טוסקנה במזווה

בפוסט הקודם התלוננתי על חוסר הזמן והכוח שמנע מאיתנו להגיע לסופר, והבאתי "מתכון מזווה" - קציצות טונה שאפשר להכין גם אם לא עשיתם קניות שבועיים, כל עוד יש לכם מזווה מתוחזק. למי שפיספס את הפוסט הקודם ותוהה למה לעזאזל השתמשתי במילה מזווה כבר ארבע פעמים בתוך שני משפטים מתחילת הפוסט, אסביר. 
מזווה מצוייד היטב הוא מושיעו של הבשלן הזול, הבשלן הקצר בזמן, ובעצם, כל בשלן באשר הוא. מאחסנים שם כל מרכיב שיכול להיות שימושי לכם שנשמר לאורך זמן, וכך, כשאין זמן או כוח לצאת לקניות, עדיין יש מגוון של מוצרים להכין איתם ארוחת ערב. ככה לא מתפתים להזמין טייק אווט וגם לא מתים מרעב. ווין ווין מה שנקרא. 


אז מה אנחנו שומרים במזווה? מלא דברים! 
מגוון קטניות - עדשים ושעועית מכל הצבעים, חומוס, פול, מש ועוד. יש שם דגנים - שיבולת שועל, גריסים, חיטה, קמח תירס ואורז. יש שם שקדים, אגוזי מלך, צנוברים (לאירועים מיוחדים בלבד! בימינו צנוברים עולים יותר מסטייק פילה. באמת), צימוקים וכמה סוגי פירות יבשים, עגבניות מיובשות, ופטריות שיטאקה מיובשות. יש שם מוצרי אפייה - קמח, סוכר לבן וחום, אבקת סוכר, קקאו, שוקולד מריר (אני קונה אותם בשישיות. הרבה יותר חסכוני ככה), קורנפלור, ג'לטין, אבקת פודינג, סודה לשתייה ואבקת אפייה (שלא משנה כמה אני קונה הם תמיד יגמרו לי באמצע המתכון). יש שם רטבים ומוצרים לטיבול - סויה, דבש, סילאן, טחינה גולמית, ריבה, חמאת בוטנים, כמה סוגי חומץ (רגיל, בלסמי, תפוחים ואורז), מיץ לימון משומר (לפעמים אין לימונים טריים, וזה עדיף מכלום), וכמובן שמן - קנולה וזית. יש שם שימורים - שימורי עגבניות (הכי שימושי בחורף, כשאין עגבניות טריות באיכות טובה), טונה, זיתים, ואחד של גרגרי חומוס, למקרה שצריך ברגע האחרון, ולא השרינו ובישלנו מראש.
זה נשמע אולי קצת פסיכי, אבל יש לי שני דברים להגיד להגנתי:


1. אם תעשו רשימה מפורטת של כל הדברים שיש לכם במזווה, במיוחד אם אתם בשלנים, סביר שגם אתם תצאו עם רשימה ענקית. נסו ותראו. 

2. זה מאוד יעיל. כשאני מסתכלת על מתכון ומחשבת מה אני צריכה לקנות, אני יודעת שאת כל הדגנים, הקטניות, התיבולים והמיובשים שאני צריכה כנראה כבר יש לי בבית.  

הדבר היחיד שצריך לדאוג לו זה תחזוקה. כשאתם מסיימים את העדשים, זכרו להוסיף אותם לרשימת הקניות. מוצרים שמשתמשים בהם הרבה, המובילים אצלנו - קמח ואורז, נמצאים קבוע ברשימת הקניות כדי שלא ניתקע בלי.
אם מוסיפים לרשימת המזווה הזו גם שום טרי (שמחזיק שבועות עד חודשים), ובצל (שמחזיק לפחות שבועיים, וגם נמצא אצלנו תמיד ברשימת הקניות), פלוס אוסף תבלינים שימושי, כמעט אין סוף למתכונים שאפשר להכין בלי לצאת מהבית.


אז היום, כפי שבטח כבר יכולתם להבין מתוך השימוש המרובה שלי במילה מזווה (תשע פעמים, והספירה נמשכת), עוד מתכון מזווה, הפעם הקטניות האלה שאני כל הזמן מקשקשת עליהם. הם זולים, בריאים, טעימים, הבאסה היחידה איתם היא שצריך להשרות אותם מראש. אבל אם אתם זוכרים לזרוק אותם לקערה עם מים בבוקר לפני העבודה, אתם מסודרים.


המתכון של היום, שעועית לבנה בנוסח טוסקנה, הוא מאוד פשוט, והוא נותן למעט מרכיביו לככב. יש המון מתכונים ברשת לשעועית לבנה בנוסח טוסקנה, חלק מוסיפים גזר או שומר, חלק מוסיפים יין, ושלל תבלינים, באמת אין סוף לגיוונים. אבל אני אוהבת דווקא את הגרסא המינימליסטית שמצאתי אצל מארק ביטמן. מבשלים את השעועית המושרית במים עם כמות נדיבה של מרווה, לקראת סוף הבישול מוסיפים מלח ופלפל (אומרים שהמלח מחזק את מעטפת הקטנייה. לכן מוסיפים את המלח לקראת הסוף, כדי לעזור לשעועית לשמור על צורתה, ולכן לא טוב להוסיף את המלח בהתחלה, כי אז יקח לשעועית יותר זמן להתבשל), מסננים את רוב המים, מוסיפים שום כתוש ומעט שמן זית, וזהו. נשמע צנוע, אבל דווקא מיעוט המרכיבים מאפשר לאלה שהינם לדבר אליכם בקול. פה באמת תבחינו בארומטיות של המרווה, בקרמיות של השעועית, בשום הטרי והעז ובעושר של שמן הזית, שחום השעועית ממזג את טעמיהם. (אתם רואים? אפשר להתפייט גם על אוכל פשוט ולא רק על שוק אווז ברוטב פירות יער, ברנדי וכמהין).
בקיצור, גם אם אתם לא טיפוסים של שעועית, כדאי לנסות. אפשר לאכול את השעועית בפני עצמה, כארוחה פשוטה, או כתוספת לארוחה גדולה יותר. שימו לב שהמתכון הזה הוא לא רק פרווה, אלא גם טבעוני. 


שעועית לבנה בסגנון טוסקנה
מבוסס על: מתכון מוכר, בגרסתו של מארק ביטמן מתוך הספר How to Cook Everything Vegetarian
עלות: כ-7 ש"ח
כמות: 3-4 מנות כעיקרית, 6-8 מנות כתוספת


מרכיבים
1 וחצי כוסות שעועית לבנה יבשה, מושרית בהמון מים ללילה
מים לכיסוי
1 כף גדושה מרווה מיובשת
1/2 כפית מלח
מעט פלפל שחור גרוס
1 כף שמן זית
3 שיני שום קצוצות או כתושות

הוראות הכנה
מסננים את השעועית ממי ההשריה, מניחים בסיר בינוני ומכסים במים כמה ס"מ מעל גובה השעועית. מביאים לרתיחה, מוסיפים את המרווה ומבשלים מכוסה חלקית (שלאדים יהיה לאן לברוח, אחרת הסיר יעלה על גדותיו. מנסיון.) על חום בינוני-נמוך עד שהשעועית מתרככת. כמות הזמן שדרוש לשעועית להתרכך משתנה, זה תלוי בטריות השעועית ובעוד כל מיני פרמטרים. לי לוקח בין 40 דקות לשעה.  אם אתם רואים שנשאר מעט מים בסיר, הוסיפו עוד כדי שהשעועית לא תיחרך.
מוסיפים את המלח והפלפל ומבשלים עד שהשעועית רכה, עוד כ-10 דקות.
מסננים את רוב מי הבישול (תשאירו שם כמה כפות נוזלים, שיהיה רוטב), ומערבבים פנימה את השמן זית, השום, ועוד מלח לפי הטעם, אם צריך.
מגישים חם, או בטמפרטורת החדר (מארק אומר שאפשר להגיש גם קר, לי זה לא נראה).

12 איזכורים למילה מזווה כולל הנוכחית