‏הצגת רשומות עם תוויות שירה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שירה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 16 במאי 2012

חריצי הרשע

אני הולכת לדבר היום על נושא שקצת שנוי במחלוקת בעולם האוכל - גבינת פטינה. את הפטינה הכרתי לפני שנתיים כששאלתי את הבחור בדלפק הגבינות מה הגבינות הזולות ביותר שיש לו להציע לי. הוא הסתכל עלי במבט חצי תמהה וחצי מרחם, פנה לאחד המקררים מאחורה ושלף לי קובייה של פטינה, פחות מ-3 ש"ח ל-100 גרם. אני די התלהבתי מהגילוי שלי, וכשטעמתי את הפטינה בכלל שמחתי. היא הייתה מלוחה, חמצמצה, שמנה בצורה נעימה וחלקה על הלשון. כמו פטה רק קצת יותר עדין וקרמי. מושלם לא?
אז עשיתי כמה חיפושי אינטרנט וגיליתי שגבינת הפטינה היא... לא לגמרי גבינה. שומן החלב שאמור להיות בגבינה, מוחלף בשומן צמחי. כך היצרניות חוסכות כסף גם בייצור, כי הן יכולות להשתמש בשומן החלב היקר למשהו אחר, וגם במיסי ייבוא, מכיוון שהמוצר לא מוגדר כגבינה (מכילה 100% שומן מן החי על פי התקן הישראלי), המיסים עליו נמוכים יותר.
יש כאלה שמנסים לתת לזה ספין חיובי, כמו גבינת "הצהובה הטובה" לדוגמא. הגבינה משווקת כאופציה בריאה יותר, שלא מכילה כולסטרול (כי יש כולסטרול בשומן חלב, ואין כולסטרול בשומן צמחי).
בכל זאת, נוצרה קצת היסטרייה סביב הנושא הזה, עם שלל כתבות שעושות דמוניזציה ל'לא-גבינות' הללו. הכתבה של ynet בשם "הגבינה שהתחפשה" כוללת משפטים כמו "תהליך ייצור מיוחד שהוציא את נשמתן החלבית" ו-"...חריץ פטה לבנבן שהביט אליכם בתמימות מדלפק המעדנייה השכונתית... שכל קשר בינו לבין גבינה אמיתית היה, כך מתברר, מקרי בהחלט.". לא נסחפנו בכלל.


אימה במעדנייה בערב שבועות / ב. בזול
הישמרו לכם קוראים תמימים 
מערפדי הגבינה 
חריצי הרשע


בעורקיהם חלב דמה יזרום
ערמומיים כנחש ללא כולסטרול


הם יחדרו לכם
לקיש (!!)
וישאבו את נשמתו


הופס, יצא לי על זה שיר. יש משהו בערפדיות שכנראה גורמת לשירה לפרוץ מתוכי. בכל מקרה... 
זה כנראה לא בסדר לשווק מוצר שלא מכיל שומן חלב, כגבינה לכל דבר. ליצרנים עולה יותר כסף לייצר גבינה עם שומן חלב וראוי לסמן בבירור את המוצרים שלא מכילים שומן חלב לטובת מי שרוצה להימנע מהם. שופרסל אפילו חטפו תביעה ייצוגית על חוסר הבדלה שכזאת. 
אבל בהינתן שאני יודעת מה יש בפטינה, אני יכולה לשאול את עצמי בצורה מפוקחת - האם אני רוצה לקנות אותה בכל זאת? האם אכפת לי שלקחו ממנה את שומן החלב? 
נראה לי שהתשובה שלי היא - כן, אני רוצה, ולא, לא אכפת לי. הפטינה מאוד טעימה לי, ואני מוצאת את עצמי קונה אותה שוב ושוב (לעומת הצהובה הטובה שהזכרתי לעיל, שהיא גם יקרה יותר, וגם לא ממש ערבה לחיכי). אין לי שום צורך לקנות מוצר שעולה כפול ושהוא לא טעים יותר מהאלטרנטיבה הזולה, רק בגלל שהוא "אמיתי" יותר. ואם אני רוצה באמת להתפנק, אני אשלם עוד כמה שקלים ואקנה פטה עיזים או כבשים איכותי, שאת ההבדל בטעם אני מרגישה ומעריכה (ואני לא אזרוק אותו לתוך תבשיל או מאפה שיקהה את טעמיו).


עכשיו שנתתי לכם את כל המידע, אתם יכולים להחליט בעצמכם. בפעם הבאה שאתם קונים גבינות במעדנייה (אני מקווה לטובתכם שאתם קונים גבינות במעדנייה, ולא גבינות ארוזות מראש, שהן כמעט תמיד יקרות יותר), שאלו אם יש להם פטינה ובקשו לטעום. אולי תגלו דרך חדשה וטעימה לחסוך בכסף. 
אז יאללה. נעבור למתכון השבועות-י והמרשים במיוחד שלנו - צמות שמרים במילוי פלפלים, חצילים וגבינות. בצק שמרים ריחני ועדין שמחביא בתוכו חצילים ופלפלים קלויים, מעושנים ומתקתקים, וגבינות נמסות ועשירות. מצורף גם הסבר מצולם ליצירת האפקט הקלוע של המאפים. אני כבר שומעת את מצולקי שיעור מלאכה ובעלי הידיים השמאליות מוותרים מראש, אז אל דאגה, זה יותר פשוט מלקלוע צמה. 


אם בכל זאת אתם לא רוצים לקלוע (או אתם פתאום מגלים שיש עוד 20 דקות לשבת ועוד לא התקלחתם ואתם חייבים להכניס את המאפה לתנור *עכשיו*, סתם דוגמא תיאורטית), אפשר פשוט לרדד את הבצק לצורה בערך מלבנית, לשטח על חצי ממנו את המלית, לקפל את הבצק מעל המלית, להדק, ולזרוק לתנור. פחות יפה אבל טעים באותה מידה :)


צמות שמרים במילוי פלפלים, חצילים וגבינות
מאת: בישול בזול
עלות: כ-22 ש"ח 
כמות: כ-12 מנות


מרכיבים
לבצק:
3 כוסות קמח
3 כפות שמן
2 כפות סוכר
1 כפית מלח
3/4 כף שמרים
קצת פחות מכוס מים
למלית:
2 פלפלים אדומים (גמבה) גדולים 
2 חצילים קטנים-בינוניים
200 גרם גבינה מלוחה (פטינה, פטה, בולגרית וכדומה)
150 גרם גבינה צהובה מגוררת


הוראות הכנה
מכינים את בצק השמרים - מערבבים את כל המרכיבים למעט המים בקערה גדולה. מוסיפים את המים עד לקבלת בצק אחיד ולא דביק מדי. לשים 3 דקות, מעבירים לקערה משומנת קלות, מכסים ומתפיחים עד להכפלת הנפח, שעה-שעתיים (ככל שהחדר חמים יותר יקח פחות זמן).
בינתיים, קולים את החצילים והפלפלים בתנור או על האש, מקררים, מקלפים וקוצצים גס. מפוררים את הגבינה המלוחה ומוסיפים אותה ואת הגבינה הצהובה לירקות הקלויים.
כשהבצק הכפיל את נפחו והמלית מוכנה, מרכיבים את המאפה. מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים. מרדדים כל חלק למלבן (פחות או יותר). מסמנים בעדינות על עלה הבצק 2 קווים לרוחב כך שהבצק יהיה מחולק ל-3. בעזרת סכין יוצרים חתכים אלכסוניים על 2 השלישים החיצוניים של העלה, ברוחב של 3-4 ס"מ.


כפי שאתם רואים, לא חייבים מלבן מדוייק. וגם לא ממש דייקתי בסימון
השלישים. וגם את רוחב הפסים לא בדיוק מדדתי עם סרגל...
מעבירים שליש מהמלית לחלק האמצעי של עלה הבצק, ומקפלים קצה אחד של העלה מעל המלית - הקצה שלכיוונו נוטים פסי הבצק האלכסוניים.
חדי העין יבחינו שזאת לא המלית מהמתכון הזה. התמונות משלבים
ראשוניים יותר של פיתוח המתכון, כשהיה לי שם פטרוזיליה במקום פלפלים.
ליצירת הצמה - מקפלים את פסי הבצק שחתכנו מעל המלית, פעם פס מימין, פעם פס משמאל.


אם חתכתם פסים רחבים יותר בצד כך שהפסים האלה "מובילים" על הפסים בצד השני (כמו שהולך לקרות בתמונה - יש רק עוד 4 פסים מלמעלה, ו-7 מלמטה, אז הלמעלה יתחיל להוביל על הלמטה), פשוט קפלו 2 פסים ברציפות מהצד שבו הפסים דקים יותר כדי שתהיו באותו מקום ב-2 הצדדים. אל דאגה, אף אחד לא ישים לב. כשמסיימים לקפל את כל פסי הבצק, מהדקים את הקצה השני של הצמה ומעבירים אתה לתבנית אפייה משומנת.
זה מהודק. בערך...
חוזרים על שלבי המילוי והקליעה עם יתר הבצק והמלית. השאירו רווח בין המאפים אם אתם אופים אותן באותו התבנית, כי הם מתרחבים ותופחים.
אופים כ-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהמאפים מפיצים ריח ומתחילים להזהיב.




יום שלישי, 1 בנובמבר 2011

עוגיות תמרים מגולגלות ושירת דכדוך גרועה


בא לי לכתוב משהו מצחיק. משהו סופר קורע שכולם ישתפו בפייסבוק לכל החברים וישלחו לכולם במייל. בא לי שאנשים רנדומליים שחוש ההומור שלי נגע בהם פתאום יחזרו לפה להגיב ולהגיד כמה אני מצחיקה וכותבת נהדר.
לרוב כשיש לי רצון כזה הוא נובע מתוך דכדוך מסויים ואמונה בכך שאם רק היו מעריכים אותי יותר הכל היה יותר טוב. מיותר לציין שזה לא בדיוק המיינד סט המתאים לכתיבה משעשעת. זה יותר מתאים לכתיבת שירי דיכאון סתומים בדפדפת שורות, מעוטרים בציורים של כוכבני פופ ו/או ערפדים ובמספרי העמודים שיש ללמוד לבוחן בשבוע הבא. 
הנה, כמו זה:


אני לא באמת יודעת לצייר ערפדים
זה קצת אחרי זמני. אנחנו היינו
יותר בקטע של הבקסטריט בויז.
ללא כותרת / ביזול
הכאב שלי נושך
כמו ערפד צמא דם
באפלת לבי
האפל


אני היחידה שמבינה
צעקה שמנסרת את הלילה
זר ורדים נבול 
למה כולם שונאים אותי???


וואו. לא יאומן כמה כתיבה של שירה גרועה מעודדת אותי. הנה, בואו נעשה עוד אחד:


ללא כותרת/ ביזול
רגשות מכים בי 
כמו גלים
עלי חוף בלי מציל
שהייתי נכנסת בו למים
כדי לא לצאת חננה
אבל רק עד הברכיים


טוב חלאס. אני לא צריכה לזרוק עליכם את רגשות המלכנוליה שלי. זה אפילו לא ברמה של דכאון. סתם דכדוך קל. בואו נעבור לאוכל. אולי זה יעודד אותי. אולי אני אכתוב שירה גרועה על אוכל. זה ממש יעודד אותי. הנה:


טיילור לאוטנר או שמא אייל שני?
עוגיות תמרים מגולגלות/ביזול
עוגיות
מגולגלות
כמו שבלולים ללא חוליות
ממרח תמרים דבק בהם
גרידת לימון 
כמו שבבים של אושר זהוב
נחבא 
אצור בפנים 
ואבקת הסוכר
דבק בשפתי
ובאצבעותיי


טוב. נראה לי שהתעודדתי מספיק כדי לעבור למתכון. אז היום, כאמור, עוגיות תמרים מגולגלות. עוד עוגייה בסדרה המתמשכת של עוגיות הפרווה, על בסיס שמן, ללא מרגרינה. המתכון הזה הצריך כמה איטרציות עד שמצאתי את יחס המרכיבים שהתאים לי. השתמשתי בסוכר רגיל במקום סוכר וניל, ובכמות קצת יותר גדולה. הורדתי בכמות השמן שראיתי במתכונים אחרים כי הבצק הרגיש לי שמנוני מדי, ושיחקתי עם כמויות הנוזלים. לבסוף, הוספתי גרידת לימון למילוי, כי מעטים המתכונים בעולם שגרידת לימון לא עושה להם טוב.
בסופו של דבר מתקבלות עוגיות ריחניות, חמודות, פריכות מבחוץ ורכות מבפנים. המתכון הוא לא מתכון גדול, הוא מנפק כ-24 עוגיות, אז אם אתם מכינים אותם למסיבה או אירוע רב משתתפים ייתכן שכדאי להכין מתכון כפול.


עוגיות תמרים מגולגלות
מאת: בישול בזול
עלות: כ-5 ש"ח
כמות: כ-24 עוגיות


מרכיבים:
לבצק:
1 ו-3/4 כוסות קמח
1/4 כוס סוכר
1/2 כפית אבקת אפייה
1 ביצה
1/3 כוס שמן
2 כפות מים


למילוי:
5 כפות ממרח תמרים (אפשר יותר אם אתם אוהבים שכבה עבה יותר של מילוי)
גרידה מלימון אחד
קינמון


לעיטור:
אבקת סוכר


מערבבים בקערה את כל חומרי הבצק, רק עד שהתערובת אחידה (אני מתחילה עם מזלג ומסיימת עם הידיים). מחלקים את הבצק ל-2. מרדדים כל חלק למלבן דק על משטח מקומח.
מערבבים את ממרח התמרים עם הגרידה ומורחים חצי מהתערובת על כל עלה בצורה אחידה (אם אתם שומרים את ממרח התמרים במקרר והוא קשה לערבוב אפשר לחמם אותו לכמה שניות במיקרוגל).
מפזרים מעל העלה המרוח מעט קינמון, ומגלגלים את העלה לרולדה.
מניחים את הרולדות על תבנית אפייה וחורצים פרוסות עם סכין חדה - לא עד הסוף, שהרולדה לא תתפרק, חצי דרך נגיד.
אופים כ-20 דקות ב-180 מעלות (חום בינוני) עד שהרולדות מפיצות ריח נהדר ומתחילות להשחים טיפה.
חותכים את הפרוסות שחרצנו ברולדות עד הסוף כדי לקבל עוגיות נפרדות (רצוי לעשות את זה מיד אחרי שהרולדות יוצאות מהתנור, או לפחות כשהן עוד חמות, כדי להקטין את הסיכוי שהעוגיות יתפרקו בחיתוך).
כשהעוגיות מתקררות בוזקים מעל מעט אבקת סוכר אם רוצים.


אני מתנצלת על הפוסט ההזוי הזה חברים. אני באמת במצברוח מוזר.