6 סיבות לאהוב כרוב + 2 סלטיo מעולים

למה לאהוב כרוב?

1. הוא זול, תמיד. גם בשיאו הוא עולה 5-6 ש"ח לקילו. בדרך כלל אפשר לרכוש ראש גדול בפחות ממחיר של נסיעת אוטובוס.

2. הוא בריא. גם בסגול וגם בירוק יש המון ויטמינים, נוגדי חימצון, סיבים תזונתיים וכל הדברים האלה שתמיד אומרים לנו לאכול.

3. הוא זמין. הברוקולי לא תמיד בעונה, התרד ועלי הבייבי לפעמים נגמרים, ולפעמים הם סתם נראים עייפים, אבל הכרוב תמיד שם ממתין בסבלנות שנקנה אותו.

4. הוא ורסטילי ומתאים לכל מיני מטבחים. אפשר לשלב אותו במוקפצים אסיתיים, בתבשילים מזרח אירופאים, ממולאים מזרחיים... לאן שתקחו אותו בעולם הוא ילך בכיף.

5. הוא מוסיף נפח  - כשאני רוצה למתוח איזה תבשיל ("לא אמרתי לך שאני מביאה איתי עוד 2 חברים?") אני מוסיפה חופן כרוב פרוס או קצוץ. הוא משתלב יפה ועוזר שיהיה מספיק לכולם.

6. הוא מקל על גודש בהנקה. מי שלא חווה לא יכול לתאר את תחושת ה"אני לא יכולה לזוז בלי שיכאב לי משהו". על אף שמרגיש מגוכח להסתובב עם סלט בחולצה, הכרוב באמת עוזר. רק על זה שווה להוקיר לו תודה.

הנה שני סלטי כרוב קלים ומעניינים שאפשר להוסיף לרוטציית הסלטים לשבת, או סתם להגיש במקום המלפפונים-ועגבניות-חתוך-דק הסטנדרטי במהלך השבוע. עלות כל סלט כמה שקלים בודדים וזמן ההכנה מינימלי. 

הפוסט הזה התפרסם כטור לפני אי אלו חודשים בעיתון הלל (ז"ל :( )

סלט כרוב סגול ותפוחים

זאת הגרסא שלי לסלט הכרוב הסיני המוכר והאהוב. ההחלפה של הכרוב הירוק בסגול ותוספת התפוח מוסיפים עניין וצבע.

מאת: בישול בזול
עלות: כ-4 ש"ח
כמות: ממלא קערה קצת יותר גדולה מקערת מרק (נו, איך עוד אני אמורה להגיד לכם כמויות על סלט?)


מרכיבים
4-5 עלי כרוב סגול
1 תפוח ירוק חמוץ
1 כף סויה
1 כף סילאן
1 כפית שמן
1 כפית חומץ
מעט שומשום לקישוט

הוראות הכנה
פורסים את עלי הכרוב, חותכים את התפוח לקוביות (לא צריך לקלף), מערבבים עם הסויה, הסילאן השמן והחומץ, מפזרים מעל שומשום ומגישים.

סלט כרוב וקולרבי

הסלט הזה נשמע קצת מוזר, אבל הוא קראנצ'י, מרענן ומיוחד. אני ממליצה לכם בחום לנסות, אצלנו הוא אחד מהסלטים הפופולריים.

מאת: בישול בזול
עלות: כ-4 ש"ח
כמות: ממלא קערה קצת יותר גדולה מקערת מרק (כנ"ל)


מרכיבים
4-5 עלי כרוב ירוק
1 קולרבי
2 כפות לימון כבוש (שיכלול גם קצת מיץ וקצת שמן)

הוראות הכנה
פורסים את עלי הכרוב, חותכים את הקולרבי לחתיכות בערך בגודל של פרוסות הכרוב, קוצצים גס את הלימון הכבוש ומערבבים הכל בקערה. נותנים לטעמים להתמזג כמה דקות ומגישים.

אז איך אני אתכם? מפצה על היעדרותי ב-2 מתכונים. בקרוב יעלו יותר, ואני מתרגשת במיוחד לקראת פרוייקט בלוגרים של אש וקרח שבקרוב אקח בו חלק.

פאי תפוחים לראש השנה

מכל היצירות שהכנו לקראת החגים - שנות טובות, קישוטים לסוכה, הגדות מאויירות וכולי, בפתקי הסליחה הכי השקענו. בניגוד ליצירות הרגילות שניפקנו מדי חג ומועד, פתקי הסליחה לא יוצרו בהנחיית המורה למלאכה בחדר האומנות. הם היוו יצירה מחתרתית ובלתי פורמלית. את הציוד הנדרש היה צריך לקושש מהקלמרים של החברות ומאחורי המחברות. עבודת הגזירה, הכתיבה וההדבקה נעשתה מתחת לשולחן תוך כדי שיעור, אך לא בבית חס וחלילה. חשוב שכולם יראו כמה השקעת. הנוסח היה קאנוני:

לנמענת,

סליחה אם פגעתי בך.

ב-3>

השולחת

אין הודאה באשמה ספציפית. מדובר במעין תעודת ביטוח של בין אדם לחברו. גם אם השולחת אירגנה חרם רבתי על הנמענת אך לפני כמה ימים, פשעי העבר כוסו במעטה המעמעם "אם פגעתי בך".

את פתקי הסליחה, שלא כמו הזמנות לבת מצווה, כולן שלחו וכולן קיבלו. פעם אחת בשנה בה כולן, מאצולת הכיתה ועד היורמיות שבתחתית הסולם החברתי, יצרו מרצונן קשר אחת עם השניה. "בטח בטח" הייתי ממלמלת ומהנהנת כשמלכת הכיתה ביקשה את סליחתי אחת לשנה, מלאת פליאה והתפעמות. "וסליחה אם פגעתי בך". כאילו שיכולתי.

למה אף פעם לא שאלתי אותה עם זה אומר שמעכשיו היא תגיד לי שלום ולא תחלוף לידי כאילו הייתי אוויר? אם תשקול לשבת לידי באוטובוס בטיול השנתי, ואולי אפילו להיות איתי בחדר? לא העליתי על דעתי אפילו.

וממילא ידוע שאם מבקשים סליחה שלוש פעמים ואתה מסרב אז החטא עליך.

הבטחתי ולכן אקיים. היום גרסה לפאי הפירות שהעליתי לפני ראש השנה, שמתאימה בדיוק לחג. המלית היא של תפוחים כמובן, עם כל מיני תוספות אופציונאליות ברוח הסימנים. אפשר להוסיף למלית תמרים, שיתמו אויבנו. אפשר להוסיף לציפוי אגוזי מלך, לכבוד המלכת מלך מלכי המלכים עלינו. אפשר להוסיף מעט ג'ינג'ר מסוכר קצוץ, שיחטפו אויבנו ג'ננה. טוב זה לא ממש עובד. אז אפשר להוסיף אותו סתם כי הוא עוקצני ומעניין. הוספת התמרים יוצרת אפקט מעט חרוסת-י, אז אם אתם חוששים מערבוב שמחה בשמחה, או סתם לא חובבי חרוסת, מומלץ לוותר. הפאי, בנוהל, פרווה ללא מרגרניה ובתור קינוח הוא שפוי יחסית (יחסית!).

פאי תפוחים עם סימני ראש השנה

מאת: בישול בזול

עלות: כ-20 ש"ח, קצת יותר אם משתמשים בכל התוספות, קצת פחות אם משמיטים את כולם

כמות: כ-12 מנות

מרכיבים

לקלתית:

1.5 כוסות קוואקר

3/4 כוס קמח

1 כפית אבקת אפייה

קורט מלח

1/2 כוס סוכר חום

1 ביצה

1/2 כוס שמן

3-4 כפות מים

למילוי:

5 תפוחים ירוקים חמוצים קלופים וחתוכים לקוביות

8 תמרים מגולענים קצוצים גס (אופציונאלי)

1 כף קמח

2 כפות מיץ לימון

6 כפות סוכר

1/2 כפית קינמון

1/2 כפית אגוז מוסקט

1/2 כפית ציפורן

1/2 כפית ג'ינג'ר או אם אתם מרגישים הרפתקנים, כמה קוביות ג'ינג'ר מסוכר, קצוצות

לציפוי אופציונאלי: 50 גרם אגוזי מלך קצוצים

הוראות הכנה

מערבבים בקערה את הקוואקר, הקמח, אבקת האפייה המלח והסוכר. מערבבים פנימה את הביצה והשמן. מוסיפים את המים בהדרגה עד לקבלת בצק לא דביק מדי. משטחים בערך 80% מהבצק בתבנית עגולה בינונית ואת היתר שומרים בצד לפירורים למעלה. אם משתמשים באגוזי המלך מערבבים אותם לתוך הבצק ששמרנו בצד.

מערבבים את כל חומרי המלית ושופכים לקלתית.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, חצי שעה.

מפוררים מעל הפאי את הבצק ששמרנו בצד, ואופים עוד 15-20 דקות עד שהציפוי זהוב

שנה טובה חברייה!

פרוכת מכוערת וטארט תפוחים מהיר

מעשה בבית כנסת ירושלמי, שזכה בפרוכת חדשה לארון הקודש. תורם אלמוני שביקש לכבד את אביו עליו השלום, הזמין לבית הכנסת פרוכת מלאת הוד והדר מאמן בעל שם. היא נתפרה מבדי שני וארגמן, עוטרה בחוטי כסף וזהב, וכל חברי הקהילה חיכו בכליון עינים לראות את היצירה. אך כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. הפרוכת, שנתלטה בארון הקודש ערב ראש השנה הייתה... איך נאמר זאת... משונה. שילוב של פיקאסו וג'קסון פולוק, ולא בקטע טוב, כך תיאר זאת הגבאי. פה אחד הוחלט שיש להוריד אותה במוצאי החג. 
ביום השני של ראש השנה, עת ישבה הרבנית בבית הכנסת, שמעה שתי נשים משוחחות ביניהם "היא כל כך מכוערת!" "איכס אני לא יכולה להסתכל עליה בכלל...". הרבנית החווירה. איך ייתכן שבראש השנה, יום הדין הקדוש, שתי נשים מדברות לשון הרע על חברתן בצורה כל כך בוטה ומרשעת? 
אך במהרה שמעה גם את המשפט הבא, שהבהיר לה במה מדובר "שילובי הצבעים האלה... והחוטים הפרומים שם מימין... אויש הפרוכת הזאת פשוט מזעזעת".
ברוך ה'! נאנחה הרבנית. ואולי בעצם אין למהר ולהיפטר מהפרוכת סרת הטעם? היא תהתה לעצמה. אולי במקום לרכל על הילד של ההוא והשמלה של ההיא, ירכלו חברי הקהילה על הפרוכת הכעורה?
ועל כן, בזכות חוכמתה של הרבנית, החליט ועד בית הכנסת להשאיר את הפרכות על כנה. שבזכות כיעורה ניצלים חברי הקהילה מעוון לשון הרע.

נו, התחלתם כבר לחשוב על ראש השנה? מי מזמינים, מה מכינים, איפה קונים... נראה שהמון אנשים התחילו כבר לעשות קניות, כי ביום שני בערב, כמעט שבועיים לפני ראש השנה להזכירכם, היה מפוצץ בסופר. 
האמת היא שאני ממש לא בראש של עוגות דבש, בשרים ועופות רבי רושם. יש כבר בבלוג כמה וכמה מתכונים שמתאימים בול לראש השנה: צלי בשר ברוטב רימונים, סלט כרוב, גזר ותפוחים (סלט סימנים), עוגות תמרים אישיות חמות... לרשימה המלאה של מתכוני ראש השנה גשו לדף מה מכינים ל... הוא שימושי.

אז הפעם, משהו ממש מהיר, אך חמוד ומרשים. טארט תפוחים אישי. נשמע כמו המון עבודה אה? לא כשמשתמשים בבצק עלים מוכן וכשמוותרים על שלב הקילוף. כל מה שצריך לעשות זה לפרוס 2 תפוחים, לחתוך בצק עלים לריבועים, לסדר עליו את פרוסות התפוחים ולבזוק מעל סוכר בנדיבות. זהו. 3 מרכיבים, 10 דקות עבודה. במגזיני הנשים היו קוראים לזה 5 דקות עבודה, אבל שום דבר לא באמת לוקח 5 דקות, חוץ מלמזוג כוס מים אולי.

במתכון השתמשתי בתפוח אחד ירוק ותפוח אחד אדום. זה נראה מאוד יפה בהכנה, אבל אחרי האפייה לא כל כך רואים את הצבעים, אז אל תהרגו את עצמכם כדי להשיג את התפוחים הנכונים. עוד הערה האחרונה, אני חתכתי את בצק העלים ל-9 ריבועים, אבל אפשר גם לחתוך ל-12 כדי לקבל טארטים מעט יותר קטנים.

טארט טפוחים אישי
מאת: בישול בזול, בהשראת המתכון הזה
עלות: כ-12 ש"ח
כמות: 9-12 טארטים אישיים

מרכיבים
כחצי חבילה של בצק עלים - חתיכה בגודל של דף A4.
2 תפוחים, אני השתמשתי באחד ירוק ואחד אדום
סוכר לפיזור
אבקת סוכר להגשה (אופציונאלי)

הוראות הכנה
פורסים את התפוחים לפרוסות דקות, אין צורך לקלף.
חותכים את בצק העלים ל-9 או 12 ריבועים קטנים. מניחים את פרוסות בצק העלים בתבנית משומנת, ומסדרים על כל אחד כמה פרוסות תפוח. מפזרים סוכר בנדיבות מעל כל ריבוע (5-6 קמצוצים לפחות).
אופים כ-20 דקות, עד שבצק העלים מזהיב מעט.
אפשר לפדר עם קצת אבקת סוכר לפני ההגשה.

אפשר קצת לראות את ההבדל בין התפוחים האדומים לירוקים, אבל זה לא יפה כמו שזה היה לפני האפייה.

תראו איזה סטיילינג מטורף יצא לי פה. קצת בהיר מדי לטעמי, אבל לא יכלתי לא להעלות.

מה עושים עם סופגניות מיותרות?

האיש הכניס לי ג'וק לראש שאני חייבת להעלות מתכון שעושה שימוש בכל הסופגניות המיותרות שנשארות אחרי המסיבות בחנוכה. אתם יודעים למה אני מתכוונת... כשעורך המסיבה בליל נר שמיני מחליט שצריך לקנות שתי סופגניות ג'מבו לכל משתתף, כולל תינוקות - כי מה אם עד עכשיו הם לא אכלו מספיק?? זו ההזדמנות האחרונה! אין מצב שנמאס להם והם לא רוצים יותר לראות סופגנייה בחיים!
את הסוף כבר כולם מכירים - כמה שעות לאחר מכן מוצא המארח את עצמו עומד ליד הדלת עם צלחת ענקית של סופגניות, משדל את ההולכים לקחת כמה הביתה כשהם מצידם מנסים להימנע מכך בכל דרך אפשרית.

האם מישהו חשב פעם על איך הסופגניות מרגישות במצבים כאלה? לפני שנייה הן היו מלכות המסיבה, תפוחות ריחניות ורעננות, ופתאום כולם רוצים רק להיפטר מהן. לא יפה! וגם בזבוז, כמובן.

אז אם נתקעתם, אה... סליחה, זכיתם, גם אתם בכמה סופגניות מיותרות מאתמול או שלשום שכבר לא ממש מפתות אתכם, הנה רעיון למה לעשות איתן.
מכירים פודינג לחם? פודינג לחם, או ברד פודינג, הוא מעין פשטידה מתוקה, שעשויה בדרך כלל משאריות של לחם, חלב או שמנת, ביצים וממתיק (סוכר, סירופ מייפל, גולדן סירופ וכדומה). לפעמים מוסיפים פירות יבשים או טריים, לפעמים תבלינים כמו קינמון וג'ינג'ר, יש הרבה שכלולים ווריאציות. אחד הגרסאות המושחתות במיוחד עושה שימוש בדונאטס שעבר זמנם. רוב הבלוגרים שראיתי שהעלו מתכונים בסגנון, קנו דונאטס במיוחד ותהו למה לעזאזל שלמישהו יהיו שאריות של דונאטס שאף אחד לא אכל. נראה לי שריבוי מסיבות החנוכה עונה על השאלה הזאת עבורנו. לכן, בחמישי החולף, בתום המסיבה במשרד, מצאתי את עצמי ממלאת שקית סופר בסופגניות שנותרו, במקום לחלוף על פניהן בבוז הרגיל.

מהמעי שלהם אכין מנשא חסין למים,
ומעצם האגן אגלף תרווד, שלבטח יעלה את המעמד שלי בשבט
(אני מתנצלת אם זה נשמע לכם דוחה אבל ממש ככה היא
מדברת בספר. זר לא יבין זאת.)

מכיוון שבדונאטס אין ריבה, ומכיוון שהיה מדובר בסופגניות הפושטיות ביותר, עם כמויות ענק של ריבה תעשייתית לא מלהיבה במיוחד בטעמה, החלטתי לרוקן את הסופגניות מהריבה לפני ההכנה. לרוקן זו אולי מילה עדינה מכדי לתאר את הטבח שהלך שם. אם קראתם אי פעם את ספר הטראש האהוב עלי - "שבט דוב המערות", בטח זכורות לכם הסצנות של הציד, ושל... איך נאמר? ביתור ועיבוד החיות הניצודות. הרגשתי קצת כמו אֵיילה, ושהרגע צדתי וטבחתי בלהקה נודדת של סופגניות פרא.

בכל מקרה, אם בידיכם סופגניות פושטיות עם ריבה שאתם לא מחבבים במיוחד, כדאי לרוקן אותן, כדי שהריבה לא תשתלט על הטעם. אם הריבה טעימה לכם, או שזכיתם בסופגניות ריבת חלב (או טעם אחר שמשתלב עם תפוחים), הרגישו חופשי לדלג על הריקון, ופשוט לחתוך/לקרוע את הסופגניות לקוביות כמו שהן.

הפשטידה יוצאת ריחנית, תפוחה מעט וורדרדה (אם השתמשתם בסופגניות עם ריבה), עם טעם מעודן של תפוחים מקורמלים, וכמובן של סופגניות. כך שאם סופגניות יוצאות לכם מכל החורים ואתם חושבים שתקיאו אם אפילו תריחו עוד סופגנייה, לא כדאי להכין את הברד פודינג הזה. בואו נבהיר זאת יותר בבירור:

אזהרת בישול בזול: אל תכינו את הפשטידה הזו אלא אם כן אתם באמת חושבים שמישהו יאכל אותה. אם הצלתם שמונה סופגניות והכנתם מהן פשטידה שאף אחד לא רצה לגעת בה ושנזרקה אחר כבוד, בזבזתם גם את הסופגניות וגם את יתר מרכיבי הפשטידה שהתווספו אליה. חבל. בטח ובטח אל תחזרו אלי כדי להתלונן שיש לפשטידה שעשויה משמונה(!!) סופגניות, טעם של סופגנייה ושנמאס לכם מסופגניות. הוזהרתם.

אם אתם לא יודעים אם תאהבו או לא, או אם אין לכם מספיק סופגניות, אפשר בקלות להכין חצי כמות.

אז... עדיין רוצים מתכון? קבלו:

פשטידת סופגניות (ברד פודינג)

מאת: בישול בזול, בהשראת מתכון שפורסם בעיתון בון אפטי ומעוד כמה מתכונים בסגנון ברחבי הרשת
עלות: כ-8 ש"ח (בהנחה שהסופגניות בחינם, בטח יש מישהו בסביבה שישמח שתיקחו לו כמה)
כמות: כ-12 מנות


מרכיבים

8 סופגניות בינוניות (או כמה פחות אם הסופגניות שלכם גדולות, לא ממש חשוב שהכמות תהיה מדוייקת)

2 תפוחים (רצוי חמוצים)

1/4 כוס סוכר חום

10 גרם חמאה

2 כוסות חלב

2 ביצים

1 כפית תמצית וניל


הוראות הכנה

חוצים את הסופגניות ומרוקנים את הריבה אם צריך, וחותכים או קורעים את הסופגנייה לחתיכות של כ-4 ס"מ. 

מקלפים את התפוחים וחותכים לקוביות. מעבירים את התפוחים לכלי המתאים לבישול במיקרוגל, ומבשלים במשך 2 דקות. מוציאים, מערבבים ומחזירים לעוד דקה, עד שהתפוחים מרוככים ברובם. מערבבים פנימה את הסוכר החום והחמאה.

טורפים בקערה את הביצים, ומערבבים פנימה את החלב, והווניל.
מעבירים את קוביות הסופגנייה והתפוחים לתבנית אפייה בינונית משומנת קלות, ושופכים את תערובת הביצים מעל. מערבבים ומועכים מעט את התערובת כדי לוודא שכל פיסות הסופגנייה הוספגו.

אופים בתנור בחום בינוני, 180 מעלות, כחצי שעה, עד שהפשטידה מזהיבה.

מגישים חם, רצוי מיד, ורצוי עם גלידת וניל.

סלט סימנים

לאחרונה קיבלתי את מבוקשי - הספר How to Cook Everything Vegetarian של מארק ביטמן. שמא תחשדו שהכותרת יומרנית מדי - מדובר בספר מאסיבי. ענקי. גורגנטואני. באמת ייתכן שיש שם הסבר על איך לבשל כל מתכון צמחוני עלי אדמות. הספר היחיד ברשותינו שגדול יותר מהכרך עב הכרס הזה, על כל 995 עמודיו, הוא האטלס הנוירואנטומי שהושאל מהאוניברסיטה.
בהתחלה חשבתי שאקרא את הספר לפי סדר, אבל זה התחיל להרגיש לי קצת כמו עונש. אז אני משאירה אותו לצד הספה וכל פעם שאני עוברת ויש לי דקה פנויה אני פותחת בעמוד רנדומלי ומדפדפת קצת. כך גיליתי שמארק ביטמן יודע לתאר כל מאכל כאילו הוא המאכל הטעים בעולם. פתחתי בפרק על קציצות לצמחונים והתחלתי להזיל ריר למשמע התיאור של המבורגר צמחוני המבוסס על חומוס ושזיפים מיובשים. בעולם של ביטמן הכל איכותי וטרי, מקומי וטהור, וכל שילוב של מרכיבים טומן בחובו פוטנציאל לאלכימיה קסומה של טעמים וניחוחות. 
לאט לאט אני מתחילה להכין משם מתכונים. חלק מוצלחים וחלק פחות.


באחד הימים נחתתי באמצע הפרק על סלטי ירקות. היו שם שלל רעיונות שאני מתכוונת להתנסות בהם, אבל הראשון שתפס לי את העין היה הגרסא שלו לקולסלואו. אני ממש לא מחבבת סלטים עם מיונז ושמחתי לראות שהגרסא שלו לקולסלואו נטולת הממרח הלבנבן והמושי הנ"ל. המתכון הראשי אמנם כלל כוסברה, ומכיוון שחלק ממשפחתי תעדיף לאכול סבון על פני כוסברה, נאלצתי לוותר. אבל ראיתי ברשימת הווריאציות האפשריות גרסא מעניינת. קצת מתוק, קצת חמוץ קצת פיקנטי... נשמע לרוחי. 
הכנתי את הסלט לעל האש שהיה לנו עוד באותו הערב ואמא שלי העירה שלא רק שזה טעים, אלא שזה מתאים מאוד לראש השנה. למה? בגלל הסימנים, אלה שכולם זוכרים באהבה מהגן: אוכלים דבש לשנה מתוקה... רימונים, שירבו זכויותינו כגרעיני הרימון... תמרים שיתמו אויבנו... אז הסלט הזה כולל כמה סימני ראש השנה מוכרים. גם גזר - שיבטלו כל גזירות קשות מעלינו, כרוב - שיקרב משיח צדקנו, ותפוח - שיתפחו אוייבנו ויהיו שמנים, בעלי כולסטרול גבוה וניידות מוגבלת. טוב כנראה זו לא המשמעות, אבל התפוח הוא כבר מאכל חג מסורתי גם בלי הקשר מילולי ברור (אגב, מנהג רווח בקרב בני ישראל הקדושים - אם אתם רוצים להמציא סימן לראש השנה פשוט הפכו את שם המאכל לפועל ותוסיפו אחרי זה את אוייבנו. שניצלים - שישנצלו אויבנו. בורקס - שיתברקסו אוייבנו. רואים? עובד יופי.)
אז רגע לפני ראש השנה קבלו רעיון מקורי, קליל ומתאים לסעודת החג. לא רוצים להכין לראש השנה? לא צריך, אפשר סתם ככה כשמתחשק לכם לגוון בסלטים. 


סלט כרוב עם גזר ותפוחים
מבוסס על: מתכון של מארק ביטמן מתוך הספר הנפלא How to Cook Everything Vegetarian
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: קערת סלט גדולה. תספיק כתוספת לארוחה של 10 איש לפחות.


מרכיבים:

1 כף חרדל דיז'ון
2 כפות מיץ לימון
1 שן שום מעוכה
3 כפות שמן
1/2 כרוב ירוק פרוס דק (לי יצא כ-12 כוסות כרוב פרוס)
2 גזרים מגוררים
1 בצל קטן מגורר (לא צריך לסחוט אבל אל תוסיפו את כל הנוזלים)
2 תפוחים קלופים ומגוררים 
1 תפוח חתוך לקוביות של 1-2 ס"מ.


הוראות הכנה
מערבבים בצנצנת את החרדל, מיץ הלימון, השום והשמן. מעבירים את יתר החומרים לקערה, מערבבים ושופכים מעל את הרוטב.

שלום סלט צבעוני ויפה!

מסורת בקרב יהודי ארה"ב המתחכמים לאכול סלרי עם צימוקים: 

So we should have a raisin celery 

(מלשון raise in salary, העלאה במשכורת. שנזכה כולנו אמן)

עוף אין לי כותרת

אוגוסט נגמר, אלול התחיל, הלימודים התחילו. גם מבוגרים משעממים כמוני, שלא זוכים לליווי המתמיד של משרד החינוך בציון חגי ישראל ועונות השנה, מרגישים בהבדל. בנוגע לליווי של משרד החינוך - אני ממש לא אומרת את זה בציניות. בעבודה של מבוגרים כל יום הוא פחות או יותר אותו דבר. אין ועדת קישוט שתולה עלים מבריסטול בסתיו, תפוחים בראש השנה ודגלים ביום העצמאות. אין מורה שמלמדת שירים לחגים. אין שיעור מלאכה כדי להכין קישוטים לסוכה. זה חסר לי, אני מודה. בתור ילדה הייתי מחוברת הרבה יותר למעגל השנה שלנו. 
לכן, החלטתי לעשות הכנסה עצמית לאווירה, לפחות עד שיהיו לנו ילדים שיכינו יצירות עונתיות, וישירו את אותו השיר לחג בתדירות גבוהה מזו שגלגל"צ מנגנים את ברונו מארס.
אז בשבועות הקרובים יהיו מתכונים ברוח אלול-תשרי-סתיו. עוד לא החלטתי לגמרי מה זה אומר, אבל יש לי כמה רעיונות. תפוחים, מאכלים לראש השנה... נראה מה מבין הניסיונות הקולינריים שאני מתכננת יעבור את הרף.


נתחיל עם אינטרפרטציה למאכל בריטי/אמריקאי פופולרי - צ'יקן פוט פאי. מדובר במקור במעין פאי, מבצק עלים או בצק פריך, שממולא בתערובת קרמית של עוף וירקות. לא כל כך מקובל לעשות פשטידות עם עוף במטבח הישראלי, אנחנו נוטים יותר לכיוון החלבי-פרווה-ירקותי, אבל לדעתי זה רעיון שבהחלט שווה לאמץ. יש פה שימוש שונה ומרענן בחזה עוף כשההקפצה המהירה והבצק שמגונן עליו בזמן האפייה עוזרים למנוע התייבשות.
באופן מסורתי המלית של צ'יקן פוט פאי מכילה ירקות סולידיים למדי - גזר, אפונה, סלרי, בצל וכדומה, ולכן הייתי חייבת לנסות כשמצאתי את הגרסא הזו ברשת, של רייצ'ל ריי, המחליפה את האפונה והגזר בתפוחים חמוצים. אחרי כמה נסיונות התאפסתי על הגרסא שלי למתכון - מלבד כמה שינויים בכמויות וביחסים, אני מחליפה את בצק העלים בבצק שמרים, כדי להוריד עלויות, ולהגביר את אפקט ה"ממממממ...." שמתקבל כשהמאפה בתנור.


שילוב המרכיבים פה אולי ישמע קצת מוזר לחלקכם, אבל האמינו לי, שווה לנסות. המתיקות-חמיצות מהתפוחים, והשורשיות הירוקה מהסלרי מתחברות עם העוף והטימין למלית סמיכה ומלאת טעמים שעליה מגונן בצק רך וריחני. השילוב הזה של עוף-סלרי-תפוחים-בצק הוא שילוב מוכר במטבח האנגלו-אמריקאי, שם עופות עם סטאפינג - מלית של קוביות לחם עם בצל, סלרי ולפעמים תפוחים, פטריות או אגוזים - הם מאכל קלאסי בארוחות חג.
המתכון עשוי להיראות לכם כמו הרבה עבודה - צריך להכין בצק, לטגן את מרכיבי המלית, להרכיב ולאפות - אבל בעצם, מדובר במנה שהיא ארוחה שלמה. אפשר להגיש אותה כעיקרית בארוחה עם עוד תוספות אם רוצים, וזו דרך מצויינת ליצור עיקרית גדולה בעלות נמוכה יחסית, בגלל ה"מתיחה" של העוף עם בצק וירקות. אבל מכיוון שיש לכם פה עוף, פירות, ירקות, פחמימות, אפשר גם להגיש רק אותה ככוכבת הבלעדית של הארוחה, עם סלט ירוק קטן בצד לכל היותר.


צ'יקן פוט פאי, פשטידת עוף עם סלרי ותפוחים
מבוסס על: מתכון של רייצ'ל ריי, הבצק  מבוסס על המתכון ל"בצקיצי" עם קצת שינויים שלי.
עלות: כ-33 ש"ח
כמות: כ-12 מנות 


מרכיבים

לבצק:

3 כוסות קמח

3 כפות שמן

2 כפות סוכר

1 כפית מלח

3/4 כף שמרים

קצת פחות מכוס מים

למילוי:

2 כפות שמן זית

1 ק"ג חזה עוף (יצא לי פרפר וחצי)
2 כפות שמן צמחי (קנולה, תירס וכד')

2 תפוחים ירוקים חמוצים קטנים

1 בצל בינוני

4 גבעולי סלרי, כולל עלים

חצי כפית טימין 

1 עלה דפנה

1/2 כפית מלח

כמה סיבובים של פלפל שחור גרוס
1 כוס מיץ תפוחים

2 כפות קמח

הוראות הכנה:

מכינים את הבצק- מערבבים את כל המרכיבים היבשים בקערה גדולה ומוסיפים בהדרגה את המים עד לקבלת בצק אחיד ולא דביק מדי. לשים 3-5 דקות, מעבירים לקערה, מכסים, ומתפיחים עד להכפלת הנפח, כשעה.

בזמן שהבצק תופח מכינים את המלית. 

חותכים את העוף לקוביות של 2-3 ס"מ בערך, חותכים את התפוחים לקוביות באותו הגודל, קוצצים את הבצל, וקוצצים גס את הסלרי. מחממים את שמן הזית בסיר גדול, ומטגנים את פיסות העוף 7-8 דקות עד שהם משנים את צבעם אבל לא מבושלים עד הסוף. מעבירים את העוף לקערה ושומרים בצד.

מחממים באותו הסיר את השמן הצמחי, מוסיפים את התפוחים, הבצל, הסלרי, הטימין, עלה הדפנה, המלח והפלפל, ומבשלים 8-10 דקות עד שהירקות מתרככים. מוסיפים את הקמח, מערבבים ומבשלים כדקה, ומערבבים פנימה את מיץ התפוחים. מוסיפים חזרה לסיר את העוף ומבשלים 2-3 דקות עד להסמכת הרוטב.


משמנים קלות תבנית מלבנית גדולה. חוצים את הבצק ל-2 חלקים, כשאחד קצת יותר גדול מהשני. מרדדים או מותחים עם הידיים את הבצק עד לגודל התבנית, כולל שולים, ומרפדים את התבנית בבצק. שופכים לתבנית את תערובת העוף, ודגים החוצה וזורקים את עלה הדפנה. מרדדים את החלק השני של הבצק לגודל התבנית ומכסים את מילוי העוף.
אופים בתנור בחום בינוני עד שהבצק מזהיב, 30-40 דקות.

שוב לא מהתמונות הטובות ביותר שלי. הייתי תחת לחץ באותו זמן. לא זוכרת למה.

בהזדמנות זו אני גם רוצה להתנצל על הכותרת. באמת לא היה לי שום רעיון לכותרת.

חמוץ, מתוק, סגול ואינדיקטור

הימים שבין פסח לשבועות הם ימים לא פשוטים לקיבה הישראלית הממוצעת. מתחילים בפסח עם ליל סדר רב רושם ומטעמים וממשיכים לשבוע חופש, עם פיקניקים, מנגלים מפגשים ומסיבות. אז יש מופלטות במימונה למי שחוגג, וגם למי שלא, כל השבוע אחרי פסח כולם בולסים פיתות, פיצות, ורוגלעך מרוב געגועים. אז תוך שבוע וחצי יש את יום העצמאות, בו אם אתה לא מבצע פעולה כלשהי של התקנת אוכל מעל מקור חום גלוי, אתה פשוט לא פטריוט ועלולים לשלול לך את האזרחות. תוך פחות משבועיים לאחר מכן יש את ל"ג בעומר שהוא גם עוד תירוץ למנגל, וגם שריקת הפתיחה לעונת החתונות. פחות משבועיים לאחר מכן, שבועות, בו, כשכבר לא נשארה אף בהמה או עוף לצלייה בכל מדינת ישראל, חוגגים עם רטבי שמנת ועוגות גבינה

כרוב זה יפה וגם בעל תכונות פרקטליות

(בעבר כבר קבלתי על המצב ואף המחשתי אותו בצורה גרפית).

לי אישית, קשה מאוד להימנע מאוכל טעים, במיוחד אם מדובר במשהו חדש שאף פעם לא טעמתי. כל הקטע של לאכול במידה לא ממש עובד כשיש מולי 7 עיקריות 10 תוספות ו-8 קינוחים. לכן, בתקופות בהן ארוחת חג רודפת מנגל רודף קבלת פנים ובר פתוח, אני אוהבת להכין תבשיל קל מבוסס ירקות כלשהו לארוחות בין לבין. ככה נותנים לקיבה להירגע קצת, מבלי להידרדר להרעבה עצמית, שאף פעם לא עובדת ממילא - אם מדלגים על ארוחת בוקר תוך שלוש שעות אתה משוכנע שצמת במשך 40 יום לפחות ואפשר כבר לפצות את עצמך בארוחת צהריים מפוצצת.


המתכון הזה לכרוב אדום עם תפוחים מתלבש טוב על הזמנים הבעייתיים הללו, בין אירוע אכילתי אחד למשנהו. התבשיל קליל אבל ממלא, צבעוני, וחמוץ מתוק עם קצת פריכות מהכרוב. בכלל לא תרגישו שאתם אוכלים מאכל דיאטטי למדי, בריא מאוד ומלא ויטמינים (רחמנא ליצלן). במקור אמורים להגיש אותו כתוספת לצד מאכלי בשר עשירים, אבל הוא מצויין גם בפני עצמו, כשלא רוצים להעמיס על הקיבה, אבל עדיין צריכים לאכול.

המתכון הוא של מארק ביטמן מתוך ספרו How to Cook Everything Vegetarian. לשמחתי מצאתי שחלקים נרחבים מהספר נמצאים בגוגל, ואני בהחלט מתכוונת לעיין בהן (אם כי, אם מישהו מחפש לתת לי מתנה אשמח לעותק קשיח). 



כרוב אדום עם תפוחים
מבוסס על: מתכון של מארק ביטמן מתוך ספרו How to Cook Everything Vegetarian
עלות: כ-11 ש"ח
כמות: יספיק לכ-5 מנות עיקריות, או כ-10 כתוספת


מרכיבים
2 כפות שמן 
1 ראש כרוב אדום בינוני, פרוס
3 (ניצנים? זרעים? יחידות?) ציפורן 
מלח ופלפל (השתמשתי בחצי כפית מלח ורבע כפית פלפל)
3 תפוחים ירוקים חתוכים לקוביות (אני לא קילפתי, אתם יכולים אם אתם רוצים)
1/2 כוס ציר, יין לבן, מיץ תפוחים או מים (אני השתמשתי ברבע כוס מיץ תפוחים ורבע כוס יין לבן)
1 כף חומץ או מיץ לימון (אני השתמשתי ב-2 כפות חומץ)


הוראות הכנה
מחמים את השמן בסיר גדול, מוסיפים את הכרוב והציפורן ומטגנים עד שהכרוב מתחיל להתרכך, כ-20 דקות, ומערבבים מדי פעם.
מוסיפים את התפוחים, מוסיפים מלח ופלפל ומבשלים עוד דקה או שניים.
מוסיפים את הנוזלים, מנמיכים את החום ומבשלים ומערבבים מדי פעם עד שהכרוב והתפוחים רכים אבל לא מתפרקים, כ-10 דקות.
מוסיפים את החומץ או מיץ הלימון, מנסים לדוג החוצה את הציפורן (בהצלחה עם זה...) ומגישים חם או בטמפרטורת החדר.

הלעיטני נא מן הסגול הסגול הזה

נ.ב. ידעתם שמיץ כרוב אדום הוא אינדיקטור? זאת הודות לפיגמנט האדום אנתוציאנין שמשנה את צבעו בהתאם לחומציות התמיסה בה הוא מעורב (תודה לויקיפדיה, ולחברותי שהאירו את עיני לכך אתמול). הנה רעיון לניסוי קטן, בו מייצרים מי כרוב בשלל צבעי הקשת. הידד לכימיה בבישול! 

רסק תפוחים ביתי - לחץ גסטרונומי מתון

מי שנמצא עם אצבע על דופקו של בלוגיית האוכל העולמית לא יכל שלא לשים לב לכך שברוב העולם עכשיו סתיו, והבישול בהתאם. הבלוגים מלאים בתמונות של מרקים ותבשילי קדירה מהבילים, מאפים חמימים, ומתכוני דלעת לרוב (אפויים, מטוגנים, מאודים, מפוסלים, במאפינס, בעוגיות, בעוגות גבינה, במוס... די! די כבר!). קצת באסה לקרוא תיאורים מפליגים של שתיית סיידר מבושם תוך צפייה בעלווה האירופאית האדמומית-זהובה, ואחר כך לדדות לעבודה תחת שמש קופחת ועצים מיובשים. 

אמנם הלילות קצת קרים יותר. לא היה שרב ממש כבר שבועיים שלושה. אבל אני רוצה גשם! לא סתם גשם מעאפן שהוא לא ממש גשם כמו שהוא פשוט אחוזי לחות גבוהים במיוחד. אני רוצה גשם אמיתי, שידפוק על גגות רעפים אדומים של עיירות מנומנמות. שייצור שלוליות שילדים סמוקי לחיים בשם גרטה והאנס יוכלו לקפצץ בהם ולאחר מכן לחזור לביתם ולשתות שוקו חם ליד האח הבוער. עולם הפנטזיות הסתווי שלי ארי למדי. אני יודעת.

ובאמת שאתם לא רוצים לראות את התמונה
עם המזלג (גגלו donut hole bleeding eye
אם כן)

עד שזה יקרה, כל שנותר לי לעשות הוא להתפלל, לבשל, לקוות, ולהודות לאל הטוב שלפחות לא ניחנו בצורך לאומי להכין אוכל של ליל כל הקדושים. טרנד הדלעת-בהכל שהוזכר לעיל עדיף ללא שום ספק על פני קאפקייקס בצורת עכבישים ומומיות, עוגות בתי קברות שגפיים מבצבצות מתוכן, וחורי דונאטס בצורת עין עם מלית תות כך שידממו כשדוקרים אותם עם מזלג. מה לא בסדר איתכם אמריקאים מוזרים???

בתחום הבישול והתקווה, אולי קצת רסק תפוחים ביתי יביא את השינוי המיוחל? אולי אם כולנו נשנס את מותנינו, נדליק את כירותינו ונפעיל קצת לחץ גסטרונומי מתון מזג האוויר יתאפס על עצמו והסתיו/חורף יגיעו? 
מלבד הרצון שלי להשפיע על מזג האוויר בעזרת אוכל, ההשראה לרסק התפוחים הגיעה מערימת תפוחים ברשת שנמכרו במחיר חיסול של 3 שקל לקילו. מה שמביא אותנו לטיפ מס' 5: פירות וירקות שבאים בשקית או ברשת לרוב זולים יותר מאלה שבאים בתפזורת. תפוחים הם דוגמא מצויינת. מחירם לרוב סביבות 8 שקלים לקילו. אבל בשקית ארוזה, מחירם בדרך כלל סביבות ה-5 שקל לקילו, ולפעמים פחות.


רסק תפוחים הוא מאכל צנוע ומתחשב שמקבל באהבה כמעט כל סוג של תפוחים, כך שאינכם צריכים לדאוג לזן ספציפי. המתכון הזה דורש הכנה מינימלית -אפילו לא צריך לקלף את התפוחים. הרסק יוצא צ'אנקי (איך אומרים את זה בעברית? גושישי?? בעחס. נשמע רע) למדי, בהתאם לגודל החתיכות שתחתכו. אם אתם רוצים מחית חלקה, טחנו הכל בבלנדר בסוף ההכנה. ולמקרה שלא תשימו לב, המתכון לא כולל תוספת סוכר, אז זה בריא וכל זה.
אם כך, רכשו לכם שק תפוחים והתקינו לכם מרקחת שיעשה לסתיו קצת דוגמא אישית. 


רסק תפוחים 
מבוסס על: מתכון של ג'יימי גרין כפי שפורסם בבלוג Cheap Healthy Good (שהוא בכלל בלוג מומלץ)
כמות: 4-6 מנות
עלות: כ-6 שקלים (ללא הצימוקים)


מרכיבים:
1 ק"ג תפוחים מכל סוג
1/2 כוס צימוקים (לא השתמשתי)
1/2 1 כפות מיץ לימון
1 כפית קינמון
1/2 כפית ג'ינג'ר טחון
1/2 כפית אגוז מוסקט
קורט אבקת צ'ילי (לא השתמשתי. אבל בהחלט אנסה בפעם הבאה)
קורט מלח


הוראות הכנה:
חותכים את התפוחים לחתיכות בגודל של קוביית משחק בערך. אפשר יותר, אפשר פחות. לא קריטי.
תוך כדי החיתוך הוסיפו מדי פעם לקערת התפוחים קצת ממיץ הלימון כדי למנוע מהתפוחים החתוכים להשחים.
מעבירים את התפוחים לסיר בינוני ומחממים על אש בינונית. מערבבים מדי פעם כדי שהחום יגיע לכל התפוחים.
כשהתפוחים מתחילים לשחרר קצת נוזלים (תוך כמה דקות) מוסיפים את הצימוקים והמלח.
מבשלים 20-30 דקות ומערבבים מדי פעם עד שהתפוחים מגיעים לרמת המושיות (מחיתיות?) המועדפת עליכם. אם העסק נראה שהוא מתייבש יתר על המידה מוסיפים חצי כוס מים. 
מוסיפים את הקינמון, הג'ינג'ר, אגוז המוסקט, והצ'ילי, מתקנים תיבול אם צריך, ומורידים מהאש.
מגישים חם או קר.

ואם בתפוחים עסקינן, הנה ענן תגיות שבניתי למתכונים באתר.
אוהבים? גשו ל-tagxedo ושחקו עם האתר. הוא מגניב.