חריצי הרשע

אני הולכת לדבר היום על נושא שקצת שנוי במחלוקת בעולם האוכל - גבינת פטינה. את הפטינה הכרתי לפני שנתיים כששאלתי את הבחור בדלפק הגבינות מה הגבינות הזולות ביותר שיש לו להציע לי. הוא הסתכל עלי במבט חצי תמהה וחצי מרחם, פנה לאחד המקררים מאחורה ושלף לי קובייה של פטינה, פחות מ-3 ש"ח ל-100 גרם. אני די התלהבתי מהגילוי שלי, וכשטעמתי את הפטינה בכלל שמחתי. היא הייתה מלוחה, חמצמצה, שמנה בצורה נעימה וחלקה על הלשון. כמו פטה רק קצת יותר עדין וקרמי. מושלם לא?
אז עשיתי כמה חיפושי אינטרנט וגיליתי שגבינת הפטינה היא... לא לגמרי גבינה. שומן החלב שאמור להיות בגבינה, מוחלף בשומן צמחי. כך היצרניות חוסכות כסף גם בייצור, כי הן יכולות להשתמש בשומן החלב היקר למשהו אחר, וגם במיסי ייבוא, מכיוון שהמוצר לא מוגדר כגבינה (מכילה 100% שומן מן החי על פי התקן הישראלי), המיסים עליו נמוכים יותר.
יש כאלה שמנסים לתת לזה ספין חיובי, כמו גבינת "הצהובה הטובה" לדוגמא. הגבינה משווקת כאופציה בריאה יותר, שלא מכילה כולסטרול (כי יש כולסטרול בשומן חלב, ואין כולסטרול בשומן צמחי).
בכל זאת, נוצרה קצת היסטרייה סביב הנושא הזה, עם שלל כתבות שעושות דמוניזציה ל'לא-גבינות' הללו. הכתבה של ynet בשם "הגבינה שהתחפשה" כוללת משפטים כמו "תהליך ייצור מיוחד שהוציא את נשמתן החלבית" ו-"...חריץ פטה לבנבן שהביט אליכם בתמימות מדלפק המעדנייה השכונתית... שכל קשר בינו לבין גבינה אמיתית היה, כך מתברר, מקרי בהחלט.". לא נסחפנו בכלל.


אימה במעדנייה בערב שבועות / ב. בזול
הישמרו לכם קוראים תמימים 
מערפדי הגבינה 
חריצי הרשע


בעורקיהם חלב דמה יזרום
ערמומיים כנחש ללא כולסטרול


הם יחדרו לכם
לקיש (!!)
וישאבו את נשמתו


הופס, יצא לי על זה שיר. יש משהו בערפדיות שכנראה גורמת לשירה לפרוץ מתוכי. בכל מקרה... 
זה כנראה לא בסדר לשווק מוצר שלא מכיל שומן חלב, כגבינה לכל דבר. ליצרנים עולה יותר כסף לייצר גבינה עם שומן חלב וראוי לסמן בבירור את המוצרים שלא מכילים שומן חלב לטובת מי שרוצה להימנע מהם. שופרסל אפילו חטפו תביעה ייצוגית על חוסר הבדלה שכזאת. 
אבל בהינתן שאני יודעת מה יש בפטינה, אני יכולה לשאול את עצמי בצורה מפוקחת - האם אני רוצה לקנות אותה בכל זאת? האם אכפת לי שלקחו ממנה את שומן החלב? 
נראה לי שהתשובה שלי היא - כן, אני רוצה, ולא, לא אכפת לי. הפטינה מאוד טעימה לי, ואני מוצאת את עצמי קונה אותה שוב ושוב (לעומת הצהובה הטובה שהזכרתי לעיל, שהיא גם יקרה יותר, וגם לא ממש ערבה לחיכי). אין לי שום צורך לקנות מוצר שעולה כפול ושהוא לא טעים יותר מהאלטרנטיבה הזולה, רק בגלל שהוא "אמיתי" יותר. ואם אני רוצה באמת להתפנק, אני אשלם עוד כמה שקלים ואקנה פטה עיזים או כבשים איכותי, שאת ההבדל בטעם אני מרגישה ומעריכה (ואני לא אזרוק אותו לתוך תבשיל או מאפה שיקהה את טעמיו).


עכשיו שנתתי לכם את כל המידע, אתם יכולים להחליט בעצמכם. בפעם הבאה שאתם קונים גבינות במעדנייה (אני מקווה לטובתכם שאתם קונים גבינות במעדנייה, ולא גבינות ארוזות מראש, שהן כמעט תמיד יקרות יותר), שאלו אם יש להם פטינה ובקשו לטעום. אולי תגלו דרך חדשה וטעימה לחסוך בכסף. 
אז יאללה. נעבור למתכון השבועות-י והמרשים במיוחד שלנו - צמות שמרים במילוי פלפלים, חצילים וגבינות. בצק שמרים ריחני ועדין שמחביא בתוכו חצילים ופלפלים קלויים, מעושנים ומתקתקים, וגבינות נמסות ועשירות. מצורף גם הסבר מצולם ליצירת האפקט הקלוע של המאפים. אני כבר שומעת את מצולקי שיעור מלאכה ובעלי הידיים השמאליות מוותרים מראש, אז אל דאגה, זה יותר פשוט מלקלוע צמה. 


אם בכל זאת אתם לא רוצים לקלוע (או אתם פתאום מגלים שיש עוד 20 דקות לשבת ועוד לא התקלחתם ואתם חייבים להכניס את המאפה לתנור *עכשיו*, סתם דוגמא תיאורטית), אפשר פשוט לרדד את הבצק לצורה בערך מלבנית, לשטח על חצי ממנו את המלית, לקפל את הבצק מעל המלית, להדק, ולזרוק לתנור. פחות יפה אבל טעים באותה מידה :)


צמות שמרים במילוי פלפלים, חצילים וגבינות
מאת: בישול בזול
עלות: כ-22 ש"ח 
כמות: כ-12 מנות


מרכיבים
לבצק:
3 כוסות קמח
3 כפות שמן
2 כפות סוכר
1 כפית מלח
3/4 כף שמרים
קצת פחות מכוס מים
למלית:
2 פלפלים אדומים (גמבה) גדולים 
2 חצילים קטנים-בינוניים
200 גרם גבינה מלוחה (פטינה, פטה, בולגרית וכדומה)
150 גרם גבינה צהובה מגוררת


הוראות הכנה
מכינים את בצק השמרים - מערבבים את כל המרכיבים למעט המים בקערה גדולה. מוסיפים את המים עד לקבלת בצק אחיד ולא דביק מדי. לשים 3 דקות, מעבירים לקערה משומנת קלות, מכסים ומתפיחים עד להכפלת הנפח, שעה-שעתיים (ככל שהחדר חמים יותר יקח פחות זמן).
בינתיים, קולים את החצילים והפלפלים בתנור או על האש, מקררים, מקלפים וקוצצים גס. מפוררים את הגבינה המלוחה ומוסיפים אותה ואת הגבינה הצהובה לירקות הקלויים.
כשהבצק הכפיל את נפחו והמלית מוכנה, מרכיבים את המאפה. מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים. מרדדים כל חלק למלבן (פחות או יותר). מסמנים בעדינות על עלה הבצק 2 קווים לרוחב כך שהבצק יהיה מחולק ל-3. בעזרת סכין יוצרים חתכים אלכסוניים על 2 השלישים החיצוניים של העלה, ברוחב של 3-4 ס"מ.

כפי שאתם רואים, לא חייבים מלבן מדוייק. וגם לא ממש דייקתי בסימון
השלישים. וגם את רוחב הפסים לא בדיוק מדדתי עם סרגל...

מעבירים שליש מהמלית לחלק האמצעי של עלה הבצק, ומקפלים קצה אחד של העלה מעל המלית - הקצה שלכיוונו נוטים פסי הבצק האלכסוניים.

חדי העין יבחינו שזאת לא המלית מהמתכון הזה. התמונות משלבים
ראשוניים יותר של פיתוח המתכון, כשהיה לי שם פטרוזיליה במקום פלפלים.

ליצירת הצמה - מקפלים את פסי הבצק שחתכנו מעל המלית, פעם פס מימין, פעם פס משמאל.

אם חתכתם פסים רחבים יותר בצד כך שהפסים האלה "מובילים" על הפסים בצד השני (כמו שהולך לקרות בתמונה - יש רק עוד 4 פסים מלמעלה, ו-7 מלמטה, אז הלמעלה יתחיל להוביל על הלמטה), פשוט קפלו 2 פסים ברציפות מהצד שבו הפסים דקים יותר כדי שתהיו באותו מקום ב-2 הצדדים. אל דאגה, אף אחד לא ישים לב. כשמסיימים לקפל את כל פסי הבצק, מהדקים את הקצה השני של הצמה ומעבירים אתה לתבנית אפייה משומנת.

זה מהודק. בערך...

חוזרים על שלבי המילוי והקליעה עם יתר הבצק והמלית. השאירו רווח בין המאפים אם אתם אופים אותן באותו התבנית, כי הם מתרחבים ותופחים.
אופים כ-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהמאפים מפיצים ריח ומתחילים להזהיב.