‏הצגת רשומות עם תוויות גבינה בולגרית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גבינה בולגרית. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 9 במאי 2013

קישואים ממולאים וחישוב סיבוכיות מתכונים

 כשאני מנסה לחשב כמה מתכון כלשהו הוא מסובך ובכמה טרחה מדובר, אני משתמשת ביוריסטיקה פשוטה להערכת קושי ההכנה. פשוט סופרים את מספר הסירים/תבניות/קערות שצריך לשים על האש/בתנור או במיקסר/מעבד מזון. אם מדובר במרק שמכינים בסיר אחד, או עוגה פשוטה ללא ציפוי שבה מערבבים את כל הרכיבים בקערה אחת, הרי שרמת הקושי היא 1. אם מדובר בעוגה שצריך להקציף בה חלבונים במיקסר, אז לקפל אותם לתוך יתר התערובת ואז לאפות, רמת הקושי היא 2. כך גם לגבי קציצות שכוללות מחית תפו"א בתור רכיב, כי צריך לבשל את תפוחי האדמה, ואז לבשל את הקציצות.
לא מדובר באיזו שיטה קוהרנטית בעלת חוקיות ברורה, סתם כלל אצבע שאני משתמשת בו כדי להחליט אם יש לי כוח להכין מתכון מסויים או לא.

ירקות ממולאים שאינם בשריים, לרוב מאיימים עלי בריבוי השלבים שלהם. צריך לבשל אורז ו/או קטניות, לפעמים בסירים נפרדים, ואז ממלאים את הירקות, ומבשלים או אופים שוב, כלומר, מדובר ברמת סיבוכיות גבוהה. זאת בניגוד לממולאים בשריים שאני מכינה בסיר אחד - מערבבים את האורז והבשר, ממלאים את הירקות ומבשלים באותו סיר שבו הרכבנו את הרוטב (מתכון בהזדמנות).  מתישהו לאחרונה התחשק לי להכין קישואים ממולאים בתנור - כדי שהחום היבש ימתיק אותם וימנע מהם להפוך לסמרטוטיים, כמו שקורה לפעמים בבישול על הגז ברוטב. אבל אם כך, צריך לבשל את המילוי בנפרד. אי אפשר לאפות פחמימות בתנור בלי נוזלים. הפתרון - בורגול, שאפשר לבשל על ידי השרייה של 10 דקות במים רותחים תוך כדי הכנת הקישואים. כך המתכון שומר על רמת סיבוכיות 1. הידד לעצלנות!

המתכון הזה מצליח להיות גם ממלא ומשביע, אבל גם קליל ולא מכביד מדי. אוכלים אותו ומרגישים טוב. אפשר להכין אותו חלבי, עם גבינת פטה או בולגרית חמצמצה ומלוחה, ואפשר פרווה, כתוספת לארוחה בשרית, או כעיקרית לצמחונים וטבעונים. אני ממליצה עליו מאוד לקראת חג השבועות הקרב ובא, כאלטרנטיבה בריאה ושפויה יותר לפשטידות ולמוקרמים עם הררי הגבינה החמאה והשמנת.
יש קצת הבדל במרכיבים בין הגרסא החלבית והפרווה, אבל ההכנה די זהה, אז לא רציתי לכתוב הכל פעמיים. אתם רואים שחלק מהמרכיבים צבועים באדום וחלק בכחול? אם אתם מכינים את הגרסא החלבית הכינו עם המרכיב הכחול והתעלמו מהאדומים, אם אתם מכינים פרווה, השתמשו במרכיבים האדומים והתעלמו מהכחול. בכלל, יש במתכון הזה הרבה מלל, כי זה מתכון שקצת קשה להסביר במילים, אבל קל לעשות אותו. בסך הכל מרוקנים את הקישואים ואופים אותם, גם הסירות וגם הבפנים, בתנור, ובזמן האפייה משרים את הבורגול ומוסיפים אליו את יתר מרכיבי המלית.
סבבה?

קישואים ממולאים בבורגול

מאת: בישול בזול
עלות: כ-12 ש"ח
כמות: 4-6 מנות כעיקרית, 12 מנות כתוספת

מרכיבים
3 קישואים גדולים ועבים, או 6 קישואים עגולים
מעט שמן זית, מלח ופלפל
2/3 כוס בורגול
3/4 כוס מים רותחים
50 גרם שזיפים מיובשים
1/4 כפית מלח
1 שן שום קטנה מעוכה
1-2 כוסות עשבי תיבול קצוצים: פטרוזיליה, שמיר, נענע, בזיליקום, או תערובת של כמה עשבים
1 כף שמן זית
1 כף מיץ לימון
50 גרם אגוזי מלך קלויים קצוצים

100 גרם גבינה לבנה מלוחה כמו פטה או בולגרית, מפוררת

שוטפים וחותכים את קצוות הקישואים. אם משתמשים בקישואים רגילים, חוצים את הקישואים לאורך ולרוחב, אם משתמשים בקישואים עגולים, חוצים כל קישוא לחצי. מרוקנים את תוכנם של סירות הקישואים בעזרת כפית (שימו לב, כשכתוב "תוכים" מכאן והלאה הכוונה לבפנוכו של הקישוא, לא לציפור...). השתדלו לשמור על עובי מינימלי של כ-1 ס"מ בדפנות הסירות. מסדרים את הסירות בתבנית גדולה ובפינת התבנית עורמים את תוכי הקישוא שחצבתם החוצה (אם אין מקום בתבנית אפשר כמובן בתבנית נפרדת). מפזרים מעל הסירות ותוכי הקישואים מעט שמן זית, ומורחים את השמן על דפנות סירות הקישואים בעזרת האצבעות. מפזרים מעל מעט מלח ופלפל מעל הסירות ותוכי הקישוא, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך 20-30 דקות, עד שסירות הקישוא מתרככים ומזהיבים מעט בקצוות. מומלץ לערבב מדי פעם את ערימת תוכי הקישוא כדי שייאפו באופן אחיד יותר.


בזמן שהקישואים נאפים מכינים את המלית:
מניחים את הבורגול בקערה חסינת חום, ומערבבים פנימה את השזיפים הקצוצים אם משתמשים. שופכים מעל את המים הרותחים, מכסים את הקערה ומשהים כ-10 דקות. בינתיים אפשר לשטוף ולקצוץ את עשבי התיבול, לקצוץ את שן השום, ולקלות ולקצוץ את האגוזים או לפורר את הגבינה. כשהבורגול ספג את כל המים מערבבים ומאווררים אותו, ומוסיפים פנימה את המלח, השום, עשבי התיבול, שמן הזית, ומיץ הלימון ואגוזי המלך או הגבינה.
כשסירות הקישואים מוכנים, מוציאים אותם ואת תוכי הקישואים מהתנור, וקוצצים את התוכים גס. מערבבים את תוכי הקישואים לתוך מלית הבורגול, ועורמים כמה כפות מהמלית בכל סירת קישוא. ייתכן ויישאר לכם מעט מלית, זה בסדר, אפשר ומומלץ לאכול עם כפית. מחזירים את הקישואים לתנור עוד 5 דקות, כדי שהטעמים יתחברו.
מגישים חם או בטמפ' החדר, עם יוגורט ו/או טחינה.





יום שישי, 20 ביולי 2012

דלוריות או לא להיות


והיום פוסט אורח של שמואל. חבר, בשלן צמחוני ויצירתי (מישהו אמר גלידת עגבניות ובזיליקום?), ששותף גם הוא לחיפוש אחר מתכונים טעימים וזולים. 
קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות!
----


הכותרת הממש צ'יזית הזאת באה לתאר מתכון טעים במיוחד שהמצאנו לאחרונה- דלורית במילוי גבינות. אני מודה לבישול בזול על האכסניה ועל האפשרות לחלוק אתכם קצת צ'יזיות עסיסית, במקום שאכתוב כהרגלי על אקטואליה משעממת... 


ובכן, היו אלה ימיהם האחרונים של ספירת העומר, רגע לפני הסתערות הגבינות הגדולה ואני ואשתי טיילנו להנאתנו בסופרמרקט החביב עלינו, ופתאום נחה עינינו על דוכן הדלורית. אולי זו העונה, או שמא קרה משהו לדלוריות, אבל כמעט כל הדלוריות היו קטנטנות, חמודות ממש. ואז, ממש שלא כהרגלנו, הבזיק במוחה של אשתי הרעיון- נמלא אותם בגבינות!
תמונה סקסית של דלוריות לפני אפייתן
ולמה אני אומר שלא כהרגלנו? לא על מנת לזלזל ביצירתיות של אשתי, חלילה, אלא פשוט כדי לתאר את המצב הרגיל שלנו: בכל יום רביעי, לפני שיוצאים לקניות, אנחנו יושבים ושוברים את הראש- מה ל%*#@^!@ נאכל השבוע?! הרבה פעמים התשובה מגיעה מהבלוג הנהדר הזה של חברתנו, בישול, שמנסה עלינו את מתכוניה בכל פעם שאנו מתארחים בבית משפחת בזול. לכן, ההברקה הזאת היא פשוט נס גלוי, לא פחות.  
המתכון שהמצאנו הוא פשוט מאוד. הוא מצריך אפייה מראש של הדלוריות, הוצאת כל הקישקעס שלהם החוצה, ולבסוף החזרתם פנימה. התוצאה היא מנה טעימה ומשביעה שאפשר להגיש בצלחות אישיות לכל סועד. 


דלוריות ממולאות בגבינות
מאת: שמואל הקוסם מ-il
עלות: כ-27 ש"ח
כמות: 6 מנות (גדולות)

מרכיבים
3 דלוריות קטנות
1 גביע קוטג'
כ-100 גר' גבינה מלוחה - פטינה, בולגרית או פטה, אנחנו משתמשים בחצי קובייה פטינה
50-100 גר' גבינת מוצרלה מגורדת
תבלינים: 
מלח 
פלפל שחור
שום גבישי 
פפריקה מתוקה
פפריקה חריפה
טימין


הוראות הכנה
שוטפים היטב את הדלוריות ומניחים אותם בתבנית אפייה. אופים ב-180 מעלות לשעה וחצי-שעתיים. 
מחכים שהדלוריות תתקררנה, חותכים אותן לחצאים לאורך. מוציאים עם כף את הגרעינים וזורקים, ואילו את ה'בשר' עצמו מוציאים לתוך קערה גדולה. יש לשמור על הקליפה של הדלורית שלמה. 
בקערה, מועכים את תוכן הדלוריות במזלג, מוסיפים את הקוטג' ומפוררים פנימה את הגבינה המלוחה. מתבלים במעט מלח, פלפל, טימין, קמצוץ שום גבישי ופפריקה מתוקה ומערבבים. 
מחזירים את המחית לתוך קליפות הדלורית. המחית אמורה לגלוש מעט מעבר לקליפה. 
מפזרים מעל את המוצרלה, ולאחר מכן עוד טימין, ומעט פפריקה חריפה (בזהירות). 
מחזירים לתנור ואופים כ-45 דקות נוספות. 


כתום וצ'יזי, כמו מיכאלנג'לו

בתיאבון!

יום רביעי, 16 במאי 2012

חריצי הרשע

אני הולכת לדבר היום על נושא שקצת שנוי במחלוקת בעולם האוכל - גבינת פטינה. את הפטינה הכרתי לפני שנתיים כששאלתי את הבחור בדלפק הגבינות מה הגבינות הזולות ביותר שיש לו להציע לי. הוא הסתכל עלי במבט חצי תמהה וחצי מרחם, פנה לאחד המקררים מאחורה ושלף לי קובייה של פטינה, פחות מ-3 ש"ח ל-100 גרם. אני די התלהבתי מהגילוי שלי, וכשטעמתי את הפטינה בכלל שמחתי. היא הייתה מלוחה, חמצמצה, שמנה בצורה נעימה וחלקה על הלשון. כמו פטה רק קצת יותר עדין וקרמי. מושלם לא?
אז עשיתי כמה חיפושי אינטרנט וגיליתי שגבינת הפטינה היא... לא לגמרי גבינה. שומן החלב שאמור להיות בגבינה, מוחלף בשומן צמחי. כך היצרניות חוסכות כסף גם בייצור, כי הן יכולות להשתמש בשומן החלב היקר למשהו אחר, וגם במיסי ייבוא, מכיוון שהמוצר לא מוגדר כגבינה (מכילה 100% שומן מן החי על פי התקן הישראלי), המיסים עליו נמוכים יותר.
יש כאלה שמנסים לתת לזה ספין חיובי, כמו גבינת "הצהובה הטובה" לדוגמא. הגבינה משווקת כאופציה בריאה יותר, שלא מכילה כולסטרול (כי יש כולסטרול בשומן חלב, ואין כולסטרול בשומן צמחי).
בכל זאת, נוצרה קצת היסטרייה סביב הנושא הזה, עם שלל כתבות שעושות דמוניזציה ל'לא-גבינות' הללו. הכתבה של ynet בשם "הגבינה שהתחפשה" כוללת משפטים כמו "תהליך ייצור מיוחד שהוציא את נשמתן החלבית" ו-"...חריץ פטה לבנבן שהביט אליכם בתמימות מדלפק המעדנייה השכונתית... שכל קשר בינו לבין גבינה אמיתית היה, כך מתברר, מקרי בהחלט.". לא נסחפנו בכלל.


אימה במעדנייה בערב שבועות / ב. בזול
הישמרו לכם קוראים תמימים 
מערפדי הגבינה 
חריצי הרשע


בעורקיהם חלב דמה יזרום
ערמומיים כנחש ללא כולסטרול


הם יחדרו לכם
לקיש (!!)
וישאבו את נשמתו


הופס, יצא לי על זה שיר. יש משהו בערפדיות שכנראה גורמת לשירה לפרוץ מתוכי. בכל מקרה... 
זה כנראה לא בסדר לשווק מוצר שלא מכיל שומן חלב, כגבינה לכל דבר. ליצרנים עולה יותר כסף לייצר גבינה עם שומן חלב וראוי לסמן בבירור את המוצרים שלא מכילים שומן חלב לטובת מי שרוצה להימנע מהם. שופרסל אפילו חטפו תביעה ייצוגית על חוסר הבדלה שכזאת. 
אבל בהינתן שאני יודעת מה יש בפטינה, אני יכולה לשאול את עצמי בצורה מפוקחת - האם אני רוצה לקנות אותה בכל זאת? האם אכפת לי שלקחו ממנה את שומן החלב? 
נראה לי שהתשובה שלי היא - כן, אני רוצה, ולא, לא אכפת לי. הפטינה מאוד טעימה לי, ואני מוצאת את עצמי קונה אותה שוב ושוב (לעומת הצהובה הטובה שהזכרתי לעיל, שהיא גם יקרה יותר, וגם לא ממש ערבה לחיכי). אין לי שום צורך לקנות מוצר שעולה כפול ושהוא לא טעים יותר מהאלטרנטיבה הזולה, רק בגלל שהוא "אמיתי" יותר. ואם אני רוצה באמת להתפנק, אני אשלם עוד כמה שקלים ואקנה פטה עיזים או כבשים איכותי, שאת ההבדל בטעם אני מרגישה ומעריכה (ואני לא אזרוק אותו לתוך תבשיל או מאפה שיקהה את טעמיו).


עכשיו שנתתי לכם את כל המידע, אתם יכולים להחליט בעצמכם. בפעם הבאה שאתם קונים גבינות במעדנייה (אני מקווה לטובתכם שאתם קונים גבינות במעדנייה, ולא גבינות ארוזות מראש, שהן כמעט תמיד יקרות יותר), שאלו אם יש להם פטינה ובקשו לטעום. אולי תגלו דרך חדשה וטעימה לחסוך בכסף. 
אז יאללה. נעבור למתכון השבועות-י והמרשים במיוחד שלנו - צמות שמרים במילוי פלפלים, חצילים וגבינות. בצק שמרים ריחני ועדין שמחביא בתוכו חצילים ופלפלים קלויים, מעושנים ומתקתקים, וגבינות נמסות ועשירות. מצורף גם הסבר מצולם ליצירת האפקט הקלוע של המאפים. אני כבר שומעת את מצולקי שיעור מלאכה ובעלי הידיים השמאליות מוותרים מראש, אז אל דאגה, זה יותר פשוט מלקלוע צמה. 


אם בכל זאת אתם לא רוצים לקלוע (או אתם פתאום מגלים שיש עוד 20 דקות לשבת ועוד לא התקלחתם ואתם חייבים להכניס את המאפה לתנור *עכשיו*, סתם דוגמא תיאורטית), אפשר פשוט לרדד את הבצק לצורה בערך מלבנית, לשטח על חצי ממנו את המלית, לקפל את הבצק מעל המלית, להדק, ולזרוק לתנור. פחות יפה אבל טעים באותה מידה :)


צמות שמרים במילוי פלפלים, חצילים וגבינות
מאת: בישול בזול
עלות: כ-22 ש"ח 
כמות: כ-12 מנות


מרכיבים
לבצק:
3 כוסות קמח
3 כפות שמן
2 כפות סוכר
1 כפית מלח
3/4 כף שמרים
קצת פחות מכוס מים
למלית:
2 פלפלים אדומים (גמבה) גדולים 
2 חצילים קטנים-בינוניים
200 גרם גבינה מלוחה (פטינה, פטה, בולגרית וכדומה)
150 גרם גבינה צהובה מגוררת


הוראות הכנה
מכינים את בצק השמרים - מערבבים את כל המרכיבים למעט המים בקערה גדולה. מוסיפים את המים עד לקבלת בצק אחיד ולא דביק מדי. לשים 3 דקות, מעבירים לקערה משומנת קלות, מכסים ומתפיחים עד להכפלת הנפח, שעה-שעתיים (ככל שהחדר חמים יותר יקח פחות זמן).
בינתיים, קולים את החצילים והפלפלים בתנור או על האש, מקררים, מקלפים וקוצצים גס. מפוררים את הגבינה המלוחה ומוסיפים אותה ואת הגבינה הצהובה לירקות הקלויים.
כשהבצק הכפיל את נפחו והמלית מוכנה, מרכיבים את המאפה. מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים. מרדדים כל חלק למלבן (פחות או יותר). מסמנים בעדינות על עלה הבצק 2 קווים לרוחב כך שהבצק יהיה מחולק ל-3. בעזרת סכין יוצרים חתכים אלכסוניים על 2 השלישים החיצוניים של העלה, ברוחב של 3-4 ס"מ.


כפי שאתם רואים, לא חייבים מלבן מדוייק. וגם לא ממש דייקתי בסימון
השלישים. וגם את רוחב הפסים לא בדיוק מדדתי עם סרגל...
מעבירים שליש מהמלית לחלק האמצעי של עלה הבצק, ומקפלים קצה אחד של העלה מעל המלית - הקצה שלכיוונו נוטים פסי הבצק האלכסוניים.
חדי העין יבחינו שזאת לא המלית מהמתכון הזה. התמונות משלבים
ראשוניים יותר של פיתוח המתכון, כשהיה לי שם פטרוזיליה במקום פלפלים.
ליצירת הצמה - מקפלים את פסי הבצק שחתכנו מעל המלית, פעם פס מימין, פעם פס משמאל.


אם חתכתם פסים רחבים יותר בצד כך שהפסים האלה "מובילים" על הפסים בצד השני (כמו שהולך לקרות בתמונה - יש רק עוד 4 פסים מלמעלה, ו-7 מלמטה, אז הלמעלה יתחיל להוביל על הלמטה), פשוט קפלו 2 פסים ברציפות מהצד שבו הפסים דקים יותר כדי שתהיו באותו מקום ב-2 הצדדים. אל דאגה, אף אחד לא ישים לב. כשמסיימים לקפל את כל פסי הבצק, מהדקים את הקצה השני של הצמה ומעבירים אתה לתבנית אפייה משומנת.
זה מהודק. בערך...
חוזרים על שלבי המילוי והקליעה עם יתר הבצק והמלית. השאירו רווח בין המאפים אם אתם אופים אותן באותו התבנית, כי הם מתרחבים ותופחים.
אופים כ-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהמאפים מפיצים ריח ומתחילים להזהיב.




יום שלישי, 13 במרץ 2012

הוא מתקרב

נו חברים, שרדתם את פורים? אכלתם המון במבה לולו וסוכריות תרנגול אדומות על מקל? נהניתם?
יופי! 
כי... 
עוד מעט פסח! 
מואהאהאהאהא!!
סליחה. לא התכוונתי לאמר זאת בצורה כל כך בוטה.
אבל ידוע שאחת מתופעות הלוואי החמורות של סיום חג הפורים היא ההתקרבות חסרת הרסן של חג הפסח. 

אם אתם מהאנשים שהולכים באמת להעלים את כל החמץ מהבית עד פסח, כדאי שתתחילו לתכנן כבר עכשיו. במיוחד אם אתם מתחזקים מזווה מפואר מלא במגוון סוגי חמץ, כמוני. הכי באסה זה להגיע לשבוע לפני פסח ולגלות מלאי פיתות ועוגות בפריזר, ופירורי לחם ועוגיות ודגנים ופסטה וקרקרים בארון, ולדעת שבחיים לא תוכלו לסיים הכל תוך שבוע. 

איך עושים את זה?
מתחילים בלעשות ספירת מלאי של כל החמץ בבית. יש כאלה שלא סומכים על מכירת החמץ בפסח בכלל, יש כאלה שמוכרים קמח ודגנים אבל לא חמץ גמור, יש כאלה שמוכרים רק אריזות סגורות, כל אחד לפי המנהג שלו. אז קחו לכם 20 דקות הערב ועברו על תכולת המקרר, המקפיא והמזווה, כדי לגלות מה אתם רוצים לסיים עד פסח. בתור בונוס אתם עשויים לגלות כל מיני מוצרי מזון שחשבתם שאין לכם ("הנה הקקאו!!" true story), או לחלופין, דברים שהיו פעם מוצרי מזון וכעת הם מקור הריח המוזר הזה במקרר שלא הבנתם מאיפה הוא מגיע.

ברגע שאתם יודעים את מי אתם צריכים לסיים, זה כבר יותר קל.
מתחילים בלצמצם קניות חמץ באופן כללי - אל תקנו עוד קילו של חיטה השבוע אם אתם צריכים רק חצי כוס לחמין. אל תקנו אריזת חסכון של שקדי מרק שלא תספיקו לאכול יותר מחצי ממנה עד פסח. אם אתם מתעתדים לזרוק חצי מהחבילה בעוד חודש, זה לא בדיוק חסכון.
עכשיו שאתם יודעים שכמות החמץ הנכנסת לבית היא מינימלית, צריך להגביר את צריכת החמץ שכבר נמצא שם. 
אם רשימת המוצרים שאתם צריכים לסיים תהיה אצלכם בראש, אתם כבר תצליחו לחשוב איך אתם מסיימים הכל תוך חודש. כי חודש זה המון זמן.
גיליתם 2 קילו שיבולת שועל שהתחבאו באחורי המזווה? אולי כדאי להכין עוגיות קוואקר במקום עוגיות השוקולד צ'יפס הרגילות לשבת? גיליתם 3 אריזות ספגטי שנקנו במבצע לפני חצי שנה? כנראה הגיע הזמן לנסות את כל מתכוני הפסטה האלה בספר המתכונים החדש. 
לנו יש קילו גריסי פנינה במזווה, ואני מתכוונת לזרוק חופן גריסים לתוך כל המרקים שאכין בשבועות הקרובים. בסוף זה יגמר, ובדרך נהנה ממרקים סמיכים ומשביעים יותר.

אם כך, כשירות לציבור, אשתדל בשבועות עד פסח לספק לכם מתכונים מחסלי חמץ טעימים, פשוטים ופרקטיים, שלא מצריכים אתכם לקנות עוד מלא מוצרי חמץ כדי להכין אותם.
נותרה לכם חצי חבילת מקרוני, קילו פירורי לחם וחבילת גליליות שאתם צריכים לסיים ולא יודעים איך? גשו לעמוד הפייסבוק של בישול בזול וננסה לחשוב על פתרונות יצירתיים לחיסול חמץ.

נתחיל במתכון פסטה קליל במיוחד. הבישול היחיד שמתבצע פה הוא בישול הפסטה, כל יתר המרכיבים נקצצים ומתווספים לפסטה החמה כמו שהם. כך יש לכם פה עוד מתכון לארוחה ב-15 דקות, ואף פחות, אם אתם מצליחים לסיים את הקיצוצים בזמן שהפסטה מתבשלת.
השתדלו להשתמש בזיתים מתובלים טעימים ולא בסתם זיתים מגולענים מפחית שימורים, המנה נהיית הרבה יותר מעניינת ככה. הזיתים שלי נקנו במשקל ברמי לוי (בפחות מ-4 שקלים למאה גרם) והגיעו עם לימון כבוש ופלפלים חריפים. יאמי :)


פסטה עם עגבניות, זיתים ובזיליקום
מאת: בישול בזול
עלות: כ-14 ש"ח
כמות: כ-4 מנות


מרכיבים

250 גרם (חצי חבילה) פסטה
1-2 כפות שמן זית
1 עגבניה גדולה או 2 בינוניות
70 גרם זיתים מתובלים, מגולענים או לפחות מבוקעים (כי אז יותר קל לגלען אותם)
1/2 כוס עלי בזיליקום (עלים מ 5-6 גבעולים)
1/8-1/4 כפית מלח
כמה סיבובים ממגרסת הפלפל
100 גרם גבינה מלוחה (פטה, בולגרית, משהו בסגנון)


הוראות הכנה
מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן.
בזמן שהפסטה מתבשלת קוצצים את העגבניות, מגלענים את הזיתים אם צריך וקוצצים, ושוטפים וקוצצים את עלי הבזיליקום.
מיד לאחר סינון הפסטה מערבבים לתוכה את שמן הזית, ולאחר מכן את העגבניות, הזיתים, הבזיליקום, המלח והפלפל.
מפוררים מעל כל מנה רבע מהגבינה המלוחה ומגישים חם.


אני השתמשתי בספגטי מחיטה מלאה כי זה מה שהיה פתוח במזווה.
אתם מוזמנים להשתמש בכל פסטה בה חשקה נפשכם.

יום שלישי, 19 ביולי 2011

מודעות וסלט מלון מרהיב


לפני כמה שבועות קיבלתי תגובה על אחד הפוסטים ממשהי שביקשה קצת מידע בסיסי ופשוט. איך נכנסים בכלל לכל העולם הזה של צמצום עלויות באוכל? איך יודעים מה זול? מתי העונה? איך משווים מחירים? או אז ישבתי במשך שעתיים וכתבתי תגובה שאליה ניסיתי לדחוס כל מה שלמדתי עד כה על אוכל זול. הדבר הכי חשוב זה מודעות, טענתי אז, ואני עדיין מסכימה עם עצמי (מאוד מבלבל לא להסכים עם עצמך).
אני רוצה להרחיב על הנושא הזה, כי "מודעות" נהייתה אחת מהקלישאות הניו אייג'יות האלה שמשמעותה נשחקה מרוב שימוש. כשאני אומרת מודעות בהקשר הזה, אני מתכוונת למשהו מאוד קונקרטי: דעו כמה כל דבר עולה.
מה? את רוצה שנשנן את רשימת המחירים של כל המוצרים בסופר, אתם שואלים את עצמכם?
אז בפשטות, כן. זה יעזור מאוד. הבעיה היא שלרובנו יש דברים יותר חשובים לעשות עם הזמן שלנו. כמו לצפות במאסטר שף או להביט בצבע שמתייבש. חוץ מזה, שינון פשוט שכזה לא ממש יעזור לכם, כי המחירים משתנים.
אז איך עושים את זה?


קודם כל, כשאתם עושים קניות, דעו כמה כל דבר שאתם מכניסים לעגלה עולה. כל דבר. אם לא מסומן על זה מחיר, חפשו את הסימון על המדף. אם אין, אל תקנו (באמת!). אם אתם קונים פירות או ירקות במשקל, נסו להעריך מה המשקל שקניתם ומה יהיה המחיר הסופי. עברו על החשבונית בסיום הקנייה ובדקו עד כמה הייתם קרובים. אפשר גם לנסות לשים לב תוך כדי התשלום בקופה, אבל היכולת לעשות זאת תוך כדי ריקון העגלה מצד אחד, ואריזה בשקיות מצד שני דורשת יכולת חלוקת קשב די גבוהה (חוץ מזה שבזמן הזה אתם צריכים לפקוח עין גם על המוצרים שבמבצע - האם באמת נתנו לכם את ההנחה שהבטיחו לכם? האם הסכום ירד מהחשבונית? האם צריך ללכת לקופה הראשית בשביל זה? וכו' וכו').
ברגע שאתם מתחילים לשים לב כמה כל דבר עולה, פתאום תקבלו תמונה הרבה יותר ברורה של הוצאות האוכל שלכם, ותתחילו להבין איך אפשר לצמצם. אתם קונים הרבה אוכל מוכן קפוא, כמו שניצלים או טבעול? אולי הרבה יוגורטים ומעדנים בטעמים שונים ומשונים? אולי בשר יקר? אולי סתם מוצרים שאתם לא צריכים אבל הם היו במבצע? כשיודעים לאן הכסף הולך אפשר להתחיל לתקן.


השלב הבא בתהליך המודעות הוא לנסוע להודו ולהצטרף למנזר. סתם. השלב הבא בתהליך המודעות הוא להסתכל קצת מסביב על המחירים, גם על מוצרים שלא תכננתם בהכרח לקנות. אולי יש מוצרים זולים חדשים שתשמחו לשלב בתפריט? אולי תכננתם לקנות ירכי עוף, אבל אם תסתכלו שנייה הצידה תגלו שדווקא שוקי הודו זולים השבוע? אולי תכננתם לקנות בטטות למרק כתום אבל דווקא הדלורית במבצע עכשיו? הכי קל לעשות השוואות כאלה במקומות בהם המחירים מסומנים בגדול, כמו באיזור הפירות והירקות, ובקצבייה. אבל אני גם מוצאת את עצמי סורקת את מדפי השימורים או הקטניות מדי פעם, סתם כדי לגוון ולראות אם יש איזה מוצר משתלם שטרם גיליתי. 
היתרון הבולט לפיתוח המודעות הזו היא שברגע שאתם מתחילים לזכור מה המחירים של מוצרים שונים, אתם יכולים לתכנן מראש את התפריט שלכם כך שיתבסס על מוצרים זולים יותר. גיליתם שבוע שעבר שהמלונים זולים אבל האפרסקים עדיין די יקרים? אפשר לתכנן מראש להגיש סורבה מלון במקום עוגת אפרסקים. שמתם לב שדג סול נוטה להיות יותר זול מנסיכת הנילוס? התחילו לשוטט באינטרנט ולחפש מתכונים בהתאם.


מודעות. זה שם המשחק.


סמל התנועה למודעות בקנייה


בביקורי בסופר בשבועות האחרונים גיליתי שאמנם חם ומגעיל בחוץ, אבל מחירי פירות הקיץ עדיין לא להיט. אפרסקים, שזיפים, משמשים... כולם היו מעל 10 ש"ח לקילו בביקורי האחרונים. יוצא הדופן המובהק הוא המלון. המלונים היו בסביבות ה-3 ש"ח לקילו בפעם האחרונה שבדקתי, והמלון שרכשתי היה מתוק ונפלא => חייבים להכין משהו עם מלון לבלוג. תכננתי להכין את מרק המלון של אחותי, אבל אז מתכון מעניין ולא שגרתי שהתחבא בתחתית תיקיית המתכונים, צד את עיני. למזלי, היו לי כמעט את כל המרכיבים בבית אז החלטתי לנסות. הקפצתי, חתכתי, סידרתי את כל המרכיבים בתבנית פאי לבנה ופתאום נגלה לי פסיפס צבעוני שכולו שיר הלל לקיץ. ורוד-סגול עז מהבצל הסגול, ירוק מהמלפפון והנענע, כתום מהמלון, לבן ושחור מהפטה והפלפל השחור. פלטת הטעמים של הסלט גם רחבה - מתיקות מהמלון, רעננות מהמלפפון והנענע, מליחות מהפטה, חמיצות מהלימון, חריפות מהפלפל... בכל ביס מקבלים שילוב אחר של טעמים שמתחברים, באופן מפתיע, בהרמוניה מאוד יפה. באמת סלט מרהיב ביופיו ובטעמיו. זה היה אחד מהמנות שנטרפו שניות לאחר סיום הצילומים.
הסלט, בנוסף לכל, גם קל להכנה. מקפיצים את הבצל, קולים את האגוזים, חותכים, מפזרים ומגישים.
נראה לי שיהיה מאוד כיף להגיש סלט כזה בפיקניק סטייליסטי, או סתם לחברים על המרפסת.


סלט מלון ופטה
מבוסס על: מתכון מהבלוג Sippity Sup עם כמה שינויים שלי
עלות: כ-13 ש"ח
כמות: 6-8 מנות


מרכיבים:
1 בצל סגול
1 כף שמן
מעט אגוזי מלך (1/4 כוס בערך)
1 מלון קטן עד בינוני (עדיף כתום, בשביל היופי)
2 מלפפונים
חופן עלי נענע (עלים מ-8 גבעולים בערך)
מיץ מלימון אחד
100 גרם גבינה בולגרית או גבינת פטה
פלפל שחור גרוס


הוראות הכנה:
פורסים את הבצל לחצאי טבעות דקות, מחממים מחבת עם השמן ומקפיצים במשך כ-3 דקות. אנחנו לא רוצים להזהיב את הבצל, רק לרכך ולהמתיק אותו קצת (ולתת לו צבע ורוד סגול יפהפה).
בינתיים, קוצצים גס את אגוזי המלך.
כשהבצל מוכן מעבירים אותו לכלי אחר שיתקרר, ומעבירים את אגוזי המלך למחבת לקלייה של 2-3 דקות. פה לא כדאי לעשות משהו אחר תוך כדי. אגוזים עוברים מקלויים לפחמניים מאוד מהר. שומרים את האגוזים הקלויים בצד.
חותכים את המלון לחצי, מקלפים מכל חצי את הקליפה עם סכין, פורסים לפלחים, וחותכים כל פלח לחצי (או שתחתכו איך שבא לכם. זה לא באמת קריטי).
פורסים את המלפפון לעיגולים דקים, קוצצים את הנענע, מעבירים את שניהם לקערה ושופכים/סוחטים מעל את מיץ הלימון. כשהבצל המוקפץ מתקרר, מוסיפים גם אותו לקערה ומערבבים בעדינות.
מרכיבים את הסלט: מסדרים על תבנית הגשה (רצוי רחבה ובהירה, כדי שהצבעים יבלטו) את פרוסות המלון. מעל מפזרים את תערובת המלפפונים והבצל. מפוררים מעל את הפטה, מפזרים את אגוזי המלח, וגורסים מעל הכל פלפל שחור.