יום שלישי, 25 בספטמבר 2012

עוגת שיש שוקולד תפוז, פרווה ללא מרגרינה

שיתפתי אתכם אתמול בהתרגשות שלי מקליפות התפוז הראשון של העונה שנתקעו לי מתחת לציפורניים. תופעה מעצבנת בדרך כלל, אבל כשמדובר בתפוז הראשון של החורף - עסיסי, מתוק, חמצמץ, שלא שמתי לב בכלל שהתגעגעתי אליו - סולחים לו.
אז כדי לחגוג את תחילת עונת התפוזים, מתכון לעוגת שיש, שוקולד תפוז. העוגה תפוזית, ריחנית, מרשימה אך פשוטה להכנה ונותנת תמורה נאה ביותר תמורת מאמץ מועט. בעוגה אנחנו משתמשים גם בגרידת התפוז וגם במיץ שלו, אז טעם התפוז באמת מורגש. זכרו שצריך להוריד את גרידת התפוז לפני שחוצים וסוחטים אותו. הרבה יותר קל להוריד גרידה מתפוז שלם, ומאשר מחצי תפוז שמגיר נוזלים על כל היד.
גם כאן, כמיטב מסורת הבלוג, העוגה פרווה, על בסיס שמן, וללא מרגרינה.

עוגת שיש שוקולד תפוז (פרווה, ללא מרגרינה)


מאת: בישול בזול
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: כ-12 מנות, תבנית בינונית

מרכיבים
לעוגה:
1 תפוז
מים בכמות שתשלים את המיץ מהתפוז לכוס 1
1 ביצה
1/2 כוס שמן
1 ו-1/4 כוס סוכר
1 ו-3/4 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
2 כפות קקאו

לציפוי:

2 כפות קקאו
2 ו-1/2כפות סוכר
2 כפות מים
20 גרם שוקולד מריר
1/4 מגרידת התפוז שגיררנו לעוגה

הוראות הכנה
מכינים את העוגה: מגררים את הגרידה מהתפוז, ושומרים בצד.
חוצים וסוחטים את התפוז, אוספים את המיץ בכוס מדידה ומשלימים עם מים לכמות של כוס אחת.
מערבבים בקערה את מיץ התפוז המדולל, הביצה, השמן, הסוכר ו-3/4 מהגרידה (את היתר שומרים בצד לציפוי).
מערבבים פנימה את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה. 
מעבירים שליש מהבלילה לקערה נפרדת, ומערבבים לתוכה את הקקאו.
שופכים לתבנית בינונית משומנת (באיזה צורה שאוהבים, אני אוהבת קוגלהוף) חלקים מהבלילה הלבנה והחומה לסירוגין- כל פעם קצת מזה, וקצת מזה. לבסוף, מעבירים סכין בתוך הבלילה שבתבנית כדי לערבב ו"לשיש" קצת את הבלילות השונות.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה מזהיבה מעט, וקיסם שננעץ במרכזה יוצא נקי.

כשהעוגה מתקררת מעט, מכינים את הציפוי:
מערבבים בסיר קטן את הקקאו והסוכר, ומנסים תוך כדי למעוך קצת את הקקאו, שלא יהיו גושים. מוסיפים את המים בהדרגה, תוך כדי ערבוב, שוב, שלא ייווצרו גושים. מחממים את התערובת על אש קטנה-בינונית, תוך כדי ערבוב, עד שהיא מגיעה לרתיחה, מרתיחים 30 שניות ומכבים את האש. מוסיפים פנימה את השוקולד וגרידת התפוז ששמרנו, מערבבים מעט שהשוקולד יימס והתערובת תתאחד, ושופכים מיד מעל העוגה.






מחשבות לקראת יום כיפור


לפני כשבועיים חגגנו לאמא שלי יום הולדת שישים. היה המון אוכל טעים, המון אנשים אהובים, סרט הפתעה שאחותי הקליטה במשך שבועות ממש מתחת לאף של כלת השמחה... בקיצור היה כיף. אני החלטתי להגיד כמה מילים לכבוד המאורע, כי בכל זאת, לא כל יום אמא בת שישים. לא אמרתי שום דבר מתוחכם או אינטלגנטי, למעשה איבדתי את חוט המחשבה שלי כמה פעמים תוך כדי. אבל ניסיתי, דרך כמה זכרונות טובים ומשעשעים, לתת לאנשים רעיון עד כמה אמא שלי נהדרת. אני שמחתי להשוויץ באמא שלי, והיא שמחה שזכרתי את כל הסיפורים האלה, ושמה שהיא עשתה היה משמעותי עבורי. 
מה שהפתיע אותי, היו התגובות של יתר המשתתפים. קיבלתי המון פידבק חיובי, הרבה יותר ממה שציפיתי. אנשים ממש התרגשו. בעיני חלקם ראיתי ממש כמיהה "הלוואי והילדים שלי היו אומרים עלי דברים כאלה. הלוואי והיינו יכולים להניח לרגע את הריבים וההתכסחויות ולדבר באהבה ובנועם".
-----
ביום כיפור ישנה תפילה מיוחדת הנקראת "יזכור" או "הזכרת נשמות", ובה אנשים מתפללים על נשמות יקירהם שנפטרו. נהוג בהרבה קהילות שמי שאין לו קרוב מדרגה ראשונה שנפטר, יוצא מבית הכנסת בזמן התפילה הזאת, כדי לא לגרום ל"עין רעה" על קרוביו שעדיין בחיים. אצלנו דווקא מעודדים את כולם להישאר, לא להתחיל להזיז כיסאות ולפטפט ליד הכניסה, ולכבד את אלה שיש להם על מי להתפלל. בזמן הזה מחלקים לנשארים, שאין להם קרובים להזכיר בתפילה, דפים עם "תפילה להורים". מדובר בתפילה למי שהוריו עדיין בחיים, בה מודים מעומק הלב על שההורים עדיין איתנו, ומתפללים שיזכו לחיות איתנו עוד שנים רבות וארוכות. 
התפילה הזאת, שחיבר הרב פליקס קרליבך, היא כל כך כנה ואמיתית. קשה לא להבין את גודל הזכות שלך, כשאתה מוקף בחברי קהילה דומעים המתגעגעים ליקיריהם שכבר לא איתם.
-----
ככל שהשנים עוברות אני מבינה יותר את גודל המזל שיש לי שההורים שלי עדיין איתי. אני יכולה לארגן להם מסיבות יום הולדת, להתייעץ, לשיר איתם בארוחות שבת, וסתם להתקשר מתי שבא לי... מספיק להסתכל קצת מסביב על האנשים שבוכים חרישית בתפילת יום כיפור כדי להתמלא בתחושה אדירה של הכרת הטוב.
במעמדי כבת, אני רגילה לחשוב על ההורים שלי כדומיננטים וחזקים, כבעלי הכוח. אבל דווקא לילדים יש המון כוח לעשות טוב להורים שלהם. אפשר להיזכר יחד בכמה אירועי עבר מתוקים, ולהראות שאתם זוכרים ומעריכים, אפילו רק להגיד כמה מילים טובות, כל כך פשוט .

יהי רצון שזכויותינו ייזכרו לנו ונזכה לכתיבה וחתימה טובה.

<מתכון בפוסט הבא, מרגיש לי קצת לא קשור...>

יום שבת, 15 בספטמבר 2012

"שיאכלו אויבנו כוסברה", סלט רימון וסלק חי


אחד מהניסים הידועים שמתרחשים לקראת החגים - העיתונים מצליחים להגביר אף יותר מהרגיל את מינון הפרסומות. כך מצאתי את עצמי מדפדפת בין פרסומות לכלי בית (כדי לפנק את החמות), מערכות סאונד ומקדחות (כדי להפתיע את הבעל) ומשקלים דיגיטליים (כדי להעניש את האישה?). ככל שקראתי יותר תחושת אי הנוחות גברה. כל כך הרבה דברים! כל כך הרבה חפצים! כל כך הרבה רעש! מי קונה אותם? למה אני לא קונה אותם? אני צריכה להרגיש רע על זה? אני כמובן רוצה לפרגן למשק הישראלי שנת צמיחה והתחדשות. האם מאות השקלים שהשארתי ועוד אשאיר בסופר מספיקים? 
כתבות על שי לחג - מי קיבל תלושים, מי קיבל אייפד, מי קיבל צנצנת דבש עלובה עם פתק, או כלום, ומי בכלל פוטר לפני שחילקו את השי. מי לשובע ומי לרזון.

ביום ראשון בבוקר ראיתי סטטוס של הרב בני לאו, שהיטיב לבטא את הרגשותי, וגם הציע להם איזהשהו מרגוע. ברשותכם אצטט אותו כמעט במלואו:
"אתה מתבונן בפניהם של האנשים העומדים לסליחות ומנסה להבין את מנגנון ההפעלה הזה. נדמה לי שזה סוג של התמודדות מול המרוץ ששוטף אותי/ אותנו בעולם של רכושנות, צריכה, קניין ותחרות. ברדיו מפמפמים לך את מבצעי החגים, מפתים לרכוש עוד ועוד, מבטיחים לנו להרחיב את מסגרת האשראי כדי שהבור שלנו יהיה גדול יותר. נותנים לנו תחושה שממש חסר לנו משהו.
בסידור הסליחות אנו מנגנים את המנגינה ההפוכה. תעצור את הריצה המטורפת הזו, תפתח את העיניים, תתרכז, אל תתפתה. אל תאבד את הדברים שבאמת חשובים לך. תפנה מקום, תפנה זמן.
מזג האוויר משתלב יפה באווירה הזו - רוח קלה מעוררת.
חוזרים מסליחות עם הבטחות חדשות בלב. נכנסים לרכב והרדיו משמיע את הפרסומות. אתה מכבה אותו. אתה מבקש סליחה, לא עכשיו. תן למשוך עוד דקה של חסד עם המחשבות החדשות."

אם גם אתם מרגישים את הדיסונאס הצורם בין מה שראש השנה אמור לייצג, לבין כל מה שקורה סביבו בפועל, נסו לחזור לבסיס. למסורות משפחתיות, לתפילה כנה, לרגש הפשוט של התחדשות והתנקות שאתם מכירים עוד מהגן. לא צריך כסף בבנק או אמונה מאוד ספציפית כדי לנסות שוב, להיטיב את מעשינו, לתקן.

שתהיה לכולנו שנה טובה, ומשמעותית. שנצמח ונלמד ונאהב, ונהיה בריאים.

----

היום, מתכון לראש השנה, שמשלב שנים מסימני החג, סלק ("שיסתלקו אויבינו") ורימון ("שירבו זכויותינו כרימון"). למי שמתעב כוסברה, אפשר לטעון שהסלט כולל שלושה סימנים, שכן "שיאכלו אויבנו כוסברה" יהווה איחול נלוז ביותר למבקשי רעתנו.
המתכון הזה הוא שילוב של 2 מתכוני סלט שאני אוהבת. אחד של שאול בן אדרת עם סלק חי, שזיפים מיובשים וצנוברים, והשני של יאנה גור, עם סלק מבושל וגרגרי רימון (חפשו את שניהם בגוגל. הם שווים הכנה בפני עצמם). התיבול של שניהם די דומה - עשבי תיבול חזקים, שמן זית, ורכז רימונים. לקחתי מאחד את הקוביות הפריכות של הסלק החי, ומהשני את גרגרי הרימון והמתוקים, וקיבלתי סלט מתוק, קראנצ'י, מתובל ורענן.

סלט רימון וסלק חי
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכונים של יאנה גור ושאול בן אדרת
עלות: כ-7 ש"ח
כמות: קערת מרק מלאה

מרכיבים
1 רימון
1 סלק בערך בגודל של הרימון (או כמה קטנים יותר)
חופן גבעולי כוסברה (שונאי כוסברה יכולים להשמיט או להחליף בפטרוזיליה)
חופן עלי נענע
1 כף שמן זית
1 כף מיץ לימון
2 כפות רכז רימונים

הוראות הכנה
מחלצים את הגרגרים מהרימון, מקלפים וחותכים את הסלק לקוביות קטנות, ומעבירים לקערה.
קוצצים את עלי הנענע וגבעולי הכוסברה, מוסיפים לקערה יחד עם יתר המרכיבים. מערבבים בעדינות ומניחים כשעה למיזוג טעמים. 
מגישים קר או בטמפ' החדר.

ש-אנה טו-בה!


יום שבת, 8 בספטמבר 2012

פרוכת מכוערת וטארט תפוחים מהיר


מעשה בבית כנסת ירושלמי, שזכה בפרוכת חדשה לארון הקודש. תורם אלמוני שביקש לכבד את אביו עליו השלום, הזמין לבית הכנסת פרוכת מלאת הוד והדר מאמן בעל שם. היא נתפרה מבדי שני וארגמן, עוטרה בחוטי כסף וזהב, וכל חברי הקהילה חיכו בכליון עינים לראות את היצירה. אך כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. הפרוכת, שנתלטה בארון הקודש ערב ראש השנה הייתה... איך נאמר זאת... משונה. שילוב של פיקאסו וג'קסון פולוק, ולא בקטע טוב, כך תיאר זאת הגבאי. פה אחד הוחלט שיש להוריד אותה במוצאי החג. 
ביום השני של ראש השנה, עת ישבה הרבנית בבית הכנסת, שמעה שתי נשים משוחחות ביניהם "היא כל כך מכוערת!" "איכס אני לא יכולה להסתכל עליה בכלל...". הרבנית החווירה. איך ייתכן שבראש השנה, יום הדין הקדוש, שתי נשים מדברות לשון הרע על חברתן בצורה כל כך בוטה ומרשעת? 
אך במהרה שמעה גם את המשפט הבא, שהבהיר לה במה מדובר "שילובי הצבעים האלה... והחוטים הפרומים שם מימין... אויש הפרוכת הזאת פשוט מזעזעת".
ברוך ה'! נאנחה הרבנית. ואולי בעצם אין למהר ולהיפטר מהפרוכת סרת הטעם? היא תהתה לעצמה. אולי במקום לרכל על הילד של ההוא והשמלה של ההיא, ירכלו חברי הקהילה על הפרוכת הכעורה?
ועל כן, בזכות חוכמתה של הרבנית, החליט ועד בית הכנסת להשאיר את הפרכות על כנה. שבזכות כיעורה ניצלים חברי הקהילה מעוון לשון הרע.



נו, התחלתם כבר לחשוב על ראש השנה? מי מזמינים, מה מכינים, איפה קונים... נראה שהמון אנשים התחילו כבר לעשות קניות, כי ביום שני בערב, כמעט שבועיים לפני ראש השנה להזכירכם, היה מפוצץ בסופר. 
האמת היא שאני ממש לא בראש של עוגות דבש, בשרים ועופות רבי רושם. יש כבר בבלוג כמה וכמה מתכונים שמתאימים בול לראש השנה: צלי בשר ברוטב רימונים, סלט כרוב, גזר ותפוחים (סלט סימנים), עוגות תמרים אישיות חמות... לרשימה המלאה של מתכוני ראש השנה גשו לדף מה מכינים ל... הוא שימושי.

אז הפעם, משהו ממש מהיר, אך חמוד ומרשים. טארט תפוחים אישי. נשמע כמו המון עבודה אה? לא כשמשתמשים בבצק עלים מוכן וכשמוותרים על שלב הקילוף. כל מה שצריך לעשות זה לפרוס 2 תפוחים, לחתוך בצק עלים לריבועים, לסדר עליו את פרוסות התפוחים ולבזוק מעל סוכר בנדיבות. זהו. 3 מרכיבים, 10 דקות עבודה. במגזיני הנשים היו קוראים לזה 5 דקות עבודה, אבל שום דבר לא באמת לוקח 5 דקות, חוץ מלמזוג כוס מים אולי.

במתכון השתמשתי בתפוח אחד ירוק ותפוח אחד אדום. זה נראה מאוד יפה בהכנה, אבל אחרי האפייה לא כל כך רואים את הצבעים, אז אל תהרגו את עצמכם כדי להשיג את התפוחים הנכונים. עוד הערה האחרונה, אני חתכתי את בצק העלים ל-9 ריבועים, אבל אפשר גם לחתוך ל-12 כדי לקבל טארטים מעט יותר קטנים.

טארט טפוחים אישי
מאת: בישול בזול, בהשראת המתכון הזה
עלות: כ-12 ש"ח
כמות: 9-12 טארטים אישיים

מרכיבים
כחצי חבילה של בצק עלים - חתיכה בגודל של דף A4.
2 תפוחים, אני השתמשתי באחד ירוק ואחד אדום
סוכר לפיזור
אבקת סוכר להגשה (אופציונאלי)

הוראות הכנה
פורסים את התפוחים לפרוסות דקות, אין צורך לקלף.
חותכים את בצק העלים ל-9 או 12 ריבועים קטנים. מניחים את פרוסות בצק העלים בתבנית משומנת, ומסדרים על כל אחד כמה פרוסות תפוח. מפזרים סוכר בנדיבות מעל כל ריבוע (5-6 קמצוצים לפחות).
אופים כ-20 דקות, עד שבצק העלים מזהיב מעט.
אפשר לפדר עם קצת אבקת סוכר לפני ההגשה.


אפשר קצת לראות את ההבדל בין התפוחים האדומים לירוקים, אבל זה לא יפה כמו שזה היה לפני האפייה.
תראו איזה סטיילינג מטורף יצא לי פה. קצת בהיר מדי לטעמי, אבל לא יכלתי לא להעלות.