פאי תפוחים לראש השנה

מכל היצירות שהכנו לקראת החגים - שנות טובות, קישוטים לסוכה, הגדות מאויירות וכולי, בפתקי הסליחה הכי השקענו. בניגוד ליצירות הרגילות שניפקנו מדי חג ומועד, פתקי הסליחה לא יוצרו בהנחיית המורה למלאכה בחדר האומנות. הם היוו יצירה מחתרתית ובלתי פורמלית. את הציוד הנדרש היה צריך לקושש מהקלמרים של החברות ומאחורי המחברות. עבודת הגזירה, הכתיבה וההדבקה נעשתה מתחת לשולחן תוך כדי שיעור, אך לא בבית חס וחלילה. חשוב שכולם יראו כמה השקעת. הנוסח היה קאנוני:

לנמענת,

סליחה אם פגעתי בך.

ב-3>

השולחת

אין הודאה באשמה ספציפית. מדובר במעין תעודת ביטוח של בין אדם לחברו. גם אם השולחת אירגנה חרם רבתי על הנמענת אך לפני כמה ימים, פשעי העבר כוסו במעטה המעמעם "אם פגעתי בך".

את פתקי הסליחה, שלא כמו הזמנות לבת מצווה, כולן שלחו וכולן קיבלו. פעם אחת בשנה בה כולן, מאצולת הכיתה ועד היורמיות שבתחתית הסולם החברתי, יצרו מרצונן קשר אחת עם השניה. "בטח בטח" הייתי ממלמלת ומהנהנת כשמלכת הכיתה ביקשה את סליחתי אחת לשנה, מלאת פליאה והתפעמות. "וסליחה אם פגעתי בך". כאילו שיכולתי.

למה אף פעם לא שאלתי אותה עם זה אומר שמעכשיו היא תגיד לי שלום ולא תחלוף לידי כאילו הייתי אוויר? אם תשקול לשבת לידי באוטובוס בטיול השנתי, ואולי אפילו להיות איתי בחדר? לא העליתי על דעתי אפילו.

וממילא ידוע שאם מבקשים סליחה שלוש פעמים ואתה מסרב אז החטא עליך.

הבטחתי ולכן אקיים. היום גרסה לפאי הפירות שהעליתי לפני ראש השנה, שמתאימה בדיוק לחג. המלית היא של תפוחים כמובן, עם כל מיני תוספות אופציונאליות ברוח הסימנים. אפשר להוסיף למלית תמרים, שיתמו אויבנו. אפשר להוסיף לציפוי אגוזי מלך, לכבוד המלכת מלך מלכי המלכים עלינו. אפשר להוסיף מעט ג'ינג'ר מסוכר קצוץ, שיחטפו אויבנו ג'ננה. טוב זה לא ממש עובד. אז אפשר להוסיף אותו סתם כי הוא עוקצני ומעניין. הוספת התמרים יוצרת אפקט מעט חרוסת-י, אז אם אתם חוששים מערבוב שמחה בשמחה, או סתם לא חובבי חרוסת, מומלץ לוותר. הפאי, בנוהל, פרווה ללא מרגרניה ובתור קינוח הוא שפוי יחסית (יחסית!).

פאי תפוחים עם סימני ראש השנה

מאת: בישול בזול

עלות: כ-20 ש"ח, קצת יותר אם משתמשים בכל התוספות, קצת פחות אם משמיטים את כולם

כמות: כ-12 מנות

מרכיבים

לקלתית:

1.5 כוסות קוואקר

3/4 כוס קמח

1 כפית אבקת אפייה

קורט מלח

1/2 כוס סוכר חום

1 ביצה

1/2 כוס שמן

3-4 כפות מים

למילוי:

5 תפוחים ירוקים חמוצים קלופים וחתוכים לקוביות

8 תמרים מגולענים קצוצים גס (אופציונאלי)

1 כף קמח

2 כפות מיץ לימון

6 כפות סוכר

1/2 כפית קינמון

1/2 כפית אגוז מוסקט

1/2 כפית ציפורן

1/2 כפית ג'ינג'ר או אם אתם מרגישים הרפתקנים, כמה קוביות ג'ינג'ר מסוכר, קצוצות

לציפוי אופציונאלי: 50 גרם אגוזי מלך קצוצים

הוראות הכנה

מערבבים בקערה את הקוואקר, הקמח, אבקת האפייה המלח והסוכר. מערבבים פנימה את הביצה והשמן. מוסיפים את המים בהדרגה עד לקבלת בצק לא דביק מדי. משטחים בערך 80% מהבצק בתבנית עגולה בינונית ואת היתר שומרים בצד לפירורים למעלה. אם משתמשים באגוזי המלך מערבבים אותם לתוך הבצק ששמרנו בצד.

מערבבים את כל חומרי המלית ושופכים לקלתית.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, חצי שעה.

מפוררים מעל הפאי את הבצק ששמרנו בצד, ואופים עוד 15-20 דקות עד שהציפוי זהוב

שנה טובה חברייה!

קישואים ממולאים וחישוב סיבוכיות מתכונים

 כשאני מנסה לחשב כמה מתכון כלשהו הוא מסובך ובכמה טרחה מדובר, אני משתמשת ביוריסטיקה פשוטה להערכת קושי ההכנה. פשוט סופרים את מספר הסירים/תבניות/קערות שצריך לשים על האש/בתנור או במיקסר/מעבד מזון. אם מדובר במרק שמכינים בסיר אחד, או עוגה פשוטה ללא ציפוי שבה מערבבים את כל הרכיבים בקערה אחת, הרי שרמת הקושי היא 1. אם מדובר בעוגה שצריך להקציף בה חלבונים במיקסר, אז לקפל אותם לתוך יתר התערובת ואז לאפות, רמת הקושי היא 2. כך גם לגבי קציצות שכוללות מחית תפו"א בתור רכיב, כי צריך לבשל את תפוחי האדמה, ואז לבשל את הקציצות.
לא מדובר באיזו שיטה קוהרנטית בעלת חוקיות ברורה, סתם כלל אצבע שאני משתמשת בו כדי להחליט אם יש לי כוח להכין מתכון מסויים או לא.

ירקות ממולאים שאינם בשריים, לרוב מאיימים עלי בריבוי השלבים שלהם. צריך לבשל אורז ו/או קטניות, לפעמים בסירים נפרדים, ואז ממלאים את הירקות, ומבשלים או אופים שוב, כלומר, מדובר ברמת סיבוכיות גבוהה. זאת בניגוד לממולאים בשריים שאני מכינה בסיר אחד - מערבבים את האורז והבשר, ממלאים את הירקות ומבשלים באותו סיר שבו הרכבנו את הרוטב (מתכון בהזדמנות).  מתישהו לאחרונה התחשק לי להכין קישואים ממולאים בתנור - כדי שהחום היבש ימתיק אותם וימנע מהם להפוך לסמרטוטיים, כמו שקורה לפעמים בבישול על הגז ברוטב. אבל אם כך, צריך לבשל את המילוי בנפרד. אי אפשר לאפות פחמימות בתנור בלי נוזלים. הפתרון - בורגול, שאפשר לבשל על ידי השרייה של 10 דקות במים רותחים תוך כדי הכנת הקישואים. כך המתכון שומר על רמת סיבוכיות 1. הידד לעצלנות!

המתכון הזה מצליח להיות גם ממלא ומשביע, אבל גם קליל ולא מכביד מדי. אוכלים אותו ומרגישים טוב. אפשר להכין אותו חלבי, עם גבינת פטה או בולגרית חמצמצה ומלוחה, ואפשר פרווה, כתוספת לארוחה בשרית, או כעיקרית לצמחונים וטבעונים. אני ממליצה עליו מאוד לקראת חג השבועות הקרב ובא, כאלטרנטיבה בריאה ושפויה יותר לפשטידות ולמוקרמים עם הררי הגבינה החמאה והשמנת.
יש קצת הבדל במרכיבים בין הגרסא החלבית והפרווה, אבל ההכנה די זהה, אז לא רציתי לכתוב הכל פעמיים. אתם רואים שחלק מהמרכיבים צבועים באדום וחלק בכחול? אם אתם מכינים את הגרסא החלבית הכינו עם המרכיב הכחול והתעלמו מהאדומים, אם אתם מכינים פרווה, השתמשו במרכיבים האדומים והתעלמו מהכחול. בכלל, יש במתכון הזה הרבה מלל, כי זה מתכון שקצת קשה להסביר במילים, אבל קל לעשות אותו. בסך הכל מרוקנים את הקישואים ואופים אותם, גם הסירות וגם הבפנים, בתנור, ובזמן האפייה משרים את הבורגול ומוסיפים אליו את יתר מרכיבי המלית.
סבבה?

קישואים ממולאים בבורגול
מאת: בישול בזול
עלות: כ-12 ש"ח
כמות: 4-6 מנות כעיקרית, 12 מנות כתוספת

מרכיבים
3 קישואים גדולים ועבים, או 6 קישואים עגולים
מעט שמן זית, מלח ופלפל
2/3 כוס בורגול
3/4 כוס מים רותחים
50 גרם שזיפים מיובשים
1/4 כפית מלח
1 שן שום קטנה מעוכה
1-2 כוסות עשבי תיבול קצוצים: פטרוזיליה, שמיר, נענע, בזיליקום, או תערובת של כמה עשבים
1 כף שמן זית
1 כף מיץ לימון
50 גרם אגוזי מלך קלויים קצוצים
100 גרם גבינה לבנה מלוחה כמו פטה או בולגרית, מפוררת

שוטפים וחותכים את קצוות הקישואים. אם משתמשים בקישואים רגילים, חוצים את הקישואים לאורך ולרוחב, אם משתמשים בקישואים עגולים, חוצים כל קישוא לחצי. מרוקנים את תוכנם של סירות הקישואים בעזרת כפית (שימו לב, כשכתוב "תוכים" מכאן והלאה הכוונה לבפנוכו של הקישוא, לא לציפור...). השתדלו לשמור על עובי מינימלי של כ-1 ס"מ בדפנות הסירות. מסדרים את הסירות בתבנית גדולה ובפינת התבנית עורמים את תוכי הקישוא שחצבתם החוצה (אם אין מקום בתבנית אפשר כמובן בתבנית נפרדת). מפזרים מעל הסירות ותוכי הקישואים מעט שמן זית, ומורחים את השמן על דפנות סירות הקישואים בעזרת האצבעות. מפזרים מעל מעט מלח ופלפל מעל הסירות ותוכי הקישוא, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך 20-30 דקות, עד שסירות הקישוא מתרככים ומזהיבים מעט בקצוות. מומלץ לערבב מדי פעם את ערימת תוכי הקישוא כדי שייאפו באופן אחיד יותר.


בזמן שהקישואים נאפים מכינים את המלית:
מניחים את הבורגול בקערה חסינת חום, ומערבבים פנימה את השזיפים הקצוצים אם משתמשים. שופכים מעל את המים הרותחים, מכסים את הקערה ומשהים כ-10 דקות. בינתיים אפשר לשטוף ולקצוץ את עשבי התיבול, לקצוץ את שן השום, ולקלות ולקצוץ את האגוזים או לפורר את הגבינה. כשהבורגול ספג את כל המים מערבבים ומאווררים אותו, ומוסיפים פנימה את המלח, השום, עשבי התיבול, שמן הזית, ומיץ הלימון ואגוזי המלך או הגבינה.
כשסירות הקישואים מוכנים, מוציאים אותם ואת תוכי הקישואים מהתנור, וקוצצים את התוכים גס. מערבבים את תוכי הקישואים לתוך מלית הבורגול, ועורמים כמה כפות מהמלית בכל סירת קישוא. ייתכן ויישאר לכם מעט מלית, זה בסדר, אפשר ומומלץ לאכול עם כפית. מחזירים את הקישואים לתנור עוד 5 דקות, כדי שהטעמים יתחברו.
מגישים חם או בטמפ' החדר, עם יוגורט ו/או טחינה.

עוף אין לנו גז

אין לנו גז כבר שבוע. זה מעצבן. מאוד. מצד שני, ידעתם שאפשר להכין אורז בתנור? וחביתה במיקרוגל? עכשיו אני יודעת שכן והועשרתי בכך מאוד!
ואפרופו, אם אתם שרופים על חביתות מטוסים, דעו לכם שכבר לא צריך לחכות עד לטיול הבא כדי ליהנות מהחוויה הקולינרית המרוממת הזו. הטעם הנהדר והמרקם המפתיע שמצליח להיות בו זמנית גם אוורירי מדי וגם צמיגי להפליא, נמצא בהישג ידכם! 
כל שעליכם לעשות הוא להכין את בלילת החביתה האהובה עליכם ולבשלה במיקרוגל במקום על הגז. אם אתם רוצים ממש לשחזר את החוויה, השאירו את החביתה בחוץ במשך הלילה. למחרת, עטפו את החביתה  לסירוגין ב-3 שכבות נייר כסף ו-4 שכבות פלסטיק, הניחו את כל הכבודה בחמגשית, וחממו בתנור במשך כחצי שעה, עד שהחמגשית חמה מספיק כדי לגרום לכוויות מדרגה שנייה. את החביתה יש לאכול כשאתם קשורים לכיסא בתוך מעלית של בניין רב קומות. 


נראה לי שהגעתי לתחתית החבית בעולם הבישול ללא כיריים כשהכנתי מעין פשטידה מפסטה בת שבוע (שהוכנה על ידי השרייה כפולה במים רותחים מהקומקום. איכשהו אף אחד לא ממש אכל את זה כשזה הוגש לראשונה), מעט עוף טחון מופשר במיקרו, בצל ירוק ורסק עגבניות. רציתי שזה יהיה סוג של לזניה בשרית. הטעם היה לא רע, אבל המראה... בואו נגיד שאני בחיים לא אעלה את זה לבלוג ולו רק בגלל שטרם הומצא הסטיילינג שיכול לגרום לתבשיל שנראה כאילו מישהו כבר עיכל אותו, להיראות טוב.

אח הגז הגז... למה אנשים עדיין משתמשים בבלונים? הרי ברור שזה יגמר באמצע הבישולים לשבת. זה מחוייב סטטיסטית. אם 80% מהשימוש בגז נעשה תוך כדי בישול לשבת, כשאתה מחליט להשתמש בבלוני גז אתה פחות או יותר חותם לעצמך "טוב, מתישהו בשנה הקרובה בישולי השבת שלי הולכים להיהרס לחלוטין ואאלץ להגיש לאורחים שלי אוכל נא". איזו מחשבה מרגיעה על העתיד. 
וגם אם הבלון לא נגמר בערב שבת או חג, אלא סתם באמצע הכנת ארוחת צהריים, הרי אין באמת זמן נוח לגמור את הגז. זה תמיד יהיה באמצע הבישול, אחרת כבר היית מכבה את האש! להלן טבלה קטנה שייצרתי שממחישה את מידת הנוחות שבסיום הגז בכל נקודה במהלך הבישול.

לחצו להגדלה

אז... כבר סיפרתי לכם שנגמר לנו הגז?

כן? אה אוקי.

אז אם אין גז, וצריך לאכול (ולא רוצים לאכול חביתות מטוסים או פשטידות זה-יתערבב-בבטן- וככה-זה-יראה-לכשזה-יקרה), מכינים קציצות אפויות. גם בריא, וגם חסכוני בזמן.

המתכון של היום הוא סוג של שילוב יצירתי בין שני מתכונים. הראשון, שנתן לי את רעיון המסגרת, הוא מתכון שראיתי בבלוג "תנסו את זה בבית" לקציצות עוף אפויות עם בורגול, במקור של פיליס גלזר. אגב, הפוסטים ב-"תנסו את זה בבית" נכתבים גם בעברית וגם באנגלית, אז אם יש לכם חברים שאינם דוברי/קוראי עברית אבל מחפשים מתכונים בסגנון ישראלי, תפנו אותם לשם. לו היה לי שקל על כל פעם שאמרו לי "אה, אבל את כותבת בעברית? אני עדיין לא ממש קוראת טוב בעברית" אז היו לי לפחות איזה 10 שקל. מומלץ.

המתכון השני, שהיווה את ההשראה ה"טעמית", הוא מתכון לקציצות בשר, בורגול ואגוזי מלך מהבלוג AZ Cookbook, בלוג אוכל אזרבייג'אני סופר מגניב. ממש מעניין לקרוא שם ולהיחשף לעולם שונה אך דומה של טעמים. בטח עוד אזכיר את הבלוג פה בעתיד.

וכך נראית הקציצה שלנו: יש בה עוף טחון ובורגול מבושל שנועד "למתוח" את העוף ולהוסיף לקציצה סיבים תזונתיים בריאים. יש שם גם אגוזי מלך קלויים, שנטחנים יחד עם פטרוזיליה ושום, וגם כמון ופפריקה חריפה שנותנים לנו עולם טעמים מעניין ושונה. כדי להשלים את הקציצה אנחנו מגישים אותה על מצע של גמבות קלויות מעושנות ומתוקות, וכמות נדיבה של טחינה עשירה וחמצמצה.

אפשר להגיש את הקציצות כעיקרית או כמנת פתיחה חדשה וצבעונית. אז סדרו לכם צלחת גדולה עם טחינה, פזרו בה את הקציצות ופיסות של גמבה קלויה, קשטו בפטרוזיליה, ותראו שהכל יעלם, ומהר. אפילו שזה בריא, ואפילו שזה אפוי ואפילו שיש בזה בורגול. 

המתכון מנפק כמות גדולה של קציצות. אם אתם מעט סועדים ואתם לא אוהבים להקפיא שאריות הכינו רק חצי כמות. ואל תיבהלו מאורך המתכון, חצי ממנו זה הסברים למתחילים על איך קולים פלפלים ואיך מתנהג בורגול מבושל.

קציצות עוף ובורגול אפויות על מצע פלפל קלוי וטחינה

מאת: בישול בזול

עלות: כ-35 ש"ח

כמות: 36 קציצות, 8-10 מנות

מרכיבים

לקציצות:
1 כוס בורגול דק (ג'ריש)
1 ורבע כוסות מים רותחים
1 כוס אגוזי מלך (כ-80 גרם)
קצת פחות מרבע צרור פטרוזיליה
2 שיני שום
קמצוץ מלח
1/2 כפית כמון (טעמי הכמון והפפריקה החריפה עדינים מאוד. 
אם אתם אוהבים טעמים חזקים שימו כפול)
1/4 כפית פפריקה חריפה
1/2 כפית מלח
700 גרם עוף טחון
1 בצל מגורר וסחוט
1 ביצה
2 כפות רסק עגבניות
3 כפות שמן זית


להגשה:
2-3 פלפלים אדומים (חשבו שגמבה אחת מספיקה לכ-4 מנות)
כמות נכבדת של טחינה, רצוי ביתית
פטרוזיליה


הוראות הכנה
בקערה גדולה וחסינת חום מניחים את הבורגול, שופכים מעל את המים הרותחים, מכסים בצלחת ונותנים לבורגול לספוג את המים במשך 20 דקות.
בינתיים, קולים את אגוזי המלך בתבנית בתנור, או על מחבת יבשה (להוראות מעט יותר מפורטות לקלייה בתנור ראו במתכון בסוף הפוסט הזה).
כשהאגוזים מתקררים מעט, טוחנים אותם במעבד מזון יחד עם הפטרוזיליה, השום, וקמצוץ המלח, למחית אחידה אך עדיין גרגרית מעט, ולא חלקה לגמרי.
כשהבורגול סיים לספוג את כל המים, מערבבים פנימה את הכמון, הפפריקה החריפה ואת חצי כפית המלח (אם זו הפעם הראשונה שאתם מכינים בורגול, אתם תראו שכשהבורגול מסיים לספוג את המים הגרגרים עדיין דחוסים למדי, אבל ברגע שמערבבים אותו הוא פתאום תופס נפח. זה בסדר.). 
מוסיפים לבורגול את העוף הטחון, תערובת האגוזים והפטרוזיליה, ואת הבצל, הביצה ורסק העגבניות. מערבבים עם מזלג או עם הידים עד שהתערובת אחידה.
נותנים לתערובת הקציצות לנוח במקרר כחצי שעה.


בזמן שתערובת הקציצות נחה מכינים את הפלפלים הקלויים. שוטפים את הפלפלים, חוצים, מוציאים את הגרעינים ומניחים על תבנית אפייה משומנת מעט. קולים בתנור בחום גבוה, 200 מעלות, עד שהעור של הפלפלים משחיר (ברובו) ומתחיל להתקלף מהבשר. הופכים את התבנית פעם או פעמיים כדי שהפלפלים יקבלו חום אחיד. כשהפלפלים מוכנים, מעבירים אותם מיד לכלי אטום (כמו קערה מכוסה בצלחת או ניילון) ונותנים להם להזיע שם עד שאפשר לגעת בהם בלי להיכוות באצבעות. כשהפלפלים התקררו מספיק מקלפים מהם בעדינות את העור השרוף. לא נורא אם הם מתפרקים קצת תוך כדי. זה קורה.


כשמוכנים להרכיב את הקציצות, מניחים את שמן הזית בקערה קטנה, ומשתמשים במעט ממנה לשמן את התבנית/תבניות - תבנית אחת גדולה, או שתיים בינוניות. יוצרים מהתערובת קציצות עגולות בגודל כדור פינג פונג בערך, ומשמנים תוך כדי את האצבעות בשמן מדי פעם,כדי שהקציצות יקבלו מעטה דק של שמן זית.
מסדרים את הקציצות בתבנית ואופים בחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-25 דקות, או עד שהקציצות מזהיבות קצת. 


מגישים את הקציצות חמות, על מצע הטחינה, עם קרעי פלפלים קלויים ועלי פטרוזיליה.

אני רק רוצה להוסיף שאני ממש גאה בעצמי שעשיתי סטיילינג סביר.
לא קל לעצב ולצלם אוכל שהוא ברובו... ובכן... מאוד בז'.

אה, וערפדי חתיכי מוסר כי נבצר ממנו להגיע לפוסט הזה ושהוא מתנצל.
אולי בשבוע הבא.

כמה נאכל - המחשה גרפית

"ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל", כך מתאר הפתגם את הוויית החגים היהודית. אבל, נשאלת השאלה, כמה נאכל? הפרחת סיסמאות ללא כימות או כיסוי איננה לרוחה של בישול בזול.

לכן ייצרתי דיאגרמה מאירת עיניים שתמחיש לקוראי את צריכת הקלוריות הממוצעת כפונקציה של חודשי השנה העבריים (מי שצריך תזכורת בנוגע לחודשים, או מי שסתם במצב רוח נוסטלגי, מוזמן לעיין קודם לכן בסרטון הזה). 

לחצו על התמונה להגדלה

בשורה התחתונה, גם אם תאכלו קצת יותר מדי הערב בסדר, אתם יכולים להתנחם בעובדה שאתם רק חלק קטן ממגמה קלורית כללית.


מכיוון שבכל זאת בלוג אוכל כאן, אי אפשר בלי מתכון. אמנם קצת מאוחר, אבל אני מצרפת את הגרסא שלי לחרוסת עיראקית. מקסימום תכינו בשנה הבאה.
אצלנו בבית אני האחראית על החרוסת מימים ימימה - גוזרת מתכונים מעדות שונות ומתנסה כל שנה במשהו חדש. כשטעמתי את החרוסת העיראקית התאהבתי. היא כל כך פשוטה (בהנחה שמשתמשים בסילאן קנוי, מה שאני, בעוונותי הרבים, עושה), והאלכימיה בין טעמי האגוז והסילאן מכשפת אותי. אני משנה קצת את היחסים בין המרכיבים לטובת האגוזים כדי שהחרוסת לא תהיה מתוקה עד כדי כאב, ואני גם קולה את האגוזים. כל דבר טעים עם אגוזי מלך יהיה טעים פי שתיים עם אגוזי מלך קלויים, כך נדמה לי.
חג שמח!


חרוסת עיראקית
מבוסס על: מתכון רווח עם עדכונים שלי
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: קערת חרוסת קטנה עד בינונית. אם יש לכם סדר רב משתתפים כדאי להכפיל או אפילו לשלש את המתכון


מרכיבים
1 כוס אגוזי מלך (בערך 100 גרם)
1/4-1/3 כוס סילאן


הוראות הכנה
קולים את האגוזים על מחבת יבשה או בתנור (להוראות מעט יותר מפורטות לקלייה בתנור ראו במתכון בסוף הפוסט הזה).
כשהאגוזים מתקררים טוחנים אותם במעבד מזון עד לקבלת משחה גרגרית, לא חלקה. מוסיפים את הסילאן וטוחנים עוד כמה שניות.
אם אין לכם מעבד מזון פשוט קוצצים את האגוזים עד לטקסטורה הרצוייה , מעבירים לקערה ומערבבים פנימה את הסילאן.
אפשר להוסיף עוד סילאן לפי הטעם.

ספרי בישול של מסעדות וסלט בורגול עם ענבים

התמונה הזו לא הייתה מופיעה בספר בישול פלצני

יש לי יחסי אהבה-שנאה עם ספרי בישול של מסעדות. אתם מכירים את הנוסחה: המוני בית ישראל צובאים על דלתות המסעדה לאורך זמן, השף/בעלים רואה כי טוב ומחליט לשתף את כולנו בסוד קסמי המקום ולהוציא ספר בישול. העיצוב מוקפד, הצילומים מאלפים, הכל שם מגרה עד כדי ריור אינטנסיבי. כשספר כזה מתגלגל לידי אני אומרת לעצמי "הי! למה אני לא מבשלת ככה? יש לי את הספר. אני יודעת לקרוא. מהיום, דבר לא יוכל לעמוד בפני! מטבח הגורמה המתהווה אצלי בבית לא יהיה ניתן לעצירה!".
אבל אז אני מסתכלת על המתכונים יותר לעומק. 
ההשראה והתשוקה מתחלפים אט אט ברגשות נחיתות ועצבים.
אה, ברור שאני אכין סביצ'ה של דגי ים טריים על פלחי אנונה ויוגורט בופאלו לארוחת הערב. אני שניה קופצת לשוק הדגים ביפו, עושה סיבוב אצל הירקן האהוב עלי בשוק מחנה יהודה (תמיד יש להם ירקן אהוב), ובחזור אני אסטה בקטנה מהדרך לאסוף את היוגורט בחוות הבופלו בגליל (אצל הבפאלן?). 
סבבה.
אל תבינו אותי לא נכון. אני מתה על אוכל פלצני ומושקע. בימי שישי, או כשיש אורחים, או אירוע, או סתם יותר מדי זמן פנוי, גם אני אוהבת לקחת מתכון מורכב, להשקיע במרכיבים ייחודיים ואיכותיים, להכין אותו לתפארת ולהתפעל ממעשה ידי. 
אבל ביומיום יש לי צורך במתכונים שאפשר להכין במאמץ סביר. זו המציאות של עבודה במשרה מלאה.
אני מריעה לשפים קונדיטורים ובשלנים מקצועיים ומעריכה אותם ואת פועלם עד מאוד. אבל הם לא אני. לצערי, אף אחד לא משלם לי כדי לקום בחמש בבוקר ללקט עשבים, לבחור דגים ולגפף רימונים. אם המתכון מצריך קפיצה לחנות מתמחה כלשהי, כנראה שאני לא אכין את זה. אם במתכון יש יותר מ-15 שלבי הכנה, כנראה שאני לא אכין את זה. אם המתכון דורש 750 גרם שוקולד לינדט, או 2 קילו פילה עגל, או סתם מרכיבים שעלותם מעל 100 שקל למנה, כנראה שאני לא אכין את זה. אם המתכון מצריך ציוד מיוחד, כמו נגיד להביור ביתי, כנראה שאני לא אכין את זה!!
טוב. נשימה עמוקה.
הממ. אוקי. זה היה ראנט רציני. עם כותבי ספרי הבישול הסליחה. אני אוהבת את כולכם. 


אבל זה אולי יתן לכם רעיון לגבי סוג האוכל שאני מקווה הולך להיות פה. נגיש יחסית, אך מעניין. שלא יצור רגשות נחיתות קולינריות, אבל שיהיה בו איכות ואהבה. 

אז הפעם אני אביא בפניכם מתכון לסלט קיצי מרענן, ממכר, וקל להכנה, אבל טיפה שונה מהרגיל. אין בין מרכיביו אף רכיב מוזר או קשה להשגה, אין פה טכניקות מתקדמות או שימוש במכשור מכאני כבד. יש פה רק שילוב מחושב של רכיבים שיוצרים ביחד מכלול, שהוא הרבה יותר מסך מרכיביו. המתכון מתוך אחד מספרי קולקטיב מוסווד שיודעים לנפק מתכונים מיוחדים המיועדים באמת לבשלן הביתי. בטח עוד ארחיב עליהם בהמשך.
את הסלט אפשר לאכול כמנה עיקרית קלה יחסית ובריאה אך משביעה, או כתוספת מעניינת לארוחה גדולה יותר.


סלט בורגול וענבים
מתוך: הספר Sundays at the Moosewood Restaurant, עם שינויי כמויות קלים שלי.
כמות: יספיק ל- 2-3 כמנה עיקרית ולסביבות 6 כתוספת.
מחיר: בערך 10.5 שקל 


מרכיבים:
לסלט:
כוס בורגול עבה (אפשר גם בינוני או דק, אני מעדיפה עבה כי הטקסטורה מעניינת יותר)
כוס + 2 כפות מים רותחים
מלפפון
3/4 פלפל אדום, כתום או צהוב
כוס ענבים ללא חרצנים (רצוי אדומים כי זה יותר יפה)
1/2 כוס אגוזי מלך
לרוטב:
1.5 כפיות כוסברה (יבשה טחונה)
1.5 כפיות כמון
3 כפות מיץ לימון
3 כפות שמן זית
1/2 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור גרוס


הוראות הכנה:
מניחים את הבורגול בקערת ההגשה ושופכים מעליו את המים הרותחים. מכסים ומשהים כ-20 דקות או עד שהמים נספגים.
בינתיים, מניחים את אגוזי המלך בתבנית בשכבה אחת וקולים אותם בתנור בחום גבוה במשך 2-4 דקות, או עד שמתחילים להריח את ריחם המשכר, והם נראים כהים יותר. אם התנור שלכם לא חומם מראש ואתם לא יותר מדי פזורי דעת, הדליקו את התנור, הכניסו את התבנית, והוציאו כשאתם מריחים ורואים שהאגוזים קלויים (אי אפשר לתת הערכת זמן מדוייקת יותר. זה ממש תלוי בתנור). אל תתנו להם להישרף! זה באסה!
חותכים את הגמבה והמלפפון לקוביות קטנות-בינוניות, ואם הענבים ענקיים חותכים אותם לחצי.
מכינים את הרוטב- שמים את כל מרכיבי הרוטב בצנצנת ומנערים עד לערבוב החומרים.
כשהבורגול המוכן מגיע לטמפרטורת החדר אפשר להרכיב את הסלט- מערבבים/מגרדים את הבורגול, שלא יהיה גוש, אלא גרגרים נפרדים. אחר כך מוסיפים את הירקות, הענבים, והאגוזים. לבסוף, שופכים מעל את הרוטב ומערבבים.
מגישים קר או בטמפרטורת החדר.