל), מסננים את רוב המים, מוסיפים שום כתוש ומעט שמן זית, וזהו. נשמע צנוע, אבל דווקא מיעוט המרכיבים מאפשר לאלה שהינם לדבר אליכם בקול. פה באמת תבחינו בארומטיות של המרווה, בקרמיות של השעועית, בשום הטרי והעז ובעושר של שמן הזית, שחום השעועית ממזג את טעמיהם. (אתם רואים? אפשר להתפייט גם על אוכל פשוט ולא רק על שוק אווז ברוטב פירות יער, ברנדי וכמהין).
בקיצור, גם אם אתם לא טיפוסים של שעועית, כדאי לנסות. אפשר לאכול את השעועית בפני עצמה, כארוחה פשוטה, או כתוספת לארוחה גדולה יותר. שימו לב שהמתכון הזה הוא לא רק פרווה, אלא גם טבעוני. 


שעועית לבנה בסגנון טוסקנה
מבוסס על: מתכון מוכר, בגרסתו של מארק ביטמן מתוך הספר How to Cook Everything Vegetarian
עלות: כ-7 ש"ח
כמות: 3-4 מנות כעיקרית, 6-8 מנות כתוספת


מרכיבים
1 וחצי כוסות שעועית לבנה יבשה, מושרית בהמון מים ללילה
מים לכיסוי
1 כף גדושה מרווה מיובשת
1/2 כפית מלח
מעט פלפל שחור גרוס
1 כף שמן זית
3 שיני שום קצוצות או כתושות

הוראות הכנה
מסננים את השעועית ממי ההשריה, מניחים בסיר בינוני ומכסים במים כמה ס"מ מעל גובה השעועית. מביאים לרתיחה, מוסיפים את המרווה ומבשלים מכוסה חלקית (שלאדים יהיה לאן לברוח, אחרת הסיר יעלה על גדותיו. מנסיון.) על חום בינוני-נמוך עד שהשעועית מתרככת. כמות הזמן שדרוש לשעועית להתרכך משתנה, זה תלוי בטריות השעועית ובעוד כל מיני פרמטרים. לי לוקח בין 40 דקות לשעה.  אם אתם רואים שנשאר מעט מים בסיר, הוסיפו עוד כדי שהשעועית לא תיחרך.
מוסיפים את המלח והפלפל ומבשלים עד שהשעועית רכה, עוד כ-10 דקות.
מסננים את רוב מי הבישול (תשאירו שם כמה כפות נוזלים, שיהיה רוטב), ומערבבים פנימה את השמן זית, השום, ועוד מלח לפי הטעם, אם צריך.
מגישים חם, או בטמפרטורת החדר (מארק אומר שאפשר להגיש גם קר, לי זה לא נראה).

12 איזכורים למילה מזווה כולל הנוכחית

אם אין קניות נאכל קציצות

לפעמים אין כוח להתעסק בקניות ובבישולים, אבל בכל זאת צריך. כי יש לך בלוג שאתה חייב לתחזק, כי מישהו הזמין אורחים בלי לשאול אותך, או סתם כי לא נחמד לתת למשפחתך למות מרעב. כל אחד וסיבותיו עמו. 
ברגעים כאלה אני פונה למזווה שלנו, אותו אני מציידת בנדיבות ומתחזקת באדיקות. יש שם מוצרי יסוד כמו קמח וסוכר, בצל ושום, שמחזיקים שבועות ללא קירור, שלל קטניות ודגנים, רטבים, מגוון תבלינים, כמה שימורים... תמיד טוב לדעת שבעת הצורך אני יכולה להכין ארוחה שלמה רק מהמזווה. בא לי תבשיל קארי עדשים ועגבניות? מרק אפונה? אולי דייסת שיבולת שועל עם קינמון, סילאן וצימוקים? או צלחת של חומוס ביתי עם טחינה ומעט צנוברים קלויים? את כל הדברים האלה אפשר להכין ממוצרי מזווה בלבד. לא תמיד הכי כיף להכין אוכל בלי ירקות טריים ושאר מרכיבים שדורשים מקרר. אבל לפעמים, כשקר בחוץ ומאוחר ואין אין אין כוח לצאת לסופר, או סתם חמישי בערב ולא בא לכם לחכות בתור שעה וחצי עם כל העולם ואשתו שגם קפצו לסופר רק לכמה השלמות קטנות, מזווה מצוייד היטב יכול להציל אתכם מפיתויי הטייק אווט ולחסוך לכם בכסף ובבריאות. 
הרבה זמן לא היה לנו פה טיפ רשמי נכון? אז קבלו אותו:
טיפ מס' 17: ציידו את המזווה שלכם היטב כך שתוכלו בעת הצורך להכין ממנו ארוחה שלמה. כך תימנעו מריצות יקרות למכולת, ומפיתויי הטייק אווי.


אכן, השבוע הזה היה שבוע שלא היה בו כוח. לא היינו בסופר כבר שבועיים והמעט שנמצא במקרר לא ממש מעורר השראה. בזמנים כמו אלה אני פונה לקציצות הטונה האפויות של ניקי ב.
קצת מצחיק שאני אציג אותה, היא אחראית לאחד מאתרי האוכל הפופולריים בארץ, אבל ל-2 האנשים שעוד לא הכירו, תכירו - ניקי ב - אוכל עושים באהבה. אין עליה באוכל ביתי. אין שם טכניקות מתוסבכות או רכיבים שקשה להשיג, רק מגוון של אוכל טעים שקולע לטעמם של גדולים וקטנים. עכשיו שעוד מעט חנוכה, כדאי במיוחד לבקר, כי יש לה שם מתכונים לשלל קציצות ולביבות אפויות. אם נמאס לכם מטיגונים ו/או מאותן הלביבות המשעממות, סורו לשם לאלתר. ולמקרה שתיתקלו בזה שם: מל"פ = מלח ופלפל. 
עכשיו חזרה לקציצות הטונה. אם יש לכם קופסת טונה, 2 בצלים וביצה אתם בעסקי הקציצות. מטגנים את הבצלים, מערבבים פנימה את הטונה, הביצה, וכמה נותני טעם, יוצרים קציצות ואופים 20 דקות. זהו.
אפשר להגיש את הקציצות כארוחה רגילה, עם פתיתים או אורז וסלט (רצוי מירקות חצי מעולפים מהאחורה של המקרר, בשביל האווירה), אבל הם גם הולכים מעולה בסנדוויץ' עם עגבנייה, חסה ומלפפון חמוץ.

אפשר להכין בקלות גם עם מקרר כמעט ריק, וזה לוקח פחות זמן מלחכות לשליח של הסושי.


קציצות טונה אפויות של ניקי ב
מבוסס על: המתכון הזה עם שינויים קלים שלי
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: 12 קציצות


מרכיבים:
2 כפות שמן
2 בצלים קצוצים
1 קופסת טונה מסוננת ומפוררת (עדיף בשמן אבל אפשר במים)
1 ביצה
5 כפות גדושות פירורי לחם
2 כפות קטשופ
1 כף סילאן (דבש במקור, אני מחליפה את רוב הדבש במתכונים בסילאן כי הוא יותר זול. הקציצות יוצאות קצת מתקתקות אז אם אתם לא אוהבים מתוק אפשר להשמיט)
1 כפית רוטב סויה (שמתי במקום אבקת המרק שבמתכון המקורי)
1/4 כפית פלפל שחור 


הוראות הכנה:
מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מזהיב, כ-10 דקות. נותנים לו להתקרר מעט ומערבבים פנימה את יתר המרכיבים.
יוצרים מהתערובת קציצות עגולות ומסדרים בתבנית משומנת. 
אופים בחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-20 דקות. אם הקציצות שלכם עבות כדאי להפוך אותן באמצע כדי שגם החלק התחתון ישחים, אם הן דקות, לא באמת צריך.

הקציצות מארחות את שארית הפליטה מתחתית מגירת הירקות במקרר.

מה אתם אומרים קוראים יקרים, יעניין אתכם לראות עוד כמה מתכוני מזווה, או שאני ארד מהעניין?